צור עימנו קשר

חדשות

מה עם הצ'ק?

פורסם

בתאריך

בין שלום אלדר לשי סבן נחתם בטרם הבחירות הסכם שגובה בצ'ק ביטחון אישי להבטחת קיומו. ההסכם לא יצא אל הפועל. לאחרונה מונתה אישתו של סבן למנהלת מפעל "אופ"ק, שאלדר נמנה על הדירקטורים שבו. והצ'ק? גורלו לא ברור // בנימה אישית

ג'נט סבן היא אדם מוכשר, מוכשר מאוד אפילו, מטובי הבנים והבנות שנוצרו במכבש הקרוי קריית מלאכי. קצינה בצה"ל בדרגת סרן, בעלת תואר ראשון במדעי הרוח והחברה, תואר שני במינהל עסקים ובעברה שימשה כמנהלת בכירה בחברה מוכרת וגדול במשק. הרזומה המרשים שלה מדבר בעד עצמו.

סבן היא גם אישתו של שי סבן, יו"ר ועד הסוחרים של קריית מלאכי. שי סבן הוא לא רק יו"ר ועד הסוחרים, אלא גם אדם פוליטי מובהק, לפחות עד לפני שלוש שנים. חבר פעיל ובכיר בסניף מפלגת "הליכוד" המקומי, שהוצב שלישי ברשימת המפלגה למועצת העיר בבחירות 2013. למי שהספיק לשכוח, תזכורת קצרה: סבן אמור היה להיות מוצב במקום השני, לאחר שנבחר באופן דמוקרטי על ידי חברי המפלגה. אלא שהמועמד לראשות העירייה דאז, רן ויצמן, ביקש לשדרג מבחינתו את הרשימה ולהוסיף לה נפח של ניסיון ובגרות.

לאחר חיפושים לא ארוכים נמצא המועמד המתאים: ד"ר שלום אלדר, בתוארו אז חבר מועצת העיר לשעבר. פטרונו הפוליטי של אלדר וגם חברו הקרוב מאוד הוא ראש העירייה לשעבר משה שמעון (שימי). שניהם יחד נחשבים לכוח המניע של המפעל החשוב "אופק", המעסיק עשרות נכסים בעלי מוגבלויות פיזיות ונפשיות. לאופק מיד נגיע.

שי סבן סירב לפנות את מקומו השני ברשימת הליכוד לטובת אלדר. הוא ראה בעצמו מועמד טוב, איכותי, צעיר ורענן, לעומת אלדר בן השבעים, ששיאו מאחוריו. לבסוף סבן התרצה. המעמד והאמונה כי ראשות העירייה נמצאת בהישג יד מויצמן עשתה את שלה. אבל סבן, איש עסקים ממולח היטב ומצליח, דאג לבטח את עצמו בטרם פינה את מקומו. השמועות – ולא רק הן, דיא לחכמיה ברמיזא – אומרות שהוא ואלדר חתמו על הסכם במסגרתו מתחייב אלדר להתפטר ממקומו במועצת העיר במידה וויצמן לא ייבחר לראשות העירייה. כך אמור היה סבן להבטיח לעצמו כי גם אם ויצמן לא ייבחר, מקומו כחבר מועצה יהיה שמור. ויצמן אכן לא נבחר, וכעבור כשנה התפטר מחברותו במועצה לאחר שפרק מגוריו הקצר בעיר תם ונשלם.

ואולם סבן לא הסתפק בהסכם בחתימת ידו של אלדר. הוא ביקש וגם קיבל, כך על פי השמועות כאמור, שאינן הוכחשו בפניי בזמן אמת על ידי הצדדים, צ'ק ביטחון המשוך על ידי ויצמן או אלדר בסך של מאה אלף שקלים. ערובה להבטחת קיום התחייבותו של אלדר. מאז שמר סבן את הצ'ק האמור, כאשר חרב הפקדתו הטילה אימה מטאפורית ומעשית על אלדר וויצמן. כל עוד סבן לא היה מעוניין בכניסה למועצת העיר הכל היה בסדר, אם היה מעוניין בכך, יכול היה להשתמש בהסכם ובמידת הצורך גם בצ'ק כדי לוודא שאלדר מפנה את מקומו, כפי שהתחייב.

אבל סבן ויתר על מקומו במועצת העיר. הוא חצה את הכביש יחד עם בני משפחתו ועבר למושב באר טוביה. עסקיו אמנם עדיין בקריית מלאכי, את מרבית יומו הוא מבלה כאן, אבל בלילה הוא ישן אצל השכנים.

בחזרה לג'נט סבן ולמפעל אופק. לאחרונה נערך מכרז לבחירת מנהל או מנהלת חדשים למפעל, לאחר פרישת המנהל הקודם. שמונה מועמדות ניגשו למכרז, לפי גורמים – חלקן בעלות ניסיון בתחום הספציפי של עבודה עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. שלוש מתוך הניגשים והניגשות למכרז נשלחו למבחני פיל"ת, סבן ביניהן. מבחני הפיל"ת לא אותרו ממצאים חד משמעיים. לא אף מועמדת לא התעלתה באופן יוצא דופן על מועמדת אחרת. בוועדת הבחירה ישבו בין היתר מנכ"ל עיריית קריית מלאכי, תמיר היזמי, סגן ראש העירייה חיים שטיינר, נציגה ממחלקת הרווחה וכן נציגים ממשרד הרווחה ומהמועצה האזורית באר טוביה. ישב בה גם שלום אלדר, המשמש דירקטור במפעל אופק גם ללא קשר לתפקידו כחבר מועצת העיר.

בתום הליך שנמשך כשבועיים, סבן נבחרה לתפקיד. אלדר נמנה על תומכיה בוועדה, שלאחר ויכוח בחרה בה פה אחד. הוא לא סיפק גילוי נאות לחברי הוועדה על ההסכם בינו לבין בעלה של ג'נט, שי. עד כאן העובדות כהוויתן, כפי שהן, ללא פרשנות.

ועכשיו לתהייה ולשאלה המרכזית, בעיני: אולי אלדר לא היה צריך לספק גילוי נאות (כי זה סוד ידוע), אבל אולי מלכתחילה הוא בכלל לא היה אמור לשבת בוועדה כאשר על פניו הוא נגוע בניגוד אינטרסים אישי מובהק ביחס לאחת המועמדות, ג'נט סבן? האם אפשר להגיד בביטחון מלא, ללא צל צילו של ספק, שאין שום קשר בין הבחירה בג'נט סבן להסכם של אלדר עם בעלה שי? האם אפשר להגיד שבבואם לשקול את הדבר התעלמו לחלוטין נציגי העירייה, בהם המנכ"ל, איש אמונו של ראש העירייה, מתפקידו הנוכחי של סבן המשמש כיו"ר ועד הסוחרים, שתמיכתו בעירייה בכל הקשור למערך החנייה בתשלום, למשל, קריטית?

אלדר חושב שאין בהיותו חלק מוועדת הבחירה במכרז כל פסול. "אני לא החלטתי לבד. היא נבחרה פה אחד ואין שום קשר בין הבחירה שלה להסכם שלי עם שי סבן", אמר לי השבוע, "זו נבזות להציג את זה כך. היא עמדה בכל הקריטריונים שנדרשו מהמועמדים,חשבנו שהיא המועמדת הטובה ביותר, ולכן גם נבחרה". גם שי סבן עצמו הצטרף להכחשות. "היא אישה עצמאית וראויה בזכות עצמה ואין לי שום קשר לזה", אמר. "אם כבר, כאיש ציבור המעורב בענייני הפוליטיקה אני יכול רק להזיק לה".

כך או אחרת, הרשו לי להעריך שג'נט סבן יכולה הייתה להיבחר לתפקיד גם בלי שד"ר שלום אלדר היה יושב בוועדת הבחירה, ולו לשם הנראות ותקינותו הציבורית של ההליך. לו כך היה, זה גם היה עדיף.

שינוי מגמה?

צריך לתת כבוד לראש העירייה, אליהו זוהר, על הבאתו של השיטור העירוני לקריית מלאכי. זה המהלך הכי חשוב ומשמעותי שהתרחש כאן בשלוש שנות כהונתו של זוהר עד כה. אם עד כה כולנו הרגשנו מהלכים משמעותיים מהסוג שפגעו לנו בכיס, הרי שזהו מהלך שכולנו נרגיש גם כן, אך לטובה: שוטרים ואנשי פיקוח שיסיירו ברחובות 24/7 הם לא דבר מובן מאליו. הם ישרו תחושת ביטחון על הציבור. מעצם קיומם הם יפחיתו תופעות של ונדליזם, אלימות נוער ולכלוך ברחובות.

זוהר הבטיח כבר לפני כשנה שהמיזם ייצא לדרך גם בקריית מלאכי, שהצטרפה בכך למשפחה מצומצמת יחסית של כארבעים רשויות ברחבי הארץ שנהנות ממחלקת שיטור עירוני משל עצמה. השבוע זוהר גם קיים. העלות הגרנדיוזית של הפרוייקט, כארבעה מיליון שקלים בשנה, גם היא ההצלחה המשמעותית ביותר עד כה של ראש העירייה, הפעם מול משרדי הממשלה. על כולנו לקוות שהדבר יסמן שינוי מגמה ביחס להישגיו של זוהר מול השרים, שהיו עד כה, כידוע, דלים ודלילים.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.