צור עימנו קשר

חדשות

הלב הגדול של אליהו נדם

פורסם

בתאריך

אליהו אסרף תואר כאיש עם לב גדול, אבל דווקא אותו הלב הוא שבגד בו. לאורך השנה האחרונה מצבו הידרדר, ובשבוע שעבר הוא הלך לעולמו בעקבות מחלת ריאות סופנית. בני המשפחה כבר מתגעגעים לאיש שהיה הכל עבורם – והם היו הכל עבורו // אחרי מות

החברים ובני המשפחה של אליהו אסרף מספרים עליו שהוא היה כולו לב אחד גדול. באוקיינוס האבל על מותו בשבוע שעבר, הם רואים בזה נקודה כמעט מצחיקה: הלב הגדול של אליהו אסרף, שהצליח להכיל את כולם באופן שווה ואוהב, היה גם זה שבגד בו בסופו של דבר והביא למותו בגיל 58 בלבד.
אסרף ז"ל נולד במושב עזריקם להורים עולי מרוקו, שהביאו לעולם שבעה ילדים. אחת מאחיותיו של אליהו נפטרה בגיל צעיר. כבר מהיותו נער שילב אליהו בין עבודה ללימודים. בהמשך התגייס לצבא ושירת בצפון ובדרום כאחד, כולל בבסיס הצבאי המיתולוגי בבית דראס, שכבר הספיק להיסגר. כשהיה אליהו בן 20, בעיצומו של השירות הצבאי שלו, הכיר את אהובה, תושבת המושב זרחיה ומי שתהפוך תשעה חודשים בלבד לאחר מכן לאישתו. הם עבדו יחד במפעל "טנא נוגה" באיזור התעשייה באר טוביה, ושם, על פס הייצור – הכירו, והאהבה ביניהם שגשגה במהרה. "היא הייתה אהבת חייו, והוא היה אהבת חייה", תיאר זאת השבוע הבן רועי. "הם השלימו אחד את השני במשך 36 שנות הנישואים שלהם, והיה פשוט כיף לראות אותם יחד".
בשנת 1980 הם התחתנו, וקבעו את מקום מגוריהם בשכונת הרצל בקריית מלאכי. הם הביאו לעולם שלוש בנות ובן אחד, ולאורך השנים החליפו מספר פעמים דירות, עד שחזרו לבסוף לשכונה בה גרו יחד בפעם הראשונה – הרצל.
עד שנת 2000 עבד אליהו במחסן פירות וירקות הסמוך לעיר. בראשית המילניום קיבל התקף לב והפסיק לעבוד. בניתוח שעבר הותקן בליבו קוצב לב, ובחלוף השנים הוא עבר שלושה צנתורים. התפקוד של ליבו היה חלש, ועם השנים פעילותו הלכה וירדה. לפני שנה וחצי הגיעה מבחינת אליהו ובני משפחתו הבשורה הקשה ביותר: הרופאים אבחנו בגופו את מחלת ה-COPD, מחלה הפוגעת בתפקודי הריאות וגורמת, בסופו של דבר, לאובדן פעילותן. כבר בהתחלה קבעו הרופאים כי מדובר במחלה סופנית, שאין ממנה דרך חזרה. אבל בני המשפחה האמינו, קיוו והתפללו שהרופאים טועים.
מאז שאובחן כחולה, אושפז פעמים רבות. "בכל אשפוז מצבו הידרדר עוד קצת", משחזר הבן רועי. "בין האשפוזים הוא ניהל חיי שגרה סבירים, אבל לאט-לאט הוא איבד את היכולת לבצע פעולות בסיסיות". לפני חודשיים הגיע אליהו למצב בו הוא כבר לא יכול היה לצאת מביתו. הוא היה מחובר למכונת חמצן למשך כל שעות היום. הלכה למעשה, היה במצב של גסיסה איטית ומתמשכת. "הוא סבל המון, המון", מוסיף ומספר הבן רועי. לדבריו, באשפוז האחרון לפני מותו, בעשירי לנובמבר, הוא חלה גם בדלקת ריאות ובצילומים התגלה כי מזון חדר לריאותיו. עד מהרה הועבר לטיפול נמרץ, שם שהה במשך שבוע וחצי כשהוא מונשם ומורדם.
כשנקפו הימים נרשמה הקלה מסויימת במצבו. אחרי שבוע וחצי של אשפוז, בני המשפחה סוף-סוף יכלו לחייך. אליהו הועבר מטיפול נמרץ למחלקה פנימית, ובני המשפחה אפילו הרשו לעצמם ללכת לישון לילה אחד בבית. אבל השיפור היה זמני בלבד. בבוקר שלאחר העברתו למחלקה הפנימית, הגיעה אהובה לבית החולים וגילתה שבשעות הבודדות שבהן לא הייתה בבית החולים – מצבו של בעלה הידרדר באופן משמעותי. היא מיד התקשרה לבני המשפחה וביקשה שיגיעו. בינתיים, הרופאים מיהרו להכין את אליהו להעברה בחזרה למחלקת הטיפול הנמרץ. אבל זה היה מאוחר מידי: בשעות הצהריים אליהו החזיר את נשמתו לבורא, ובני המשפחה, שהספיקו להיפרד מהאב, הסב, האח והבעל, קיבלו את הבשורה המרה מהרופא, שנכנס לחדר ואמר שאין בפיו בשורות טובות. מותו נקבע.
"לצד הילדים, אישתו והנכדים, שהיו עבורו מעל הכל, השבת הייתה חשובה לו במיוחד", מספר רועי. "הוא תמיד דאג שהבית יהיה מלא בכל טוב למקרה שמישהו יבוא לארוחת צהריים או סתם לקפה, אבל שבת הייתה מיוחדת אפילו יותר. הוא היה נוקשה איתנו כילדים, דאג שנהיה אנשים טובים, עם דרך ארץ, זה היה חשוב לו מאוד. הוא היה סבא נהדר ל-13 הנכדים שלו, ותמיד דאג לתת יחס אוהב ושווה לכולם, ולכן גם הנכדים היו קשורים אליו בצורה בלתי רגילה".
אליהו אסרף ז"ל נטמן, לפי בקשתו בצוואתו, בבית העלמין במושב הולדתו, עזריקם, לצד אימו ואחיינו.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
תגובה אחת

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    04/12/2016 ב 18:19

    הייתה לי הזכות להיות בן הדוד שלך
    תהה מנוחתך כבוד. ת.נ.צ.ב.ה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.