צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

80 שנה של חסד

פורסם

בתאריך

כבר בגיל 14 נישאה עליזה מלאכי לאיש שהפך להיות בעלה עד שנפטרה בשבוע שעבר, אחרי 65 שנות נישואים. מאז צעירותה היא עבדה במנהלת מטבח בישיבת "אור עציון" ובכירי המדינה אכלו מהאוכל שהיא עצמה הכינה. במשפחתה מספרים על מעשי החסד הרבים שעשתה בסתר למען החלשים בחברה. "העובדה שהיא הייתה כל כך מסורה לעבודה מצד אחד, ולמשפחה מצד שני, לא השאירה לה זמן לדאוג לעצמה", אומרת בתה סיגל

העיתונאי והסופר האמריקאי הודינג קרטר אמר פעם כי "ישנן שתי ירושות יציבות שאנו מעניקים לצאצאנו. האחת היא שורשים; השנייה היא כנפיים". כאשר מביטים על ילדיה של עליזה מלאכי ז"ל, בת העיר שהלכה לעולמה בשבוע שעבר, אפשר לקבוע בנחרצות שהיא אכן יישמה את דבריו של קרטר, והעניקה להם גם שורשים שמאפשרים להם לזכור מאיפה הם באו ולאן הם הולכים, וגם כנפיים, שאפשר להם לעוף רחוק.

הדברים הללו מעידים טוב מכל אופייה ועל עשייתה של מלאכי, בת 80 במותה. היא גידלה במו ידיה משפחה לתפארת, לצד ניהול קריירה אישית ענפה, רבת שנים ועתירת סיפורים מרתקים שבכולם בולט מאפיין ייחודי אחד: החתירה המתמידה שלה לסייע לחלשים בחברה, אלו שידם אינה משגת, שגורלם אינו שפר עליהם. מה הפלא שכאשר שואלים את שכניה, חבריה ומכריה כיצד הם היו יכולים להגדיר אותה, הם עונים בקצרה ובנחרצות כי היא הייתה "אשת חסד".

מלאכי ז"ל נולדה בבגדאד שבעיראק ב-1937. כשהייתה בת 12 עלתה ארצה יחד עם בני משפחתה. בתחילה התמקמו ברמלה, זמן קצר לאחר מכן באו לקריית מלאכי. בילדותה עבדה בחקלאות, כמו מרבית בני גילה באותן השנים. בשנת 1951, כשהיא בגיל 14 בלבד, התחתנה עם מיכאל, שהיה לימים המזכיר המיתולוגי של מועצת הפועלים המקומית. כעבור שנה הם הביאו יחדיו לעולם את בנם הראשון, בהמשך ילדה עליזה עוד חמישה ילדים.

כשבגרה מעט החלה לעבוד בישיבה הגבוהה "אור עציון" שבמרכז שפירא, בתחילה כטבחית ובהמשך כמנהלת מטבח, תפקיד אותו מילאה ברציפות במשך 39 שנים שלמות. מידי יום בישלה במו ידיה מאכלים ל-700 תלמידים, לעיתים יותר. בין התלמידים היו גם מי שלימים מונו לכמה מהתפקידים הבכירים ביותר במדינה: ראש המוסד היום, יוסי כהן, ומפכ"ל המשטרה עד לפני כשנה, יוחנן דנינו.

"העבודה הייתה חשובה לה לא פחות מכל דבר אחר בעולם", סיפרו עליה השבוע בני משפחתה. בנה, חיים, נזכר בימי ילדותו, כשהיה מתעורר בשעת בוקר מוקדמת, מבחין בבגדים המגוהצים והמסודרים הניצבים בסמוך למיטתו, מחכים שילבש אותם וייצא ליום הלימודים. "הבגדים חיכו לי ליד המיטה, הסנדוויץ' במטבח והילקוט בסלון", משחזר, "היא הייתה קמה בארבע וחצי בבוקר, מסדרת לכולנו את הדברים ליום הלימודים, ועוד לפני שש כבר יוצאת לישיבה להכין את ארוחת הבוקר לתלמידים, שהיא החשיבה כל אחד ואחד מהם ממש כמו ילד ביולוגי שלה".

"היא הייתה עובדת 12 שעות ביום בישיבה, ועוד 12 שעות בבית", אומרת בחיוך עצוב ומלא בגעגועים סיגל הרוש, בתה של עליזה ז"ל. "זה היה סימן ההיכר שלה, האהבה לעבודה מצד אחד, ומצד שני הטיפול המסור בנו, הילדים שלה. היא הייתה אימא למופת".

עדות למסירותה האין סופית לעבודה ולדאגה שלה לתלמידים ניתן למצוא בסיפור נוסטלגי ומשעשע אותו סיפר במהלך השבעה הרב יהודה אבידן, רבה של מושב שפיר, שלמד בישיבה כשעליזה ז"ל שימשה בתפקיד מנהלת המטבח. "בעלה, מיכאל, היה מזכיר מועצת הפועלים, וההסתדרות, שמיכאל היה עובד שלה, החליטה להשבית את העבודה בכל האיזור, ובין היתר בישיבה", סיפר אבידן. השביתה הייתה אמורה להתחיל בשעות הבוקר, אך עליזה נתנה לטבחיות שעבדו לצידה הוראה להמשיך בעבודתן ולהכין את הארוחות לתלמידים בישיבה. "מיכאל בא למקום ודרש להפסיק את העבודה, אבל היא סירבה בתוקף, וכך נוצר מצב שמצד אחד דורש מזכיר מועצת הפועלים לממש את השביתה, ומצד שני אישתו של המזכיר מסרבת לעשות זאת", המשיך וסיפר. בסופו של דבר, ובתום ויכוח ארוך, נמצאה הפשרה: עליזה והטבחיות סיימו להכין את ארוחות היום לתלמידים, ורק אז הצטרפו לשביתה. "היא לא ויתרה, הכל כדי שלתלמידים יהיה מה לאכול והם יהיו מסודרים", סיכם.

מלאכי ז"ל. האכילה את בכירי המדינה (צילום: באדיבות המשפחה)

מלאכי ז"ל. האכילה את בכירי המדינה (צילום: באדיבות המשפחה)

לפני חמש שנים, כשהיא בת 75, התגלתה בריאותיה של עליזה מחלת הסרטן. אט-אט החלה הידרדרות במצבה הרפואי. הטיפולים הכימותרפיים שעברה באינטנסיביות בתחילה לא סייעו לה ובקושי הצליחו להאט את קצב המחלה. בחלוף הזמן, ראייתה היטשטשה וגופה הלך והפך חלש יותר ויותר. דבר אחד לא נפגע אצלה כלל: מוחה נותר צלול כמו נערה צעירה. "היא הייתה אישה כל כך חכמה, עם הבנה של החיים, עם ראייה ארוכת טווח וחשיבה אסטרטגית, תמיד הסתכלה קדימה, דאגה מה יהיה עוד עשר, עשרים ושלושים שנים", מספרת הבת יעל סרוסי.

למרות צלילותה, עליזה לא שקעה אל תוך מרה שחורה. אולי בעקבות הניסיון העיקש של המשפחה לא לחשוף אותה לחומרת המצב, שהלך והידרדר ככל שעבר הזמן. "ביקשנו מהרופאים לא לספר לה שהמצב מחמיר, להסתפק בלהגיד לה שהמצב נשאר כמו שהיה. לא השתפר, אבל גם לא החמיר", אומרת הבת סיגל. "אני בטוחה ואפילו יודעת שבאיזשהו מקום היא הבינה מה מצבה, היא גם הרגישה שיש הידרדרות, אבל היא כמעט ולא התלוננה, קיבלה הכל באהבה ובמסירות נפש, בדיוק כמו שניהלה את כל חייה".

לפני מספר חודשים הגיעה עליזה ז"ל למצב סיעודי. במשפחה קיבלו הצעה להעבירה למוסד שיעניק לה טיפול צמוד, אולם בחרו להשאירה בבית, וליוו אותו מידי יום בעצמם. "אין לי ספק שהיא שילמה על הגידול שלנו בבריאות שלה", מוסיפה ואומרת סיגל. "העובדה שהיא הייתה כל כך מסורה לעבודה מצד אחד, ולמשפחה מצד שני, לא השאירה לה זמן לדאוג לעצמה, ובסוף זה גם בא לידי ביטוי".

בשבועות שקודם למותה אושפזה לסירוגין. ביום ראשון, חמישה ימים לפני שהחזירה את נשמתה, אושפזה לאחרונה. כעבור זמן לא רב איבדה את הכרתה. דקות קודם לפטירתה נפרדו ממנה, בזה אחר זה, כל בני המשפחה. הבנים והבנות, הנכדים והנכדות, הנינים והנינות. כל המשפחה שהותירה עם לכתה מאחור, שריד ניצח לפועלה רב השנים ועתיר הזכויות בעולם. "נזכור את הבקשה האחרונה שלה: שנישאר יחד, מלוכדים, מאוחדים, אוהבים", אמרו השבוע בני המשפחה. "זו הייתה צוואתה, ועלינו מוטלת החובה ליישם אותה".

השבוע, ביום ציון אזכרת השבעה למותה, הייתה אמורה לחגוג עליזה את יום הנישואים עם בעלה מיכאל, שיושב כל העת בצד, ספק מעכל את העובדה שהאישה עימה בילה לא פחות מ-65 משנות חייו – איננה עוד.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

שיפוץ כפול

למרות שהעבודות לשדרוגו הסתיימו רק לפני שבעה חודשים, עובר הכיכר ברחוב בן גוריון בעיר שיפוץ נוסף ממש בימים אלו- בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים. "הורסים ובונים כאילו זה לגו. מדובר פה בכסף ובאיכות החיים של כולנו", אמר תושב העיר. העירייה בתגובה: "הקבלן מבצע תיקונים לליקויים שנתגלו בבדיקה שערכנו"

פורסם

בתאריך

על ידי

שבעה חודשים בלבד מיום סיום עבודות השיפוץ וההקמה של הכיכר החדש בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך לבנק לאומי), הרסו לפני כשבועיים עובדי קבלן מטעם העירייה את הכיכר במטרה לשדרג אותו בשנית.
לטענת גורמים בעירייה, הסיבה לשיפוץ החוזר נעוצה בהיותו של הכיכר שנבנה רק לאחרונה "רחב מידי", ועל כן יש להקטינו על מנת שיעמוד בתקן ויוכל להכיל את התנועה הרבה החולפת על פניו.
כזכור, לפני קצת יותר מחצי שנה הודיעו בעירייה על סיום עבודות השדרוג וההקמה של כיכר בן גוריון וכן הכריזו על פתיחת עבודות הפיתוח לאורכו של הרחוב כולו. העבודות האינטנסיביות, כללו אז הקמת חומה חדשה המהווה 'חוצץ' בין הבניינים הסמוכים לבין המרחב הציבורית, ריצוף מחדש של הרחוב באבנים משתלבות, ריבוד הכביש ושיפוץ כיכר התנועה במקום. עם סיום העבודות על הכיכר, המפגיש את הצירים הראשיים רש"י ובן גוריון, החלו בעירייה בשדרוג קטע הכביש שבין כיכר בן גוריון לכיכר ז'בוטינסקי ('הכיכר של סופר'), ועבודות אלו נמשכות גם בימים אלו ואמורים להסתיים בשבועות הקרובים.
אלא שכעת מתברר כי חרף ההשקעה הגבוהה בעבודות השדרוג שנעשו ברחוב בן גוריון בעיר החליטו בעירייה לבצע את העבודות על הכיכר בשנית, מה שמצריך לכאורה הוצאה כספית נוספת שעלותה עשרות אלפי שקלים. "רק לפני חצי שנה נבנה הכיכר החדש", אמר השבוע תושב זועם בשיחה עם "המקור", והוסיף: "מדובר פה בכסף של כולנו. בחמש השנים האלה העירייה נכנסה לנו עמוק לכיס ולא מובן לי איך אפשר להיות כל כך אדישים לכספים האלה", הוסיף.
תושב אחר, שהבחין בנו מצלמים את העבודות, ציין כי לדעתו מדובר בניצול כספי ציבור לצרכי בחירות, "עשו אותו דבר גם בטיילת. הורסים ובונים מחדש כאילו זה לגו כדי להראות שעושים משהו. למישהו יש ספק שמדובר בבזבוז המשאב הציבורי בעיתוי כל כך תמוה, ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות?", אמר.
עיכוב מקובל או הון פוליטי?
הטענות אודות תעמולת בחירות מצד השלטון הנוכחי נשמעו השבוע גם בהקשר מגרש הקטרגל החדש בקיבוץ גלויות. מספר תושבים, חלקם מתגוררים בשכונה ואחרים בסביבתה, תהו השבוע מדוע שערי המגרש החדיש נותרו סגורים חרף הודעת העירייה על סיום העבודות בו, והוסיפו כי הם חשים שמישהו רוצה לגזור קופון על חשבון האינטרס הציבורי, "המגרש הזה רשום על ללו זוהר, לאף אחד אין ספק", אמר תושב העיר, שהסביר, "עם זאת, לא ברור מדוע מתעכבים עם פתיחת המגרש. לא ייתכן שילדים לא יכולים להיכנס פנימה ונאלצים לסכן את חייהם בטיפוס על הגדר רק בגלל שבעירייה רוצים לכאורה לערוך טקס פתיחה ראוותני. מישהו פה חושב הפוך", אמר התושב.
תושב אחר, המתגורר ממש בסמוך למגרש הקטרגל, סיפר כי בימי השבת מטפסים עשרות ילדים מעל הגדר הגבוהה במטרה ליהנות מהמגרש המפואר, ולאחרונה אף הצליח אלמוני לפרוץ את המנעולים ולהותיר את שערי המגרש פתוחים ללא ידיעתה של העירייה.
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "לגבי הכיכר בסמוך לבנק לאומי, הרי שהעבודה המתבצעת כעת נעשית לבקשתה של העירייה לאחר שזו מצאה ליקויים בביקורת שערכה אחר עבודתו של הקבלן. בעניין מגרש הקטרגל בשכונת קיבוץ גלויות, היות ומדובר במגרש סינתטי נדרש אישור של פיפ"א לשם פתיחתו, ולכן העיכוב בחניכתו. ברגע שיתקבל האישור יערך טקס מכובד".

המגרש בקיבוץ גלויות. "מישהו חושב הפוך" (צילום: יח"צ)

לחץ להמשך קריאה