צור עימנו קשר

חדשות

תקציב העירייה החדש: עליית שכר ותוספת לחינוך

פורסם

בתאריך

עלייה בתקציב מחלקת החינוך ועלייה בשכר העובדים, קיצוץ בהשקעה בניקיון ובשירותי הרווחה, תוספת הכנסות מגביית ארנונה ומקנסות בגין חנייה בלתי חוקית וכחצי מיליון שקלים שיועברו לטובת שכירת רכבים פרטיים לשבעה בעלי תפקידים בכירים. מועצת העיר תדון בשבוע הבא תקציב העירייה לשנת 2017 וצפויה לאשר קיצוץ של 2.3 מיליון שקלים מבסיס התקציב, שיעמוד על 171 מיליון שקלים. סיקור מיוחד: כל המספרים, התוספות, הקיצוצים וההערכות לקראת שנת התקציב הבאה, שתהיה הראשונה אחרי תכנית ההבראה

מועצת העיר צפויה לאשר בישיבה מיוחדת שתתקיים ביום רביעי בשבוע הבא את תקציב העירייה לשנת 2017. התקציב החדש כולל קיצוץ של 2.3 מיליון שקלים בבסיס התקציב, שיעמוד על סך כולל של 171,173,000 שקלים לעומת תקציב של 173,429,819 שקלים שאושר בשנה שעברה. העירייה צופה כי היא תסיים את שנת 2017 באיזון תקציבי מלא בין הוצאותיה לבין הכנסותיה, כך שלא יירשם כל גירעון בתום השנה.
ישיבת התקציב תיערך, באופן יוצא דופן וחסר תקדים (ראה כתבה נפרדת), ביישוב מעלה החמישה הסמוך לירושלים. ועדת הכספים של העירייה כבר אישרה את התקציב החדש, כאשר גם חברי הקואליציה דנו בו בישיבה מיוחדת שקיימו. בישיבה בשבוע הבא צפויה הצבעה לצורך אישור התקציב, כאשר חברי האופוזיציה צפויים להשמיע את ההתנגדויות שלהם ביחס אליו.
חינוך: עוד כסף – בעיקר למשכורות

לפי התקציב החדש, אגף החינוך ייהנה מגידול תקציבי בשיעור של יותר משני מיליון שקלים: מ-49.5 מיליון שקלים ל-51.8 מיליון שקלים. עם זאת, חלק ניכר מהגידול התקציבי יועבר לטובת שכרם של העובדים: כך למשל התקציב המיועד לשכר העובדים בשירות הפסיכולוגי יועלה מ-1.45 מיליון ש"ח ל-1.75 מיליון ש"ח, זינוק של 300 אלף שקלים. בנוסף, צופה העירייה להכפיל את הכנסותיה מתחום תשלומי הורים בגני הילדים, מ-1.1 מיליון שקלים לכ-2 מיליון שקלים. שכרם של הגננות והסייעות בגני החובה של העירייה יזנק בשיעור של כחצי מיליון שקלים, מ-2.6 מיליון שקלים בשנת ל-3.1 מיליון שקלים. עבור שכר פקידי ומנהלי מחלקת החינוך מייעדת העירייה סכום של 880 אלף שקלים מהתקציב.
במקביל, העירייה מתכננת להשקיע מאה אלף שקלים בתכנית "רבדים", המיועדת להעצמת בתי ספר יסודיים בפריפריה ונוסדה על ידי קרן רש"י, המעורבת כבר כיום בפרוייקטים רבים בתחומי העיר, בעיקר בנושאי חינוך. מנגד, מתכננת העירייה להקטין את השקעתה בתכנית "קרן קרב", המיועדת לצמצום פערים חינוכיים, והיא תשקיע בתחום זה 368 אלף שקלים בשנת 2017 לעומת 400 אלף שקלים בשנת 2016.
בהצעת התקציב יש גם כמה סעיפי הכנסות צפויות שאינם ברורים, בהיותם נעדרי מתאם בין סך הגבייה בפועל בשנה הנוכחית לבין הציפייה לגבייה בשנה הבאה. כך למשל בסעיף הזנת התלמידים צופה העירייה להכניס 1.6 מיליון שקלים מתשלומי הורים, בעוד סך הגבייה בשנה החולפת היה כמיליון שקלים. כלומר, העירייה מתכננת להעלות את שיעור תשלומי ההורים עבור הזנת תלמידים בשיעור של כשירים אחוזים לעומת השנה הנוכחית.
עבור הורים לילדים הזקוקים לסייעת צמודה בבית הספר או בגנים יש גם בשורה טובה בתקציב החדש: העירייה תגדיל את השקעתה בנושא ביותר מ-200 אלף שקלים, ותעמיד לטובת התלמידים סייעות צמודות בהיקף תקציב של 1.8 מיליון ש"ח, לעומת 1.5 מיליון ש"ח בשנה החולפת. עם זאת, בהקשר זה יש לציין כי בתחום זה הביצוע בפועל בתקציב של השנה הנוכחית עמד על 1.7 מיליון שקלים, כך שמדובר בעלייה מזערית מכפי שנראה בסעיפי התקציב היבשים.
סעיף נוסף בתוך תקציב החינוך נוגע לפרוייקט שיקום שכונות, שמטרתו לפעול לשיפור תחומי החיים השונים בשכונות מצוקה. בין היתר, הפרוייקט אמור לפעול לשיפור ההון האנושי, לעידוד הכשרות מקצועיות בקרב התושבים, שילוב חברתי של עולים חדשים ושיפור תשתיות. בתקציב העירייה מתוקצב הפרוייקט ב-704 אלף שקלים בלבד בסך הכל, שכמעט מחציתם – 100 אלף שקלים – מיועדים לשכר עובד הפרוייקט. יתר הסכום, 604 אלף שקלים, מיועד לפעילות ממשית של הפרוייקט.
סעיף מעניין בתקציב נוגע למתנ"ס העירוני, שם מתכננת העירייה להוציא 154 אלף שקלים עבור "תמיכה בלהקת דור שני". אלא שבסעיף הזה יש בעיה אחת: להקת "דור שני", שהייתה בשנות התשעים להיט לאומי, אינה קיימת כבר לפחות שש שנים. לפי ספר התקציב, העירייה מקבלת הקצבה בשיעור של 154 אלף שקלים עבור הלהקה מגורם בלתי ידוע, וייתכן כי זוהי הסיבה להכללת הסעיף בתקציב: בעירייה מבקשים את הכסף על בסיס הטענה שישנה להקה קיימת, אך משתמשים בו למטרות אחרות.
סעיפים נוספים הנוגעים לתחום החינוך הפורמלי, החינוך החברתי והחינוך הבלתי פורמלי: 41 אלף שקלים יועברו לטובת תנועת הנוער "הצופים"; תנועת הנוער של הגרעין התורני תקבל סכום גבוה יותר – 70 אלף שקלים בשנה הבאה לעומת 46 אלף שקל בשנה הנוכחית; לטובת פעילות של נוער חרדי הקציבה העירייה 70 אלף שקל. בתחום המעורבות החברתית יבוטל התקציב לחלוטין ויעמוד על אפס שקלים לעומת 10 אלף שקלים בשנה הנוכחית.

רווחה: קיצוץ מאסיבי בשכר

המחלקה השנייה בגודלה בעירייה היא מחלקת הרווחה, שתקציבה השנתי ב-2017 יעמוד על 31.8 מיליון שקלים. זאת, לעומת תקציב שנתי של 32 מיליון שקלים בתקציב 2016 (על הנייר). מדובר בקיצוץ קל של 200 אלף שקלים בסך תקציב הרווחה, אך בפועל מדובר בקיטון משמעותי יותר בתקציב: העירייה הוציאה בשנה הנוכחית עבור כלל פעילותה של מחלקת הרווחה סכום של 33.8 מיליון שקלים, כך שהעירייה צופה למעשה קיטון של 2 מיליון שקלים בתקציב המחלקה.
לפי ספר התקציב, תחום שיספוג קיצוץ משמעותי בתוך הרווחה הוא שכר העובדים: העירייה צופה כי היא תשלם בשנה הבאה כחמישה מיליון שקלים עבור משכורות עובדי המחלקה, זאת לעומת ביצוע בפועל של 5.5 מיליון שקלים בשנה הנוכחית. מדובר בקיצוץ של חצי מיליון שקלים. לא ברור כיצד מתכננת העירייה לבצע קיצוץ זה, שכן בפועל, שכרם של עובדי הרשויות המקומיות, ובהם עובדי העירייה, אמור בכלל לעלות בשנה הקרובה.
ייתכן כי חלק ממקור הקיצוץ בהיקף תשלומי השכר הוא עזיבתה של מנהלת מחלקת הרווחה הנוכחית, יפה כהן – אחת המרוויחות הגדולות בעירייה. שכרה של מנהלת המחלקה החדשה, יואלה תבור, צפוי להיות נמוך מזה של כהן, אולם בכל מקרה, זאת בלבד וודאי שלא יספיק להסביר קיצוץ כה משמעותי בסעיף השכר של עובדי מחלקת הרווחה. אגב, סך המשרות במחלקת הרווחה יעמוד בשנה הבאה על 38.5.
עוד בתקציב הרווחה: קיצוץ משמעותי צפוי בתקציב פרוייקט שיקום האסיר, שיעמוד בשנה הבאה על 45 אלף שקלים לעומת ביצוע של כ-77 אלף שקלים בשנה הנוכחית. מדובר בקיצוץ של %42 בתקציב הפרוייקט.

מנהלת הרווחה היוצאת, יפה כהן

מנהלת הרווחה היוצאת, יפה כהן

מנגד, העירייה תפעיל החל מהשנה הקרובה שני פרוייקטים חדשים שלא פעלו בה בשנה הנוכחית: הראשון הוא זה של עמותת "דרך חדשה", הפועלת למען ילדים בסיכון, והשני הוא תכנית "מעטפת", המיועדת אף היא לנוער בסיכון גבוה. שתי התכניות, שהתקציב אליהן יגיע ממשרד הרווחה, יעלו יחדיו 647 אלף שקלים. העירייה תשקיע גם בתכנית חומש לבני הקהילה האתיופית 221 אלף שקלים – שגם הם יגיעו ישירות ממשרד הרווחה.
בשני סעיפי תקציב נוספים בתחום הרווחה – מקלטים לנשים מוכות וסיוע למשפחות במצוקה בקהילה – מתכננת העירייה להוציא 188 אלף שקלים בשנה הבאה, זאת אף שבפועל הוציאה העירייה עבור שירותים אלו 436 אלף שקלים בשנה הנוכחית – חריגה של 248 אלף שקלים מהתכנון הראשון. עם זאת, יש לציין כי גם בשנת התקציב הקודמת תכננה העירייה להוציא סכום של 188 אלף שקלים – כאשר בפועל התברר כי הסכום שמוציאה העירייה עבור סעיפים אלו גבוהים בהרבה כאמור.
התנהלות דומה נרשמה גם בסעיפים המפרטים את התשלומים שמעבירה העירייה לטובת אחזקת ילדים בפנימיות. בעוד העירייה תכננה להוציא בשנה הנוכחית 3.1 מיליון שקלים עבור זאת, היא הוציאה בפועל 4.9 מיליון שקלים. למרות זאת ההבדל המשמעותי בין התכנון המקורי לבין הביצוע בפועל, העירייה קובעת בתקציבה כי גם בשנה הנוכחית היא תוציא 3.1 מיליון שקלים עבור שירותים אלו.

ארנונה: גידול קל בסעיף ההכנסות

העירייה צופה כי הכנסותיה מגביית הארנונה בשנת 2017 יעמדו על 52.7 מיליון שקלים, יותר מאשר 51.5 מיליון שקלים בתקציב 2016. מדובר בגידול קל שמקורו בהעלאת הארנונה הצפויה החל מהראשון לינואר כחלק ממנגנון הטייס האוטומטי. הארנונה תעלה בשיעור של 1.7 אחוזים. העירייה גם צופה כי היא תכניס 6.5 מיליון שקלים כתוצאה מגביית פיגורים בארנונה מצד תושבים החייבים לה כספים משנים עברו.
העירייה צופה כי היא תקבל 21.6 מיליון שקלים ממשרד הפנים כמענק איזון – אך מעריכה כי במסגרת תיקוני התקציב שייערכו במהלך השנה יגדל סכום זה בשני מיליון שקלים נוספים.
עבור מחלקת הגבייה העירייה מתכננת להוציא 2.3 מיליון שקלים בסך הכל, מתוכם 450 אלף שקלים לשכר, 360 אלף שקלים עבור "הוצאות אכיפה" ו-1.2 מיליון שקלים תשלום לחברת "מילגם", הפועלת כחברה חיצונית לגביית תשלומי ארנונה.

ניקיון, הנדסה ופיקוח: תשלום מופחת לפינוי האשפה

העירייה צופה כי היא תשלם בשנת 2017 לקבלן פינוי פחי האשפה 6 מיליון שקלים – כ-700 אלף שקלים פחות מאשר בשנה הנוכחית. בהתאם, גם עבור היטל הטמנה צופה העירייה כי הוצאותיה יופחתו בשיעור של כ-200 אלף שקלים. המשמעות של סעיף זה היא כי קבלן הניקיון המקומי צפוי להעניק הנחה לעירייה תמורת ביצוע עבודותיו בשנה הקרובה – או שהיקף העבודה שתידרש ממנו תופחת. גם עבור טאטוא הרחובות יופחת הסכום מ-1.75 מיליון שקלים ל-1.6 מיליון שקלים.
עבור משכורות אנשי הניקיון בעיר הקציבה העירייה בתקציב החדש סכום של 861 אלף שקלים, יותר מאשר 784 אלף השקלים שהוקצבו לכך בשנת התקציב הנוכחית.
העירייה גם מתכננת לצאת למכרז חדש בתחום אחזקת מערכת החשמל העירונית, ולפי תכנונה היא תשלם חצי מיליון שקלים עבור עבודות אלו, זאת לעומת כ-700 אלף שקלים שהוקצבו לשם כך בשנה הנוכחית. העירייה צופה גם לצמצם את הוצאות צריכת החשמל בתאורת הרחובות בכמאה אלף שקלים.
אגב, עבור המזרקה במרכז העיר הקציבה העירייה 30 אלף שקל לתחזוקה וטיפול שוטף בה. המזרקה, שנבנתה לפני 8 שנים, סובלת מפגמים רבים ולא אחת היא מושבתת מפעילות בעקבות תקלות שונות. גם בשנה הנוכחית הוציאה העירייה סכום של 28 אלף שקלים עבור טיפול במזרקה.
בתחום הפיקוח, העירייה צופה הכנסות של 120 אלף שקלים מקנסות חנייה. מזכיין שילוט החוצות ואגרות שילוט צופה העירייה לקבל 170 אלף שקלים

אירועים: הרוב מבאר טוביה

קיצוץ משמעותי בשנה הבאה צפוי בסעיף האירועים. לפי התקציב, העירייה תקבל כ-1.2 מיליון שקלים מ"תרומות", ובמקביל תוציא סכום קצת גבוה יותר – 1.25 מיליון שקלים, עבור הוצאות לאירועים מדובר בסכום נמוך בכ-650 אלף שקלים מכפי שהוציאה העירייה בשנת 2016. עם זאת, כספים נוספים בהיקף גבוה אף יותר מכפי שהקציבה העירייה בבסיס תקציבה יועברו מהמועצה האזורית באר טוביה עבור "אירועים משותפים".
אגב, בספר התקציב התגלתה גם חריגה בשיעור של %25 בתקציב 2016 של המחלקה לתרבות תורנית. בעוד העירייה הקציבה בתחילת השנה הנוכחית 300 אלף שקלים עבור המחלקה, היא צפויה לסיים את השנה עם ביצוע בפועל של כ-390 אלף שקלים – חריגה של 90 אלף שקלים. גם בשנה הנוכחית מתכננת העירייה להקציב עבור פעילות המחלקה כ-300 אלף שקלים.

מאות אלפים עבור הוצאות רכב צמוד

העירייה תוציא בשנה הקרובה 521 אלף שקלים עבור השכרת רכבים בשיטת הליסינג לשבעה בעלי תפקידים בכירים בעירייה. העירייה שוכרת עבורם רכב צמוד, לרוב מדובר ברכב משפחתי מדגם פופולארי, ומשלמת לחברת ליסינג עבור השכירות. בנוסף, העירייה מעמידה לרשות העובדים הבכירים סכום שנתי גלובלי עבור דלק.
העלות הגבוהה ביותר בתחום זה תהיה של מהנדס העירייה, נועם רווחה, שעבור הוצאות רכבו הצמוד תשלם העירייה 75 אלף שקלים ב-2017. העירייה תשקיע סכום קצת נמוך מזה – 74 אלף שקלים – בהוצאות רכבו של מנכ"ל העירייה, תמיר היזמי, המתגורר במודיעין. על רכבו הצמוד של ראש העירייה אליהו זוהר – שכבר עמד לפני כשנה בעין הסערה בעניין זה לאחר שהתברר שקיבל בתלוש השכר שלו הוצאות אחזקת רכב בניגוד לדין לכאורה – תשלם העירייה בשנה הקרובה 72 אלף שקלים, מתוכם 28 אלף שקלים עבור דלק.

 

מהנדס העירייה, נועם רווחה. הוצאות רכב כבדות

מהנדס העירייה, נועם רווחה. הוצאות רכב כבדות

עבור רכבו הצמוד של מנהל מחלקת החינוך, המתגורר בגדרה, תשלם העירייה 67 אלף שקלים; עבור רכבו של הגזבר צביקה דוידי תשלם העירייה 59 אלף שקלים, עבור רכבה של היועצת המשפטית, עו"ד עידית יפת-לוי – 58 אלף שקלים ועבור רכבו של מנהל מחלקת התברואה, ניסים גלעם – 54 אלף שקלים. העירייה תוציא עוד מאות אלפי שקלים עבור רכבים נוספים המשמשים לצורכי עבודה מקצועית – בין היתר עבור מחלקת האחזקה, הפיקוח, הביטחון והתשתיות.
עוד נתונים: בסעיפי התקציב של לשכת מנכ"ל העירייה נקבע כי העירייה תוציא השנה 80 אלף שקלים עור עבודות ייעוץ חיצוניות. עוד נקבע כי סעיף השכר בלשכת המנכ"ל יעלה מ-843 אלף שקלים ליותר ממיליון שקלים. עבור ניהול ה"קשרים הבין לאומיים" של העירייה ישלם הציבור 216 אלף שקלים בשנת 2017. העירייה צופה כי היא תכניס מאגרות בשוק העירוני 360 אלף שקלים, לעומת צפי של 400 אלף שקלים בשנה שעברה וביצוע בפועל של 390 אלף שקלים.

ספורט: תקציב המים לאיצטדיון יקוצץ ב-67%

בתחום הספורט צפויה העירייה להשקיע בשנת 2017 רק 349 אלף שקלים – רובם המוחלט לטובת שכרו של מנהל המחלקה. לפי סעיפי התקציב, 116 אלף שקלים יועברו לטובת ביצוע פרוייקטים שונים בתחום הספורט – בין היתר טורניר הקטרגל השנתי – ואילו יתרת הסכום תועמד לטובת שכרו של מנהל המחלקה כאמור. זו תעמוד על 233 אלף שקל.
כספים נוספים שנוגעים לתחום הספורט – אף שאינם נחשבים חלק מתקציבו ומופיעים בסעיף נפרד בתקציב 2017 – הם אלו של האיצטדיון העירוני. לפי תקציב 2016, העירייה הייתה אמורה לשלם עבור השימוש במים באיצטדיון סך של 135 אלף שקלים, אך הסכום הסופי בפועל צפוי להיות 161 אלף שקלים. התקציב החדש מקצץ דרמטית את ההוצאות הצפויות בסעיף זה, כאשר בעירייה מעריכים כי עלות השימוש במים תעמוד על 50 אלף שקלים בלבד. מדובר בקיצוץ חד של יותר משני שליש מהתקציב שמומש בפועל בשנה החולפת. "הוצאות המים באיצטדיון העירוני לא סבירות, והאחראים יצטרכו לקצץ בהיקף השימושים במים", אמר פקיד בכיר בעירייה. "אפילו קבוצת כדורגל בפרמיירליג לא משתמשת בכל כך הרבה מים".
גם השנה קבוצת הכדורגל המקומית, מכבי קריית מלאכי, לא תזכה לתקצוב מטעמה של העירייה, ותצטרך להמשיך להתבסס על התקציב המועבר לה דרך המועצה האזורית באר טוביה בסך 400 אלף שקלים בשנה.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה