צור עימנו קשר

חדשות

תחקיר "המקור": העבודות הפרטיות של עו"ד עידית יפת

פורסם

בתאריך

במשך שבועות התחקה "המקור" אחר עברה העסקי של עו"ד עידית יפת, המשמשת מזה יותר מ-15 שנים כיועצת המשפטית של העירייה. הממצאים: במשך השנים סיפקה יפת שירותים משפטיים פרטיים לתושבים בקריית מלאכי, עובדי עירייה בכירים וזוטרים ואפילו נבחר ציבור אחד – וזאת לכאורה בניגוד לחוק הייעוץ המשפטי ותקנות משרד הפנים ותוך חשש לקיומו של ניגוד עניינים. העירייה בתגובה: "היא עבדה במשרה חלקית בלבד"; משרד הפנים: "ככלל, חל איסור על יועץ משפטי להעניק שירותים פרטיים לעובדים. הנושא ייבדק"

היועצת המשפטית של עיריית קריית מלאכי, עו"ד עידית יפת-לוי, סיפקה שירותים משפטיים לתושבי העיר, לעובדי עירייה ואף לנבחר ציבור במהלך השנים האחרונות, במקביל לכהונתה. הדבר עומד על פניו בניגוד לנוהלים, הקובעים איסור מוחלט לעיסוקים מסוג זה עקב החשש לניגוד עניינים. השירותים ניתנו במגוון של תחומים, בהם חתימה על חוזי מכירת נכסי נדל"ן, טיפול בצווי ירושה ואף ייצוג של עובד בכיר במסגרת ערעור בערכאה משפטית. אלו הם הממצאים העולים מתחקיר "המקור" שנערך לאורך החודשים האחרונים – ומפורסם היום.
במהלך התחקיר אותרו עשרה מקרים שונים, שנבדקו ואומתו על ידי "המקור", בהן עו"ד יפת סיפקה שירותים משפטיים לתושבים, עובדי עירייה בכירים וזוטרים, ובמקרה אחד לפחות גם לנבחר ציבור ששימש חבר מועצת העיר בעת קבלת השירותים – וגם כיום. מקרים נוספים שנבדקו לא אומתו עד תום, ולכן לא מובאים בתחקיר הסופי. במרבית המקרים – שהתרחשו בין השנים 2004 ל-2011 – מדובר בחוזי מכר של נכסי נדל"ן, שבמסגרתם ניסחה עו"ד יפת חוזה מכירה בין שני צדדים, שאחד מהם לפחות היה קשור בקשרי עבודה לעירייה. כל המקרים שאותרו, נבדקו ואומתו על ידי "המקור" התרחשו בשנים שבהן עו"ד יפת עבדה בעירייה במשרה חלקית (60%) ולא במשרה מלאה. ואולם, הוראות החוק ונוהלי משרד הפנים והמשפטים בעניין זה ברורים, וקובעים כי בכל מקרה, אין רשאי יועץ משפטי של רשות מקומית לספק שירותים משפטיים לבעלי עניין מול או עם הרשות.
סעיף 5 לחוק הייעוץ המשפטי ברשויות המקומיות קובע כי אין לאשר עבודה נוספת של יועץ משפטי אשר יש בה כדי "כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה המקומית". ההיגיון שמאחורי קביעת המחוקק ברור: ישנו חשש ממשי לניגוד עניינים שבין מילוי תפקידיו הציבוריים של היועץ לבין עיסוקיו הפרטיים. קשרים עסקיים פרטיים מול גורמים שנחשבים בעלי עניין מול העירייה עשויים לפגום בחוסר התלות של היועץ, המתחייב מעצם תפקידו. לעיתים קרובות, יועץ משפטי של רשות מקומית נדרש לחוות את דעתו בדבר עובדים אלו או אחרים, או להעניק חוות דעת משפטית לבקשתם של נבחרי הציבור. איסור הייצוג הנקבע בחוק נועד למנוע מצב שבו ישנו כל ניגוד עניינים ואפילו חשש לניגוד עניינים.

יפת. מוטי מלכה: "מעולם לא נתתי לה אישור לעבודה נוספת"

יפת. מוטי מלכה: "מעולם לא נתתי לה אישור לעבודה נוספת"

הסיבה שהמחוקק אסר על התקשרות פרטית מצד היועץ המשפטי עם כל מי שיש לו קשר כלשהו עם הרשות המקומית בה הוא מועסק לא נוגעת רק לאפשרות שביום מן הימים יידרש היועץ להכריע בעניין מינהלי הקשור ליחסים שבין הרשות המקומית לתושביה, אלא גם לאור העובדה כי כחלק מתפקידו, יועץ משפטי משמש לרוב גם כתובע עירוני בענייני תכנון ובנייה. תפקידו זה ניתן לו משום סמכות המאוצלת ישירות מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה. באופן תיאורטי ומעשי כאחד, יועץ משפטי המשמש גם כתובע עירוני עשוי להידרש להגיש כתב אישום פלילי בענייני תכנון ובנייה נגד כל אחד מתושבי העיר או כל אחד מבעלי הנכסים בה. אגב, חוק הייעוץ המשפטי אוסר על כל עבודה פרטית, אף שאין בה חשש לניגוד עניינים – אלא לאחר קבלת אישור בכתב מהרשות המקומית.
נוהלי חוזר מנכ"ל של משרד הפנים, המחדדים ומפרשים את הוראות החוק, מרחיבים אף יותר בעניין. בחוזר המנכ"ל העוסק בנושא מציין מנכ"ל המשרד כי הרשות אינה רשאית להתיר העסקה חיצונית ליועץ המשפטי אלא במספר תנאים נוספים: הראשון – הוא לטובת הכלל; השני – היא אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידו בעירייה; השלישי – כאמור, אין בה כדי ליצור התקשרות עם אדם, איגוד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או ענייני עם העירייה; ואילו הרביעי – היועץ הצהיר על השכר שיקבל בעד העבודה. עוד קובע החוזר כי רשות מקומית רשאית לאשר עבודה פרטית ליועצה המשפטי רק בתנאי שהיקף משרתו עומד על 50 אחוז משרה ומטה. נדגיש, כי בכל המקרים שמובאים בתחקיר עבדה יפת בהיקף משרה של 60%.

מעובדים – ועד נבחר ציבור

ואולם תחקיר "המקור" מגלה כי עו"ד יפת-לוי, בת 45 ותושבת היישוב אחוזת אתרוג, פעלה לכאורה פעם אחר פעם במה שנראה כחריגה מהוראות החוק וחוזר מנכ"ל משרד הפנים. בתגובתה של יפת לתחקיר, כפי שהועברה אלינו על ידי דוברות העירייה, היא לא התייחסה באופן ברור לחלוטין לכלל הטענות האמורות בתחקיר ולשורה של שאלות שהועברו אליה. עם זאת, מקורביה של עו"ד יפת-לוי מסרו כי העובדה שהיא עבדה בעירייה במשרה חלקית בלבד, ולא במשרה מלאה, מאפשרת לה לספק שירותים פרטיים. עוד טענו בסביבתה של היועצת המשפטית, כי באחד מהמקרים שבהם העניקה ייצוג משפטי לעובד עירייה בכיר, עשתה זאת בלא לגבות תשלום עבור כך. מבדיקה שערך "המקור" בשבועות האחרונים עולה כי בכל מקרה, יפת לא ביקשה את אישור העירייה למתן העבודות הפרטיות, ולא הצהירה על החשש לניגוד עניינים העולה לכאורה מביצוען – כך לפי הצהרתו של ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, אשר מרבית תקופת כהונתה של יפת-לוי הייתה תחתיו.
כעת, לממצאי התחקיר. באפריל 2007 מסר בית המשפט השלום בבאר שבע פסק דין בתביעה שהגיש איש משטרה לשעבר נגד קצין התגמולים בדרישה להכיר בכאבים שנוצרו בעקבות חבלה שסבל ממנה במהלך שנות השמונים, עת ששירת כאיש כוחות הביטחון. מדובר בערעור שהוגש נגד החלטתו של קצין התגמולים הראשי, שדחה את בקשתו של האיש. עוד קודם לפסק הדין התקיימו, לאורך השנים, מספר ישיבות שנגעו בדבר, ובסופן קבע בית המשפט את החלטתו, לפיה הוא מקבל את עמדתו של קצין התגמולים, ודוחה את טענותיו של התובע, איש המשטרה.
את איש המשטרה, בתיק המדובר, ייצגה עו"ד עידית יפת לוי, שהייתה כבר אז היועצת המשפטית של עיריית קריית מלאכי. האיש שהגיש את הערעור על החלטת קצין התגמולים היה באותה התקופה עובד עירייה בכיר, וכמו אז הוא משמש גם היום בתפקיד בכיר מאוד בעירייה.
כשלוש שנים קודם לכן, בערך בשנת 2005, הייתה עו"ד יפת לוי אמונה על ניסוחו של חוזה המכירה שנחתם בין שניים מתושבי העיר. אחד מהם הוא אייל (השם המלא שמור במערכת), ואילו השני הוא ראש העירייה לשעבר, משה שמעון (שימי). זו הייתה עסקת מכירת ביתו הפרטי של משה שמעון בשדרות ירושלים בעיר. השניים שילמו כארבעת אלפים שקלים עבור ניסוח החוזה וחתימתה של יפת – כך לפי הצהרתו של אחד מהם בשיחה עם "המקור". שנים בודדות לאחר מכן הגישה העירייה כתב אישום בגין עבירות תכנון ובנייה נגד אותו אייל – האיש שהיועצת המשפטית יפת, העומדת בראש המחלקה המשפטית – סיפקה לו שירותים שנים קודם לכן.

mor_5988

סולימני. הסכם מתנה

שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2009 בקירוב, ניסחה וחתמה יפת על חוזה מכר עליו חתם שלום (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), אז עובד במחלקה הטכנית של העירייה. כמו במקרה הקודם, היא קיבלה עבור שירותיה סכום של יותר משלושת אלפים שקלים. מדובר היה בעסקת מכירה של בית ברחוב רש"י בעיר, שעבר מבעלותו של בנו של התושב שלום לבעלותה של תושבת אחרת, המתגוררת אף היא בקריית מלאכי.
גם כן במקביל לאותה התקופה, פעלה עו"ד יפת לניסוח מסמך לרכישת נכס נדל"ן נוסף, אף הוא ברחוב רש"י בעיר, שהיה בבעלותו של עובד עירייה בכיר מאוד. אותו עובד, שכבר אינו מתגורר בקריית מלאכי כיום אך עדיין עובד בעירייה, שילם עבור שירותיה של יפת, כך לפי הצהרתו, כמה אלפי שקלים.
ראש האופוזיציה בימים אלו, יוסי סולימני, משמש כחבר מועצה כבר שני עשורים. בשנת 2005 בקירוב הוא קיבל במתנה את בית הוריו. אז, הוא שימש כחבר מועצה מן המניין. כחלק מקבלת ביתו מהוריו, היה עליו לערוך, כנהוג, הסכם מתנה המאפשר את העברת רישום הבעלות של הבית – על שמו. בין סולימני ובין יפת נוצר קשר, והיא ערכה עבורו ועבור משפחתו הסכם ירושה – כך דבריו. סולימני אישר השבוע בתחילה את הפרטים ואמר כי "מדובר היה רק בהסכם, לא דבר משמעותי במיוחד". בהמשך, טען כי הוא לא זוכר דרך מי מבני משפחתו נוצר הקשר מול עו"ד יפת. "אולי זו הייתה אחותי", אמר.
תחום נוסף שבו הייתה פעילה יפת בשנות פעילותה כיועצת משפטית הוא הצוואות ודיני הירושה. לפי מסמכים שהוגשו לרשם הצוואות, יפת ייצגה חמישה תושבים לפחות בין השנים 2006-2009. ברוב המקרים היא הגישה בשמם בקשות למימוש צווי ירושה או צוואות. בחלק ממסמכי רשם הצוואות מופיעה כתובת העירייה ככתובתה של המייצגת, זאת בעת שיפת העניקה את השירותים באופן פרטי – וכאמור גם בניגוד לכאורה לנוהלים הקובעים איסור ייצוג למי שהוא בעל עניין מול הרשות המקומית בה מייצג היועץ המשפטי, במקרה הזה יפת עצמה.

אישור העבודה הנוספת

השאלות העומדות לפתחנו בעניינה של הפרשה שנחשפת היום ב"המקור" רבות ומרובות. ראשית, השאלה המרכזית והמהותית מכולן היא שאלת תצהיר ניגוד העניינים. לפי הנוהלים, יפת אמורה להודיע למעסיקיה על כל חשש לניגוד עניינים כתוצאה מפעילותה העסקית והפרטית. לאחר ההודעה, העמיד היועץ המשפטי לממשלה כלים לבחינת הדרכים לפיתרון בעיית ניגוד העניינים, ולפיהן יש לבחון אותו ולקבוע את טיבו, מהותו ודרך ההתנהלות של היועץ המשפטי של הרשות המקומית בעקבותיו וביחס אליו.
לפי ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, שכיהן בתפקיד משנת 2003 ועד 2013, עו"ד יפת מעולם לא ביקשה את אישור העירייה לעבוד בעבודות פרטיות. "הנחתי שמאחר והיא לא עובדת במשרה מלאה, אז החוק מאפשר לה לעבוד בעבודות פרטיות גם בלי לקבל אישור", הסביר מלכה השבוע בשיחה עם "המקור". לדבריו, "ברגע ששמעתי שהיא עובדת באופן פרטי גם עם תושבי העיר, הנחתי להעסיק אותה במשרה מלאה. אמרתי לה שזה או שהיא עובדת במשרה מלאה או שהיא מתפטרת מהתפקיד. בהתחלה היא סירבה להיכנס למשרה מלאה אבל בסוף הסכימה, וזה אכן מה שקרה".
לטענת מלכה, לאורך שנותיו כראש עירייה הוא לא העניק ליפת אישור לעסוק בעבודות נוספות. "אם היה משהו כזה, זה היה מגיע אליי. אין סיכוי שהיא קיבלה אישור בתקופתי ואני לא יודע על זה", הדגיש.

%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%99-7
בכל מקרה, גם אילו יפת ביקשה וקיבלה אישור לעבודתה הפרטית לאורך השנים, הרי שהוראות החוק ברורות, ומטילות מגוון רחב של של הגבלות שעל פי ממצאי התחקיר – ספק רב אם יפת עמדה בהן. לדברי גורם משפטי, הענקת שירותים משפטיים לתושבי העיר בכלל, ובפרט לעובדי עירייה, עלולים להעמיד את יפת בחשש ממשי לניגוד עניינים בין עיסוקיה הפרטיים לבין תפקידה הציבורי. "החוק והאתיקה מחייבים מילוי התפקיד ללא משוא פנים, ובית המשפט העליון כבר קבע בעבר שאין צורך בקיומו של ניגוד עניינים ממש כדי להעיד על קיומו, אלא מספיקה אפילו מראית עין של ניגוד עניינים כדי להביא להיווצרותו".

הסתבכויות מרובות

בעשור וחצי בהם עו"ד יפת-לוי משמשת כיועצת המשפטית כיהנו ארבעה ראשי עירייה שונים: ראש העירייה לשעבר ליאור קצב הוא שמינה אותה לתפקיד בשנת 2001. לאחר מכן היא עבדה תחת ראש העירייה מוטי מלכה, שהתפטר מתפקידו בעקבות פרשות המין והתכנון והבנייה בהן הורשע, ובהמשך תפקדה תחת ראש העירייה הזמני יוסי חדד, וכעת, במהלך כהונתו של ראש העירייה אליהו זוהר. עד שנת 2011 היא כיהנה בתפקיד ב-60 אחוז משרה. בספטמבר 2011 אישרה מועצת העיר את העסקתה במשרה מלאה.
לא פעם עמדה עו"ד יפת במרכזן של שערוריות ציבוריות: בשנת 2012, לאחר שפרשת החשדות לשחיתות ועבירות מין בעירייה התפוצצו ברעש גדול, החליטה הפרקליטות להטיל פיקוח על עבודת המחלקה המשפטית של העירייה. באותם הימים הסבירו בפרקליטות כי הפיקוח הוטל "מחמת קשיים מקצועיים שונים שהתגלו בעבודת התביעה". ואולם בפועל, הרי שפרשת "לב הפארק", שנחשפה חודשים קודם לכן, עוררה שאלות קשות מאוד ביחס להתנהלותה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית קריית מלאכי – אשר יפת משמשת כיועצת המשפטית שלה. בפרשה הידועה לשמצה נבנה על ידי חברת "שפץ וקנין" בניין שלם בניגוד לחוק ותוך חריגה מהותית מתכנית הבניין שחלה על הקרקע. הוועדה, מצידה, העניקה אישורים בלתי חוקיים לבנייה, דבר שעמד במרכז חקירת המשטרה והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד המשפטים. יפת מסרה אף היא עדות בפרשה, במסגרתה נחשד ראש העירייה לשעבר מלכה בקבלת שוחד.

פרוייקט "לב הפארק" תיק החקירה של יפת בחשד לחוות דעת אסורה עדיין ממתין להכרעה

פרוייקט "לב הפארק" תיק החקירה של יפת בחשד לחוות דעת אסורה עדיין ממתין להכרעה

הסתבכות נוספת של יפת, הקשורה גם היא לפרוייקט "לב הפארק", התרחשה במהלך כהונתו של יוסי חדד כראש העירייה. חדד התבקש לחתום על טופס אישור אכלוס (טופס 4) לבניין השלישי, למרות דרישת הפרקליטות שלא לעשות זאת. חדד, שנתלה בפסיקת בית המשפט המחוזי שאישר אכלוס חלקי של הבניין, חתם על הטופס לאחר שלטענתו התייעץ עם היועצת המשפטית יפת, וזו אישרה לו לכאורה לחתום על טופס האכלוס. כשנה וחצי לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום פלילי המייחס לו עבירות של מתן היתר בניגוד לחוק. עו"ד יפת נחקרה בפרשה תחת אזהרה בחשד כי העניקה לחדד חוות דעת משפטית אסורה, המנוגדת לתנאי החוק. בחקירתה היא הכחישה את הטענות שהעלה חדד, שטען להסתמכות על עמדתה בעת החתימה על ההיתר, וטענה כי לא העניקה חוות דעת המאשרת את אכלוס הבניין. תיק החקירה נגדה תלוי ועומד עד היום בפרקליטות המדינה, שטרם החליטה אם להגיש נגדה כתב אישום פלילי – דבר אשר עשוי להביא אף לסיום הקריירה המשפטית שלה.

תגובות

בתחילה, בחרו בעיריית קריית מלאכי בחרו שלא להגיב באופן ענייני לאמור בכתבה. זאת, אף ש"המקור" הציג בפניי העירייה שורת שאלות הקשורות בממצאי התחקיר, לרבות מסמכים המוכיחים את מסקנותיו. לבסוף, זמן קצר בטרם פרסום התחקיר, נמסרה תגובה רשמית בזה הנוסח:
"טרם כניסתו לתפקיד של ראש העיר הנוכחי מר אליהו זהר, עבדה היועצת המשפטית עו"ד עידית יפת לוי במשרה חלקית בלבד. לפיכך, הייתה רשאית היועצת המשפטית לספק ייצוג משפטי פרטי.
"היועצת המשפטית לא נרתעה להגיש כתב אישום נגד תושב העיר שעבר על החוק, גם אם ייצגה אותו בעבר. השירות המשפטי שניתן לעובד העירייה היה בשנת 2008 ונעשה כטובה חברית, ללא גביית שכר טרחה. יוסי סולימני לא שכר את שירותיה של היועצת המשפטית וכל טענה שכזו הינה עילה לתביעת דיבה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי ברמה העקרונית, "אסור ליועץ משפטי של רשות לייצג עובד בהליך משפטי פרטי, אלא אם המקרה מתוקף תפקידו כעובד". ביחס לממצאי תחקיר "המקור" נמסר מטעם המשרד כי "הנושא ייבדק מול הרשות המקומית".
ממשרד המשפטים נמסר כי פרטי המקרים אינם מוכרים להם, וכי בשלב זה, בטרם פרסום הממצאים בפומבי, אין באפשרותם להתייחס לסוגיה.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה