צור עימנו קשר

חדשות

תחקיר "המקור": העבודות הפרטיות של עו"ד עידית יפת

פורסם

בתאריך

במשך שבועות התחקה "המקור" אחר עברה העסקי של עו"ד עידית יפת, המשמשת מזה יותר מ-15 שנים כיועצת המשפטית של העירייה. הממצאים: במשך השנים סיפקה יפת שירותים משפטיים פרטיים לתושבים בקריית מלאכי, עובדי עירייה בכירים וזוטרים ואפילו נבחר ציבור אחד – וזאת לכאורה בניגוד לחוק הייעוץ המשפטי ותקנות משרד הפנים ותוך חשש לקיומו של ניגוד עניינים. העירייה בתגובה: "היא עבדה במשרה חלקית בלבד"; משרד הפנים: "ככלל, חל איסור על יועץ משפטי להעניק שירותים פרטיים לעובדים. הנושא ייבדק"

היועצת המשפטית של עיריית קריית מלאכי, עו"ד עידית יפת-לוי, סיפקה שירותים משפטיים לתושבי העיר, לעובדי עירייה ואף לנבחר ציבור במהלך השנים האחרונות, במקביל לכהונתה. הדבר עומד על פניו בניגוד לנוהלים, הקובעים איסור מוחלט לעיסוקים מסוג זה עקב החשש לניגוד עניינים. השירותים ניתנו במגוון של תחומים, בהם חתימה על חוזי מכירת נכסי נדל"ן, טיפול בצווי ירושה ואף ייצוג של עובד בכיר במסגרת ערעור בערכאה משפטית. אלו הם הממצאים העולים מתחקיר "המקור" שנערך לאורך החודשים האחרונים – ומפורסם היום.
במהלך התחקיר אותרו עשרה מקרים שונים, שנבדקו ואומתו על ידי "המקור", בהן עו"ד יפת סיפקה שירותים משפטיים לתושבים, עובדי עירייה בכירים וזוטרים, ובמקרה אחד לפחות גם לנבחר ציבור ששימש חבר מועצת העיר בעת קבלת השירותים – וגם כיום. מקרים נוספים שנבדקו לא אומתו עד תום, ולכן לא מובאים בתחקיר הסופי. במרבית המקרים – שהתרחשו בין השנים 2004 ל-2011 – מדובר בחוזי מכר של נכסי נדל"ן, שבמסגרתם ניסחה עו"ד יפת חוזה מכירה בין שני צדדים, שאחד מהם לפחות היה קשור בקשרי עבודה לעירייה. כל המקרים שאותרו, נבדקו ואומתו על ידי "המקור" התרחשו בשנים שבהן עו"ד יפת עבדה בעירייה במשרה חלקית (60%) ולא במשרה מלאה. ואולם, הוראות החוק ונוהלי משרד הפנים והמשפטים בעניין זה ברורים, וקובעים כי בכל מקרה, אין רשאי יועץ משפטי של רשות מקומית לספק שירותים משפטיים לבעלי עניין מול או עם הרשות.
סעיף 5 לחוק הייעוץ המשפטי ברשויות המקומיות קובע כי אין לאשר עבודה נוספת של יועץ משפטי אשר יש בה כדי "כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה המקומית". ההיגיון שמאחורי קביעת המחוקק ברור: ישנו חשש ממשי לניגוד עניינים שבין מילוי תפקידיו הציבוריים של היועץ לבין עיסוקיו הפרטיים. קשרים עסקיים פרטיים מול גורמים שנחשבים בעלי עניין מול העירייה עשויים לפגום בחוסר התלות של היועץ, המתחייב מעצם תפקידו. לעיתים קרובות, יועץ משפטי של רשות מקומית נדרש לחוות את דעתו בדבר עובדים אלו או אחרים, או להעניק חוות דעת משפטית לבקשתם של נבחרי הציבור. איסור הייצוג הנקבע בחוק נועד למנוע מצב שבו ישנו כל ניגוד עניינים ואפילו חשש לניגוד עניינים.

יפת. מוטי מלכה: "מעולם לא נתתי לה אישור לעבודה נוספת"

יפת. מוטי מלכה: "מעולם לא נתתי לה אישור לעבודה נוספת"

הסיבה שהמחוקק אסר על התקשרות פרטית מצד היועץ המשפטי עם כל מי שיש לו קשר כלשהו עם הרשות המקומית בה הוא מועסק לא נוגעת רק לאפשרות שביום מן הימים יידרש היועץ להכריע בעניין מינהלי הקשור ליחסים שבין הרשות המקומית לתושביה, אלא גם לאור העובדה כי כחלק מתפקידו, יועץ משפטי משמש לרוב גם כתובע עירוני בענייני תכנון ובנייה. תפקידו זה ניתן לו משום סמכות המאוצלת ישירות מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה. באופן תיאורטי ומעשי כאחד, יועץ משפטי המשמש גם כתובע עירוני עשוי להידרש להגיש כתב אישום פלילי בענייני תכנון ובנייה נגד כל אחד מתושבי העיר או כל אחד מבעלי הנכסים בה. אגב, חוק הייעוץ המשפטי אוסר על כל עבודה פרטית, אף שאין בה חשש לניגוד עניינים – אלא לאחר קבלת אישור בכתב מהרשות המקומית.
נוהלי חוזר מנכ"ל של משרד הפנים, המחדדים ומפרשים את הוראות החוק, מרחיבים אף יותר בעניין. בחוזר המנכ"ל העוסק בנושא מציין מנכ"ל המשרד כי הרשות אינה רשאית להתיר העסקה חיצונית ליועץ המשפטי אלא במספר תנאים נוספים: הראשון – הוא לטובת הכלל; השני – היא אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידו בעירייה; השלישי – כאמור, אין בה כדי ליצור התקשרות עם אדם, איגוד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או ענייני עם העירייה; ואילו הרביעי – היועץ הצהיר על השכר שיקבל בעד העבודה. עוד קובע החוזר כי רשות מקומית רשאית לאשר עבודה פרטית ליועצה המשפטי רק בתנאי שהיקף משרתו עומד על 50 אחוז משרה ומטה. נדגיש, כי בכל המקרים שמובאים בתחקיר עבדה יפת בהיקף משרה של 60%.

מעובדים – ועד נבחר ציבור

ואולם תחקיר "המקור" מגלה כי עו"ד יפת-לוי, בת 45 ותושבת היישוב אחוזת אתרוג, פעלה לכאורה פעם אחר פעם במה שנראה כחריגה מהוראות החוק וחוזר מנכ"ל משרד הפנים. בתגובתה של יפת לתחקיר, כפי שהועברה אלינו על ידי דוברות העירייה, היא לא התייחסה באופן ברור לחלוטין לכלל הטענות האמורות בתחקיר ולשורה של שאלות שהועברו אליה. עם זאת, מקורביה של עו"ד יפת-לוי מסרו כי העובדה שהיא עבדה בעירייה במשרה חלקית בלבד, ולא במשרה מלאה, מאפשרת לה לספק שירותים פרטיים. עוד טענו בסביבתה של היועצת המשפטית, כי באחד מהמקרים שבהם העניקה ייצוג משפטי לעובד עירייה בכיר, עשתה זאת בלא לגבות תשלום עבור כך. מבדיקה שערך "המקור" בשבועות האחרונים עולה כי בכל מקרה, יפת לא ביקשה את אישור העירייה למתן העבודות הפרטיות, ולא הצהירה על החשש לניגוד עניינים העולה לכאורה מביצוען – כך לפי הצהרתו של ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, אשר מרבית תקופת כהונתה של יפת-לוי הייתה תחתיו.
כעת, לממצאי התחקיר. באפריל 2007 מסר בית המשפט השלום בבאר שבע פסק דין בתביעה שהגיש איש משטרה לשעבר נגד קצין התגמולים בדרישה להכיר בכאבים שנוצרו בעקבות חבלה שסבל ממנה במהלך שנות השמונים, עת ששירת כאיש כוחות הביטחון. מדובר בערעור שהוגש נגד החלטתו של קצין התגמולים הראשי, שדחה את בקשתו של האיש. עוד קודם לפסק הדין התקיימו, לאורך השנים, מספר ישיבות שנגעו בדבר, ובסופן קבע בית המשפט את החלטתו, לפיה הוא מקבל את עמדתו של קצין התגמולים, ודוחה את טענותיו של התובע, איש המשטרה.
את איש המשטרה, בתיק המדובר, ייצגה עו"ד עידית יפת לוי, שהייתה כבר אז היועצת המשפטית של עיריית קריית מלאכי. האיש שהגיש את הערעור על החלטת קצין התגמולים היה באותה התקופה עובד עירייה בכיר, וכמו אז הוא משמש גם היום בתפקיד בכיר מאוד בעירייה.
כשלוש שנים קודם לכן, בערך בשנת 2005, הייתה עו"ד יפת לוי אמונה על ניסוחו של חוזה המכירה שנחתם בין שניים מתושבי העיר. אחד מהם הוא אייל (השם המלא שמור במערכת), ואילו השני הוא ראש העירייה לשעבר, משה שמעון (שימי). זו הייתה עסקת מכירת ביתו הפרטי של משה שמעון בשדרות ירושלים בעיר. השניים שילמו כארבעת אלפים שקלים עבור ניסוח החוזה וחתימתה של יפת – כך לפי הצהרתו של אחד מהם בשיחה עם "המקור". שנים בודדות לאחר מכן הגישה העירייה כתב אישום בגין עבירות תכנון ובנייה נגד אותו אייל – האיש שהיועצת המשפטית יפת, העומדת בראש המחלקה המשפטית – סיפקה לו שירותים שנים קודם לכן.

mor_5988

סולימני. הסכם מתנה

שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2009 בקירוב, ניסחה וחתמה יפת על חוזה מכר עליו חתם שלום (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), אז עובד במחלקה הטכנית של העירייה. כמו במקרה הקודם, היא קיבלה עבור שירותיה סכום של יותר משלושת אלפים שקלים. מדובר היה בעסקת מכירה של בית ברחוב רש"י בעיר, שעבר מבעלותו של בנו של התושב שלום לבעלותה של תושבת אחרת, המתגוררת אף היא בקריית מלאכי.
גם כן במקביל לאותה התקופה, פעלה עו"ד יפת לניסוח מסמך לרכישת נכס נדל"ן נוסף, אף הוא ברחוב רש"י בעיר, שהיה בבעלותו של עובד עירייה בכיר מאוד. אותו עובד, שכבר אינו מתגורר בקריית מלאכי כיום אך עדיין עובד בעירייה, שילם עבור שירותיה של יפת, כך לפי הצהרתו, כמה אלפי שקלים.
ראש האופוזיציה בימים אלו, יוסי סולימני, משמש כחבר מועצה כבר שני עשורים. בשנת 2005 בקירוב הוא קיבל במתנה את בית הוריו. אז, הוא שימש כחבר מועצה מן המניין. כחלק מקבלת ביתו מהוריו, היה עליו לערוך, כנהוג, הסכם מתנה המאפשר את העברת רישום הבעלות של הבית – על שמו. בין סולימני ובין יפת נוצר קשר, והיא ערכה עבורו ועבור משפחתו הסכם ירושה – כך דבריו. סולימני אישר השבוע בתחילה את הפרטים ואמר כי "מדובר היה רק בהסכם, לא דבר משמעותי במיוחד". בהמשך, טען כי הוא לא זוכר דרך מי מבני משפחתו נוצר הקשר מול עו"ד יפת. "אולי זו הייתה אחותי", אמר.
תחום נוסף שבו הייתה פעילה יפת בשנות פעילותה כיועצת משפטית הוא הצוואות ודיני הירושה. לפי מסמכים שהוגשו לרשם הצוואות, יפת ייצגה חמישה תושבים לפחות בין השנים 2006-2009. ברוב המקרים היא הגישה בשמם בקשות למימוש צווי ירושה או צוואות. בחלק ממסמכי רשם הצוואות מופיעה כתובת העירייה ככתובתה של המייצגת, זאת בעת שיפת העניקה את השירותים באופן פרטי – וכאמור גם בניגוד לכאורה לנוהלים הקובעים איסור ייצוג למי שהוא בעל עניין מול הרשות המקומית בה מייצג היועץ המשפטי, במקרה הזה יפת עצמה.

אישור העבודה הנוספת

השאלות העומדות לפתחנו בעניינה של הפרשה שנחשפת היום ב"המקור" רבות ומרובות. ראשית, השאלה המרכזית והמהותית מכולן היא שאלת תצהיר ניגוד העניינים. לפי הנוהלים, יפת אמורה להודיע למעסיקיה על כל חשש לניגוד עניינים כתוצאה מפעילותה העסקית והפרטית. לאחר ההודעה, העמיד היועץ המשפטי לממשלה כלים לבחינת הדרכים לפיתרון בעיית ניגוד העניינים, ולפיהן יש לבחון אותו ולקבוע את טיבו, מהותו ודרך ההתנהלות של היועץ המשפטי של הרשות המקומית בעקבותיו וביחס אליו.
לפי ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, שכיהן בתפקיד משנת 2003 ועד 2013, עו"ד יפת מעולם לא ביקשה את אישור העירייה לעבוד בעבודות פרטיות. "הנחתי שמאחר והיא לא עובדת במשרה מלאה, אז החוק מאפשר לה לעבוד בעבודות פרטיות גם בלי לקבל אישור", הסביר מלכה השבוע בשיחה עם "המקור". לדבריו, "ברגע ששמעתי שהיא עובדת באופן פרטי גם עם תושבי העיר, הנחתי להעסיק אותה במשרה מלאה. אמרתי לה שזה או שהיא עובדת במשרה מלאה או שהיא מתפטרת מהתפקיד. בהתחלה היא סירבה להיכנס למשרה מלאה אבל בסוף הסכימה, וזה אכן מה שקרה".
לטענת מלכה, לאורך שנותיו כראש עירייה הוא לא העניק ליפת אישור לעסוק בעבודות נוספות. "אם היה משהו כזה, זה היה מגיע אליי. אין סיכוי שהיא קיבלה אישור בתקופתי ואני לא יודע על זה", הדגיש.

%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%99-7
בכל מקרה, גם אילו יפת ביקשה וקיבלה אישור לעבודתה הפרטית לאורך השנים, הרי שהוראות החוק ברורות, ומטילות מגוון רחב של של הגבלות שעל פי ממצאי התחקיר – ספק רב אם יפת עמדה בהן. לדברי גורם משפטי, הענקת שירותים משפטיים לתושבי העיר בכלל, ובפרט לעובדי עירייה, עלולים להעמיד את יפת בחשש ממשי לניגוד עניינים בין עיסוקיה הפרטיים לבין תפקידה הציבורי. "החוק והאתיקה מחייבים מילוי התפקיד ללא משוא פנים, ובית המשפט העליון כבר קבע בעבר שאין צורך בקיומו של ניגוד עניינים ממש כדי להעיד על קיומו, אלא מספיקה אפילו מראית עין של ניגוד עניינים כדי להביא להיווצרותו".

הסתבכויות מרובות

בעשור וחצי בהם עו"ד יפת-לוי משמשת כיועצת המשפטית כיהנו ארבעה ראשי עירייה שונים: ראש העירייה לשעבר ליאור קצב הוא שמינה אותה לתפקיד בשנת 2001. לאחר מכן היא עבדה תחת ראש העירייה מוטי מלכה, שהתפטר מתפקידו בעקבות פרשות המין והתכנון והבנייה בהן הורשע, ובהמשך תפקדה תחת ראש העירייה הזמני יוסי חדד, וכעת, במהלך כהונתו של ראש העירייה אליהו זוהר. עד שנת 2011 היא כיהנה בתפקיד ב-60 אחוז משרה. בספטמבר 2011 אישרה מועצת העיר את העסקתה במשרה מלאה.
לא פעם עמדה עו"ד יפת במרכזן של שערוריות ציבוריות: בשנת 2012, לאחר שפרשת החשדות לשחיתות ועבירות מין בעירייה התפוצצו ברעש גדול, החליטה הפרקליטות להטיל פיקוח על עבודת המחלקה המשפטית של העירייה. באותם הימים הסבירו בפרקליטות כי הפיקוח הוטל "מחמת קשיים מקצועיים שונים שהתגלו בעבודת התביעה". ואולם בפועל, הרי שפרשת "לב הפארק", שנחשפה חודשים קודם לכן, עוררה שאלות קשות מאוד ביחס להתנהלותה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית קריית מלאכי – אשר יפת משמשת כיועצת המשפטית שלה. בפרשה הידועה לשמצה נבנה על ידי חברת "שפץ וקנין" בניין שלם בניגוד לחוק ותוך חריגה מהותית מתכנית הבניין שחלה על הקרקע. הוועדה, מצידה, העניקה אישורים בלתי חוקיים לבנייה, דבר שעמד במרכז חקירת המשטרה והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד המשפטים. יפת מסרה אף היא עדות בפרשה, במסגרתה נחשד ראש העירייה לשעבר מלכה בקבלת שוחד.

פרוייקט "לב הפארק" תיק החקירה של יפת בחשד לחוות דעת אסורה עדיין ממתין להכרעה

פרוייקט "לב הפארק" תיק החקירה של יפת בחשד לחוות דעת אסורה עדיין ממתין להכרעה

הסתבכות נוספת של יפת, הקשורה גם היא לפרוייקט "לב הפארק", התרחשה במהלך כהונתו של יוסי חדד כראש העירייה. חדד התבקש לחתום על טופס אישור אכלוס (טופס 4) לבניין השלישי, למרות דרישת הפרקליטות שלא לעשות זאת. חדד, שנתלה בפסיקת בית המשפט המחוזי שאישר אכלוס חלקי של הבניין, חתם על הטופס לאחר שלטענתו התייעץ עם היועצת המשפטית יפת, וזו אישרה לו לכאורה לחתום על טופס האכלוס. כשנה וחצי לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום פלילי המייחס לו עבירות של מתן היתר בניגוד לחוק. עו"ד יפת נחקרה בפרשה תחת אזהרה בחשד כי העניקה לחדד חוות דעת משפטית אסורה, המנוגדת לתנאי החוק. בחקירתה היא הכחישה את הטענות שהעלה חדד, שטען להסתמכות על עמדתה בעת החתימה על ההיתר, וטענה כי לא העניקה חוות דעת המאשרת את אכלוס הבניין. תיק החקירה נגדה תלוי ועומד עד היום בפרקליטות המדינה, שטרם החליטה אם להגיש נגדה כתב אישום פלילי – דבר אשר עשוי להביא אף לסיום הקריירה המשפטית שלה.

תגובות

בתחילה, בחרו בעיריית קריית מלאכי בחרו שלא להגיב באופן ענייני לאמור בכתבה. זאת, אף ש"המקור" הציג בפניי העירייה שורת שאלות הקשורות בממצאי התחקיר, לרבות מסמכים המוכיחים את מסקנותיו. לבסוף, זמן קצר בטרם פרסום התחקיר, נמסרה תגובה רשמית בזה הנוסח:
"טרם כניסתו לתפקיד של ראש העיר הנוכחי מר אליהו זהר, עבדה היועצת המשפטית עו"ד עידית יפת לוי במשרה חלקית בלבד. לפיכך, הייתה רשאית היועצת המשפטית לספק ייצוג משפטי פרטי.
"היועצת המשפטית לא נרתעה להגיש כתב אישום נגד תושב העיר שעבר על החוק, גם אם ייצגה אותו בעבר. השירות המשפטי שניתן לעובד העירייה היה בשנת 2008 ונעשה כטובה חברית, ללא גביית שכר טרחה. יוסי סולימני לא שכר את שירותיה של היועצת המשפטית וכל טענה שכזו הינה עילה לתביעת דיבה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי ברמה העקרונית, "אסור ליועץ משפטי של רשות לייצג עובד בהליך משפטי פרטי, אלא אם המקרה מתוקף תפקידו כעובד". ביחס לממצאי תחקיר "המקור" נמסר מטעם המשרד כי "הנושא ייבדק מול הרשות המקומית".
ממשרד המשפטים נמסר כי פרטי המקרים אינם מוכרים להם, וכי בשלב זה, בטרם פרסום הממצאים בפומבי, אין באפשרותם להתייחס לסוגיה.

לחץ להמשך קריאה
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.