צור עימנו קשר

חדשות

תחקיר "המקור": העבודות הפרטיות של עו"ד עידית יפת

פורסם

בתאריך

במשך שבועות התחקה "המקור" אחר עברה העסקי של עו"ד עידית יפת, המשמשת מזה יותר מ-15 שנים כיועצת המשפטית של העירייה. הממצאים: במשך השנים סיפקה יפת שירותים משפטיים פרטיים לתושבים בקריית מלאכי, עובדי עירייה בכירים וזוטרים ואפילו נבחר ציבור אחד – וזאת לכאורה בניגוד לחוק הייעוץ המשפטי ותקנות משרד הפנים ותוך חשש לקיומו של ניגוד עניינים. העירייה בתגובה: "היא עבדה במשרה חלקית בלבד"; משרד הפנים: "ככלל, חל איסור על יועץ משפטי להעניק שירותים פרטיים לעובדים. הנושא ייבדק"

היועצת המשפטית של עיריית קריית מלאכי, עו"ד עידית יפת-לוי, סיפקה שירותים משפטיים לתושבי העיר, לעובדי עירייה ואף לנבחר ציבור במהלך השנים האחרונות, במקביל לכהונתה. הדבר עומד על פניו בניגוד לנוהלים, הקובעים איסור מוחלט לעיסוקים מסוג זה עקב החשש לניגוד עניינים. השירותים ניתנו במגוון של תחומים, בהם חתימה על חוזי מכירת נכסי נדל"ן, טיפול בצווי ירושה ואף ייצוג של עובד בכיר במסגרת ערעור בערכאה משפטית. אלו הם הממצאים העולים מתחקיר "המקור" שנערך לאורך החודשים האחרונים – ומפורסם היום.
במהלך התחקיר אותרו עשרה מקרים שונים, שנבדקו ואומתו על ידי "המקור", בהן עו"ד יפת סיפקה שירותים משפטיים לתושבים, עובדי עירייה בכירים וזוטרים, ובמקרה אחד לפחות גם לנבחר ציבור ששימש חבר מועצת העיר בעת קבלת השירותים – וגם כיום. מקרים נוספים שנבדקו לא אומתו עד תום, ולכן לא מובאים בתחקיר הסופי. במרבית המקרים – שהתרחשו בין השנים 2004 ל-2011 – מדובר בחוזי מכר של נכסי נדל"ן, שבמסגרתם ניסחה עו"ד יפת חוזה מכירה בין שני צדדים, שאחד מהם לפחות היה קשור בקשרי עבודה לעירייה. כל המקרים שאותרו, נבדקו ואומתו על ידי "המקור" התרחשו בשנים שבהן עו"ד יפת עבדה בעירייה במשרה חלקית (60%) ולא במשרה מלאה. ואולם, הוראות החוק ונוהלי משרד הפנים והמשפטים בעניין זה ברורים, וקובעים כי בכל מקרה, אין רשאי יועץ משפטי של רשות מקומית לספק שירותים משפטיים לבעלי עניין מול או עם הרשות.
סעיף 5 לחוק הייעוץ המשפטי ברשויות המקומיות קובע כי אין לאשר עבודה נוספת של יועץ משפטי אשר יש בה כדי "כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה המקומית". ההיגיון שמאחורי קביעת המחוקק ברור: ישנו חשש ממשי לניגוד עניינים שבין מילוי תפקידיו הציבוריים של היועץ לבין עיסוקיו הפרטיים. קשרים עסקיים פרטיים מול גורמים שנחשבים בעלי עניין מול העירייה עשויים לפגום בחוסר התלות של היועץ, המתחייב מעצם תפקידו. לעיתים קרובות, יועץ משפטי של רשות מקומית נדרש לחוות את דעתו בדבר עובדים אלו או אחרים, או להעניק חוות דעת משפטית לבקשתם של נבחרי הציבור. איסור הייצוג הנקבע בחוק נועד למנוע מצב שבו ישנו כל ניגוד עניינים ואפילו חשש לניגוד עניינים.

יפת. מוטי מלכה: "מעולם לא נתתי לה אישור לעבודה נוספת"

יפת. מוטי מלכה: "מעולם לא נתתי לה אישור לעבודה נוספת"

הסיבה שהמחוקק אסר על התקשרות פרטית מצד היועץ המשפטי עם כל מי שיש לו קשר כלשהו עם הרשות המקומית בה הוא מועסק לא נוגעת רק לאפשרות שביום מן הימים יידרש היועץ להכריע בעניין מינהלי הקשור ליחסים שבין הרשות המקומית לתושביה, אלא גם לאור העובדה כי כחלק מתפקידו, יועץ משפטי משמש לרוב גם כתובע עירוני בענייני תכנון ובנייה. תפקידו זה ניתן לו משום סמכות המאוצלת ישירות מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה. באופן תיאורטי ומעשי כאחד, יועץ משפטי המשמש גם כתובע עירוני עשוי להידרש להגיש כתב אישום פלילי בענייני תכנון ובנייה נגד כל אחד מתושבי העיר או כל אחד מבעלי הנכסים בה. אגב, חוק הייעוץ המשפטי אוסר על כל עבודה פרטית, אף שאין בה חשש לניגוד עניינים – אלא לאחר קבלת אישור בכתב מהרשות המקומית.
נוהלי חוזר מנכ"ל של משרד הפנים, המחדדים ומפרשים את הוראות החוק, מרחיבים אף יותר בעניין. בחוזר המנכ"ל העוסק בנושא מציין מנכ"ל המשרד כי הרשות אינה רשאית להתיר העסקה חיצונית ליועץ המשפטי אלא במספר תנאים נוספים: הראשון – הוא לטובת הכלל; השני – היא אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידו בעירייה; השלישי – כאמור, אין בה כדי ליצור התקשרות עם אדם, איגוד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או ענייני עם העירייה; ואילו הרביעי – היועץ הצהיר על השכר שיקבל בעד העבודה. עוד קובע החוזר כי רשות מקומית רשאית לאשר עבודה פרטית ליועצה המשפטי רק בתנאי שהיקף משרתו עומד על 50 אחוז משרה ומטה. נדגיש, כי בכל המקרים שמובאים בתחקיר עבדה יפת בהיקף משרה של 60%.

מעובדים – ועד נבחר ציבור

ואולם תחקיר "המקור" מגלה כי עו"ד יפת-לוי, בת 45 ותושבת היישוב אחוזת אתרוג, פעלה לכאורה פעם אחר פעם במה שנראה כחריגה מהוראות החוק וחוזר מנכ"ל משרד הפנים. בתגובתה של יפת לתחקיר, כפי שהועברה אלינו על ידי דוברות העירייה, היא לא התייחסה באופן ברור לחלוטין לכלל הטענות האמורות בתחקיר ולשורה של שאלות שהועברו אליה. עם זאת, מקורביה של עו"ד יפת-לוי מסרו כי העובדה שהיא עבדה בעירייה במשרה חלקית בלבד, ולא במשרה מלאה, מאפשרת לה לספק שירותים פרטיים. עוד טענו בסביבתה של היועצת המשפטית, כי באחד מהמקרים שבהם העניקה ייצוג משפטי לעובד עירייה בכיר, עשתה זאת בלא לגבות תשלום עבור כך. מבדיקה שערך "המקור" בשבועות האחרונים עולה כי בכל מקרה, יפת לא ביקשה את אישור העירייה למתן העבודות הפרטיות, ולא הצהירה על החשש לניגוד עניינים העולה לכאורה מביצוען – כך לפי הצהרתו של ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, אשר מרבית תקופת כהונתה של יפת-לוי הייתה תחתיו.
כעת, לממצאי התחקיר. באפריל 2007 מסר בית המשפט השלום בבאר שבע פסק דין בתביעה שהגיש איש משטרה לשעבר נגד קצין התגמולים בדרישה להכיר בכאבים שנוצרו בעקבות חבלה שסבל ממנה במהלך שנות השמונים, עת ששירת כאיש כוחות הביטחון. מדובר בערעור שהוגש נגד החלטתו של קצין התגמולים הראשי, שדחה את בקשתו של האיש. עוד קודם לפסק הדין התקיימו, לאורך השנים, מספר ישיבות שנגעו בדבר, ובסופן קבע בית המשפט את החלטתו, לפיה הוא מקבל את עמדתו של קצין התגמולים, ודוחה את טענותיו של התובע, איש המשטרה.
את איש המשטרה, בתיק המדובר, ייצגה עו"ד עידית יפת לוי, שהייתה כבר אז היועצת המשפטית של עיריית קריית מלאכי. האיש שהגיש את הערעור על החלטת קצין התגמולים היה באותה התקופה עובד עירייה בכיר, וכמו אז הוא משמש גם היום בתפקיד בכיר מאוד בעירייה.
כשלוש שנים קודם לכן, בערך בשנת 2005, הייתה עו"ד יפת לוי אמונה על ניסוחו של חוזה המכירה שנחתם בין שניים מתושבי העיר. אחד מהם הוא אייל (השם המלא שמור במערכת), ואילו השני הוא ראש העירייה לשעבר, משה שמעון (שימי). זו הייתה עסקת מכירת ביתו הפרטי של משה שמעון בשדרות ירושלים בעיר. השניים שילמו כארבעת אלפים שקלים עבור ניסוח החוזה וחתימתה של יפת – כך לפי הצהרתו של אחד מהם בשיחה עם "המקור". שנים בודדות לאחר מכן הגישה העירייה כתב אישום בגין עבירות תכנון ובנייה נגד אותו אייל – האיש שהיועצת המשפטית יפת, העומדת בראש המחלקה המשפטית – סיפקה לו שירותים שנים קודם לכן.

mor_5988

סולימני. הסכם מתנה

שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2009 בקירוב, ניסחה וחתמה יפת על חוזה מכר עליו חתם שלום (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), אז עובד במחלקה הטכנית של העירייה. כמו במקרה הקודם, היא קיבלה עבור שירותיה סכום של יותר משלושת אלפים שקלים. מדובר היה בעסקת מכירה של בית ברחוב רש"י בעיר, שעבר מבעלותו של בנו של התושב שלום לבעלותה של תושבת אחרת, המתגוררת אף היא בקריית מלאכי.
גם כן במקביל לאותה התקופה, פעלה עו"ד יפת לניסוח מסמך לרכישת נכס נדל"ן נוסף, אף הוא ברחוב רש"י בעיר, שהיה בבעלותו של עובד עירייה בכיר מאוד. אותו עובד, שכבר אינו מתגורר בקריית מלאכי כיום אך עדיין עובד בעירייה, שילם עבור שירותיה של יפת, כך לפי הצהרתו, כמה אלפי שקלים.
ראש האופוזיציה בימים אלו, יוסי סולימני, משמש כחבר מועצה כבר שני עשורים. בשנת 2005 בקירוב הוא קיבל במתנה את בית הוריו. אז, הוא שימש כחבר מועצה מן המניין. כחלק מקבלת ביתו מהוריו, היה עליו לערוך, כנהוג, הסכם מתנה המאפשר את העברת רישום הבעלות של הבית – על שמו. בין סולימני ובין יפת נוצר קשר, והיא ערכה עבורו ועבור משפחתו הסכם ירושה – כך דבריו. סולימני אישר השבוע בתחילה את הפרטים ואמר כי "מדובר היה רק בהסכם, לא דבר משמעותי במיוחד". בהמשך, טען כי הוא לא זוכר דרך מי מבני משפחתו נוצר הקשר מול עו"ד יפת. "אולי זו הייתה אחותי", אמר.
תחום נוסף שבו הייתה פעילה יפת בשנות פעילותה כיועצת משפטית הוא הצוואות ודיני הירושה. לפי מסמכים שהוגשו לרשם הצוואות, יפת ייצגה חמישה תושבים לפחות בין השנים 2006-2009. ברוב המקרים היא הגישה בשמם בקשות למימוש צווי ירושה או צוואות. בחלק ממסמכי רשם הצוואות מופיעה כתובת העירייה ככתובתה של המייצגת, זאת בעת שיפת העניקה את השירותים באופן פרטי – וכאמור גם בניגוד לכאורה לנוהלים הקובעים איסור ייצוג למי שהוא בעל עניין מול הרשות המקומית בה מייצג היועץ המשפטי, במקרה הזה יפת עצמה.

אישור העבודה הנוספת

השאלות העומדות לפתחנו בעניינה של הפרשה שנחשפת היום ב"המקור" רבות ומרובות. ראשית, השאלה המרכזית והמהותית מכולן היא שאלת תצהיר ניגוד העניינים. לפי הנוהלים, יפת אמורה להודיע למעסיקיה על כל חשש לניגוד עניינים כתוצאה מפעילותה העסקית והפרטית. לאחר ההודעה, העמיד היועץ המשפטי לממשלה כלים לבחינת הדרכים לפיתרון בעיית ניגוד העניינים, ולפיהן יש לבחון אותו ולקבוע את טיבו, מהותו ודרך ההתנהלות של היועץ המשפטי של הרשות המקומית בעקבותיו וביחס אליו.
לפי ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, שכיהן בתפקיד משנת 2003 ועד 2013, עו"ד יפת מעולם לא ביקשה את אישור העירייה לעבוד בעבודות פרטיות. "הנחתי שמאחר והיא לא עובדת במשרה מלאה, אז החוק מאפשר לה לעבוד בעבודות פרטיות גם בלי לקבל אישור", הסביר מלכה השבוע בשיחה עם "המקור". לדבריו, "ברגע ששמעתי שהיא עובדת באופן פרטי גם עם תושבי העיר, הנחתי להעסיק אותה במשרה מלאה. אמרתי לה שזה או שהיא עובדת במשרה מלאה או שהיא מתפטרת מהתפקיד. בהתחלה היא סירבה להיכנס למשרה מלאה אבל בסוף הסכימה, וזה אכן מה שקרה".
לטענת מלכה, לאורך שנותיו כראש עירייה הוא לא העניק ליפת אישור לעסוק בעבודות נוספות. "אם היה משהו כזה, זה היה מגיע אליי. אין סיכוי שהיא קיבלה אישור בתקופתי ואני לא יודע על זה", הדגיש.

%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%99-7
בכל מקרה, גם אילו יפת ביקשה וקיבלה אישור לעבודתה הפרטית לאורך השנים, הרי שהוראות החוק ברורות, ומטילות מגוון רחב של של הגבלות שעל פי ממצאי התחקיר – ספק רב אם יפת עמדה בהן. לדברי גורם משפטי, הענקת שירותים משפטיים לתושבי העיר בכלל, ובפרט לעובדי עירייה, עלולים להעמיד את יפת בחשש ממשי לניגוד עניינים בין עיסוקיה הפרטיים לבין תפקידה הציבורי. "החוק והאתיקה מחייבים מילוי התפקיד ללא משוא פנים, ובית המשפט העליון כבר קבע בעבר שאין צורך בקיומו של ניגוד עניינים ממש כדי להעיד על קיומו, אלא מספיקה אפילו מראית עין של ניגוד עניינים כדי להביא להיווצרותו".

הסתבכויות מרובות

בעשור וחצי בהם עו"ד יפת-לוי משמשת כיועצת המשפטית כיהנו ארבעה ראשי עירייה שונים: ראש העירייה לשעבר ליאור קצב הוא שמינה אותה לתפקיד בשנת 2001. לאחר מכן היא עבדה תחת ראש העירייה מוטי מלכה, שהתפטר מתפקידו בעקבות פרשות המין והתכנון והבנייה בהן הורשע, ובהמשך תפקדה תחת ראש העירייה הזמני יוסי חדד, וכעת, במהלך כהונתו של ראש העירייה אליהו זוהר. עד שנת 2011 היא כיהנה בתפקיד ב-60 אחוז משרה. בספטמבר 2011 אישרה מועצת העיר את העסקתה במשרה מלאה.
לא פעם עמדה עו"ד יפת במרכזן של שערוריות ציבוריות: בשנת 2012, לאחר שפרשת החשדות לשחיתות ועבירות מין בעירייה התפוצצו ברעש גדול, החליטה הפרקליטות להטיל פיקוח על עבודת המחלקה המשפטית של העירייה. באותם הימים הסבירו בפרקליטות כי הפיקוח הוטל "מחמת קשיים מקצועיים שונים שהתגלו בעבודת התביעה". ואולם בפועל, הרי שפרשת "לב הפארק", שנחשפה חודשים קודם לכן, עוררה שאלות קשות מאוד ביחס להתנהלותה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית קריית מלאכי – אשר יפת משמשת כיועצת המשפטית שלה. בפרשה הידועה לשמצה נבנה על ידי חברת "שפץ וקנין" בניין שלם בניגוד לחוק ותוך חריגה מהותית מתכנית הבניין שחלה על הקרקע. הוועדה, מצידה, העניקה אישורים בלתי חוקיים לבנייה, דבר שעמד במרכז חקירת המשטרה והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד המשפטים. יפת מסרה אף היא עדות בפרשה, במסגרתה נחשד ראש העירייה לשעבר מלכה בקבלת שוחד.

פרוייקט "לב הפארק" תיק החקירה של יפת בחשד לחוות דעת אסורה עדיין ממתין להכרעה

פרוייקט "לב הפארק" תיק החקירה של יפת בחשד לחוות דעת אסורה עדיין ממתין להכרעה

הסתבכות נוספת של יפת, הקשורה גם היא לפרוייקט "לב הפארק", התרחשה במהלך כהונתו של יוסי חדד כראש העירייה. חדד התבקש לחתום על טופס אישור אכלוס (טופס 4) לבניין השלישי, למרות דרישת הפרקליטות שלא לעשות זאת. חדד, שנתלה בפסיקת בית המשפט המחוזי שאישר אכלוס חלקי של הבניין, חתם על הטופס לאחר שלטענתו התייעץ עם היועצת המשפטית יפת, וזו אישרה לו לכאורה לחתום על טופס האכלוס. כשנה וחצי לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום פלילי המייחס לו עבירות של מתן היתר בניגוד לחוק. עו"ד יפת נחקרה בפרשה תחת אזהרה בחשד כי העניקה לחדד חוות דעת משפטית אסורה, המנוגדת לתנאי החוק. בחקירתה היא הכחישה את הטענות שהעלה חדד, שטען להסתמכות על עמדתה בעת החתימה על ההיתר, וטענה כי לא העניקה חוות דעת המאשרת את אכלוס הבניין. תיק החקירה נגדה תלוי ועומד עד היום בפרקליטות המדינה, שטרם החליטה אם להגיש נגדה כתב אישום פלילי – דבר אשר עשוי להביא אף לסיום הקריירה המשפטית שלה.

תגובות

בתחילה, בחרו בעיריית קריית מלאכי בחרו שלא להגיב באופן ענייני לאמור בכתבה. זאת, אף ש"המקור" הציג בפניי העירייה שורת שאלות הקשורות בממצאי התחקיר, לרבות מסמכים המוכיחים את מסקנותיו. לבסוף, זמן קצר בטרם פרסום התחקיר, נמסרה תגובה רשמית בזה הנוסח:
"טרם כניסתו לתפקיד של ראש העיר הנוכחי מר אליהו זהר, עבדה היועצת המשפטית עו"ד עידית יפת לוי במשרה חלקית בלבד. לפיכך, הייתה רשאית היועצת המשפטית לספק ייצוג משפטי פרטי.
"היועצת המשפטית לא נרתעה להגיש כתב אישום נגד תושב העיר שעבר על החוק, גם אם ייצגה אותו בעבר. השירות המשפטי שניתן לעובד העירייה היה בשנת 2008 ונעשה כטובה חברית, ללא גביית שכר טרחה. יוסי סולימני לא שכר את שירותיה של היועצת המשפטית וכל טענה שכזו הינה עילה לתביעת דיבה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי ברמה העקרונית, "אסור ליועץ משפטי של רשות לייצג עובד בהליך משפטי פרטי, אלא אם המקרה מתוקף תפקידו כעובד". ביחס לממצאי תחקיר "המקור" נמסר מטעם המשרד כי "הנושא ייבדק מול הרשות המקומית".
ממשרד המשפטים נמסר כי פרטי המקרים אינם מוכרים להם, וכי בשלב זה, בטרם פרסום הממצאים בפומבי, אין באפשרותם להתייחס לסוגיה.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה

חדשות

הורים ב"עציון" מאיימים: לא נאפשר לפתוח את הלימודים

מספר הורים לתלמידים בביה"ס היסודי טוענים כי זה כלל לא ערוך לקראת החזרה ללימודים- בעוד שלושה שבועות בלבד. "הילדים עתידים ללמוד בצפיפות ובדוחק. ראש העירייה ומשרד החינוך הציעו מספר אלטרנטיבות אך משום מה אף אחת מהן לא מתממשת", אמרו". גם פנייה לוועד ההורים לא עזרה. אצלנו הוועד זה דיקטטורה", הוסיפו. הוועד בתגובה: "זמינים לכל פונה וצורך"

פורסם

בתאריך

על ידי

הורים לתלמידים בבית הספר התורני "עציון" פנו בימים האחרונים למערכת "המקור" וטענו כי בית הספר לא ערוך לקראת פתיחתה של שנת הלימודים תשע"ט. טענתם המרכזית של ההורים, שביקשו להישאר בעילום שם מסיבות אישיות, נוגעת למידת מוכנתו של בית הספר לקראת פתיחת השנה, הן מבחינת מספר התלמידים בכיתה והן ביחס למצב המבנים הניצבים במוסד החינוכי- חלקם קבועים וחלקם ארעיים. "הטענות שלנו כלפי בית הספר מתחילות בהבטחות השווא שקיבלנו בשנים האחרונות מהגורמים הממונים", ניסתה אחת האימהות להסביר את זעמם של ההורים, "הבטיחו לנו שיבנו קומה שנייה ושאין מה לדאוג- אך זה לא קרה והסתפקנו בקראוונים שהוצבו כאן. כעת, הם רוצים להוסיף עוד שני קראוונים כי הצטרפו לבית הספר תלמידים. למיטב הבנתנו מנהל משרד החינוך בירושלים לא מאשר את ההוספה".

על פי נתוני שקיפות בחינוך, שפורסמו במהלך החודש שעבר, בית הספר התורני עציון מנה בשנת תשע"ז 391 תלמידים, שהתחנכו ב-14 כיתות: 3 כיתות בשכבה א', 3 בשכבה ב' ואילו 2 כיתות נוספות בכל אחת מהשכבות ג'-ו'. בממוצע, מדובר בכמעט 28 תלמידים בכיתה- נתון גבוה מהממוצע הארצי (26.6 תלמידים בכיתה), גבוה מהממוצע הרשותי (26 תלמידים בכיתה) וגבוה מהממוצע המחוזי, העומד על 25.7 תלמידים בכיתה.

לטענתם של ההורים, וחרף רפורמת "הכיתה הקטנה" של שר החינוך בנט, שאושרה בחודש נובמבר 2015 ומגבילה את מספר התלמידים בבית הספר היסודי ל-34 כאלה (בהדרגה), בשנת הלימודים הקרובה צפוי בית הספר למנות כ-450 תלמידים, כאשר בשכבה ג' צפויים ללמוד 38 תלמידים בכיתה. "בית הספר לא אמור למנות את מספר התלמידים שהוא קולט. אין תנאים בסיסיים לתלמידים ומחסור בחדרי שירותים וברזיות", אמר השבוע הורה נוסף, שהוסיף: "אנחנו רוצים לדעת מי אחראי על הקראוונים שיתווספו לכאן במידה ומשרד החינוך יאשר זאת. מי ישמור לנו על הילדים במידה ותהיה אזעקה ויהיה צורך לרוץ לממ"ד מרוחק? אם עושים היום תרגיל בית הספר נכשל".

אמא לתלמיד בבית הספר סיפרה גם היא על הרהוריה, ואמרה: "אני כאמא רוצה לדעת מי שומר על הילד שלי. ראש העירייה הציע לנו אלטרנטיבה ראויה לפיה חלק מהתלמידים ילמדו במבנה פנוי בבית הספר התיכון אמי"ת, שיש בו ממ"דים וכיתות חדשות. המתווה החלופי היה מקובל עלינו, אך מישהו מונע ממנו להתממש. מי? אין לנו מושג. אנחנו רוצים שמישהו יהיה ערב ליום שבו יקרה כאן אסון".

לטענתם של מספר הורים, הסיבות בגינן חלק מהגורמים מתנגדים לפשרות שהוצעו על ידי משרד החינוך וראש העירייה אליהו זוהר נעוצות בשיקולים שאינם ברורים עד תום, ובוודאי שאינן עולות בקנה אחד עם צרכי התלמידים, "ישנם הורים, חלקם שולטים בוועד, שלא מוכנים לחלק את הכיתות. אני יכול להחתים עכשיו 80 אחוזים מההורים שמקבלים את הפשרה שהוצעה. למה זה לא קורה? מניעים נסתרים", אמר הורה לתלמיד בבית הספר.

"ועד דיקטטורה"

לטענת ההורים שפנו למערכת "המקור"- מדובר בחוסר התחשבות סיסטמטי בילדיהם. כך למשל, סיפרו ההורים כי במשך מספר חודשים נאלצו ילדיהם להמתין בשער הקדמי של בית הספר בזמן שילדי המועצה האזורית שפיר, שלמדו משך תקופה קצרה בבית הספר התורני "עציון", יצאו מהשער האחורי. "היו שתי יציאות בסוף היום והילדים שלנו היו צריכים להמתין דקות ארוכות עד שיפתחו להם את השער. זה הגיוני? ברגע שהבינו שזה לא חוקי, ראש העיר הורה לסגור את השער".

באשר לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, שתחל ממש בעוד שלושה שבועות, אמרו ההורים כי בבית הספר מנסים לשדר עסקים כרגיל, "הם רוצים להתחיל את השנה כאילו לא קורה כלום, אבל אנחנו מוכנים לכל מאבק. לא נהסס להשבית את פתיחת הלימודים. בכיתה ה' יהיו 34 תלמידים בכיתה ובשכבה ג' תהיה רק כיתה אחת עם 38 תלמידים. מי שרוצה לרשום את הילד שלו לבית הספר נענה בסירוב אלגנטי כדי לא לפתוח עוד כיתה. מה רוצים, שהילדים שלנו ילמדו בחנק ובצפיפות?", אמרו שם, וציינו כי ניסו להפנות את טענותיהם לוועד ההורים הבית ספרי- אולם זה מצדד בעמדת הנהלת בית הספר: "נכון להיום בית הספר לא עומד בתנאים המינימליים וסובל אפילו מבעיות אלימות, אבל הוועד לא עושה דבר ורוצה לחכות לתחילת השנה. אצלנו הוועד זה דיקטטורה, מה שהוא יחליט זה מה שיקרה, אבל אנחנו לא מוכנים לוותר".

מוועד ההורים של בית הספר נמסר בתגובה: "בעיית חוסר המקום מוכרת וידועה וכבר זמן רב וועד ההורים עוסק בסוגיה זו בשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הרלוונטים. נפגשנו בעניין זה עם הורים רבים, ראש העיר, מנכ"ל העירייה, משרד החינוך, צוות בית הספר וגורמים נוספים. לשמחתנו המאמצים נשאו פרי והעירייה נרתמה ברצון ועובדת על תוכניות הבינוי לקומה שניה- בה תהיינה כיתות נוספות, שאנו מקווים שבנייתה תתחיל במהרה. וועד ההורים נפגש פעמים רבות עם ההורים בנושאים שונים וחברי הוועד זמינים לכל פונה ולכל צורך. אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם הנהלת ביה"ס והעירייה למציאת פתרונות לשנה"ל הקרובה. בתקופה האחרונה הובאו שני מבנים יבילים שישמשו ככיתות וכן תאי שרותים נוספים. לא מוכר לנו פתרון בו מציע משרד החינוך מסירה של קראוונים, וזאת למרות פגישות רבות עם נציגי משרד החינוך. אנו קשובים לכלל ההורים ומזמינים כל הורה לפנות אלינו בכל עניין. אנו עושים מאמצים לסייע לכולם ככל שניתן. אם למי מן ההורים יש פתרון יצירתי בהישג יד, נשמח אם יפנה וכמובן שנקדם אותו בשמחה. אנו מודים לראש העיר ולמנכ"ל על כל המאמצים שהם עושים למען הורי ותלמידי בי"ס עציון".

מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "בית ספר עציון הוא אחד מבתי הספר הטובים בעיר, בזכות מנהל מסור ומקצועי וצוות מורים מיומן. ראשית נבהיר שמספר הכיתות בבית הספר לא השתנה משנה שעברה, מלבד כיתה אחת נוספת. לצורך כך הובאו מבנים יבילים והוספנו ברזיות וחדרי שירותים. הליך אישורי הבנייה שהוחל בהם לפני למעלה משנה מטופלים בדרכים המקובלות מול אגף הבינוי במשרד החינוך ויתממשו אי"ה לקראת שנת הלימודים הבאה. זה טבעו של הליך בינוי הכולל הכרה בצורך, תקצוב, תכנון, מכרז ובנייה. באשר למספרי התלמידים בכיתות: הכול בהתאם לתקני משרד החינוך כמקובל. כל פעולות ההכנה לשנת הלימודים תשע"ט נעשו ונעשות בתיאום מלא עם ועד ההורים של בית הספר , הנהלת בית הספר ומשרד החינוך. אנו מאחלים שנת לימודים פורייה ומוצלחת לתלמידים ולמורים ולהורים הרבה נחת מילדיהם".

ממשרד החינוך ומבית הספר עציון לא נמסרה תגובה עד שעת סגירת הגיליון.

 

לחץ להמשך קריאה