צור עימנו קשר

קהילה

תורמים לנזקקים- לעילוי נשמתו של אילן ז"ל

תלמידים, בני משפחה, קולגות לעבודה וחברי תנועת סח"י של מחלקת הנוער המקומית השתתפו אמש (שלישי) באירוע מיוחד לזכרו של אילן כהן ז"ל, המורה הנערץ מתיכון דרכא בעיר, במהלכו ארזו 60 שקיות מצרכים שהועברו למשפחות נזקקות. "שנמשיך לתת ולהעניק כמו שאילן היה עושה תמיד", אמרו בבית הספר דרכא

פורסם

בתאריך

חודש ימים לאחר לכתו בטרם עת של אילן כהן ז"ל, איש המשפחה האהוב והמורה הנערץ מתיכון דרכא בעיר, קיימו אמש (שלישי) אנשי בית הספר ותלמידיו אירוע מיוחד לעילוי נשמתו.

המורים והתלמידים התארחו במפגש השבועי של תנועת סח"י (סיירת חסד יחודית), שנערך בפארק העירוני, והגיעו למקום יחד עם בני משפחתו של אילן- אשתו, בנותיו, אמו לוסי ואחיו.

במהלך הפעילות, אותה יזמו תלמידי כיתה יב'-3 כחלק ממעורבות חברתית קבוצתית, בליווי המחנכת שרי אברג'ל, חילקו התלמידים חולצות עם תמונתו של אילן ז"ל (רעיון אותו הגה תלמיד הכיתה מתן חיון), ארזו כ-60 שקיות עם מצרכים למשפחות נזקקות ברחבי העיר והדליקו יחד נרות חנוכה.

עם סיום פעולת האריזה המשותפת נערך במקום הטקס המסורתי של תנועת סח"י, שיצרו מעגל גדול של חיבור ואהבה. הנוכחים במקום פצחו בשירה וריקודים, והדגישו את המשפט המנחה המלווה את תנועת סח"י מאז ומתמיד- הן בימי חול והן בימי מועד: "הדבר הכי גדול זה לעשות טוב למישהו".

תלמידי בית הספר וראשי ארגון סח"י, אוהד שער ונווה, קיימו במקום שיח על ערכי התנועה, והראשון גם סיפר על המפגש המרגש שלו עם אמו של אילן ז"ל, לוסי. ראשי הארגון ביקשו מבני המשפחה להדליק יחד עימם נר שלישי של חנוכה, ושני אחיו של המורה הנערץ ניגשו והדליקו את הנרות.

"לא כתבתי שום דבר כי החלטתי לדבר היום מהלב", אמרה מנהלת בית הספר דרכא, הגברת מיכל חזן. "עד כמה שזה מצער, אני שמחה לראות שאילן ז"ל הצליח לגעת בכולכם. עד כמה המורים, בסופו של יום ומעבר לציונים, הישגים וגבולות, מצליחים להקנות לכם ערכים. מי שביקש להפיק את היוזמה הזו היו התלמידים, ואני כל כך גאה בכם". המנהלת חזן חיזקה את דבריה של ריקי, רעייתו של אילן, שאמרה כי אחד ממאפייניו הבולטים הייתה הנתינה. "אם יש משהו שהייתי רוצה לקחת מכל הצער הזה הוא איזה אדם מיוחד היה אילן. מה שמאוד אפיין אותו זה ערך החברות, ואני קושרת את זה לאהבה", אמרה חזן בגרון חנוק, והוסיפה: "אצלו ההגדרה של להיות חבר הייתה עולם ומלואו. להיות כל כולך בקשר, מסירות אינסופית ואהבה. בלי לעשות חשבון. כזה הוא היה. אני חושבת שהתלמידים הרגישו איזה מורה הוא היה, למרות שעבד במרכז העצבים של בית הספר. הוא היה באופן תמידי רגוע. מי לא היה מגיע לשם? אתם מגיעים, המורים. הכל היה מתנקז אליו. בשקט שלו וברוגע שלו הוא היה מכניס לפרופורציות את כולם ומארגן את הכל כמו שצריך. לא יספיקו לי הרבה מאוד ימים לדבר עליו, אבל אני באופן אישי איבדתי חבר. הערוץ מולו כל כך חסר לי. הייתי רוצה לספר לו על איזה מקסימים אתם ומה אתם עושים עבורו. הוא אהב את האדם באשר הוא אדם, ללא תנאים. הוא לא הפסיק להתגאות במשפחה שלו ואנחנו הכרנו אותם משם. אין לי ספק שלא נשכח אותו לעולם".

לקראת סיומו של הערב עמדו הנוכחים דקת דומיה לזכרו של אילן ז"ל, נשאו תפילה למרומים והחלו בחלוקת סלי המזון על פי אזורים. "זה היה ערב מרגש, ערכי ומחזק, שהראה לנו את נקודות האור הגדולות של בני הנוער שלנו, דור העתיד. יישר כוח לכולם ומי ייתן ונמשיך לתת ולהעניק לאחר, כמו שאילן ז"ל היה עושה תמיד", אמרו בבית הספר דרכא.

לחץ להמשך קריאה
תגובה אחת

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    05/12/2018 ב 12:46

    עזרה לנזקקים הפכה למודל לגאווה.במקום לנסות ולהקטין את כמות הנזקקים כולם מתגאים שהם תורמים להחזקת ראשם של הנזקקים מעל המים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.