צור עימנו קשר

חדשות

שנות ההכבדה: הטרקטורים בכל פינה – על חשבונכם

פורסם

בתאריך

לא הייתה קואליציה שהכניסה את ידה כה עמוק לכיסם של התושבים כמו זו הנוכחית בראשותו של אליהו זוהר. בארנונה, בהצטרפות לתאגיד המים, במדידות הבתים המחודשות ובתשלום הצפוי על החנייה: שלוש השנים האחרונות התאפיינו בהכבדה הולכת ומתעצמת של נטל המס על התושבים. כיום, כל בית אב משלם עבור השירותים המוניציפאליים שהוא מקבל מאות עד אלפי שקלים יותר מאשר בשנת 2013. וגם: על הטעויות שבבניית שכונות המחנה וכרמי הנדיב ותהליך ההתחרדות המואץ שעובר על קריית מלאכי // בנימה אישית

כשנכנס ראש העירייה אליהו זוהר אל לשכתו בקומה השנייה בבניין העירייה הוא קיבל לידיו עירייה מפורקת. חובות עתק, תוהו ובוהו בענייני כוח אדם והעדר מוחלט של חוק וסדר בעירייה בפרט ובעיר בכלל היו רק חלק מהבעיות שהתגלו מול עיניו רגע אחרי שנבחר בעשרים ושניים באוקטובר 2013, בסיבוב הראשון, להוביל את העיר בחמש השנים הבאות.

כאשר ברקע מערכת בחירות סוערת ורוויות אמוציות, כיאה לכל מערכת בחירות, הוא נכנס לתפקיד כשרבים, רבים מאוד, צופים עבורו כישלון טוטאלי בניהול ענייני העיר. חוסר ניסיונו המוחלט בניהול מערכת ציבורית, קטנה כגדולה, הייתה הנימוק המתאים והאידיאלי מבחינת צופי השחורות, שחלקם אף ניבאו כי לא יעבור זמן רב עד שמשרד הפנים ייאלץ להתערב ולקבוע כי לעירייה תתמנה ועדה קרואה שתנהל את ענייני העיר.

במבחן הזמן, אפשר להגיד שנבואות הזעם לא התממשו. זוהר – בניגוד למה שמשוכנעים חסידיו אשר לפחות חלקם מזכירים לכותב שורות אלו את אותם מעריצים פנאטיים שהיו מוכנים, בזמנו, לחרף נפשם כדי להגן על ראש העירייה הקודם, מוטי מלכה – הוא לא מטאור שהעלה את קריית מלאכי על דרך המלך. אותם חסידים בטוחים שאם רק ייתנו לו להמשיך בשביל שבו הוא צועד, תבטיח העיר את עתידה עד שתהפוך לנוצצת שבערי הדרום (או כמו שזוהר עצמו התבטא בעבר: "פנינה כמו אשדוד").

אבל זוהר, בניגוד למה שחושבים בכירי מתנגדיו, אשר חלקם פנאטיים לכשעצמם, הוא גם לא ראש עירייה קטסטרופלי שכל צרותיה, תחלואיה ובעיותיה העכשוויות וההיסטוריות כאחד מוטלות על כתפיו. "אם קריית מלאכי הייתה יכולה למנות שני ראשי ערים, זו הייתה יכולה להיות הסיטואציה הכי טובה עבורה", אמר לי לאחרונה פעיל ציבורי מוכר כאשר ביקשתי ממנו לנתח את ראייתו האישית ביחס לעשייתו של זוהר. "ראש עירייה אחד צריך להיות כמו אליהו זוהר, שאחראי על העניינים הפנימיים, כלומר שיפור פני העיר, קידום פרוייקטים עירוניים וכו', ועוד אחד שיעסוק בענייני החוץ – כלומר קידום האינטרסים של העיר מול משרדי הממשלה, לובינג להיכללותה של העיר בפרוייקטים ארציים וכו'".

וזו בעצם התמונה כולה: כראש עירייה, זוהר הוא טקטיקן מצויין. תנו לו פרוייקט קצר טווח והוא ישיג תוצאות נהדרות. בשלוש השנים האחרונות הוא הוכיח יכולות ביצוע לא מבוטלות בכלל. הוא דחף, קידם, המריץ והביא לידי הבשלה פרוייקטים שבמשך שנים היו על הנייר במקרה הטוב, או בגדר דיבורים בעלמה במקרה הפחות טוב. כדי להוכיח את הטענה הזאת מספיק להביט על "הטרקטורים בכל פינה בעיר", כדבריו של אחד ממקורביו של ראש העירייה.

זוהר. נטל המס עלה, ועלה, ועלה ועוד יעלה

זוהר. נטל המס עלה, ועלה, ועלה ועוד יעלה. צילום: ליאור אלון

מנגד, זוהר הוא אסטרטג גרוע. הוא רואה קצר, ושוכח את הארוך. הכישלון הבלתי נתפס שלו בהתנהלותו של משרדי הממשלה בשלוש השנים האחרונות, אותו פירטתי בטור קודם שכתבתי כאן לפני כחודש תחת הכותרת "נכשל סדרתי" הוא אדיר. אפילו הישגיו של ראש העירייה לשעבר מוטי מלכה, שהוחרם, נודה ונותק כמעט מכל קשר מול ממשלת ישראל במהלך הקדנציה השנייה שלו, השיג ממשרדי הממשלה יותר מזוהר. ובהתחשב בעובדה שמלכה השיג מעט מידי, הרי שעבור זוהר מדובר בשיא שקשה מאוד היה לשבור. אבל הוא שבר אותו. ועוד איך שבר.

השלכות הכללתה של קריית מלאכי בכל אחת מהתכניות הארציות שבהן היא לא נכללה בשנים האחרונות, ממפת ההטבות במס הכנסה של משרד האוצר, דרך פרוייקט שיקום שכונות של משרד הבינוי והשיכון עד סבסוד להוצאות תכנון ופיתוח לכאלו שיבקשו לבנות את בתיהם בקריית מלאכי – הן חיוביות, דרמטיות והרות גורל בצורה שקשה לתאר. בטווח הקרוב והרחוק הן יביאו אוכלוסיות חדשות וחזקות לעיר, הן יחסכו לתושביה אלפי ועשרות אלפי שקלים בשנה במס הכנסה והן יאפשרו שיפוץ ושיקום מאסיבי של שכונות שכוחות אל. אבל קריית מלאכי לא כלולה בהן. לא בתכנית הראשונה, ולא בשנייה, ולא בשלישית ולא ברביעית ולא בחמישית. בכל המקרים זה התחיל עם הבטחות גדולות – והסתיים עם התרסקות אל קרקע המציאות המרה, שבה התברר שוב ושוב, ושוב, כי בדומה לקדנציה הקודמת, גם בקדנציה הנוכחית לראש עיריית קריית מלאכי יש אפס השפעה במשרדי הממשלה.

עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה, אומר דודו טסה באחד משיריו, אבל בכל הקשור לראייה והעשייה האסטרטגית של העירייה בשלוש השנים האחרונות – הכישלון אכן מפואר, אבל גם החלומות נשארים במגירה.

משלמים יותר

ואלו לא רק התכניות הממשלתיות הארציות שברובן ככולן קריית מלאכי נעדרת מהן. לא היה בהיסטוריה של קריית מלאכי ראש עירייה שהכניס את היד כל כך עמוק לכיסם של התושבים כמו שעשתה העירייה בראשותו של אליהו זוהר בשלוש השנים האחרונות. נכון, אמנם זוהר נאלץ להתמודד עם גירעון עצום מימדים בעת שנכנס לתפקיד, אבל הוא עשה את זה בדרך הכי קלה ונוחה, מהסוג שלא דורשת מאמץ רב מהסוג של, נגיד, להביא כסף ממשרדי ממשלה למיניהם.

הארנונה זינקה. במצטבר, תושבי קריית מלאכי משלמים בשנת 2016 ארנונה גבוהה בשיעור של כתשעה אחוזים לעומת זו ששילמו בשנת 2013. חמישה אחוז מתוכם הייתה העלאה חריגה שאושרה על ידי משרד הפנים כחלק מתכנית ההבראה. בכסף, מדובר על כמה מאות שקלים בשנה עבור דירה ממוצעת בעיר. כך הצליח זוהר להגדיל את הכנסות העירייה בכמה מיליוני שקלים בשנה. ככה זה בקריית מלאכי, ובעצם בישראל בכלל: המנהיגים (במקרה הזה לא זוהר, אלא קודמו) נכשלים, ואת החשבון מקבלים האזרחים. אגב, כדאי להזכיר שהעלאת ארנונה נוספת בשיעור של חמישה אחוזים נוספים בוטלה אחרי שמליאת המועצה כבר אישרה אותה. חצי נחמה.

במקביל להעלאת הארנונה ולמרות תכנית ההבראה, נופח מערך כוח האדם של העירייה ושל הגופים הקשורים בה בעובדים חדשים, שלפחות בחלק מהמקרים נחיצותם מוטלת בספק.

תאגיד המים בא לעולם. ההסברים שליוו את כניסתה של העיר לתאגיד, אין בכלל ספק, היו אחת מגניבות הדעת הגדולות בהיסטוריה.  ההפחדות עבדו שעות נוספות. אי אפשר לבנות תשתיות חדשות, אמרו לנו. אין לנו כסף לזה, התשתיות שקיימות ישנות ויקרסו בקרוב, הוסיפו. המחירים, הבטיחו לנו, יעלו לכל היותר בכמה אחוזים בודדים, ארבעה לכל היותר. מקסימום.

אבל דעת הקהל הציבורית, שהייתה רובה ככולה נגד ההצטרפות לתאגיד, לא הפריעה לחברי המועצה לאשר ברוב קולות את ההצטרפות. "אני אחראי, זה יעזור לקריית מלאכי", אמר אז ראש העירייה אליהו זוהר. מאז המציאות ידועה: חשבונות המים והביוב של רבים מהתושבים זינקו בשיעור של עשרות אחוזים, לפעמים אפילו מאות אחוזים. תושבים המתגוררים בבניינים מתפוררים בשכונת קיבוץ גלויות גילו שהצריכה המשותפת שלהם נסקה לשמיים. לשמיים? בעצם לחלל, הרחק מהאטמוספרה.

מותר היה לאליהו זוהר ולחברי הקואליציה שלו לתמוך בהצטרפות לתאגיד ולנמק מדוע זה המהלך הנכון וההכרחי, אבל אסור היה להם להאכיל את הציבור בלוקשים מהסוג שהם האכילו אותו. תושבי קריית מלאכי, כמו תושבי ישראל כולם, משלמים מידי חודש אגרת ביוב. מי שמבקש לבנות את ביתו נדרש גם לשלם היטל פיתוח (שזינקו לכשעצמם פי שלושה ויותר). זה כסף שנכנס לעירייה באופן שוטף, קבוע. בשנה מדובר על מיליוני שקלים רבים. הכספים מאגרות הביוב והיטלי הפיתוח הללו אמורים להיות מיועדים לדבר אחד בלבד: שיפוץ, שדרוג והקמה של תשתיות מים וביוב. במקום להסביר למה כדאי להיכנס לתאגיד, העירייה יכולה הייתה לקחת את הכספים שמשלמים התושבים ולהשתמש בהם לצרכים שמלכתחילה היא מחוייבת להשתמש בהם עבורם: פיתוח התשתיות שלה. בישראל, גם היום, יש עשרות רשויות שלא הצטרפו לתאגידי המים והביוב. האם התשתיות שם קורסות? האם הרשויות שם אינן מבצעות עבודות פיתוח ושדרוג של תשתיות קיימות? התשובה ברורה, וגם המסקנה: העירייה החליטה להצטרף לתאגיד, ואת המחיר משלמים, כרגיל, התושבים.

הבתים הורחבו. עוד תחום שבו הכניסה העירייה את היד עמוק לכיסם של התושבים הוא במדידה המחודשת שהוחלט לבצע לאלפי בתים ודירות בעיר. יש אמנם הכרח בביצוע מדידות מפעם לפעם על מנת לעקוב אחר שינויים בהיקפי הבתים, אבל תושבים רבים שדווקא לא עשו כל שינוי בביתם גילו שככה פתאום, בלי שהוסיפו אפילו לבנה אחת, ביתם גדל בשישה, שמונה, עשר ועשרים מטרים. איך? אלוהים יודע. המודדים באו באישון צהריים, פלשו (באופן חוקי, יש להדגיש) לחצרות הבתים, מדדו את מה שמדדו, והמסקנות נשלחו בדואר. אחד נדרש לשלם עוד אלפיים שקלים בשנה. אחר עוד אלף. שלישי עוד חמש מאות. ביקשתי השבוע מהעירייה את הנתונים שנוגעים לתוספת הכספית ממנו היא נהנית בעקבות המדידות המחודשות שבוצעו. תשובה טרם התקבלה, אבל יהיה סביר להניח כי מדובר במאות אלפי שקלים בשנה. עוד מאות אלפי שקלים בשנה מכיסם של התושבים, לא תמיד עם הסבר מניח את הדעת בצידם.

חנייה תמורת כסף. כולם מסכימים, מהתושבים, דרך הסוחרים ועד הפוליטיקאים, שיש לפתור את מצוקת החנייה הבלתי נגמרת (והמתעצמת) במרכז העיר. זו מצוקה שמלכתחילה נולדה בחטא (גם במקרה הזה, ראוי לציין: בקדנציות קודמות), ועכשיו מעסיקה רבים. גם במקרה הזה מתכוונת העירייה להשית על התושבים מס נוסף: מדבקת תושב שתעלה 50 שקל בשנה ואותה יידרשו התושבים לרכוש מחדש בכל שנה, וכשישה שקלים לשעת חנייה החל מהשעה השנייה.

בראייה כוללת, יש בהטלת "מס חנייה" צידוקים כלכליים ואפילו צידוקים סביבתיים. אין סיבה שתושב העיר שמחזיק חנות במרכז המסחרי יבוא אליה בבוקר עם רכבו – אלא אם הוא זקוק לו לצורכי עבודה – ויתפוס חנייה שיכולה לשמש לקוחות משמונה בבוקר ועד שמונה בערב. זו גם אחת השאלות שנדונות בימים אלו בעירייה ביחס לאותם בעלי עסקים: מה תהיה מדיניות התשלום עבור החנייה כלפיהם. האם הם יידרשו לשלם כשאר התושבים? האם הם יהיו זכאים לחנייה חינם ללא הגבלה בקרבת החנות שלהם? האם הם יקבלו הטבות בתעריפים, אך לא פטור מתשלום? על כל השאלות האלו תצטרך העירייה לענות בקרוב, לפני שהחברה שזכתה במכרז תחל את פעילותה והתושבים יידרשו לשלם עבור הזכות לחנות.

גם במקרה הזה, השורה התחתונה היא שכולנו נאלץ לשלם, ולשלם הרבה יותר. כמה חבל זה שאת כל הבעיה הגדולה הזאת אפשר היה לפתור לו רק הייתה חנייה תת קרקעית במרכז "בית גיל".

בסיכומו של דבר, כל בית אב בקריית מלאכי משלם היום, במצטבר, לכל הפחות מאות שקלים בשנה יותר מאשר היה משלם עד לפני שראש העירייה זוהר נכנס לתפקידו. בחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר על אלפישקלים יותר בשנה. זו עובדה סטטיסטית מוחלטת שאינה נתונה לויכוח, ובעתיד הלא רחוק הסכום הזה יגדל אפילו יותר.

"מה לעשות, כדי להיות עיר מתוקנת התושבים צריכים לשלם יותר", אמר לי בשבוע שעבר אחד מאנשיו של ראש העירייה. "באשקלון משלמים ארנונה דיי דומה לקריית מלאכי, משלמים על חנייה, יש תאגיד מים ויש היטלי פיתוח בדיוק כמו אצלנו. אז אם אנחנו רוצים להיות כמו אשקלון, אנחנו צריכים לשלם כמו באשקלון". התיאוריה הזאת מפי מקורבו של זוהר יכולה להיות נכונה בחלקית בלבד: תושבי אשקלון לא משלמים על חנייה בשעתיים הראשונות. בכלל. בלי שעה ראשונה חינם ושעה שנייה בחצי מחיר. באשקלון מנהל גם ראש העירייה שם, איתמר שמעוני, מאבק רב-חודשים נגד תאגיד המים המקומי. הוא טוען בעצמו כי מדובר בתאגיד שעושק את התושבים ופוגע בהם, שגובה מהם כספים שלא לצורך. לא פעם התבטא שיעשה כל שביכולתו כדי להפסיק את פעילות התאגיד, אבל כידוע, מרגע שרשות מקומית מצטרפת לתאגיד, נחשב הדבר בבחינת שגר ושכח. דרך חזרה אין.

תושבי אשקלון גם משלמים, ברובם, ארנונה נמוכה מזאת שמשלמים תושבי קריית מלאכי: באשקלון נהוגה שיטת תשלוםדיפרנציאלית. כלומר, אלו שמתגוררים בשכונות וותיקות יותר, שמאכלסת לרוב גם תושבים במצב סוציו-אקונומי נמוך, משלמים ארנונה בשיעור של 33.4 ש"ח למטר לשנה בלבד. התושבים המתגוררים בשכונות היוקרתיות ביותר באשקלון משלמים גם את הארנונה הגבוהה ביותר: 42 שקלים למטר לשנה. בטווח יש עוד שתי דרגות תשלום – 36.2 ש"ח ו-38 ש"ח למתגוררים בשכונות ביניים, "רגילות".

לעומת זאת, תעריף הארנונה בקריית מלאכי אחיד: 39.7 ש"ח למטר לשנה, לאלו המתגוררים בשכונות קיבוץ גלויות, הרצל וויצמן ולאלו המתגוררים בשכונת גבעת הסביונים החדשה והיוקרתית. המשמעות היא שתושב שכונת הרצל משלם תעריף ארנונה נמוך רק במעט ליתר דיוק: שני שקלים למטר בשנה פחות) מתושב שכונות אפרידר וברנע באשקלון, הנחשבות ליקרות והיוקרתיות ביותר בעיר החוף.

אבל אני – כמו רבים מתושבי קריית מלאכי, אני מניח – מוכן לקבל את גרסתו של המקורב. עכשיו כל מה שנשאר הוא שעיריית קריית מלאכי תספק את השירותים הראויים לתושביה כך שנוכל להגדיר אותה "עיר מתוקנת".

בנייה לדורות?

הטעות הכי גדולה של זוהר, בפן הטקטי והאסטרטגי כאחד, היא ללא ספק הקידום המאסיבי של הבנייה בשכונות החדשות. זה אמנם רעיון קוסם לראות את קריית מלאכי צומחת וגדלה ל-30 ו-40 אלף תושבים, אבל כדי שזה יקרה העירייה חייבת לייצר לעצמה מקורות הכנסה שיאפשרו לה לתת שירות נאות, ראוי ומתקדם לתושבים החדשים והוותיקים. במצב הנוכחי, קריית מלאכי תוסיף למצבת בתי האב בה עוד כאלף בתים בתוך כשנה מהיום, אך לא תוסיף, כמתבקש, הכנסות לתקציבה. המשמעות היא גירעון מובנה של כמה מיליוני שקלים בשנה בבסיס התקציב.

זוהר היה צריך לנצל את האינטרס המובהק של המדינה להגביר את קצב בניית הדירות כדי להפעיל לחץ על משרדי הממשלה, ובראשם משרד הפנים והאוצר. אלו היו צריכים, לדרישת העירייה, להירתם לפתור את בעיותיה רבות השנים של קריית מלאכי בתחום התקציבי. וזה בידיהם: משרד האוצר רשאי ויכול, ברצותו, להעניק הטבות תקציביות מרחיקות לכת לעיר עם מאפיינים כמו שלנו. כך גם משרד הפנים, שרשאי להורות על שינויי גבולות וחלוקת הכנסות. העירייה יכולה הייתה, למשל, להבהיר כי לא תקדם את הליך הבנייה בשכונות המחנה וכרמי הנדיב עד אשר יאושר הסכם ההכנסות (הרע, לטעמי) עם באר טוביה. אבל הדרך אצה לבכירי העירייה, ובעתיד הלא רחוק כולנו עלולים לשלם על זה, וביוקר.

אמנם לאחרונה הודיע ראש העירייה על הישג מול מינהל התכנון, שיאפשר שיווק מלא של איזור התעשייה בתימורים בלא קיום השדרוג התחבורתי הנדרש בתב"ע תכנית בניין עיר הנוכחית של המקום, אבל כידוע, תושבי תימורים שפכו מים צוננים על ההצהרות האלו, ויעבור עוד זמן רב, אם בכלל, עד שההצהרות של העירייה יבואו לכדי מימוש.

בשלוש השנים האחרונות, תחת כהונתו של זוהר, עוברת העיר גם תהליך התחרדות מואץ. מערכת החינוך הדתית בקריית מלאכי זוכה לתעדוף תקציבי מובהק (כך על פי נתוני משרד החינוך והעירייה עצמה); שעות הפתיחה בבריכה שונו לרעת האוכלוסייה המסורתית במה שהיווה פגיעה בסטטוס קוו רב השנים; אולם המתנ"ס מארח כיום יותר מופעים, הופעות ואירועים דתיים וחרדיים מאשר אי פעם, כנראה גם יותר מאשר אירועים המופנים לציבור הרחב; אירועים ציבוריים שהיו בעבר לא מופרדים הפכו למופרדים; נשים אינן מופיעות באירועים ציבוריים רבים (כעניין שבעובדה. בכוונה או לא – כל אחד ואחת יחליט לעצמו); המוסדות הדתיים והחרדיים צומחים בקצב מסחרר ובכל מקלט שכונתי צומח כולל או בית תפילה, יש שיאמרו כמענה לביקוש הגדל כתוצאה מהשינוי הדמוגרפי המתרחש לנגד עינינו.

בתקופתו של זוהר קריית מלאכי אכן משתנה, זוהי עובדה. תנופת הפיתוח ניכרת בכל פינה, המרחבים הציבוריים משודרגים, גנים חדשים וחדישים נבנים והתשתיות מוחלפות. אבל על כל זה ועוד תושבי קריית מלאכי שילמו בשלוש השנים האחרונות – וישלמו גם בשנים הבאות – במיטב כספם.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
תגובה אחת

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    05/10/2016 ב 16:01

    אין לי בעיה לשלם עוד מסים,רק בתקווה שאקבל שירותים בהתאם לתשלום אותו אני משלמת. אין לי חניה ליד הבית,אין לי פח מחזור ליד הבית,אין לי גינה,אין תשתיות אפילו לא בדרך לקבורה….אבל אני עוד אופטימית.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה