צור עימנו קשר

חדשות

שכחו את ההווה

מדוע במקום לעסוק בבעיות קריטיות וגורליות לעתיד העיר שעומדות על הפרק, קברניטי העירייה מעדיפים לחלום על הכפלה פי שמונה של אוכלוסיית קריית מלאכי? וגם: מי מכין את שנת הלימודים החדשה, ומדוע אין נשים בחגיגות הקיץ? // בנימה אישית

פורסם

בתאריך

הכותרות הגדולות שפורסמו בשבוע שעבר בכל העיתונים המסקרים את קריית מלאכי, לפיהן בתוך עשרים שנים תפרוץ העיר את גבולותיה הנוכחיים, תרחיב אותן ותגיע עד לכדי 150 אלף תושבים יכולות בקלות להימשל לאדם שבדיוק קיבל מכתב הודעה מהבנק על כוונה לעקל את ביתו, ומתכנן במקביל לשפץ אותו מן היסוד, כאילו אין מכתב וכאילו אין כוונה.

חזון זה דבר חיובי, אבל אפשר להתייחס אליו ברצינות רק כשהוא מחובר לקרקע המציאות. במצבה הנוכחי של העיר, החזון של ראש העירייה, אליהו זוהר, להגדיל את העיר עד לכדי מאות אלפי תושבים הוא חסר אחריות במקרה הטוב, וטיפשי במקרה הרע. אם כיום, עם עשרים וקצת אלף תושבים, העירייה אינה מצליחה לספק שירותים נאותים כבכל עיר מתוקנת אחרת, אז מה יהיה כשיהיו כאן מאה אלף תושבים ויותר מכך?

במקום לעסוק בחלומות שסיכויי המימוש שלהם אפסי, אפשר היה לצפות מראש העירייה לעסוק בבעיותיה הנוכחיות של קריית מלאכי, ובצורה שבה יש לפתור אותן, בטרם יפנה את מבטו לחזון בן שני עשורים ויותר. זוהר רוצה לבנות שכונות חדשות וענקיות? לפני כן עליו לעסוק בפיתרון לבעיה הקרדינאלית והחמורה שהתגלתה בדוחו של מבקר המדינה ביחס לשכונה שכבר בונים בימים אלו, "כרמי הנדיב". השכונה הזו נבנית בכהונתו, תחת אחריותו המלאה והבלעדית, הגם שמרבית תכניותיה התקבלו בתקופת כהונתו של ראש העירייה הקודם. "כרמי הנדיב" לבדה צפויה להגדיל את היקף התושבים בשליש ולמעלה מכך, ולגביה אין צורך בהרחבת גבולות העיר, כפי שמקווה העירייה שיקרה במסגרת התכנית להתפשטות העיר אל עבר צפון ומערב.

שכונת "כרמי הנדיב" כבר קיימת הלכה למעשה. היא נמצאת בשלבי בנייה מתקדמים, אך מבקר המדינה קבע שתושביה העתידיים צפויים לסבול ובגדול: השכונה תהיה אולי, על פי הצהרות יזמיה, מתקדמת וחדשה, אבל לא יהיו לרשותם של המתגוררים בה פארקים וגנים ציבוריים. גם מקום למוסדות ציבור אין בנמצא. ומה על שכונת "גבעת הסביונים"? חמש שנים מאז שאוכלס הבית הראשון בה, סיור בה מעלה תמונה עגומה של הזנחה, שלא נאמר הפקרות. בתים נוצצים ורחבי ידיים, מעוצבים היטב, מגודרים בחומות ענק המסתירות את הזוהמה שמחוצה להן. אין גני שעשועים ומשחקים, אין מרכזים קהילתיים (השטח היחידי שהיה אמור לשמש כמתנ"ס בשכונה הופקע לטובת בניית מפעל "אופק", שנתקע לפני שנים ונותר כאבן שאין לה הופכין), אין כבישים ראויים לשימוש ואפילו המדרכות בנויות בחלקן באספלט.

אך הבעיות בשתי השכונות החדשות והיוקרתיות יחסית בעיר, שנמצאת בשלבי בנייה מתקדמים או סופיים, אינן היחידות המעיבות על כוונת העירייה לקדם את התכנית להרחבת העיר. גם זוהר יודע כי עתידה הכלכלי של קריית מלאכי – כבר בהיקף תושביה הידוע כיום – קודר, וזאת בהעדר אכלוס מלא של איזור התעשייה בתימורים או סיפוח איזור התעשייה של באר טוביה (או לחילופין העברת כספים בהיקף משמעותי מידי שנה מקופת המועצה האזורית לעירייה). אלא אם תימצא פתאום נוסחת קסם שאיש אינו יודע עליה, לעירייה פשוט אין יכולת פיננסית להתמודד עם הוצאות כל כך משמעותיות שעה שהכנסותיה נשארות דומות או גדלות רק במעט לאורך השנים.

הבעיה הזאת צפויה להחמיר עם קליטת אלפי התושבים בשכונות החדשות הנמצאות בבנייה. מאות יחידות דיור יאוכלסו בתוך כשנה מהיום, מה שייצור לעירייה בור תקציבי בהיקף של מיליוני שקלים מידי שנה. מלכתחילה טעתה העירייה כשאפשרה את קידום הבנייה בשכונות "המחנה" ו"כרמי הנדיב" מבלי שדרשה ממשרדי הממשלה פיתרונות להשלכות הכלכליות של אכלוסן. ואם כאן – בפרוייקט קטן לעומת שאיפות הענק להכפלת העיר פי שישה – היה כשל ניהולי ואסטרטגי שלא צפה את הבעיה, למה שנסמוך על קברניטי העיר שבתכנית גדולה פי כמה הם ייקחו בחשבון היבטים ארוכי טווח? לראש העירייה זוהר הפתרונים.

מי מנהל?

בעוד פחות מעשרים ימים יחזרו תלמידי העיר לספסלי הלימודים אחרי חודשיים של חופשת קיץ. בינתיים, בבתי הספר השונים עמלים על תכנון שנת הלימודים הבאה, למעט "אלי כהן", שם סאגת ניהול בית הספר צפויה להסתיים רק בסוף השבוע הנוכחי, במקרה הטוב, או מתישהו בסמוך לתחילת השנה החדשה, במקרה הפחות טוב. ועדת הבחירה שאמורה לקבוע את זהות המנהל/ת החדשים לבית הספר היסודי תתכנס היום (חמישי) ותפרסם את החלטתה. אחריה גם נדע אם מערכת החינוך המקומית הולכת לקראת השבתה כוללת בראשון לספטמבר, כהבטחתו הבלתי אחראית בעליל של ראש העירייה אליהו זוהר.

אולם אם שנת הלימודים תפתח כסדרה ואם לאו, מההכנות אליה נעדר כבר במשך כחודש האיש שעומד בראש המערכת החינוכית המקומית: מנהל מחלקת החינוך, שמעון עמר, נמצא כבר במשך ארבעה שבועות בחופשת מחלה (מכאן נאחל לו, בראש ובראשונה, בריאות איתנה). הוא לא משתתף בישיבות מקצועיות ופדגוגיות העוסקות בהכנת המערכת לשנת הלימודים החדשה ולא מבקר בבתי הספר לבחון את ההיערכות מקרוב. מי מחליף אותו עד שיחלים? אף אחד.

לפי גורמים בכירים בעירייה, עמר – שעתיד לסיים את תפקידו בחודשים הקרובים – נמצא בקשר טלפוני כזה או אחר עם בכירי העירייה ומנהלי בתי הספר בעיר. אבל בהעדר מנהל מחלקת החינוך, יש קושי ממשי לקבל החלטות מקצועיות הקשורות בשנת הלימודים הקרבה. ממגמות שעתידות להיפתח בבתי הספר ועד ועדות השמה הקשורות למורים ואפילו לתלמידים – אין מי שינהל את כל זה.

את ההערות הציניות ביחס לכהונתו של עמר ותרומתו להכנת שנות הלימודים בשנים עברו נשאיר הפעם בצד, ונסתפק בלאחל לו החלמה מהירה.

קול אישה (לא) ערווה

אגב חופשת הקיץ וסיומה הקרב: בעוד שבוע וחצי יחלו אירועי קיץ 2016. העירייה החליטה, בהחלטה מושכלת, ראויה ומוצדקת, לקיים את האירועים השנה ברחבה הגדולה שלמרגלות בניינה המתפורר. זוהי חצי נחמה לבעלי העסקים הסובלים משחיקה מתמדת בפדיונותיהם, וצמאים לכל מהלך שיגביר את תנועת הלקוחות במרכז העיר, יחזיר עטרה ליושנה ואת החיוך לפניהם.

אלו יהיו אירועים מרשימים, בעלות של כשני מיליון שקלים (רובם ככולם מקופתה של המועצה האזורית באר טוביה), עם רשימת אמנים מן השורה הראשונה שיופיעו על הבימה יום אחרי יום. מוש בן ארי, עמיר בניון, אליעד נחום והפרוייקט של רביבו. מה המשותף לכל ארבעת המופעים? כולם גברים. אפילו אישה אחת לרפואה אין.

האם מדובר בתכנון מראש או בצירוף מקרים? הוגי הספקולציות משוכנעים באפשרות הראשונה. הנה, הם אומרים, עוד דוגמא להתחרדותה של קריית מלאכי. חברי המועצה החרדיים דואגים לקהל הבוחרים שלהם, שיוכלו להגיע גם הם לאירועים, שכן כנאמר בתלמוד, קול באישה ערווה.

סגן ראש העירייה חיים שטיינר, המשמש כממונה על האירועים בעירייה, צחק כשהעליתי השבוע בפניו את הסברות לפיהן היעדרות הנשים מהופעות הקיץ נעשתה בכוונת זדון. "אני האחרון שאמנע הופעה של אישה", אמר שטיינר, חסיד חב"ד שאפילו ביחס לחסידותו, הנחשב מלכתחילה פתוחה וליברלית לציבור הרחב, נחשב לאנטי-שמרן. "זהות האמנים נקבעה על ידי מחלקת האירועים, ואני וראש העירייה רק אישרנו אותם באופן סופי. אין לי שום בעיה עם הופעות של נשים, ולראיה – רק ביום העצמאות האחרון הייתה הופעה מרכזית של אישה. מי שרוצה להגיע לאירועים, גם אם הוא חב"דניק, יגיע בין אם אישה מופיעה ובין אם לא, ומי שלא רוצה להגיע, לא יגיע ולא משנה מי האמנים המופיעים".

בויכוח בין משמיעי הקונספירציות לעמדתו של שטיינר, הפעם – אני עם סגן ראש העירייה.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.