צור עימנו קשר

חדשות

שי סיום מסיר את הכפפות ומאיים לפרוש לאופוזיציה

פורסם

בתאריך

תוקף את הקואליציה ("לא מרגיש שותף"), מאיים לעזוב אותה ("אם דברים לא ישתנו, לא אהיה שם"), זועם על ההחלטה לא לתלות דגלים בחב"ד ("כניעה מוחלטת"), אינו מוכן להתחייב לתמוך באליהו זוהר בבחירות הקרובות ("הצעירים צריכים לקחת את המושכות")  וטוען שהתנהלות העירייה מול באר טוביה היא "כמו של עבדים". חבר המועצה שי סיום מתכנן את האיחוד בקהילה האתיופית וקורא תיגר על ההגמוניה החרדית בפוליטיקה

שי סיום, שלוש שנים וחצי אחרי הבחירות, אחרי שנבחרת לתפקיד חבר מועצה, אחרי שמונית לתפקיד הממונה על הרווחה, אתה מרגיש חלק מהמערכת? אתה מרגיש שותף לעשייה?
"לא, אני לא מרגיש שותף, בטח לא שותף מלא כפי שציפיתי להיות. אני בספק אם מישהו מחברי הקואליציה יגיד לך שהוא מרגיש שותף. רוב חברי המועצה לא מרגישים שותפים כי הם לא שותפים".
מה זה אומר להיות שותפים?
"הדבר הבסיסי ביותר הוא לדעת מה קורה, מה מתרחש בעירייה, מה התכניות, לדעת דברים ממקור ראשון. היום אני, ולא רק אני, שומע על הרבה דברים מכתבות בעיתונים. זה קרה יותר מפעם אחת, יותר מפעמיים ויותר משלוש פעמים, וגם ההערות שלי למי שאמור להיות אחראי לנושא הזה לא שינו את המצב".

פשרות, אולי יותר מידי

ביוני 2012 עמד שי סיום על בימת הנואמים ברחבת העירייה, ונשא נאום תקיף נגד הנהגת העיר בימים ההם. זה קרה שבועות ספורים אחרי שגל מעצרים חסר תקדים זעזע את קריית מלאכי, וחשף שורת חשדות למעשים פליליים חמורים. בדיעבד, רק מיעוט מהם הגיע לכדי כתבי אישום, אולם גלי ההדף של האירועים נשארו כאן זמן רב אחרי.
כשהוא נישא על גלי תחושת המיאוס מהפוליטיקה הישנה, התמודד סיום על מקום במליאת מועצת העיר. הציפיות היו גדולות, אולם את מערכת הבחירות סיימה רשימתו, "עתיד חדש", עם מנדט אחד בלבד. המועמד לראשות העירייה מטעם הרשימה, אווקה מנגיסטו, קיבל פחות משבעה אחוזים מהקולות, והתפטר זמן קצר אחרי היוודע התוצאות.
סיום שם לעצמו למטרה לשנות. אף שהקפיד להיזהר בהצהרותיו הפומביות, הוא הבטיח גדולות ונצורות: אני לא אהיה חלק מאותה פוליטיקה ישנה, מכוערת, נטולת אידיאולוגיה ועמוסה באינטרסים צרים, אמר בזמן אמת. הזמן חלף וסיום נתקל בשובר הגלים של המציאות. הוא רקם שיתופי פעולה פוליטיים עם הפוליטיקאים הישנים, הצהיר שיתנגד לכניסת תאגיד המים והביע מחאה על התנהלות מערך החנייה העירונית בתשלום אך הצביע בשני המקרים בעדם, תקף את אי השעייתו של מהנדס העירייה (שבינתיים כבר עזב) שהואשם בפלילים אך לא נקף אצבע כדי להביא לפיטוריו והתנגד לפעימה השנייה של העלאת הארנונה אך מעבר להצבעה הצהרתית נגדה במועצת העיר לא ראה בכך עניין עקרוני שיש לפרוש מהקואליציה בגללו.
אך לצד זאת, סיום גם רשם כמה הישגים נאים מבחינתו בשלוש וחצי השנים האחרונות. בראשם, ללא ספק, הצלחתו להביא לפרישתה של מנהלת מחלקת הרווחה הקודמת, יפה כהן, ובחירתה של יואלה תבור במקומה. הצעד הזה היה כרוך במאבק ארוך, מייגע ולעיתים גם מייאש בו סיום נחשף, כדבריו, לכל הפוליטיקה המלוכלכת ממנה הסתייג כל כך ואשר בשם המאבק בה הוא נכנס לפוליטיקה מלכתחילה.

על הבחירות הבאות: "נתמוך במועמד הטוב ביותר שיעשה הכי טוב לתושבי העיר. אני חושב שהגיע הזמן שצעירים יעשו כאן מהפכה, ייכנסו לפוליטיקה וינסו להשפיע יותר מכפי שהם משפיעים כיום. צעירים זה העתיד של העיר הזאת ובלי כניסה מאסיבית שלהם לפוליטיקה, למוקדי הכוח, דברים לא יכולים להשתנות"

"מה שלא הורס מחשל", אומר סיום על מה שעבר בשלוש וחצי שנותיו האחרונות. "לפני כן קראתי על המאבקים הפנימיים, על הפוליטיקה הקטנה ועל משחקי הכוחות רק בעיתונים, ועכשיו גם נחשפתי אליהם במלוא העוז. זה לא היה קל, אבל בסוף אתה חייב ללמוד לשחות בין כל זה. הבחירה היא בין לטבוע ובין לנסות להלך בין לבין, להתפשר איפה שצריך ולהתעקש איפה שחייב. אני חושב שבסך הכל עשיתי את זה בצורה טובה. לא מושלמת, אבל טובה".
אתה לא מרגיש שבאיזשהו מקום אכזבת את הבוחרים שלך? הרי בכל הקדנציה הנוכחית לא נקטת שום עמדה שהיית גם מוכן לשלם עליה מחיר פוליטי. מהתאגיד, דרך החנייה בתשלום, העלאת הארנונה ואפילו הסיפור של מנהלת מחלקת הרווחה, שנמתח על פני שנתיים. זה לא קצת פוליטיקה ישנה?
"בפוליטיקה חייבים לעשות פשרות. אתה מוותר על משהו שאתה רוצה להשיג כדי להשיג משהו אחר. אי אפשר להשיג כל מה שאתה רוצה, זה העניין בכך שאתה חלק מהקואליציה. שכל אחד מקבל משהו שהוא מאמין בו, ולצד זאת גם מוותר על משהו".

mor_8776
ולעצם העניין, התנגדת לתאגיד המים, הצהרת שתצביע נגד, ובסוף ברגע האחרון שינית את דעתך.
"זו הייתה תקופה קשה מאוד עבורי. התחבטתי רבות בנושא, ובאמת ובתמים חשבתי להתנגד. אבל לאחר שעשיתי בדיקות עומק, לאחר שביררתי, הבנתי שבמצב שהעיר הייתה בו אין לנו ברירה אחרת. אני אגיד את זה בצורה הכי פשוטה: אני לא סומך על ראשי העירייה שישקיעו בתשתיות מתחת לאדמה. הם צריכים להיבחר מחדש בכל חמש שנים, אז הם מעדיפים להשקיע בגני שעשועים, במדרכות, בחומות ובספסלים, שזה מה שהציבור רואה. מי רוצה להשקיע בצינור ביוב מתחת לאדמה שאיש לא רואה? מי רוצה להשקיע בניקוזי מים שאיש לא באמת מרגיש את ההשפעה שלהם באופן מהותי? כדי שכל זה יקרה, ויהיה מי שישקיע בתשתיות בלי לחשוב על היבחרות מחדש, היינו צריכים את התאגיד".
וכמעט שנתיים אחרי שהתאגיד נכנס לפעילות, אתה יכול להגיד שאתה מרוצה ממנו?
"אני שומע המון תלונות מהציבור, ואני קשוב אליהן. המצב עדיין לא מאוזן. תושבים מקבלים חשבוניות מנופחות, יש יותר מידי תקלות. אם הדברים לא יתאזנו, נצטרך לשקול את זה מחדש. יכול להיות שנחליט בעתיד שאנחנו לא צריכים את התאגיד. כרגע אני רואה שהתושבים לא מרוצים ממה שקורה, ובסוף – זה המבחן וזה הדבר החשוב. אני מקווה שהדברים ישתנו בהמשך".
אז זהו, שברגע שהצטרפנו לתאגיד, אין דרך חזרה. אי אפשר לבטל את התאגיד. מקסימום לעבור לתאגיד אחר.
"גם זו אפשרות שניתן להשתמש בה במידת הצורך".
גם לתקציב העירייה התנגדת בגלל התכנון להעלות את הארנונה, אבל ההצעה עברה גם בלעדיך.
"נכון. חשבתי שזה לא הוגן להעלות שוב את הארנונה לתושבים. הנטל עליהם כבר היה בלאו הכי גדול מידי. בדיעבד אני חושב שאפשר להגיד שבמקרה הזה צדקתי. לראיה, ראש העירייה החליט לבטל את ההחלטה והפעימה השנייה של העלאת הארנונה החריגה לא יושמה".
התקציב זו אולי ההצבעה הכי חשובה בכל שנה מבחינת הקואליציה. לא חששת שראש העירייה זוהר יפטר אותך בעקבות ההצבעה שלך?
"לקחתי את זה בחשבון, אבל הצבעתי לפי צו מצפוני. יש דברים שהם ייהרג ובל יעבור מבחינתו, ואני צריך להישאר נאמן לעקרונות שלי. היו רמיזות מצד זוהר שהוא יפטר אותי אם אצביע נגד, ושומרי הסף מטעמו עשו את זה בצורה יותר בוטה, אבל לא התרגשתי מזה. בסוף לא קרה כלום. יש לי זכות מלאה להתנגד למשהו שאני חושב שהוא לא צודק. לא רק זכות – חובה. אני נמצע במועצת העיר בשביל לשמור על אינטרסים של הציבור, לא על אינטרסים של קואליציה או של פוליטיקאים מסויימים".

התחרדות? "הטעו אותי"

יחסית לחבר קואליציה, לסיום יש הרבה ביקורת על הנעשה בעיר בשנים האחרונות. השבוע, בראיון איתנו, זו אולי הפעם הראשונה שבה הוא נותן לחרצובות לשונו דרור ואומר כמעט את כל מה שהוא חושב על התנהלותם של חברי הקואליציה ועל עשייתו של ראש העירייה זוהר. אולי אלו הבחירות המתקרבות, שבאופן טבעי גורמות לפוליטיקאים באשר הם לחדד עמדות והבדלים לעומת יריביהם הפוטנציאליים, אך סיום, כך נראה, מסיר את הכפפות ומטיח בפומבי ביקורת חריפה בזוהר ובקואליציה בראשותו.

על באר טוביה: "אם נעשה סקר בין תושבי קריית מלאכי, יותר משבעים אחוזים יגידו שההתנהלות הנוכחית מול המועצה האזורית לא נכונה, וגם אני אהיה ביניהם. כשנחליט שאנחנו שווים מספיק, שנפסיק לפעול מתוך רגשי נחיתות, שנבין שמגיע לנו ושיש צורך לשנות את המצב הנוכחי למען העתיד: אז ההתנהלות הנוכחית תשתנה"

על פניו, זה נראה מוזר, שכן גם כעת, במקביל לביקורת החריפה, סיום הוא חלק מהקואליציה ולא מראה רמזים שהוא בדרך החוצה ממנה. אולי זה כי נוח לו במיקומו הנוכחי, כממונה על הרווחה שדלת הבקשות, התקציבים והדרישות פתוחה בפניו, ואולי זו סתם אסטרטגיה פוליטית מקובלת וידועה.
מה דעתך על העשייה בשלוש וחצי השנים האחרונות?
"קורים דברים, אי אפשר להגיד שלא, אבל אפשר היה להספיק הרבה יותר, והיה אפשר לעשות דברים בצורה אחרת, נכונה יותר".
למשל?
"נושא החניות. כל העניין הזה נעשה בלי מחשבה מקדימה, בלי עבודת מטה ראויה. היו צריכים להיעשות מספר צעדים מקדימים לפני שזורקים את הכדור לתושבים ואומרים להם תשלמו על החנייה. כמו פינוי של עשרות גרוטאות רכבים שחונות בעיר ותופסות מקומות חנייה לשווא. כמו לבנות מקומות חנייה נוספים. הצעדים האלו היו יכולים להקל על המצוקה. ובלי קשר, אני חושב שתושבי קריית מלאכי לא צריכים לשלם על החנייה. אפשר היה להסתפק בגבייה של תשלום מתושבי חוץ".

אליהו זוהר. "אם הדברים לא ישתנו, לא אהיה שם"

אליהו זוהר. "אם הדברים לא ישתנו, לא אהיה שם"

אבל במועצת העיר הצבעת בעד החנייה בתשלום.
"אמרתי את דעתי, והיא לא התקבלה. אני בעד הרעיון העקרוני של להסדיר את נושא החנייה, אבל חושב שהיה צריך לעשות את זה בצורה אחרת".
דיברת קודם על העדר תחושת שותפות מצידך ומצד אחרים בניהול העיר. אתה יכול לתת לי דוגמאות לכך?
"זה פשוט. הדוגמא הכי טרייה היא משבוע שעבר. הייתה כתבה בערוץ 2 על מחדל ניהולי, על התנהלות בעייתית שמעלה חשד למינהל בלתי תקין. הפעם הראשונה ששמעתי על זה הייתה בטלוויזיה. גם היום, כמה ימים אחרי זה, אף אחד עדיין לא דיבר איתנו על זה, אף אחד לא עדכן, לא הסביר לנו מה עמדת העירייה בנושא. אני מתעדכן מהפייסבוק ומהעיתונים מה קורה. זה לא סביר".
מה אתה חושב על עצם הפרשה הזאת, במסגרתה יש חשדות להנפקת חשבוניות פיקטיביות?
"אם הפרטים נכונים זה ראוי לכל גינוי. אני חושש שיש פה התנהלות פלילית. אם הפרטים שפורסמו נכונים במלואם – ואני מדגיש שלצערי איני יודע כלל עד כמה הפרטים נכונים כי לא עדכנו אותנו – אין לי אפילו דרך לכנות את זה. זה שוק אפור. אנחנו חיים במדינת חוק. יש סדר, יש נהלים וצריכים לעבוד לפיהם, בטח גוף ציבורי כמו עירייה. זה שהעירייה ניסתה לעקוף את הנהלים כדי לשלם לקבלן זה דבר חמור מאוד. אני מקווה שמדובר בטעות כלשהי, אבל אם לא – מישהו יצטרך לשלם את המחיר על הסיפור הזה, אי אפשר לעבור על כך לסדר היום".

טפירו, זוהר ומזרחי. "אני מכבד את אורחות חייהם, מצפה מהם לכבד את אורחות חיי"

טפירו, זוהר ומזרחי. "אני מכבד את אורחות חייהם, מצפה מהם לכבד את אורחות חיי"

בוא נדבר רגע על התחרדות העיר. לא אחת נתנו לך את הכינוי עלה תאנה של הקואליציה. לאחרונה חשפנו מסמך על מחלקת ההנדסה שקובע כי לפי ההערכה של העירייה עצמה, שכונת "המחנה" תהיה ברובה חרדית.
"אני לא ידעתי על המסמך הזה, ולא רק שלא ידעתי עליו, אלא גם הטעו אותי. במשך הרבה זמן אמרו לנו שלא תהיה הפרה של הסטטוס קוו, שלא יהיה שינוי של האיזון בין האוכלוסיות כאן, אבל מתוך המסמך של מחלקת ההנדסה אני מבין שזה כן הולך בכיוון הזה, שעלולה להיות הפרה של הסטטוס קוו".

על התחרדות העיר: "במשך הרבה זמן אמרו לנו שלא תהיה הפרה של הסטטוס קוו, שלא יהיה שינוי של האיזון בין האוכלוסיות כאן, אבל מתוך המסמך של מחלקת ההנדסה אני מבין שזה כן הולך בכיוון הזה, שעלולה להיות הפרה של הסטטוס קוו. אני גם רואה את ההתנהלות בנושאי תקציבים, אני רואה את זה שהעירייה עצמה נמנעת מתליית דגלים בשכונה שלמה שהיא חלק מהעיר, אני רואה את זה בכך שגנים לא מגיעים לראשונה בהיסטוריה לאירוע יום העצמאות"

רק מהמסמך הזה אתה מבין זאת?
"לא רק. אני גם רואה את ההתנהלות בנושאי תקציבים, אני רואה את זה שהעירייה עצמה נמנעת מתליית דגלים בשכונה שלמה שהיא חלק מהעיר, אני רואה את זה בכך שגנים לא מגיעים לראשונה בהיסטוריה לאירוע יום העצמאות".
ויש לך ביקורת על זה?
"בוודאי. הביקורת שלי היא כלפי הקברניטים הראשיים שמובילים את העיר. לצערי הרב, אני לא רואה עמידה איתנה מצד ראש העירייה נגד התופעות האלו. הייתי מצפה ממי שעומד בראשות העיר לאמירה ערכית בנושא, אבל כאן הייתה שתיקה מוחלטת בנושאים האלו. אתה יודע מה, לא רק שתיקה, הייתה כאן כניעה מוחלטת. ראש העירייה בכלל לא טרח לנהל דיון האם הנושא הזה מקובל עלינו, כחברי קואליציה, האם אנחנו מוכנים להשלים עם מצב כזה. בשתיקתו הוא הסכים להתנהלות הזאת, וזה הכי חמור בעיניי. אבל הבעיה שלי בנושא הזה היא לא רק איתו, אלא גם אם חברי המועצה האחרים שלא השמיעו קול בנושא".
אתה מצפה מחברי המועצה מטעם חב"ד וש"ס לגנות את זה?
"כן. הרי מה תמיד אומרים? יש מיעוט קיצוני שמשחית את הדגלים, ולכן עדיף לא לתלות אותם. אז אני מצפה גם מחברי המועצה החרדיים לקום ולהגיד: מיעוט לא יכתיב לנו את החיים כאן, ומיעוט לא יקבע לנו איך ננהל את חיינו, ובגלל מיעוט לא נפריד את עצמנו משאר העיר".

מוטי מלכה. "מציע לו לא להתמודד"

מוטי מלכה. "מציע לו לא להתמודד"

אתה לא חושב שלחב"ד יש זכות להחליט שלא מתאים להם לתלות דגלים בשכונה? הם משרתים בצבא, משלמים מיסים, עובדים, אבל מרגישים שהדגל לא מייצג אותם. זכותם.
"לא. שכונת חב"ד היא חלק מהעיר הזאת. שכונת חב"ד היא לא טריטוריה נפרדת שאינה נחשבת כחלק מקריית מלאכי. לאן כך צריך להתייחס לסיטואציה וכך צריך להתנהל בנושא. חב"ד והחרדים בכלל הם חלק אינטגרלי, חשוב ומהותי מהעיר הזאת, והיו כאלו מאז ומעולם. אני מכבד אותם, אני מכבד את אורחות חייהם, אני רואה בהם שותפים בעיר ובמדינה, ובדיוק באותה המידה אני מצפה מהם לכבד גם אותי, לכבד את אורחות חיי ולכבד את האמונה שלי ושל כל יתר הציבור שאינו חרדי".
יש לך הרבה טענות על המצב, מה אתה עושה איתן חוץ מלהתלונן עליו בעיתון?
"המצב הנוכחי לא מוצא חן בעיניי, ואני מתכוון לטפל בו במיידי. אני אזמן ישיבה של הקואליציה ובה אגיד את דבריי, אשמיע את טענותיי. שהשיתוף פעולה בין חלקי הקואליציה לוקה בחסר, וזה בלשון המעטה".

מבטיח הפתעות

סיום עבר ויה דולורוזה עד שהצליח לממש את מטרתו העיקרית מאז שמונה לתפקיד הממונה על מחלקת הרווחה: העברתה של יפה כהן מתפקידה. למען האמת, למעט היעד הזה, שהושג לבסוף אף הוא בקושי רב, קשה להצביע על הישגים יוצאי דופן של סיום בתפקידו הנוכחי. בראיון הוא מדבר על "שיפור תודעת השירות", אבל גם בתחום זה המבחן הוא יותר סובייקטיבי מאשר אובייקטיבי, ואין דרך של ממש לקבוע האם השירות אכן השתפר במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות. על פניו, כוח האדם לא גדל, מספר התיקים במחלקת הרווחה לא צומצמו באופן מהותי ובניגוד למחלקות הגבייה וההנדסה – מחלקת הרווחה ממשיכה לפעול ממשרדים רעועים המצוידים בציוד טכנולוגי מיושן.
"לא סיימתי את המלאכה, אלו תהליכים ארוכי טווח שלוקח יותר משלוש שנים להבחין בהם", אומר סיום. "אבל עדיין, אני חושב שהתקדמנו מאוד בכמה פרמטרים, למשל תחום השירות, איכות השירות והכי חשוב, העובדה שהצלחתי לגרום לשינוי פרסונלי בזהות הנהלת המחלקה, שזה דבר משמעותי מאוד עבורי".
ועדיין, לקח לך יותר משנתיים לממש את המטרה להביא לסיום תפקידה של כהן. באיזשהו מקום יש שטוענים שזה אפילו לא הישג שלך, שכן זה נדחה כל כך הרבה פעמים – שכהן בלאו הכי הייתה אמורה כבר לצאת לגמלאות.
"בכל עשייה יש תהליך, נכון ששום דבר לא הלך חלק, אבל בסוף התהליך השורה התחתונה היא שהשגתי את המטרה שהצבתי לעצמי, וזה הדבר החשוב בעיניי".
מדוע ראש העירייה דחה פעם אחר פעם את הפיטורים של כהן?
"אני לא יודע בוודאות, אני יכול להניח שמדובר בכל מיני אינטרסים כאלו ואחרים".

על האיחוד האפשרי: "אני חושב שאיחוד בקהילה הוא דבר נכון והכרחי, ואני אכן פועל כדי לגרום לזה לקרות. דיברתי עם גדעון מהרי ויש גם נכונות מצידו. אנחנו עובדים על זה בשיתוף פעולה ואני מקווה מאוד שזה יישא פרי. האיחוד הזה ייפתח אפשרויות חדשות לגבי הפוליטיקה במצב הנוכחי שלה"

אתה רואה את עצמך ממשיך בקואליציה עד סוף הקדנציה?
"לא בטוח, יש דברים שצריכים להשתנות. אם יקרו – מה טוב. אם לא – לא אהיה שם".
איפה אתה רואה את מקומך בבחירות הקרובות?
"אני חושב שיהיו הפתעות, גם מצידי. אני מאמין שכוחי יגדל. המטרה שלי תהיה להגדיל את כוחי מעבר לקהילה האתיופית, לגרום לאנשים להבין שאמנם באתי מתוך הקהילה, ואמנם אני פועל כדי לשפר את מצבה כאוכלוסייה מוחלשת שיש לפעול באופן אינטנסיבי כדי לאפשר שילוב מהותי שלה בחברה, אבל אני חושב שלאורך הזמן אני מדבר לכל הקהל ולא רק לקהילה".
כשאתה אומר שיהיו הפתעות, אתה אולי מתכוון לאיחוד היסטורי עם רשימתו של גדעון מהרי?
"אני חושב שאיחוד בקהילה הוא דבר נכון והכרחי, ואני אכן פועל כדי לגרום לזה לקרות. דיברתי עם גדעון מהרי ויש גם נכונות מצידו, וגם נכונות מצידי. אנחנו עובדים על זה בשיתוף פעולה ואני מקווה מאוד שזה יישא פרי. האיחוד הזה ייפתח אפשרויות חדשות לגבי הפוליטיקה במצב הנוכחי שלה. אנחנו לא הולכים להיאבק על תפקידים אלא על שינויים שיעשו טוב לתושבים. התפקידים פחות חשובים".
איחוד שלכם עשוי להוות משקל נגד לרשימת החרדים המאוחדת, "מאמינים".
"פוליטיקה עובדת לפי מוקדי כוח, ומבחינתי אנחנו יכולים להוות אלטרנטיבה למה שרבים רואים כיום כמוקד כוח עיקרי. כן, תיווצר אלטרנטיבה וכל האופציות מבחינתי על השולחן".
זו אמירה שיש לה פוטנציאל נפיצות פוליטית, כי אתה בעצם אומר: יכולה להיות אלטרנטיבה לכל השלטון הנוכחי, לא רק לקואליציה הנוכחית.
"נכון".
תתמוך בראש העירייה הנוכחי לקדנציה נוספת?
"לא בטוח".
מוטי מלכה רוצה להתמודד.
"הייתי מציע לו לא לעשות זאת".
כלומר אין סיכוי שתתמכו בו.
"ככל שזה תלוי בי, זה לא יקרה".
יש לך מועמד רלוונטי?
"נתמוך במועמד הטוב ביותר שיעשה הכי טוב לתושבי העיר. אני חושב שהגיע הזמן שצעירים יעשו כאן מהפכה, ייכנסו לפוליטיקה וינסו להשפיע יותר מכפי שהם משפיעים כיום. צעירים זה העתיד של העיר הזאת ובלי כניסה מאסיבית שלהם לפוליטיקה, למוקדי הכוח, דברים לא יכולים להשתנות".

מהרי. לקראת איחוד בקהילה האתיופית?

מהרי. לקראת איחוד בקהילה האתיופית?

זה רמז לכך שאולי אתה עצמך תתמודד לראשות העירייה?
"לא. זו אמירה עקרונית: המטרה שלי היא לגרום לצעירים להבין שפוליטיקה היא המקום לשנות דברים. בבחירות הקרובות, יותר מתמיד, אנחנו נצטרך את הקולות של הצעירים כדי לעשות שינוי. צעירים חייבים לקחת את המושכות, להיות שותפים פעילים בניהול של העיר. מבחינתי, עם כל הצניעות, אני מייצג תופעה שהייתי רוצה שתתרחב: שצעירים יהיו הכוח המוביל. כיום הרבה צעירים עוזבים את קריית מלאכי, וחייב לעצור את התופעה הזאת. גדלים פה אנשים מוצלחים, מוכשרים, שקמים ועוזבים בגיל מסויים. אנחנו כהנהגה צריכים להתעשת ומהר וראשית להפסיק להכחיש את זה, להפסיק לעצום עיניים, כי זה לא יפתור את הבעיה. ושנית לפעול יום-יום שעה-שעה כדי לגרום לצעירים להישאר כאן, לחזור ולראות בקריית מלאכי את הבית שלהם".
אתה מבין שהדברים שלך יכולים להתפרש כביקורת קשה נגד השלטון הנוכחי?
"אני מבין. אבל אני אומר מה שאני חושב. תמיד אמרתי ותמיד אומר".
אם כבר ביקורת, אולי נסיים את הראיון בביקורת שידוע שיש לך – על ההסכם עם באר טוביה.
"אני חושב שאם נעשה סקר בין תושבי קריית מלאכי, יותר משבעים אחוזים יגידו שההתנהלות הנוכחית מול המועצה האזורית באר טוביה לא נכונה, וגם אני אהיה ביניהם. כשנחליט שאנחנו שווים מספיק, שנפסיק לפעול מתוך רגשי נחיתות, שנבין שמגיע לנו ושיש צורך לשנות את המצב הנוכחי למען העתיד שלנו: אז ההתנהלות הנוכחית תשתנה. הגיע הזמן להפסיק עם ההתנהלות כמו של עבדים".
עבדים זו מילה קשה. אני מזכיר לך שגם במקרה הזה הצבעת בעד ההסכם בהתחלה.
"הצבעתי ושיניתי את דעתי. שלוש שנים עברו מאז שחתמנו את ההסכם והוא לא יושם ואושר. ההסכם שנחתם בין ראש העירייה לבין ראש המועצה האזורית לא טוב, לא צודק, לא ראוי. אני גם רואה את התגובות של התושבים בפייסבוק, אנשים מבינים את זה, אבל נכון להיום ההנהגה לא מבינה את זה".
למה היא לא מבינה לדעתך? למה ראש העירייה זוהר ממשיך להתעקש על ההסכם?
"אין לי הסבר הגיוני לנושא הזה. הוא אומר שבדרכי נועם אפשר להשיג יותר מאשר במאבק, אבל עד היום השיטה הזאת לא הוכיחה את עצמה. אם אתה שואל אותי, זה אחד הנושאים שצעירים, שהרבה יותר מודעים לנושא הזה, שמודעים לעוול ההיסטורי ולחוסר הצדק, שכבר מרגישים שהם צריכים לעמוד על שלהם ושלא באים לנושא הזה עם רגשי נחיתות – יכולים לקדם יותר טוב מכולם".

הדיבורים יהפכו למעשים?

יש להניח שהראיון הזה של סיום יעורר בשבועות הקרובים הדים נרחבים במערכת הפוליטית.
אפשרות האיחוד של הקהילה האתיופית עלתה לסדר היום מפעם לפעם בשנים האחרונות, אולם במערכת הפוליטית המקומית כבר התרגלו: דיבורים על איחוד בקהילה אינו בהכרח איחוד בקהילה. בין דיבורים עליה לבין קיום שלה בפועל יש מרחק רב. רב מאוד. עובדה: בכל מערכות הבחירות בעשרים השנים האחרונות, למעשה מאז שיוצאי אתיופיה החלו להשתלב במערכת הפוליטית בעיר, הקהילה תמיד הייתה מפוצלת.
אבל אם זה יקרה, והסימנים מראים שהפעם זה רציני יותר מבעבר, הרי שמדובר בלא פחות מרעידת אדמה של ממש. הפוליטיקאים הלוטשים את עיניהם ללשכת ראש העירייה, בין אם במוצהר ובין אם בהחבא, בוודאי יעלו לרגל ויפקדו את בתיהם של סיום ומהרי בניסיון לשכנע שהם-הם המועמדים המתאימים לקבל את תמיכת הקהילה, שיכולה להיות שווה זהב.
לא לשווא סיום דיבר על האפשרות שהקהילה האתיופית תהווה בבחירות הקרובות אלטרנטיבה לגוש החרדי: מהרי ידוע מאז ומתמיד כמי שאינו מדבר בשפה משותפת עם אנשי חב"ד וש"ס. גם סיום, שמבלה בספסלי הקואליציה בשנה האחרונה, הגיע למסקנה דומה בשלוש וחצי השנים האחרונות. האם השניים יממשו את הפוטנציאל של הקהילה? נחכה ונראה.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
תגובה אחת

תגובה אחת

  1. מוטי אוחיון

    15/05/2017 ב 03:31

    זה נכון שיש סיטואציות בהם אנו נדרשים להחליט איפה ועל מה מוותרים ואיפה לא.ה"בעיה" היא למה דווקא הויתור היה על נושא א' ולא בנושא ב'? זה נשאר פתוח לניחושים והשערות איפה היה ומה משקלו כאן של הויתור מצד מי שהיה "מוכן" לותר…..לגבי שילוב הצעירים בפוליטיקה מקומית.אז את אותם צעירים צריכים לחפש בערים הסמוכת אליהם נהרו אותם צעירים ומבוגרים שמאסו בפוליטיקאים שכל מעיינם היה הרווח האישי ולא טובת העיר ותושביה אם היו כאלה שיצאו ללימודים וחזרו וניסו להשתלב בפוליטיקה.נתקלו בקירות אטומים שמנעו מהם בכל דרך להיכנס לפוליטיקה ולשנות .קריית מלאכי מתאימה לפתגם שאומר "אלוהים נתן אגוזים למי שאין שיניים".ואני אומר זאת מתוך ידיעה על איך התנהלה העיר בזמנו.שום דבר שיש בו ראיה .חזון.ובעיקר טובת העיר ותושביה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה