צור עימנו קשר

חדשות

שיטת הפרד ומשול

משרד החינוך כבר קבע שהתיכון יפוצל לשני תיכונים שש-שנתיים, אבל במועצה ממשיכים לזרות חול בעיני הציבור. מי שלא מסוגל להוביל אותנו להצלחות כבירות, שלא מצליח למנוע את האלימות המשתוללת, את הסמים, רוצה שנחשוב שאי אפשר. שהבעיה היא בילדים. כי אם אפשר, ואין ספק שאפשר, נצטרך להסיק את המסקנה הבלתי נמנעת שהילדים מסוגלים – אבל המנהיגות לא

פורסם

בתאריך

בשבוע שעבר פורסמה כאן, לשמחתי, תגובה רשמית של משרד החינוך לפיה פיצול התיכון יהיה לחטיבת ביניים ותיכון צומחים, החל משנת הלימודים הבאה, וההחלטה היא סופית ובהסכמת המועצה. כלומר, בראשון לספטמבר הקרוב יפעלו אצלנו חטיבת ביניים ותיכון, ובעוד ארבע שנים הם יהיו שני בתי ספר שש שנתיים.

השמחה שלי היא הן על תוכן ההודעה, והן על עצם ההודעה מגורם רשמי מקצועי שאמון אך ורק על חינוך הילדים ולא על הפוליטיקה האיזורית. מתברר שמשרד החינוך לא מסכים ולא מאשר את הפיצול הרע לחטיבת ביניים ותיכון, ועומד על רצף שש שנתי בריא ונכון חינוכית, כפי הודעתו. זה בריא לכולם וזה נכון לכולם. כל בר דעת מבין את זה.

באשר לעצם ההודעה, הרי שהיא שמה סוף לרצף מסרים סותרים שיצאו מראש המועצה ומאנשיו, באוסף של ישיבות והודעות: בתחילה היה זה בפגישה רשמית של הנהגת ההורים בתיכון עם רותי קרטר ושלומי שמאי, בה דווח כי משרד החינוך העמיד למועצה דרישה לפיה החטיבה והתיכון יצמחו לשני בתי ספר שש שנתיים. ובפעם השנייה זה קרה בישיבה (שהוסתרה מהנהגת ההורים) של ראש המועצה עם יו"ר הנהגת ההורים של התיכון, עם חלק מהורי ההנהגה שנבחרו בחשאי על ידי היו"ר ועם הורים מבית הספר "רגבים", שבה העביר ראש המועצה את המסר שכל עוד הוא ראש המועצה, לא יהיו שני בתי ספר שש-שנתיים גם אם יצטרך להגיע לבג"ץ (כך על פי סיכום ששלחה אחת המשתתפות בפגישה). המסר השלישי היה אגרת ששלח ראש המועצה לכלל התושבים, ובה נכתב שהדברים יבחנו ויבדקו. את האמת, כפי שהועברה בצורה רשמית על ידי משרד החינוך ופורסמה בעיתון זה בשבוע שעבר – ניסו עד כה להסתיר מאיתנו.

ממה ראש המועצה מפחד כל כך? מהי זכותו למנוע שקיפות כלפי התושבים? אין לי תשובות לכך, אבל עובדה אחת ברורה לי: להורים יש זכות מלאה ומוחלטת לדעת על עתיד ההתרחשויות בבית הספר התיכון ועל התכניות העתידיות לגביו. כי לשם אנחנו שולחים את ילדינו.

מטפחים סכסוך

באגרת ששלח ראש המועצה השבוע הודגש המשפט הבא: "לא יתקיימו מוסדות חינוך, בחטיבה התחתונה או העליונה, אשר יחולקו לפי יישובים. לכידות חברתית זו היא המפתח בעיני לייחודה וחוזקה של המועצה האזורית באר טוביה, והיא תישמר כך, כל עוד אני ראש מועצה".

מהדברים הללו של ראש המועצה אפשר להבין כי ישנם אנשים שסבורים אחרת, כאלו שרוצים לפצל את התיכון לפי יישובים. זה כמובן שקר וכזב, ולא שמעתי איש אומר אותו או מעלה אותו על דעתו. ואם יש מי שחושש, אולי זה מכיוון שבמשך שנים ארוכות הסבירו לחלקים שלמים באוכלוסיה שפיצול התיכון יהיה לרעתם. במו אוזניי שמעתי שיעור שבו מנהל התיכון היוצא, אריה ברנע, מסביר לתלמידים שזה עלול להוביל אותנו 40 שנה לאחור. והיו עוד פנינים: פיצול יכול להביא אותנו למצב כמו באמריקה של שנות החמישים, של מדיניות ה"נפרד אבל שווה" הידועה לשמצה בין השחורים ללבנים. גם ראש המועצה הנוכחי מתחזק את הפחד הזה של חלק מהתושבים, לטעמי מסיבה אחת: כיוון שהוא תלוי בו.

ראש המועצה יודע שעל שלושה דברים עולמו כראש מועצה עומד: על חוסר השקיפות, ועל השימוש בכוח העצום שניתן לו בצורה לא מרוסנת ונקמנית (עיין ערך "אשלח לכם אוטובוס מלא בפקחים")  ועל הסכסוך בין התושבים. ראש המועצה יודע היטב שה"הפרד ומשול" והמלחמות בין ההורים הם דבר חשוב להמשך שלטונו, ולכן הוא מטפח אותו, אף שזה דבר רע.

לא סביר הדבר, וחורג מכל נורמה, שראש מועצה לא נפגש במשך כל השנה עם הורי הנהגת ההורים, או עם הורים שפנו וביקשו להיפגש, אך עם הורים מסויימים שהם מקהל הבוחרים שלו בחר להיפגש. זו העצמה של הסכסוך שנוצר כאן השנה, שהוא מלכתחילה מעשה ידי המועצה והתהליך הכושל שהובילה. האם מדובר על ראש המועצה של בוחריו, או של כלל התושבים? האם מי שמעביר ביקורת הוא מוקצה?

קראתי בהתפעלות ובהערכה את הדברים שנכתבו בהקשר הזה על ראש העירייה של קריית מלאכי, על יכולתו לשמוע ביקורת והנכונות ללמוד ממנה ולהשתפר. אני רואה, ולא בפעם הראשונה, שיש לנו לא מעט ללמוד מהעיר השכנה. ביקורת אינה מילה גסה, ריבוי דעות אינו פסול. ההיפך הוא הנכון.

האינטגרציה הייתה – ותישאר

התפוררות קהילתית, אדישות, חוסר מעורבות של אנשים רציניים וטובים. כל אלו הם תהליכים הרסניים שמתרחשים בדמוקרטיה שלנו. עלינו, התושבים המעורבים והמחוייבים מכל חלקי המועצה, לייצר מרחבי שיח אמיתיים, לשאול את עצמנו כיצד אנחנו רוצים שתיראה הקהילה שלנו בעתיד, לפרוט את הפחדים ולהגדיר כיצד להימנע מהסכנות האורבות בדרך.

מי שמספר לאנשי שדה עוזיה ואמונים שהרצון לפצל את התיכון לשני בתי ספר הוא רצון "להוציא אותם החוצה" משקר להם ולועג לאינטליגנציה שלהם. מנהיג שמחדיר בהם את החששות הללו ולא מסוגל להציג את ההזדמנויות שאנו מחמיצים, הוא מנהיג שמפחד שהציבור ישאל שאלות קשות לגבי הבינוניות שהוא האחראי הישיר אליה, ההישגים הנמוכים שהביא לנו, השם שיצא לנו. מי שלא מסוגל להוביל אותנו, את כולנו, להצלחות כבירות, שלא מצליח למנוע את האלימות המשתוללת, את הסמים, רוצה שנחשוב שאי אפשר. שהבעיה היא בילדים. כי אם אפשר, ואין ספק שאפשר, נצטרך להסיק את המסקנה הבלתי נמנעת שהילדים מסוגלים – אבל המנהיגות לא.

אני נפגשת עם אנשים מהאיזור, ולא מצליחה להבין מה גרם לתושבי מושבים מסויימים לחשוב שפיצול התיכון לשני בתי ספר הוא לרעתם. זה נראה כמו ביטוי לדיאלוג שלא קיים. מדוע במושבים מסויימים (בהכללה כמובן, בכל מושב יש אנשים שמסרבים להתפשר על המצב הקיים) חושבים שהמצב הקיים הוא הטוב ביותר שילדיהם יוכלו לקבל, בעוד שאני בטוחה שלילדיהם יש פוטנציאל גדול בהרבה? זה נשגב מבינתי. אינטגרציה בין מזרחיים לאשכנזים אינה ההסבר עוד. בכפר ורבורג, המושב שלי, מתגוררים אשכנזים ומזרחיים, כאלה שנולדו וגדלו במושב וכאלה שבאו מקריית מלאכי, למשל. יוצאי קיבוצים ויוצאי העיר אשדוד. בני באר טוביה ובני שדה עוזיה. כולם יחד. טיעון ההפרדה בין אשכנזים למזרחיים הוא טיעון של פחד ודעה קדומה, שאיננו רלוונטי עוד.

כל השאלות האלה צריכות להישאל במפגש בלתי אמצעי בין התושבים. לא תחת עינה הבוחנת של המועצה. בשיח פתוח שבו מותר להגיד הכל ולהיפגש עם כל תושב ללא חשש. בדיאלוג אמיתי, אני משוכנעת, כל המוקשים יפורקו. הציבור בעצמו יצטרך למצוא תשובה עבור מי שמפחד מהפיצול כמו גם עבור מי שמרגיש שכופים עליו חינוך לא ראוי.

תהליך קהילתי הוא דבר חשוב מאין כמותו. הוא יוצר לכידות מתוך שותפות, מתוך הכרה בתפיסות השונות ובפחדים של האחר. אם מפרקים את כל אלה לגורמים, ומרגישים שותפות גורל אמיתית, אין סיכוי לא להצליח. בשביל זה, חברים, נצטרך לצאת בערב מהבתים, להתכנס ללימוד משותף ושיח אמיתי, ומשם יצמח ניסוח מדוייק של העתיד שאנחנו מאחלים לעצמנו. לא עוד הפרד ומשול. ומי שלא בא- מפסיד.

לחץ להמשך קריאה
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.