צור עימנו קשר

חדשות

שיטת הפרד ומשול

משרד החינוך כבר קבע שהתיכון יפוצל לשני תיכונים שש-שנתיים, אבל במועצה ממשיכים לזרות חול בעיני הציבור. מי שלא מסוגל להוביל אותנו להצלחות כבירות, שלא מצליח למנוע את האלימות המשתוללת, את הסמים, רוצה שנחשוב שאי אפשר. שהבעיה היא בילדים. כי אם אפשר, ואין ספק שאפשר, נצטרך להסיק את המסקנה הבלתי נמנעת שהילדים מסוגלים – אבל המנהיגות לא

פורסם

בתאריך

בשבוע שעבר פורסמה כאן, לשמחתי, תגובה רשמית של משרד החינוך לפיה פיצול התיכון יהיה לחטיבת ביניים ותיכון צומחים, החל משנת הלימודים הבאה, וההחלטה היא סופית ובהסכמת המועצה. כלומר, בראשון לספטמבר הקרוב יפעלו אצלנו חטיבת ביניים ותיכון, ובעוד ארבע שנים הם יהיו שני בתי ספר שש שנתיים.

השמחה שלי היא הן על תוכן ההודעה, והן על עצם ההודעה מגורם רשמי מקצועי שאמון אך ורק על חינוך הילדים ולא על הפוליטיקה האיזורית. מתברר שמשרד החינוך לא מסכים ולא מאשר את הפיצול הרע לחטיבת ביניים ותיכון, ועומד על רצף שש שנתי בריא ונכון חינוכית, כפי הודעתו. זה בריא לכולם וזה נכון לכולם. כל בר דעת מבין את זה.

באשר לעצם ההודעה, הרי שהיא שמה סוף לרצף מסרים סותרים שיצאו מראש המועצה ומאנשיו, באוסף של ישיבות והודעות: בתחילה היה זה בפגישה רשמית של הנהגת ההורים בתיכון עם רותי קרטר ושלומי שמאי, בה דווח כי משרד החינוך העמיד למועצה דרישה לפיה החטיבה והתיכון יצמחו לשני בתי ספר שש שנתיים. ובפעם השנייה זה קרה בישיבה (שהוסתרה מהנהגת ההורים) של ראש המועצה עם יו"ר הנהגת ההורים של התיכון, עם חלק מהורי ההנהגה שנבחרו בחשאי על ידי היו"ר ועם הורים מבית הספר "רגבים", שבה העביר ראש המועצה את המסר שכל עוד הוא ראש המועצה, לא יהיו שני בתי ספר שש-שנתיים גם אם יצטרך להגיע לבג"ץ (כך על פי סיכום ששלחה אחת המשתתפות בפגישה). המסר השלישי היה אגרת ששלח ראש המועצה לכלל התושבים, ובה נכתב שהדברים יבחנו ויבדקו. את האמת, כפי שהועברה בצורה רשמית על ידי משרד החינוך ופורסמה בעיתון זה בשבוע שעבר – ניסו עד כה להסתיר מאיתנו.

ממה ראש המועצה מפחד כל כך? מהי זכותו למנוע שקיפות כלפי התושבים? אין לי תשובות לכך, אבל עובדה אחת ברורה לי: להורים יש זכות מלאה ומוחלטת לדעת על עתיד ההתרחשויות בבית הספר התיכון ועל התכניות העתידיות לגביו. כי לשם אנחנו שולחים את ילדינו.

מטפחים סכסוך

באגרת ששלח ראש המועצה השבוע הודגש המשפט הבא: "לא יתקיימו מוסדות חינוך, בחטיבה התחתונה או העליונה, אשר יחולקו לפי יישובים. לכידות חברתית זו היא המפתח בעיני לייחודה וחוזקה של המועצה האזורית באר טוביה, והיא תישמר כך, כל עוד אני ראש מועצה".

מהדברים הללו של ראש המועצה אפשר להבין כי ישנם אנשים שסבורים אחרת, כאלו שרוצים לפצל את התיכון לפי יישובים. זה כמובן שקר וכזב, ולא שמעתי איש אומר אותו או מעלה אותו על דעתו. ואם יש מי שחושש, אולי זה מכיוון שבמשך שנים ארוכות הסבירו לחלקים שלמים באוכלוסיה שפיצול התיכון יהיה לרעתם. במו אוזניי שמעתי שיעור שבו מנהל התיכון היוצא, אריה ברנע, מסביר לתלמידים שזה עלול להוביל אותנו 40 שנה לאחור. והיו עוד פנינים: פיצול יכול להביא אותנו למצב כמו באמריקה של שנות החמישים, של מדיניות ה"נפרד אבל שווה" הידועה לשמצה בין השחורים ללבנים. גם ראש המועצה הנוכחי מתחזק את הפחד הזה של חלק מהתושבים, לטעמי מסיבה אחת: כיוון שהוא תלוי בו.

ראש המועצה יודע שעל שלושה דברים עולמו כראש מועצה עומד: על חוסר השקיפות, ועל השימוש בכוח העצום שניתן לו בצורה לא מרוסנת ונקמנית (עיין ערך "אשלח לכם אוטובוס מלא בפקחים")  ועל הסכסוך בין התושבים. ראש המועצה יודע היטב שה"הפרד ומשול" והמלחמות בין ההורים הם דבר חשוב להמשך שלטונו, ולכן הוא מטפח אותו, אף שזה דבר רע.

לא סביר הדבר, וחורג מכל נורמה, שראש מועצה לא נפגש במשך כל השנה עם הורי הנהגת ההורים, או עם הורים שפנו וביקשו להיפגש, אך עם הורים מסויימים שהם מקהל הבוחרים שלו בחר להיפגש. זו העצמה של הסכסוך שנוצר כאן השנה, שהוא מלכתחילה מעשה ידי המועצה והתהליך הכושל שהובילה. האם מדובר על ראש המועצה של בוחריו, או של כלל התושבים? האם מי שמעביר ביקורת הוא מוקצה?

קראתי בהתפעלות ובהערכה את הדברים שנכתבו בהקשר הזה על ראש העירייה של קריית מלאכי, על יכולתו לשמוע ביקורת והנכונות ללמוד ממנה ולהשתפר. אני רואה, ולא בפעם הראשונה, שיש לנו לא מעט ללמוד מהעיר השכנה. ביקורת אינה מילה גסה, ריבוי דעות אינו פסול. ההיפך הוא הנכון.

האינטגרציה הייתה – ותישאר

התפוררות קהילתית, אדישות, חוסר מעורבות של אנשים רציניים וטובים. כל אלו הם תהליכים הרסניים שמתרחשים בדמוקרטיה שלנו. עלינו, התושבים המעורבים והמחוייבים מכל חלקי המועצה, לייצר מרחבי שיח אמיתיים, לשאול את עצמנו כיצד אנחנו רוצים שתיראה הקהילה שלנו בעתיד, לפרוט את הפחדים ולהגדיר כיצד להימנע מהסכנות האורבות בדרך.

מי שמספר לאנשי שדה עוזיה ואמונים שהרצון לפצל את התיכון לשני בתי ספר הוא רצון "להוציא אותם החוצה" משקר להם ולועג לאינטליגנציה שלהם. מנהיג שמחדיר בהם את החששות הללו ולא מסוגל להציג את ההזדמנויות שאנו מחמיצים, הוא מנהיג שמפחד שהציבור ישאל שאלות קשות לגבי הבינוניות שהוא האחראי הישיר אליה, ההישגים הנמוכים שהביא לנו, השם שיצא לנו. מי שלא מסוגל להוביל אותנו, את כולנו, להצלחות כבירות, שלא מצליח למנוע את האלימות המשתוללת, את הסמים, רוצה שנחשוב שאי אפשר. שהבעיה היא בילדים. כי אם אפשר, ואין ספק שאפשר, נצטרך להסיק את המסקנה הבלתי נמנעת שהילדים מסוגלים – אבל המנהיגות לא.

אני נפגשת עם אנשים מהאיזור, ולא מצליחה להבין מה גרם לתושבי מושבים מסויימים לחשוב שפיצול התיכון לשני בתי ספר הוא לרעתם. זה נראה כמו ביטוי לדיאלוג שלא קיים. מדוע במושבים מסויימים (בהכללה כמובן, בכל מושב יש אנשים שמסרבים להתפשר על המצב הקיים) חושבים שהמצב הקיים הוא הטוב ביותר שילדיהם יוכלו לקבל, בעוד שאני בטוחה שלילדיהם יש פוטנציאל גדול בהרבה? זה נשגב מבינתי. אינטגרציה בין מזרחיים לאשכנזים אינה ההסבר עוד. בכפר ורבורג, המושב שלי, מתגוררים אשכנזים ומזרחיים, כאלה שנולדו וגדלו במושב וכאלה שבאו מקריית מלאכי, למשל. יוצאי קיבוצים ויוצאי העיר אשדוד. בני באר טוביה ובני שדה עוזיה. כולם יחד. טיעון ההפרדה בין אשכנזים למזרחיים הוא טיעון של פחד ודעה קדומה, שאיננו רלוונטי עוד.

כל השאלות האלה צריכות להישאל במפגש בלתי אמצעי בין התושבים. לא תחת עינה הבוחנת של המועצה. בשיח פתוח שבו מותר להגיד הכל ולהיפגש עם כל תושב ללא חשש. בדיאלוג אמיתי, אני משוכנעת, כל המוקשים יפורקו. הציבור בעצמו יצטרך למצוא תשובה עבור מי שמפחד מהפיצול כמו גם עבור מי שמרגיש שכופים עליו חינוך לא ראוי.

תהליך קהילתי הוא דבר חשוב מאין כמותו. הוא יוצר לכידות מתוך שותפות, מתוך הכרה בתפיסות השונות ובפחדים של האחר. אם מפרקים את כל אלה לגורמים, ומרגישים שותפות גורל אמיתית, אין סיכוי לא להצליח. בשביל זה, חברים, נצטרך לצאת בערב מהבתים, להתכנס ללימוד משותף ושיח אמיתי, ומשם יצמח ניסוח מדוייק של העתיד שאנחנו מאחלים לעצמנו. לא עוד הפרד ומשול. ומי שלא בא- מפסיד.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה