צור עימנו קשר

חדשות

קובי כוכב עליון

פורסם

בתאריך

עם 400,000 מעריצים ועוקבים ברשת ועם מיליון האזנות לסינגל בודד, נחשב קובי נגרקר (Blastoyz)  ממושב בית עזרא לאחד מאמני הטראנס הגדולים בעולם והוא רק בן 26 בלבד. זו לא רק עוד כתבת מגזין. זה סיפור על עבודה קשה, על מרדף ללא פשרות אחר ההצלחה, אך בעיקר סיפור על מימוש החלום הגדול והאושר. "תשאף, תתמיד ותגיע, רק ככה מצליחים”, הוא מסביר את התזה שמובילה אותו

שאלתם פעם את עצמכם כמה מאיתנו היו מוכנים להקריב באמת עבור הגשמת החלום הגדול שלהם? שאלתם את עצמכם כמה מאיתנו בכלל היו ממשיכים בדרך הקשה והמפרכת למרות הקשיים והמכשולים? תמיד אנחנו שומעים את סיפורי ה"סינדרלות", על אותם אנשים שהצליחו בגדול לאחר שהתחילו את דרכם מכלום. כמה אנשים זוכים להגיע למעמד הזה שבו הם חיים כשגרת חיים את חלום ילדותם? ואיך זה בכלל אפשרי? התשובה לכך היא שהכל אפשרי, כל עוד עובדים קשה ולא מפסיקים להאמין.

שנת 2016 הייתה השנה המשמעותית ביותר עד היום בקריירה של אמן הטראנס קובי נגרקר (26) שגדל במושב בית עזרא. עם קרוב ל-400,000 אלף עוקבים ומעריצים בפייסבוק, אין סוף הופעות בארץ ובעולם, טיסות מיבשת ליבשת, ועם הסינגל ששחרר נגרקר בשם “Parvati Valley” אשר הגיע ל-למעלה ממיליון צפיות ברשת, האמן שגדל במועצה האזורית באר טוביה וידוע בכינויו המסחרי "Blastoyz", נחשב לאחד האמנים החמים בסצנת הטראנס העולמית. ״קיבלתי סרטון מברזיל של חתן וכלה שנישאו עם הסינגל החדש שלי ברקע, הקהל רץ לרחבה כשהם שמעו את הטראק הזה מתנגן ואין ספק שזה בין הדברים הכי טובים שקרו לי עד היום״, כך מתחיל קובי נגרקר בחיוך את הריאיון.

"נחשפתי למוסיקה הזו בגיל 9". הוא מספר. האם קיימים אנשים שיודעים כבר מגיל כל כך צעיר במה הם רוצים לעסוק בשארית חייהם? מסתבר שכן. כבר לפני 14 שנים ידע קובי שהוא רוצה להיות די ג'יי כשיגדל. לא עורך דין, לא רופא ולא רואה חשבון כמו שהחברה דוחפת, אלא די ג'יי מצליח ברמה הבינלאומית, והוא יעשה הכל כדי להצליח.

בזמן שחבריו ובני גילו התעסקו בעיקר במשחקים, בילויים ובמרדף אחר בנות גילם, תחביבו העיקרי של קובי היה להאזין בזמנו הפנוי לאמני טראנס גדולים כמו "Infected Mushroom", "סקאזי" ו"יהל" הישראלים, שהובילו, אז והיום, את תעשיית מוסיקת הטראנס בישראל ובעולם. ובצל ההשראה מהאמנים המפורסמים, הוא ניסה להלחין מוסיקה מקורית משלו בעזרת תוכנות מחשב חובבניות.  "התחלתי מאפס. יצרתי מוסיקה בעצמי לפני שהלכתי לבית הספר ועבדתי עליה כשחזרתי מהלימודים בצהריים. בזמן שכולם שיחקו כדורגל אני התעסקתי בליצור מוסיקה. אני זוכר שהייתי משווה אותה למוסיקה של האמנים הגדולים ומנסה לראות איפה אני יכול להשתפר". נזכר קובי וממשיך; "הסתכלתי על ההופעות של האמנים הישראלים בחו"ל והרגשתי בכל הלב שלי שזה החלום שלי".

הפגישה עם הדי ג'יי מספר אחת בעולם

לפני התפתחותן של הרשתות החברתיות כמו פייסבוק ועוד לפני נסיקתו של האתר להעלאת סרטונים – יוטיוב בתחילת העשור הקודם, נתקלו האמנים הצעירים במכשולים רבים, זאת בשל הקושי הרב לחשוף את יצירותיהם בפני הקהל הרחב. בשונה מהיום, שבו כל אמן מתחיל יכול לחשוף את עצמו בקלות ובמהירות ברשתות החברתיות וביוטיוב בחינם, נאלץ קובי הצעיר לנסות ולפלס את דרכו דרך יצירת קשרים, כשהוא בן 15 בלבד. "יום אחד דודה שלי התקשרה אליי ואמרה לי שהיא מכירה את סקאזי ושהיא יכולה לארגן לי פגישה איתו", מתאר קובי את הרגע שהשפיע משמעותית על המשך דרכו, כשלפתע קיבל הזדמנות להיפגש עם הדי ג'יי הישראלי שנחשב באותה תקופה למצליח ביותר בעולם.

"ישבנו ביחד באולפן שלו והוא שמע את המוסיקה שלי, הרגשתי כאילו אני בחלום ובמשך שעה וחצי הוא נתן לי טיפים – מה לא טוב ומה אני צריך לשפר ושאם אני רוצה להתקדם ולהצליח אני חייב לעבור לעבוד עם תוכנות עריכה יותר מקצועיות ולהשקיע יותר בסאונד". נזכר וממשיך: "הוא אמר לי שיש לי כישרון וזה גרם לי להאמין בעצמי כל כך. כשחזרתי הביתה השקעתי במוסיקה שלי אפילו יותר ממה שהשקעתי בה לפני כן".

מופיע מול אלפים בברזיל. חלום שהתגשם. צילום: רפאל טורס

מופיע מול אלפים בברזיל. חלום שהתגשם. צילום: רפאל טורס

הפגישה עם מי שנחשב לאליל שלו, גרמה לקובי לתכנן את הצעד הבא שלו וליישם את הטיפים הכל כך יקרים שקיבל מהאמן הישראלי ומעבר לכך הוא ידע שיצטרך לעבוד קשה כדי להגיע ליעד שהציב לעצמו לאחר הפגישה עם סקאזי – בניית אולפן הקלטות מקצועי משלו. אז איך נער בן 16 יכול לחסוך בעצמו עבור אולפן הקלטות איכותי? ובכן, הדי ג'יי הצעיר לא אפשר לשום מכשול או מחשבה שלילית לעמוד בדרכו והחל להפיק מסיבות לבני בגילו בבית העם במושב בית עזרא תמורת סכום סמלי של עשרה שקלים. בזמן שהוא מנגן עם הציוד הפשוט ביותר שהיה יכול להרשות לעצמו באותה תקופה עבור עשרות בני הנוער שהגיעו למסיבות שלו, נהג לחלום על העתיד ועל היום שבו יעמוד מול עשרות אלפי מעריצים וישמיע להם את המוסיקה שלו.

המסיבות בבית העם הקטן במושב בית עזרא החלו לתפוס תאוצה ברחבי המועצה האזורית באר טוביה והדי ג'יי הצעיר הפך להיות למצרך מבוקש. "בליינים שהגיעו למסיבות שלי פתאום הזמינו אותי לתקלט במסיבות שלהם במושבים אחרים במועצה, בימי הולדת ואפילו בר מצוות." הוא נזכר. כעבור שנתיים של עבודה קשה הצליח קובי, או בשמו המסחרי: "בלסטויז" (כינוי שנבחר על ידי בני כיתתו בתיכון האזורי באר טוביה) לבנות אולפן מקצועי בחדרו כשהוא בן 18 בלבד. "הייתי מוכן לעשות את המעבר ולהתחיל ליצור מוסיקה יותר מקצועית".

"הנה, עשיתי עוד צעד לעבר החלום"

כמו כל נער בן 18 בישראל, כך גם די ג'יי "בלסטויז", החליף את מדיו האזרחיים במדים הירוקים של צבא ההגנה לישראל. הגיוס אמנם קטע לו את התנופה המקצועית, אך בשונה מאמנים אחרים בישראל אשר העדיפו להתרכז בקריירה שלהם ולהשתמט משירות צבאי, קובי היה רגוע לגבי הקריירה שלו בעיקר בזכות הרבה אמונה עצמית ובכך שבעתיד הוא עוד יגיע למעוז חפצו ושום צבא לא ימנע זאת ממנו. "היה לי אולפן מוכן עוד מגיל 18 שבעצם לא כל כך ניצלתי אותו עדיין בגלל שהתגייסתי, אז מיד לאחר שהשתחררתי ישבתי באולפן בחדר שלי ולא זזתי ממנו במשך כמה ימים, השקעתי בשיא המרץ במוסיקה חדשה ומקורית ובסאונד איכותי, בדיוק כמו שסקאזי ייעץ לי כמה שנים לפני כן".

לא עבר זמן רב מסיום שירותו הצבאי והדי ג'יי – חייל משוחרר קיבל מייל מאמן טראנס מברזיל ובו סרטון ממסיבה מול עשרת אלפים אנשים בה הוא מנגן להנאת הקהל שיר מקורי של קובי, שאותו הפיץ בעצמו תקופה קצרה לפני כן באינטרנט. "זו הפעם הראשונה שנחשפתי לחו"ל, התרגשתי, אמרתי לעצמי שהנה עשיתי עוד צעד לעבר החלום". הסרטון מברזיל היה הראשון מתוך רבים. לא עבר זמן רב מאז שקיבל את הסרטון מברזיל והאמן הבאר טובייני הצעיר החל לקבל סרטונים של אמנים מממדינות כמו מקסיקו ודרום אפריקה שצילמו עצמם כשהם מנגנים את השירים שלו.

מקסיקו, עשרת אלפים אנשים: סקאזי ו"בלסטויז" על אותה במה

הדרך להגשמת החלום היא ארוכה, מייגעת ורצופה במכשולים שיכולים לרסק את התקווה של כל אחד ואחת מאיתנו, אך זה לא המקרה. מאז הופעתו הראשונה בחו"ל, הספיק "בלסטויז" להופיע כבר עשרות פעמים במדינות שונות בעולם כמו מקסיקו, דרום אפריקה, שוויץ וברזיל.

שמונה שנים עברו מאז תיקלט "בלסטויז" מול כמה עשרות ילדים בבתי העם ברחבי במועצה האזורית באר טוביה, שמונה שנים מאז נפגש עם אליל ילדותו – סקאזי. שמונה שנים אחרי ולפני חצי שנה בלבד, הגיע אחד השירים שיצר קובי ביחד עם סקאזי לאלבום זהב ואף מתנגן בתחנות הרדיו בישראל. השם המלא של השיר למי שקרן הוא “Spin״ Skazi & Blsatoyz ft. Soul J – ״Rise״. ״אשר (Skazi) הוא השראה ענקית בשבילי, עוד מגיל צעיר. והיום אנחנו חברים ממש טובים – זכיתי להכיר בן אדם עם לב ענק״, מספר קובי.

מי שחושב שהאמן הצעיר מתכוון לעצור כאן, לאחר שהגשים את חלום הילדות שלו, שיחשוב שוב. "אני תמיד שואף להגיע למעלה, השגתי את המטרה הזו, אז המטרה הבאה שלי היא להופיע מול 50,000 אנשים, אני רוצה להיות בפסגה של מוסיקת הטראנס העולמית". אמר בביטחון והצליח לשכנע גם אותנו שאכן יגיע לשם בעתיד.

איפה היית רוצה להיות בעוד שנה מהיום?

"אני רוצה להגיע לפסטיבלים הכי גדולים ולמסיבות הכי נחשבות, אבל מנגד גם למדינות הכי קטנות, אני רוצה להגיע למקומות הכי דמיוניים שלא חשבתי שאגיע לשם אי פעם, אני רוצה להכיר את העולם."

מה היית אומר היום לנער בן 14 שחולם להיות די ג'יי מצליח בעתיד או בכלל להצליח במרדף אחר החלום האישי שלו?

"האמת שיצא לי בשנים האחרונות לדבר עם ילדים צעירים שנמצאים בתחילת דרכם, שפנו אליי באינטרנט. הם מספרים לי שאף אחד לא עונה להם, אבל אני לא שוכח מאיפה התחלתי ואני יודע שאני חייב להקדיש תשומת לב לאלו שנמצאים בתחילת הדרך שלהם ולכוון את אלו שלמטה. אני לעולם לא אשכח מאיפה התחלתי כי הרגשתי את הדרך והיא לא עברה לי בקלות. אז לכולם אני תמיד אומר שלוש מילים: 'תשאף, תתמיד ותגיע', רק ככה מצליחים".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה