צור עימנו קשר

חדשות

פרשת חדד, הסיפור המלא

פרקליטות המדינה החליטה לצרף את יוסי חדד לכתב האישום בפרשת "לב הפארק", על רקע אישורו לאכלוס הבניין השלישי בזמן שכיהן כראש עירייה. טוענת: ההיתר עליו חתם – בניגוד לחוק. חדד, שקיבל את הידיעה על הגשת האישום נגדו מכתב "המקור": "כל פעולותיי היו בהתאם להחלטת בית המשפט". פרקליטו, עו"ד ליאור קצב: "הגשת כתב האישום בלי קיומו של שימוע לוקה בעיקרו, דינו להתבטל"

פורסם

בתאריך

מדינת ישראל נגד יוסי חדד: פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה כתב אישום נגד ראש העירייה לשעבר, בטענה כי עבר על חוק התכנון והבנייה בעת כהונתו, כאשר חתם על היתר האכלוס לבניין השלישי בפרויקט "לב הפארק". לטענת המדינה, חתימתו של חדד, שכיהן גם כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, נעשתה בניגוד לתכנית הבנייה שחלה על הקרקע, ואשר חלקים רבים בפרוייקט נבנו בניגוד אליה. כך נחשף לראשונה בשבוע שעבר באתר "המקור אונליין".

חדד, שכיהן בין החודשים מאי-נובמבר 2013 כראש העירייה במקומו של מוטי מלכה, שהורשע בעבירות הטרדה מינית והפרת אמונים ונאלץ להתפטר, היה מהגורמים שהביאו לפיצוץ פרשת "לב הפארק". הוא נחשב לאופוזיציונר הבולט בעת כהונתו של ראש העירייה לשעבר מלכה, ופעמים רבות העלה לראש סדר היום הציבורי פרשות הקשורות בענייני תכנון ובנייה. בראיון עיתונאי שהעניק בחודש ספטמבר 2011, אמר כי הוא "נמנע מלהגיע לישיבות הוועדה לתכנון ובנייה כי אני לא רוצה להיות מעורב בדברים שקורים שם". כחצי שנה לאחר מכן, בחודש מאי 2012, נעצרו ברעש גדול בכירים בעירייה, בהם מוטי מלכה, בחשד לפרשיות שחיתות ומין שונות, שהסתיימו כאמור בהרשעת מלכה בעבירות מין ועבירות על חוק התכנון והבנייה. בזמנו, חדד הודה כי שיתף פעולה עם חקירת המשטרה עוד בטרם התפוצצה הפרשה.

אלא שדווקא לאחר שהיה אחד הגורמים שהביאו לחקירה שהביאה בסופו של יום לחילופי שלטון בקריית מלאכי, נראה כי כהונתו הקצרה של חדד כראש העירייה הביאה להסתבכותו בפלילים: במסגרת אותה פרשה שבעניינה חדד הרבה לבקר את פעילותה של העירייה, נטען כלפיו על ידי אגף המקרקעין בפרקליטות המדינה, שהגיש נגדו את כתב האישום לאחרונה, כי חתם על היתר האכלוס של הבניין בניגוד לחוק. חדד נחקר בפרשה לפני פחות משנה, ובתום חקירתו, הוחלט בפרקליטות על צירפו לכתב האישום שכבר הוגש נגד שבעה נאשמים אחרים בפרשה. בין היתר, מואשמים בפרשה חברת "ש.י. שפץ וקנין בע"מ" ובעליה, האחים יוסי ושמעון וקנין; מהנדס העירייה לשעבר, יצחק (גיגי) נבט; סגן מהנדס העירייה, יורי רחמן וגורמים נוספים הקשורים בחברה שיזמה את הפרוייקט. עם הגשת כתב האישום נגדו, הפך חדד לנאשם השמיני בפרשה, והתשיעי בסך הכל – אחרי שמוטי מלכה כבר הורשע בחלקים ממנה לפני כשנתיים.

בית המשפט אישר את האכלוס, המדינה ביקשה עיכוב ביצוע

הבניין השלישי בפרוייקט "לב הפארק" עמד ריק במשך כשנתיים, עד שאוכלס בחודש ספטמבר 2013. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה נטלה לידיה את הטיפול בפרוייקט, וזאת לאחר שהתגלו ליקויים קשים בעבודת הוועדה המקומית בכל הנוגע למיזם הבנייה בכללותו. לאחר בדיקה שערכה הוועדה המחוזית התגלה כי חלקים נרחבים מהפרוייקט נבנו בניגוד לחוק: הקבלן בנה שלושה בניינים למרות שתכנית הבנייה התירה בניית שני בניינים בלבד, חנייה תת קרקעית שהייתה אמורה להיבנות לא נבנתה, שטחים שהיו אמורים להיות ירוקים הפכו לחניות, חדר החשמל של הפרוייקט נבנה מחוץ לתחומיו וחלקים מהפרוייקט נבנו על חשבון שטחים ציבוריים שהיו אמורים לשמש בכלל כפארק ירוק לטובת הציבור.

בעקבות הממצאים, שקבעו כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הנפיקה בעצמה אישורים בלתי חוקיים לפרוייקט, החלו באגף המשפטי של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לבדוק את הפרוייקט בכללותו. הוועדה דחתה את בקשת הקבלן לקבל היתר בנייה בדיעבד לפרוייקט. גם ניסיון לפנות לוועדה הארצית נדון לכישלון, והבקשה נדחתה גם על ידיה. לבסוף, הוחלט להגיש כתב אישום נגד החברה הקבלנית, בעליה, מהנדס העירייה וגורמים נוספים. במקביל, סירבו הוועדות השונות לאפשר את אכלוס הבניין השלישי, בטענה כי הוא עשוי להיות מיועד להריסה. הדיירים, 20 במספר, פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים יחד עם החברה הקבלנית, ודרשו לאפשר את אכלוס הבניין בעקבות הפגיעה הכלכלית הקשה בהם. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה ואפשר לאכלס את הבניין, למעט שלוש הקומות האחרונות, שנאסרו לאכלוס.

ואולם, מיד עם קבלת פסק הדין עתרה המדינה נגדו לבית המשפט העליון וביקשה במקביל צו עיכוב ביצוע לפסק הדין של בית המשפט המחוזי. אלא שבפרק הזמן הזה, שעות ספורות בלבד לאחר פסק הדין שאפשר לאכלס את הבניין, חתמו חדד ונבט על אישור האכלוס לבניין – והדיירים נכנסו אליו. אלא שרק כעבור ארבעה חודשים, בסוף חודש ינואר, מסר שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג, את החלטתו בדבר הבקשה לעיכוב ביצוע. השופט סולברג קבע כי לאור העובדה שהדיירים כבר השתכנו בבניין מדובר ב"מעשה עשוי", ומשמעות עיכוב הביצוע הינה פינוי הדיירים. כעבור כמה חודשים נוספים התקבל פסק הדין הסופי ביחס לערעור שהגישה המדינה לבית המשפט העליון, ובו קבע הרכב בראשות שלושה שופטים כי שלוש הקומות האחרונות בבניין לא יאוכלסו בשום מקרה, אולם התיר את אכלוס יתר הבניין. השופטים מתחו ביקורת על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, וטענו כי ראוי היה לייחס חשיבות רבה יותר להיבטים המקצועיים שהעלתה המדינה בתגובתה לעתירה הראשונה לאכלוס הבניין, לו התנגדה. עם זאת, במקביל קבעו השופטים כי לאור האלמנט האנושי לפיו דיירים כבר אכלסו את הבניין – יש לאשר אותו, גם אם באופן חלקי בלבד. השופטים גם מתחו ביקורת קשה על התנהלות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, וכן על הוועדה המקומית, ותקפו במילים קשות את עבירות הבנייה שביצעה החברה שבנתה את הפרוייקט.

פרקליטו של חדד: "כתב האישום לא הוגש כחוק, ויש לבטלו"

אולם בעוד ההליך התכנוני נמצא לקראת סופו, הרי שההליך הפלילי נגד המעורבים בפרשה רק בחיתוליו. המשפט נגד הנאשמים בפרשה צפוי להתחיל בקרוב, ואליהם הצטרף כאמור חדד. לטענת המדינה, כפי שבא לידי ביטוי בסעיפים בכתב האישום המתייחסים לראש העירייה לשעבר, החתימה על התכנית נעשתה בניגוד למצב בשטח. כלומר, התכנית עליה חתם חדד לא תאמה בפועל את הבנייה שנעשתה במציאות. לאור הדברים מואשם חדד ב"מתן היתר או אישור שלא כדין", דבר המהווה עבירה על חוק התכנון והבנייה. המדינה צפויה לטעון כי גם לאחר שבית המשפט אישר להעניק היתר אכלוס לבניין, חובה הייתה חלה על הגורמים המקומיים, בהם ראש העירייה והמהנדס, לוודא כי החברה הקבלנית תגיש תכניות מעודכנות, על פי מצב הבנייה הלכה למעשה, בטרם יאשרו אותה. על פי כתב האישום, הדבר לא נעשה, ו"הנאשמים חתמו על ההיתרים ביודעם שהם בניגוד לתכנית", נכתב בכתב האישום.

חדד עצמו קיבל את הידיעה על כתב האישום בהלם. לדבריו, איש לא הודיע לו על הגשת אישום פלילי נגדו, ובכל מקרה כל מעשיו במסגרת החתימה על ההיתר היו במקביל להחלטת בית המשפט. "אף אחד לא אמר לי על זה כלום, כל מה שעשיתי היה בהתאם למה שהשופטת קבעה בעתירה שהגישו הדיירים", לשון תגובת חדד ל"המקור".

השבוע מינה חדד את עו"ד ליאור קצב לפרקליטו, ובמכתב חריף ששלח לעו"ד ציון אילוז, ראש המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, דרש לבטל לאלתר את כתב האישום נגד חדד. "מרשי נדהם לקרוא את הידיעה שפורסמה באתר חדשות 'המקור קריית מלאכי', לפיה הפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום במסגרת תפקידו כראש העירייה וכיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרשה הידועה בשמה כ'פרשת לב הפארק'", כתב קצב. "פרסום זה מהווה פגיעה קשה בזכויותיו של מר יוסי חדד, ויש בו משום רמיסה בוטה של זכויותיו להליך תקין ולעשיית צדק, בה בשעה שאיש מטעם הפרקליטות לא טרח לפנות לחדד מבעוד מועד ולא הודיעו כלל וכלל על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום בתיק זה".

על פי מכתבו של קצב, הרי שחדד "נחקר בפרשה זו פעם אחת בלבד, לפני כשמונה חודשים. הוא שיתף פעולה באופן מלא, מסר את גרסתו המלאה והמפורטת והשיב בפירוט רב לכל שאלות החוקרים". עוד הוסיף וכתב קצב כי הגשת כתב האישום נגד חדד בלא הליך של שימוע קודם לכן – אינו תקין. "קיימת למר חדד הזכות לשימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה כנהוג וכמקובל לגבי אישי ציבור ובכללם ראשי רשויות מקומיות אשר הוחלט להגיש נגדם כתב אישום על פעילות שנעשתה במסגרת תפקידם כראשי רשויות", כתב קצב, והוסיף כי לאור אי קיומו של הליך שימוע, הרי שדינו של כתב האישום להיות בטל ומבוטל. "הגשת כתב אישום נגד ראש עיר לשעבר ללא קיומו של שימוע וללא שנתקבל אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, הדרוש כתנאי  לתוקפו של כתב האישום, יש משום פגם המקפח את הגנת הנאשם", הוסיף וכתב קצב. לטענת קצב, הדבר "משמיט את הבסיס מתחת לתוקפו של כתב האישום, ויש בו כדי להביא לביטולו של כתב האישום".

קצב כתב לעו"ד אילוז, במכתב שהעתק ממנו מופנה גם ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, ולפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, כי יש לבטל את ההחלטה להגיש כתב אישום נגד חדד ולתם עימו מועד לקיומו של הליך שימוע "בו יתאפשר למר חדד לטעון את מלוא טענותיו, טענות שיש בהם כדי להביא בעזרת השם לידי ביטולו של כתב האישום מעיקרו". עוד דורש עו"ד קצב מהפרקליטות למסור למר יוסי חדד את כל חומרי החקירה המצויים בתיק, לרבות כל המידע הנדרש בנוגע לפירוט החשדות והסעיפים בהם החליטה הפרקליטות להעמידו לגין בגינם.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "המכתב מבא כוחו של מר חדד התקבל במחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, ותשובתנו תימסר לפונה, כמקובל".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -