צור עימנו קשר

חדשות

פרשת חדד, הסיפור המלא

פרקליטות המדינה החליטה לצרף את יוסי חדד לכתב האישום בפרשת "לב הפארק", על רקע אישורו לאכלוס הבניין השלישי בזמן שכיהן כראש עירייה. טוענת: ההיתר עליו חתם – בניגוד לחוק. חדד, שקיבל את הידיעה על הגשת האישום נגדו מכתב "המקור": "כל פעולותיי היו בהתאם להחלטת בית המשפט". פרקליטו, עו"ד ליאור קצב: "הגשת כתב האישום בלי קיומו של שימוע לוקה בעיקרו, דינו להתבטל"

פורסם

בתאריך

מדינת ישראל נגד יוסי חדד: פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה כתב אישום נגד ראש העירייה לשעבר, בטענה כי עבר על חוק התכנון והבנייה בעת כהונתו, כאשר חתם על היתר האכלוס לבניין השלישי בפרויקט "לב הפארק". לטענת המדינה, חתימתו של חדד, שכיהן גם כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, נעשתה בניגוד לתכנית הבנייה שחלה על הקרקע, ואשר חלקים רבים בפרוייקט נבנו בניגוד אליה. כך נחשף לראשונה בשבוע שעבר באתר "המקור אונליין".

חדד, שכיהן בין החודשים מאי-נובמבר 2013 כראש העירייה במקומו של מוטי מלכה, שהורשע בעבירות הטרדה מינית והפרת אמונים ונאלץ להתפטר, היה מהגורמים שהביאו לפיצוץ פרשת "לב הפארק". הוא נחשב לאופוזיציונר הבולט בעת כהונתו של ראש העירייה לשעבר מלכה, ופעמים רבות העלה לראש סדר היום הציבורי פרשות הקשורות בענייני תכנון ובנייה. בראיון עיתונאי שהעניק בחודש ספטמבר 2011, אמר כי הוא "נמנע מלהגיע לישיבות הוועדה לתכנון ובנייה כי אני לא רוצה להיות מעורב בדברים שקורים שם". כחצי שנה לאחר מכן, בחודש מאי 2012, נעצרו ברעש גדול בכירים בעירייה, בהם מוטי מלכה, בחשד לפרשיות שחיתות ומין שונות, שהסתיימו כאמור בהרשעת מלכה בעבירות מין ועבירות על חוק התכנון והבנייה. בזמנו, חדד הודה כי שיתף פעולה עם חקירת המשטרה עוד בטרם התפוצצה הפרשה.

אלא שדווקא לאחר שהיה אחד הגורמים שהביאו לחקירה שהביאה בסופו של יום לחילופי שלטון בקריית מלאכי, נראה כי כהונתו הקצרה של חדד כראש העירייה הביאה להסתבכותו בפלילים: במסגרת אותה פרשה שבעניינה חדד הרבה לבקר את פעילותה של העירייה, נטען כלפיו על ידי אגף המקרקעין בפרקליטות המדינה, שהגיש נגדו את כתב האישום לאחרונה, כי חתם על היתר האכלוס של הבניין בניגוד לחוק. חדד נחקר בפרשה לפני פחות משנה, ובתום חקירתו, הוחלט בפרקליטות על צירפו לכתב האישום שכבר הוגש נגד שבעה נאשמים אחרים בפרשה. בין היתר, מואשמים בפרשה חברת "ש.י. שפץ וקנין בע"מ" ובעליה, האחים יוסי ושמעון וקנין; מהנדס העירייה לשעבר, יצחק (גיגי) נבט; סגן מהנדס העירייה, יורי רחמן וגורמים נוספים הקשורים בחברה שיזמה את הפרוייקט. עם הגשת כתב האישום נגדו, הפך חדד לנאשם השמיני בפרשה, והתשיעי בסך הכל – אחרי שמוטי מלכה כבר הורשע בחלקים ממנה לפני כשנתיים.

בית המשפט אישר את האכלוס, המדינה ביקשה עיכוב ביצוע

הבניין השלישי בפרוייקט "לב הפארק" עמד ריק במשך כשנתיים, עד שאוכלס בחודש ספטמבר 2013. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה נטלה לידיה את הטיפול בפרוייקט, וזאת לאחר שהתגלו ליקויים קשים בעבודת הוועדה המקומית בכל הנוגע למיזם הבנייה בכללותו. לאחר בדיקה שערכה הוועדה המחוזית התגלה כי חלקים נרחבים מהפרוייקט נבנו בניגוד לחוק: הקבלן בנה שלושה בניינים למרות שתכנית הבנייה התירה בניית שני בניינים בלבד, חנייה תת קרקעית שהייתה אמורה להיבנות לא נבנתה, שטחים שהיו אמורים להיות ירוקים הפכו לחניות, חדר החשמל של הפרוייקט נבנה מחוץ לתחומיו וחלקים מהפרוייקט נבנו על חשבון שטחים ציבוריים שהיו אמורים לשמש בכלל כפארק ירוק לטובת הציבור.

בעקבות הממצאים, שקבעו כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הנפיקה בעצמה אישורים בלתי חוקיים לפרוייקט, החלו באגף המשפטי של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לבדוק את הפרוייקט בכללותו. הוועדה דחתה את בקשת הקבלן לקבל היתר בנייה בדיעבד לפרוייקט. גם ניסיון לפנות לוועדה הארצית נדון לכישלון, והבקשה נדחתה גם על ידיה. לבסוף, הוחלט להגיש כתב אישום נגד החברה הקבלנית, בעליה, מהנדס העירייה וגורמים נוספים. במקביל, סירבו הוועדות השונות לאפשר את אכלוס הבניין השלישי, בטענה כי הוא עשוי להיות מיועד להריסה. הדיירים, 20 במספר, פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים יחד עם החברה הקבלנית, ודרשו לאפשר את אכלוס הבניין בעקבות הפגיעה הכלכלית הקשה בהם. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה ואפשר לאכלס את הבניין, למעט שלוש הקומות האחרונות, שנאסרו לאכלוס.

ואולם, מיד עם קבלת פסק הדין עתרה המדינה נגדו לבית המשפט העליון וביקשה במקביל צו עיכוב ביצוע לפסק הדין של בית המשפט המחוזי. אלא שבפרק הזמן הזה, שעות ספורות בלבד לאחר פסק הדין שאפשר לאכלס את הבניין, חתמו חדד ונבט על אישור האכלוס לבניין – והדיירים נכנסו אליו. אלא שרק כעבור ארבעה חודשים, בסוף חודש ינואר, מסר שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג, את החלטתו בדבר הבקשה לעיכוב ביצוע. השופט סולברג קבע כי לאור העובדה שהדיירים כבר השתכנו בבניין מדובר ב"מעשה עשוי", ומשמעות עיכוב הביצוע הינה פינוי הדיירים. כעבור כמה חודשים נוספים התקבל פסק הדין הסופי ביחס לערעור שהגישה המדינה לבית המשפט העליון, ובו קבע הרכב בראשות שלושה שופטים כי שלוש הקומות האחרונות בבניין לא יאוכלסו בשום מקרה, אולם התיר את אכלוס יתר הבניין. השופטים מתחו ביקורת על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, וטענו כי ראוי היה לייחס חשיבות רבה יותר להיבטים המקצועיים שהעלתה המדינה בתגובתה לעתירה הראשונה לאכלוס הבניין, לו התנגדה. עם זאת, במקביל קבעו השופטים כי לאור האלמנט האנושי לפיו דיירים כבר אכלסו את הבניין – יש לאשר אותו, גם אם באופן חלקי בלבד. השופטים גם מתחו ביקורת קשה על התנהלות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, וכן על הוועדה המקומית, ותקפו במילים קשות את עבירות הבנייה שביצעה החברה שבנתה את הפרוייקט.

פרקליטו של חדד: "כתב האישום לא הוגש כחוק, ויש לבטלו"

אולם בעוד ההליך התכנוני נמצא לקראת סופו, הרי שההליך הפלילי נגד המעורבים בפרשה רק בחיתוליו. המשפט נגד הנאשמים בפרשה צפוי להתחיל בקרוב, ואליהם הצטרף כאמור חדד. לטענת המדינה, כפי שבא לידי ביטוי בסעיפים בכתב האישום המתייחסים לראש העירייה לשעבר, החתימה על התכנית נעשתה בניגוד למצב בשטח. כלומר, התכנית עליה חתם חדד לא תאמה בפועל את הבנייה שנעשתה במציאות. לאור הדברים מואשם חדד ב"מתן היתר או אישור שלא כדין", דבר המהווה עבירה על חוק התכנון והבנייה. המדינה צפויה לטעון כי גם לאחר שבית המשפט אישר להעניק היתר אכלוס לבניין, חובה הייתה חלה על הגורמים המקומיים, בהם ראש העירייה והמהנדס, לוודא כי החברה הקבלנית תגיש תכניות מעודכנות, על פי מצב הבנייה הלכה למעשה, בטרם יאשרו אותה. על פי כתב האישום, הדבר לא נעשה, ו"הנאשמים חתמו על ההיתרים ביודעם שהם בניגוד לתכנית", נכתב בכתב האישום.

חדד עצמו קיבל את הידיעה על כתב האישום בהלם. לדבריו, איש לא הודיע לו על הגשת אישום פלילי נגדו, ובכל מקרה כל מעשיו במסגרת החתימה על ההיתר היו במקביל להחלטת בית המשפט. "אף אחד לא אמר לי על זה כלום, כל מה שעשיתי היה בהתאם למה שהשופטת קבעה בעתירה שהגישו הדיירים", לשון תגובת חדד ל"המקור".

השבוע מינה חדד את עו"ד ליאור קצב לפרקליטו, ובמכתב חריף ששלח לעו"ד ציון אילוז, ראש המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, דרש לבטל לאלתר את כתב האישום נגד חדד. "מרשי נדהם לקרוא את הידיעה שפורסמה באתר חדשות 'המקור קריית מלאכי', לפיה הפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום במסגרת תפקידו כראש העירייה וכיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרשה הידועה בשמה כ'פרשת לב הפארק'", כתב קצב. "פרסום זה מהווה פגיעה קשה בזכויותיו של מר יוסי חדד, ויש בו משום רמיסה בוטה של זכויותיו להליך תקין ולעשיית צדק, בה בשעה שאיש מטעם הפרקליטות לא טרח לפנות לחדד מבעוד מועד ולא הודיעו כלל וכלל על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום בתיק זה".

על פי מכתבו של קצב, הרי שחדד "נחקר בפרשה זו פעם אחת בלבד, לפני כשמונה חודשים. הוא שיתף פעולה באופן מלא, מסר את גרסתו המלאה והמפורטת והשיב בפירוט רב לכל שאלות החוקרים". עוד הוסיף וכתב קצב כי הגשת כתב האישום נגד חדד בלא הליך של שימוע קודם לכן – אינו תקין. "קיימת למר חדד הזכות לשימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה כנהוג וכמקובל לגבי אישי ציבור ובכללם ראשי רשויות מקומיות אשר הוחלט להגיש נגדם כתב אישום על פעילות שנעשתה במסגרת תפקידם כראשי רשויות", כתב קצב, והוסיף כי לאור אי קיומו של הליך שימוע, הרי שדינו של כתב האישום להיות בטל ומבוטל. "הגשת כתב אישום נגד ראש עיר לשעבר ללא קיומו של שימוע וללא שנתקבל אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, הדרוש כתנאי  לתוקפו של כתב האישום, יש משום פגם המקפח את הגנת הנאשם", הוסיף וכתב קצב. לטענת קצב, הדבר "משמיט את הבסיס מתחת לתוקפו של כתב האישום, ויש בו כדי להביא לביטולו של כתב האישום".

קצב כתב לעו"ד אילוז, במכתב שהעתק ממנו מופנה גם ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, ולפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, כי יש לבטל את ההחלטה להגיש כתב אישום נגד חדד ולתם עימו מועד לקיומו של הליך שימוע "בו יתאפשר למר חדד לטעון את מלוא טענותיו, טענות שיש בהם כדי להביא בעזרת השם לידי ביטולו של כתב האישום מעיקרו". עוד דורש עו"ד קצב מהפרקליטות למסור למר יוסי חדד את כל חומרי החקירה המצויים בתיק, לרבות כל המידע הנדרש בנוגע לפירוט החשדות והסעיפים בהם החליטה הפרקליטות להעמידו לגין בגינם.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "המכתב מבא כוחו של מר חדד התקבל במחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, ותשובתנו תימסר לפונה, כמקובל".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה