צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

עולה לי עולה לי // בנימה אישית

התכנון להכניס שוב יד עמוק לכיסו של הציבור, אחרי שהארנונה כבר זינקה בשיעור חד, חייבת להיעצר על ידי נבחרי הציבור, שאמורים לדאוג לאלו שבחרו בהם. וגם: חיזיון השווא של הקואליציה בתקציבי החינוך והרווחה

פורסם

בתאריך

האמת היא שאפסו הכוחות, נגמרו המילים ותמו התירוצים. אין עוד דרכים לנסות ולהבין, גם אם לא להסכים, את ההתעקשות של הקואליציה הנוכחית בראשותו של ראש העירייה, אליהו זוהר, להכביד עוד ועוד את נטל המס על תושבי קריית מלאכי, כאילו שלא נעשה כבר די.

ואולי בעצם אין גבול לציניות. או לחוצפה. או לעזות המצח. האנשים שהתחייבו לעזור לשקופים מקשים עליהם. מי שהבטיח לעשות מהפכה פונה שוב ושוב לדרכים הכי קלות לפיתרון הבעיות העומדות בפניו, גם אם הן כבירות. קודם זו הייתה הארנונה, שהוקפצה באחת בשמונה אחוזים ומשהו. לאחר מכן נחשף כי העירייה התחייבה במסגרת תכנית ההבראה לפעימה שנייה בהעלאת הארנונה. עוד חמישה אחוזים, ועוד המדד המתעדכן אוטומטית, לבדו, כל שנה, תמיד כלפי מעלה. העירייה הכחישה אז את החשיפה הזאת. "לא התחייבנו להעלאה ולא תהיה העלאה", אמרו אז, לפני יותר משנה, עת פורסם הדבר לראשונה דווקא ברשת הפייסבוק. "זה רק כדי שתכנית ההבראה תאושר", הוסיפו בלהקת המעודדות של השלטון שאז נחשב טרי, ובינתיים כבר חצי את קו שליש דרכו. אך הזמן עבר, והאמת המרה התגלתה: יש פעימה שנייה, יש העלאה, יש הצבעה במליאה, יש אישור מחברי מועצת העיר. גם אז, כדאי לכולנו לזכור, עוד הייתה תקווה. "ההעלאה הזאת לא תקרה, אני עושה משהו, שלא נצטרך אותה", הבטיח בקולו שלו ראש העירייה, מול תריסר בני אדם לכל הפחות, ברמיזה להסכם עם המועצה האזורית באר טוביה, שהוסכם כי תעביר שישה מיליוני שקלים לקופת העירייה מידי שנה. כשנחתום על זה, התכוון זוהר, לא נצטרך להעלות את הארנונה בשנית, לא נצטרך להכניס שוב את הידיים עמוק-עמוק לכיסם של התושבים.

אמר, אך לא עשה.

ההסכם אושר, וזוהר נשאל על ידי עיתון זה מה בכוונתו לעשות כעת. האם לאחר שמועצת העיר הצביעה בעד אישור הסכם ההכנסות עם באר טוביה, שאלנו, מתכוון ראש העירייה לעמוד בהתחייבות הפומבית שלו, ולבטל את העלאת הארנונה המתוכננת. זוהר פתאום הבין שירה מוקדם מידי. "ראש העירייה הצהיר שבמידה ויאושר ההסכם תהיה נכונות לבחון את ביטול הפעימה להעלאת הארנונה", נמסר אז בתגובה מלשכתו של זוהר. פתאום "זה לא יקרה" הפך ל"תהיה נכונות". פתאום ההתחייבות ההיא, לעיני כל, שקיבלה ביטוי ציבורי נרחב – הפכה לנכונות. זוהר חזר בו (ועוד התכחש לעובדה הזאת) וההעלאה אכן יצאה אל הפועל. אמנם חתימת השר טרם התקבלה, אבל תסמכו על משרד הפנים שברגע שיושבע שר חדש לתפקיד – הוא יחתום מיד על אישור ההעלאה הסופי, והציבור שוב ישלם את המחיר, והפעם עוד רטרואקטיבית.

ועכשיו בא רעיון תאגיד המים. דווקא כשהמגמה במדינה היא לפרק את התאגידים, דווקא כאשר שבות ועולות הצעות למצוא פיתרונות אחרים לניהול משק המים, בין אם החזרת השליטה לרשויות המקומיות ובין אם הקמת תאגיד ממשלתי אחד ויחיד שיקבל אחריות מלאה על הנושא, מבקשת העירייה לעשות את ההיפך, ולהצטרף לאחד – בהתאם ל"דרישת" משרד האוצר.

האמת היא שמקצועית, ומקצועית בלבד, לא בטוח שתאגיד זה דבר רע. הוא מנטרל כוח בעייתי של פוליטיקאים בניהול משק המים ומייעל לכאורה את אפשרויות הגבייה – העירייה תקבל דרך קבע, כמו שעון, את הכסף בגין המים שבוצע בהם שימוש, גם אלמלא בוצע התשלום מצד הצרכנים. אך מאידך, אי אפשר להתעלם מהחסרונות, ובראשם כמובן העלאת תעריפים משמעותית בעקבות מנגנונים מנופחים שאין להם הכרח מציאותי, לצד הליכי גבייה שיכולים להיות לעיתים אכזריים ועמוסים בבירוקרטיה מתישה שיכולה לעלות לאזרח יותר. הרבה יותר. אז כן, אפשר להתווכח על השאלה האם מקצועית טוב או לאו להצטרף לתאגיד מים. אבל יש דבר אחד שהוא בטוח לא טוב, אפילו רע: עליית מחירים, עוד מיסים, עוד נטל על הגב של הציבור שממילא הפך בשנה וחצי האחרונות מכופף יותר ממה שכבר היה. העירייה רוצה להצטרף לתאגיד? תואיל ותעשה זאת, אך תספוג בעצמה את עלויות המע"מ שיתווספו למחיר ויעלו לכל בית אב בעיר עשרות שקלים בחודש – ומאות שקלים בשנה. אלמלא כך, וברור שלא כך יהיה, ראוי לו העירייה תוריד מעל סדר היום את ההצעה המופרכת והמנותקת הזאת. ואם הפקידים, שדוחפים למהלך הזה, לא מבינים את זה – ראוי שנבחרי הציבור יגרמו להם להבין זאת.

אין בשורה

עיון בנתוני הביצוע של תקציב 2014, אשר במקום במעמד אישור תקציב 2015 זכינו לראותו רק בשבוע שעבר, מעלים תהייה, ואולי נאמר עובדה, שאולי בעצם ה"גידול בתקציב החינוך" וה"קיצוץ בתקציב הרווחה" עליו הכריזה העירייה בעת אישור התקציב לשנה הנוכחית לפני כחצי שנה – היה לא יותר מאשר אחיזת עיניים.

הנה ההסבר: על פי נתוני התקציב, הייתה אמורה להוציא העירייה בשנת 2014 סך של 22.9 מיליון שקלים עבור "פעולות חינוך". אלא שבפועל, כפי שהתברר בסוף שנת התקציב, הוציאה העירייה סך של 24.5 מיליון שקלים עבור פעולות חינוך. מדובר על הפרש של 1.6 מיליון שקלים בין המספר שתוכנן, לבין המספר שהוצא בפועל.

בתקציב 2015 העריכה העירייה כי תוציא סך כולל של 25.3 מיליון שקלים עבור פעולות חינוך. לעומת התכנון מתקציב 2014, הרי שמדובר בגידול של 2.4 מיליון שקלים. אולם בהתאם לביצוע בפועל בשנת 2014, הרי שבתקציב העירייה לשנת 2015 התאימו את המספרים – למצב שבלאו הכי קרוב מאוד למה שקורה בפועל. ההפרש הממשי בין ביצוע 2014 לבין תכנון 2015 עומד על 800 אלף שקלים, ולא על 2.4 מיליון, כפי שזעקו הכותרות עם הבאת התקציב לאישור המליאה.

וכך גם בעניין הקיטון בתקציב מחלקת הרווחה. בעוד בתקציב 2014 העריכה העירייה בראשית השנה כי תוציא סך של 23.4 מיליון שקלים עבור "פעולות רווחה", בפועל היא הוציאה 22.7 מיליון ש"ח, 700 אלף ש"ח פחות. בתקציב 2015, בו הוכרז על קיצוץ כביכול בתקציב הרווחה בשיעור של כמיליון שקלים, העריכה העירייה כי היא תוציא 22.3 מיליון ש"ח עבור פעולות רווחה. ההבדל לעומת הביצוע בפועל בתקציב 2014: 400 אלף שקלים בלבד.

המסקנה: השינויים במספרים בין תקציב 2015 לתקציב 2014 הם, פחות או יותר, התאמת הנתונים למציאות הקיימת בשטח בלאו הכי, בתוספת בתיקונים קוסמטיים ומזעריים. ואם כך, היכן היא בעצם הבשורה הגדולה?

ובכן, היא איננה, חוץ מאשר ביחסי הציבור.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
תגובה אחת

תגובה אחת

  1. ישראל

    25/05/2015 ב 13:05

    ללו וואלו….

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

שיפוץ כפול

למרות שהעבודות לשדרוגו הסתיימו רק לפני שבעה חודשים, עובר הכיכר ברחוב בן גוריון בעיר שיפוץ נוסף ממש בימים אלו- בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים. "הורסים ובונים כאילו זה לגו. מדובר פה בכסף ובאיכות החיים של כולנו", אמר תושב העיר. העירייה בתגובה: "הקבלן מבצע תיקונים לליקויים שנתגלו בבדיקה שערכנו"

פורסם

בתאריך

על ידי

שבעה חודשים בלבד מיום סיום עבודות השיפוץ וההקמה של הכיכר החדש בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך לבנק לאומי), הרסו לפני כשבועיים עובדי קבלן מטעם העירייה את הכיכר במטרה לשדרג אותו בשנית.
לטענת גורמים בעירייה, הסיבה לשיפוץ החוזר נעוצה בהיותו של הכיכר שנבנה רק לאחרונה "רחב מידי", ועל כן יש להקטינו על מנת שיעמוד בתקן ויוכל להכיל את התנועה הרבה החולפת על פניו.
כזכור, לפני קצת יותר מחצי שנה הודיעו בעירייה על סיום עבודות השדרוג וההקמה של כיכר בן גוריון וכן הכריזו על פתיחת עבודות הפיתוח לאורכו של הרחוב כולו. העבודות האינטנסיביות, כללו אז הקמת חומה חדשה המהווה 'חוצץ' בין הבניינים הסמוכים לבין המרחב הציבורית, ריצוף מחדש של הרחוב באבנים משתלבות, ריבוד הכביש ושיפוץ כיכר התנועה במקום. עם סיום העבודות על הכיכר, המפגיש את הצירים הראשיים רש"י ובן גוריון, החלו בעירייה בשדרוג קטע הכביש שבין כיכר בן גוריון לכיכר ז'בוטינסקי ('הכיכר של סופר'), ועבודות אלו נמשכות גם בימים אלו ואמורים להסתיים בשבועות הקרובים.
אלא שכעת מתברר כי חרף ההשקעה הגבוהה בעבודות השדרוג שנעשו ברחוב בן גוריון בעיר החליטו בעירייה לבצע את העבודות על הכיכר בשנית, מה שמצריך לכאורה הוצאה כספית נוספת שעלותה עשרות אלפי שקלים. "רק לפני חצי שנה נבנה הכיכר החדש", אמר השבוע תושב זועם בשיחה עם "המקור", והוסיף: "מדובר פה בכסף של כולנו. בחמש השנים האלה העירייה נכנסה לנו עמוק לכיס ולא מובן לי איך אפשר להיות כל כך אדישים לכספים האלה", הוסיף.
תושב אחר, שהבחין בנו מצלמים את העבודות, ציין כי לדעתו מדובר בניצול כספי ציבור לצרכי בחירות, "עשו אותו דבר גם בטיילת. הורסים ובונים מחדש כאילו זה לגו כדי להראות שעושים משהו. למישהו יש ספק שמדובר בבזבוז המשאב הציבורי בעיתוי כל כך תמוה, ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות?", אמר.
עיכוב מקובל או הון פוליטי?
הטענות אודות תעמולת בחירות מצד השלטון הנוכחי נשמעו השבוע גם בהקשר מגרש הקטרגל החדש בקיבוץ גלויות. מספר תושבים, חלקם מתגוררים בשכונה ואחרים בסביבתה, תהו השבוע מדוע שערי המגרש החדיש נותרו סגורים חרף הודעת העירייה על סיום העבודות בו, והוסיפו כי הם חשים שמישהו רוצה לגזור קופון על חשבון האינטרס הציבורי, "המגרש הזה רשום על ללו זוהר, לאף אחד אין ספק", אמר תושב העיר, שהסביר, "עם זאת, לא ברור מדוע מתעכבים עם פתיחת המגרש. לא ייתכן שילדים לא יכולים להיכנס פנימה ונאלצים לסכן את חייהם בטיפוס על הגדר רק בגלל שבעירייה רוצים לכאורה לערוך טקס פתיחה ראוותני. מישהו פה חושב הפוך", אמר התושב.
תושב אחר, המתגורר ממש בסמוך למגרש הקטרגל, סיפר כי בימי השבת מטפסים עשרות ילדים מעל הגדר הגבוהה במטרה ליהנות מהמגרש המפואר, ולאחרונה אף הצליח אלמוני לפרוץ את המנעולים ולהותיר את שערי המגרש פתוחים ללא ידיעתה של העירייה.
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "לגבי הכיכר בסמוך לבנק לאומי, הרי שהעבודה המתבצעת כעת נעשית לבקשתה של העירייה לאחר שזו מצאה ליקויים בביקורת שערכה אחר עבודתו של הקבלן. בעניין מגרש הקטרגל בשכונת קיבוץ גלויות, היות ומדובר במגרש סינתטי נדרש אישור של פיפ"א לשם פתיחתו, ולכן העיכוב בחניכתו. ברגע שיתקבל האישור יערך טקס מכובד".

המגרש בקיבוץ גלויות. "מישהו חושב הפוך" (צילום: יח"צ)

לחץ להמשך קריאה