צור עימנו קשר

חדשות

עולה לי עולה לי // בנימה אישית

התכנון להכניס שוב יד עמוק לכיסו של הציבור, אחרי שהארנונה כבר זינקה בשיעור חד, חייבת להיעצר על ידי נבחרי הציבור, שאמורים לדאוג לאלו שבחרו בהם. וגם: חיזיון השווא של הקואליציה בתקציבי החינוך והרווחה

פורסם

בתאריך

האמת היא שאפסו הכוחות, נגמרו המילים ותמו התירוצים. אין עוד דרכים לנסות ולהבין, גם אם לא להסכים, את ההתעקשות של הקואליציה הנוכחית בראשותו של ראש העירייה, אליהו זוהר, להכביד עוד ועוד את נטל המס על תושבי קריית מלאכי, כאילו שלא נעשה כבר די.

ואולי בעצם אין גבול לציניות. או לחוצפה. או לעזות המצח. האנשים שהתחייבו לעזור לשקופים מקשים עליהם. מי שהבטיח לעשות מהפכה פונה שוב ושוב לדרכים הכי קלות לפיתרון הבעיות העומדות בפניו, גם אם הן כבירות. קודם זו הייתה הארנונה, שהוקפצה באחת בשמונה אחוזים ומשהו. לאחר מכן נחשף כי העירייה התחייבה במסגרת תכנית ההבראה לפעימה שנייה בהעלאת הארנונה. עוד חמישה אחוזים, ועוד המדד המתעדכן אוטומטית, לבדו, כל שנה, תמיד כלפי מעלה. העירייה הכחישה אז את החשיפה הזאת. "לא התחייבנו להעלאה ולא תהיה העלאה", אמרו אז, לפני יותר משנה, עת פורסם הדבר לראשונה דווקא ברשת הפייסבוק. "זה רק כדי שתכנית ההבראה תאושר", הוסיפו בלהקת המעודדות של השלטון שאז נחשב טרי, ובינתיים כבר חצי את קו שליש דרכו. אך הזמן עבר, והאמת המרה התגלתה: יש פעימה שנייה, יש העלאה, יש הצבעה במליאה, יש אישור מחברי מועצת העיר. גם אז, כדאי לכולנו לזכור, עוד הייתה תקווה. "ההעלאה הזאת לא תקרה, אני עושה משהו, שלא נצטרך אותה", הבטיח בקולו שלו ראש העירייה, מול תריסר בני אדם לכל הפחות, ברמיזה להסכם עם המועצה האזורית באר טוביה, שהוסכם כי תעביר שישה מיליוני שקלים לקופת העירייה מידי שנה. כשנחתום על זה, התכוון זוהר, לא נצטרך להעלות את הארנונה בשנית, לא נצטרך להכניס שוב את הידיים עמוק-עמוק לכיסם של התושבים.

אמר, אך לא עשה.

ההסכם אושר, וזוהר נשאל על ידי עיתון זה מה בכוונתו לעשות כעת. האם לאחר שמועצת העיר הצביעה בעד אישור הסכם ההכנסות עם באר טוביה, שאלנו, מתכוון ראש העירייה לעמוד בהתחייבות הפומבית שלו, ולבטל את העלאת הארנונה המתוכננת. זוהר פתאום הבין שירה מוקדם מידי. "ראש העירייה הצהיר שבמידה ויאושר ההסכם תהיה נכונות לבחון את ביטול הפעימה להעלאת הארנונה", נמסר אז בתגובה מלשכתו של זוהר. פתאום "זה לא יקרה" הפך ל"תהיה נכונות". פתאום ההתחייבות ההיא, לעיני כל, שקיבלה ביטוי ציבורי נרחב – הפכה לנכונות. זוהר חזר בו (ועוד התכחש לעובדה הזאת) וההעלאה אכן יצאה אל הפועל. אמנם חתימת השר טרם התקבלה, אבל תסמכו על משרד הפנים שברגע שיושבע שר חדש לתפקיד – הוא יחתום מיד על אישור ההעלאה הסופי, והציבור שוב ישלם את המחיר, והפעם עוד רטרואקטיבית.

ועכשיו בא רעיון תאגיד המים. דווקא כשהמגמה במדינה היא לפרק את התאגידים, דווקא כאשר שבות ועולות הצעות למצוא פיתרונות אחרים לניהול משק המים, בין אם החזרת השליטה לרשויות המקומיות ובין אם הקמת תאגיד ממשלתי אחד ויחיד שיקבל אחריות מלאה על הנושא, מבקשת העירייה לעשות את ההיפך, ולהצטרף לאחד – בהתאם ל"דרישת" משרד האוצר.

האמת היא שמקצועית, ומקצועית בלבד, לא בטוח שתאגיד זה דבר רע. הוא מנטרל כוח בעייתי של פוליטיקאים בניהול משק המים ומייעל לכאורה את אפשרויות הגבייה – העירייה תקבל דרך קבע, כמו שעון, את הכסף בגין המים שבוצע בהם שימוש, גם אלמלא בוצע התשלום מצד הצרכנים. אך מאידך, אי אפשר להתעלם מהחסרונות, ובראשם כמובן העלאת תעריפים משמעותית בעקבות מנגנונים מנופחים שאין להם הכרח מציאותי, לצד הליכי גבייה שיכולים להיות לעיתים אכזריים ועמוסים בבירוקרטיה מתישה שיכולה לעלות לאזרח יותר. הרבה יותר. אז כן, אפשר להתווכח על השאלה האם מקצועית טוב או לאו להצטרף לתאגיד מים. אבל יש דבר אחד שהוא בטוח לא טוב, אפילו רע: עליית מחירים, עוד מיסים, עוד נטל על הגב של הציבור שממילא הפך בשנה וחצי האחרונות מכופף יותר ממה שכבר היה. העירייה רוצה להצטרף לתאגיד? תואיל ותעשה זאת, אך תספוג בעצמה את עלויות המע"מ שיתווספו למחיר ויעלו לכל בית אב בעיר עשרות שקלים בחודש – ומאות שקלים בשנה. אלמלא כך, וברור שלא כך יהיה, ראוי לו העירייה תוריד מעל סדר היום את ההצעה המופרכת והמנותקת הזאת. ואם הפקידים, שדוחפים למהלך הזה, לא מבינים את זה – ראוי שנבחרי הציבור יגרמו להם להבין זאת.

אין בשורה

עיון בנתוני הביצוע של תקציב 2014, אשר במקום במעמד אישור תקציב 2015 זכינו לראותו רק בשבוע שעבר, מעלים תהייה, ואולי נאמר עובדה, שאולי בעצם ה"גידול בתקציב החינוך" וה"קיצוץ בתקציב הרווחה" עליו הכריזה העירייה בעת אישור התקציב לשנה הנוכחית לפני כחצי שנה – היה לא יותר מאשר אחיזת עיניים.

הנה ההסבר: על פי נתוני התקציב, הייתה אמורה להוציא העירייה בשנת 2014 סך של 22.9 מיליון שקלים עבור "פעולות חינוך". אלא שבפועל, כפי שהתברר בסוף שנת התקציב, הוציאה העירייה סך של 24.5 מיליון שקלים עבור פעולות חינוך. מדובר על הפרש של 1.6 מיליון שקלים בין המספר שתוכנן, לבין המספר שהוצא בפועל.

בתקציב 2015 העריכה העירייה כי תוציא סך כולל של 25.3 מיליון שקלים עבור פעולות חינוך. לעומת התכנון מתקציב 2014, הרי שמדובר בגידול של 2.4 מיליון שקלים. אולם בהתאם לביצוע בפועל בשנת 2014, הרי שבתקציב העירייה לשנת 2015 התאימו את המספרים – למצב שבלאו הכי קרוב מאוד למה שקורה בפועל. ההפרש הממשי בין ביצוע 2014 לבין תכנון 2015 עומד על 800 אלף שקלים, ולא על 2.4 מיליון, כפי שזעקו הכותרות עם הבאת התקציב לאישור המליאה.

וכך גם בעניין הקיטון בתקציב מחלקת הרווחה. בעוד בתקציב 2014 העריכה העירייה בראשית השנה כי תוציא סך של 23.4 מיליון שקלים עבור "פעולות רווחה", בפועל היא הוציאה 22.7 מיליון ש"ח, 700 אלף ש"ח פחות. בתקציב 2015, בו הוכרז על קיצוץ כביכול בתקציב הרווחה בשיעור של כמיליון שקלים, העריכה העירייה כי היא תוציא 22.3 מיליון ש"ח עבור פעולות רווחה. ההבדל לעומת הביצוע בפועל בתקציב 2014: 400 אלף שקלים בלבד.

המסקנה: השינויים במספרים בין תקציב 2015 לתקציב 2014 הם, פחות או יותר, התאמת הנתונים למציאות הקיימת בשטח בלאו הכי, בתוספת בתיקונים קוסמטיים ומזעריים. ואם כך, היכן היא בעצם הבשורה הגדולה?

ובכן, היא איננה, חוץ מאשר ביחסי הציבור.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
תגובה אחת

תגובה אחת

  1. ישראל

    25/05/2015 ב 13:05

    ללו וואלו….

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.