צור עימנו קשר

קהילה

נלחם על החיים

אסף דוד, תושב העיר ובנו של ראש העירייה לשעבר, עבודי דוד, ממשיך לגייס תרומות שאיפשרו לו לבצע השתלת כליה שעשויה להציל את חייו. עובדי העירייה נרתמו השבוע בניסיון לגייס תרומות, והמירוץ אחר השגת סכום היעד נמשך. "מקווים להשיג את הכסף במהרה. הזמן לא עובד לטובתו", אמרה גיסתו

פורסם

בתאריך

המאבק להצלתו של אסף דוד, תושב העיר בן 46 הזקוק להשתלת כליה בדחיפות- עובר לרשת.
במהלך החודשים האחרונים החלו בני משפחה וחברים במסע דיגיטלי ברשת הפייסבוק, שמטרתו איסוף תרומות בניסיון להשיג את הסכום הנדרש להצלת חייו של דוד.
דוד, בנו של ראש העירייה לשעבר עבודי דוד, נולד עם מחלקת הסוכרת, המלווה בלחץ דם גבוה הפוגע בתפקודי הכבד. "לחץ הדם של אנשים עם סוכרת יכול להגיע לממדים מטורפים, אך אדם צעיר יכול לא להרגיש דבר. זה מה שפגע לי בכל מערכת הכליות", סיפר השבוע בשיחה עם "המקור" דוד, שעות ספורות לאחר שחזר מאשפוז בן שבוע בבית החולים.
"מחודש ספטמבר תפקודי הכליה שלי עומדים על 3-2 אחוזים. כאשר הגעתי לבדיקה שגרתית, המלווה אותי כבר 20 שנים, הפצירה בי הרופאה כי במצב הזה לא אחזיק מעמד. היא הודיעה לי שאני צריך להתחיל לעשות דיאליזה, ובו זמנית הסבירה שאם אני רוצה לחיות אני צריך לחפש תורם כליה".
דוד מספר כי החל מאותו הרגע הוא החליט לנסות ולהציל את חייו, אך מהר מאוד הבין שמדובר במשימה לא פשוטה בכלל. "במצבים כאלה הדבר הראשון שכולנו עושים זה לפנות למשפחה, אך לצערי אני לא יכולתי לבקש את עזרתם מכיוון שמדובר בעניין תורשתי, כך שגם אם הם יתרמו לי זה לא יעזור", סיפר דוד, שזנח את אופציית התרומה מבני משפחתו והחל בחיפושים נרחבים אחר תורמים פוטנציאלים מכל רחבי הארץ.
לפני מספר חודשים מצא דוד את התורם המיוחל לו חיכה, בחור תושב נתניה, וחיכה להשתלה שאמורה הייתה לשנות את חייו. אלא שלצערו, ועדת האתיקה של המדינה החליטה לפסול את התורם רגע לפני ההשתלה, ומסע החיפושים למציאת הכליה שתציל את חייו החל מחדש.
"במהלך חודש ספטמבר, רגע אחרי שהמדינה החליטה לפסול את התורם, עשינו אני ומשפחתי חישוב מחדש. פנינו לחברת מדליין, העוסקת בתרומת איברים, ויאמר לזכותם שמהרגע הראשון הם נתנו לנו יחס מדהים. מבחינתם אפשר היה לחתום ולהתחיל לחפש, אבל אני אמרתי למשפחתי שעד שאין לי את כל הכסף אני לא חותם על שום דבר".
סכום הכסף עליו מדבר דוד נאמד בכ-700 אלף שקלים, שהוא הסכום הכולל של הליך ההשתלה: מההטסה הרפואית, דרך השתלה הכליה עצמה ועד הליך האשפוז שלאחר הניתוח.
נכון לכתיבת שורות אלה הצליחו בני משפחת דוד לגייס קצת יותר ממחצית הסכום הנדרש, כך שעל מנת להגיע אל היעד ולקבוע תאריך לניתוח חסרים להם עוד כ-300 אלף שקלים. בינתיים, מוסיף דוד לבצע טיפולי דיאליזה שלוש פעמים בשבוע, ובשבוע הבא אף צפוי להתווסף טיפול שבועי נוסף.

בעירייה נרתמים
במהלך ישיבת ועד שהתקיימה השבוע בין ראש העירייה אליהו זוהר לבין ועד העובדים של העירייה הודיעו הצדדים כי עובדי העירייה ירתמו גם הם למען הצלתו של אסף דוד.
במסגרת ההסכמות, הוחלט כי כל עובד יוכל לתרום כסף ממשכורתו, שיועבר ישירות לחשבון הבנק המיוחד שנפתח למען הצלת דוד דרך העמותה הישראלית לזקוקים להשתלת כליה ומטופלי הדיאליזה.
מירה, גיסתו של אסף דוד העוסקת בנושא התרומות, סיפרה השבוע כי בני המשפחה מודים על ההירתמות הרחבה של תושבי העיר והחברים הרבים, אולם הוסיפה כי "יש עוד הרבה עבודה לפנינו. דיברנו גם עם אנשי המתנ"ס, שהבטיחו לקיים כנס התרמה שטרם יצא אל הפועל. אנחנו מקווים להשיג את הכסף במהרה, כי הזמן לא פועל לטובתנו".
יוסי פרץ, מנהל המתנ"ס, התייחס השבוע לנושא כנס ההתרמה. "אנחנו מנסים בכל דרך לעזור לאסף. מטרתנו היא להביא אמן אורח על מנת שאנשים ירכשו כרטיסים ויוכלו לתרום באותו הערב. כרגע לא מצאנו מישהו שמוכן להגיע, אך אנחנו ממשיכים לחפש".
דוד עצמו, המייחל להשגת הסכום הנדרש, סיכם כי הוא מודה לכל מי שתרם ונרתם מען הצלת חייו, והוסיף כי מצבה של כלייתו מדרדר. "רק השבוע יצאתי מבית החולים לאחר אשפוז בן שבוע ימים. בגדול המצב לא טוב, כיוון שהכליה כמעט ולא מתפקדת. אני עובר דיאליזה שלוש פעמיים בשבוע, ואני מבקש ממי שמעוניין לתרום לפנות למירה (050-8454815). לחילופין, ניתן להגיע אל חנות 'רוזנבאום קרמיקה' באזור התעשייה, שם נאספת תרומה, או לבצע העברה בנקאית לחשבון הבנק שנפתח על שמי בבנק לאומי (10), סניף 940 פתח תקווה מספר חשבון 76729/20. אני מודה מאוד לכולם על התמיכה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
תגובה אחת

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    20/02/2018 ב 18:06

    בהצלחה ושבורות טובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Uncategorized

מלח הארץ

שנתיים וחצי בלבד מאז הקמתה, מונה כיום תנועת הנוער סח"י (סיירת חסד ייחודית) למעלה מ-90 בני נוער העוסקים במתן בסתר לנזקקים, פעילויות עם בני הגיל השלישי והקניית ערכים לדור העתיד של העיר והמדינה. "החניכים מרגישים שהם ממצים את הפוטנציאל הגלום בהם. כולם שווים וכולם נמצאים למען האחר", אמר מנהל התנועה בעיר, אוהד שאער

פורסם

בתאריך

על ידי

במחלקת הנוער ובתנועת הנוער סח"י (סיירת חסד ייחודית) יכולים להיות מרוצים: שנתיים וחצי בלבד מאז כניסת התנועה לעיר, ולמעלה מ-90 תלמידים מגיעים לפעילויות השבועית של תנועת הנוער, השונה בתכלית מפעילויותיהן של תנועות נוער אחרות.

סח"י היא תכנית הדגל של עמותת 'נ.כ.ח – נתינה כדרך חיים', השואפת לקדם את נושא הנתינה, העזרה והערבות ההדדית בחברה הישראלית, בעיקר בקרב אוכלוסייתה המוחלשת. תנועת הנוער הוקמה בשנת 2009, והיא נחשבת לפורצת דרך בהעצמת בני נוער. מרבית פעילותה מתמקדת בשכונות הפנימיות, "מגיעים אלינו תלמידים בגילאים 13-18 שהופכים להיות שגרירים של רצון טוב", מסביר אוהד שאער, מנהל התנועה בעיר.

כחלק מהפעילות של סח"י, יוצאים הילדים מידי שבוע אל המרכולים ברחבי העיר ואוספים תרומות למשפחות נזקקות, "התפקיד שלנו בתנועה זה להחזיר את הישראליות של פעם, את האחווה והנתינה איש לרעהו. דברים שכמעט לא רואים היום. במהלך כל היום אנחנו שומעים 'זה ימני, זה שמלאני. זה שונא ישראל, זה אוהב'. לרגע שכחנו שכולנו יהודים וחזרנו לכאן אחרי 2000 שנות גלות. זה אחד הערכים שחשוב לנו להקנות לבני הנוער המגיעים אלינו, וזה הערך שהם לוקחים איתם להמשך החיים. כך הם הופכים לאנשים טובים יותר", מוסיף שאער.

לדברי אנשי התנועה, בני הנוער הנוטלים חלק בפעילותה לא היו לוקחים חלק בפעילויות של תנועות נוער אחרות, ולא בכדי, "הילדים שמגיעים לפה הם לא ילדים שהיית רואה בתנועות נוער, וזה אחד הדברים הראשונים ששמנו לעצמו כמטרה בסח"י. לקחת את הילדים הללו ולהפוך אותם למנהיגים. אצלנו אין מישהו שווה יותר מהאחר. כולם שווים וכולם נמצאים למען האחר".

במהלך שהותם בתנועת הנוער יוצאים הנערים בערבי רביעי וחמישי אל השטח, ומחלקים מנות למשפחות נזקקות, "כשדיברנו על נתינה לאחר זה אחד הדברים שחרטנו לעצמנו לעשות. בימי שלישי החניכים מגיעים לתנועה, מכינים את המנות וביום המחרת הם יוצאים יחד אל משפחות נזקקות, מעניקים סלי מזון והולכים בלי שיראו אותם. לאחר מכן, הם מדליקים מדורה ויושבים סביבה. כל אחד מדבר ואומר את אשר על ליבו. מדובר בחבורה של ילדים שמקבלים אהבה ויודעים כיצד להחזיר אותה ואיך להעצים אותה", מוסיף שאער.

מעבר לפעילות השבועית, הבאה כאמור לידי ביטוי בתרומות לנזקקים, דואגים במהלך השנה התלמידים להגיע לבתי אבות במטרה לשמש אוזן קשבת למבוגרים, ועורכים פעילויות למען הכלל ברחבי העיר בתקופות החגים, "ביום העצמאות עברנו בכל בתי האבות באזור וחילקנו סוכריה עם פתק עליו היה רשום 'בזכותם אנחנו כאן'. לראות את החיוך שזה העלה אצל התלמידים והמבוגרים כאחד היה שווה הכל. בעמותת סח"י הם סוף-סוף מרגישים שהם ממצים את הפוטנציאל הגלום בהם", סיכם שאער.

לחץ להמשך קריאה

קהילה

מיחזור עם משמעות

חניכי הצופים של סניף קריית מלאכי זכו במקום הראשון בטקס המיחזור לשנת 2017 של תאגיד אל"ה, אחרי שאספו למעלה מ-10,000 מיכלי משקה. כספי הפיקדון שימשו, בין היתר, למימון ימי פעילות עבור חניכים שהתקשו בתשלום. "נרגשים לראות את המחויבות של הדור הצעיר", אמרה נחמה רונן, יו"ר תאגיד אל"ה

פורסם

בתאריך

על ידי

חניכי שבט שלהבת זכו השבוע במקום הראשון בטקס הענקת אותות המיחזור לשנת 2017, הנערך על ידי תאגיד המיחזור אל"ה.

במהלך הטקס הוענקו לבתי הספר, תנועות נוער וגני הילדים, מובילי המיחזור בתחום מיכלי משקה החייבים בפיקדון, אות הוקרה על הצטיינות בשיעורי מיחזור גבוהים ותרומתם הרבה לסביבה.

בקטגוריית תנועות הנוער זכו חניכי הצופים מקרית מלאכי במקום הראשון, לאחר שמיחזרו למעלה מ-10,000 מיכלי משקה.

נציגי השבט, שהגיעו לקבל את הפרס, סיפרו כי כספי הפיקדון שימשו למימון תשלומי הפעילות השוטפת לחניכים שהתקשו בתשלום, מה שלדעתם הוביל את חניכי השבט לאסוף כמות גדולה של מיכלי משקה. עוד הוסיפו כי הידיעה שככל שיאספו יותר בקבוקים יוכלו לסייע ליותר חברים להצטרף לפעילויות השבט גמרה להתגייסות גם בקרב ההורים.

מזה כ-10 שנים עורך תאגיד המיחזור אל"ה פעילויות במוסדות החינוך בכל רחבי הארץ תחת הכותרת "מיחזור זה כל הסיפור", שמטרתו עידוד תלמידי בתי הספר וילדי הגנים לאיסוף בקבוקים וכן חינוכם לפעילות ירוקה. לפחות על פי שיעורי המיחזור ההולכים וגדלים מידי שנה נדמה כי התוצאות ניכרות בשטח.

במהלך שנת הלימודים תשע"ז נרשמה כמות מיחזור של כ-4.3 מיליון בקבוקי משקה, אשר נאספו ב-2017 ותמורתם קיבלו מוסדות החינוך דמי פיקדון בסך של כ-1.3 מיליון שקלים. מוסדות החינוך שהצטיינו בשיעורי המיחזור נהנו מדמי הפיקדון על מכלי המשקה שמיחזרו, וזכו ליהנות מפעילויות ששימשו לרווחת הילדים והנוער: ימי עיון, סדנאות, שיעורי עזר, הצגות, רכישת ציוד ועוד, והחשוב ביותר זה הטמעת הרגלי מיחזור בקרב דור העתיד.

נחמה רונן, יו"ר תאגיד המיחזור אל"ה, סיפרה כי: "מידי שנה אנו נרגשים לחלק את אות המיחזור למוסדות החינוך שהצטיינו במיחזור במהלך השנה החולפת, ולראות את המחויבות והמודעות של הדור הצעיר לשמירה על הסביבה. לילדים יש תפקיד חשוב. כבר מגיל הגן הם גדלים לסביבה שמדברת ונושמת קיימות- מפרידים אשפה, ממחזרים ומקפידים שכך ייעשה גם בבית. מידי שנה מצטרפים מוסדות חינוך נוספים לפרויקט "מיחזור זה כל הסיפור" שמפעיל תאגיד אל"ה במוסדות החינוך כבר למעלה מעשור. מדובר בהצלחה גדולה, וזוהי תוצאה של השקעה ופעילות שוטפת בחינוך והסברה, כבר מגיל הגן, שמקיים תאגיד המיחזור אל"ה בשיתוף עם מוסדות החינוך ברחבי הארץ".

לחץ להמשך קריאה

אחרי מות

"החיוך שלו תמיד יחסר לנו"

חודש וחצי בלבד אחרי שהתגלתה בגופו מחלת הסרטן- הלך לעולמו יוסי סופר, בן למשפחה ענפה ומוכרת. אחיותיו ואחייניו סיפרו על איש שלימד אותם על פרופורציות החיים, וספדו לו בדמעות: "בחרת להיפרד מהעולם ביום השואה. כל ישראל קוראים עליך קדיש ומתאבלים איתנו"

פורסם

בתאריך

"אוהב אותך, אהבתי, ותמיד אוהב". כך נהג לחתום יוסי סופר את הודעות הטקסט שהיה מעביר למשפחתו. חודש אחרי שגילו אצלו את מחלת הסרטן הלך האיש האהוב לעולמו, כשהוא מוקף בבני משפחתו האוהבים שלא האמינו כיצד יוסי החייכן איננו עוד. "הוא היה איש רגיש במיוחד, הראה לנו את הצדדים היפים של החיים בכל פעם. אחינו הקטן איננו, ואנחנו פשוט מתקשים לעכל", אמרה אחותו יהודית גלעם.

סופר בן ה-57 היה מוכר לכולם בעיר. כבן למשפחת סופר הענפה, הוא בלט בחיוכו הרחב שתמיד היה על שפתיו. בהלווייתו, שנערכה ביום השואה, הגיעו מאות לחלוק לו כבוד אחרון. בני משפחתו, חברים, וגם כאלה שהכירו אותו מבית הכנסת שבו נהג להתפלל. "הכרתי אותך דרך עולם התורה", ספד לו אחד המתפללים. "תמיד היית עם חיוך על השפתיים, דואג לכולם. ניכר שהיית מלא אור".

לפני כחודש וחצי חש סופר שלא בטוב. במשך כל תקופת שהותו בבית חולים אסותא באשדוד שהו לידו אחיותיו, שלא משו ממיטתו, שואבות ממנו קצת שמחה אחרי ששמר על אופטימיות גם ברגעיו האחרונים. האחיינים שלו ביצעו בסופי השבוע משמרות ליד מיטתו, אחרים סעדו אותו בכוחותיו האחרונים. בשבוע שעבר נפטר בבית החולים, מותיר משפחה כואבת והמומה. "היו לי שני אחים, שניהם הלכו", אומרת אחותו דבורה כהן. "הסבל הגדול שהוא עבר בסוף ימיו לא הגיע לו. עכשיו הוא ליד ההורים וליד אחינו ניסים שנפטר לפני 19 שנה. החיוך שלו תמיד יחסר לנו".

האחות יהודית ספדה לו בבית העלמין ולא הותירה עין יבשה. "המעמד הזה, שבו אנחנו נפרדים ממך הוא בלתי נתפס. איך תוך חודש התהפך לנו העולם. בין פורים לפסח, במקום לחגוג ולהתחדש לאביב רצנו בין בדיקות לאשפוזים, בין בשורות קשות לתקוות קטנות ובסוף היום אנחנו פה. יוסי אחינו היקר והאהוב, שלימד אותנו שיעור בפרופורציות של החיים. שידע להבחין ביופי ובחסד בתוך האפור של היומיום, שתמיד הייתה לו מילה טובה, ברכת שלום וצחוק, אהבת הבריות ורדיפת שלום. שמחת החיים הפשוטים. מוקפד ואלגנטי, איש של משפחה, אהוב על כולם, תמיד מוקיר תודה, מנומס ואדיב".

בני המשפחה ראו באופן סמלי את מותו דווקא ביום השואה. "בחרת להיפרד מהעולם ביום השואה, כל ישראל קוראים עליך קדיש ומתאבלים איתנו. האזכרה שלך תהיה ביום העצמאות, החופש שלך מהייסורים והכאב שלך", ספדו לו. "יוסי אחינו הקטן והיקר. הלוואי שכל הברכות שבירכת אותנו יתגשמו. כמו שכתבת לנו בהודעות לא פעם – אוהב ויאהב תמיד. אוהבים ונאהב תמיד".

בני המשפחה מספרים על אדם שהיה בקיא בכל דבר שהתרחש סביבו. הוא התחבב על הנכדים של אחיותיו, היה שולח הודעות אוהבות ודואגות, מבקש שילבישו את התינוקות בלבוש חם בימי החורף הקרים. בביתו בקיבוץ גלויות תמיד התקבצו בני המשפחה למשחקי רמי רבי משתתפים, מלאי צחוק ושמחת חיים. באחרונה החל לשפץ את ביתו וקנה ריהוט חדש, שממנו לא הספיק ליהנות.

"הוא היה אהוב במיוחד על כולם", סיפרה ג'נט אור סבן, מנהלת מפעל אופק שבו עבד סופר. "תמיד מבושם, מקפיד על לבוש, חייכני ומסייע לכל מי שדרש. מותו הוא מכה קשה והלם לכולנו. אני מקווה שעכשיו הוא נח, אחרי הסבל הגדול שעבר בסוף חייו. הוא יחסר לכולנו. אנחנו כבר מתגעגעים אליו".
סופר הותיר אחריו שש אחיות ואחיינים אוהבים ומתגעגעים. יהי זכרו ברוך.

לחץ להמשך קריאה