צור עימנו קשר

חדשות

נותרו בלי כלום

מאז יום ראשון ילדיה של נאווה אילו לא הולכים לבית הספר. "הם בטראומה", היא מסבירה, לאחר שראו את הדירה בה גרו במשך שנתיים נשרפת כמעט לחלוטין. השבוע היא מחתה מול בניין העירייה: "שיימצאו לי פיתרון, אחרי שמונה שנים שאני מחכה, הגיע הזמן שעמידר ייתנו לי את הדירה שמגיעה לי". לפחות בינתיים, נמצא פיתרון זמני

פורסם

בתאריך

את הרגע שבו הופיע שמה של שכנתה על צג הפלאפון שלה, בבוקר יום ראשון שעבר, נאווה אילו לא תשכח לעולם. "הבית שלך נשרף, הכל עולה באש", היא שמעה מהעבר השני של הקו בעת שהייתה בעבודתה. עד שיצאה אילו ממקום העבודה והגיעה לדירה, גילתה כי צוותי הכיבוי הצליחו להציל רק מעט מהציוד הרב שהיה במקום ששימש כנחלתה הפרטית, יחד עם שני ילדיה, בשנים האחרונות. בדליקה לא היו נפגעים בנפש.

אילו עוברת כבר שנים ארוכות מדירה שכורה אחת לאחרת, בהמתנה לדירה בדיור הציבורי – לה היא אמנם זכאית, אך נאלצת לחכות כבר שנים ארוכות לקבלתה, כחלק מהמחסור החמור בדירות. שני ילדיה, בני 9 ו-10 בלבד, אותם היא מגדלת לבדה, נודדים יחד איתה. "את הדירה הזאת בשכונת הרצל השכרתי במלחמה על כל שקל", אמרה השבוע. זו הייתה דירה קטנה, וכל הציוד בה – הריהוט, הבגדים ומוצרי החשמל, היו בבעלותה הפרטית של אילו. "אין לי ביטוח, ככה שלמעשה כל מה שהיה בתוך הבית ונשרף, או נהרס מהפיח, כאילו לא קיים עוד", אומרת. על פי חוקר השריפות שביקר בדירה, סיבת ההצתה היא קצר במכשיר חשמלי.

בימים שאחרי המקרה המצער שיכנה מחלקת הרווחה את נאווה ושני ילדיה בחדר קטנטן במבנה אולמי "חמ"ה" בשכונת חב"ד. "הודיעו לנו שיש לנו ארבעה ימים להיות כאן, ואני צריכה עד יום חמישי למצוא דירה חדשה להשכיר", מספרת אילו, ומוסיפה מיד: "אין לי מאיפה להשכיר דירה נוספת. הנזק שנגרם לציוד נאמד באלפי שקלים, וכל שקל שאני מרוויחה הולך לטובת האוכל והלימודים של הילדים שלי". מאז השריפה בדירה, היא ממשיכה ומתארת, ילדיה נמצאים בטראומה. "הם מתקשים לישון בלילה, ותמיד שואלים אותי 'אימא מה עושים', ואין לי תשובות ברורות בשבילם". מאז יום ראשון שני הילדים של אילו לא הלכו לבית הספר. "אחרי מה שקרה, הם פשוט לא מסוגלים", אמרה אימם.

בתקווה כי אולי משם תבוא הישועה, הגיעה אילו בבוקר יום רביעי אל בניין העירייה, פרסה במקום חתיכת קרטון על הקרקע, והתיישבה עליו יחד עם ילדיה. "אני ניסיתי למצוא פיתרון אבל אין כזה, אני כבר שמונה שנים מחכה בתור לדירה של עמידר, אם הסיוט שעברתי בשמונה שנים האלו, יחד עם השריפה הזאת בבית לא מספיק, אז אני כבר לא יודעת מתי אני אוכל לקבל דירה".

שעות ספורות אחרי שהחלה את מחאתה, היא כבר נשאה פירות: ראש העירייה, אליהו זוהר, ירד מלשכתו ושוחח איתה ארוכות. בתום התייעצויות עם אנשיו ועם העובדים הסוציאליים במחלקת הרווחה, הודיעה העירייה כי נמצא פיתרון, ולו זמני, למצבה של נאווה וילדיה. "בימים הראשונים ראש העירייה, יחד עם גורמים שונים בעירייה, טיפל כראוי בכל הבעיות שהועלו על מנת לאפשר לגב' ולילדיה לחיות כראוי ובתנאים הנדרשים אשר לא יפורטו כאן עקב צנעת הפרט", נמסר משם. "הנושא הועבר להמשך טיפול מול הגורמים הרלוונטיים כגון שר השיכון מחלקת רווחה. כעת ראש העירייה דאג לגב' ולילדיה לדירה במשך חודשיים עד שיתוקן הנזק שקיים בדירה".

מה יהיה לאחר חודשיים? אילו אומרת כי היא מקווה שבמשרד הבינוי והשיכון ובחברת "עמידר" יתעשתו ויעניקו לה דירה במסגרת הדיור הציבורי, במסגרת זכאותה. בינתיים, חבריה מהעובדה ותושבים בעיר שהתגייסו לסיוע למשפחה כבר דאגו לבגדים חדשים, לחלק ממוצרי החשמל ההכרחיים ואפילו לציוד ללימודים עבור הילדים. "אני רק מקווה שהסיוט הזה ייגמר כבר, הפעם באמת", סיכמה אילו.

לחץ להמשך קריאה