צור עימנו קשר

חדשות

נוהרים החוצה: שיא בהגירה השלילית מהעיר

פורסם

בתאריך

תושבי העיר נעים בכמויות אדירות אל מחוצה לה: בשנת 2014 נרשם שיא של שבע שנים לפחות בהיקף ההגירה השלילית. 887 תושבים עזבו את העיר, ורק 490 עברו להתגורר בה – קיטון של 397 תושבים. בשבע השנים האחרונות צמחה האוכלוסייה בכאלף תושבים בלבד. ההכנסה החודשית לנפש ירדה בתוך 5 שנים ב-773 ש"ח, מספר בעלי התואר האקדמי הצטמק ומספר הזכאים לקבל קצבת הכנסה עלה. הנחמה: יותר תושבים מרוויחים מעל שכר המינימום

בשנת 2014 נרשמה הגירה שלילית בשיעור 1.9% מקריית מלאכי החוצה – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה. יותר מארבעה אחוזים מתושבי העיר – 887 במספר בסך הכל – עזבו את העיר בשנה זו, לעומת 490 תושבים שהצטרפו לשורותיה. בסך הכל נרשמה הגירה שלילית (עוזבים פחות מצטרפים) של מינוס 397 תושבים. אוכלוסיית העיר בסוף שנת הבדיקה עמדו על 21.3 אלף תושבים.
מדובר בדוח השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמפורסם אחת לשנה ומתייחס לשנה שחלה שנתיים קודם פרסומו. במסגרת הדוח מפיצה הלשכה נתונים הנוגעים לעשרות תחומי חיים בהם דמוגרפיה, מקצוע, קצבאות, גמלאות ונתוני שכר. הנתונים, המפורסמים בנפרד לגבי כלל הרשויות המקומיות בישראל, נחשבים בדוקים ורשמיים ומשמשים כלי ניתוח ומחקר בידי גופי ממשל ומשרדי ממשלה.
לפי בדיקת הנתונים שערך השבוע "המקור", קריית מלאכי סובלת מהגירה שלילית משמעותית לאורך השנים, ואלמלא הריבוי הטבעי – אוכלוסייתה הייתה מצטמצמת משנה לשנה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובעים כי במשך תקופה של שבע שנים – מאז שנת 2008 ועד שנת 2014 – גדלה אוכלוסיית העיר בשיעור של 1,081 תושבים בלבד – מ-20,145 תושבים בשנת 2008 ל-21,226 תושבים בשנת 2014. מדובר בתוספת ממוצעת של 154 תושבים בכל שנה בלבד.
מבדיקה השוואתית לאורך השנים האחרונות עולה כי קצב גידול האוכלוסייה בעיר, הכולל את הריבוי הטבעי מצד אחד ואת מאזן ההגירה מצד שני – הלך והצטמצם בשנים האחרונות עד שהגיע לאפס בשנת 2014. בשנת 2011 עמד אחוז גידול האוכלוסייה (ריבוי טבעי בתוספת מאזן הגירה) על 0.9%. שנה לאחר מכן עמד אחוז גידול האוכלוסייה על 1.3% ובשנת 2013 הוא התכווץ ל-0.6%. בשנת 2014 התאפס קצב הגידול לחלוטין, כאשר לראשונה נרשם מספר כמעט זהה בין מספר התושבים שהפסיקו להתגורר בעיר, הן באופן יזום (הגירה לעיר אחרת) והן באופן טבעי (פטירה).
מספר התושבים שעזבו את העיר עמד על 1,105 תושבים, מתוכם 887 תושבים שבחרו להעתיק את מקום מגוריהם לעיר אחרת ועוד 118 תושבים שנפטרו, ואילו מספר התושבים שהצטרפו לעיר עמד על 1,043 בני אדם – 553 תינוקות חדשים שנולדו ועוד 490 תושבים שהעתיקו את מקום מגוריהם אל קריית מלאכי. בנטרול הגידול הטבעי, כאמור, עמד מאזן ההגירה לעיר על מינוס 397 בני אדם.
אם זה לא מספיק, הרי שההגירה השלילית מחוץ לעיר הייתה בשנת 2014 בשיא של שבע שנים לפחות – שבכולן נרשמה הגירה שלילית מהעיר החוצה: בשנת 2008 עמד יחס ההגירה השלילית על מינוס 155 תושבים, שנה לאחר מכן על מינוס 333, בשנת 2010 עזבו את העיר 213 תושבים יותר מאשר הצטרפו אליה, ובשנת 2011 עמד יחס ההגירה על מינוס 90 תושבים בלבד – הנתון הנמוך ביותר בשנים האחרונות. שנה לאחר מכן זינק הנתון מחדש ועמד על מינוס 321 תושבים, כאשר בשנת 2013 עזבו את העיר 269 תושבים יותר מאשר הצטרפו אליה.

עצמאים מרוויחים יותר

נתונים נוספים שהתפרסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוגעים למצב הסוציו-אקונומי בעיר. הלשכה קבעה כי העיר תרד דרגה אחת במדד החברתי-כלכלי, מאשכול 4 לאשכול 3. נתונים נוספים שפורסמו ונוגעים לשנים 2013 ו-2014 שופכים אור על תחומי חיים נוספים הנוגעים לתושבי העיר. כך למשל עולה מהנתונים כי ההכנסה החודשית לנפש (כולל ילדים) עמדה בשנת 2013 על 2,878 ש"ח, ירידה משמעותית לעומת שנת 2008, אז עמדה ההכנסה החודשית לנפש על 3,651 ש"ח – קיטון של 773 שקלים בחודש לנפש.

עוד בתחום השכר, מקבלי קצבת הבטחת הכנסה עלתה מ-5.8 מהתושבים בשנת 2008 ל-6.1% מהתושבים בשנת 2013. מנגד, מספר המרוויחים שכר הנמוך משכר המינימום ירד מעט – משיעור של 49.7% מהתושבים בשנת 2008 ל-48.8% מהתושבים ב-2013. המשכורת הממוצעת לשכיר בעיר בשנת 2013 עמדה על 5,380 ש"ח, כאשר גברים הרוויחו בממוצע 6,534 ש"ח ואילו נשים רק 4,217 ש"ח בחודש. סך כל מספר העובדים השכירים המתגוררים בעיר עמד על 9,996 בני אדם. מקרב תושבי העיר, 499 היו בעלי עסקים עצמאיים, שכל אחד מהם הרוויח בממוצע 8,289 ש"ח בחודש.
בתחום הדיור, מספר הדירות בעיר בשנת 2014 עמדו על 5,973, ואילו מספר הרכבים הממונעים – רכבים, אופנועים וקטנועים כאחד – עמד על 6,229. הגיל הממוצע של רכב עמד על 8 שנים, וסכום האגרה הממוצע ששילמו התושבים בעיר עבור הטסט (רישוי) לרכב עמד על 1,260 ש"ח. בתחום הילדים, ב-%18 מהמשפחות בעיר היו יותר מארבעה ילדים. כל תושב בעיר שהה בחו"ל 2.65 ימים בשנת 2013. אם אתם תושבי העיר שקוראים את הכתבה ומנסים להיזכר מתי הייתם בחו"ל לאחרונה, ונזכרים שלא הייתם – אזי שיש להבהיר כי מדובר בממוצע שמשקלל בתוכו את כלל הימים ששהו מי מתושבי העיר בחו"ל – ומחלק את מספר הימים במספר התושבים.

פחות שנות לימוד

בתחום החינוך, בשנת 2014 היו בעיר 4,294 תלמידים (לא כלל גנים), מתוכם 2,499 בבתי ספר יסודיים ו-1,795 בבתי ספר תיכוניים. הם למדו ב-20 בתי ספר יסודיים ותיכוניים שהיו בהם 205 כיתות. ממוצע התלמידים לכיתה היה נמוך יחסית, ועמד על 21 תלמידים בלבד. בגנים למדו 1,274 ילדים בסך הכל.
לפי הנתונים, מספר התושבים בעלי תואר אקדמי בקריית מלאכי פחת משנת 2008, אז הוא עמד על 10.9% מתושבי העיר, כאשר בשנת 2013 עמד אחוז בעלי התואר האקדמי על 10.3% בלבד. עוד בתחום ההשכלה: ממוצע שנות הלימוד לתושב בעיר ירד מ-11.9 ב-2008 ל-11.1 בשנת 2013. 32% בלבד מבין בעלי תעודת הבגרות בשנת 2014 – עמדו בתנאי הסף לקבלה למוסד אקדמי. היתר לא יוכלו להתקבל לאקדמיה משום שאיכות תעודת הבגרות שלהם לא הייתה טובה מספיק.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה