צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

נוהרים החוצה: שיא בהגירה השלילית מהעיר

פורסם

בתאריך

תושבי העיר נעים בכמויות אדירות אל מחוצה לה: בשנת 2014 נרשם שיא של שבע שנים לפחות בהיקף ההגירה השלילית. 887 תושבים עזבו את העיר, ורק 490 עברו להתגורר בה – קיטון של 397 תושבים. בשבע השנים האחרונות צמחה האוכלוסייה בכאלף תושבים בלבד. ההכנסה החודשית לנפש ירדה בתוך 5 שנים ב-773 ש"ח, מספר בעלי התואר האקדמי הצטמק ומספר הזכאים לקבל קצבת הכנסה עלה. הנחמה: יותר תושבים מרוויחים מעל שכר המינימום

בשנת 2014 נרשמה הגירה שלילית בשיעור 1.9% מקריית מלאכי החוצה – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה. יותר מארבעה אחוזים מתושבי העיר – 887 במספר בסך הכל – עזבו את העיר בשנה זו, לעומת 490 תושבים שהצטרפו לשורותיה. בסך הכל נרשמה הגירה שלילית (עוזבים פחות מצטרפים) של מינוס 397 תושבים. אוכלוסיית העיר בסוף שנת הבדיקה עמדו על 21.3 אלף תושבים.
מדובר בדוח השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמפורסם אחת לשנה ומתייחס לשנה שחלה שנתיים קודם פרסומו. במסגרת הדוח מפיצה הלשכה נתונים הנוגעים לעשרות תחומי חיים בהם דמוגרפיה, מקצוע, קצבאות, גמלאות ונתוני שכר. הנתונים, המפורסמים בנפרד לגבי כלל הרשויות המקומיות בישראל, נחשבים בדוקים ורשמיים ומשמשים כלי ניתוח ומחקר בידי גופי ממשל ומשרדי ממשלה.
לפי בדיקת הנתונים שערך השבוע "המקור", קריית מלאכי סובלת מהגירה שלילית משמעותית לאורך השנים, ואלמלא הריבוי הטבעי – אוכלוסייתה הייתה מצטמצמת משנה לשנה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובעים כי במשך תקופה של שבע שנים – מאז שנת 2008 ועד שנת 2014 – גדלה אוכלוסיית העיר בשיעור של 1,081 תושבים בלבד – מ-20,145 תושבים בשנת 2008 ל-21,226 תושבים בשנת 2014. מדובר בתוספת ממוצעת של 154 תושבים בכל שנה בלבד.
מבדיקה השוואתית לאורך השנים האחרונות עולה כי קצב גידול האוכלוסייה בעיר, הכולל את הריבוי הטבעי מצד אחד ואת מאזן ההגירה מצד שני – הלך והצטמצם בשנים האחרונות עד שהגיע לאפס בשנת 2014. בשנת 2011 עמד אחוז גידול האוכלוסייה (ריבוי טבעי בתוספת מאזן הגירה) על 0.9%. שנה לאחר מכן עמד אחוז גידול האוכלוסייה על 1.3% ובשנת 2013 הוא התכווץ ל-0.6%. בשנת 2014 התאפס קצב הגידול לחלוטין, כאשר לראשונה נרשם מספר כמעט זהה בין מספר התושבים שהפסיקו להתגורר בעיר, הן באופן יזום (הגירה לעיר אחרת) והן באופן טבעי (פטירה).
מספר התושבים שעזבו את העיר עמד על 1,105 תושבים, מתוכם 887 תושבים שבחרו להעתיק את מקום מגוריהם לעיר אחרת ועוד 118 תושבים שנפטרו, ואילו מספר התושבים שהצטרפו לעיר עמד על 1,043 בני אדם – 553 תינוקות חדשים שנולדו ועוד 490 תושבים שהעתיקו את מקום מגוריהם אל קריית מלאכי. בנטרול הגידול הטבעי, כאמור, עמד מאזן ההגירה לעיר על מינוס 397 בני אדם.
אם זה לא מספיק, הרי שההגירה השלילית מחוץ לעיר הייתה בשנת 2014 בשיא של שבע שנים לפחות – שבכולן נרשמה הגירה שלילית מהעיר החוצה: בשנת 2008 עמד יחס ההגירה השלילית על מינוס 155 תושבים, שנה לאחר מכן על מינוס 333, בשנת 2010 עזבו את העיר 213 תושבים יותר מאשר הצטרפו אליה, ובשנת 2011 עמד יחס ההגירה על מינוס 90 תושבים בלבד – הנתון הנמוך ביותר בשנים האחרונות. שנה לאחר מכן זינק הנתון מחדש ועמד על מינוס 321 תושבים, כאשר בשנת 2013 עזבו את העיר 269 תושבים יותר מאשר הצטרפו אליה.

עצמאים מרוויחים יותר

נתונים נוספים שהתפרסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוגעים למצב הסוציו-אקונומי בעיר. הלשכה קבעה כי העיר תרד דרגה אחת במדד החברתי-כלכלי, מאשכול 4 לאשכול 3. נתונים נוספים שפורסמו ונוגעים לשנים 2013 ו-2014 שופכים אור על תחומי חיים נוספים הנוגעים לתושבי העיר. כך למשל עולה מהנתונים כי ההכנסה החודשית לנפש (כולל ילדים) עמדה בשנת 2013 על 2,878 ש"ח, ירידה משמעותית לעומת שנת 2008, אז עמדה ההכנסה החודשית לנפש על 3,651 ש"ח – קיטון של 773 שקלים בחודש לנפש.

עוד בתחום השכר, מקבלי קצבת הבטחת הכנסה עלתה מ-5.8 מהתושבים בשנת 2008 ל-6.1% מהתושבים בשנת 2013. מנגד, מספר המרוויחים שכר הנמוך משכר המינימום ירד מעט – משיעור של 49.7% מהתושבים בשנת 2008 ל-48.8% מהתושבים ב-2013. המשכורת הממוצעת לשכיר בעיר בשנת 2013 עמדה על 5,380 ש"ח, כאשר גברים הרוויחו בממוצע 6,534 ש"ח ואילו נשים רק 4,217 ש"ח בחודש. סך כל מספר העובדים השכירים המתגוררים בעיר עמד על 9,996 בני אדם. מקרב תושבי העיר, 499 היו בעלי עסקים עצמאיים, שכל אחד מהם הרוויח בממוצע 8,289 ש"ח בחודש.
בתחום הדיור, מספר הדירות בעיר בשנת 2014 עמדו על 5,973, ואילו מספר הרכבים הממונעים – רכבים, אופנועים וקטנועים כאחד – עמד על 6,229. הגיל הממוצע של רכב עמד על 8 שנים, וסכום האגרה הממוצע ששילמו התושבים בעיר עבור הטסט (רישוי) לרכב עמד על 1,260 ש"ח. בתחום הילדים, ב-%18 מהמשפחות בעיר היו יותר מארבעה ילדים. כל תושב בעיר שהה בחו"ל 2.65 ימים בשנת 2013. אם אתם תושבי העיר שקוראים את הכתבה ומנסים להיזכר מתי הייתם בחו"ל לאחרונה, ונזכרים שלא הייתם – אזי שיש להבהיר כי מדובר בממוצע שמשקלל בתוכו את כלל הימים ששהו מי מתושבי העיר בחו"ל – ומחלק את מספר הימים במספר התושבים.

פחות שנות לימוד

בתחום החינוך, בשנת 2014 היו בעיר 4,294 תלמידים (לא כלל גנים), מתוכם 2,499 בבתי ספר יסודיים ו-1,795 בבתי ספר תיכוניים. הם למדו ב-20 בתי ספר יסודיים ותיכוניים שהיו בהם 205 כיתות. ממוצע התלמידים לכיתה היה נמוך יחסית, ועמד על 21 תלמידים בלבד. בגנים למדו 1,274 ילדים בסך הכל.
לפי הנתונים, מספר התושבים בעלי תואר אקדמי בקריית מלאכי פחת משנת 2008, אז הוא עמד על 10.9% מתושבי העיר, כאשר בשנת 2013 עמד אחוז בעלי התואר האקדמי על 10.3% בלבד. עוד בתחום ההשכלה: ממוצע שנות הלימוד לתושב בעיר ירד מ-11.9 ב-2008 ל-11.1 בשנת 2013. 32% בלבד מבין בעלי תעודת הבגרות בשנת 2014 – עמדו בתנאי הסף לקבלה למוסד אקדמי. היתר לא יוכלו להתקבל לאקדמיה משום שאיכות תעודת הבגרות שלהם לא הייתה טובה מספיק.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

שיפוץ כפול

למרות שהעבודות לשדרוגו הסתיימו רק לפני שבעה חודשים, עובר הכיכר ברחוב בן גוריון בעיר שיפוץ נוסף ממש בימים אלו- בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים. "הורסים ובונים כאילו זה לגו. מדובר פה בכסף ובאיכות החיים של כולנו", אמר תושב העיר. העירייה בתגובה: "הקבלן מבצע תיקונים לליקויים שנתגלו בבדיקה שערכנו"

פורסם

בתאריך

על ידי

שבעה חודשים בלבד מיום סיום עבודות השיפוץ וההקמה של הכיכר החדש בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך לבנק לאומי), הרסו לפני כשבועיים עובדי קבלן מטעם העירייה את הכיכר במטרה לשדרג אותו בשנית.
לטענת גורמים בעירייה, הסיבה לשיפוץ החוזר נעוצה בהיותו של הכיכר שנבנה רק לאחרונה "רחב מידי", ועל כן יש להקטינו על מנת שיעמוד בתקן ויוכל להכיל את התנועה הרבה החולפת על פניו.
כזכור, לפני קצת יותר מחצי שנה הודיעו בעירייה על סיום עבודות השדרוג וההקמה של כיכר בן גוריון וכן הכריזו על פתיחת עבודות הפיתוח לאורכו של הרחוב כולו. העבודות האינטנסיביות, כללו אז הקמת חומה חדשה המהווה 'חוצץ' בין הבניינים הסמוכים לבין המרחב הציבורית, ריצוף מחדש של הרחוב באבנים משתלבות, ריבוד הכביש ושיפוץ כיכר התנועה במקום. עם סיום העבודות על הכיכר, המפגיש את הצירים הראשיים רש"י ובן גוריון, החלו בעירייה בשדרוג קטע הכביש שבין כיכר בן גוריון לכיכר ז'בוטינסקי ('הכיכר של סופר'), ועבודות אלו נמשכות גם בימים אלו ואמורים להסתיים בשבועות הקרובים.
אלא שכעת מתברר כי חרף ההשקעה הגבוהה בעבודות השדרוג שנעשו ברחוב בן גוריון בעיר החליטו בעירייה לבצע את העבודות על הכיכר בשנית, מה שמצריך לכאורה הוצאה כספית נוספת שעלותה עשרות אלפי שקלים. "רק לפני חצי שנה נבנה הכיכר החדש", אמר השבוע תושב זועם בשיחה עם "המקור", והוסיף: "מדובר פה בכסף של כולנו. בחמש השנים האלה העירייה נכנסה לנו עמוק לכיס ולא מובן לי איך אפשר להיות כל כך אדישים לכספים האלה", הוסיף.
תושב אחר, שהבחין בנו מצלמים את העבודות, ציין כי לדעתו מדובר בניצול כספי ציבור לצרכי בחירות, "עשו אותו דבר גם בטיילת. הורסים ובונים מחדש כאילו זה לגו כדי להראות שעושים משהו. למישהו יש ספק שמדובר בבזבוז המשאב הציבורי בעיתוי כל כך תמוה, ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות?", אמר.
עיכוב מקובל או הון פוליטי?
הטענות אודות תעמולת בחירות מצד השלטון הנוכחי נשמעו השבוע גם בהקשר מגרש הקטרגל החדש בקיבוץ גלויות. מספר תושבים, חלקם מתגוררים בשכונה ואחרים בסביבתה, תהו השבוע מדוע שערי המגרש החדיש נותרו סגורים חרף הודעת העירייה על סיום העבודות בו, והוסיפו כי הם חשים שמישהו רוצה לגזור קופון על חשבון האינטרס הציבורי, "המגרש הזה רשום על ללו זוהר, לאף אחד אין ספק", אמר תושב העיר, שהסביר, "עם זאת, לא ברור מדוע מתעכבים עם פתיחת המגרש. לא ייתכן שילדים לא יכולים להיכנס פנימה ונאלצים לסכן את חייהם בטיפוס על הגדר רק בגלל שבעירייה רוצים לכאורה לערוך טקס פתיחה ראוותני. מישהו פה חושב הפוך", אמר התושב.
תושב אחר, המתגורר ממש בסמוך למגרש הקטרגל, סיפר כי בימי השבת מטפסים עשרות ילדים מעל הגדר הגבוהה במטרה ליהנות מהמגרש המפואר, ולאחרונה אף הצליח אלמוני לפרוץ את המנעולים ולהותיר את שערי המגרש פתוחים ללא ידיעתה של העירייה.
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "לגבי הכיכר בסמוך לבנק לאומי, הרי שהעבודה המתבצעת כעת נעשית לבקשתה של העירייה לאחר שזו מצאה ליקויים בביקורת שערכה אחר עבודתו של הקבלן. בעניין מגרש הקטרגל בשכונת קיבוץ גלויות, היות ומדובר במגרש סינתטי נדרש אישור של פיפ"א לשם פתיחתו, ולכן העיכוב בחניכתו. ברגע שיתקבל האישור יערך טקס מכובד".

המגרש בקיבוץ גלויות. "מישהו חושב הפוך" (צילום: יח"צ)

לחץ להמשך קריאה