צור עימנו קשר

חדשות

נאה דורש – ומקיים?

פורסם

בתאריך

מאז שנבחר, ראש העירייה אליהו זוהר הטיף לחיסכון כספי בנוגע לשכר העובדים וקיצץ בשעות הנוספות לעובדים. אך התנהלותו בכל הנוגע למנהל מחלקת החינוך היוצא מדגימה כיצד החיסכון הכספי זז הצידה כשהוא מעוניין בכך // בנימה אישית

איך ניתן לכנות מי שמקבל תשלום עבור עבודה שהוא לא עושה? כדי למצוא תשובה לשאלה הזאת לא צריך להרחיק לכת. מספיק להיזכר באמירתו של ראש העירייה, אליהו זוהר, שבישיבת מועצה פומבית הזהיר מפני "גזל", כהגדרתו וכלשונו שלו, שנעשה מצד עובדי העירייה שבראשם הוא עובד. זה קרה רק לפני פחות משנה, כשמועצת העיר דנה – לבקשת האופוזיציה בימים שעוד היו ניצנים של ממש ממנה – בקיצוץ המאסיבי שערכה העירייה בשעות הנוספות של עובדיה.

תשמעו סיפור דימיוני: היו היה, ברשות ציבורית מסויימת ורחוקה, עובד בכיר בדרגת מנהל אגף. אותו מנהל הציג תוצאות לא מרשימות, בלשון המעטה, ולדעת רבים, נכשל בתפקידו. הרשות הציבורית, שמנהליה לא רוו נחת מהתנהלותו ויכולותיו המקצועיות של מנהל האגף, כמו גם מהתוצאות הכושלות שהשיג, כאמור, החליטו שדי להם: הם הודיעו לו על כוונתם לפטר אותו מתפקידו.

מנהל האגף לא אהב את ההחלטה. הוא טען שבניגוד לדעת מנהליו, הישגיו מרשימים דווקא, והוסיף וציין שכבר שנים רבות, יותר מעשור, הוא מכהן בתפקידו ואין סיבה לפגוע בו או בשכרו, שעומד על סכום מרשים של כ-25 אלף שקלים בחודש, לא כולל עלויות העסקה נוספות המוטלות על הרשות. אלא שהרשות הציבורית ויושב הראש שלה לא התרשמו, וקבעו שההסברים לא מתקבלים. המנהל יפוטר ובמקומו, כך מקווים, יבוא מנהל מוצלח יותר, שיוביל את המערכת להישגים טובים יותר.

חיש מהר מיהרה הרשות ופרסמה מכרז כדי לאתר מחליף למנהל האגף המודח מתפקידו. רשימת המנהלים הפוטנציאליים הייתה ארוכה: עשרות הציגו את מועמדותם לתפקיד, שנחשב לאחד הקשים, המאתגרים וגם החשובים באותה רשות ציבורית. חבר המנהלים של אותה רשות ציבורית כבר התכונן לכניסתו לתפקיד של המנהל החדש שנבחר לבסוף לתפקידו. חלקם הגדול התרשם כי המועמד שנבחר לבסוף הוא בעל רזומה מכובד, וחלקם אפילו הגדירו אותו כ"איש הנכון במקום הנכון". החברים בחבר המנהלים אפילו החלו להיפרד מהמנהל היוצא, איחלו לו בהצלחה בהמשך הדרך וכל שיבקש, לו יהי.

אחרי סיום המכרז, הרשות ערכה מיני טקס מיוחד לקבלתו לתפקיד של מנהל האגף החדש. העובדים שיעבדו תחתיו הכירו אותו, שמעו ממנו את משנתו וחזונו והחלו בעבודה שוטפת איתו. המנהל היוצא, שכזכור חבר המנהלים כבר נפרד ממנו, היה אמור בשלב הזה כבר לאסוף את חפציו ולעזוב את הרשות בה עבד בעשור ומשהו האחרון. בכל זאת, הרי הרשות הציבורית והעומד בראשה חשבו ואמרו שהוא לא צלח בתפקיד, ולכן יש להיפרד ממנו. כמו שאתם, בעסק הפרטי שלכם, לא הייתם מעסיקים עובד שאתם לא מרוצים ממנו, כך גם אותה רשות ציבורית אמורה לנהוג, ככה לפחות חשבו כולם.

אבל אז התברר שלמרות חוסר ההצלחה היחסית בתפקיד, שלמרות שנבחר מנהל חדש במקומו, שלמרות שכבר נפרד מרבים מחבריו לעבודה, אותו מנהל אגף בכלל יישאר בעבודה. מדוע? בא והחליט ראש אותה רשות ציבורית שמה אכפת לו להמשיך להעסיק את מנהל האגף לשעבר בתפקיד אחר. איזה תפקיד אחר? לא ברור. גם חבר המנהלים, שביקש לקבל תשובות, לא הצליח להבין את התפקיד. ועכשיו, משלמת אותה רשות ציבורית שתי משכורות עבור תפקיד מנהל אגף החינוך: האחת של המנהל החדש, שעומדת על סכום נכבד של כמה עשרות אלפי שקלים, והשנייה למנהל האגף הישן, שעומדת אף היא על כמה עשרות אלפי שקלים. כנראה שלאותה רשות ציבורית יש שפע של כסף, ציבורי כמובן, לבזבז.

ובכן, הסיפור הזה אולי נשמע דימיוני, אבל בטח לא תופתעו לשמוע שהוא בדיוק מה שמתרחש ברשות ציבורית אחת שאתם מכירים – עיריית קריית מלאכי. מנהל האגף הישן הוא למעשה מנהל מחלקת החינוך לשעבר, שמעון עמר, מנהל האגף החדש הוא מיכאל בן שטרית, חבר המנהלים הוא חברי מועצת העיר וראש הרשות הוא אליהו זוהר. והכי מעניין, ואולי בעיקר מעצבן, הוא שכספי הציבור שמבוזבזים מבלי הסבר ראוי לשמו – הם הכספים שלנו, תושבי קריית מלאכי.

עמר אמנם הודח מתפקידו הבכיר כבר לפני כחודשיים ומנהל חדש התקבל לתפקיד במקומו, אבל אחרי שבתחילה תכננה העירייה וראש העירייה, אליהו זוהר, להגיד לו תודה על כהונתו רבת השנים ולהיפרד ממנו לשלום, הם חזרו בהם. מה התפקיד שממלא עמר כיום, אחרי שמנהל חדש כבר נבחר למנהל מחלקת החינוך? שאלתי השבוע גורמים שונים בעירייה, מחברי מועצה ועד פקידים בכירים, אבל לאף אחד לא הייתה תשובה. כששאלתי את זוהר על הנושא, עם קבלתו לתפקיד של המנהל החדש בן שטרית, הוא אמר ש"יש הרבה מה לעשות", ולכן "הוא (עמר) יישאר במערכת".

זוהי דוגמא נוספת לבזבוז חצוף וחסר חשיבה של כספי ציבור. 31 אלף שקלים הייתה עלות העסקתו של שמעון עמר בשנת 2014, ויש להניח שהשכר עלה מאז. 62 אלף שקלים בחודשיים האחרונים מוציאה העירייה על איוש של תפקיד לא מוגדר, שהצורך בו מוטל בספק. בעשרת החודשים הבאים היא תוציא עוד יותר מ-300 אלף שקלים, ובסך הכל תשלם כ-400 אלף שקלים בשנה לעמר – אלא אם שכרו יקוצץ משמעותית בעקבות שינוי הגדרת תפקידו.

אם ראש העירייה זוהר מתקשה לדעת איך קוראים לזה, למעט בזבוז כספי ציבור, הוא מוזמן לחזור לפסקה הראשונה שבטור ולהיזכר באמירות שהוא עצמו ניפק.

זו כבר מגמה

זוהי אינה הפעם הראשונה, כמובן, שהעירייה נוהגת בחוסר חוכמה, בפזיזות ובקלות דעת בכל הקשור לניהול ענייני כוח האדם שלה, וזוהי אינה הפעם הראשונה שהקופה הציבורית נפגעת בעקבות זאת.

אם נפליג בזיכרוננו אל ראשית הקדנציה, נוכל להצביע על עוד שני מקרים בעלי קווי דימיון: הראשון, זה של מזכירת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. ראש העירייה זוהר ביקש לפטר מתפקידה את המזכירה הנוכחית, סימה חזן. העירייה פרסמה מכרז, קיבלה לתפקיד עובדת חדשה והחלה להעסיק אותה – מבלי שחזן בכלל אכן הוזזה מהתפקיד. התוצאה: העירייה משלמת כבר שנה וחצי ויותר שתי משכורות עבור תפקיד "מזכירת ועדת התכנון והבנייה".

המקרה השני הוא זה של ראשת לשכת ראש העירייה. עם כניסתו לתפקיד ניצל זוהר את זכותו ומינה את הודיה לוגסי לרל"שית שלו. במצב עניינים רגיל, הרל"שית הקודמת בלשכה, מגי עיני, שהתקבלה לתפקיד על ידי ראש העירייה מוטי מלכה, הייתה אמורה לסיים את תפקיד האמון שהתקבלה אליו. אלא שזוהר מצא פרצה, והעביר את רל"שית הלשכה של מלכה לתפקיד "מזכירת סגני ראש העירייה".

אולי כדאי לזוהר ולחברי הקואליציה שלו, בטרם יסתערו עם סכין בין השיניים על עובדים ששכרם המקסימלי הוא חמשת אלפים שקלים, לתקן את המחדלים שהם עצמם יצרו ועלו ויעלו לעירייה, בחישוב זהיר, מאות אלפי שקלים בשנה, מידי שנה. "נאה דורש – נאה מקיים".

לחץ להמשך קריאה
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.