צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

ספורט

מפעל חייו

ארבעה עשורים שעמרם בן שמואל, אחד האנשים הכי מזוהים עם קבוצת הכדורגל המקומית, נמצא שם עבור מועדון הכדורגל של קריית מלאכי בין אם בתפקיד רשמי ובין אם לאו, מחצית מחייו הקדיש בן שמואל למען הצלחתו של המועדון המקומי- מהפועל של שנות השבעים, דרך בית"ר של שנות השמונים ועד מכבי של שנות האלפיים. בראיון חגיגי הוא מספר על השנים הנוסטלגיות, מתאר את התחושות אחרי הליך הפירוק, מחשב את הסיכויים לעלות ליגה כבר העונה ומסביר מהו הצעד שקריית מלאכי העיר צריכה לעשות כדי לצעוד קדימה

פורסם

בתאריך

רבים הם האנשים אשר עמדו לצידו של מועדון הכדורגל המקומי על גלגוליו השונים. הפועל המיתולוגית, בית"ר האהובה או מכבי הנוכחית, כולם נהנו מתרומתם של תושבים מקומיים, חובבי ספורט מושבעים, שהקדישו מזמנם וממרצם לטובת הצלחתו, שגשוגו ולעיתים אף שרידותו של מועדון הספורט היחיד בעיר- שמצליח למשוך אליו מאות אנשים משך עשרות בשנים.
אלא שעם כל הכבוד לכולם- רק אחד, עמרם בן שמואל, היה שם תמיד: מהפועל של אריה דרול, דרך בית"ר של מישל כהן ז"ל ועד מכבי של שנות האלפיים.
בן שמואל, 80, עלה לישראל בשנת 1955 והתיישב בקיבוץ גשר שבעמק הירדן. בשנת 1964 עזב את הקיבוץ והגיע לקריית מלאכי, בה גר ואותה שירת קרוב ליובל שנים. הוא נשוי ללאה, אב לארבעה ילדים וסב לחמישה עשר נכדים ולשלושה נינים, שלטענתו היו אלה שגרמו לו ולרעייתו לעשות את המעבר מערבה לאשקלון- העיר בה הוא מתגורר כיום. "רצינו להיות קרובים לנכדים. את ההחלטה לקחה אישתי, שאח שלה גם כיהן כאן כראש העירייה (בני וקנין, ה"ה). אם זה היה תלוי בי לא הייתי עובר. קריית מלאכי זו אהבת חיי".
כבר בימיו הראשונים בקריית מלאכי החל בן שמואל לשמש כמדריך נוער, והתקבל שנים אחדות מאוחר יותר לעבודתו בעירייה. כחלק מתפקידיו, שימש כרכז קניות, מנהל מחלקת התברואה ואף כתובע העירייה, אך יותר מכולם הוא זוהה כאיש מועדון הכדורגל המקומי בכל רמ"ח איבריו.
40 שנה היה שם בן שמואל, היה ועודנו חלק מהנהלת המועדון בצורה זו או אחרת: אם כחבר הנהלה, אם כבעל זכות חתימה ואם כחבר עמותה מן המניין, בן שמואל נמצא שם עבור מלאכי מאז ימי שנות ה-70 העליזים, וכנראה שלתמיד. "מעולם לא הלכתי אחרי הגופים. זה לא עניין אותי. איפה שהיו צריכים אותי הייתי. לקחתי חלק בהנהלה של הפועל עם היו"ר אריה דרול, בבית"ר של מישל כהן ז"ל והיום אני במכבי".

מה אתה זוכר מהתקופה ההיא, שמרביתנו לא זכו לחוות אלא רק שמענו עליה מגורם שלישי?
"נוסטלגיה. ראשית אפשר לומר שהתקופה אז הייתה הרבה יותר רגועה. היום הזמנים השתנו. יש הרבה לחצים, הרבה תחרויות ולצערי גם הרבה פוליטיקה. שנית, היום אם אין לנו את התמיכה של באר טוביה אין זכות קיום. כסף משחק תפקיד. בעבר שיחקו פה שחקנים בתשלומים סמליים, באו מאהבה. היום יש קבוצות בליגה עם תקציב של מיליון שקל".

אמרת שלקחת חלק בכל המועדונים בעיר. אתה זוכר את משחקי הדרבי? השמועות אומרות שהייתה בעיר חגיגה גדולה.
"איך אפשר לשכוח? העיר הייתה כמרקחה והייתה יריבות ספורטיבית לתפארת, אבל לא הייתה מלחמה כמו שיש היום. אני זוכר את משחקי הדרבי בעיקר בימיי בבית"ר. היה לנו יותר קהל, אבל מכבי והפועל היו יותר טובים מאיתנו ולרוב ניצחו".

מי היו האנשים בפרונט? אלה שהובילו את הקבוצות המקומיות.
"אלי ביטון היה חבר הנהלה מסור ושלמה סופר שעזר לנו בהפועל, אבל כפי שציינתי תחילה, אני זוכר יותר את התקופה בבית"ר. מישל כהן ז"ל, מדירה 538 בקיבוץ גלויות, היה יו"ר. איש בית"ר אמיתי. הבית שלו ממש היה סניף של תנועת בית"ר. ביום שהוא נפטר נשברנו. הייתי צריך להישאר לבד ולקחתי הכל לידיים".

ושחקנים מרכזיים?
"חיים עטון שמאמן את מכבי היום היה מאמן גם אז. עובדיה עובד, ניסים עובד, ששיחקו גם בהפועל. בבית"ר כיכבו אבא של שי סבן, עמוס. הוא היה שחקן מצוין. יוסי חדד, ראש העירייה לשעבר, היה שוער נהדר. גם רוב השחקנים לא ראו ביריבות בין הפועל, מכבי ובית"ר מלחמת עולם כמו שאנחנו חווים היום במשחקי דרבי בארץ ובעולם.

הארכיון של שמואל, שומר הכל.

איך עושים את המעברים האלה מהפועל לבית"ר?
"אין ספק שזה לא פשוט, בייחוד שהייתי איש אחדות עבודה. השתלבנו בתוך מפא"י ומפ"ם. אלו היו החודשים הראשונים שבאתי לקריית מלאכי. אליהו ביטון, שהיה יו"ר מפלגת העבודה וגם חבר מועצה בהמשך הכניס אותי למפלגה. בזמן הבחירות למועצת סניף ספגתי מפח נפש למרות הבטחות של שלמה סופר שניבחר, והחלטתי שאני עובר לליכוד".

גם אידאולוגית?
"היה לי קשה. הייתי חבר מזכירות ושימשתי בתפקידים מרכזיים במטה של עבודי. זה היה לפני תקופת בגין. היה לי חדרון קטן של המערך בלב, אבל היום אני איש ליכוד מוחלט".

בוא נחזור לכדורגל. מי היו היריבות המיתולוגיות?
"היו כמה. בית שמש, זו שהרסה למלאכי את העלייה בעונה שעברה, הייתה יריבה קשה. גם קריית גת ושדרות. המשחקים היו מעניינים. הכי קשה לשכוח זה את המשחקים מול רמלה. כל משחק התחיל במכות והסתיים במכות. גם אני חטפתי שם. למזלנו החברה שלנו לא היו פחדנים, אחרת זה היה נגמר רע. הם היו אמיצים. באים עם שרשראות, אבנים. לא שאני מעודד אלימות חלילה, אבל בימים ההם לא הייתה ברירה אלא להפגין חוזקה. היום יש ממסד, הכל שונה לגמרי".

"המועדון עבר הבראה"

במהלך הראיון, שנערך במשרדו של בן שמואל באחד מחדרי ביתו באשקלון, שולף חבר העמותה הוותיק בזה אחר זה מסמכים שאסף במרוצת השנים. כולם מתויקים לקלסרים, ומסודרים בסדר מופתי בארונית, המכילה גם ספרי קודש. על גביה ולצידה תעודות הוקרה ותמונות של הילדים, הנכדים והנינים.
גם תעודת הלידה של בן שמואל, שנשמרה על ידו בקנאות משנת 1938 מופיעה שם, לצד כתב ההסמכה המאשר לו לשמש כתובע מטעם העירייה, תעודת החובש, תעודת חבר ליכוד וכן תעודת חבר מזכירות מרחב דרום במועצת הפועלים, תפקידו הנוכחי.
בין כל המסמכים האישיים, שומר בן שמואל גם על אסמכתאות שונות המעידות על תפקידיו השונים במועדון הכדורגל המקומי, בו כיהן כאמור כיו"ר, חבר הנהלה, בעל זכות חתימה וחבר עמותה מן המניין. "כל השנים דאגתי שהכספים יזרמו. ניסיתי לעזור בכל תפקיד בו הייתי", אומר בן שמואל, שמתייחס גם להליך הפירוק שעברה העמותה המנהלת את המועדון בשנת 2014, "לא האמנתי שהיו דברים כאלה. שמעתי שחקרו לא מזמן כמה חבר'ה מתקופות בעבר בגלל כל מיני חובות, צ'קים, כספים. זה כואב".

תעודת הלידה של עמרם מצרפת

חקרו כמה עשרות, וממשיכים לזמן אנשים.
"איתי לא דיברו כי אין לי זכות בדברים האלה. אני עדיין לא מאמין שעשו את מה שאומרות השמועות, לא מאמין שהיו דברים כאלה. הליך הפירוק הזה, מלבד היותו אות קלון, הוא גם כואב למועדון מבחינה מקצועית. הורידו לנו נקודות וירדנו ליגה, זו הייתה הרגשה גרועה".

ומה מצב המועדון כיום, אחרי ההליך?
"מצב המועדון היום טוב מאוד. הוא עבר הבראה וישנה משמעת. אני משתדל להגיע לאימון אחד בשבוע, ולכל המשחקים. אני כמו אבא של כולם שם".
איפה אפשר לשפר? הרי כל מי שדרך כאן טוען שהמועדון הזה חייב להיות לפחות בליגה א', שלעיר הזו מגיעה קבוצה בליגה גבוהה יותר. למה זה לא קורה?
"בשביל לשפר צריך כסף. צריך שחקנים טובים. לחפש מציאות שישדרגו את הקבוצה. בעבר הבאתי את חנן ואבירן אלקיים מאשקלון, שהפכו שחקנים משמעותיים ותרמו רבות לקבוצה בליגה א'. בטווח הארוך צריך להשקיע בבית הספר לכדורגל, להעניק לילדים יסודות מגיל צעיר. אם אתה זורע בזמן אתה קוצר את מה שצריך, אבל אין התלהבות מצד הרשות המקומית לעשות את זה. אם אתה לוקח ילד בן 12 ומלמד אותו יסודות, בגיל 18 אתה תשתמש בו. אבל מה עושים במקום? הולכים לרעות בשדות זרים. היום שחקן טוב מבקש בליגה ב' 6 אלף ש"ח. אין כסף"

ואולי בכל זאת השנה תצליח הקבוצה הבוגרת להעפיל לליגה א' דרך הפלייאוף? איך אתה מעריך את הסיכויים?
"זה קשה, אבל אפשרי. יש לנו משחק פלייאוף ראשון בבית, שלאחריו ככל הנראה נצא לאשדוד למשחק גמר המחוז. אני מאמין שאפשר לנצח גם שם. הפועל אשדוד שכבר עלתה היא קבוצה חזקה, אבל שאר הליגה באותה רמה. נכון, קשה מאוד לעלות מהפליאוף, אבל לכולן זה קשה. למה שאנחנו נחשוב שזה בלתי אפשרי? לקריית מלאכי מגיעה קבוצה בליגה א' לפחות. ליגה ב' קטן עליה, ואם לא נעלה גם השנה זה יכאב".

מה אתה חושב על הצוות המקצועי של הקבוצה? אמרת שאתה מכיר את חיים עטון שנים ארוכות.
"תראה, בעונה שעברה היה לנו מאמן נפלא, ויקטור גניש, שהיה בן אדם באמת מיוחד. גם פרדי צרפתי, שהחל את העונה הנוכחית, היה איש טוב והקהל קצת הגזים איתו. היום יש את חיים עטון, שאני אכן מכיר אותו שנים ארוכות. הוא מאמן טוב ויואל משלים אותו. חיים עטון של פעם היה הרבה יותר קשה. היום אני שומע את השיחות שלו עם השחקנים ונהנה".

אמרת שהקהל קצת הגזים עם פרדי צרפתי. מה באמת אתה חושב על הקהל?
"הקהל הוא חלק מההנהלה. הוא קובע הרבה. יש לנו קהל טוב, הכי טוב בליגה, והרבה הודות לו לקריית מלאכי יש קבוצה פעילה. אני לא רוצה שיפגעו בקהל, כי בלעדיו אין זכות. אני אוהב את הקהל, אבל מה שעשו למאמן האחרון לא היה פייר. הוא ניצח 12 משחקים ברציפות, פתאום הוא לא טוב כי אמר משהו לאיזה אוהד? זה לא היה במקום".

גם אותה הנהלה, שהקהל חלק ממנה כדבריך, לא מצליחה לשמור על איזון בתפקידים הבכירים בה.
"אני לא מבין את המלחמות האלה. עו"ד שניאור קטש, שניהל את המועדון מאז הפירוק ועד תחילת העונה האחרונה, היה האיש הנכון במקום הנכון. הוא היה מנהל נפלא, כמו סרגל. אבל מה קרה? הוא הלך בגלל אורן אוזן, ואורן אוזן הלך בגלל דורון אוחיון. במקום לעזור אחד לשני, לנהל יחד, הם נקלעים למלחמות על כבוד. עם זאת, חשוב לציין שגם היום המצב בסדר גמור והמועדון מתפקד בצורה טובה ותקינה".

מהי מכבי קריית מלאכי עבורך?
"הרבה שואלים אותי 'מה אתה צריך לרוץ בגיל 80 אחרי קבוצת כדורגל?', ואני אומר להם שזה חזק ממני. החיים שלי זה מועדון הכדורגל של קריית מלאכי. כל שנה אני מארגן לשחקנים כניסה חופשית לחמי יואב, כדי שייהנו מיום גיבוש איכותי. במהלך השנה אנחנו גם דואגים למסיבות על האש, וזה המקום לומר מילה טובה לראש העיר ולעוזרו שתמיד נענים לבקשות שלנו בנושאים הללו".

אתה חושב שמעריכים אותך על מה שעשית בעבר ועל מה שאתה משתדל לעשות גם היום?
"אני מרגיש שכן. כל השנים כיבדו אותי מאוד. לפני תשע שנים עברתי אירוע מוחי באחד מערבי שישי בבית בקריית מלאכי. הילד הקטן שלי לקח אותי בבהילות אל בית החולים והציל אותי, אבל מה שחימם לי את הלב היא כמות הביקורים של שחקנים ואוהדים. כל כך התרגשתי לקבל אהבה אחרי אירוע כזה וקשה לי לתאר את ההרגשה. אני חושב שזה חשוב להעריך את פועלם של אלו שעושים הרבה דברים, בהתנדבות או שלא. היום יש הנהלה חדשה, ונראה שהיא מכבדת את אנשי העבר. נעשו בשנתיים האחרונות גם טקסים לאנשים שתרמו למועדון כמו אברהם ג'מו, גילי מלכה, יואל סויסה ועוד רבים נוספים".

מה לגבי ליגת העל? צופה?
"בוודאי. אני צופה הרבה בכדורגל, ומגיע לפעמים למשחקים של הפועל אשקלון. אני גם אוהד את הפועל באר שבע, אבל לפני שאתה והקוראים מגחכים, אציין שאני לא אוהד בגלל שהקבוצה רצה בצמרת כמו שאוהבים לזלזל בנו, אלא עוד מהימים שאליפות הייתה חלום רחוק-רחוק. כל המשפחה של אשתי מבאר שבע. יש שם ראש עיר צעיר שעושה עבודה פשוט מופלאה".
השנה זה קצת מקרטע, נראה פחות טוב מהשנתיים האחרונות. אתה חושב שזה יספיק לאליפות שלישית ברציפות?
"אין לי ספק בכלל. למרות שבית"ר ירושלים רודפת אחרי באר שבע ועושה עונה יפה, לאדומים של בכר יש סגל איכותי יותר. הרבה אומרים שבאר שבע מאכזבים השנה, אבל אני לא מבין את זה כי הם במקום הראשון בליגה למרות כל מה שעבר עליהם. איפה האכזבה?".

מכבי קריית מלאכי נגד הפועל באר שבע בגמר גביע. את מי אתה מעודד?
"אוי, איזה שאלה קשה. תן לי קודם להגיע למעמד כזה עם קריית מלאכי, זה כבר חלום. בכל מקרה אם הוא יתממש מתישהו, כמובן שהייתי רוצה שקריית מלאכי תזכה. זה הרבה יותר חזק אצלי מכל דבר אחר".

מילה לסיום?
"הייתי רוצה לאחל לקריית מלאכי כעיר שתעשה את הקפיצה המיוחלת. בעבר, כשהייתי בתפקידים בעירייה, קריית מלאכי מנתה 24,000 תושבים, והיום יש 22,000. לאיפה הלכו 2000 תושבים? אז יגידו שאנשים עזבו, כמו שאני עזבתי, או שהילודה הצטמצמה. אבל בשורה התחתונה הצעירים עוזבים, וצריך לדאוג שהם יישארו שם כי הם העתיד. רק אז תהיה הצלחה ויהיה שגשוג בכל התחומים. מהמקום שלי אומר שצריך לעזור לכדורגל, כי זה חינוך הרבה לפני ספורט. לסיום אנצל את ההזדמנות כדי לאחל חג כשר ושמח לכל תושבי העיר הנפלאים".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ספורט

הקרב האחרון בישראל

אורון ובר כחלון, ילידי קריית מלאכי ולוחמי MMA מקצוענים, יתחרו בחודש הבא מול שני יריבים טורקיים בקרב שעשוי להיות האחרון שלהם בישראל- בדרך להגשמת החלום והצטרפות אפשרית לליגת UFC- הנחשבת לליגה הטובה בעולם. "חשוב לנו מאוד להרגיש את התמיכה של הקהל. אנו קוראים לכל תושבי העיר והסביבה להגיע לתמוך בנו. רוצים לנצח בשביל המדינה"

פורסם

בתאריך

על ידי

תחום ה-MMA, בעברית "שילוב אומנויות לחימה", נחשב אולי לאחד התחומים המקופחים ביותר מבחינה תקשורתית בחלקת האלוהים הקטנה שלנו כאן בישראל, אולם בכל הקשור ליחס אליו בעולם בכלל- ובארה"ב בפרט- הרי שמדובר באחד מענפי הספורט המסוקרים ביותר.
בקריית מלאכי, לעומת זאת, מכירים רבים מחובבי הספורט את תחום ה-MMA בעזרתם האדיבה של בני משפחת כחלון, אורון ובר, הנחשבים ללוחמים מקצועיים ומייצגים את העיר, האזור והמדינה בתחרויות בארץ ובעולם.

אורון כחלון, הלוחם הוותיק יותר מבין השניים, החל את דרכו המקצועית במתנ"ס העירוני, כאן בקריית מלאכי, ועשה זאת כבר בגיל 3. אביו, ניסים כחלון, אימן דורות רבים של אנשים באומניות הלחימה השונים, והכשיר גם לוחמים בשירות הביטחון. משכך, היה ברור כי כחלון ג'וניור ימשיך את דרכו של אביו, ויבחר לפתח קריירה מקצועית בתחום.

גם אחיו הצעיר, בר, הלך בעקבות אב המשפחה והאח הבכור ונמשך לתחום כבר מגיל צעיר, "תמיד הייתי קרוב לתחום אומניות הלחימה. הייתי יריב אימונים של אחי ואימנו אחד את השני", סיפר השבוע בר, בשיחה עם "המקור".
השניים, שנולדו וגדלו כאמור בקריית מלאכי, התאמנו עד לפני שנתיים במקומות שונים בקריית מלאכי. תחילה עשו זאת באולם הספורט המקומי, שם ניהל אורון בית ספר פרטי ללימודי אומניות הלחימה, ומאוחר יותר עברו לבית החיל בעיר. לאחרונה, מספר אורון, התאמנו השניים באולם הספורט באחד מבתי הספר בעיר, אולם לאחר שחזרו מחופשה קצרה בחו"ל הופתעו לגלות שמנעולי האולם הוחלפו- והכניסה אליו נמנעה מהם, "עד לפני שנתיים לימדנו את התחום לילדים ובני נוער בקריית מלאכי", מספר אורן כחלון השבוע בשיחה המשותפת עם אחיו בבית אם המשפחה באשקלון, "כבר לפני שנים ארוכות היו מהתלים בנו ומעבירים אותנו ממקום למקום, ככל הנראה בגלל שלא רציתי להפעיל את החוג דרך המתנ"ס אלא באופן פרטי. אני זוכר שהייתי מכניס ילדים שידם לא הייתה משגת בחינם, אבל כנראה שלא הייתה הערכה", מוסיף.

כיום, מתאמנים השניים במקלט ביתה של אמם בבניין דירות במרכז אשקלון, וכן בבית הספר לאומניות לחימה שלהם- השוכן בעיר אשדוד.

אורון כחלון בקרב הקודם מול יריב זר בהיכל מנורה מבטחים. יעלה לקרב האחרון בישראל? (צילום: לוקאס גונן, בלטמור)

הזדמנות אחרונה?

למרות הקושי המסוים שחוו, מעידים האחים כחלון כי שגרת האימונים ממשיכה להיות טובה ואפקטיבית, ומספרים כי רק לפני כחודש חזרו מאירוע דומה ביוון בו ניצחו יריבים מקומיים. עוד קודם לכן, באירוע ייחודי שנערך בישראל וסוקר ארוכות על ידי ערוץ הספורט, ניצח האח הבכור יריבים מאירן וממקדוניה והביא הרבה כבוד כחול-לבן.

בעוד כשלושה שבועות, בשביעי ביולי, יתחרו השניים מול שני יריבים טורקיים במסגרת ליגת הקרבות הישראלית (IMC) באירוע שיערך באולם ייחודי בעיר אשדוד. מלבד הקרב של כל אחד מבני משפחת כחלון, ייערכו גם 12 קרבות נוספים- במהלכם יגיעו שלושה לוחמים אירופאיים להתחרות בשלושה קרבות וכן תינתן הזדמנות ללוחמים צעירים לקבל במה.

אורון, שיתמודד מול אחד היריבים האירופאיים שיגיע מטורקיה, מספר כי במהלך השבוע שעבר נרכשו עשרות כרטיסים מצד אנשים המתכוונים לעודד את היריב הטורקי, ומקווה כי כמו בעבר- גם הפעם יגיעו חבריו, בני משפחתו וחובבי התחום מהעיר והסביבה לתמוך בו בקרב המיוחד, שעשוי להיות האחרון שלו ושל אחיו בישראל. "מיד אחרי הקרב, בתחילת אוגוסט, אנחנו עולים על מטוס ללאס וגאס לפגישה עם ארגון UFC, הנחשב לארגון הגדול ביותר בעולם בתחום שילוב אומניות הלחימה", מספר בר, ואחיו אורון מוסיף: "אני מקווה שנחתום על הסכם שם ונצטרף לליגה הזו, שהיא חלומו של כל לוחם בתחום. אם נעשה הקבלה לכדורגל וכדורסל- זה כמו ששחקן יחתום בברצלונה או יצטרף ל-NBA".

לדבריהם של השניים, הצטרפות לליגה האמריקאית תאסור עליהם מלהשתתף בכל זירה אחרת ברחבי העולם- בהתאם לתקנון ה-UFC- מה שאומר שהקרב בתחילת יולי באשדוד יהיה ככל הנראה האחרון שלהם בארץ הקודש, "בארץ אי אפשר להתפרנס מהתחום. אין מספיק ספונסרים, אין משקיעים. יש אטימות כלשהי בנושא ספורט יחידני, למרות שהספורטאים הללו מצליחים הרבה יותר מאשר כדורגל או כדורסל", ממשיך אורון. "בגלל שזה אמור להיות הקרב האחרון שלנו בארץ חשוב לנו להרגיש את תמיכת הקהל. אנחנו רוצים לנצח בשביל המדינה", משלים אחיו בר.

מאזנם של השניים בקריירה מושלם עד כה, ועומד על 10 ניצחונות לצד 0 הפסדים אצל אורון וארבעה ניצחונות לעומת 0 הפסדים אצל בר. "מה יקרה אם נפסיד? כמובן שנתאכזב, אך כמו בכל דבר בחיים אף אחד לא מבטיח לך שתנצח. העיקר הוא שאתה יורד מהקרב בהרגשה שנתת את כולך. לספורטאי אסור לחשוש מההפסד כיוון שהפסד הוא החבר הכי טוב של הניצחון, וזו לא קלישאה. אנו קוראים לכל תושבי העיר והסביבה להגיע לתמוך בנו. יהיו כרטיסים מסובסדים לתושבי קריית מלאכי שאפשר לרכוש בחנות אלון טלפון או דרכנו".

לחץ להמשך קריאה

ספורט

מחשבים מסלול

במועדון הכדורגל המקומי מחפשים את הדרך האולטימטיבית לקראת עונת המשחקים הקרובה, ובוחנים אפשרות לשלב אושיות ספורט מקומיות בניהולה. בתווך, נעשים ניסיונות להקמת מועדון מקומי חדש- בית"ר קריית מלאכי

פורסם

בתאריך

על ידי

ההכנות לקראת העונה הבאה על כר הדשא אמנם טרם החלו, אך מתברר כי מאחורי הקלעים ממשיכים הגורמים הספורטיביים בעיר לעבוד שעות נוספות.
ל-"המקור" נודע כי במהלך השבוע האחרון נערכו אצל ראש העירייה אליהו זוהר מספר פגישות בנוגע להמשך דרכו של מועדון הכדורגל המקומי- והעמדתו מבחינה ניהולית ותקציבית לקראת העונה הבאה.

במהלך הפגישות נדונה האפשרות לפיה המועדון יחזור להיות מנוהל תחת עמותה חדשה, כפי שקבע בית המשפט בסיומו של הליך הפירוק, וזו תורכב ממספר אושיות ספורטיביות שלקחו חלק בניהול המועדון בהווה ובעבר.

בין היתר, עלו שמותיהם של ישראל וירון מלכה כמצטרפים פוטנציאליים לניהול העמותה החדשה, וככאלה שהשכלתם המקצועית והניהולית עשויה לתרום רבות למועדון הכדורגל המקומי. כמו כן, הועלתה אפשרות לפיה מספר אוהדים ירשמו כחברי עמותה וינסו לגייס לקבוצה תרומות מאנשי עסקים מקומיים.

כזכור, טען לפני מספר שבועות יו"ר הקרן לפיתוח וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, כי בהתאחדות לכדורגל מצפים מהמועדון המקומי לקיים את הוראת בית המשפט ולהקים עמותה חדשה שתנהל אותו החל מהעונה הקרובה. לדבריו של חזן, הכוונה היא כי כבר בקרוב יועבר המועדון מניהולה של הקרן לפיתוח לחסותה של עמותה החדשה, ואילו הקרן, שבראשותו של חזן, תסתפק בהמשך התמיכה החיצונית.

עם זאת, טענו השבוע גורמים שונים כי הליך הקמת העמותה צפוי לארוך חודשים ארוכים, ועל כן את ההכנות התקציביות והמקצועיות לקראת העונה הקרובה אמורים יהיו לעשות בכל מקרה אנשי הקרן לפיתוח ומנכ"ל המועדון בפועל, דורון אוחיון.

בתוך כך, הועברה ביום ראשון השבוע המשכורת האחרונה של שחקני המועדון, שצפוי לסיים את העונה בגירעון של 40-50 אלף שקלים.

בית"ר מקומית?

במקביל לניסיונות לפתור את סוגיית ניהול מועדון "מכבי" המקומי, קיים ראש העירייה זוהר פגישה נוספת עם מספר גורמים בעיר, שהעלו בפניו את האפשרות להקים מועדון נוסף- "בית"ר קריית מלאכי"- שיחל את דרכו בליגה ג' ויהווה מקום מפלט מקצועי לשחקני הבית של המועדון ושחקני הנוער שלו שלא מצאו את מקומם בו.
זוהר לא פסל את האפשרות על הסף, ואף נתן את ברכת הדרך למהלך וציין כי יסכים להעמיד לטובתו את האצטדיון העירוני אם יהיה בכך צורך.
עם זאת, טענו גורמים במועדון המקומי כי מדובר במהלך שספק רב אם ייצא אל הפועל, שכן מדובר בהליך שדורש פרוצדורה ארוכה וכן עשרות אלפי שקלים כדי להתחיל להניע את המהלך.

לחץ להמשך קריאה

ספורט

ושוב איתכם

אחרי שבוטל בקיץ שעבר, ישוב למחוזותינו בתחילת חודש יולי טורניר הקטרגל המסורתי- ויוקדש גם השנה לזכרם של חי-זיזי ושני קריאף ז"לכל הקבוצות תשובצנה בבית אחד, שלאחריו יערך שלב הנוק-אאוט הדרמטי. עלות ההשתתפות: 1200 ש"ח בלבד. טורניר הילדים והנוער יחל ב-15 ביולי

פורסם

בתאריך

על ידי

הוא חוזר: המרענן הרשמי של עונת הקיץ, הלא הוא טורניר הקטרגל המסורתי, ישוב למחוזותינו בתחילת חודש יולי וימלא עבור מאות משתתפים וצופים את חודשי הפגרה הריקים.
גם השנה, זו השנה החמישית ברציפות (לא שוחק ב-2014 בעקבות מבצע 'צוק איתן' וב-2017 בשל מיעוט משתתפים) יוקדש הטורניר לזכרם של חי-זיזי ושני קריאף ז"ל, שנהרגו בתאונת "פגע וברח" ביולי 2011 והותירו אחריהם בני משפחה וחברים כואבים.

אירוע הפתיחה של הטורניר יערך ביום שני, ה-2.7.17, במסגרתו יתקיים גם טקס קצר לזכרם של חי ושני ז"ל. הוא ישוחק בימי שני, רביעי וחמישי החל מהשעה 19:00, במתכונת של שלב בתים (בית אחד של 10 קבוצות) ושיטת נוק-אאוט, עד אשר תוכתר הזוכה המאושרת של טורניר 2018 בתחילת חודש אוגוסט.

בשונה מהשנה שעברה ומזו שקדמה לה, בה הלינו ראשי הקבוצות על הפרסים למקומות הראשונים ועל מחיר ההשתתפות, החליטו בקרן לפיתוח ובמחלקת הספורט של העירייה, המוציאים לפועל של הטורניר יחד עם מנהלו בפועל, יוני פרץ, להפחית את דמי הרישום באופן דרמטי, והם יעמדו על 1200 ש"ח בלבד לקבוצה בת 10 משתתפים. כמו כן, שודרג הפרס לזוכה בטורניר- שתקבל פרס כספי מכובד. הקבוצה במקום השני תזכה בארוחת ערב מפנקת באחת המסעדות באזור.

כבר עתה, ימים ספורים בלבד לאחר ההודעה על תחילת ההרשמה, הביעו התעניינות בטורניר קבוצות רבות, חלקן מוכרות משנים קודמות וחלקן פחות, ונרשמו אליו כבר 8 קבוצות כך שמכסת הקבוצות צפויה להתמלא לחלוטין כבר בימים הקרובים. ההרשמה תיסגר ב-12/6/18.

לפני כשנתיים, כזכור, הגיעו למשחק הגמר קבוצות אושר עבודות בניה ופרח הכל לגינה, שלא הצליחו להשיג הכרעה במסגרת הזמן החוקי והתפנו לבעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה. אלא שטעות בספירת הבעיטות העניקה שלא בצדק את הניצחון לקבוצת אושר עבודות בנייה, מה שגרר גל תגובות נזעמות מצד שחקני היריבה, כמו גם מצידם של צופים רבים. רק התערבות של מנהל מחלקת הספורט, הראל מלכה, שהפגיש בין ראשי הקבוצות ויזם פיתרון מוסכם בין הצדדים, הניחה את דעתם של השניים.
את הטורניר, שעשוי להיערך במגרש החדש בשכונת קיבוץ גלויות, ינהל גם השנה הפעיל יוני פרץ וישפוט אותו השופט יניב רוזנצוויג. ההרשמה לטורניר נעשית במשרדי הקרן לפיתוח בבניין העירייה.

>>> קטרגל ילדים ונוער. במהלך חודש יולי יפתח גם טורניר הקטרגל של הילדים והנוער, שייערך כבכל שנה במגרש בשכונת ויצמן (סמוך לבי"ס אלי כהן). את הטורניר ינהל אלי אנייאו, והוא ייערך בחסות מחלקת הנוער המקומית, הקרן לפיתוח ועיריית קריית מלאכי. הטורניר יחולק לשלוש קבוצות גילאים- כיתות ד'-ו', כיתות ז'-ט', וכיתות י'-יב', כאשר בכל קבוצה יוענק פרס למנצחת ולסגניתה. עלות ההשתתפות תעמוד על 100 שקלים בלבד.

>>> קבוצת הילדים של המועדון המקומי סיימה ביום רביעי שעבר את עונת המשחקים הראשונה שלה בליגת הילדים עם ניצחון גדול 7-1 על שדרות בחוץ. הצוות המקצועי, בראשם של שרון רפאל, אלי אנייאו וצ'רלי ביסמוט ביקשו להודות להורים, לחניכים על עונת משחקים פוריה ומשמחת, והוסיפו כי הם כבר מחכים ומתכננים את העונה הבאה של הקבוצה.

לחץ להמשך קריאה