צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

עוזבים ואכפתיים: מתי תומכי זוהר יתייחסו לביקורת בענייניות?

פורסם

בתאריך

כבר שנים שאני לא גרה בקריית מלאכי, וגם אם לפעמים אני כועסת עליה, עדיין אכפת לי ממנה. זה לא משנה למגיני השלטון, שמשוכנעים שמי שאינו גר בעיר לא רשאי להעביר ביקורת על הנעשה בה. ובכן, לא תשתיקו אותי // בשורה גונן, טור אישי

לפני קצת יותר משלוש שנים החלטתי לעזוב את קריית מלאכי. בכל הזמן הזה המשכתי להתעניין בנעשה בעיר הולדתי. זוהי העיר שבה נולדתי, גדלתי, שבה נולדה ילדיי ובה הם התחנכו עד גיל בגרות. גם עכשיו, כשאני לא מתגוררת בקריית מלאכי פרק זמן ארוך יחסית, אני ממשיכה לעקוב אחרי המתרחש בה. אני קוראת עיתונים מקומיים, אני עוקבת אחרי עמודי הפייסבוק של גופים עירוניים ואני מבקרת בעיר מספר פעמים בשבוע, לעיתים אפילו מידי יום.

לא הייתי הראשונה לעזוב את קריית מלאכי. היו לפני רבים וטובים שבחרו להעתיק את מקום מגוריהם, כל איש ואישה מסיבותיהם. רבים מבוניה ומייסדיה של העיר בחרו לאורך השנים לחדול מלגור בה. הם עברו לאשדוד, לאשקלון או למושבים הסמוכים. אלו אנשים שהיו כאן עוד כשקריית מלאכי הייתה מעברה. הם ליוו אותה כשהפכה למועצה מקומית ובסופו של יום, בשנת 2000 – לעיר ואם בישראל. הם גידלו כאן דורות של ילדים נפלאים, מוצלחים ומצליחים. הם בנו כאן מערכות חינוך וספורט לתפארת.

אך עזיבה פיזית אינה בהכרח עזיבה מנטלית. עבור רבים מאותם עוזבים, הקשר שלהם לעיר יימשך עד יום מותם. כאן הם נולדו, או לכאן הם הגיעו מיד כשעלו ארצה. כאן קבורים הוריהם, אחיהם ואחיותיהם. כאן הם למדו ועבדו במשך עשרות בשנים. הם קשורים בטבורם לקריית מלאכי, גם אם הם אינם מתגוררים כאן. לכן הם גם מגיבים בפייסבוק, לכן הם גם צופים בשידורים החיים של ישיבות מועצת העיר, לכן הם גם מביעים את עמדתם ומתווכחים לגבי הנעשה בעיר, לגבי התנהלותה, לגבי עתידה. הם לא מעורבים אאמנם בנעשה בעיר, אבל הם אכפתיים לגבי הנעשה בעיר.

עמדותיהם של העוזבים אינם תמיד נעימות לאוזניהם של מחרפי הנפש למען השלטון הנוכחי. הם מגינים בגופם ובנפשם על קברניטי העיר הנוכחיים נוכח כל השמעת ביקורת, קטנה וקלה ככבדה וגדולה. יש הגירה שלילית מקריית מלאכי? העוזבים עוזבים בגלל שילדיהם אינם גרים כאן עוד. נתוני הלמ"ס קובעים שמצבם החברתי-כלכלי של תושבי העיר מידרדר? אלו המנהיגים הישנים שאחראים. חותמים על הסכם הכנסות רופס מול המועצה האזורית באר טוביה? הקברניטים בעבר לא עשו כלום. לכל שאלה קשה, לכל ביקורת, יש תשובה, והיא אף פעם לא עניינית. וכאשר מי שכותב את הביקורת או מעלה את השאלות המתבקשות, יש גם את התשובה האולטימטיבית, המבטלת כל צורך בדיון: "אתה לא גר בעיר, אז מה אכפת לך?".

ובכן, אני לא גרה בעיר, ואכפת לי. אכפת לי כי גם אם אני לא גרה בקריית מלאכי, היא העיר שלי. גם אם אני כועסת עליה, גם אם אני מבקרת אותה, קריית מלאכי היא עדיין העיר שלי – ושום דבר לא ישנה את העובדה הזאת. אפשר להוציא את האדם מקריית מלאכי, אבל אי אפשר להוציא את קריית מלאכי מהאדם.

האנשים שכבר אינם גרים בעיר ומבקרים את הנעשה בה לא עושים זאת מרוע. ההיפך הוא הנכון. אילו אינטרסים יש להם בקריית מלאכי? הם כבר לא גרים פה, בחלק מהמקרים גם בני משפחותיהם כבר אינם גרים בעיר, הם מסתכלים על המצב מבחוץ, בעיניים אובייקטיביות, ומבכים אותו. במקום להקשיב להם, לקבל את ביקורתם בהבנה, כביקורת בונה, יש מי שמשמיצים אותם. בעבר היה מי שהפנה את משמיעי הביקורת לאחת משלוש היציאות מהעיר. מדובר באדם המקורב מאוד לראש העירייה הנוכחי, אליהו זוהר, וזוהי דרך ההתמודדות בה הוא בחר. נדמה לי כי הוא לא היחידי מקרב תומכיו של זוהר שהיה מעדיף שהמבקרים ישימו פעמיהם אל עבר אחת מיציאות העיר. ככה הם לא יישמעו ביקורת לעולם, ויהיו משוכנעים שהכל ורוד, שעה שהמציאות רחוקה מכך כמרחק מזרח ממערב.

יותר מפעם אחת נתקלתי גם אני בהם, באותם תומכים עיוורים המשוכנעים שדברי ביקורת המושמעים על ידי מי שאינו מתגורר בעיר הם דברי בלע האסורים להשמעה בפומבי. הם מערערים על זכותם של אותם אנשים שעשו את בחירתם והחליטו לעזוב את קריית מלאכי להביע את דעתם, לבקר את השלטון. מבחינתם לכל איש יש אינטרס. הם לעולם לא יקשיבו לדברי הביקורת עצמם, אלא מיד יתקפו את אומרם. בכך הם משיגים את מטרתם, ומסיטים את האש אל עבר כותב הביקורת במקום אל הביקורת עצמה.

רק לאחרונה התרחש מקרה אחד שזעזע אותי עד מאוד. תושב העיר לשעבר, שגר בה במשך 55 שנים עד שהחליט לעזוב לעיר אחרת, הביע ביקורת נגד ההנהגה הנוכחית ודרך התנהלותה. עד מהרה טענותיו נדחו במחי יד על ידי אורן אוזן, אחד מנאמניו של ראש העירייה. המתקפה של אוזן נגד התושב לשעבר, שעדיין רואה עצמו משתייך לקהילת תושבי קריית מלאכי, הייתה בעצם חזות הכל. הביקורת נדחתה בבוז, בלעג ובהטחת עלבונות. התושב לשעבר, שכל חטאו היה שהוא עדיין אכפתי לגבי המתרחש בעיר הולדתו, נאלץ להתמודד עם קיתונות של ביקורת וקביעה לפיה העובדה שהוא אינו גר בעיר מונעת ממנו את הזכות לבקר את הנעשה בה. משום מה, אני משוכנעת שדברי שבח ומחמאות ביחס לשלטון הנוכחי היו מתקבלים אחרת לחלוטין, גם אם הם נאמרו או ייאמרו מצד מי שאינו תושב העיר.

לא כך משנים עיר. את העוזבים צריך לחבק, לנסות להבין את מניעיהם ולבחון באמצעות ההבנה הזאת כיצד ניתן למנוע מאחרים לעזוב. הניסיון להשתיק ביקורת בגלל מקום מגוריו של המבקר לא יצליח. זוהי זכותי המלאה להביע את דעתי, גם אם איני תושבת העיר כיום, לפיה קריית מלאכי נלקחה בשבי על ידי סקטורים שהדבר היחידי העומד לנגד עיניהם הוא שגשוגו של הסקטור אליו הם שייכים. את העובדות האלו, הברורות לכל, מגיניו של השלטון הנוכחי אינם רואים. אולי הסיבה היא שרבים מהם זכו לתגמולים בגין הגנתם, ואלו שלא – מצפים בעתיד לקבל תגמול עבור פעילותם.

אני אמשיך להגיד ולכתוב את מה שאני חושבת. אני אמשיך להתריע שקריית מלאכי אינה נמצאת על הנתיב הנכון. אני אמשיך להגיד שהעירייה וראש העירייה מובילים את העיר לאבדון. אמשיך לכתוב שהאופוזיציה חלשה ורופסת, שציבור שלם מולך שולל, נאלץ להתמודד עם העלאות מיסים שהמובילים אותן הם גורמים חיצוניים שמכתיבים את חיי התושבים ומנהלים אותם כראות עיניהם, מבלי להיות ערים להשלכות של החלטותיהם. אני אמשיך להגיד את דעתי גם אם כאלו שתופעת העדר היא נר לרגליהם יקניטו, יגדפו וינסו לעשות נגדי דה לגיטימציה.

למה אמשיך לעשות זאת? כי זוהי זכותי. וכי איש לא ישתיק אותי ואת שכמותי. כי איש לא יגזול ממני את הזכות להגיד מה אני חושבת על העיר שלי. כן, העיר שלי. היא עדיין שלי.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

שיפוץ כפול

למרות שהעבודות לשדרוגו הסתיימו רק לפני שבעה חודשים, עובר הכיכר ברחוב בן גוריון בעיר שיפוץ נוסף ממש בימים אלו- בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים. "הורסים ובונים כאילו זה לגו. מדובר פה בכסף ובאיכות החיים של כולנו", אמר תושב העיר. העירייה בתגובה: "הקבלן מבצע תיקונים לליקויים שנתגלו בבדיקה שערכנו"

פורסם

בתאריך

על ידי

שבעה חודשים בלבד מיום סיום עבודות השיפוץ וההקמה של הכיכר החדש בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך לבנק לאומי), הרסו לפני כשבועיים עובדי קבלן מטעם העירייה את הכיכר במטרה לשדרג אותו בשנית.
לטענת גורמים בעירייה, הסיבה לשיפוץ החוזר נעוצה בהיותו של הכיכר שנבנה רק לאחרונה "רחב מידי", ועל כן יש להקטינו על מנת שיעמוד בתקן ויוכל להכיל את התנועה הרבה החולפת על פניו.
כזכור, לפני קצת יותר מחצי שנה הודיעו בעירייה על סיום עבודות השדרוג וההקמה של כיכר בן גוריון וכן הכריזו על פתיחת עבודות הפיתוח לאורכו של הרחוב כולו. העבודות האינטנסיביות, כללו אז הקמת חומה חדשה המהווה 'חוצץ' בין הבניינים הסמוכים לבין המרחב הציבורית, ריצוף מחדש של הרחוב באבנים משתלבות, ריבוד הכביש ושיפוץ כיכר התנועה במקום. עם סיום העבודות על הכיכר, המפגיש את הצירים הראשיים רש"י ובן גוריון, החלו בעירייה בשדרוג קטע הכביש שבין כיכר בן גוריון לכיכר ז'בוטינסקי ('הכיכר של סופר'), ועבודות אלו נמשכות גם בימים אלו ואמורים להסתיים בשבועות הקרובים.
אלא שכעת מתברר כי חרף ההשקעה הגבוהה בעבודות השדרוג שנעשו ברחוב בן גוריון בעיר החליטו בעירייה לבצע את העבודות על הכיכר בשנית, מה שמצריך לכאורה הוצאה כספית נוספת שעלותה עשרות אלפי שקלים. "רק לפני חצי שנה נבנה הכיכר החדש", אמר השבוע תושב זועם בשיחה עם "המקור", והוסיף: "מדובר פה בכסף של כולנו. בחמש השנים האלה העירייה נכנסה לנו עמוק לכיס ולא מובן לי איך אפשר להיות כל כך אדישים לכספים האלה", הוסיף.
תושב אחר, שהבחין בנו מצלמים את העבודות, ציין כי לדעתו מדובר בניצול כספי ציבור לצרכי בחירות, "עשו אותו דבר גם בטיילת. הורסים ובונים מחדש כאילו זה לגו כדי להראות שעושים משהו. למישהו יש ספק שמדובר בבזבוז המשאב הציבורי בעיתוי כל כך תמוה, ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות?", אמר.
עיכוב מקובל או הון פוליטי?
הטענות אודות תעמולת בחירות מצד השלטון הנוכחי נשמעו השבוע גם בהקשר מגרש הקטרגל החדש בקיבוץ גלויות. מספר תושבים, חלקם מתגוררים בשכונה ואחרים בסביבתה, תהו השבוע מדוע שערי המגרש החדיש נותרו סגורים חרף הודעת העירייה על סיום העבודות בו, והוסיפו כי הם חשים שמישהו רוצה לגזור קופון על חשבון האינטרס הציבורי, "המגרש הזה רשום על ללו זוהר, לאף אחד אין ספק", אמר תושב העיר, שהסביר, "עם זאת, לא ברור מדוע מתעכבים עם פתיחת המגרש. לא ייתכן שילדים לא יכולים להיכנס פנימה ונאלצים לסכן את חייהם בטיפוס על הגדר רק בגלל שבעירייה רוצים לכאורה לערוך טקס פתיחה ראוותני. מישהו פה חושב הפוך", אמר התושב.
תושב אחר, המתגורר ממש בסמוך למגרש הקטרגל, סיפר כי בימי השבת מטפסים עשרות ילדים מעל הגדר הגבוהה במטרה ליהנות מהמגרש המפואר, ולאחרונה אף הצליח אלמוני לפרוץ את המנעולים ולהותיר את שערי המגרש פתוחים ללא ידיעתה של העירייה.
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "לגבי הכיכר בסמוך לבנק לאומי, הרי שהעבודה המתבצעת כעת נעשית לבקשתה של העירייה לאחר שזו מצאה ליקויים בביקורת שערכה אחר עבודתו של הקבלן. בעניין מגרש הקטרגל בשכונת קיבוץ גלויות, היות ומדובר במגרש סינתטי נדרש אישור של פיפ"א לשם פתיחתו, ולכן העיכוב בחניכתו. ברגע שיתקבל האישור יערך טקס מכובד".

המגרש בקיבוץ גלויות. "מישהו חושב הפוך" (צילום: יח"צ)

לחץ להמשך קריאה