צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

קהילה

מעבדות לחירות, גרסת המציאות

רבים מאיתנו קוראים את הגדת הפסח ומדקלמים בכל שנה את הפסוקים הכה מאפיינים אותה, אך כמה מאיתנו באמת חוו על בשרם את השחרור הנפשי והפיזי המתוארים בה? עבור ישוורק אלנה, אסירת ציון שנכלאה בעודה רק בת 13, חג הפסח מהווה אזכור תמידי לחוויות הקשות שעברה רק בשל רצונה העז והכמיהה להגשים את חלום אבותיה ולעלות לארץ הקודש

פורסם

בתאריך

"החג הזה בשבילי מסמל חופש יותר מכל. חוויתי על בשרי את צמד המילים "מעבדות לחירות", ועבורי כל המסע הזה עד שהגעתי לארץ ישראל הוא לא מובן מאליו".

כך, בגרון חנוק ובעיניים דומעות, פותחת ישוורק אלנה, אסירת ציון ותושבת קריית מלאכי את הפגישה שקבענו מבעוד מועד במיוחד לרגל חג הפסח.

אלנה, 47, נולדה וגלדה בכפר טדה שבאתיופיה, השוכן לצידה של העיר גונדר יחד עם שבעה אחים.

כבר בגיל צעיר חוותה אלנה קשיים יומיומיים, כשנאלצה להתמודד עם אובדן אב המשפחה ולגדול לבד עם יתר אחיה, "אימא עבדה מאוד קשה בבית ובחוץ בשביל לדאוג שלא יחסר לנו שום דבר. דאגה לשלוח אותנו לבית הספר למרות הקושי", מספרת אלנה.

בשנת 1984, בהגיעה לגיל מצוות, הגיעה התפנית בחייה של אלנה: ממשלת ישראל החליטה להעלות את יהודי אתיופיה לארץ הקודש, אולם בשל היעדר יחסים דיפלומטיים בין ממשלות ישראל ואתיופיה- הדרך היחידה להגיע לישראל עבור אלפי אנשי הקהילה היהודים הייתה באמצעות הגעה לגבול סודאן והמתנה לאנשי המוסד שם.

למרות האפשרות להגשים את החלום הציוני הגדול, החליטו בני משפחתה של אלנה כי נוכח השמועות הרבות לפיהן אלפי אנשים לא הצליחו להגיע לישראל בשל בעיות חמורות שהתגלו בסודאן- הם יישארו לעת עתה באתיופיה.

"שנה לאחר מכן, הגיעו לכפר מספר אנשי מוסד שהציעו לאימא לשלוח אותי עם עוד מספר צעירים מרחבי אתיופיה לארץ ישראל", נזכרת אלנה. "בהתחלה אימא היססה וחשבה פעמיים אם לשלוח אותי לישראל, אך לבסוף היא הסכימה שאצטרף לחבר'ה הצעירים. התרגשתי מאוד לחשוב שבקרוב מאוד אגיע לארץ".

הסכמת האם אכן נתנה את האות לתחילת המסע עבור אלנה, שיצאה יחד עם שמונה שותפים למסע חוצה יבשות, "היינו חבורה של צעירים שהתאספו ממספר כפרים. הגענו לעיר גונדר, ממנה נסענו לעיר וולו בה שהינו משך שבוע ימים. לאחריהם, הושכרה עבורנו דירה בעיר סמוכה, ולאחר שלושה חודשים הגיע המדריך ויצאנו לדרך".

מדירתם השכורה יצאו שמונת החברה והמדריך לרפובליקת ג'יבוטי, הגובלת באתיופיה. "המסע לגי'בוטי לא היה פשוט", מגוללת אלנה את תחילתו, "יצאנו בתחבורה ציבורית, אך בהגיענו לגבול גילו אנשי המעברים שברשות חלק מאיתנו לא מצויות תעודות מתאימות- ועל כן נאלצנו להיפרד. חמישה חברים חזרו לאתיופיה, ואילו אני ועוד שני חברים למסע נאלצנו להתחיל במסע רגלי שארך כשישה ימים- עד ההגעה לנקודת המפגש".

במהלך המסע הרגלי, מתארת אלנה, נאלצו השלושה להתמודד עם מחלתו של אחד מהם, שכמעט עלתה לו בחייו וגבתה מהם קורבנות בנפש, "חששנו מאוד שניתפס, ולכן עשינו את כל ההליכה ברגל. יצאנו בשעות הלילה המאוחרות והתלבשנו כמו מוסלמים בשביל להתאים את עצמנו לסביבה. בדרך היה סבל רב, מחלות, רעב, צימאון, חוסר שעות שינה. נאלצנו להתחבא מפני שודדי הדרכים וזה היה מסע קשה מאוד. אלמלא היינו פוגשים בדרך סוחרים, שהעניקו לנו תה להרוות את צימאוננו, לא היינו מגיעים לעיר טג'יורה- וממנה לג'יבוטי".

ההגעה של השלושה אל מחוז חפצם נראתה עבורם כסוף מסע התלאות בדרך לארץ הקודש, אולם גם שם התברר להם כי כלל לא הייתה היערכות לבואם, והם שוכנו בצריף קטן יחד עם המדריך- חרף ההבטחות להגעת אנשי המוסד, "היה קושי רב. גרנו במשך שבועיים עם המדריך שלנו ללא שירותים או מטבח. בקושי היה לנו אוכל", מספרת אלנה, שטוענת כי היערכותה של מדינת ישראל הייתה "לוקה בחסר" לכל אורכו של מסע העלייה המפרך.

"לאחר כשבועיים הועברנו אל דירה גדולה יותר, וזכינו למקלחות, מטבח ומיטות. עם זאת, נאסר עלינו לצאת מהבית, ונמסר לנו שמצרכי המזון יועברו אלינו על ידי שומר מיוחד, שיניח אותם בפתח הכניסה לבית".

"ההגעה לארץ היא כמו חלום שהתגשם"

שמונה חודשים המתינו אלנה ושני חבריה למסע בציפייה לבואם של אנשי המוסד. אוטוטו, הם חשבו, יגיעו שליחיה של מדינת ישראל ויסיימו עבורם את מסע התלאות.

אלא שימי ההמתנה הפכו לשבועות, השבועות לחודשים והתקווה לאכזבה עמוקה, "אמרו לנו שמחכים לצעירים נוספים העוברים כעת את אותה הדרך שעברנו וסיפרו שהם מכינים את הטפסים הדרושים, בהם גם הדרכונים הנחוצים לצורך העלאתנו ארצה", מספרת אלנה, ונזכרת בדלקת הריאות החריפה שתקפה אותה ממש עם בואם של אנשי המוסד- שמונה חודשים לאחר ההגעה לג'יבוטי. "הם ראו שאני ממש חולה ולקחו אותי לבית החולים, שם הסבירו לי שאני זקוקה לאשפוז".

במהלך שהותה בבית החולים, מספרת אלנה, היו חבריה למסע מגיעים לבקרה כמעט מדיי יום, אולם לפתע, וללא כל סיבה נראית לעין- הם הפסיקו לעשות זאת, "מהרגע שחבריי הפסיקו להגיע התחלתי לחשוש. התלבטתי האם להשתחרר מבית החולים או להישאר להמשך טיפול. בסופו של דבר, החלטתי לצאת לכיוון הבית של האישה אצלה גרנו במשך כל התקופה הזו, אך לתדהמתי היא סילקה אותי משם. ללא ברירה, המשכתי לבית שבו שהינו לפני הגעתם של אנשי המוסד".

ההחלטה לשוב אל הבית בו שהתה טרם הגעתם של אנשי המוסד הייתה כנראה הרת גורל עבור אלנה, שזוהתה על ידי אחת השכנות. "שהגעתי לשם יצאתי לכיוונה על מנת לשאול האם היא יודעת מה קרה עם חברים שלי, אך היא התחילה לצעוק ולא הסכימה לדבר. תוך מספר רגעים הגיעו חיילים ושוטרים שהחלו לשאול אותי שאלות. מה אני, ילדה בת 13, יכולה לענות להם? בכוחותיי האחרונים ניסיתי להסביר שבאתי לחפש עבודה, אך הם לא האמינו ושלחו אותי לכלא".

שנה וחצי שהתה אלנה בת ה-13 בבית האסורים של ג'יבוטי, עוברת התעללות פיזית ונפשית על בסיס יומיומי.

בשל גילה הצעיר, החליטו אנשי המשטרה לשחררה, והיא מצאה עצמה משוטטת ברחובותיה של מדינה זרה, ללא מזון או מקום מחסה, "הסתובבתי מספר ימים ברחוב, בלי אוכל ובלי מקום לישון בו. מישהי שראתה אותי הציעה לי מחסה בתמורה לכך שאטפל בילדיה ובמשק ביתה. כיוון שלא היו לי הרבה ברירות, כמובן שהסכמתי. אחרי שהתחלתי לעבוד אצלה הבנתי שהיא ובעלה הפכו אותי למשרתת שלהם. 7/24 הייתי שם. חודשיים הספיקו לי, ואחריהם פשוט ברחתי".

מהמקום הנמוך ביותר ניסתה אלנה לשקם את חייה. היא חיפשה עבודה, ומצאה משרה פנויה כמנקה בבית חולים פרטי.

באחד מימי השגרה פגשה הנערה המתבגרת בחור מקומי, שסיפר לה כי בקרוב יטוס לאדיס אבבה. הוא הציע לה שתכתוב מכתב למשפחתה, והוא יואיל להעבירו אליהם במהלך שהותו באתיופיה, "בהתחלה מאוד חששתי, כיוון שעברתי כל כך הרבה דברים. פחדתי מאוד שיפגעו בי או במשפחה שלי. לבסוף החלטתי לתת לו את המכתב".

ההחלטה להיענות להצעתו של הבחור התבררה כנכונה ביותר עבור אלנה. "כאשר הוא הגיע לשם, המשפחה שלי לא האמינה שאני בחיים. הם ביקשו לשוחח איתי בטלפון, ומאותה שיחה הכל החל להשתנות לטובה".

 

"החלום התגשם"

הידיעה לפיה אלנה עדיין בחיים הכתה בתדהמה את בני משפחתה של הנערה הצעירה, שהחלו לנסות לדאוג להעברתה למקום מבטחים ויצרו קשר עם אנשי המוסד, "באחד הימים, בערך שבועיים אחרי הקשר הראשוני עם בני משפחתי, פנה אליי אחד מעובדיי בית החולים ואמר שמחכה לי במזכירות שיחה בינלאומית מבחור מצרפת", מספרת אלנה בהתרגשות, "בהתחלה לא האמנתי כיוון שלא הכרתי אף אדם מצרפת, אך כאשר אחזתי בטלפון הבנתי שמדובר באיש מוסד שמעוניין לעזור לי להיחלץ מהמקום אליו הובילו אותי חיי".

הנחייתו של איש המוסד לאלנה הייתה ברורה: גשי בדחיפות אל שגרירות אתיופיה והשאירי את פרטייך. כך אכן עשתה.

כחצי שנה לאחר מכן, וכשהיא משוועת לגאולה, קיבלה אלנה את ההודעה לה ייחלה שנים ארוכות: "הדרכון שלך מוכן. בקרוב תעברי לצרפת, ממנה יעבירו אותך אנשי המוסד לישראל", נזכרת אלנה ועיניה בורקות, "לא האמנתי שאחרי כל מה שעברתי אגיע לפה, לארץ הקודש. פגשתי כאן את דוד שלי, ועבורי זה היה חלום שהתגשם".

בשנת 1990, ולאחר שש שנים קשות של ייסורים וכמיהה לציון, נחתה אלנה בישראל והועברה אל מרכז הקליטה בנצרת עילית, שם הכירה את בעלה ז"ל.

ארבע שנים לאחר מכן התחתנו השניים, והביאו לעולם חמישה ילדים- ארבעה מהם בלידה אחת שהתרחשה בשנת 2002.

בשנת 2010 החליטה להגשים עצמה והחלה בלימודי תואר ראשון בחינוך לגיל הרך, ולאחר שסיימה את לימודיה בהצלחה השתלבה בתחום כמחנכת לכיתות ג' במרכז 'בית ציפורה' בעיר.

בשנים האחרונות, מספרת אלנה, היא חזרה לביקור כפול בארץ הולדתה, כאשר הראשון שבהם התרחש לפני כשלוש שנים: "הביקור היה מאוד טעון, אבל הגעתי אליו עם ראש מורם. הרגשתי שלמרות כל מה שעברתי, הייסורים והתלאות, אני ומשפחתי הצלחנו לנצח את הקשיים- ולהגיע לישראל".

לאחרונה החלה אלנה לקיים הרצאות בנושא אסירי ציון שעלו מאתיופיה, בהן היא מגוללת את סיפורה בפני בני נוער ברחבי הארץ, "האירועים השונים בחיי גרמו לי להאמין שאם רוצים- אין זו אגדה. היום אני מסתכלת על החיים בצורה אחרת, ומסבירה תמיד לילדים שלי שלא הכל בא בקלות, ושלפעמיים בשביל להגיע לטוב צריך לעבור הרבה. אם זה לא היה קורה לי הייתי היום אדם אחר לגמרי. עכשיו אני לוקחת את החיים בפרופורציה, אוהבת לתת לזולת ומשתדלת להתנדב בכל מקום אפשרי. מכאן אני רוצה למסור למשפחה שלי ולכל עם ישראל פסח כשר, וחג חירות שמח".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חינוך

פותחים את הקיץ

במחלקת הנוער העירונית יפתחו מחר (רביעי) את חופשת הקיץ עם אירוע ייחודי במתנ"ס העירוני. בתפריט: דוכני פעילויות, מופע סטנדאפ משותף של דניאל אסייג ורמי קאשי והופעה של זמר ההיפ-הופ המצליח סטפן

פורסם

בתאריך

על ידי

מחלקת הנוער המקומית תפתח מחר (רביעי) באופן רשמי את חופשת הקיץ השנתית עם אירוע ייחודי שייערך באולם המתנ"ס.

האירוע, שיחל בשעה 20:00 בדיוק, יעמוד השנה בסימן "לא לאלימות, סמים ואלכוהול", ויופק בשותפות מחלקת האירועים של קריית מלאכי, המועצה האזורית באר טוביה,  הרשות למלחמה בסמים, עיר ללא אלימות וכמובן מחלקת הנוער המקומית בראשותו של רונן אתגר.

במסגרת האירוע יוצבו דוכני פעילויות שונים לטובת בני הנוער וכן תיערך הופעת סטנדאפ של הצמד דניאל אסייג ורמי קאשי (שנות ה-80). המופע המרכזי יכלול הופעת אורח של מסמר הערב- זמר ההיפ-הופ המצליח, סטפן לגר.

במחלקת הנוער ציינו כי הם קוראים לכל בני הנוער בעיר ובסביבה לקחת חלק באירוע, והוסיפו כי כרטיסים במכירה מוקדמת (במחיר מיוחד) ניתן יהיה לרכוש דרך רכזי תנועות הנוער השונות.

 

לחץ להמשך קריאה

חדשות

הושגה הסכמה: ילדי הקייטנות ישהו בצהרון עד השעה 16:00

בצל מחאות ההורים על שעות וימי הפעילות של קייטנות הגנים הודיעו היום (חמישי) בעירייה כי עמלו על מתווה שיאפשר הארכת שעות הפעילות של הקייטנה בצהרון מיוחד במתנ"ס העירוני. ראש העירייה זוהר: "לאחר דיונים רבים והשגת מקור תקציבי, הצלחנו לפתוח לטובת ההורים צהרון במסגרת המתנ"ס"

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי הודיעה היום (חמישי) כי הצליחה להביא להארכת שעות הפעילות של קייטנות הגנים המקומיות.

על פי המתווה החדש, עליו עמל בימים האחרונים ראש העירייה אליהו זוהר, הוסכם כי ילדי הגנים יחלו את הבוקר בקייטנות הייעודיות בבתי הספר וישהו בהן עד השעה 13:00. לאחר מכן, הם יגיעו בהסעות שתפעיל העירייה אל המתנ"ס העירוני- שם יוענקו לילדים תכנים לימודיים וחברתיים נוספים עד השעה 16:00 במסגרת צהרון מיוחד. הצהרון יחל בתאריך 8.7 ויסתיים ב-29.7.

"בשנים עברו נעשה ניסיון לפתוח קייטנות גנים עד לשעה 16:00, אולם עקב הרישום הדל נאלצנו לבטלן. השנה, לאחר שסגרנו את כל הקצוות, קיבלתי פניות רבות מהורים המעוניינים להירשם לקייטנה עד לשעה 16:00. זה היה צלצול השכמה עבורנו שקרית מלאכי הופכת לצעירה ודינמית הרבה יותר משחשבנו. לאחר דיונים רבים והשגת מקור תקציבי, הצלחנו לפתוח לטובת ההורים צהרון במסגרת המתנ"ס, שיפעל בין השעות 13:00-16:00", אמר ראש העירייה זוהר.

 

 

 

 

לחץ להמשך קריאה

חדשות

כבוד מקומי בקורס מפעילי כלי הטיס

שני תושבי קריית מלאכי והסביבה, סג"ם ה' וסג"ם א', יסיימו בקרוב את קורס מפעילי כטמ"ם (כלי טיס מאויש מרחוק)- הנחשב לאחד הקורסים היוקרתיים בצה"ל. "ידעתי שזה קורס טוב. יש בו מדריכים ברמה גבוהה שאכפת להם מכל החניכים, מקצועית ואישית", אמרה סג"ם ה'

פורסם

בתאריך

על ידי

ב-20 ביולי 2018 יסתיים קורס מפעילי כלי טיס מאויש מרחוק- כטמ"ם, אחד מהקורסים היוקרתיים ביותר בחיל האוויר. שניים מבין מסיימי הקורס הם תושבי קרית מלאכי והסביבה וחברים טובים שעשו יחד שנת שירות- סג"ם ה' בת 20.5, וסג"ם א', בן ,20.

סג"ם ה' סיימה במגמת אחוד, ועל הקורס היא מספרת כי "ידעתי שזה קורס טוב. יש בו מדריכים ברמה גבוהה שאכפת להם מכל החניכים, מקצועית ואישית. אהבתי את התכנים ואת הגיחות שהיו מעניינות. אם מישהו מתקשה עוזרים לו ומתגברים אותו אחרי שעות הלימודים", היא אומרת.

כאמור, חבר קרוב שלה ממסיימי הקורס הוא סג"ם א', שמלווה אותה עוד מימי בית הספר – אז השניים למדו באותו תיכון, היו יחד בשנת שירות, בקורס טיס וכעת מסיימים יחד קורס מפעיל. היא מנגנת על גיטרה ופסנתר, ומספרת כי היא אוהבת לקרוא ולטייל. היא מסורתית, ובתיכון הרחיבה מגמות תיאטרון ופיזיקה. סג"ם ה' הייתה בצופים מכיתה ג'-י"א, ובשומר הצעיר התחילה בכיתה י"ב ובהמשך עשתה שם שנת שירות. בשתי התנועות היא הייתה מדריכה ורשג"דית. היא עשתה שנת שירות, שם הייתה מרכזת ואחראית על כל הקן. ה' מספרת ששנת השירות הייתה עבורה מאוד מפתחת ומעצימה. היא עדיין בקשר עם החניכים שהיו לה, ומבקרת אותם מפעם לפעם. ה' היא החמישית במשפחה של שישה בנים. אימה היא מנהלת חשבונות ואביה עובד בחברת אבטחה. דוד שלה היה טייס תובלה בחיל האוויר ומפקד יב"א דרום. הוא ליווה אותה ותמך בה לאורך הדרך הצבאית שלה ודרבן אותה להתגייס לקורס מפעיל.  ה' רצתה להשפיע על תלמידים בבתי ספר בכל מקום ולהעביר להם את המסר שאפשר להגיע למקומות גבוהים ולהצליח. היא פנתה באופן עצמאי לאחראי לחינוך ונוער בקריית מלאכי והרצתה לתלמידי כיתה י' בבית ספר.

סג"ם א', בן 20 אשר סיים במגמת זיק ב'. הוא גם חברה הטוב של סג"ם ה. על הקורס הוא מספר כי "המדריכים קרובים לגיל שלך וזה עוזר לחבר את כולם, הקורס מקצועי ומתרכזים בו במה שצריך לדעת. משקיעים בו הרבה בחלק החברתי ובגיבוש. " הוא אוהב דיג, רתחות וים. בתיכון הוא הרחיב פיזיקה וכימיה. היה בתנועת הנוער השומר הצעיר, שם הדריך בכיתה י'-י"ב והמשיך לשנת שירות. בשירות העביר פעילויות שונות על כלכלה, חברה ומתודות שונות. אח בכור לשני אחים. אימא פסיכותרפיסטית ואבא מנכ"ל של חברה.

 

לחץ להמשך קריאה