צור עימנו קשר

ספורט

מסורת מנצחת

קבוצת הוותיקים תערוך גם השנה משחק הוקרה לזכרו של יעקב מלכה ז"ל, הפעם מול בני יהודה

פורסם

בתאריך

כבכל שנה, גם השנה תערוך קבוצת הוותיקים של מכבי קריית מלאכי משחק הוקרה לזכרו של יעקב מלכה ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים טראגית לפני כשלוש שנים בכביש 232 סמוך לצומת סעד שליד שדרות.

הקבוצה הותיקה, המשתדלת לערוך מידי שבוע משחקי אימון שונים, שינתה את שמה מאז המקרה ונקראת עתה "יעקב בליבנו".

אחרי משחקי הוקרה מול גדרה של הזמר משה פרץ ונבחרת ישראל הוותיקה, תקיים הערב קבוצת "יעקב בליבנו"" משחק הוקרה נוסף באצטדיון העירוני, שיחל בשעה 18:00. עוד לפניו, יתקיים טקס קצר לזכרו של יעקב מלכה ז"ל.

הפעם, תכבד בנוכחותה קבוצת הוותיקים של בני יהודה, מחוזקת במספר שחקני עבר בהם נצח מסובי, ניר שיקווה, גל הרשליקוביץ, סתיו אלימלך ונוספים.

ממשפחתו של יעקב מלכה ז"ל נמסר כי בטרם המשחק, כאמור, ייערך טקס קצר לזכרו, במעמד ראש העירייה אליהו זוהר, חברים ובני משפחה, וכי הם מזמינים את הציבור הרחב לכבד את זכרו של בן המשפחה האהוב.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ספורט

"הפעם אפשר לעשות את זה"

מכבי קריית מלאכי תחל מחר (שישי, 14:30) בפעם השלישית ברציפות את דרכה בפלייאוף העלייה בניסיון להעפיל דרכו אל ליגה א'. הפעם יארחו הכתומים את בית"ר מעלה אדומים, ואם ינצחו אותה יעפילו לגמר המחוזות למפגש מול המנצחת במפגש בין מכבי אשדוד למ.ס באר שבע. "יש רצון גדול מאוד לעשות את זה העונה. כולנו מאמינים", אמר הקפטן אוהד יוסף

פורסם

בתאריך

על ידי

אולי הפעם? מכבי קריית מלאכי סיימה בשבוע שעבר את העונה הסדירה עם תיקו 1-1 ביתי מול בית"ר מעלה אדומים (אלעד אברמסון), שהציב אותה במקום השלישי בטבלה.
הכתומים, שהחלו את העונה הנוכחית באיחור משמעותי מבחינת בניית הסגל, התקשו במהלך העונה להדביק את שתי האשדודיות, הפועל ומכבי, והבינו כבר בשלב מוקדם כי המאבק על הכרטיס הישיר לליגה א', זה המוענק לאלופת הליגה, יהיה כמעט בלתי אפשרי להשגה.
כעת, ובפעם השלישית ברציפות, ינסו הכתומים להשיג את הכרטיס לליגה א' דרך משחקי הפלייאוף המייגעים, בסיומם תעלה קבוצה אחת בלבד מתוך תשע מתמודדות אל הליגה השלישית בטיבה.
את הדרך לליגה א' יחלו הכתומים מחר (שישי, 14:30) במשחק ביתי שני בתוך כשבועיים מול בית"ר גבעת זאב, שסיימה את העונה הסדירה במקום הרביעי בטבלה.
המפגש הראשון בין הקבוצות, שנערך במגרש במעלה אדומים, הסתיים בניצחון 3-1 של המארחת ואילו השני, כאמור, הסתיים בשוויון 1-1.
מחר, ינסו המלאכים להשיג ניצחון ראשון העונה על הקבוצה המוכשרת, ובכך להעפיל לגמר המחוז- השלב בו נעצרו הכתומים במהלך השנתיים האחרונות.
כזכור, בעונה הראשונה שלהם בליגה ב' סיימו הכתומים את הליגה במקום החמישי בטבלה, והעפילו לשלב הפלייאוף בניסיון לשוב לליגה א' לאחר עונה אחת בלבד.
במשחק הראשון של הפלייאוף, שנערך בחולון, הצליחו הכתומים לנצח לאחר דו קרב פנדלים, אך נכנעו במשחק חוץ מול מ.ס באר שבע לאחר דו קרב נוסף מהנקודה הלבנה.
בעונה שעברה, לאחר שאיבדו את כרטיס העלייה הישיר ל-א.ס נורדיה במחזור האחרון של הליגה, אירחו הכתומים בביתם את עירוני מודיעין והעפילו שוב לגמר המחוז, אולם בדיוק כמו שקרה להם בעונה קודם לכן הם לא עמדו בלחץ בעיטות ההכרעה וסיימו את העונה עם הפסד למכבי אשדוד בפנדלים.

האוהדים הכתומים. מתכננים חגיגה ביציעים (צילום: לאה גורליק)

חצי ביתיות
בשל העובדה שסיימה במקום השלישי בטבלה, תהנה מלאכי מיתרון ביתיות בשלב הראשון של הפלייאוף (מתוך ארבעה), אולם תזדקק לאלילת המזל על מנת לארח בביתה גם את המשחק השני מול המנצחת במפגש בין מכבי אשדוד ל-מ.ס באר שבע.
במידה והאשדודית תנצח- ייצאו הכתומים למשחק חוץ מול הקבוצה שסיימה במקום השני בטבלה, אולם אם דווקא הקבוצה מבירת הנגב תצא כשידה על העליונה יזכו הכתומים לאחר גם את המשחק השני של הפלייאוף- זאת כמובן במידה וינצחו את משחקם מול מעלה אדומים.
לאחר מכן, בשלב השלישי, יתמודדו שתי המנצחות במשחק "גמר המחוז" של ליגה ב' דרום ב' וליגה ב' דרום א' על הזכות לקחת חלק במשחק העלייה לליגה א', שייערך מול הקבוצה שתסיים במקום ה-14 בליגה השלישית. שני המשחקים האחרונים של שלב הפלייאוף יערכו במגרש ניטרלי.
"חיכינו לרגע הזה מתחילת העונה וקיווינו שמקומנו יהיה בפלייאוף", אמר השבוע בשיחה עם "המקור" קפטן הקבוצה, אוהד יוסף, שהתייחס גם למשחק הליגה האחרון מול מעלה אדומים: "אי אפשר להשליך מהמשחק הזה כלום. היו חסרים לשתי הקבוצות שחקנים, והמשחק שוחק על מי מנוחות עם מעט מאוד אגרסיביות. מדובר בקבוצה ההתקפית הכי טובה בליגה, ולכן אנחנו לא יכולים לזלזל בהם. אני חושב שבבית אנחנו אנחנו צריכים לנצח כל קבוצה ואני מאמין שנעשה את זה, לא משנה באיזה דרך".
יוסף, שנפצע במשחק הליגה האחרון בברכו ונמצא בספק למשחק, התייחס לסיכוייה של מלאכי להעפיל לליגה א' דרך שלב הפלייאוף, וסיפר על מוכנות ודריכות גבוהה מצידם של שחקני הקבוצה, "יש פה קבוצה מוכשרת. אולי לא כמו בעונה שעברה, אבל הרצון הוא גדול מאוד. אני מאמין שאם אנחנו עוברים את המשוכה הראשונה מול מעלה אדומים נגיע עד משחק העלייה לליגה א'. שם כבר לא יהיה פשוט, אבל אנחנו יכולים דווקא הפעם לעשות את זה. כולם מחכים למשחק יום שישי. ארבעה משחקים זה לא בשמיים, אבל גם לא יהיה קל. אנחנו מאמינים מאוד".
מלבד יוסף, הנמצא כאמור בספק לקראת המשחק החשוב, צפויים צמד המאמנים עטון וסויסה ליהנות מסגל מלא לקראת המשחק, כאשר אם הקפטן יפתח על הספסל צפויים לעלות במקומו דור נגר או מיכאל חמו.
אריאל טליאס, שנעדר ממשחק הליגה בשבוע שעבר, יפתח בשער, ולפניו ישלימו את חוליית ההגנה יוסף, מנשירוב, עדני ושוורץ. אבישי בניטח ודקל כחלון ישחקו בחוליית הקישור, ולצידם יעלו עופר אברה ומושיקו שעשוע. די פינטו ואלעד אברמסון ישלימו את ה-11 של הכתומים, בניסיון לסמן "וי" על המשחק הראשון ולהתכונן לקראת משחק הפלייאוף השני, שייערך ביום שישי הבא (מיד לאחר חג העצמאות).
חגיגה ביציעים
בצד האחר של ההתמודדות, זה ביציע, מתכננים אוהדי מלאכי תפאורה מיוחדת שתזכיר את התפאורה במשחק הליגה מול א.ס נורדיה במחזורי הסיום של העונה שעברה. "חיכינו כל העונה למשחק הזה. זו ההזדמנות שלנו לעלות ליגה", אמר השבוע בארגון האוהדים. בצד השני, צפוי מועדון הכדורגל של מעלה אדומים לרתום שני אוטובוסים שיובילו את שחקני הנוער והילדים של המועדון על מנת לתמוך בקבוצת הבוגרים.
אמש (חמישי) נערכה הערכת מצב במשטרת קריית מלאכי לקראת המשחק, כאשר הצפי הוא ל-700 אוהדים בסך הכל. הכניסה למשחק תהיה ללא עלות.
>>> לבקשת המועדון המקומי, תיערך בטרם המשחק דקת דומיה לזכרו של הרצל רפאל ז"ל, שחקן העבר שהלך לעולמו השבוע. הרצל ז"ל הוא אביו של שרון רפאל, איש מחלקת הנוער.
לחץ להמשך קריאה

ספורט

מפעל חייו

ארבעה עשורים שעמרם בן שמואל, אחד האנשים הכי מזוהים עם קבוצת הכדורגל המקומית, נמצא שם עבור מועדון הכדורגל של קריית מלאכי בין אם בתפקיד רשמי ובין אם לאו, מחצית מחייו הקדיש בן שמואל למען הצלחתו של המועדון המקומי- מהפועל של שנות השבעים, דרך בית"ר של שנות השמונים ועד מכבי של שנות האלפיים. בראיון חגיגי הוא מספר על השנים הנוסטלגיות, מתאר את התחושות אחרי הליך הפירוק, מחשב את הסיכויים לעלות ליגה כבר העונה ומסביר מהו הצעד שקריית מלאכי העיר צריכה לעשות כדי לצעוד קדימה

פורסם

בתאריך

על ידי

רבים הם האנשים אשר עמדו לצידו של מועדון הכדורגל המקומי על גלגוליו השונים. הפועל המיתולוגית, בית"ר האהובה או מכבי הנוכחית, כולם נהנו מתרומתם של תושבים מקומיים, חובבי ספורט מושבעים, שהקדישו מזמנם וממרצם לטובת הצלחתו, שגשוגו ולעיתים אף שרידותו של מועדון הספורט היחיד בעיר- שמצליח למשוך אליו מאות אנשים משך עשרות בשנים.
אלא שעם כל הכבוד לכולם- רק אחד, עמרם בן שמואל, היה שם תמיד: מהפועל של אריה דרול, דרך בית"ר של מישל כהן ז"ל ועד מכבי של שנות האלפיים.
בן שמואל, 80, עלה לישראל בשנת 1955 והתיישב בקיבוץ גשר שבעמק הירדן. בשנת 1964 עזב את הקיבוץ והגיע לקריית מלאכי, בה גר ואותה שירת קרוב ליובל שנים. הוא נשוי ללאה, אב לארבעה ילדים וסב לחמישה עשר נכדים ולשלושה נינים, שלטענתו היו אלה שגרמו לו ולרעייתו לעשות את המעבר מערבה לאשקלון- העיר בה הוא מתגורר כיום. "רצינו להיות קרובים לנכדים. את ההחלטה לקחה אישתי, שאח שלה גם כיהן כאן כראש העירייה (בני וקנין, ה"ה). אם זה היה תלוי בי לא הייתי עובר. קריית מלאכי זו אהבת חיי".
כבר בימיו הראשונים בקריית מלאכי החל בן שמואל לשמש כמדריך נוער, והתקבל שנים אחדות מאוחר יותר לעבודתו בעירייה. כחלק מתפקידיו, שימש כרכז קניות, מנהל מחלקת התברואה ואף כתובע העירייה, אך יותר מכולם הוא זוהה כאיש מועדון הכדורגל המקומי בכל רמ"ח איבריו.
40 שנה היה שם בן שמואל, היה ועודנו חלק מהנהלת המועדון בצורה זו או אחרת: אם כחבר הנהלה, אם כבעל זכות חתימה ואם כחבר עמותה מן המניין, בן שמואל נמצא שם עבור מלאכי מאז ימי שנות ה-70 העליזים, וכנראה שלתמיד. "מעולם לא הלכתי אחרי הגופים. זה לא עניין אותי. איפה שהיו צריכים אותי הייתי. לקחתי חלק בהנהלה של הפועל עם היו"ר אריה דרול, בבית"ר של מישל כהן ז"ל והיום אני במכבי".

מה אתה זוכר מהתקופה ההיא, שמרביתנו לא זכו לחוות אלא רק שמענו עליה מגורם שלישי?
"נוסטלגיה. ראשית אפשר לומר שהתקופה אז הייתה הרבה יותר רגועה. היום הזמנים השתנו. יש הרבה לחצים, הרבה תחרויות ולצערי גם הרבה פוליטיקה. שנית, היום אם אין לנו את התמיכה של באר טוביה אין זכות קיום. כסף משחק תפקיד. בעבר שיחקו פה שחקנים בתשלומים סמליים, באו מאהבה. היום יש קבוצות בליגה עם תקציב של מיליון שקל".

אמרת שלקחת חלק בכל המועדונים בעיר. אתה זוכר את משחקי הדרבי? השמועות אומרות שהייתה בעיר חגיגה גדולה.
"איך אפשר לשכוח? העיר הייתה כמרקחה והייתה יריבות ספורטיבית לתפארת, אבל לא הייתה מלחמה כמו שיש היום. אני זוכר את משחקי הדרבי בעיקר בימיי בבית"ר. היה לנו יותר קהל, אבל מכבי והפועל היו יותר טובים מאיתנו ולרוב ניצחו".

מי היו האנשים בפרונט? אלה שהובילו את הקבוצות המקומיות.
"אלי ביטון היה חבר הנהלה מסור ושלמה סופר שעזר לנו בהפועל, אבל כפי שציינתי תחילה, אני זוכר יותר את התקופה בבית"ר. מישל כהן ז"ל, מדירה 538 בקיבוץ גלויות, היה יו"ר. איש בית"ר אמיתי. הבית שלו ממש היה סניף של תנועת בית"ר. ביום שהוא נפטר נשברנו. הייתי צריך להישאר לבד ולקחתי הכל לידיים".

ושחקנים מרכזיים?
"חיים עטון שמאמן את מכבי היום היה מאמן גם אז. עובדיה עובד, ניסים עובד, ששיחקו גם בהפועל. בבית"ר כיכבו אבא של שי סבן, עמוס. הוא היה שחקן מצוין. יוסי חדד, ראש העירייה לשעבר, היה שוער נהדר. גם רוב השחקנים לא ראו ביריבות בין הפועל, מכבי ובית"ר מלחמת עולם כמו שאנחנו חווים היום במשחקי דרבי בארץ ובעולם.

הארכיון של שמואל, שומר הכל.

איך עושים את המעברים האלה מהפועל לבית"ר?
"אין ספק שזה לא פשוט, בייחוד שהייתי איש אחדות עבודה. השתלבנו בתוך מפא"י ומפ"ם. אלו היו החודשים הראשונים שבאתי לקריית מלאכי. אליהו ביטון, שהיה יו"ר מפלגת העבודה וגם חבר מועצה בהמשך הכניס אותי למפלגה. בזמן הבחירות למועצת סניף ספגתי מפח נפש למרות הבטחות של שלמה סופר שניבחר, והחלטתי שאני עובר לליכוד".

גם אידאולוגית?
"היה לי קשה. הייתי חבר מזכירות ושימשתי בתפקידים מרכזיים במטה של עבודי. זה היה לפני תקופת בגין. היה לי חדרון קטן של המערך בלב, אבל היום אני איש ליכוד מוחלט".

בוא נחזור לכדורגל. מי היו היריבות המיתולוגיות?
"היו כמה. בית שמש, זו שהרסה למלאכי את העלייה בעונה שעברה, הייתה יריבה קשה. גם קריית גת ושדרות. המשחקים היו מעניינים. הכי קשה לשכוח זה את המשחקים מול רמלה. כל משחק התחיל במכות והסתיים במכות. גם אני חטפתי שם. למזלנו החברה שלנו לא היו פחדנים, אחרת זה היה נגמר רע. הם היו אמיצים. באים עם שרשראות, אבנים. לא שאני מעודד אלימות חלילה, אבל בימים ההם לא הייתה ברירה אלא להפגין חוזקה. היום יש ממסד, הכל שונה לגמרי".

"המועדון עבר הבראה"

במהלך הראיון, שנערך במשרדו של בן שמואל באחד מחדרי ביתו באשקלון, שולף חבר העמותה הוותיק בזה אחר זה מסמכים שאסף במרוצת השנים. כולם מתויקים לקלסרים, ומסודרים בסדר מופתי בארונית, המכילה גם ספרי קודש. על גביה ולצידה תעודות הוקרה ותמונות של הילדים, הנכדים והנינים.
גם תעודת הלידה של בן שמואל, שנשמרה על ידו בקנאות משנת 1938 מופיעה שם, לצד כתב ההסמכה המאשר לו לשמש כתובע מטעם העירייה, תעודת החובש, תעודת חבר ליכוד וכן תעודת חבר מזכירות מרחב דרום במועצת הפועלים, תפקידו הנוכחי.
בין כל המסמכים האישיים, שומר בן שמואל גם על אסמכתאות שונות המעידות על תפקידיו השונים במועדון הכדורגל המקומי, בו כיהן כאמור כיו"ר, חבר הנהלה, בעל זכות חתימה וחבר עמותה מן המניין. "כל השנים דאגתי שהכספים יזרמו. ניסיתי לעזור בכל תפקיד בו הייתי", אומר בן שמואל, שמתייחס גם להליך הפירוק שעברה העמותה המנהלת את המועדון בשנת 2014, "לא האמנתי שהיו דברים כאלה. שמעתי שחקרו לא מזמן כמה חבר'ה מתקופות בעבר בגלל כל מיני חובות, צ'קים, כספים. זה כואב".

תעודת הלידה של עמרם מצרפת

חקרו כמה עשרות, וממשיכים לזמן אנשים.
"איתי לא דיברו כי אין לי זכות בדברים האלה. אני עדיין לא מאמין שעשו את מה שאומרות השמועות, לא מאמין שהיו דברים כאלה. הליך הפירוק הזה, מלבד היותו אות קלון, הוא גם כואב למועדון מבחינה מקצועית. הורידו לנו נקודות וירדנו ליגה, זו הייתה הרגשה גרועה".

ומה מצב המועדון כיום, אחרי ההליך?
"מצב המועדון היום טוב מאוד. הוא עבר הבראה וישנה משמעת. אני משתדל להגיע לאימון אחד בשבוע, ולכל המשחקים. אני כמו אבא של כולם שם".
איפה אפשר לשפר? הרי כל מי שדרך כאן טוען שהמועדון הזה חייב להיות לפחות בליגה א', שלעיר הזו מגיעה קבוצה בליגה גבוהה יותר. למה זה לא קורה?
"בשביל לשפר צריך כסף. צריך שחקנים טובים. לחפש מציאות שישדרגו את הקבוצה. בעבר הבאתי את חנן ואבירן אלקיים מאשקלון, שהפכו שחקנים משמעותיים ותרמו רבות לקבוצה בליגה א'. בטווח הארוך צריך להשקיע בבית הספר לכדורגל, להעניק לילדים יסודות מגיל צעיר. אם אתה זורע בזמן אתה קוצר את מה שצריך, אבל אין התלהבות מצד הרשות המקומית לעשות את זה. אם אתה לוקח ילד בן 12 ומלמד אותו יסודות, בגיל 18 אתה תשתמש בו. אבל מה עושים במקום? הולכים לרעות בשדות זרים. היום שחקן טוב מבקש בליגה ב' 6 אלף ש"ח. אין כסף"

ואולי בכל זאת השנה תצליח הקבוצה הבוגרת להעפיל לליגה א' דרך הפלייאוף? איך אתה מעריך את הסיכויים?
"זה קשה, אבל אפשרי. יש לנו משחק פלייאוף ראשון בבית, שלאחריו ככל הנראה נצא לאשדוד למשחק גמר המחוז. אני מאמין שאפשר לנצח גם שם. הפועל אשדוד שכבר עלתה היא קבוצה חזקה, אבל שאר הליגה באותה רמה. נכון, קשה מאוד לעלות מהפליאוף, אבל לכולן זה קשה. למה שאנחנו נחשוב שזה בלתי אפשרי? לקריית מלאכי מגיעה קבוצה בליגה א' לפחות. ליגה ב' קטן עליה, ואם לא נעלה גם השנה זה יכאב".

מה אתה חושב על הצוות המקצועי של הקבוצה? אמרת שאתה מכיר את חיים עטון שנים ארוכות.
"תראה, בעונה שעברה היה לנו מאמן נפלא, ויקטור גניש, שהיה בן אדם באמת מיוחד. גם פרדי צרפתי, שהחל את העונה הנוכחית, היה איש טוב והקהל קצת הגזים איתו. היום יש את חיים עטון, שאני אכן מכיר אותו שנים ארוכות. הוא מאמן טוב ויואל משלים אותו. חיים עטון של פעם היה הרבה יותר קשה. היום אני שומע את השיחות שלו עם השחקנים ונהנה".

אמרת שהקהל קצת הגזים עם פרדי צרפתי. מה באמת אתה חושב על הקהל?
"הקהל הוא חלק מההנהלה. הוא קובע הרבה. יש לנו קהל טוב, הכי טוב בליגה, והרבה הודות לו לקריית מלאכי יש קבוצה פעילה. אני לא רוצה שיפגעו בקהל, כי בלעדיו אין זכות. אני אוהב את הקהל, אבל מה שעשו למאמן האחרון לא היה פייר. הוא ניצח 12 משחקים ברציפות, פתאום הוא לא טוב כי אמר משהו לאיזה אוהד? זה לא היה במקום".

גם אותה הנהלה, שהקהל חלק ממנה כדבריך, לא מצליחה לשמור על איזון בתפקידים הבכירים בה.
"אני לא מבין את המלחמות האלה. עו"ד שניאור קטש, שניהל את המועדון מאז הפירוק ועד תחילת העונה האחרונה, היה האיש הנכון במקום הנכון. הוא היה מנהל נפלא, כמו סרגל. אבל מה קרה? הוא הלך בגלל אורן אוזן, ואורן אוזן הלך בגלל דורון אוחיון. במקום לעזור אחד לשני, לנהל יחד, הם נקלעים למלחמות על כבוד. עם זאת, חשוב לציין שגם היום המצב בסדר גמור והמועדון מתפקד בצורה טובה ותקינה".

מהי מכבי קריית מלאכי עבורך?
"הרבה שואלים אותי 'מה אתה צריך לרוץ בגיל 80 אחרי קבוצת כדורגל?', ואני אומר להם שזה חזק ממני. החיים שלי זה מועדון הכדורגל של קריית מלאכי. כל שנה אני מארגן לשחקנים כניסה חופשית לחמי יואב, כדי שייהנו מיום גיבוש איכותי. במהלך השנה אנחנו גם דואגים למסיבות על האש, וזה המקום לומר מילה טובה לראש העיר ולעוזרו שתמיד נענים לבקשות שלנו בנושאים הללו".

אתה חושב שמעריכים אותך על מה שעשית בעבר ועל מה שאתה משתדל לעשות גם היום?
"אני מרגיש שכן. כל השנים כיבדו אותי מאוד. לפני תשע שנים עברתי אירוע מוחי באחד מערבי שישי בבית בקריית מלאכי. הילד הקטן שלי לקח אותי בבהילות אל בית החולים והציל אותי, אבל מה שחימם לי את הלב היא כמות הביקורים של שחקנים ואוהדים. כל כך התרגשתי לקבל אהבה אחרי אירוע כזה וקשה לי לתאר את ההרגשה. אני חושב שזה חשוב להעריך את פועלם של אלו שעושים הרבה דברים, בהתנדבות או שלא. היום יש הנהלה חדשה, ונראה שהיא מכבדת את אנשי העבר. נעשו בשנתיים האחרונות גם טקסים לאנשים שתרמו למועדון כמו אברהם ג'מו, גילי מלכה, יואל סויסה ועוד רבים נוספים".

מה לגבי ליגת העל? צופה?
"בוודאי. אני צופה הרבה בכדורגל, ומגיע לפעמים למשחקים של הפועל אשקלון. אני גם אוהד את הפועל באר שבע, אבל לפני שאתה והקוראים מגחכים, אציין שאני לא אוהד בגלל שהקבוצה רצה בצמרת כמו שאוהבים לזלזל בנו, אלא עוד מהימים שאליפות הייתה חלום רחוק-רחוק. כל המשפחה של אשתי מבאר שבע. יש שם ראש עיר צעיר שעושה עבודה פשוט מופלאה".
השנה זה קצת מקרטע, נראה פחות טוב מהשנתיים האחרונות. אתה חושב שזה יספיק לאליפות שלישית ברציפות?
"אין לי ספק בכלל. למרות שבית"ר ירושלים רודפת אחרי באר שבע ועושה עונה יפה, לאדומים של בכר יש סגל איכותי יותר. הרבה אומרים שבאר שבע מאכזבים השנה, אבל אני לא מבין את זה כי הם במקום הראשון בליגה למרות כל מה שעבר עליהם. איפה האכזבה?".

מכבי קריית מלאכי נגד הפועל באר שבע בגמר גביע. את מי אתה מעודד?
"אוי, איזה שאלה קשה. תן לי קודם להגיע למעמד כזה עם קריית מלאכי, זה כבר חלום. בכל מקרה אם הוא יתממש מתישהו, כמובן שהייתי רוצה שקריית מלאכי תזכה. זה הרבה יותר חזק אצלי מכל דבר אחר".

מילה לסיום?
"הייתי רוצה לאחל לקריית מלאכי כעיר שתעשה את הקפיצה המיוחלת. בעבר, כשהייתי בתפקידים בעירייה, קריית מלאכי מנתה 24,000 תושבים, והיום יש 22,000. לאיפה הלכו 2000 תושבים? אז יגידו שאנשים עזבו, כמו שאני עזבתי, או שהילודה הצטמצמה. אבל בשורה התחתונה הצעירים עוזבים, וצריך לדאוג שהם יישארו שם כי הם העתיד. רק אז תהיה הצלחה ויהיה שגשוג בכל התחומים. מהמקום שלי אומר שצריך לעזור לכדורגל, כי זה חינוך הרבה לפני ספורט. לסיום אנצל את ההזדמנות כדי לאחל חג כשר ושמח לכל תושבי העיר הנפלאים".

לחץ להמשך קריאה

ספורט

הג'וקר של מלאכי

מושיקו שעשוע הגיע למכבי קריית מלאכי בתחילת יולי- וסומן מיד כאחד משחקני הרכש המבטיחים ביותר בקבוצה. אלא שחוסר דקות משחק בעונה שעברה, ופתיחה מקרטעת של העונה הנוכחית, גרמו לכולם לאבד את האמון בו- לכולם מלבד הוא עצמו. "הבנתי את הקהל ואת הצוות וידעתי שזה ייקח זמן. אני משתדל להוכיח את עצמי, ומקווה להמשיך פה גם בעונה הבאה". ראיון

פורסם

בתאריך

על ידי

יולי 2017. מכבי קריית מלאכי, עדיין חבולה וכואבת את הפספוס ההיסטורי להעפיל לליגה א' מהמקום הראשון בטבלה, מתחילה לבנות את הסגל לקראת עונת המשחקים הנוכחית- השלישית שלה בליגה ב' דרום ב'.
הזמן דוחק, השחקנים ממאנים מלהגיע והקהל הכתום, שידוע במעורבותו המוחלטת בנעשה, לטוב ולרע- מתחיל להפעיל לחצים.
אחד השחקנים הראשונים שחתם בשורות הקבוצה המתהווה בכתום, מושיקו שעשוע, הצליח להרגיע במעט את הרוחות, ולהוריד את מפלס הלחץ הכתום בדרך להחתמת סוללת שחקנים נוספת, שמשלימה את סגל הקבוצה עד היום.
שעשוע, 24, "רווק ומאושר", גדל במחלקת הנוער של מ.ס אשדוד. עד גיל נוער הוא שיחק בקבוצת הנוער המבטיחה של המועדון מעיר הנמל, כולל כחריג, והועלה לקבוצת הבוגרים של המועדון- תחת המאמן ניר קלינגר.
אלא שדקות המשחק בשורות הקבוצה הבוגרת לא הגיעו ושעשוע, שפילל לדקות משחק כמו כל שחקן בגילו- החליט לעזוב, "בדיעבד מתברר שעשיתי טעות. יכולתי לחכות להזדמנות בליגת העל ואולי הייתי במקום אחר היום, אבל חשבתי שנכון לי ללכת ולצבור דקות משחק בקבוצות אחרות", מספר שעשוע, שנזכר כי גם בני משפחתו הזהירו אותו שמדובר בצעד לא נכון לקריירה, "אמרו לי שזה צעד לא נכון, אבל עשיתי טעויות של ילד כי רציתי לשחק כדורגל", הוא נזכר.
מאשדוד נחת הקשר במכבי יבנה מהלאומית, אך הבין מיד שכמו בחיים- גם בכדורגל הרבה יותר קשה מחוץ לבית. הוא סיים את העונה ועבר לשחק בהפועל מרמורק, בה הפך לשחקן הרכב והתחבר מאוד לקהל המקומי, ממנו נותרו לו זיכרונות נעימים.
בעונה שעברה, בעקבות בקשות מצידם של ראשי שיכון המזרח, חתם שעשוע במדי הקבוצה מעיר היין, וניסה לעזור לקבוצה לשרוד בליגה א', "הייתה לי עונה קשה מבחינה אישית. המקום טוב, אבל מבחינה מקצועית עברתי עונה לא קלה".
ומה הביא אותך להגיע למכבי קריית מלאכי, קבוצה בליגה ב'. הכרת את המועדון?
"שניאור קטש ודורון אוחיון פנו אליי ביוזמת הגורם המתווך, דוד רביבו. את האמת שלא ממש הכרתי את המועדון מעבר למאבקים שלו בעונה שעברה על כרטיס העלייה. אני גר באשדוד, ובגלל שעירוני המקומית נכנסה לתמונה של הליגה יותר התעניינתי. מה שכן, שמעתי על הקהל, שמסתבר שהוא באמת חוויה, אבל לא מעבר. ברגע שחתמתי קיבלתי אינפורמציה משחקנים ששיחקו איתי, כמו אוראל בניטח, שאמרו לי שאני עושה את הצעד הנכון".

הגעת כשחקן רכש מבטיח, אך בהתחלה זה לא היה נראה טוב. הוחלפת מספר פעמים ונראה שזה לא הלך לכיוון הנכון. מה קרה מאז?
"בשנה שעברה לא הרביתי לשחק. כל שחקן יודע שחוסר בדקות משחק פוגע בכושר ובביטחון, והיה ברור לי שייקח זמן עד שאכנס לעניינים. בכל זאת, שחקן שלא שיחק שנה באופן רציף צריך לבוא ולהוכיח את עצמו. הבנתי גם את הקהל, שציפה בהתחלה ואולי לא קיבל את מה שהוא רצה, אבל אני חושב שאחרי חודש וחצי בערך כבר נכנסתי לעניינים. אחרי שהביטחון וכושר המשחק חזרו השתדלתי להוכיח את עצמי בכל משחק".
הגעת לקבוצה שנאבקה על כרטיס העלייה במשך השנתיים האחרונות, אם דרך הליגה ואם דרך פלייאוף העלייה. חשבתם שתוכלו לעשות זאת שוב או שידעתם שהפועל אשדוד, עם התקציב הגדול, תהיה מעל הליגה?
"ברור שחשבנו שזה אפשרי. אני אישית חושב שהסגל שלנו מספיק טוב לעלייה, גם כשיש בליגה את הפועל אשדוד ושזה נראה כאילו אנחנו רחוקים מהם. אני חושב שאם לא היו הבעיות עם המגרש ואיבודי הנקודות בחוץ היינו מתמודדים חזק על המקום הראשון. יש פה קבוצה מאוד חזקה. במשחקים האחרונים רואים את זה בצורה בולטת".

מה אתה חושב על הסיפור עם המאמן פרדי צרפתי?
"אנחנו בתור שחקנים לא מתעסקים בזה. משאירים את זה להנהלה. ברור שלא היינו חרשים או עיוורים, אבל התמקדנו בדשא ופחות על מה שקורה מסביב. בינינו לבין עצמנו ידענו שאנחנו לא צריכים להתעסק בזה".
ובכל זאת, ספגתם שריקות בוז מהאוהדים. באימונים ובאחד המשחקים.
"אי אפשר להתעלם מזה ואין ספק שזה לא היה פשוט. זה החלטה של קהל והם החליטו מה שהחליטו. גם בתקופה הזאת ידענו שהם מאחורינו ושיש פה קהל נהדר שתומך בנו. שהסיפור נגמר ראינו את העוצמות שלהם שוב".

צרפתי עזב, ובמקומם הגיעו עטון וסויסה. התחברתם?
"בוודאי. השניים גאונים של כדורגל, אין דברים כאלה. אני משחק כדורגל מגיל צעיר, ואני יכול לומר שמבחינת הבנה של משחק הם מורידים אותך עד הפריטים הקטנים. מבחינה אישית אני חושב שמאוד התקדמתי תחתם. השניים הללו כאילו משלמים אחד את השני".

"גאונים של כדורגל". שעשוע מחמיא לצמד המאמנים, עטון וסויסה (ארכיון)

אמרת שאתם כשחקנים לא מתעסקים עם מה שקורה מחוץ לדשא, אבל אני אשל בכל זאת. מה אתם יודעים על העזיבה המעורפלת של היו"ר אורן אוזן?

"אני קיבלתי את זה בבום. ממש בהלם כי לא ידעתי כלום. אורן אוזן הודיע על זה לפני האימון, ולא ראינו מה מתרחש. באמת שלא נכנסתי לזה. אני יכול לומר שאוזן הוא איש מיוחד, משמכמו ומעלה. לא שאלתי אותו למה הוא עזב ואנחנו לא מתעסקים בזה, מתרכזים בכדורגל".

הגיע כשחקן מבטיח, פתח רע אך מצא את מקומו בהרכב. שעשוע חוגג שער (צילום: אלירן זילכה)

"אפשר לעלות ליגה"

רגע לפני סיומה של העונה הסדירה, ולאחר שקבוצתו רשמה את ניצחון הליגה ה-16 שלה העונה עם 2-1 (פינטו ונגר) על קבוצתו לשעבר של שעשוע, שיכון המזרח, מתכונן הקשר לישורת הסיום של עונת המשחקים הנוכחית, ומאמין שהיא יכולה להסתיים עם חיוך ענקי על הפנים.
מחר (שישי, 13:30), הוא יצא יחד עם חבריו למשחק חוץ מול צעירי רהט, הנאבקת על מקומה בליגה, שיהיה הראשון מבין שלושה אחרונים במסגרת הליגה הסדירה רגע לפני שלב הפלייאוף- שיחל ב-13 באפריל.
הבטחתם כמעט סופית את המקום השלישי בליגה. מתכוננים לפלייאוף?
"בהחלט מתכוננים לפלייאוף. אני אומר לך שאני רוצה לעלות ליגה. כמה שאנשים חושבים שיהיה קשה, אני חושב ההפך. אם נבוא כמו שבאנו נגד עירוני אשדוד בבית (ניצחון 3-0, ה"ה) אנחנו יכולים לעלות ליגה גם מהפלייאוף. אנחנו נבוא במאתיים אחוז יכולת ורצון, ועם הדחיפה של הקהל אפשר לעשות את זה".

אולי כדאי לתרגל הפעם פנדלים?
" (צוחק) לא צריך פנדלים. נתנו להם שלוש בבית, אפשר גם לתת להם שלוש בחוץ".

יש לך חוזה לעונה הבאה?
"האמת שאין לי חוזה לעונה הבאה. קריית מלאכי מבחינתי תהיה האופציה הראשונה, לא משנה באיזה ליגה היא תשחק. אני נהנה פה מאוד. למדתי על הבשר שלי שמקום בו אוהבים אותך ואתה אוהב בחזרה לא עוזבים. לא אשקר, יש לי הצעות מקבוצות בליגה א' וליגה ב', אבל אני מעדיף והעדפתי את מכבי קריית מלאכי. הקדוש ברוך הוא יחליט לאן אלך בסופו של דבר".

ואיך החיבור שלך עם הקהל?
"אני אישית אחרי כל משחק מקבל הודעות מהאוהדים. זה מחמם את הלב. הקהל מחובר מאוד למועדון כאן. הוא 70-80 אחוזים מהיכולת שלנו, וזה מוסיף המון. אני מקבל המון טלפונים מאוהדים שמרוצים, שמדרבנים. זה מחמם את הלב".

"הקהל מחובר למועדון. הוא 70-80 אחוזים מהיכולת שלנו". שעשוע (צילום: אלירן זילכה)

מה לגבי מאבק האליפות העונה בליגת העל. עוקב?

"אפשר לומר. אני לא אוהד קבוצה ספציפית, אבל אני אוהב לראות את מכבי תל אביב והפועל באר שבע. כאשדודי אני גם הולך לפעמים למשחקים של מ.ס אשדוד. מאבק האליפות? אני מעדיף שמכבי תל אביב תיקח, אבל אני חושב שבית"ר ירושלים תצחק על כולם ותעשה את זה בסוף. אחרי עשר שנים בלי תואר, הם לא יפספסו את זה הפעם. לדעתי גם דאבל בא בחשבון. באר שבע לא כאלה חזקים השנה".

מה החלום שלך? אתה עדיין צעיר.
"השאיפה שלי כמובן היא להגיע לליגת העל. יש הרבה שחקנים שם שעברו בליגות הנמוכות ונמצאים בליגה הבכירה היום. אני באמת מנסה ללמוד כל פעם משהו חדש, להשתפר. עובד קשה. הכל תלוי בי, אם אהיה טוב אני אגיע. בלי שום תירוצים, לא סוכן, לא קומבינות, כלום. אם למקד, מכבי תל אביב זו השאיפה, אבל צריך לעבור הרבה מאוד בשביל זה".
מה תרצה להוסיף לסיום?
"אאחל לכולם חג כשר ושמח, לכל עם ישראל ולתושבי קריית מלאכי היקרים, לשחקנים ולאוהדים. אני אוהב אותם ואוהב את המקום הזה".

לחץ להמשך קריאה