צור עימנו קשר

בחירות 2018

מירוץ חייו

חמישה חודשים אחרי שהודיע על עזיבת תפקידו כעיתונאי וכניסתו לזירה הפוליטית, מספר אליאור עמר בראיון ראשון על הסיבות שגרמו לו לעזוב את עולם התקשורת, הסיכויים לנצח בפריימריז של מפלגת "העבודה", החיבורים הפוליטיים האפשריים, החזון שירצה לממש אם יבחר לתפקיד מפתח, האפשרות שיתמודד לראשות העירייה כבר בבחירות הקרובות והבקשה היחידה שלו מתושבי קריית מלאכי: "תנו לי הזדמנות"

פורסם

בתאריך

חמישה חודשיים לאחר הודעתו כי יתמודד על ראשות מפלגת העבודה בעיר, אליאור עמר יכול להיות מרוצה. העיתונאי והעורך לשעבר, שהודיע על כניסה לזירת ההתגוששות הפוליטית וגרף מחמאות, ערך ביום שני השבוע את הכנס הפומבי השני שלו- כשקיים הרמת כוסית חגיגית לכבוד חג הפסח.
גם הפעם, בדומה לכנס החגיגי הקודם שנערך לכבוד החנוכה, כיבדו את עמר למעלה מ-150 אנשים בנוכחותם, בהם חברת הכנסת וחברתו הקרובה של עמר, שלי יחימוביץ', וילידת העיר ומי שהתמודדה על תפקיד שופטת בית המשפט העליון, פרופסור יפעת ביטון. ביטון, שהגיעה לכנס בהפתעה, אף הביעה את תמיכתה במתמודד החדש, שלא הצליח להסתיר את שביעות רצונו מתמיכתן של שתי הנשים החזקות ונראה מחויך למדיי לאורך ערב הרמת הכוסית כולו.

עמר (29), בן למשפחה שורשית ווותיקה בעיר, נולד וגדל בקריית מלאכי. כבר בגיל צעיר הוא החל את דרכו הציבורית בתור יו"ר מועצת התלמידים של בית הספר הראל בו למד, ובהמשך מילא את אותו תפקיד גם בבית הספר "עמל 1" (דרכא).
מאבקו הציבורי הראשון והמתוקשר של עמר התחולל עוד בהיותו נער בן 17, כשניסה יחד עם בני נוער נוספים לפעול להישארותה של מנהלת בית הספר דאז, הגב' אורנה ירקון, בתפקידה. בתווך, החל לעבוד בתור כתב נוער וקהילה בעיתון "המקומון", ולאחר מספר שנים הפך לעורך הראשי ובהמשך לבעלים הבלעדי של העיתון. בתפקידו כעיתונאי היה עמר אחראי לכמה חשיפות משמעותיות, שהפכו אותו ללוחם חסר פשרות בכל הנוגע לעוולות חברתיות וציבוריות. עם זאת, במערכת הפוליטית משוכנעים כי היותו עיתונאי טוב לא הופך אותו לפוליטיקאי טוב, "בפוליטיקה צריך לעשות הרבה פעמים פשרות, והוא לא יודע להתפשר", אמר עליו אחד מחברי המועצה.
בשנת 2013, זמן קצר לאחר הבחירות המקומיות, החליט עמר, המשמש כקצין הסברה במיל' בפיקוד העורף, לקחת פסק זמן מהעיתונות המקומית, "עזבתי את התקשורת אחרי תקופה מאוד עמוסה ומאוד אינטנסיבית של בחירות 2013. הייתי צריך קצת מנוחה, אבל בסוף חזרתי כי זה בער בי", סיפר השבוע עמר בראיון ראשון ומקיף לקראת הפריימריז המרתקים הצפויים להיערך בעוד כחודש וחצי, "רציתי להיות בקשר עם אנשים ולעשות את הדבר שאני מאמין בו, שיכול לשנות חיים של אנשים", אמר עמר, שחזר אל מרכז הבמה של התקשורת המקומית כעורך עיתון "המקור"- אותו עזב כאמור לפני חמישה חודשים לטובת הזירה הפוליטית.
"אני בתקשורת המקומית מאז שהייתי בן 17. הייתי כתב נוער וקהילה, הייתי עורך משנה ומוציא לאור ועורך ראשי, ואני חושב שבשנים האלו אני וחבריי עשינו עבודה חשובה והכרחית מאוד. עמדנו בלחצים עצומים בכבוד, ותמיד הקפדנו לשרת את האינטרס הציבורי, גם כאשר כוחות גדולים ניסו לחסל את העיתונים שהייתי חלק מהם. אני גאה בעבודה שעשינו, וחושב שעשינו את המוטל עלינו: דאגנו לציבור, לאזרח הקטן מול הרשויות האימתניות. בעיניי גם עיתונאי הוא איש ציבור: למרות שהציבור לא בוחר בעיתונאים, הוא מצפה מהם להגן עליו ולהיות לו לעזר במקרה הצורך. אני מאמין שעשיתי את העבודה הזאת נאמנה, או לפחות עשיתי ככל יכולתי כדי שכך יהיה".

מה גרם לך להחליט לחצות את הכביש ולעשות את המעבר אל הזירה הפוליטית?
"השנים בתקשורת היו שנים מאתגרות מבחינתי. אהבתי את העבודה ושמחתי לשרת את הציבור בדרכי, אבל אחרי כל כך הרבה שנים הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לפרק חדש בחיים. היו לי הצעות ממשיות להיכנס לפוליטיקה המקומית כבר בבחירות 2013, אבל כשההצעות הונחו בפניי דחיתי אותן מבלי להקדיש לזה אפילו מחשבה. זה לא עניין אותי אז, כי האמנתי באמונה שלמה שהעבודה שלי בתקשורת חשובה לא פחות – ואולי יותר – מהעבודה שאני יכול לעשות כחבר מועצה".

ומה השתנה מ-2013 ל-2018, העבודה בתקשורת כבר לא חשובה?
"היא חשובה מאוד, אבל אני מאמין שהיום, בניגוד ללפני חמש שנים, אני בשל יותר ומתאים יותר להיות נבחר ציבור. זו שליחות קדושה בעיניי, להיות שליח ציבור ולשרת את התושבים. אני מאמין ומקווה שהציבור ייתן לי את ההזדמנות כדי להיות לו שליח נאמן".

יש יאמרו שתפקידיך ככתב וכעורך בעיתונות המקומית היו קרקע פוריה לכניסתך לפוליטיקה. שהשתמשת בתפקיד בידיעה שהוא עשוי לתרום לך אלקטורלית בעתיד.
"אלו טענות מוטעות ולא נכונות. בוא נזכור שני דברים: אחד, עובדתית דחיתי הצעה להצטרף לפוליטיקה לפני חמש שנים, ואז הייתי אולי בשיאי אחרי חשיפת הפרשיות הפליליות שהתרחשו בעירייה ושאני חושב שתרמתי תרומה כלשהי לחשיפה שלהן. שנית, עזבתי את העיתון יותר משנה לפני הבחירות. לא חודשיים, שלושה חודשים או חצי שנה לפני מועד הבחירות, אלא יותר משנה. לו רציתי להשתמש בעיתון כדי לקדם את עצמי, יכולתי להמשיך לעבוד בו עוד חודשים ארוכים, למרות שאין שום חוק או תקנה שמחייבת אותי לעזוב את העיתון פרק זמן מסוים לפני הבחירות. הסיבה לעזיבה שלי הייתה נטו סיבה אתית, כי חשבתי שמרגע שאני מחליט שאני נכנס לפוליטיקה, הציבור צריך לדעת על זה ועליי לעזוב את העיתון".

ובכל זאת, סביר להניח שההודעה על הצטרפות לפוליטיקה לא התקבלה רגע לפני שהודעת שאתה עוזב את העיתון. הדברים בוודאי נשקלו לפני, חשבת עליהם.
"בוא לא נהיה טהרנים. כן, חשבתי על זה במשך כמה שבועות קודם להחלטה, התייעצתי עם אנשים, שאלתי לדעתם. שום דבר לא היה במחשכים. מיד בסיום תקופת החגים הודעתי לציבור על ההחלטה שלי ועל זה שאני עוזב את העיתון. חלק מהיועצים שלי חשבו שאני צריך להישאר עוד כמה חודשים בעיתון כדי להישאר במרכז סדר היום הציבורי, הם חששו שאני עלול להישכח בחלוף הזמן אם לא אמשיך לכתוב בעיתון, אבל מבחינתי זה לא בא בחשבון".

הצהרת שתתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה, איך אתה מעריך את הסיכויים שלך?
"אני חושב שהסיכויים שלי לנצח טובים, אבל זה בוודאי לא יהיה קל ופשוט. אמרתי מהרגע הראשון שזה יהיה מורכב מאוד, אבל אני לא חושש מעבודה קשה. גייסתי למפלגה כ-400 מתפקדים חדשים, בנוסף למתפקדים ותיקים נוספים. אלו אנשים שבאו מתוך אמונה שצריך לעשות שינוי. זה מפקד אותנטי, איכותי ואידאולוגי, ואני משוכנע שזה מה שיעשה את השינוי. אחרי הרבה מאוד שנים של סטטוס קוו, שבהם נבחרו אותם אנשים שוב ושוב, זה הזמן לבקש מהם להעניק את המושכות לדור הבא".

אתה מכוון ליוסי סולימני, שצפוי להתמודד מולך בפריימריז?
"האמירה שלי היא אמירה עקרונית, שנכונה רוחבית לכל המערכת הפוליטית: מועצת העיר בקריית מלאכי קפאה על שמריה במשך שלושה עשורים. אותם אנשים נבחרו שוב ושוב, ואני חושב שרוב הציבור מסכים שהם לא סיפקו את הסחורה בצורה מספקת, בלשון המעטה. אחרי הרבה מאוד שנים שאותם אנשים קיבלו עוד ועוד הזדמנויות, הגיע הזמן שאנשים חדשים יבואו לתוך המערכת הפוליטית ויבקשו להביא רוח חדשה, רעננה, שונה מכפי שיש היום".

אומרים שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. אתה לא חושש להפוך לאחד מאותם אלה שאתה מדבר עליהם?
"כעיתונאי הייתי הרבה מאוד שנים קרוב למערכת הפוליטית, מתוקף הסיקור שלה. ראיתי איך הדברים מתנהלים, איך החלטות מתקבלות, ולצערי הרב ראיתי איך הרבה מידי פעמים האינטרסים הציבוריים נדחקים הצידה לטובת אינטרסים זרים, שלא מן העניין. אחת הסיבות שהחלטתי להיכנס לפוליטיקה היא כדי לנסות לשנות את התרבות הפוליטית. הרבה שנים מספרים לנו על כמה פוטנציאל יש לקריית מלאכי, אבל כולנו רואים שהפוטנציאל הזה לא בא לכדי מימוש. הגיע הזמן שלא רק נשמע על הפוטנציאל שיש לקריית מלאכי, אלא גם נראה אותו מתממש".

על ההסכם עם באר טוביה:
"זה הסכם שתיקה מביך ומביש. לא יכול להיות שבשביל קצת כסף לאירועים ביום העצמאות ובקיץ נוותר על תיקון עוול היסטורי. אנחנו חייבים להיאבק כדי שאזור התעשייה הסמוך לעיר, שנמצא בבעלות באר טוביה, יעבור לרשותה של קריית מלאכי. יש לזה תקדימים מערים אחרות, יש ממשלה שרוצה לקדם את המדיניות הזאת, ואני אומר לך שיש אפילו שר פנים שאומר לעיריית קריית מלאכי שמגיע לה הרבה-הרבה יותר"

מה יקרה אם תפסיד בפריימריז של מפלגת העבודה?
"אני מתכוון להתמודד ולנצח בעזרת השם. אני משוכנע שהציבור הגדול שבא למפלגה, מטעמי ולא מטעמי, יעשה את השיקולים הנכונים מאחורי הפרגוד ויבחר באדם חדש לתפקיד היו"ר והמועמד לעירייה. אני מתכוון לעבוד קשה כדי שהציבור ייתן בי את אמונו".

לאחרונה טענת נגד המיפקד אותו ערך יוסי סולימני למפלגה, כשעשרות תלמידי ישיבה התפקדו למפלגה דרכו. מנגד, נטען שגם אתה צירפת המון אנשים שהם לא אנשי מפלגת העבודה אותנטיים. איך זה מסתדר?
"שמרתי על ממלכתיות בכל הקשור להתפקדות של תלמידי הישיבה למפלגה. לא תקפתי אותם ולא השתלחתי בהם. עם זאת, אני מציע שהציבור בהחלט ישאל שאלות בנוגע לסיבה שבגינה הם התפקדו למפלגה, וישפוט בעצמו. האנשים שאני גייסתי למפלגה הם אנשים ש-99 אחוזים מהם באו למפלגה כי הם מאמינים בי, כי הם חושבים שהגיע הזמן לשינוי ולתיקון בפוליטיקה בקריית מלאכי, וכי הם מעוניינים בכניסה של כוחות חדשים למערכת. אני סבור שבכל הקשור לתלמידי הישיבות, זה לא 'מיפקד בעד' אלא 'מיפקד נגד' – מיפקד שנועד לחסום את דרכי ולא מיפקד שמטרתו להיות בעד מועמד אחר. אבל אני לא רוצה להתעסק בזה יותר מידי, אני מאמין שהציבור חכם והציבור יקבע".

אם תנצח, אתה מתכוון להתמודד לראשות העירייה או רק למועצת העיר?
"זה מוקדם מידי לקבוע דבר כזה. הדבר היחידי שעומד כרגע לנגד עיניי זה הפריימריז, ואני עוסק בו. אחרי שבע"ה נעבור את המשוכה הזאת בהצלחה, אני אכנס את האנשים, נחשוב ביחד, נבחן את הדברים ונקבל החלטות".

"הציבור מאס בפוליטיקה הישנה של 'שמור לי ואשמור לך". עמר במרכז המסחרי. | צילום ליאור אלון

בוא נניח רגע לממלכתיות. אתה שוקל להתמודד לראשות העירייה?
"אני לא פוסל אפשרות להתמודד לראשות העירייה, אבל הדברים צריכים להיבחן ולהיקבע בהתאם לנסיבות ולמציאות בשטח, לא מתוך פנטזיות. בסופו של דבר אני אהיה איפה שהציבור ירצה שאני אהיה".

במערכת הפוליטית ידוע שיש יחסים טובים מאוד בינך לבין שי סיום, האם זה מעיד על שיתוף פעולה עתידי ביניכם?
"אני שמח בשביל שי – שהוא חבר טוב שלי – על ניצחונו בפריימריז של הקהילה ואני שמח גם בשביל כל יתר המועמדים שלקחו חלק במפגן דמוקרטי כל כך יפה ומכובד. אני שוב אומר: כרגע הדבר היחידי שאני עוסק בו זה הפריימריז במפלגת העבודה. לכל יתר הדברים יהיה מספיק זמן אחרי זה, ובכל מקרה זה מוקדם מידי לקבוע שיתופי פעולה".

"הגירה שלילית- בעיה אסטרטגית"

אחד הנושאים עליהם מרבה עמר לדבר ולכתוב הוא ההגירה השלילית של תושבי קריית מלאכי, בעיקר הצעירים שבהם, והדרכים השונות אותן הוא מציע על מנת להתגבר על גלי העזיבה שבאו לידי ביטוי בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדו"חות הנוגעים לשנים האחרונות.
לטענתו של עמר, הוא עמל לאחרונה על מצעו, שיכלול גם תכנית לבלימת ההגירה השלילת והשארת הצעירים בעיר, "אני לא מרכיב משקפיים ורודים, אבל גם לא שחורים. קריית מלאכי צריכה להיות במקום אחר מזה שהיא נמצאת בו היום. במשך שנים כתבתי ואמרתי שהעיר סובלת מהגירה שלילית של צעירים ומבוגרים כאחד, של אוכלוסיות איכותיות, ואמרו לי שאני רואה שחורות ופוגע בתדמית העיר. אבל הנה, ראש העירייה והמנכ"ל התייצבו מול פקידי משרד הפנים ואמרו את אותם הדברים בדיוק: הם אמרו שאוכלוסיות חזקות נמלטות מפה, שהצעירים עוזבים, שהחינוך מקרטע ושבמצב הנוכחי אי אפשר להתרומם. לא אני אמרתי את זה, אלא אליהו זוהר ותמיר היזמי".

מה היית עושה אחרת?
"קודם כל מכריז על תכנית חירום לבלימת ההגירה השלילית. הייתי מעניק הטבות לצעירים עד גילאי 40 בארנונה, הייתי מתקצב תכנית עירונית למלגות להשכלה גבוהה ואומר לצעירים 'לכו תלמדו באקדמיה', אנחנו נעזור לכם בכסף מזומן ובמענקים. הייתי מביא עשרות זוגות צעירים להתגורר בשכונות קיבוץ גלויות, בהרצל ובוויצמן, כדי להקפיץ את השכונות האלו קדימה. זה קרה בלוד ובקריית שמונה ובערים אחרות וזה יכול לקרות גם כאן. לא צריך להמציא את הגלגל, והתקציבים הנדרשים לזה נמוכים מאוד, ככה שלא צריכה להיות גם בעיה כלכלית. אגב, לא רק צעירים עוזבים היום את קריית מלאכי. יש אוכלוסייה ותיקה, איכותית ומבוססת שעוזבת. אני בכל שבוע שומע על עוד ועוד משפחות, שורשיות וותיקות שבנו את קריית מלאכי, שמחליטות לעזוב. ההגירה השלילית זו בעיה אסטרטגית שצריך לטפל בה".

ואתה חושב שאלו הצעדים שישאירו את הצעירים כאן?
"בין היתר כן. הצעירים וגם הוריהם צריכים לדעת שמאמינים בהם כאן. תסתכל על מצבת כוח האדם בעירייה: כמעט ואין עובדים, במיוחד בכירים, מקריית מלאכי. במשך שנים התקבלו לעבודה רק עובדים מבחוץ. אין לזה שום סיבה מוצדקת. יש מספיק אנשים מוכשרים, רציניים ואיכותיים שגרים כאן, או שגרו כאן בעבר אבל עזבו כי נמאס להם לראות שאף אחד לא סופר אותם. עיריית קריית מלאכי צריכה להיות מורכבת משמונים אחוז עובדים תושבי קריית מלאכי, ועשרים אחוז עובדים מבחוץ. לא להפך כפי שזה היום".

הנה, יש מנהל מחלקת נוער חדש, רונן אתגר, תושב קריית מלאכי.
"רונן אתגר הוא חבר שלי ואני מאחל לו בהצלחה ענקית. הוא מקצוען ואני משוכנע שיצליח. אני רק מציע לציבור לשאול כמוני מדוע הדבר הזה קורה שבעה חודשים לפני בחירות. מדוע במשך ארבע שנים וחצי זה היה אחרת, ופתאום עכשיו יש מגמה לקבל עובדים מקריית מלאכי. בכל מקרה, עדיף מאוחר מאשר אף פעם ואם אנשי העירייה הבכירים התעשתו בנושא הזה, אז אני שמח מאוד ומקווה שהמגמה הזאת תימשך".

העמדה שלך בנושא ההסכם עם באר טוביה מאוד מיליטנטית. ההסכם הזה מכניס היום לעירייה שישה מיליון שקלים בשנה. אולי אם אתה היית במקום של אליהו זוהר או של חברי מועצת העיר, הייתה לך עמדה שונה מכפי שהיא היום?
"קודם כל אני חולק עליך לגבי הכסף שזה מכניס לעירייה. העירייה היום מקבלת מבאר טוביה כספים רק עבור פעילויות משותפות כמו אירועים, ספורט וכד', ככה שלא מדובר בכסף נזיל שהעירייה יכולה להשתמש בו לכל מטרה שתרצה. שנית, העמדה שלי לגבי ההסכם עם באר טוביה לא תשתנה ולא משנה המקום שאהיה בו. זו עמדה עקרונית ואפילו ערכית: את המצב של עיירות הפיתוח לעומת מועצות אזוריות צריך לתקן בכל הארץ, לא רק אצלנו. מדובר בעוול עצום שנעשה לעיירות הפיתוח, ובתוכן קריית מלאכי".

מה אשמות המועצות האזוריות בכך שהעיירות סביבתן לא מצליחות לתפקד?
"המועצות האזוריות קיבלו את המשאב הציבורי הכי יקר שיש, קרקע, רק משום שהגיעו הנה ראשונים ומכיוון שהם השתייכו לגווארדיה ששלטה במדינה באותן השנים. החלוקה הבלתי צודקת שנעשתה בקרקעות המדינה בשנות החמישים משליכה עד היום על פערי המעמדות שנוצרו בין האוכלוסיות בישראל. זה לא סתם ששבעים שנה אחרי שהמדינה קמה יש עדיין עיירות פיתוח. אחרי כל כך הרבה זמן המושג הזה היה צריך להיעלם מהעולם, אבל הפערים שנוצרו מאז הקמת המדינה ועד היום נוצרו בגלל אפליה מובהקת וברורה בחלוקת הקרקעות".

ואתה חושב שתוכל לשנות את המצב שהשתרש כאן במשך שנים?
"צדק חלוקתי הוא דבר שהמדינה מחויבת לעשות. אין שום סיבה בעולם שיש רשות אחת, כמו קריית מלאכי, שגרים בה עשרים אלף תושבים, והיא עוברת מתכנית הבראה אחת לאחרת כי אינה מצליחה להתרומם כלכלית, ואילו לצידה יש רשות אחרת עם אותו מספר תושבים שנהנית מעודפי הכנסות עצומים שמאפשרים לה להשקיע בחינוך, בתרבות, בקהילה ובתשתיות פי כמה וכמה מהרשות הסמוכה אליה".

יש שיגידו שמדובר בבכיינות.
"זו לא בכיינות. אלו עובדות היסטוריות".

אילו תהיה בתפקיד מפתח, תפעל לבטל את ההסכם?
"לחלוטין כן. זה הסכם שתיקה מביך ומביש. לא יכול להיות שבשביל קצת כסף לאירועים ביום העצמאות ובקיץ נוותר על תיקון עוול היסטורי. אנחנו חייבים להיאבק כדי שאזור התעשייה הסמוך לעיר, שנמצא בבעלות באר טוביה, יעבור לרשותה של קריית מלאכי. יש לזה תקדימים מערים אחרות, יש ממשלה שרוצה לקדם את המדיניות הזאת, ואני אומר לך שיש אפילו שר פנים שאומר לעיריית קריית מלאכי שמגיע לה הרבה-הרבה יותר משישה מיליון שקל, אבל נתקל בעירייה שפשוט לא רוצה לפעול כדי לקבל יותר".

ואתה מצפה מראש העירייה, שמתפאר מאוד בהסכם עם המועצה השכנה, שיחזור בו ויבטל אותו?
"אני מנהל המון ויכוחים עם מי שחושבים אחרת ממני בנושא הזה של הסכם ההכנסות עם באר טוביה, וניהלתי גם המון שיחות על זה עם ראש העירייה זוהר. הוא אמר לי יותר מפעם אחת, והוא גם אמר את זה בישיבת מועצה, שהוא לא מוכן לחזור בו מההסכם עם באר טוביה כי הוא נתן לדרור שור מילה. אמרתי לזוהר שעם כל הכבוד למילה שלו, לא מדובר בעסק פרטי. בגלל המילה הזאת תושבי קריית מלאכי מפסידים עשרות מיליוני שקלים בשנה, וזה דבר בלתי מתקבל על הדעת".

אומר זוהר: עדיף שישה מיליון שקלים ביד מאשר עשרות מיליונים על העץ. לא לגיטימי?
"לגיטימי, אבל לטעמי מדובר בטעות חמורה. בוא נדבר רגע על מספרים: המועצה האזורית באר טוביה הכניסה ב-2016 סכום של 205 מיליון שקל הכנסות עצמיות, מתוכן 161 מיליון שקל הכנסות מארנונה. באותה שנה עיריית קריית מלאכי הכניסה 71 מיליון שקל מארנונה. זה פער בלתי סביר, וזו לא גזירה משמיים. זה חוסר צדק חלוקתי שצריך לתקן".

"אני ואליאור שותפים לדרך". יחימוביץ'. | צילום: ליאור אלון

"בכל העולם יש מגמה של צעירים"

הביטחון של עמר בכך שיוכל להוביל את העיר קדימה נובעת בעיקר מעבודתו הקודמת כעיתונאי מקומי בכיר, תפקיד אשר מיתג אותו כמוביל דעת קהל וכאדם דעתן ומעורה. למרות זאת, מתנגדיו טוענים כי עמר עצמו צעיר מידי וחסר ניסיון, וכן כי בנקודת הזמן הנוכחית הוא איננו יוכל להוביל לשינויים. לטענתם, על עמר ללמוד תחילה את רזי הפוליטיקה על מנת שיוכל להתברג בתפקידי המפתח, ולייצג באמצעותם את התושבים. אלא שאת עמר עצמו טענות "חוסר הניסיון" כלל לא מטרידות, "זו טענה של מי שרוצה לשמור על המקום שלו ולא לתת לאחרים הזדמנות להיכנס פנימה".

ובכל זאת, ביום הבחירות טרם ימלאו לך 30 שנים, ונראה שאתה מכוון גבוה, אולי גבוה מידי.
"תסתכל מה קרה בבחירות לפני ארבע שנים וחצי: כל הכוחות הצעירים האיכותיים שהתמודדו הוצבו במקומות שהתבררו כבלתי ריאליים ולא נכנסו למועצת העיר. קח את רובי ציקלובר, שהודיע שהוא תומך בי, קח את יוסי סמדג'ה ואת אפרים ברקול. תאר לך שהם היו במועצת העיר היום, איזה מועצה מופלאה הייתה לנו. אבל הם נותרו בחוץ והפוליטיקאים הוותיקים נשארו בפנים. אני לא חושב שאני מכוון גבוה מידי, ואני משוכנע שגם הפעם יהיה ניסיון מצד הנבחרים הוותיקים לקחת צעירים במקומות 3 ומעלה, כדי להראות כאילו הם משלבים צעירים. אני אומר לחבר'ה הצעירים ששוקלים להיכנס לפוליטיקה: תעשו זאת, כנסו לפוליטיקה, אבל אל תיתנו שישתמשו בכם. אני אומר להם שיבואו איתנו. אנחנו בונים משהו יפה, טוב, שיכול להצליח ולעשות מהפכה אמיתית".

אתה לא חושב שאתה פוסל מהר מידי את הוותיקים, כאילו אי אפשר להיעזר בהם עוד?
"חלילה. אני מעריך ומכבד אותם מאוד, אבל חושב שאנחנו צריכים להסתכל קדימה ושהגיע הזמן לחילופי דורות. לו הייתי משתייך לפוליטיקאים הוותיקים, הייתי אומר לדור החדש 'בואו, כנסו, אנחנו זזים הצידה ונעזור לכם להצליח מבחוץ, נהיה לכם לעזר, נייעץ'. הרי בכל העולם יש מגמה של צעירים, בגיל ובניסיון, שמשתלבים בתפקידי מפתח הכי בכירים שיש".

זה נשמע מבטיח. אתה חושב שהציבור יקנה את זה?
"הציבור צמא לראות משהו אחר כי הוא מאס בפוליטיקה ישנה של שמור לי ואשמור לך. בבחירות 2013 היו יותר מחמשת אלפים תושבים שלא באו להצביע. הם לא באו כי הציניות של הפוליטיקה המוכרת להם הפכה אותם לאדישים, כי הם הפסיקו להאמין שאפשר לשנות. אני אומר להם שאפשר לשנות. שצריך לתת הזדמנות לדור חדש. אם הציבור לא יקום ויגיד שהוא רוצה לתת את המושכות לאנשים אחרים, אז שום דבר לא ישתנה. אני מאמין שאפשר לשנות".

פרשת לב הפארק. ערב קודם ישיבת הועדה לתכנון ובניה פרסמת פוסט בנושא, בעקבותיו התעוררה מחאה ציבורית לא קטנה. אתה חושב שההד הזה עשה משהו אצל חברי הוועדה?
"אם לא הייתי מעלה את הביקורת נגד האישור של זה בפייסבוק יום קודם הישיבה, אני משוכנע שוועדת התכנון המקומית הייתה מצביעה בעד זה. צריך להבין במה מדובר פה: בפרויקט שנבנה בחטא, שהוועדות המחוזיות ביקרו את דרך תכנונו ובנייתו בחריפות ושבית המשפט העליון פסל את שלוש הקומות העליונות מלהיות מאושרות על ידי הקבלן או מי מטעמו. ואז באים חברי מועצה ואומרים: למרות כל זה, בואו נאשר את זה. זה טירוף".

יש שיטענו כי אתה אולי צודק, אך כל זה מאחורינו. הבניין כבר נבנה, והרס הקומות יגרור שוב מפח נפש לתושבים המתגוררים בבניינים הסמוכים.
"הציבור צריך להבין משהו בנוגע לדבר הזה: אין אפילו אדם אחד שמחכה לקבל דירה בפרויקט הזה, כי שלוש הקומות העליונות כלל לא נמכרו. לכן הטענה ששמעתי מפוליטיקאים שונים שכביכול מבקשים 'לסיים את הסבל של הדיירים' היא טענה לא רצינית. אם כבר, ההפך הוא הנכון: התשתיות בפרויקט אינן בהכרח מתאימות לאכלוס של דיירים נוספים. זה ייצור עומס תנועתי בכניסה לשכונה, זה יוסיף לעומס בחנייה שכבר היום בעייתית שם ואל זה צריך כמובן להוסיף את המשמעויות של עוד עשרות דיירים חדשים שיגורו שם, שייצאו וייכנסו כל יום".

היזם כבר שילם את הקנס שהוטל עליו. אולי הגיע הזמן לסיים את הפרשה?
"אם תושב מן השורה היה בונה פרגולה בלתי חוקית, פקחי העירייה היו מזנקים עליו, היו מזמינים לו משטרה, מגישים נגדו כתב אישום פלילי וקונסים אותו באלפי שקלים. באו חברי המועצה שתמכו בהכשרה של שלוש הקומות העליונות ואמרו שהיזמים כבר שילמו קנס כספי כבד של שישה מיליון שקל, אבל להכשיר 18 דירות זה אומר להכניס ליזמים 25 מיליון שקל. זה לא סביר".

ובכל זאת, עדיין לא התייחסת לפיתרון. מה אתה מציע?
"אני לא הולך עם הראש בקיר ואומר שצריך להרוס את הקומות הללו או לאטום אותן ויהי מה, למרות שאני לא חושב שזה פיתרון רע, אלא אומר שאפשר גם למצוא פתרונות יצירתיים. למשל, שהחברה הכלכלית של העירייה תעשה הסכם עם הקבלן שהיא רוכשת את הדירות במחירים נמוכים משמעותית מעלות השוק שלהן, ואז היא מגרילה את הדירות בין זוגות צעירים. או שהיזמים יעבירו את הדירות לטובת שימוש של העירייה, כמו למשל שיכון של גרעיני משימה מטעם הצבא או מטעם תנועות הנוער, או עבור מורות-חיילות המתגוררות בעיר. פתרונות כאלו ישיגו את שתי המטרות: גם נשמור על אכיפה שווה ועל האינטרס הציבורי, וגם נעשה בדירות שימוש לטובת הציבור. פתרונות מהסוג הזה יקבלו גם בקלות את האישור של בית המשפט".

על הפוליטיקאים הוותיקים:
"אני מעריך ומכבד אותם מאוד, אבל חושב שאנחנו צריכים להסתכל קדימה ושהגיע הזמן לחילופי דורות. בכל העולם יש מגמה של צעירים, בגיל ובניסיון, שמשתלבים בתפקידי מפתח הכי בכירים שיש"

"לא מתעסק בגושים"

שבעה חודשים לפני הבחירות המקומיות בכלל הרשויות בארץ, ובקריית מלאכי ברור כי המערכה צפויה להיות מורכבת וסבוכה. הסיבה למורכבת נעוצה בעובדה שראש העירייה המכהן, אליהו זוהר, כרת ברית עם סיעת 'מאמינים', לה ארבעה מנדטים, המיטיבה עם שני הצדדים: מצד אחד נהנה זוהר מקואליציה יציבה ומתמיכתם בו של מצביעי סיעת מאמינים בפתק לראשות העיר, ומן העבר השני מצליחה סיעת 'מאמינים' לרכז בידה כמעט את כל תפקידי המפתח החשובים בדרג הבכיר של העירייה, ובהם תפקידי הסגנים בשכר- המיועדים להם גם לאחר הבחירות הבאות.
לפיכך, נשמעות לאחרונה קריאות כנגד "התחרדותה של העיר", וניסיון מצד הצד השני של המתרס- זה שנחל הפסד כואב בבחירות האחרונות למרות שנהנה מתמיכה של כ-%58 מפוצלים, לרכז מחנה "מסורתי-חילוני" שינסה להפוך את היוצרות ולהדיח את ראש העירייה זוהר וסגניו החרדים מהלשכה בקומה השנייה בבניין העירייה.
עמר מצידו, כלל לא חושב שצריך ליצור מצב של מלחמה בין דתיים ללא דתיים בעיר, וטוען כי בשנים האחרונות הסטטוס קוו אכן מתחיל להיפגם. עם זאת, ולמרות הביקורות הקשות, הוא מסרב לפסול שיתוף פעולה עתידי עם ראש העירייה זוהר, ובטוח שבסופו של דבר הציבור הוא זה שיאמר את דברו, "אני חושב שהסטטוס קוו נפגע בשנים האחרונות, ושצריך לשמור עליו כפי שהיה פעם. זו צריכה להיות מטרה של כל הצדדים, כיוון שרק כך נוכל לחיות יחד בהבנה ובכבוד הדדי, כפי שחיינו בקריית מלאכי כל כך הרבה שנים".

הרבה מדברים על שני גושים: גוש חרדי-דתי וגוש מסורתי-חילוני. איפה אתה נמצא?
"גושים בונים אחרי שיש תמונת מצב ברורה ביחס למתמודדים הפוטנציאלים למועצת העיר ולראשות העירייה. צריך להתעסק בזה אחרי הפריימריז בכל המפלגות, ויש לזה עוד זמן".

איפה תהיה בעוד עשר שנים מהיום?
"במקום שבו אוכל לשרת את הציבור. אני מקווה, מאמין ורוצה שהציבור ייתן לנו צ'אנס. לאחר מכן, חובת ההוכחה תהיה מוטלת עליי".

עמר בימיו כעיתונאי במהלך ראיון לתכנית "שטח הפקר", ששודרה בערוץ "כאן" 11. | צילום: ארכיון

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

"בחירות? לא רואה כרגע מועמד שיעמוד מולי"

ראש העירייה, אליהו זוהר, בטוח שארבע השנים הראשונות שלו בתפקיד הצעידו את העיר קדימה. שבעה חודשים לפני הבחירות, הוא מגן בחירוף נפש על הסכם ההכנסות עם באר טוביה, מצהיר שישלב ידיים עם סיעת "מאמינים" גם בבחירות הקרובות ומשוכנע שיוביל את העיר גם בחמש השנים הבאות- אם ירצה ה' כמובן. ראיון חגיגי ומיוחד

פורסם

בתאריך

על ידי

אליהו זוהר עסוק. ראש העירייה של קריית מלאכי בארבע וחצי השנים האחרונות, וזה שמתיימר להיות האיש שיישב על כיסא עור הצבי בקומה השנייה של בניין העירייה גם בחמש השנים הבאות, הבין זה מכבר שהתפקיד הבכיר דורש עבודה אינטנסיבית מסביב לשעון- וניכר שזה כלל לא מפריע לו לרצות לשמש כראש העירייה של קריית מלאכי גם בקדנציה הבאה.

הראיון החגיגי והמיוחד עם אליהו זוהר, ללו בשבילכם, נקבע אמנם מבעוד מועד, אך זה לא מנע ממנו להידחות בכמעט שעה שלמה. הסיבה, אומר ראש העירייה, היא כמות התושבים המגיעה בכל יום אל פתח משרדו ומאלצת את מנהלות הלשכה לערוך שינויים תכופים בלוח הזמנים, הצפוף גם כך, "אני פה בשביל התושבים. אם הם באים אני צריך לשמוע אותם, זה תפקידי", מסביר זוהר, ומתנצל בפנינו על האיחור.

זוהר כידוע, מכהן כראש עיריית קריית מלאכי מאז אוקטובר 2013, ונדמה כאילו היה כאן תמיד. בעבר, שימש כחבר מועצה מן המניין- עד אשר פרש והפך לעוזרו האישי של ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה.

במרכז שולחנו של זוהר ניצבת ערמת דפים, המכילה לטענתו רשימת מטלות שעליו לבצע וכן תכניות עתידיות שהוא מתכוון לבצע בעיר, "העיר הולכת קדימה. אנחנו רצים מפגישה לפגישה, מביאים כספים ועושים הכל למען התושבים", מסביר זוהר, שמוסיף בחיוך: "כולם ניבאו לעיר שלנו רעות. אמרו שאנחנו הולכים למקום של אל חזור. היו כאלה שדיברו על ועדה קרואה. לכל אלה אני אומר 'הנה, היום אנחנו מציגים את התקציב הגבוה ביותר בהיסטוריה של קריית מלאכי', שרק תלך ותתקדם".

בחרת לפתוח בשאלת התקציב, ולכן ננסה לעשות קצת סדר במספרים. מה היה מצב קופתה של העירייה ביום שנכנסת לתפקידך?

"העירייה הייתה בגירעון של 73 מיליון שקלים, ובנוסף עמדו לחובתה היטלי פיתוח של שכונת רוטנר על סך 25 מיליון שקלים. כלומר בסך הכל 100 מיליון ש"ח גירעון. ידעתי שאין מנוס מלבצע תהליכי עומק שעשויים גם לפגוע בתושבים, אבל ממקום טוב".

"לפגוע ממקום טוב"?

"מיד עם כניסתי לתפקיד ניסינו להפחית את הגירעון. ראשית, לקחתי על עצמי את נושא הגבייה, שעמדה על 64 אחוזים, והבנתי שצריך להעמיק את הגבייה היכן שהיא לא נעשתה. כיום אחוזי הגבייה ניצבים על 85 אחוזים, נוסף להמון צעדים נוספים של התייעלות שנעשו בתוך המערכת".

כמו מה למשל?

"עשינו בדק בית בכל נושא כוח האדם בעירייה. אם זה במחלקה הטכנית, באגף שפ"ע ועוד. בנושא התשתיות עשינו בדיקה בכל נושא השירות של הקבלים. החלפנו את חלקם, וגם שם התייעלנו. כמובן שבנוסף לכל אלה הייתה את תכנית ההבראה שאיתה יכלנו רק לפרוח. היינו בקרקעית, ומאז אנחנו רק מטפסים. רואים את זה בשטח".

אתה יכול להביא כמה דוגמאות? באזור התעשייה בתימורים למשל לא ממש רואים התפתחות, למרות שחלפו כבר שנים ארוכות בהן העיר יכולה הייתה ליהנות מתשלומי הארנונה הפוטנציאלים.

"את אזור התעשייה בתימורים התחלנו לשווק, והוא לקראת אכלוס. תכנית ההמראה שזכינו להיות חלק ממנה כעיר היחידה שעמדה בתנאי הסף אמורה להכניס לקופה 74 מיליון שקלים למשך 6 שנים. זה מביא את קריית מלאכי למקום אחר גם ברמה הארצית".

בנוסף לכל גם העלתם את הארנונה בעיר לרמה שלא הייתה כאן לפני כן.

"העלאה אחת היינו חייבים לבצע כחלק מתכנית ההבראה. האחרון הן טייס אוטומטי, ואת ההעלאה השנייה שהיינו אמורים לבצע ביטלתי באישור משרד הפנים. היום קריית מלאכי במצב הכי טוב שהיא הייתה בו אי פעם, ואני לא רואה שום דרך בה תהיה העלאת ארנונה נוספת".

הזכרת קודם על מצבת העובדים בעירייה וטענת שלא צורפו עובדים נוספים במהלך כהונתך. דו"ח הלמ"ס האחרון שפורסם בנושא מספר קצת אחרת, ומלמד על עלייה של 30% בשלושה השנים האחרונות.

"לא מדובר בעובדי עירייה אלא בעובדי פרויקטים בלבד. מאז כניסתי לתפקיד העובדים היחידים שנכנסו הם העוזר והרל"שית שלי.  צריך להבין שיש לפעמיים מצבים שחייבים להכניס עובדים, אבל זה לפרויקטים כמו 'בית הספר של החגים'. אין מנוס מלהכניס עובדים, אבל לא מדובר בכניסה לתפקיד קבוע בעירייה".

גם שכר הבכירים עלה.

"לא מדובר בעלייה שאנחנו כעירייה קבענו אלא בטייס האוטומטי שמחייב החוק".

דיברת על תכנית ההמראה, ממנה עולה שהעיר צפויה לגדול ולמנות בעתיד הלא רחוק 50 אלף תושבים, ובהמשך אף להכפיל את עצמה ל-100 אלף כאלה. אתה חושב שבמצבה קריית מלאכי יכולה לתת מענה לכמות כה גדולה של תושבים?

"בהחלט כן, אבל ברור שזה לא יקרה ביום אחד. ניקח למשל את השכונות החדשות במערב העיר. בבתי הספר יש עדיין מקום, וישנם חמישה גנים חדשים. אנחנו מתכננים לבנות שם גם שלושה גנים נוספים ובית ספר חדש".

ומה לגבי שירות לתושב? כבר היום קשה מאוד להתנייד במרכז המסחרי. מה יקרה שעשרות אלפי תושבים נוספים יבקשו לצרוך שירותים כאן?

"מראש לא תכננו להקים מרכזי קניות בשלב הראשוני כיוון שלא רצינו לפגוע בבעלי העסקים בעיר, שהיו נפגעים משמעותית אם היה נפתח מרכז מסחרי בשכונות החדשות. ניתבנו את כולם לצרוך שירותים במרכז המסחרי, "הקסבה", ובעתיד נפתח גם מרכזים מסחריים בשכונה הצבאית החדשה, בהתאם לגידול במספר התושבים וכחלק משלב ב' של התכנית. היו הרבה תלונות על נושא החניות, אך העובדות מלמדות שהן גרמו לגידול בהכנסות של בעלי העסקים בעיר".

החברה הכלכלית, שפעלה בעבר בעיר אך נסגרה בשל גירעונות אמורה לשוב לפעילות בקרוב ולנהל את שלב ב' שאתה מדבר עליו. איפה זה עומד כרגע?

"פתחנו מכרז, אליו הגישו למעלה מ-200 אנשים מועמדות. זה רק מראה עד כמה אנשים מאמינים שקריית מלאכי הולכת למקום טוב. אני מאמין שבקרוב יסתיים המכרז והחברה הכלכלית תוכל לצאת לדרך".

לא מעט תושבים טוענים שהכנסתו של תאגיד המים לפעילות בעיר פגעה בהם מאוד. מה אתה יכול לומר להם?

"שהעתיד של העיר שלנו בנוי על תאגיד המים. ראשית, בהיבט הראשוני הוא זול יותר בכ-20 אגורות עבור הלקוח מאשר בעבר ושנית, חשוב לזכור שטרם כניסת התאגיד העירייה הייתה בגירעון שוטף של 2.5 מיליון ש"ח מידי שנה מניהול משק המים. אם לא התאגיד, היינו צריכים לאשר את העלאת הארנונה השנייה שדיברנו עליה אך לא עשינו זאת כיוון שהוא "מחק" מקופת העירייה את הגירעון הזה. בנוסף, נכנסו לקופה עוד 2.6 מיליון ש"ח על גבייה שלא הייתה נעשית לפני כן, וזה בלי לדבר על 8 מיליון שקלים כל שנה שהיו הולכים לטיפול בביוב ובתשתיות. היום הכסף הזה מופנה למקומות אחרים כמו חינוך, תרבות, כבישים ומדרכות, והיד עוד נטויה".

אתה חושב כך גם לגבי מערך החניה?

"ללא ספק. מעבר לכך שהגדלנו את מערך החניה מסביב לבתים בשכונות כמו קיבוץ גלויות, הגליל, הרמב"ם ועוד, גם כמות התושבים שמגיעים למרכז העיר לצרוך שירותים גדלה. אנשים הבינו שלא צריך לחפש חנייה יותר. בעבר היו מגיעים לפה בעלי עסקים או עובדים, מחנים את הרכבים שלהם ליום שלם ותושב שרוצה לצרוך שירותים היה צריך להסתובב 20 דקות עד שימצא חניה. היום זה כבר לא קורה. בנוסף, יש את השעה חינם שגם היא עוזרת לתושבים".

כלומר כמות החניות במרכז העיר מספקת מבחינתך?

"בוודאי. לפני מספר חודשים הבאנו חברה חיצונית שתבדוק את כל נושא החניות במרכז, ולאחר בדיקה של שבועיים הם הסבירו שכמות הרכבים שמגיעים לא דורשת כרגע מגרש חניה נוסף. היה פה כאוס של חניות בעבר, ואני חושב שהמהלך שעשינו הפך אותנו לעיר מתוקנת וכולם מרוויחים מכך, גם התושבים וגם בעלי עסקים".

 

בחוץ מדברים אחרת

אלא שלמרות דבריו האופטימיים של זוהר, דעתם של תושבי העיר חלוקה ביחס ל"שיפור הניכר" עליו מדבר ראש העירייה המכהן. חלקם, מצביעים על התייקרות משמעותית בחשבון המים, מלינים על מצב השכונות הפנימיות והאשפה הנערמת ורוטנים על העבודות הרבות הנעצרות במהלך שנות הכהונה הראשונות אך מתחדשות ככל שמתקרבים למועד הבחירות המקומיות, "אני שומע את התלונות ולהכל יש הסבר", מספר זוהר, שמתייחס ישירות לעבודות על הטיילת בכניסה לעיר, "העבודות הפסיקו בשל מחסור בחומר והעובדה שהכנסנו לפרויקט גם את בניית מגרש הכדורגל הסמוך, שלא היה בהסכם הראשוני. בקרוב הן יחודשו".

"יש לנו מאזן הגירה שלילי", "גם אלה שזכאים לבגרות, האחוז שלהם לתנאי סף לאוניברסיטה עומד על 40%", "המעבר של בסיס מז"י הוא הפסד של שבעה מיליון שקלים לעירייה", "יש לנו אוכלוסיית חרדים גדולה, עם כל המשתמע מכך". האמירות הללו לא צוטטו מפיהם של גורמים באופוזיציה או של תושבים מאוכזבים, אלא נאמרו על ידיך ועל ידי המנכ"ל שלך, תמיר היזמי, בדיוני ועדת הגבולות במשרד הפנים. איך זה מסתדר עם האופטימיות ועם מה שאתה מנסה להעביר גם כאן לתושבים שלך?
"צריך להבין שמדובר בישיבה עם עוד שבע רשויות חזקות, שבאות ותובעות מהמדינה שמגיע להן כסף. הן אומרות שלקריית מלאכי לא מגיע. מה ציפתם שאני אגיד להן, שהמצב של קריית מלאכי הוא הכי טוב בעולם והיא לא צריכה כסף? אמרתי את המציאות הכואבת ממקום אמיתי, לא ממקום של מסכנות. אנחנו לא מסכנים. אנחנו חזקים ונראה לכולם שקריית מלאכי היא עיר חזקה".

ההסכם עם באר טוביה הוא לא התמסכנות?
"יכולתי להוביל תהליך עם באר טוביה כמו שנעשה כאן בעבר. לקבל 400 אלף שקל לכדורגל ונגמר הסיפור. אני לא הסכמתי עם זה, ולכן באתי ודרשתי שותפות בתרבות, בחינוך, בספורט, בתשתיות בתוך העיר. יכולתי ללכת למלחמה, אבל הוא היה מנצח אותי כי הם הרבה יותר חזקים".

לא בהכרח. יכול להיות שבוועדת הגבולות היית מצליח להוציא יותר.
"אני לא ראיתי מישהו שמנצח במלחמה הזו, ולכן החלטתי שהכי נכון יהיה לחתום על הסכם ראשוני של שישה מיליון שקלים. אחרי שהגענו להסכם בינינו, דרור שור בא והצהיר באופן גלוי בוועדת הגבולות שרק לקריית מלאכי מגיע. כעת אנחנו צריכים לבוא ולהוכיח שזה אכן כך. שמגיע לקריית מלאכי את השטחים הללו".

חלק מהוויכוח בוועדת גבולות עסק בדרישה של גן יבנה לספח לרשותה את בסיס חצור. אתה מנגד, טענת שאם בסיס חצור מגיע לרשות אחרת אזי שהיא קריית מלאכי. ההסכם היום בין קריית מלאכי לבאר טוביה מדבר על שישה מיליון שקלים שמגיעים מבסיס חצור. איך זה מקדם אותנו?
"אם תקראו את הפרוטוקול במלואו תראו שעיריית קריית מלאכי דרשה מהמדינה 57 מיליון שקלים, שחלק מהסכום הזה נמצא גם בסיס חצור. אני עומד מאחוריי דבריי וטוען בתוקף שהבקשה של ראש מועצת גן יבנה היא לא צודקת. אם כבר מגיע למישהו את השטח של בסיס חצור זה לקריית מלאכי. מי שסובל מכל נושא ההמראות והנחיתות של בסיס חצור הם בעיקר תושבי קריית מלאכי".

ובכל זאת, מה ישתנה אם ההסכם עם באר טוביה אכן יאושר במשרד הפנים? הרי את עיקרו קריית מלאכי כבר מקבלת כחלק משיתופי הפעולה בתחומים השונים.
"שישה מיליון שקלים הם סנונית ראשונה. בגלל זה אני גם אומר שלאף רשות לא מגיע לתבוע כסף מבאר טוביה למעט קריית מלאכי".

אתה לא חושב שגם לבאר טוביה יש אינטרס שהמצב יישאר כפי שהוא?
"בוודאי שזה טוב להם. אני חושב שדרור שור עשה למען קריית מלאכי כמו שאף אחד לא עשה. אנחנו חייבים להיות אמיתיים. קיבלנו את אזור התעשייה תימורים, קיבלנו את אזור המחנה ואת השכונה מאחורי האצטדיון העירוני.דרור שור מגיע וטוען בוועדות שרק לקריית מלאכי מגיע. אני חושב ששיתופי הפעולה עם באר טוביה הם מדהימים, וחייב להמשיך עם התהליך הזה".

אז איך מייצרים עוד הכנסות לעיר?
"יש החלטת ממשלה לאזור נפת אשקלון לבנות 243 אלף יחידות דיור, מתוכן 30 אלף בקריית מלאכי. מעבר לבנייה, בקרוב תחל לעבוד פה גם תחנת הרכבת בסמוך לכפר מנחם, ויוקם מחלף מאזור התעשייה תימורים לכביש 6. החשוב ביותר, ומה יעזור לנו לשפר את סעיף ההכנסות זו ההתחדשות העירונית, שתכלול פינוי בינוי ופתיחת אזור התעשייה בתימורים לעוד חברות הייטק".

ובסמוך לכל אלו אמורה להיפתח גם תחנת הכוח המונעת בגז. אתה חושב שמתוקף תפקידך עשית הכל על מנת למנוע את העברתה לכאן?
"דיברתי על זה גם עם דרור שור ואמרתי לו שאנחנו איתם יחד. מדובר על שטח בבאר טוביה, ולצערי כאשר הגעתי זה כבר היה בפתחי. אני אעשה הכל על מנת שזה לא יקרה, ואני מקווה מאוד שנצליח בזה. אנחנו יחד עם המועצה האזורית באר טוביה".

 

מפרגן למנכ"ל

מיד עם כניסתו לתפקיד, סימן זוהר את מחלקת החינוך העירונית כזו שבאמצעותה יוביל את השינוי אליו הוא שואף. לאחר קצת יותר משנתיים בתפקיד, החליף ראש העירייה את מנהל מחלקת החינוך הקודם, שמעון עמר, ומינה לתפקיד החשוב מנהל חדש ומבטיח: מיכאל בן שטרית.

אלא שממש לאחרונה הודיע בן שטרית, הנחשב בעיני רבים לאיש מקצוע יסודי ומוערך, כי מיד בסיום שנת הלימודים הנוכחית הוא יעזוב את תפקידו, וסרב להתייחס לפרטי העזיבה בהרחבה. על פי גורמים, עזיבתו של בן שטרית אמנם התרחשה לאחר ויכוח נוקב בינו ובין חברי האופוזיציה במועצת העיר בעניין ההרצאות הפרטיות אותן מעביר מנהל המחלקה היוצא, אולם מאחוריו מסתתרת בקשה של קברניטי העירייה לבצע מהלכים שלא עמדו בעין אחת עם דרכו של בן שטרית- שהחליט כאמור לעזוב.

כך או כך, ממשיך זוהר להתגאות בצעדים שעשתה העירייה בראשותו למען שיפור מערכי החינוך והתרבות בעיר, מספר על הגידול באחוזי הזכאים לבגרות ומציג תכנית מפורטת שתגרום לצעירים להישאר בעיר, "גם אני צמחתי בעיר הזו, וכאב לי לראות את המצב בו היא נמצאת", אומר זוהר, שמוסיף כי באחד מביקוריו הראשונים כראש העירייה בבית הספר 'נצח ישראל' הוא נדהם לגלות את אותם מגרשי משחק בהם שיחק כשהיה ילד, "שיפצנו את החצר. בנינו 11 פארקי שעשועים בתוך השכונות, מה שלא היה פה בעבר. המנהיגים הגדולים ביותר צמחו בחינוך הלא פורמלי, ועל זה החלטנו לשים דגש".

ובכל זאת, בני העיר הצעירים עוזבים אותה. אתה מרגיש שאתם עושים מספיק על מנת לגרום להם להישאר כאן? שיהיה על מי לבנות בעתיד?
"יש לנו תכנית אב במיוחד בשביל הדברים האלה. אנחנו מקיימים פגישות עם צעירים בשיתוף יוסף כהן, מנהל מרכז הצעירים, ועושים המון תהליכי עומק שהביאו איתם עשרות תושבים חדשים. בשנה שעברה קריית מלאכי הייתה שניה רק ליקנעם במכירת דירות לזוגות צעירים, וזה נתון שאתם יכולים לבדוק. המטרה שלנו היא כמובן להגדיל את כמות התושבים הצעירים, אך לא פחות חשוב מכך לגרום למי שגדל כאן לבנות את ביתו בעיר".

זה לא מסתדר עם העובדה שמרבית התפקידים הבכירים מאוישים על ידי אנשי מקצוע מחוץ לעיר.
"המנכ"ל הוא היחיד שהחלטתי להביא מבחוץ. מנכ"ל עירייה זה תפקיד משמעותי, ועליו יקום וייפול דבר. ראיתי לנכון להביא מישהו ניטרלי, מחוץ לעיר, חסר אינטרסים שיגיע לעשייה נטו. יאמר לזכות של תמיר היזמי שזה אכן כך. הוא מגיע ראשון לבניין העירייה ואחרון לצאת מהבניין".

וחוץ מהיזמי? מיניתי אנשים לתפקידים בכירים אחרים, בהם מנהל מחלקת החינוך ומנהלת מחלקת הרווחה. תושבי העיר לא מספיק טובים כדי להתברג בתפקידים הבכירים בעירייה?
"יש לנו מספר תושבים בתפקידי מפתח. אם זה רונן אתגר שעכשיו נכנס לתפקיד מנהל מחלקת נוער, ניסים גלעם, אריה יוסף ועוד. הייתי שמח לראות עוד תושבים, אבל הם פשוט לא מגיעים. הוצאתי מכרז על תפקיד מנהלת מחלקת רווחה אך לא הגיעה שום הצעה של תושבי העיר. מה עוד אפשר לעשות, לדפוק על דלתות הבתים של תושבים ולבקש שיגישו מועמדות?".

בוא נחזור רגע לציטוטים מוועדת הגבולות. המנכ"ל תמיר היזמי טען שם שמרבית הזכאים לבגרות לא עומדים בתנאי הסף לאוניברסיטה. זה השינוי אליו אתם מייחלים?
"בואו נסתכל רגע על העובדות. כשהגענו בשנת 2013 ניגשו אך ורק שני תלמידים ל-5 יחידות במתמטיקה. היום אנחנו עומדים על 19 תלמידים, ובשנה הבאה נחצה את רף 30 התלמידים עם 31 ניגשים. הקמנו מנהלת חינוך ואת הגן המדעי השני מסוגו בארץ. הקמנו מרכז צעירים שבא ונותן מענה לבני הנוער וצעירים מרגע השחרור מצה"ל, וכיום יש כבר כ-600 סטודנטים בני העיר- דבר שלא היה פה בעבר. צריך פשוט להסתכל על הדברים בצורה אמיתית. עשינו המון תהליכי עומק, ורואים שיפור. כמובן שיש עדיין מה לשפר, ואנחנו נשפר".

אפרופו דברי המנכ"ל, מה אתה חושב על האמירה שלו בנוגע לקהילה האתיופית?
"המנכ"ל תמיר היזמי אוהב את הקהילה כמו שאף אחד פה לא אהב אותה. אני יושב איתו בדיונים ואני רואה כמה היא חשובה לו. גם התהליך של המסע לאתיופיה שיצא מהעיר לפני מספר חודשים זה תהליך שבא ממנו. הוא מאוד מחובר לקהילה ולא הייתה לו כוונה לפגוע חלילה. אם תסתכלו על המכלול, המטרה שלו היא לקדם את העיר".

בכל זאת, אתה לא חושב שההגדרה "חבילה" על אוכלוסיה ספציפית לא הייתה במקום?
"הוא התנצל. הגדולה של אדם היא לדעת להתנצל, וכל הכבוד לו שהוא חזר בו מדבריו. ישבנו לשיח עם אנשי הקהילה והוא הסביר בפניהם שזו לא הייתה הכוונה".

 

רץ בבית היהודי

עם כל הכבוד למה שהיה, מה שמעניין את הפוליטיקאים המקומיים הוא בעיקר מה שיהיה. בעוד שבעה חודשים בדיוק, ביום שלישי, 30.10.18, תיערכנה הבחירות לרשויות המקומיות בכלל הערים והמועצות ברחבי הארץ, וראש העירייה המכהן רוצה לנצח בהן שוב.

בחודשים האחרונים הוא הגדיל את מעורבותו בנעשה במפלגות השונות הנערכות בעצמן לקראת הפריימריז הפנימיים, ועשה זאת בעיקר במפלגת הליכוד בעיר- בה מחזיק זוהר בכוח לא מבוטל. "אני הייתי בליכוד לפני המון פעילי ליכוד אחרים", מציין ראש העירייה, שלא חושש להודות כי התערב בבחירות למוסדות במפלגת הליכוד וכי שקל לעשות זאת גם לקראת הפריימריז המרתקים הצפויים להיערך בעוד כחודש במפלגת העבודה, "אני מודה שחשבתי בהתחלה לעזור ליוסי סולימני, אך החלטתי בסופו של דבר לרדת מזה".

התחלת להתכונן לבחירות הקרובות?
"לא. כרגע אני לא רואה מישהו שיעמוד מולי, אז עד אז אין למה להתכונן. עדיין לא רתמתי את הסוס למרכבה. אם לומר את האמת, גם אני לא הייתי מתמודד מול ראש עירייה מכהן שקידם את העיר בצורה כזו, מה גם שהחיבור עם ש"ס, חב"ד הבית היהודי גורם לאנשים להבין שמדובר בעוגן חזק. במצב כזה גם אני לא הייתי מתמודד".

ואיפה נכנס יוסי סולימני במשוואה? הגורמים הפוליטיים מדברים על הסכם שיתוף פעולה בניכם.
"אני יכול להגיד בשבועה שאין לי הסכם עם אף אחד".

בעיתונות המקומית פורסם ששקלת להציע לו את תפקיד מנכ"ל העירייה.
"לא היה שום שיח על תפקיד המנכ"ל. כל עוד אני פה תמיר היזמי יישאר מנכ"ל העירייה".

אם כבר הסכמים, היה או לא היה הסכם קואליציוני עם שי סיום?
(מחייך) "אני ושי סיום חברים מאוד טובים. תמיד יש שיח, ולפעמיים השיח מובן אחרת על ידי הצדדים. יש דברים בפוליטיקה שההוא יגיד ככה, והאחר יגיד ככה".

זוהר, "אין הסכם עם אף אחד"

ומה אתה חושב על האיחוד בקהילה? אתה רואה סיכוי שהם מצטרפים אליך?
"על איחוד אני תמיד מברך. אני חושב שהרשימה המאוחדת של אנשי הקהילה יצטרפו אליי, כי אין סיבה שזה לא יקרה. אני חושב שעשיתי המון למען הקהילה, ושנתתי להם את מה שמגיע להם; בניית המועדון החדש, בית הכנסת החדש ועוד. אני מאחל להם המון בהצלחה".

מה מצב היחסים בינך לבין מנהל המתנ"ס יוסי פרץ?
"טובים מאוד. אני לא שופט אנשים אף פעם. כן, קצת כאב לי מה שהוא עשה, אבל זה לא משהו שיכול להעלות את היחסים בינינו על שרטון. להפך, אני מעריך את עבודתו של פרץ".

אז מאיפה הרעיון למנות את שמעון חזן למנהל מתנ"ס?
"אני אומר לך את זה פה בשבועה: לא היה ולא נברא. לא נאמרה שום אמירה כזו. לא היה שיח בכלל לגבי תפקידים כאלה ואחרים".

מקורביו של חזן טענו בפנינו כי בקדנציה הבאה הוא ידרוש את תפקיד ממלא המקום בשכר.
"גם זה יבוא בבוא העת. יש עוד זמן עד הבחירות, והכל יכול להיות. לגבי דבריהם של מקורביו, אני אשמח אם שמעון ידרוש להמשיך בתור ממלא המקום".

תוכל להסביר מה קורה לאחרונה במחלקת הפיקוח?
"אני מודע לפרטים, אך אני לא שופט ולא דן אף אחד. לא יכול להיות שתמיד יבואו בטענות כנגד המנהלים ולא יסתכלו לרגע על עצמם, איפה הם לא בסדר. גם בוועד מסכימים איתי בנושא הזה. לא יתכן שכל אחד יבוא ויעשה מה שהוא רוצה בעבודה".

זה עשוי להיות קשור לעובדה שהעירייה מתנהלת ללא מנהל מחלקת כוח אדם כבר תקופה ארוכה?
"זו אחת הבעיות שלנו שכבר תקופה ארוכה אין לנו מישהו בכוח אדם שיטפל בבעיות הללו, מה שגורם לכך שכל בעיה של עובד מגיעה אליי או למנכ"ל. רוצים לאשר לנו מנהל כוח אדם זמני, ואני חושב שחשוב מאוד שזה יקרה כדי שיהיה לעובד מישהו להתנהל מולו בשוטף".

באיזה מסגרת אתה מתכוון לרוץ בבחירות הקרובות?
"אני איש של הבית היהודי כרגע. אני לא חושב על זה, אבל ככל הנראה זה יהיה דרך הבית היהודי. יש לנו מספיק זמן לבדוק את הדברים".

אתה חושב להתקדם בעתיד לפוליטיקה הארצית? לנסות את מזלך כחבר כנסת?
"לא. אם הייתי רוצה כבר הייתי חבר כנסת מטעם הבית היהודי. באתי במטרה לעשות למען קריית מלאכי וזה מה שמעניין אותי. אך ורק קריית מלאכי".

באמצע הקדנציה אמרת 'תבחנו אותי בעוד כשנתיים', איך אתה מסכם את השנתיים האלו?
"אני כל כך מרוצה ומלא סיפוק שאני רואה את העשייה הרבה, בכל התחומים. זה גורם לי לשמחה. כל אמירה שנאמרה לא יצאה מן הפה אל החוץ, אלא נעשתה בפועל. לא הייתי אומר משהו שלא היה לי בסיס לממש. אני מסתובב בעיר ויש לי הרגשה טובה. אני מקבל את הקומפלימנטים מהתושבים וזה נותן לי את הסיפוק הכי גדול שיש".

אליהו זוהר יהיה ראש העירייה של קריית מלאכי גם בנובמבר 2018?
"זה נתון להחלטה של הקדוש ברוך הוא. הציבור יחליט אם הוא רוצה לראות את העבר או את העתיד של העיר. אני אקבל את הכל באהבה".

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הקרב על העבודה

הפריימריז לראשות מפלגת העבודה בעיר יתקיימו ב-30 באפריל. שני המועמדים, יוסי סולימני ואליאור עמר, גייסו בימים האחרונים מתפקדים חדשים. אחרי תלמידי הישיבה הליטאית, בני משפחת הקבלנים וקנין התפקדו גם הם, ככל הנראה בניסיון למנוע את בחירתו של עמר, שאמר: "מוכיח כמה הפוליטיקה בקריית מלאכי זקוקה לשינוי". סולימני בתגובה: "צר לי על העיסוק הנלוז"

פורסם

בתאריך

על ידי

עשרות מבני משפחת וקנין, שבנתה את פרויקט "לב הפארק", התפקדו בשבוע שעבר למפלגת "העבודה", ככל הנראה על מנת למנוע את בחירתו האפשרית של אליאור עמר בפריימריז שייערכו בסוף החודש הבא. הוקנינים צפויים לתמוך במועמדותו של חבר המועצה יוסי סולימני, שצפוי להתמודד ראש בראש מול עמר על ההובלה בסניף "העבודה". המשך…

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

בחירות לפרוטוקול

בראיון מיוחד עם ראש העירייה אליהו זוהר (שיפורסם בחג הפסח) מודה האחרון כי הסכם שיתוף הפעולה בינו ובין המועמד לתפקיד יו"ר הנהלת סניף הליכוד נדב ויצמן שריר וקיים, וחורץ למעשה את גורלן של הבחירות לתפקידי המפתח בסניף- שיתקיימו ביום שלישי הקרוב בשיטת "בעד ונגד". אלי ביטון ימונה לתפקיד יו"ר מועצת הסניף, מוטי אמיתי למזכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

בראיון מיוחד שיראה אור בגיליון חג הפסח שלנו מודה ראש העירייה, אליהו זוהר, כי הידיעה לפיה ישנו הסכם שיתוף פעולה בין אנשיו לבין המועמד לתפקיד יו"ר הנהלת סניף הליכוד המקומי, נדב ויצמן, אמיתית ונכונה. בכך למעשה, סותם זוהר את הגולל על שאלת תמיכתו בבחירות החשובות שייערכו ביום שלישי הקרוב, וסולל את דרכו של נדב ויצמן, האיש החזק בליכוד, לתפקיד היוקרתי.
כזכור, בשבוע שעבר טען המועמד השני לתפקיד וזה שכיהן בו עד לאחרונה, אלי ביטון, כי הידיעה לפיה ישנו הסכם בין אנשיו של זוהר לנדב ויצמן היא בגדר שמועות בלבד, וכי גם לו יש הסכם דומה עם ראש העירייה זוהר.
אלא שכעת, משנאמרו בפנינו הדברים מפיו של זוהר עצמו, נדמה כי הפסדו של ביטון בקרב על התפקיד מובן מאליו, ונראה כי לאחר שיחה של ביטון עם ראש העירייה הוא החליט לוותר על תפקיד יו"ר הנהלת הסניף ולהסתפק בתפקיד יו"ר המועצה בלבד.

על פי ההסכם הראשוני בין זוהר לויצמן אמור היה האחרון לקבל את תפקיד יו"ר הנהלת סניף הליכוד, בעוד מקורבו של זוהר, מוטי אמיתי, עתיד היה לשמש כיו"ר מועצת הסניף.
אלא שהשיחה כאמור בין ראש העירייה לאלי ביטון גרמה לצדדים לשנות את התכניות, ולייעד לויצמן את יו"ר הנהלת הסניף, לביטון את תפקיד יו"ר מועצת הסניף ולמוטי אמיתי את תפקיד המזכיר אשר יועד תחילה לצלע השלישית של ההסכם הראשוני, שי סבן, המסתמן כמפסיד הגדול מההתפתחויות האחרונות. "אני עדיין מאמין שאני יהיה המזכיר בסופו של דבר. בהנחה ואכן ישנו הסכם בין כל הגורמים לא אכפה עצמי על אף אחד. ההפסד כולו שלהם", אמר שי סבן בתגובה לדברים. בשיחה עם מערכת "המקור" אישר השבוע מוטי אמיתי כי אכן ויתר על תפקיד יו"ר מועצת הסניף לטובת ביטון, ובתמורה יזכה להתמנות לתפקיד מזכיר הסניף. "קיימנו מספר שיחות והוחלט שטובת הסניף קודמת לכל. הגענו להחלטה שויצמן יהיה יו"ר הנהלת הסניף, אלי ביטון יו"ר מועצת הסניף ואנוכי מזכיר הסניף. בסופו של דבר אנחנו כאן למען הליכוד ולא למען עצמנו", אמר אמיתי.
לגבי הטענות לפיהן זוהר דחק אותו על מנת לצאת טוב עם כל הצדדים, אמר אמיתי כי הוא כלל לא מאוכזב מראש העירייה, "אני וראש העיר עברנו כברת דרך ארוכת שנים. אנחנו בקשר תמידי ואני מרבה להתייעץ איתו. זוהר יודע שיש לו אותי בכל זמן שיצטרך".

ההערכה בקרב פעילים פוליטיים בעיר ובמפלגת הליכוד היא כי זוהר מנסה כבר עכשיו לרכוש את אמונו של ויצמן לקראת הפריימריז במפלגה, ועל פי גורמים שונים השניים אף העלו השבוע אפשרות לפיה זוהר יחבור ברשימה משותפת לליכוד במטרה לכבוש בשנית את ראשות העיר. לכן, גרסו הגורמים, החליט זוהר לתמוך בויצמן- הנחשב לאיש החזק בסניף הליכוד המקומי.
עם זאת, טען השבוע פעיל הליכוד הוותיק גבי אלוש כי התכוון להתמודד בעצמו לתפקיד יו"ר מועצת הסניף, אולם הסכים להסיר את מועמדותו בתמורה לתמיכת כל הצדדים בבתו, אתי כליפא אלוש, לתפקיד יו"ר המפלגה והמועמדת מטעמה למועצת העיר בבחירות הקרובות לאחר פגישה שקיים לטענתו עם מוטי אמיתי ויעקב אנקונינה. "אני וגבי אלוש לא נפגשנו חצי שנה. אין שום הסכם מעין זה בינינו", אמר השבוע מוטי אמיתי בנוגע לדבריו של אלוש.
בפגישה שנערכה בשבוע שעבר (רביעי) עם שרת התרבות והספורט מירי רגב הויועץ המשפטי של מפלגת השלטון הוחלט כי היום תיערך הצבעה "בעד ונגד" מינויים של השלושה לתפקידם המוסכמים- ויצמן לתפקיד יו"ר ההנהלה, ביטון לתפקיד יו"ר המועצה ואמיתי לתפקיד המזכיר.

לחץ להמשך קריאה