צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

מורשת של עזרה לזולת: על חייה ומותה של מסעודה חזיזה

פורסם

בתאריך

62 שנים – מאז עלתה ארצה ממרוקו – התגוררה מסעודה חזיזה באותו בית צנוע ברחוב אילת בקריית מלאכי. רגע אחרי שהלכה לעולמה, נזכרים ילדיה  בעשרות השנים שבהן סייעה בסתר לנזקקים, ולא שוכחים את אהבתה הגדולה: לשחק עם ניניה

מאז שעלתה ארצה ממרוקו התגוררה מסעודה חזיזה באותו בית קרקע צנוע ברחוב אילת בקריית מלאכי. יותר מ-62 שנים לא החליפה קורת גג, במה שסימל במעט שתיים מתכונות אופייה: אהבתה לקרקע ולארץ ישראל ונאמנותה הגדולה. "היא מעולם לא חשבה על לעבור, כי היה לה כאן טוב", סיפרו שכניה לרחוב. בשבוע שעבר היא נפטרה בגיל 81, והותירה אחריה שובל של אנשים שידברו בשבחה ויספרו על הטוב שעשתה במשך כל חייה.
חזיזה ז"ל נולדה ב-1936 והתגוררה עד גיל 19 בעיר ברקן במרוקו. בשנת 1955 עלתה ארצה היישר לקריית מלאכי. איתה היו בעלה, שלום, ובתה היחידה אז – מרים. בארץ נולדו לזוג חזיזה עוד שלושה ילדים, שתי בנות ובן. לאחר שהתאקלמה בארץ הקודש החלה לעבוד כטבחית בבתי הספר השונים בעיר, בשנים שבהן עוד פעל מפעל ההזנה במערכת החינוך. היא עבדה בבתי הספר היסודיים "נצח ישראל", "האחים", ו"אלי כהן" במשך כמעט שני עשורים ברציפות. לאחר שמפעל ההזנה ובטל, עברה לעבוד בישיבה התיכונית בשכונת חב"ד, גם כן כטבחית.
בתפקידיה אלו קנתה לעצמה שם של אשת חסד. "היא הייתה דואגת לילדים כל כך, כאילו היו הילדים שלה ממש", משחזרת בתה מרים תורג'מן. "היא הייתה מזהה ילדים שיש להם בעיות בבית, ילדים שאולי רעבים אחרי שעות הלימודים – ומכינה להם מראש סנדוויצ'ים כדי שיהיה להם גם לערב ולבוקר למחרת. כזאת היא הייתה, מסתכלת תמיד מסביב ובודקת מי צריך עזרה, למי אפשר וצריך לעזור". ילדי בתי הספר בהן שימשה כטבחית החזירו לה אהבה. "אנשים זוכרים אותה עד היום", מוסיפה ומספרת הבת מרים. "עד לא מזמן שהייתי הולכת להיפר או לשוק היו שואלים אותי מה שלום אימא, דואגים לה ושואלים איך היא. זה מדהים".
כמו הילדים שבחינוכם לקחה חלק, גם נכדיה וניניה ראו בה דמות מוערכת ואפילו נערצת. "הם כל כך אהבו אותה, חיכו לראות אותה והתלהבו לפגוש אותה – והיא החזירה להם אהבה ובגדול", מספרת מרים. "היא הייתה מתרגשת לראות אותם ונערכת יום שלם לפני שהם באים, מכינה דברים טעימים, דואגת לקנות להם מתנות. המשפחה הייתה האור של חייה והטעם לחייה". ואכן, למסעודה הייתה סיבה לחכות: 11 נכדים ו-20 נינים הרכיבו משפחה ענקית, כולם צאצאיה.
"פעם היא ביקשה ממני שאקנה לאחד הנינים שלה מתנה, ולא היה לי זמן. היא כל יום התקשרה שלוש פעמים לשאול מה קורה עם זה, האם קניתי ואם לא – מתי אני מתכוונת להעביר לנכד את המתנה. היא לא הרפתה, זה היה חשוב לה באופן כל כך עמוק ואישי שהיא לא הניחה לזה", המשיכה ונזכרה מרים בסיפורים על אימה. "אם יש משהו שהיא הכי אהבה, זה לשחק עם הנכדים. היא הייתה יכולה לשחק איתם במשך שעות על גבי שעות, בלי להתעייף ובלי להתייאש. זה היה ממלא אותה באנרגיה".
לפני כשנה וחצי חלתה מסעודה. בגופה התגלו בעיות לב, כליות וריאות, וגם לחץ דם גבוה. במשך הזמן שחלף מאז המשיכה לתפקד כרגיל, אך מיעטה לצאת מהבית. ליבה פעל בתפוקה של %30 בלבד. לפני חודש וחצי נרשמה הידרדרות במצבה לאחר שנפלה ונחבטה. שלושה שבועות לפני מותה אושפזה בבית החולים "קפלן", ובבדיקות שנעשו לה נמצא כי היא סובלת מפגיעות קשות בריאותיה. היא הונשמה והורדמה במשך שבוע ימים, עד שהחזירה נשמתה לבוראה. "נזכור ממנה את עשרות השנים שהקדישה למען משפחתה וכדי לעשות חסד עם אחרים", סיכמה ואמרה הבת מרים, "המעשים האלו יישארו גם אחריה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

שיפוץ כפול

למרות שהעבודות לשדרוגו הסתיימו רק לפני שבעה חודשים, עובר הכיכר ברחוב בן גוריון בעיר שיפוץ נוסף ממש בימים אלו- בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים. "הורסים ובונים כאילו זה לגו. מדובר פה בכסף ובאיכות החיים של כולנו", אמר תושב העיר. העירייה בתגובה: "הקבלן מבצע תיקונים לליקויים שנתגלו בבדיקה שערכנו"

פורסם

בתאריך

על ידי

שבעה חודשים בלבד מיום סיום עבודות השיפוץ וההקמה של הכיכר החדש בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך לבנק לאומי), הרסו לפני כשבועיים עובדי קבלן מטעם העירייה את הכיכר במטרה לשדרג אותו בשנית.
לטענת גורמים בעירייה, הסיבה לשיפוץ החוזר נעוצה בהיותו של הכיכר שנבנה רק לאחרונה "רחב מידי", ועל כן יש להקטינו על מנת שיעמוד בתקן ויוכל להכיל את התנועה הרבה החולפת על פניו.
כזכור, לפני קצת יותר מחצי שנה הודיעו בעירייה על סיום עבודות השדרוג וההקמה של כיכר בן גוריון וכן הכריזו על פתיחת עבודות הפיתוח לאורכו של הרחוב כולו. העבודות האינטנסיביות, כללו אז הקמת חומה חדשה המהווה 'חוצץ' בין הבניינים הסמוכים לבין המרחב הציבורית, ריצוף מחדש של הרחוב באבנים משתלבות, ריבוד הכביש ושיפוץ כיכר התנועה במקום. עם סיום העבודות על הכיכר, המפגיש את הצירים הראשיים רש"י ובן גוריון, החלו בעירייה בשדרוג קטע הכביש שבין כיכר בן גוריון לכיכר ז'בוטינסקי ('הכיכר של סופר'), ועבודות אלו נמשכות גם בימים אלו ואמורים להסתיים בשבועות הקרובים.
אלא שכעת מתברר כי חרף ההשקעה הגבוהה בעבודות השדרוג שנעשו ברחוב בן גוריון בעיר החליטו בעירייה לבצע את העבודות על הכיכר בשנית, מה שמצריך לכאורה הוצאה כספית נוספת שעלותה עשרות אלפי שקלים. "רק לפני חצי שנה נבנה הכיכר החדש", אמר השבוע תושב זועם בשיחה עם "המקור", והוסיף: "מדובר פה בכסף של כולנו. בחמש השנים האלה העירייה נכנסה לנו עמוק לכיס ולא מובן לי איך אפשר להיות כל כך אדישים לכספים האלה", הוסיף.
תושב אחר, שהבחין בנו מצלמים את העבודות, ציין כי לדעתו מדובר בניצול כספי ציבור לצרכי בחירות, "עשו אותו דבר גם בטיילת. הורסים ובונים מחדש כאילו זה לגו כדי להראות שעושים משהו. למישהו יש ספק שמדובר בבזבוז המשאב הציבורי בעיתוי כל כך תמוה, ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות?", אמר.
עיכוב מקובל או הון פוליטי?
הטענות אודות תעמולת בחירות מצד השלטון הנוכחי נשמעו השבוע גם בהקשר מגרש הקטרגל החדש בקיבוץ גלויות. מספר תושבים, חלקם מתגוררים בשכונה ואחרים בסביבתה, תהו השבוע מדוע שערי המגרש החדיש נותרו סגורים חרף הודעת העירייה על סיום העבודות בו, והוסיפו כי הם חשים שמישהו רוצה לגזור קופון על חשבון האינטרס הציבורי, "המגרש הזה רשום על ללו זוהר, לאף אחד אין ספק", אמר תושב העיר, שהסביר, "עם זאת, לא ברור מדוע מתעכבים עם פתיחת המגרש. לא ייתכן שילדים לא יכולים להיכנס פנימה ונאלצים לסכן את חייהם בטיפוס על הגדר רק בגלל שבעירייה רוצים לכאורה לערוך טקס פתיחה ראוותני. מישהו פה חושב הפוך", אמר התושב.
תושב אחר, המתגורר ממש בסמוך למגרש הקטרגל, סיפר כי בימי השבת מטפסים עשרות ילדים מעל הגדר הגבוהה במטרה ליהנות מהמגרש המפואר, ולאחרונה אף הצליח אלמוני לפרוץ את המנעולים ולהותיר את שערי המגרש פתוחים ללא ידיעתה של העירייה.
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "לגבי הכיכר בסמוך לבנק לאומי, הרי שהעבודה המתבצעת כעת נעשית לבקשתה של העירייה לאחר שזו מצאה ליקויים בביקורת שערכה אחר עבודתו של הקבלן. בעניין מגרש הקטרגל בשכונת קיבוץ גלויות, היות ומדובר במגרש סינתטי נדרש אישור של פיפ"א לשם פתיחתו, ולכן העיכוב בחניכתו. ברגע שיתקבל האישור יערך טקס מכובד".

המגרש בקיבוץ גלויות. "מישהו חושב הפוך" (צילום: יח"צ)

לחץ להמשך קריאה