צור עימנו קשר

חדשות

מבקר בחריפות: מבקר המדינה נגד המועצה האזורית באר טוביה

העסקת יועצים למשך פרקי זמן ארוכים, ללא הסכמים בכתב וללא הזמנות עבודה. אי קיום מכרזים שכירת שירותים על
סמך היכרות אישית. איוש תפקיד סטטוטורי ביועץ חיצוני ותשלום של כמעט 30 אלף שקל בחודש ל"שירותי תקשורת"
במשך שלוש שנים ברציפות. המועצה האזורית באר טוביה מאוד לא תאהב לשמוע מה יש למבקר המדינה להגיד עליה

פורסם

בתאריך

דוח נוקב של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שפורסם ביום רביעי השבוע, מפנה ביקורת חריפה וחמורה על התנהלותה של המועצה האזורית באר טוביה בשורה ארוכה של נושאים, שעיקרם אופן ההתקשרות של המועצה עם יועצים חיצוניים לאורך השנים האחרונות. בין היתר, קובע הדוח כי המועצה האזורית פעלה בניגוד גמור לדין בשורה ארוכה של מקרים, ומציין כי בהתקשרויות שנבדקו נמצאו מקרים של שכירת שירותים בלא אסמכתות מתאימות, ללא חוזה בכתב, לתקופות ממושכות במיוחד והעובדה הכי מטרידה – ללא מכרז או הליך תחרותי (הצעות מחיר) אחר.

מידי שנה מפרסם משרד מבקר המדינה, במסגרת תפקידיו, דוח ביקורת על השלטון המקומי. במהלך השנה החולפת החליט הצוות המקצועי במשרד לפעול לקיומה של ביקורת גם ביחס להתנהלותה של המועצה האזורית באר טוביה, כאשר בחודשים האחרונים פעלו צוותי הביקורת מול המועצה ומול גופים אחרים הפועלים עימה, על מנת לאתר ליקויים ומחדלים בהתנהלותה. הנושא שנבחר לביקורת השנה על ידי אנשי משרד מבקר המדינה הוא העסקת יועצים חיצוניים ברשות. יחד עם המועצה האזורית באר טוביה נבדקו עוד מספר רשויות מקומיות, כאשר ממצאי הבדיקות פורסמו, כאמור, במהלך השבוע החולף.

יועצים חיצוניים הם יועצים שמעסיקה המועצה במסגרת תשלום ריטיינר חודשי או שנתי, אך הם אינם עובדיה ולא מתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד. על פי דוח המבקר, בתחום שכירת היועצים במועצה התגלו כשלים חמורים, שבחלק מהמקרים מהווים עבירה על החוק ופעילות בניגוד לכללי המנהל התקין ולסדרים שנקבעו, בין אם על ידי משרד הפנים ובין אם בחקיקה.

על פי ממצאי הדוח, המועצה שכרה לא פחות מ-251 יועצים חיצוניים במסגרת הגופים השונים הפועלים תחתיה, למשל החברה הכלכלית ועמותת התרבות והספורט במועצה, בעלות שנתית של 14.7 מיליון שקלים. בתחילה דיווחה המועצה למשרד מבקר המדינה כי היא מעסיקה 20 יועצים בלבד, אולם לאחר שאנשי המבקר בחנו את הדברים אל מול הדיווח שהועבר למשרד הפנים, מסרה המועצה כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב בהקלדת המספרים בעת העברת המידע למשרד המבקר.

בתום ביקורתו, קבע משרד המבקר כי למועצה "אין מנגנון המסדיר את הליך ההתקשרות עם יועצים חיצוניים", וכי "מנהלי האגפים המבקשים להתקשר עם יועץ חיצוני הם אלה הבוחרים את היועץ שעמו תתקשר הרשות המקומית ללא תבחינים ואמות מידה ברורים". יתר על כן, בדוח ממשיך וקובע מבקר המדינה כי ההתקשרויות שנעשו בין המועצה לבין יועצים שונים, נעשו "לאור היכרות קודמת בין היועץ לבין הגורם במועצה המזמין את עבודת הייעוץ, ללא בחינה של חלופות נוספות בהתאם לאמות מידה שנקבעו מראש". משמעות הדבר כי הבחירה ביועצים במקרים שנבדקו נעשית ללא מכרז וללא הליך תחרותי כלשהו. המבקר מותח ביקורת חריפה על הליך זה, וכותב כי על המועצה "להסדיר את הליך ההתקשרות עם יועצים חיצוניים באופן המבטיח ניהול תקין, שוויוני והוגן של התקשרות עם נותני שירותים". עוד כותב המבקר כי המועצה לא הסדירה את הליך ההתקשרות עם היועצים החיצוניים "כך שהתקשרותן תיעשה, ככל האפשר, בשקיפות מתוך שוויון הזדמנויות ועל פי כללי המינהל התקין".

בדוח צויין כי רק ב-15% מהמקרים בהם שוכרת המועצה שירותים מיועצים חיצוניים נעשה מכרז או הליך תחרותי כלשהו. בתגובה לחלק מהמקרים שאותרו, מסרה המועצה כי בחלק מהמקרים המדובר העניקה לחוק פרשנות משפטית שקבעה כי היא פטורה ממכרז, ואולם כבר בראשית דבריו בדוח מציין המבקר את פסיקת בית המשפט העליון, שקבעה כי יש לנהוג בצמצום בכל הנוגע לסעיפי החוק המתירים פטור ממכרז, ולהשתמש בסעיפים אלו רק במקרים חריגים. "משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית באר טוביה כי התקשרות ללא הליך תחרותי מנוגדת לכללי המינהל התקין ופוגעת בעקרון השוויון, וכי עליה להקפיד לקיים מכרז או הליך תחרותי אחר בכל מקרה שבו מחייב זאת ההיקף הכספי של ההתקשרות", כך המבקר בדוח שפורסם.

 

יש או אין ניגוד עניינים?

עוד נושא שנבדק בדוח מבקר המדינה הוא חתימתם של היועצים החיצוניים על שאלון ניגוד עניינים, שמטרתו לאפשר את פעילותם השוטפת והתקינה ולהבטיח שבעת שיספקו שירותים מקצועיים למועצה לא יהיו מצויים בניגוד עניינים האסור על פי חוק. "עד מועד הביקורת, במאי 2015, לא דרשה המועצה האזורית באר טוביה מהיועצים שעמם התקשרה למלא את השאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים", כתב המבקר. "בעקבות הביקורת החלה המועצה האזורית לדרוש מהיועצים בהתקשרויותיה החדשות למלא את השאלון בעת ההתקשרות עמם, אך לא עיגנה זאת בנוהל". עוד הוסיף המבקר וכתב על המועצה האזורית באר טוביה כי "במשך תקופה ממושכת לא פעלה להסדיר את סוגיית החשש לניגוד העניינים בהעסקת יועצים חיצוניים, גם אחרי שפרסם משרד הפנים הנחיות בעניין זה השתהתה כארבע שנים ביישומן. על הרשויות המקומיות להבטיח כי יועצים שעמם הן מתקשרות ימלאו את השאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים בטרם ההתקשרות".

עוד אחד מממצאי הדוח קובעים כי בשני מקרים לפחות שילמה המועצה האזורית ליועצים חיצוניים בטרם נחתמה עימם הזמנת עבודה ומבלי שכלל היה עימם הסכם בכתב. "משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית באר טוביה על החומרה בכך שאישרו תשלום, ללא הסכם או הזמנת עבודה בכתב, ללא הרשאה ובניגוד לדין. מצב זה עלול לעמוד בניגוד להוראות חוק יסודות התקציב", כך המבקר. עוד נמצא בביקורת כי בארבעה מקרים המועצה העסיקה יועצים לפרקי זמן ממושכים, לעיתים בלי לציין מה פרקי הזמן בו יהיה ההסכם בתוקף ומבלי לרכוש פוליסת ביטוח מקצועית שתגן על המועצה מפני נזקים אפשריים שייתבעו ממנה כתוצאה מעבודת היועץ. לדברי המבקר, "המועצה האזורית באר טוביה העסיקו יועצים במשך תקופות ארוכות של עד 16 שנה בסכומי התקשרות מצטברים ניכרים של מיליוני ש"ח בלי שבחנו את המשך ההתקשרות עמם מפעם לפעם, ובלי שאפשרו ליועצים אחרים להגיש את מועמדותם".

 

כמה עולה דובר?

אחד המקרים הבולטים ביותר שנבדק בדוח המבקר הוא זה הנוגע להתקשרות בין המועצה האזורית לבין משרד המספק לה ייעוץ אסטרטגיה תקשורתית. על פי הדוח, במאי 2011 נשכר המשרד לראשונה לפרק זמן של שישה חודשים, ללא מכרז, אשר לאחריהם המשיך המשרד לספק למועצה שירותים מבלי שכלל קיים הסכם כלשהו ביניהם. המבקר כותב בדוח כי המשרד הועסק במועצה למשך שלוש שנים נוספות לאחר סיום מועד ההסכם המקורי, ובו שילמה לו המועצה סכום של לא פחות ממיליון שקלים, ממועצה של כ-330 אלף שקלים בשנה, שהם 28 אלף שקלים מידי חודש בחודשו. ההסכם הראשוני בין הצדדים קבע כי המשרד יעמיד לרשות המועצה דובר מקצועי מטעמו. בנוסף לסכום ששולם למשרד שסיפק שירותים למועצה, נדרשה המועצה לספק לדובר מטעמו אמצעים על חשבונה, ביניהם מכשיר טלפון סלולרי, מנוי לשני עיתונים, עמדת עבודה ושירותי משרד.

המבקר מתח ביקורת על העדרו של הסכם בין הצדדים, וגם על העדרו של קיום הליך תחרותי שיאפשר לגופים אחרים להתמודד על האפשרות לספק את השירותים המדוברים. "משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית באר טוביה על שהעסיקה את חברת התקשורת ושילמה לה סכומים ניכרים, ללא הסכם תקף בניגוד לסדרי מינהל תקינים". בתגובה לביקורת טענה המועצה בפני אנשי המבקר כי "לדעתה התקשרות לקבלת שירותי יעוץ אסטרטגי ותקשורתי פטורה ממכרז בשל מומחיות מיוחדת ויחסי אמון מיוחדים. חברת התקשורת מספקת ייעוץ תקשורתי שוטף והפקת עיתון המועצה", כלשון תגובתה כפי שבאה לידי ביטוי בדוח.

 

חתימה בדיעבד

עוד מקרה שנבחן בדוח המבקר נוגע לשכירת שירותיו של קצין בטיחות בדרכים לספק שירותים למועצה. על פי הדוח, הנחיות משרד הפנים ותקנות התעבורה קובעות כי משרת קצין בטיחות בתעבורה ברשות המקומית היא משרת חובה סטטוטורית המחייבת העסקה ישירה על ידי הרשות המקומית. במסגרת זאת, ביולי 2011 פרסמה המועצה האזורית באר טוביה מכרז לתפקיד "קצין בטיחות בתעבורה ומרכז מטה הבטיחות של המועצה ומוסדותיה". למכרז ניגשו שני מתמודדים. אחד מהם שימש במשך למעלה מ-17 שנים קודם לכן, עד מאי 2011, עובד מועצה בתפקיד קצין בטיחות בכיר במחלקת תחבורה. ועדת המכרזים של המועצה בחרה בו כזוכה במכרז, בין היתר, בשל יתרון בסעיפי איכות, אמינות וניסיון עבר עם המועצה. המבקר מותח ביקורת חריפה על הליך זה, וכותב כי הוא "מעיר למועצה האזורית באר טוביה על החומרה בכך שהעסיקה יועץ חיצוני בתפקיד שמעצם טיבו אמור להיות מאויש על ידי עובד המועצה, ואיישה את התפקיד על ידי מי שקודם לכן מילא תפקיד זה כעובד מועצה מן המניין. בכך עקפה הלכה למעשה המועצה את הנחיות משרד הפנים ואת כללי העסקת עובדים ברשויות המקומיות".

בהמשך מוסיף ומותח המבקר ביקורת על המועצה והתנהלותה בהקשר שנבדק, וכותב ביחס אליה ולרשות נוספת שנבדקה כי היא התקשרה "עם יועצים על סמך הזמנות עבודה, אך בלי שחתמו עמם על חוזה בכתב שיעגן את פרטי ההתקשרות המהותיים, בניגוד לכללי המינהל התקין ובאופן העלול לפגוע בזכויות הרשות המקומית". עוד הוסיף המבקר וכתב כי "המועצה האזורית באר טוביה חתמו על חלק מהסכמי התקשרות עם יועצים בדיעבד אחרי שכבר החלו לקבל מהם שירותים. כמו כן התקשרו הרשויות הללו עם יועצים בהסכמים שלא כללו פרטים מהותיים הנוגעים למהות הייעוץ הניתן ולתנאי ההתקשרות".

מהיועץ המשפטי של המועצה האזורית באר טוביה נמסר בתגובה: ע"פ ממצאי הדו"ח, המועצה האזורית באר טוביה פעלה על פי החוק והמקובל. הדו"ח קיבל את טענת המועצה לפיה שורש הבעיה טמון במחדלו החמור של משרד הפנים, בקביעת הנחיות ברורות ואחידות לכלל הרשויות המקומיות לגבי התקשרויות עם יועצים חיצוניים. המועצה נהגה לחומרה ולמרות שמשרד הפנים טרם פרסם נוהל בעניין לכלל הרשויות, יישמה כבר בתהליך הבדיקה את הנחיות הביקורת".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה