צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

מבקר בחריפות: מבקר המדינה נגד המועצה האזורית באר טוביה

העסקת יועצים למשך פרקי זמן ארוכים, ללא הסכמים בכתב וללא הזמנות עבודה. אי קיום מכרזים שכירת שירותים על
סמך היכרות אישית. איוש תפקיד סטטוטורי ביועץ חיצוני ותשלום של כמעט 30 אלף שקל בחודש ל"שירותי תקשורת"
במשך שלוש שנים ברציפות. המועצה האזורית באר טוביה מאוד לא תאהב לשמוע מה יש למבקר המדינה להגיד עליה

פורסם

בתאריך

דוח נוקב של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שפורסם ביום רביעי השבוע, מפנה ביקורת חריפה וחמורה על התנהלותה של המועצה האזורית באר טוביה בשורה ארוכה של נושאים, שעיקרם אופן ההתקשרות של המועצה עם יועצים חיצוניים לאורך השנים האחרונות. בין היתר, קובע הדוח כי המועצה האזורית פעלה בניגוד גמור לדין בשורה ארוכה של מקרים, ומציין כי בהתקשרויות שנבדקו נמצאו מקרים של שכירת שירותים בלא אסמכתות מתאימות, ללא חוזה בכתב, לתקופות ממושכות במיוחד והעובדה הכי מטרידה – ללא מכרז או הליך תחרותי (הצעות מחיר) אחר.

מידי שנה מפרסם משרד מבקר המדינה, במסגרת תפקידיו, דוח ביקורת על השלטון המקומי. במהלך השנה החולפת החליט הצוות המקצועי במשרד לפעול לקיומה של ביקורת גם ביחס להתנהלותה של המועצה האזורית באר טוביה, כאשר בחודשים האחרונים פעלו צוותי הביקורת מול המועצה ומול גופים אחרים הפועלים עימה, על מנת לאתר ליקויים ומחדלים בהתנהלותה. הנושא שנבחר לביקורת השנה על ידי אנשי משרד מבקר המדינה הוא העסקת יועצים חיצוניים ברשות. יחד עם המועצה האזורית באר טוביה נבדקו עוד מספר רשויות מקומיות, כאשר ממצאי הבדיקות פורסמו, כאמור, במהלך השבוע החולף.

יועצים חיצוניים הם יועצים שמעסיקה המועצה במסגרת תשלום ריטיינר חודשי או שנתי, אך הם אינם עובדיה ולא מתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד. על פי דוח המבקר, בתחום שכירת היועצים במועצה התגלו כשלים חמורים, שבחלק מהמקרים מהווים עבירה על החוק ופעילות בניגוד לכללי המנהל התקין ולסדרים שנקבעו, בין אם על ידי משרד הפנים ובין אם בחקיקה.

על פי ממצאי הדוח, המועצה שכרה לא פחות מ-251 יועצים חיצוניים במסגרת הגופים השונים הפועלים תחתיה, למשל החברה הכלכלית ועמותת התרבות והספורט במועצה, בעלות שנתית של 14.7 מיליון שקלים. בתחילה דיווחה המועצה למשרד מבקר המדינה כי היא מעסיקה 20 יועצים בלבד, אולם לאחר שאנשי המבקר בחנו את הדברים אל מול הדיווח שהועבר למשרד הפנים, מסרה המועצה כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב בהקלדת המספרים בעת העברת המידע למשרד המבקר.

בתום ביקורתו, קבע משרד המבקר כי למועצה "אין מנגנון המסדיר את הליך ההתקשרות עם יועצים חיצוניים", וכי "מנהלי האגפים המבקשים להתקשר עם יועץ חיצוני הם אלה הבוחרים את היועץ שעמו תתקשר הרשות המקומית ללא תבחינים ואמות מידה ברורים". יתר על כן, בדוח ממשיך וקובע מבקר המדינה כי ההתקשרויות שנעשו בין המועצה לבין יועצים שונים, נעשו "לאור היכרות קודמת בין היועץ לבין הגורם במועצה המזמין את עבודת הייעוץ, ללא בחינה של חלופות נוספות בהתאם לאמות מידה שנקבעו מראש". משמעות הדבר כי הבחירה ביועצים במקרים שנבדקו נעשית ללא מכרז וללא הליך תחרותי כלשהו. המבקר מותח ביקורת חריפה על הליך זה, וכותב כי על המועצה "להסדיר את הליך ההתקשרות עם יועצים חיצוניים באופן המבטיח ניהול תקין, שוויוני והוגן של התקשרות עם נותני שירותים". עוד כותב המבקר כי המועצה לא הסדירה את הליך ההתקשרות עם היועצים החיצוניים "כך שהתקשרותן תיעשה, ככל האפשר, בשקיפות מתוך שוויון הזדמנויות ועל פי כללי המינהל התקין".

בדוח צויין כי רק ב-15% מהמקרים בהם שוכרת המועצה שירותים מיועצים חיצוניים נעשה מכרז או הליך תחרותי כלשהו. בתגובה לחלק מהמקרים שאותרו, מסרה המועצה כי בחלק מהמקרים המדובר העניקה לחוק פרשנות משפטית שקבעה כי היא פטורה ממכרז, ואולם כבר בראשית דבריו בדוח מציין המבקר את פסיקת בית המשפט העליון, שקבעה כי יש לנהוג בצמצום בכל הנוגע לסעיפי החוק המתירים פטור ממכרז, ולהשתמש בסעיפים אלו רק במקרים חריגים. "משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית באר טוביה כי התקשרות ללא הליך תחרותי מנוגדת לכללי המינהל התקין ופוגעת בעקרון השוויון, וכי עליה להקפיד לקיים מכרז או הליך תחרותי אחר בכל מקרה שבו מחייב זאת ההיקף הכספי של ההתקשרות", כך המבקר בדוח שפורסם.

 

יש או אין ניגוד עניינים?

עוד נושא שנבדק בדוח מבקר המדינה הוא חתימתם של היועצים החיצוניים על שאלון ניגוד עניינים, שמטרתו לאפשר את פעילותם השוטפת והתקינה ולהבטיח שבעת שיספקו שירותים מקצועיים למועצה לא יהיו מצויים בניגוד עניינים האסור על פי חוק. "עד מועד הביקורת, במאי 2015, לא דרשה המועצה האזורית באר טוביה מהיועצים שעמם התקשרה למלא את השאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים", כתב המבקר. "בעקבות הביקורת החלה המועצה האזורית לדרוש מהיועצים בהתקשרויותיה החדשות למלא את השאלון בעת ההתקשרות עמם, אך לא עיגנה זאת בנוהל". עוד הוסיף המבקר וכתב על המועצה האזורית באר טוביה כי "במשך תקופה ממושכת לא פעלה להסדיר את סוגיית החשש לניגוד העניינים בהעסקת יועצים חיצוניים, גם אחרי שפרסם משרד הפנים הנחיות בעניין זה השתהתה כארבע שנים ביישומן. על הרשויות המקומיות להבטיח כי יועצים שעמם הן מתקשרות ימלאו את השאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים בטרם ההתקשרות".

עוד אחד מממצאי הדוח קובעים כי בשני מקרים לפחות שילמה המועצה האזורית ליועצים חיצוניים בטרם נחתמה עימם הזמנת עבודה ומבלי שכלל היה עימם הסכם בכתב. "משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית באר טוביה על החומרה בכך שאישרו תשלום, ללא הסכם או הזמנת עבודה בכתב, ללא הרשאה ובניגוד לדין. מצב זה עלול לעמוד בניגוד להוראות חוק יסודות התקציב", כך המבקר. עוד נמצא בביקורת כי בארבעה מקרים המועצה העסיקה יועצים לפרקי זמן ממושכים, לעיתים בלי לציין מה פרקי הזמן בו יהיה ההסכם בתוקף ומבלי לרכוש פוליסת ביטוח מקצועית שתגן על המועצה מפני נזקים אפשריים שייתבעו ממנה כתוצאה מעבודת היועץ. לדברי המבקר, "המועצה האזורית באר טוביה העסיקו יועצים במשך תקופות ארוכות של עד 16 שנה בסכומי התקשרות מצטברים ניכרים של מיליוני ש"ח בלי שבחנו את המשך ההתקשרות עמם מפעם לפעם, ובלי שאפשרו ליועצים אחרים להגיש את מועמדותם".

 

כמה עולה דובר?

אחד המקרים הבולטים ביותר שנבדק בדוח המבקר הוא זה הנוגע להתקשרות בין המועצה האזורית לבין משרד המספק לה ייעוץ אסטרטגיה תקשורתית. על פי הדוח, במאי 2011 נשכר המשרד לראשונה לפרק זמן של שישה חודשים, ללא מכרז, אשר לאחריהם המשיך המשרד לספק למועצה שירותים מבלי שכלל קיים הסכם כלשהו ביניהם. המבקר כותב בדוח כי המשרד הועסק במועצה למשך שלוש שנים נוספות לאחר סיום מועד ההסכם המקורי, ובו שילמה לו המועצה סכום של לא פחות ממיליון שקלים, ממועצה של כ-330 אלף שקלים בשנה, שהם 28 אלף שקלים מידי חודש בחודשו. ההסכם הראשוני בין הצדדים קבע כי המשרד יעמיד לרשות המועצה דובר מקצועי מטעמו. בנוסף לסכום ששולם למשרד שסיפק שירותים למועצה, נדרשה המועצה לספק לדובר מטעמו אמצעים על חשבונה, ביניהם מכשיר טלפון סלולרי, מנוי לשני עיתונים, עמדת עבודה ושירותי משרד.

המבקר מתח ביקורת על העדרו של הסכם בין הצדדים, וגם על העדרו של קיום הליך תחרותי שיאפשר לגופים אחרים להתמודד על האפשרות לספק את השירותים המדוברים. "משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית באר טוביה על שהעסיקה את חברת התקשורת ושילמה לה סכומים ניכרים, ללא הסכם תקף בניגוד לסדרי מינהל תקינים". בתגובה לביקורת טענה המועצה בפני אנשי המבקר כי "לדעתה התקשרות לקבלת שירותי יעוץ אסטרטגי ותקשורתי פטורה ממכרז בשל מומחיות מיוחדת ויחסי אמון מיוחדים. חברת התקשורת מספקת ייעוץ תקשורתי שוטף והפקת עיתון המועצה", כלשון תגובתה כפי שבאה לידי ביטוי בדוח.

 

חתימה בדיעבד

עוד מקרה שנבחן בדוח המבקר נוגע לשכירת שירותיו של קצין בטיחות בדרכים לספק שירותים למועצה. על פי הדוח, הנחיות משרד הפנים ותקנות התעבורה קובעות כי משרת קצין בטיחות בתעבורה ברשות המקומית היא משרת חובה סטטוטורית המחייבת העסקה ישירה על ידי הרשות המקומית. במסגרת זאת, ביולי 2011 פרסמה המועצה האזורית באר טוביה מכרז לתפקיד "קצין בטיחות בתעבורה ומרכז מטה הבטיחות של המועצה ומוסדותיה". למכרז ניגשו שני מתמודדים. אחד מהם שימש במשך למעלה מ-17 שנים קודם לכן, עד מאי 2011, עובד מועצה בתפקיד קצין בטיחות בכיר במחלקת תחבורה. ועדת המכרזים של המועצה בחרה בו כזוכה במכרז, בין היתר, בשל יתרון בסעיפי איכות, אמינות וניסיון עבר עם המועצה. המבקר מותח ביקורת חריפה על הליך זה, וכותב כי הוא "מעיר למועצה האזורית באר טוביה על החומרה בכך שהעסיקה יועץ חיצוני בתפקיד שמעצם טיבו אמור להיות מאויש על ידי עובד המועצה, ואיישה את התפקיד על ידי מי שקודם לכן מילא תפקיד זה כעובד מועצה מן המניין. בכך עקפה הלכה למעשה המועצה את הנחיות משרד הפנים ואת כללי העסקת עובדים ברשויות המקומיות".

בהמשך מוסיף ומותח המבקר ביקורת על המועצה והתנהלותה בהקשר שנבדק, וכותב ביחס אליה ולרשות נוספת שנבדקה כי היא התקשרה "עם יועצים על סמך הזמנות עבודה, אך בלי שחתמו עמם על חוזה בכתב שיעגן את פרטי ההתקשרות המהותיים, בניגוד לכללי המינהל התקין ובאופן העלול לפגוע בזכויות הרשות המקומית". עוד הוסיף המבקר וכתב כי "המועצה האזורית באר טוביה חתמו על חלק מהסכמי התקשרות עם יועצים בדיעבד אחרי שכבר החלו לקבל מהם שירותים. כמו כן התקשרו הרשויות הללו עם יועצים בהסכמים שלא כללו פרטים מהותיים הנוגעים למהות הייעוץ הניתן ולתנאי ההתקשרות".

מהיועץ המשפטי של המועצה האזורית באר טוביה נמסר בתגובה: ע"פ ממצאי הדו"ח, המועצה האזורית באר טוביה פעלה על פי החוק והמקובל. הדו"ח קיבל את טענת המועצה לפיה שורש הבעיה טמון במחדלו החמור של משרד הפנים, בקביעת הנחיות ברורות ואחידות לכלל הרשויות המקומיות לגבי התקשרויות עם יועצים חיצוניים. המועצה נהגה לחומרה ולמרות שמשרד הפנים טרם פרסם נוהל בעניין לכלל הרשויות, יישמה כבר בתהליך הבדיקה את הנחיות הביקורת".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

הקרב על החנייה

גבריאל אדינייב, תושב העיר בעל 105 אחוזי נכות, פנה לעירייה בבקשה לקבל חניית נכים מסומנת סמוך למקום מגוריו- אולם סורב בטענה שבחצר ביתו ישנה חניה מאושרת בטאבו: "אין לי שום חניה בחצר הבית. אני לא יודע מאיפה הביאו את זה", אמר אדינייב. העירייה בתגובה: "על פי המסמכים שהגיש התושב הוא אינו זכאי על פי חוק לחניית נכה. קיימת זכות ערעור"

פורסם

בתאריך

על ידי

ועדות שונות של הביטוח הלאומי קבעו והכריעו כי גבריאל אדינייב, תושב קריית מלאכי המתגורר בשכונת חב"ד בעיר, הוא נכה 105 אחוזים. אם כך, מדוע עיריית קריית מלאכי ממאנת מלהעניק לו את מקום החנייה לנכה כמתבקש על פי החוק? אם תשאלו אותו, כנראה שמדובר בזלזול של ממש.

נכותו של אדינייב מתאפיינת בעיקר בפלג גופו העליון, מה שמקשה על הליכתו וניידותו. לדבריו, הוא פנה לפני מספר חודשים אל העירייה בבקשה לקבל את חניית הנכה המגיעה לו על פי חוק בסמוך לביתו- אולם שם, כך לטענתו, החל שלב ההתחמקויות: "פניתי בתחילה לראש העיר אליהו זוהר, שהבטיח לי שיטפל בזה תוך ימים ספורים ושבעירייה ידאגו לחניית נכים עד 200 מטר מהבית, כפי שכתוב בחוק. לצערי זה לא קרה", סיפר אדינייב בשיחה עם "המקור" השבוע, והוסיף: "מאז אותה הבטחה לא קרה שום דבר. עד היום אני מחכה לחניה".

אלא שאדינייב לא התייאש, וחזר ללשכתו של ראש העירייה בשנית- שם קיבל לטענתו תשובה שונה לחלוטין, "אמרו לי שאין אפשרות לתחום חניה בסמוך לבית מכיוון שיש דיירים מסביב שדורשים חניות גם הם", אמר אדינייב, שציין כי זוהר הבטיח לו שוב באותו מעמד שידאג לטפל בבקשתו לחנייה.

"עבר מאז הרבה מאוד זמן. אותי לא מעניין מה קורה עם הדיירים האחרים. אני נכה לא מרצון. אם בביטוח הלאומי קבעו שאני נכה ושמגיעה לי חניה מדוע בעירייה ממשיכים לטרטר אותי? יש לי את כל המסמכים כך שאני לא מבין למה בעיריית קריית מלאכי מחליטים להתעלם מהבקשה הכל כך בסיסית שלי", תהה אדינייב, שציין כי בעיית החנייה הופכת עבורו חמורה שבעתיים בשל היותו מתגורר בסמוך למתחם האירועים חמ"ה שבשכונת חב"ד בעיר, "בימים בהם יש אירועים אני נאלץ לחנות בכניסה לשכונה וללכת את כל הדרך הביתה ברגל, משימה שעבורי היא כמעט בלתי אפשרית", הוסיף אדינייב בכאב.

אלא שעל העירייה בקשתו של אדינייב לא עשתה רושם, ובחודש נובמבר האחרון היא שלחה אליו מכתב רשמי שמבשר לו כי הוא לא זכאי לקבל חניה בסמוך לביתו: "הבקשה שהגשת נבדקה והוחלט שאינה עומדת בקריטריונים כפי שהעירייה פרסמה. לצערנו בקשתך נדחית כיוון שיש לך חניה מאושרת בחצר הבית ומאושרת על ידי הטאבו", נכתב שם. אדינייב לעומת זאת, לא מבין על איזה חניה העירייה מדברת: "אין לי שום חניה בחצר הבית. אני לא יודע מאיפה הביאו את זה".

גם ילדיו של אדינייב, שמלווים את אביהם בניסיונותיו לקבל את חניית הנכה לה הוא זכאי לטענתו על פי חוק, מספרים על יחס מזלזל מצידה של העירייה. בתו, אנג'לינה, מספרת כי אחד מאנשי העירייה אף הגדיל לעשות והטיח בפני אביה כי לא משנה מה יקרה- הוא ידאג אישית שאביה לא יקבל את חניית הנכה. "אני לא אחשוף את שמו כדי לא להביך אותו, אבל מסתבר שחלק מהאנשים החליטו משום מה להפוך את הטיפול בנו לאישי", אמרה השבוע אדינייב, שהוסיפה: "ניסינו לפנות בדרכים נעימות וכרגע לא קורה עם זה שום דבר. במידה ובעירייה יחליטו להמשיך בגישה הזו נשקול את המשך צעדינו, לרבות פניה דרך בית משפט. אם בעירייה לא יתפכחו וידאגו להקצות לאבא שלי חניה כפי שמגיע לו בחוק אני מניחה שנפנה לערכאות משפטיות", סיכמה.

מעיריית קרית מלאכי נמסר בתגובה: "על פי המסמכים שהגיש התושב, הוא אינו זכאי על פי החוק לחניית נכה. קיימת זכות ערעור ובאם יוגשו המסמכים הרלוונטיים, יתקיים דיון נוסף".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

המראה בסימן שאלה: משרד הפנים הקפיא העברת תקציבים לעירייה לאחר שלא עמדה ביעדים שהוצבו לה

מיליוני שקלים שהעירייה הייתה אמורה לקבל ממשרד הפנים לא הועברו, לאחר שהמשרד קבע כי העירייה לא עומדת ביעדי התכנית השאפתנית. בעקבות אי העברת הכספים הורה החשב המלווה לעצור את כל הזמנות העבודה, ונמנע מחתימה על התחייבויות כספיות. גורם בכיר: "במשך ימים ארוכים לא אישרו לנו להוציא אפילו מאה שקל". העירייה בתגובה: "מדובר בשינוי סעיף אחד בהסכם. נעשים מאמצים כדי לחזור למתכונת המקורית"

פורסם

בתאריך

על ידי

משרד הפנים הקפיא העברה של מיליוני שקלים שהובטחו לעיריית קריית מלאכי כמענקים לאחר שנמצא כי העירייה לא עמדה ביעדי תכנית ההמראה עליה חתמה. כך נודע ל"המקור". בעקבות זאת, הורה החשב המלווה מטעם המשרד לעצור באופן מוחלט את כל הזמנות העבודה העתידיות, ונמנע מחתימה על התחייבויות להוצאות כספיות. בעירייה טוענים כי מקור הקפאת הכספים נעוץ בשינוי סעיפים בתכנית ההמראה, וכי הם פועלים מול משרד הפנים לשם העברת הכספים כפי שנקבע בתכנית.
תכנית ההמראה נחתמה לפני כחצי שנה, בנוכחותו של שר הפנים אריה דרעי, שהגיע לביקור מיוחד בעיר. לפי התכנית, שמתפרסת על פני שש שנים, אמורה לקבל העירייה עשרות מיליוני שקלים במענקים ובהלוואות ארוכות טווח, וזאת לצורך התפתחותה, בין היתר בנוגע להיקפי האוכלוסייה החדשה שצפויה להגיע להתגורר בעיר בשנים הקרובות. חלק ניכר מהתקציב של התכנית – 25 מתוך 73 מיליון שקלים – מופנה לטובת קליטת האוכלוסיות החדשות, וכן לטובת המשך פיתוח ואכלוס איזור התעשייה החדש בתימורים. במסגרת התכנית התחייבה העירייה לשורה ארוכה של צעדים לטובת התייעלותה, צמצום הוצאות בלתי רצויות וכן הגדלת נטל המס על תושבי העיר. כך למשל התחייבה העירייה להרחיב את מערך החנייה בתשלום, להגדיל את היקפי ההכנסות מדוחות וקנסות חנייה וכן להטיל לכל המאוחר עד יוני 2019 מס שילוט על כלל העסקים בעיר. כל מהלכים אלו צפויים להכניס לעירייה, במצטבר ולאורך 6 שנות התכנית, מיליונים רבים של שקלים.

עירייה בהקפאה


אלא שלמרות התכניות הגרנדיוזיות, במציאות נתקלת העירייה בקשיים רבים. "חתמנו על התכנית בלי לדעת האם אנחנו באמת יכולים לעמוד ביעדים", אמר גורם בכיר מאוד בקואליציה השבוע. "עכשיו אנחנו נתקלים בתוצאות של זה".
התוצאות עליהן מדבר הגורם הבכיר בקואליציה הן כאמור הקפאת העברת הכספים מטעם משרד הפנים. לפי מידע שהגיע לידי "המקור", במשרד הפנים לא רוו נחת מהתנהלות הדברים, ומהעובדה כי העירייה אינה עומדת ביעדים שהוצבו לה. בעקבות זאת הורה מנכ"ל המשרד על הקפאת העברת תקציבים בסך מיליוני שקלים לטובת העירייה. "היינו צריכים לקבל שישה מיליון שקל וקיבלנו רק שני מיליון", אמר גורם פוליטי הבקיא בפרטים. "החשב המלווה אמר שהוא לא מאשר הוצאה של שקל עד שלא פותרים את הבעיה הזאת". לדברי הגורם, מספר רב של יחידות דיור בשכונות החדשות לא אוכלסו במועד אליו התחייבו בעירייה, דבר שבין היתר גרם גם הוא להקפאת העברת התקציבים.

מעיריית קרית מלאכי נמסר בתגובה: "תכנית ההמראה בגובה כ-75 מיליון שקלים הינה תכנית כלכלית מקיפה הכוללת השקעות בחינוך, תשתיות, נגישות טכנולוגית, סביבה ירוקה ועוד. לאור עמידה בכל היעדים, עיריית קרית מלאכי קיבלה לאחרונה את הכספים לשנת 2017 במסגרת התכנית. בשל בקשה של פקידים במשרד הפנים לשינוי סעיף אחד בהסכם, נעשים מאמצים מול הדרג הבכיר כדי לחזור למתכונת המקורית ולא לפגוע במסגרת התקציב. קרית מלאכי פועלת בשנים האחרונות מתוך אחריות כלכלית ואיזון תקציבי ונמשיך באותה הדרך".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עיר מתחדשת

עבודות ההקמה של הטיילת בשכונת גבעת הסביונים הסתיימו- אך זו צפויה להיחנך רק בחודש אוגוסט לאחר הקמתו של מגרש הקטרגל בשכונה. בתווך, נמשכות העבודות לשיפוץ הטיילות המקיפות את העיר. גם מגרש הקטרגל המיוחד בשכונת קיבוץ גלויות יפתח בקרוב

פורסם

בתאריך

על ידי

הסתיימו העבודות להקמת הטיילת החדשה בסמוך שכונת גבעת הסביונים. הפרויקט, שעלותו נאמדת בכשבעה מיליון שקלים וגודלו משתרע על פני קילומטר וחצי, כולל בתוכו שטחי דשא גדולים, מסלולי אופניים, עמדות מנגל ומתקני שעשועים לילדים.
הטיילת בגבעת הסביונים היא הטיילת הראשונה מבין שלוש שצפויות לחדש את פניה של העיר, כאשר השתיים האחרות מצויות בימים אלו בהליכי שיפוצים ופיתוח והן צפויות להיחנך לקראת סוף השנה האזרחית. בסופן של העבודות, יחוברו הטיילות ויכללו שביל אופניים המקיף את העיר.

עם סיום הקמת הטיילת החלו בעירייה לפעול על מנת לסיים את הליך הקמתו של מגרש הקטרגל הסינתטי בגבעת הסביונים, ושלחו צוותים שינקו את השטח סביב ערוץ נחל האלה העובר בסמוך לטיילת ואמור להוות חלקה מנופה העתידי, "העיר מתחדשת. אנחנו הולכים לחבר את כל העיר בשבילי אופניים, שיתחילו בגבעת הסביונים ויסתיימו בשכונות החדשות שנבנות כרגע בדרום העיר", אמר בעבר ראש העירייה אליהו זוהר.

פארק השעשועים בטיילת החדשה

כאמור, בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים התבצעה בו זמנית עם שיפוץ הטיילות הקיימות לאורכן של היציאות המערביות מהעיר שנבנו לפני קרוב ל-20 שנים- מאזור בית הספר 'הראל' ועד תחנת הדלק פז- ביציאה משכונת קיבוץ גלויות. "עלות פרויקט השיפוץ הינו שלושה מיליון שקלים, רוב הכסף גוייס ממשרד הבינוי והשיכון ומכספי תרומות. עיצוב החלק המערבי של הטיילת יהיה למעשה המשך מדויק של חלק אחר שלה שכבר הושלם לאורכה של שכונת 'המחנה' החדשה", אמר זוהר במהלך סיור שנערך בשבועות האחרונים בטיילת החדשה.

מגרש אירופאי בסן דייגו

נוסף לטיילת, בעירייה יכולים להציג לראווה גם את מגרש הקטרגל המיוחד שנבנה בשכונת קיבוץ גלויות.
כזכור, לפני כחודשיים הודיעו בעירייה כי הושג תקציב מיוחד לטובת פירוק המתקן הישן בשכונת קיבוץ גלויות והקמת מתקן אירופאי חדיש בחסות "הטוטו".
במהלך העבודות, שהתקיימו באינטנסיביות, נשמעו קולות של תושבים שונים שטענו כי מדובר בפגיעה במרחב הציבורי והקטנת המעברים להולכי הרגל המבקשים לצאת ולהיכנס לשכונה. בעירייה מנגד, השיבו כי מדובר בדרישות הטוטו המפורטות בתקן של התאחדות הכדורגל העולמית, וטענו כי אין באפשרותם לשנות את מידות המגרש, "המגרש החדש יהפוך לפנינה של השכונה וסביבו יוקמו ספסלי ישיבה, הצללה ומתקני ספורט ושעשועים לילדים", אמר השבוע גורם בעירייה.
עתה ממתינים תושבי השכונה לפתיחת השערים של המגרש, שעשוי להפוך למוקד עלייה לרגל בקרב חובבי הספורט המקומיים.

לחץ להמשך קריאה