צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

דעות

למה אתם מתגעגעים?

ראיתי לאחרונה בעיתון שמוטי מלכה החליט לחזור לפוליטיקה. הפתעה זו אמנם לא הייתה, אבל בכל זאת שאלתי את עצמי שתי שאלות: איך הוא מעז, ואיך לעזאזל יש מי שתומך בו?

פורסם

בתאריך

השלום והברכה עליכם קוראיי היקרים. עוד שבוע עבר חלף לו, ואני כבר לא יכול לחכות – בציניות כמובן – לסוף החודש הקרוב, בו יסיימו תלמידי בתי הספר היסודיים את הקייטנות וייצאו לחופשה ארוכה-ארוכה. איתם יבואו גם הנכדות והנכדים שלי שירוצו לנו בין הרגליים, יצעקו, יריבו, יקשקשו על הקירות, ישרטו את הרהיטים ויוציאו אותי ואת אישתי שתחייה מדעתי. יהיו בטח רגעים שאאכעס עליהם בטירוף ואתקשר לבנותיי היקרות שיבואו מהר לקחת אותם, אבל אחרי הכל אין דבר יותר מענג וכיפי מלישון לידם צהריים, לחבק אותם, לשחק איתם ולשמוע אותם קוראים לי "סבא". טעם החיים זה לא קוקה קולה, זה הנכדים.
ראיתי בסוף השבוע שעבר בעיתון שמוטי מלכה החליט לחזור לפוליטיקה, ולהתמודד לראשות העיר בבחירות שיהיו בעוד ארבעה חודשים. הפתעה זו אמנם לא הייתה, אבל בכל זאת שאלתי את עצמי שתי שאלות: הראשונה היא "איך הוא לעזאזל מעז?", והשנייה היא "מי הם לעזאזל האנשים שתומכים בו?!". לשאלה הראשונה התשובה ברורה: מאז ומתמיד ובכל שנותיו בפוליטיקה מלכה, שבא אלינו ממושב תירוש בעקבות נישואיו לאישתו הראשונה, האישה היקרה, האהובה שכולה טוב, שושי אזולאי – היה חסר בושה, וכזה הוא גם נשאר. הוא חושב שכולנו מטומטמים שניפול בשבי של קסמיו, נשכח את מעשיו ונפרוס לפניו שטיח אדום לקראת חזרתו.
ואז עברתי לשאלה השנייה. מי אתם, אנשים שתומכים בו, בעבריין המין הזה, שפשע ובגד בנו, שהתנהג כשהיה ראש עיר כאילו הכתירו אותו למלך, שהטריד נשים, הפר אמונים וקיבל טובות הנאה מקבלנים. גם לשאלה הזאת התשובה הייתה ברורה לי מהרגע הראשון: לדעתי, תומכיו של מוטי מלכה מתחלקים לשניים. הראשונים הם אלו שנהנו מתקופת שלטונו של מלכה. אלו שהיו קרובים לצלחת, אלו שנהנו מקרבתו, אלו שהיו מקורביו, שהיו משלו, על כל המשתמע מזה. הם נהנו אז, אכלו דבש ושתו יין, וכעת רוצים להחזיר את המצב לקדמותו. הם רוצים להיות שוב אלו שהמלך חפץ ביקרם. אלו שמסתובבים בעיר עם חזה נפוח, מגובים על ידי ראש העיר שאבוי היה למי שלא תמך בו.
האחרים, והגרועים יותר בעיניי, הם אלו שכל כך שונאים את ראש העיר הנוכחי ללו זוהר עד שהם מוכנים לתמוך במלכה. לא אכפת להם מעברו של מלכה, מהעבירות שעבר, מהאנרכיה שהוא השאיר אחריו כשעזב את העיר, מהנקמנות האובססיבית שנהג כלפי יריביו הפוליטיים וכלפי מי שלא היה בצד שלו. הם יודעים כמה שהוא היה ראש עיר גרוע. הם יודעים על התנהגותו הביריונית, על אופיו הנקמני. לפעמים הוא התנהג בביריונות ובנקמנות כלפי אותם אלו שתומכים בו עכשיו. אבל לא אכפת להם. ומדוע? כי הם שונאים את ללו. אני מרחם על אנשים שכל מה שמוביל אותם זו שנאה אישית, שאין מאחוריהם אפילו גרם של אידיאולוגיה. הם מוכנים, כמאמר הפתגם, למכור את אימא שלהם העיקר להשיג את מטרתם. אין נמוך ועלוב מזה.
שאלתי את עצמי גם לאיזה דברים בתקופתו של מלכה אפשר להתגעגע? לחורבן מערכת החינוך? להתערבות הגסה בהחלטותיהם של בעלי מקצוע, ולהכנסתה של הפוליטיקה אל בתי הספר? לגירעון העצום שהשאיר כשהלך אחרי שהודה והורשע בעבירות פליליות חמורות? לסגירת להקת "דור שני" המיתולוגית ולהיעלמות מועצת הנוער, שכל חטאה היה שהעזה להתעמת עם מלכה כשהיה ראש עיר? להגדלה הלא נורמלית של מספר יחידות הדיור שייבנו בשכונות החדשות ויגרמו לצפיפות לא סבירה ולזה שלילדים שיגורו שם לא יהיה איפה לשחק? להטרדות המיניות? להפיכת העירייה למאורת אורגיות? להפרות האמונים? לקבלת טובות ההנאה מקבלנים שבונים בעיר? לבזבוז של כספי הציבור? לפוליטיקה הקטנה של הפרד ומשול, של שנאה, של ניסיון "לחסל" יריבים פוליטיים? לסגירת הבריכה העירונית בימי שישי בצהריים לטובת בילויים פרטיים של מלכה, בני משפחתו וקומץ מחבריו? בשורה התחתונה, אני מאמין שתושבי העיר שלי יראו למלכה שאין לו מקום כאן.
בינתיים בדברים החשובים באמת, כלומר במונדיאל, כדורגל שיחקו 90 דקות וגרמניה בסוף ניצחה, אבל עפה כבר בשלב הבתים. למרות שהיא לא מאוד מרשימה, אני עדיין מהמר על זה שברזיל תנצח ותשחזר את ימיה הגדולים. אני זוכר שבימי הילדות בשכונה פלה היה האגדה שלנו, והיינו מחכים לכל קטע וידיאו שהיה מגיע לקולנוע או לטלוויזיה. בשנת 2018 אין את פלה, ואפילו לא את ריבאלדו או רונאלדו (השמן), וגם ניימאר מאכזב, אבל אני מהמר שהצהובים-ירוקים יניפו גביע. כמו במונדיאל של 1970 עם פלה, שפיגל, שפיגלר ושייע.
יאללה, ביסלאמה.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
8 תגובות

8 Comments

  1. דוד הללי

    10/07/2018 ב 17:13

    חחחח מוטי מלכה עוד בדיחה.
    חי בסרט שהוא מלך ישראל סמרטוט כזה שכיהן כראש העיר עשה בעיר שמות שעד היום מנסים לתקן את הנזקים שלו..

  2. מאיר

    09/07/2018 ב 23:04

    בסופו של דבר זה ברור כשמש שאליאור עמר שמנהל אתכם ינטוש את חיים ויצמן ויתמוך בללו בשל שנאה אישית למוטי מלכה אז אל תטיפו מוסר.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      10/07/2018 ב 16:57

      אחרי מה שמוטי מלכה עשה חצי מהעיר שונאת אותו " אישית " והוא ראוי לשנאה הזאת. מי שתומך בו צריך להתבייש ואחרי שמלכה יפסיד ילך כל החיים עם הכתם הזה. לא נשכח ןלא נסלח !

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    09/07/2018 ב 20:52

    כל מילה בובה. טור מדהים וכל כך נכון

    • רדודים פה

      09/07/2018 ב 22:37

      טור מדהים? פתיחה לא שייכת לא קשורה ולא מושכת….
      דחף לכתבה בלי קשר את אישתו הראשונה….זאת שיורקת בפרצוף למי שלא נראה לה….
      תחזור לצפות המונדיאל בשקט

  4. עומדת מהצד

    09/07/2018 ב 11:18

    אמת לאמיתה!! כתיבה מדויקת ונכונה

  5. השופט

    09/07/2018 ב 08:19

    בבניין העיריה יושבים ״עברייני מין״ לא פחות ממנו … אז למה על זה אתם לא כותבים מה קרה לדתיות ניגמר הכסף אז העלובה החליטה ל יתלונן עליו . ניזכרה אחרי שנים כל הסוטות החרמניות האלה של חבד שכול היום מפלרטטות ועושות עיניים וטיזינג לגברים רק כי הבעלים שלהם לא מגרים אותם יאלה מוטי בהצלחה אני מאמין בך ובטוח שלפני הבחירות תגלה לנו מה אתה יודע על עוד כמה עברייני מין שיושבים בעיריה ומשחקים אותה כאילו היו מלו צדיקים

  6. תושב מודאג

    06/07/2018 ב 11:31

    פשוט טור ענק
    כל מילה אמת
    מלכה צריך להתבייש להראות את הפרצוף שלו בקריית מלאכי
    רק ללו זוהר

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דעות

מלחמות הפייסבוק

מיהם האנשים שנמצאים בדריכות גדולה אפילו יותר מזו של לוחמי האש האמיצים שלנו?

פורסם

בתאריך

על ידי

השלום והברכה עליכם קוראיי היקרים. שלושה חודשים וחצי לפני הבחירות, והמערכת הפוליטית אצלנו דיי רדומה. זה בטח ישתנה כאשר חג המונדיאל ייגמר ביום ראשון הקרוב, ואז כולם יתפנו לגביע קריית מלאכי לפוליטיקאים, הגביע בו כולם חושבים שהם יכולים לנצח, בעוד רק מעטים יכולים לנצח באמת. מי יעלה לגמר? מי יודח ברבע ומי לא יעבור אפילו את שלב הבתים – את זה נדע לבטח בשבועות הקרובים.
במונדיאל האמיתי צרפת ניצחה את בלגיה 1-0 קטן, למורת רוחי. בתוך תוכי רציתי שבלגיה תנצח, אבל לא הייתה לי ברירה אלא להראות כלפי חוץ כאילו אני אוהב את צרפת. גיסי צפה איתי במשחק, והוא טוניסאי שחלף מעל פריז לפני שעלה ארצה, כך שהוא חושב את עצמו צרפתי. הוא חגג כשהשופט שרק לסיום, ואני איחלתי לו מזל טוב ובפנים כעסתי על לוקאקו שלא הצליח לכבוש אפילו שער אחד לרפואה. אולי ביורו 2020.
בינתיים בעירנו, נתקלתי השבוע בקרב הכי פופלארי בקרבם של פוליטיקאים: הקרב על הקרדיט. שי סיום, חבר המועצה הצעיר, הציע לשדר את גמר המונדיאל על מסך ברחבת העירייה, אך זו סיפרה שהיא בכלל חשבה על הרעיון קודם ואפילו הציגה התכתבות עם תאגיד השידור "כאן". זה הפך להתקוטטות רבתי, במה שלא הוסיף כבוד לאף אחד, בטח לא למי שאמור לנהל את העיר שלי ומתעסק במקום זאת בצילומי מסך של מיילים.
ראיתי גם ששיפצו בפעם השנייה בתוך חצי שנה (או קצת יותר) את כיכר בנק לאומי. זה עלה עשרות אלפי שקלים שלטענת העירייה הקבלן שילם כי הוא לא עשה את העבודה מספיק טוב, אבל אם ככה מתייחסים לכספי ציבור, אז אני שואל את עצמי האם אפשר לסמוך על העירייה שבפרוייקטים אחרים הקבלנים מבצעים את העבודה היטב? אני מקווה שכן, רק אם אפשר שיתחילו לעבוד קצת יותר מהר כי עם כל הרצון לחכות עם גזירת הסרטים לבחירות, יש גם תושבים שרוצים שיהיה להם כבר פארק, ומדרכות נורמליות וכבישים לא משובשים…
ראיתי גם שמנהל מחלקת החינוך, מיכאל בן שטרית, עזב את העירייה. וואלק חבל עליו, שמעתי שהוא היה מקצועי ועשה את עבודתו בצורה טובה. המורים והמנהלים אהבו אותו, בעירייה היו מרוצים ממנו אבל כמו תמיד בעיר האהובה שלי – כנראה זו הפוליטיקה שגרמה לו ללכת הביתה. אני אמנם מעדיף תמיד שתושבי קריית מלאכי יהיו מנהלים בכירים בעירייה, אבל אם לא, אז אנחנו צריכים מנהלים כמו בן שטרית. ישר, איכותי, מקצועי, לא מתכופף בפני הדרג הפוליטי, אפילו במחיר של ללכת הביתה. אני רק מקווה שהמחליף שלו יהיה מקצועי ואיכותי לפחות כמוהו.
בינתיים בפייסבוק יש מלחמות בין תומכים של מועמד אל"ף לתומכים של מועמד בי"ת לתומכים של מועמד גימ"ל. מזה מלחמות? הכוננות בה מצויים לוחמי האש האמיצים שלנו בכל יום ברחבי עוטף עזה היא כלום לעומת הדריכות בה נמצאים יום-יום דקה-דקה התומכים של המועמדים לראשות העירייה.
רק שבעוד חלק מהמועמדים נהנים מתומכים עם פנים, אחרים נאלצים להסתמך על פייסבוקים פיקטיביים כדי להביע את עמדתם. אני מאמין שכל אדם יכול להביע את דעתו בלי לחשוש מנקמה, ביריונות ואלימות, אבל מבין גם את מי שמבקש לעשות זאת בחשאיות ומבלי שיידעו מיהו. ולמרות זאת, יש אנשים – אלו שכתבתי עליהם בשבוע שעבר – שאני במקומם הייתי מתבייש להשמיע את דעותיהם ולהסתכל אחר כך על הילדים והנכדים שלי בעיניים. אני מקווה שאותם אנשים מחנכים את ילדיהם אחרת. בדבר אחד אני בטוח בכל מקרה: המועמד שלהם יחזור הביתה יום אחרי הבחירות, אני מקווה ומאמין מבלי להיבחר – אבל הם יישארו עם התמיכה המוזרה שלהם בו, ואסור לנו לשכוח או לסלוח להם על זה. אם הם יעזו אי פעם לבוא ולהטיף מוסר למישהו – נזכיר להם שהיחידים שהם ראויים ורשאים להטיף להם מוסר זה לעצמם, כשהם מסתכלים על המראה. וגם אז עליהם להשפיל מבט מפני הבושה.
בישיבה השבועית שלנו בבית הקפה דיברנו כרגיל על מונדיאל, פוליטיקה ארצית ומקומית וגם על הגברת הזאת שהייתה פעם יזמית נדל"ן והיום מעלה סרטוני זימה בפייסבוק. מה אגיד לכם, כנראה שהשתבשה עליה דעתה. היא עשתה כמה דברים לא ראויים, אבל נראה לי שהגיע השלב שבו אנחנו צריכים לרחם עליה ולעזוב אותה לנפשה. במקום שעורכי הדין יטפלו בה, היא צריכה כנראה אחים עם חלוקים לבנים שיבואו לקחת אותה למחלקת הפסיכיאטרית הקרובה. ואנחנו? אנחנו צריכים להפסיק להיכנס לחייה, ולא לשתף פעולה עם המנגנון הנוראי הזה שחושף אותה בקלונה. או במילים אחרות: אל תשתפו את סרטון האימה שלה בוואטסאפ, או בכלל. תהיו בני אדם.
יאלה, ביסלאמה.

לחץ להמשך קריאה

דעות

מי יעמוד לצידכם ביום הדין?

עידן שושן, יליד העיר ובוגר שלה, מסביר מדוע ניהול נכון של התיק הביטוחי עשוי להוות הגנה יעילה על התא המשפחתי של כולנו- ואף לחסוך לנו מאות אלפי שקלים במהלך חיינו

פורסם

בתאריך

לעיתים קרובות אני מקבל פניות רבות הנוגעות לנושא הביטוחים הפרטיים, סגנון השאלות מגוון מאוד: למה יש לי כפל ביטוח, למה אני צריך ביטוח פרטי שיש לי משלים בקופת החולים, מדוע יש ברשותי מבחר ביטוחים ואין לי מושג על מה אני משלם ועוד מבחר רחב של שאלות הנמצאות מבחינת הלקוח "בשטח האפור" של תודעתו.
כאיש מקצוע המומחה בניהול סיכונים למשפחות בנושא הביטוחים/פנסיה ברצוני לעורר אצלכם את אחד הנושאים החשובים ביותר בניהול משק הבית: הביטוחים הפרטיים. אותם ביטוחים שנראים לנו "מיותרים" ומתבצעים דרך חברות הביטוח הם ערך עליון- והם אלו שיעמדו שם לצידכם ביום הדין.
אני רואה זאת כחובה שבכל משפחה או לכל אדם באשר הוא יהיה ארגז כלים ביטוחי למקרים קטסטרופליים ומצבי קצה. מחלה קשה, אובדן כושר עבודה, תאונה קשה, ניתוח מסובך ומורכב וכל סיטואציה עימה האדם לא יוכל להתמודד בצורה מכובדת, הן בפאן הרפואי והן בפאן הכלכלי.
לצורך המחשה, אדם הנמצא לא עלינו במצב רפואי לא שגרתי כגון מחלה קשה, אמור להמשיך להתנהל מבחינה כלכלית בדיוק כפי שהתנהל בטרם תקפה אותו המחלה. על כן, הוצאות משק הבית שלו ישארו כפי שהיו, תשלום שכר דירה ימשיך כרגיל, החוגים לילדים לא יעלמו, ההוצאות השוטפות של הבית ישארו וכן הלאה. שום הוצאה לא מסובסדת, והעול הכלכלי רק הולך ומתגבר.
לראיה, כל מחאות הנכים שעוררו סערה בקרבנו , שחשפו תמונה מדאיגה לפיה נכה המרותק לכיסא גלגלים מקבל סכום בזוי מהמדינה כדי לחיות, של אנשים סיעודיים שלא מקבלים פיצוי כספי מלא ועוד מקרים שקצרה היריעה מלהכיל.
המדינה/ הביטוח הלאומי/ קופות החולים לא נמצאות במגרש הזה ולא יתנו לכם מענה מכובד במצב של קריסה כלכלית כתוצאה ממחלה. אי לכך, אם השכלת ורכשת פוליסה מתאימה לצרכיך- תוכל ליהנות מפיצוי כספי גדול שלא יפגע ברמת החיים שלך ושל משפחתך .
ישנן עוד המון דוגמאות שאנו נחשפים אליהן ברשתות החברתיות ובמדיה כמעט בכל יום לצערנו, כגון תרומות לניתוחים, תרומות להשתלות, תרומות לתרופות שלא בסל הבריאות ועוד. ואני שואל מדוע? מדוע אותו אדם שחווה אירוע בריאותי המצריך המון כסף לטיפולים, המון כסף לניתוחים, המון כסף לקניית תרופות וכסף כדי לכלכל את ביתו ומשפחתו, צריך להתעסק בתרומות כספים כל היום?
הפתרון קיים. פשוט רוכשים פוליסות ביטוח המתאימות לצרכים שלכם ומוצאות את הדרך האולטימטיבית להגן על התא המשפחתי שלנו ברמה הכלכלית והטיפולית הטובה ביותר.
אם נפקח את העיניים נבין שקופות החולים נותנות לנו מענה במקרים הסטנדרטים- אך לא נמצאות לצידנו בקטסטרופות הגדולות המצריכות כמות כספים אדירה וטיפולים מיוחדים ומהירים.
בבניית תיק ביטוחי יעיל תזכו להיות מטופלים אצל הרופאים הכי טובים שיש, בבתי חולים פרטיים עם תורים קצרים מאוד, לבחור את הרופא המנתח וליהנות מ"רפואה של עשירים". והכי חשוב, תוכלו לישון טוב בלילה.
מה שנותר לכם לעשות הוא ליצור קשר, לתאם פגישה אישית בביתכם ולהקשיב. סבך המידע שראיתם בו שפה זרה יהפוך מהר מאוד למובן וברור. אני מבטיח לכם.
לפרטים פנו אליי: עידן שושן-מנהל סיכונים, ביטוח וגמל, בטלפון: 7449474-052

לחץ להמשך קריאה

דעות

לך תאמין לפוליטיקאים

מה לובה מארץ נהדרת הייתה אומרת על מועד הריסת הבריכה העירונית?

פורסם

בתאריך

על ידי

השלום והברכה עליכם קוראיי היקרים. אז מה? בסוף נבחרת ארגנטינה לא תבוא לישראל? כבר קניתי לעצמי ולנכדים כרטיסים ותכננו איך אנחנו נוסעים לראות את מסי בטדי, עד שבאה ההודעה שהמשחק מבוטל והשאירה אותי חסר אונים: עכשיו אני גם צריך לרדוף אחרי החברה שקניתי ממנה את הכרטיסים, וגם צריך למצוא בילוי אחר לשעות שהבטחתי להיות עם הנכדים. הבת שלי כבר הודיעה שהיא קבעה תכניות למוצ"ש ואין מצב שהיא מבטלת, ככה שהתכניות שלנו יישארו בתוקף, רק המיקום ישתנה. קניתי כרטיסים לסינמה סיטי, ומסתבר שבמקום לראות את מסי נלך לצפות בסרט. אולי נראה אותו על המסך הגדול באיזה פרסומת. לפחות זה.

השבוע היו בחירות בליכוד, ונדב ויצמן עשה בית ספר לכולם וניצח בגדול. המועמד של ללו, זה שמכהן כחבר מועצה בקואליציה שלו מטעם מפלגת הליכוד, סיים רק במקום השני, והבת של אלוש סיימה רביעית. מסכן שלום אלדר ומסכנה אתי כליפא. הם בנו על המילה של פוליטיקאים, אבל גילו ברגע האמת שמילה שלהם זו לא מילה. עכשיו נראה מה תעשה כליפא, ואם תישאר ברשימת הליכוד במקום לא ריאלי, תפרוש מהפוליטיקה או תצטרף לרשימה או למחנה אחר, אם כמתמודדת ואם כתומכת מהצד. אני מקווה בשבילה שהיא עוד תצליח בעתיד, כי אחרי הכל, היא אישה צעירה ונמרצת שרוצה להצטרף לפוליטיקה המקומית ממקום טוב. כל מה שהיא צריכה זה לנטרל את ההשפעה של אבא שלה עליה, והצלחתה בעתיד מובטחת.

ביום שישי שעבר השמועות התבררו כנכונות, וחיים ויצמן הודיע שיתמודד לראשות העיר. וואלה מה אני אגיד לכם, שמחתי. כבר כתבתי בשבוע שעבר שויצמן הוא המועמד הראשון שמעלה לי חיוך על הפנים, כי כמו שמישהו כתב באפליקציה אנג'לס, סוף-סוף יש מישהו ששווה לצאת בשבילו מהבית. אני מכיר את חיים כבר הרבה שנים (לא ממש אישית. למרות שאנחנו גרים באותה עיר דיברנו רק פעמים ספורות), אבל לא ידעתי שקורות החיים שלו כל כך מרשימים. סגן אלוף, תואר שני, איש ביטחון, מנכ"ל מצטיין. איך אמר פעם מישהו על מישהו? "אם הייתה ועדת איתור, הוא היה צריך להיות ראש ממשלה". במקרה שלנו זה ראש עיר, אז על פי כמה וכמה.

אבל עם כל הכבוד לויצמן, אני במקומו לא הייתי בונה מידי על הרזומה המרשים שלו. בקריית מלאכי רזומה לא מדבר, אלא נשיקות, חיבוקים וסלים, ושם ויצמן כנראה קצת פחות חזק. לא שהוא 'סנוב' כמו שאמרו לא מעט תושבים רק במערכת הבחירות האחרונה על דוד גלעם, אבל השנים בצבא עשו את שלהן, והרבה אנשים בציבור בכלל לא מכירים אותו. לאנשי הקמפיין שלו מחכה עבודה קשה, אבל לכו תדעו, בקריית מלאכי שלי הכל אפשרי. מה שבטוח הוא שיהיה מעניין לראות את הקרב בינו לבין ללו, שנראה היה עד לא מזמן בטוח בניצחונו. את התוצאה אף אחד לא יכול לנחש, ואל תיתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת.

בעירייה החלו בהריסת הבריכה העירונית המיתולוגית, וראש העירייה שלנו אפילו העלה סרטון תדמיתי שמזכיר לכולנו שהבחירות אוטוטו כאן.

מה אגיד לכם, כל נושא ההריסה של הבריכה שלנו גרם לי להיזכר בימי הקיץ היפים שלי ושל החבר'ה מקיבוץ גלויות בה. אח, איזה ימים אלו היו. לא היו פלאפונים, לא משחקי וידיאו ובקושי היו טלוויזיות, והבריכה הייתה מקום המפלט שלנו. היינו הולכים לשם מידי שבת, קופצים, נהנים, מתרוצצים. הכי מרוצים היו ההורים שלנו, שהיו רגילים לבלגן שהיינו עושים להם בימים הרגילים. במוצאי שבת, לשם שינוי, נרדמנו תמיד מוקדם. הבריכה עשתה אותנו עייפים.

רק לא הבנתי דבר אחד: מדוע הורסים את הבריכה בדיוק במועד שעונת הרחצה אמורה להתחיל? לא היו יכולים לחכות עם זה חודשיים? דווקא עכשיו, כשהילדים בחופשה, אין בריכה? אני לא מקנא בהורים המסכנים, ובעיקר בסבים ובסבתות שיצטרכו לשמור ולהעסיק את הילדים בחודשים של החופש הגדול. עם כל הכבוד לפתרונות של הסעה עד חוף הים באשדוד או מנויים לבריכות ביישובים מסביב, הילדים שלנו צריכים להירטב במימי העיר שלהם. בכל זאת, חודשיים של ימי חופשה לפנינו. לובה מארץ נהדרת הייתה אומרת על זה "קשה, קשה".

כשחזרתי הביתה ביום שלישי, אישתי שתחייה הייתה באטרף של ניקיונות. החלונות הוצאו ממקומם, כל ארונות המטבח היו פתוחים, המזרונים הורמו מהמיטות ואפילו את המנורות מהתקרה היא הורידה. חשבתי לרגע שפסח הגיע. שאלתי אותה מה העניין והיא השיבה שהנכדה שלנו יצאה בפעם הראשונה לטיול שנתי של יומיים. "אני משתגעת מדאגה, אז אמרתי שכדי להעביר את הזמן אני אנקה קצת", אמרה לי.
תנקי, אמרתי לה, רק מדוע אני צריך לסבול מזה? יאללה, ביסלאמה.

לחץ להמשך קריאה