צור עימנו קשר

חדשות

"כל חייו היו מסירות נפש"

במשך ארבע שנים נאבק הממונה על המועצה הדתית בעיר, הרב יוסף בלוי, במחלת סרטן מהסוג הקטלני ביותר שהתנחלה בגופו. הרופאים העניקו לו חודשים ספורים לחיות, אולם הוא הדהים גם אותם כששרד בניגוד לכל הסיכויים במשך ארבע שנים שלמות. בשבועיים האחרונים הידרדר מצבו, ולאור בקשתו לנשום את נשימתו האחרונה על אדמת ארץ ישראל, הוא הוטס מארה"ב בעודו גוסס. לאחר שנפרדו ממנו בני משפחתו, חבריו ומכריו הרבים אותם צבר ב-78 שנותיו המלאות בטוב ובעשייה, הוא הלך לעולמו בליל יום שלישי, והותיר אחריו שבט משפחתי של מאות ילדים, נכדים, נינים וצאצאים. "היית איש סודי, היית אח שלי", ספד לו בגרון חנוק מדמעות רב העיר, הרב חיים שמעון פינטו

פורסם

בתאריך

במשך ארבע שנים נאבק בכל מאודו הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה הדתית, במחלה שפקדה את גופו. בדרך כלל, הסבירו לו הרופאים כשגילו אותה לראשונה ב-2015, החולים במחלה הזאת – סרטן בלבלב – שורדים בין שלושה לשמונה חודשים לכל היותר. על להירפא ממנה אין מה לדבר.

אלא שהרב בלוי, שידוע היה בתור לוחם אמיתי, סירב להגיד נואש ויצא למאבק של חייו: המאבק לשרוד עוד יום. וכך אכן הוא שרד הרבה מעבר למה שהקציבו לו הרופאים. יום, ועוד יום, ועוד יום. במשך ארבע שנים תמימות, פי 5 ממה שחשבו הרופאים שיחיה בעת שגילו את מחלתו. "חשבתי על המוות הרבה פעמים, למעשה, אני חושב עליו כל יום", אמר בלוי בראיון מיוחד שהעניק לעיתון "המקור" באפריל 2017, לפני כשנה וחצי, בו דיבר בגילוי לב נדיר על מחלתו הקשה. "לפני שנה, כשחגגנו את פסח, לא חשבתי שאני אהיה כאן אחרי שנה, בפסח הנוכחי. אבל הנה, אני כאן, עברנו את זה, ובקרוב נחגוג את ליל הסדר ואת פסח שני בעזרת השם. סטטיסטית, הייתי אמור להיות עכשיו בעולם הבא. לכן אני מודה בכל יום בבוקר כשאני קם לקדוש ברוך הוא על שהוא נתן לי חיים ועל הנס הגדול שהוא עושה איתי מידי יום".

בלילה שבין שלישי לרביעי שעבר יצאה ההודעה על פטירתו, לאחר שהיה מאושפז בימים האחרונים בבית החולים "שערי צדק" בירושלים. לאחרונה הוא הובא מארה"ב, שם עבר טיפולים חדשניים תכופים במטרה להיאבק במחלה הקשה, אשר לפרקים אפילו גילתה סימני נסיגה. "בצער רב וביגון קודר אנו מודיעים על פטירתו של הממונה על המועצה הדתית קריית מלאכי הרב יוסף ישראל בלוי ע"ה לאחר מאבק במחלה קשה", נכתב בהודעת המועצה הדתית על פטירתו. אל רחבת בית הכנסת המרכזי בשכונת נחלת הר חב"ד, השכונה בה התגורר הרב בלוי במשך עשרות השנים האחרונות, הגיעו מאות ללוות אותו בדרכו האחרונה.

המספיד היחיד באירוע הזה היה רב העיר, הרב חיים שמעון פינטו, שבלוי ז"ל נחשב היה לאחד האנשים הקרובים ביותר אליו ולאיש אמונו הבכיר. "איזה צידה אדם לוקח לדרך? הרכבת נוסעת וכל אחד מגיע לתחנה שלו, אבל העיקר מה הוא עשה בעולם הזה", אמר כשהתרגשות רבה ניכרת עליו. "מוריי ורבותיי, קשה מאוד להספיד אדם שנפטר כיוון שאי אפשר לדעת פנימיות של האדם. הוא היה מדוכא בייסורים. בנה את עולמו. עמד בהרבה ניסיונות. כל החיים שלו היו מסירות נפש. אי אפשר לתאר אותה. היה אוהב תלמידי חכמים, אוהב את חב"ד, בעל צדקות ורחמן".

בשלב הזה נשבר קולו של הרב פינטו. "אם אתה לא במשרד, מה יש לי לעשות במשרד?", אמר בגרון חנוק מדמעות. "14 שנים החזקת אותי, הייתי סומך עליך, אם אין לי חבר מה יש לי לעשות? איתך חלקתי את כל סודותיי, את כל צרותיי, את שנות הזעם שעברו עליי ועל משפחתי. היית אח שלי".

בהתאם למנהג המקום, בני משפחתו של בלוי אמרו עליו קדיש עוד בטרם ההגעה לבית העלמין, ומצוות הקריעה נערכה גם היא ברחבת בית הכנסת הגדול בשכונת חב"ד. לאחר מכן הובל בלוי למנוחת עולמים בבית העלמין בקריית מלאכי.

הרב בלוי ז"ל במהלך ראיון שקיים עמנו ב-2017

משפחה של 40 אלף בני אדם

בלוי ז"ל נולד ב-1939 בשכונת סנהדריה בירושלים, למשפחה ירושלמית וותיקה של חרדים-ליטאים שבאה ארצה מאירופה כבר במהלך המאה ה-19. עם הגיעם לישראל, לפני כ-200 שנים, באו אבותיו לעיר צפת, ומשם העתיקו את מקום מגוריהם לירושלים, בה העביר בלוי את שנות ילדותו. לו הייתה רוצה משפחתו המורחבת של בלוי לערוך מפגש משפחתי, הייתה נקרית בפניהם בעיה קלה: הם היו צריכים לשכור לשם כך את איצטדיון טדי בירושלים, המכיל 30 אלף מקומות ישיבה, ולהגדילו בעשרת אלפים מקומות נוספים. כיום כוללת המשפחה למעלה מ-40 אלף צאצאים, ביניהם גם נשיא המדינה, ראובן ריבלין.

כשהיה בן שש, קיבל הרב בלוי, אז עדיין ילד צעיר בירושלים, מתנה מיוחדת: ב-ה' באייר 1948 הכריז בתל אביב דוד בן גוריון על הקמת המדינה. זה קרה ביום שישי בצהריים, אבל לאוזניהם של הירושלמים הגיעה הידיעה רק ביום ראשון: ירושלים סבלה אז ממצור מתמשך של צבאות ערב, שנמשך עמוק אל תוך מלחמת השחרור. "אני זוכר שישבנו במקלטים וההפגזות לא הפסיקו", משחזר בלוי את ימי מלחמה. "קושי היה לנו מה לאכול, לא היה לחם ואכלנו עשבים שנקראים חובזה. היה ממש מצור מוחלט".

בילדותו למד בלוי, כמו כל ילד חרדי בימים ההם, בחיידר – תלמוד תורה. "בימים ההם למדנו בלי בעיה גם לימודי ליבה: חשבון, עברית, לשון ומקצועות נוספים", הוא נזכר. "לא היה את הבעיות עם זה כמו שיש היום, עבורנו זה היה ברור מאליו שאנחנו לומדים גם לימודי ליבה, מידי יום למשך שעתיים". החיידר בו למד, "עץ החיים", נחשב לאחד הוותיקים בירושלים, והוא קיים עד היום. "מדוע לא לומדים גם היום לימודי ליבה? אני מניח שהיום, בניגוד לעבר, יש מנהיגים שחוששים שרוח פרוצה תיכנס לתלמידים. לפני קום המדינה לא היה חשש כזה, אבל לאחר מכן החלו לצוץ החששות שזה יקרה ותלמידים ייחשפו לדברים שהם לא צריכים להיחשף, אז שמו גדרות כדי למנוע את זה".

לאחר בר המצווה שלו החל להתקרב בלוי, כנער צעיר, לחסידות חב"ד. "זה היה בדיוק כשהרבי מליובאוויטש החל לבסס ולפתח את החסידות ברחבי העולם כולו. זה משך ושאב אותי, במיוחד כשלמדתי על המכות הרבות שספגה חסידות חב"ד במהלך ימי מלחמת העולם השנייה וקודם לה", נזכר בראיון שהעניק ל"המקור" באפריל 2017. כשבגר מעט, בגיל 18, עשה את הצעד הרשמי שהפך אותו לחסיד, והצטרף לישיבת חב"דית. בגיל 20 נסע לארה"ב כדי ללמוד בישיבה של הרבי בניו יורק. בארה"ב הוא גם הכיר את אישתו לעתיד, אזרחית אמריקאית ובת למשפחה המשתייכת לחסידות גור, החסידות הגדולה בעולם. כעבור זמן מה התחתנו, מה שספק אם היה מתאפשר שנים לא רבות לאחר מכן, כשחתונות בין בני זוג מחסידויות שונות הפכו ללא מקובלים בקהילות החרדיות השונות.

בגיל 23 חזר בלוי יחד עם אישתו לישראל, והתמקם בלוד. אז גם החלה, למעשה, הקריירה הציבורית שלו, כשהחל לעבוד במוסדות חב"ד הארציים. הוא שימש כמזכיר ישיבות חב"ד ואגודת חסידי חב"ד. כעבור שנתיים, בגיל 25, רשם נקודת ציון נוספת בחייו: הוא התגייס לצה"ל, עבר בתחילה קורס מפקדים ולאחר מכן קורס קצינים, והפך בחלוף השנים לקצין בכיר בפיקוד העורף. לאחר קריירה צבאית ענפה השתחרר בדרגת סגן אלוף. "מבחינתי זה תמיד היה ברור שאני מתגייס", אמר בלוי, "זה חלק מהיותי אזרח ישראלי ולא היה לי ספקות לגבי זה".

ארונו של הרב מגיע אל רחבת בית הכנסת הגדול בשכונה

חיים ציבוריים מלאי עשייה

בראשית שנות השבעים, עם הקמתה של שכונת חב"ד בעיר, עבר בלוי לקריית מלאכי. במסגרת שירות המילואים שלו שימש כמפקד העיר במשך שנים רבות, כולל בזמן מלחמת המפרץ בה הותקפה ישראל בטילים עיראקיים. עוד במסגרת שירות המילואים שלו שימש כמדריך קצינים, ושירת כשמונים ימי מילואים בכל שנה.

גם לאחר שחרורו מהצבא המשיך בקריירה הציבורית שהחלה עוד בצעירותו. הוא מונה למנהל ישיבה מקצועית של תנועת חב"ד בה למדו חסידים שהיו מעוניינים בכך מקצועות כפיים כגון נגרות, דפוס, מכונאות רכב ואלקטרוניקה. לאחר שבע שנים, החל לעבוד ברבנות. לאחר שהוסמך כרב, מונה לתפקיד רב אזורי בארבע מועצות במקביל במזרח הארץ: בקעת הירדן, מעלה אפרים, תמר והערבה התיכונה.

כשסיים לשמש כרב החל ללמוד משפטים והפך לעו"ד. זה היה המשך טבעי לתחומי עיסוקיו השונים לאורך השנים, שנגעו לא אחת לאנשים הנחשבים לשדרה החלשה של החברה הישראלית. במקביל ללימודי המשפטים, מונה מטעם חב"ד לסייע ליהודי גיאורגיה, שאלפים מהם עלו ארצה עם נפילת מסך הברזל בברית המועצות. הוא היה אמון על סידור מקומות עבודה לעולים, הפנייתם לאולפנים ללימוד עברית וסיוע במציאת מקומות מגורים. באופן אירוני, במקביל לתפקידו מטעם חב"ד, שימשה אישתו כמנהלת מוקד הקליטה הממשלתי בעיר. בחייו האישיים הביא בלוי לעולם יחד עם אישתו 11 ילדים. כיום יש להם למעלה ממאה נכדים ונינים.

"אני אמנם עו"ד כבר שלושים שנים, אבל מעולם זה לא היה העיסוק העיקרי שלי ומעולם לא עבדתי בזה באופן פרטי ממש", נהג להגיד בלוי, ששפתו הרהוטה, הקולחת והחדה עשויה להוות רמז להצלחה הרבה שיכול היה לרשום כעו"ד בשוק הפרטי, לו רק היה רוצה ליישם באופן מעשי את לימודיו. "מידי פעם ייצגתי כל מיני אנשים פרטיים בתביעות שהם הגישו נגד גופים ציבוריים, וגם אני אישית הגשתי כמה פעמים עתירות נגד מוסדות ציבור, אבל לא יותר מזה".

עם פטירתו השבוע הותיר אחריו בלוי קהילה שלמה המומה, כואבת ודואבת, הגם שפטירתו הייתה עניין צפוי במשך זמן רב. "הוא היה אחד מעמודי התווך של השכונה", אמר אחד מחסידי חב"ד השבוע. בהלוויתו השתתפו מכובדים רבים, בהם רב השכונה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, יו"ר הוועד הרב מרדכי גורדצקי וחסידים ואנשים חשובים רבים מהארץ ומהעולם.

הספד מפיו של אופיר חיים/ מנהל הגרעין התורני בקריית מלאכי

משפחות יקרות,

אני רוצה לספר בכמה מילים על הרב בלוי שהלך היום לעולמו.

ההיכרות שלי עם הרב בלוי החלה לפני מספר שנים סביב כניסתו לתפקיד יו"ר המועצה הדתית, מרכז נריה שיתף אז פעולה עם המועצה בתחום הדרכת הכלות.

במהלך הפגישות שלי איתו גיליתי אדם ענק עם לב רחב.

חזותו החבדניקית הביאה אותי לחשוב בהתחלה ששיתוף הפעולה בינינו יצומצם רק לנושאים מועטים בהם נמצא אינטרס מובהק משותף.

מהר מאוד התבדיתי, מסתבר שבנוסף לכך שהוא תלמיד חכם רציני ואדם עם יכולות ניהול גבוהות, עומד מולי אדם שאוהב מאוד את קרית מלאכי, משקיע המון זמן ומחשבה בקידומה של העיר ומעל הכל גיליתי אדם שפועל ללא אגו.

כל אלו הביאו אותנו מהר מאוד לנהל שיחות ופגישות על איך ניתן להוסיף אור וטוב בקרית מלאכי על ידי הארגונים שלנו.

ביחד עם הרב חיים מלכה ושותפים נוספים במועצה הדתית חשבנו, והגדלנו משמעותית את שיתופי הפעולה בין מרכז נריה למועצה הדתית במגוון רחב של תחומים:

הרחבנו את פרויקט הדרכת הכלות ופתחנו קורסי הדרכת כלות נוספים,

קיימנו מדי שנה מפגשי הכשרה והעצמה למדריכות הכלות.

פתחנו קורס הדרכת חתנים והוצאנו סרטון שיסייע למשוך את החתנים להגיע להדרכה.

קיבלנו אפשרות לתת סבסוד משמעותי למשפחות מהקריה שיש להם בעיות בשלום בית ומקבלות יעוץ נשואין או טיפול זוגי.

הבאנו לקריה את הקרן למורשת הכותל עם פרויקט הכנה לבר מצוה כדי לחבר יותר נערים למורשת היהדות

הקמנו את פרויקט ליווי משפחות אבלות בהובלת הרב נעם רימון כדי להיות לצד המשפחות בשעתם הקשה וכדי לחבר למשפחות דמות רבנית שתתן להם מענה הלכתי בגובה העיניים גם לאחר העיסוק סביב השבעה והאבלות.

תמיד אמר לנו שקרית מלאכי היא עיר קטנה ורובה ככולה מחוברת למסורת ואין שום סיבה שלא נצליח לקרב עוד תושביה האהובים לאביהם שבשמיים.

המחלה שהוא נלחם בה בגבורה אדירה בשנים האחרונות הקשתה עליו  בחודשים האחרונים ולצערינו הרב היום התבשרנו בבשורה המצערת.

אני מרגיש שאיבדנו היום רב וחבר אמיתי שהיה שותף גדול לדרך ולחזון של מרכז נריה.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

יהי זכרו ברוך.

"הלך לעולמו ביום בריאת העולם". מלווים את הרב בדרכו האחרונה

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.