צור עימנו קשר

חדשות

בעירייה נזכרו שצריך להרוס את המתחם של יוצאי אתיופיה

פורסם

בתאריך

כבר שנים ארוכות שדיירים ברחוב בן אהרון מתלוננים נגד הקמתו של גן אירועים ארעי בסמוך לבתיהם, ודורשים מהעירייה להרוס אותו. צו הריסה הונפק על ידי בית המשפט כבר לפני יותר משלוש שנים, אולם בעירייה נמנעו מיישומו – עד לפני כחודש, אז הוזמנו נציגי הקהילה לשיחות תיאום לקראת הריסה אפשרית. בקהילה ובסביבתו של שי סיום משוכנעים כי מדובר בחיסול חשבונות פוליטי על רקע העימות בין חבר המועצה לראש העירייה, אך זוהר מכחיש: "אני מחפש פיתרון"

העירייה פועלת להריסת מרכז קהילתי של קהילת יוצאי אתיופיה בשכונת ויצמן בעיר, בטענה כי הוא הוקם שלא כחוק ומהווה מטרד ציבורי. בשבועיים האחרונים הוזמנו נציגים מהקהילה האתיופית, ובראשם חבר המועצה שי סיום, לשיחות עם מפקד תחנת המשטרה בעיר, סנ"צ שי מזרחי, וזאת על מנת להיערך להריסת המתחם ולבצע תיאומים שונים לקראתו. בסביבתו של חבר המועצה סיום טוענים כי מדובר בחיסול חשבונות על רקע העימות שהתעורר לאחרונה בינו לבין ראש העירייה, אליהו זוהר.
המתחם, הממוקם ברחוב בן אהרון בעיר, נמצא בכותרות מזה שנים רבות. הוא הוקם לראשונה כבר בשנת 2010. במקור יועד השטח למועדון קהילתי, אולם בחלוף הזמן החלו להתקיים בו אירועים המוניים שונים, בהן חתונות, אירועי אבל ועוד. דיירי רחוב בן אהרון הביעו זעם על הפגיעה הקריטית באיכות חייהם בעקבות מיקומו של גן שמחות במרחק מטרים ספורים מבתיהם, בניגוד לנהלים ולכללים, כטענתם. העירייה עצמה היא שקצתה את השטח, הסמוך לאיצטדיון העירוני, וזאת לטובת פעילות "מועדון נוער וקהילה" של בני הקהילה האתיופית, אולם עוד מימי הפעילות הראשונים של הגן היה זה סוד גלוי כי בפועל אין מדובר המקום אמור לשמש כנקודת מפגש לבני נוער, אלא כמקום התכנסות לקיומם של אירועים רבי משתתפים של בני הקהילה. במשך זמן רב לא נקטה העירייה בכל פעילות נגד מפעילי המקום, עד שלחץ מאסיבי שהופעל מצד הדיירים נשא פרי, והעירייה הגישה לבית המשפט כתב אישום נגד העמותה המנהלת את המקום ואנשיה.
לאחר כשנתיים, הסתיים כתב האישום בפשרה. במסגרת הסדר שנעשה בין הצדדים, נקבע כי תיאסר פעילות של אירועים במקום, לרבות שתיית אלכוהול והשמעת מוזיקה, כפי האמור בפסק הדין של השופט פבלו אקסלרד מבית המשפט השלום בקריית גת, שדן בתיק וקבע את פסק דינו ביולי 2013. פסק הדין אסר לחלוטין את קיומם של אירועי שמחה דוגמת בר או בת מצוות וחתונות, אולם התיר קיומם של אירועי אבלות דוגמת ישיבת שבעה. השופט אקסלרד גם קבע כי בכל מקרה, לא תוכל להתאפשר במקום פעילות אחרי השעה תשע בערב.
הדיירים היו מרוצים, אך פסיקת בית המשפט לא החזיקה מעמד הרבה זמן: לא עברו שבועות ספורים וקיום האירועים במקום חזר כעובדה מוגמרת. הדיירים לא קיבלו בשוויון נפש את המציאות שנכפתה עליהם, ובחודש אוגוסט שלחו מכתב חריף לראש העירייה, אליהו זוהר, ובו הזהירו מפני תביעת נזיקין חמורה נגד העירייה בגין אי קיום צו בית המשפט והנזקים הכלכליים שנגרמו להם כתוצאה מהפעלת גן האירועים הארעי במקום. בתגובה לכתבה שפורסמה, הודיעה העירייה כי "ראש העירייה והממונה על הרווחה, שי סיום, איתרו מקום חלופי (להקמת הגן) באיזור התעשייה", ושוב נראה כי הסאגה הגיעה אל סופה – הפעם גם עם פיתרון ראוי ומוצלח.
אך גם הפעם הזמן חלף והתברר כי מציאות לחוד, ומעשים לחוד. העירייה אמנם טוענת כי הקצתה שטח לטובת הקמת אולם לקהילה, אך התהליך נעשתה בעצלתיים, וגם כיום עדיין מקווים אנשי העמותה לקבל את הקרקע באופן רשמי ובהקדם. השטח, אגב, הממוקם באיזור התעשייה הישן בעיר. סוגייה זו עומדת, בין היתר, במרכז המחלוקת שהתגלתה לאחרונה בין ראש העירייה אליהו זוהר לבין חבר המועצה, נציג הקהילה שי סיום.

סמיכות זמנים בין הראיונות של סיום לזימון למשטרה

כעת מבקשת העירייה להוציא אל הפועל את צו ההריסה התלוי ועומד נגד המקום במשך שנים ארוכות. במשך כל הזמן הזה נמנעה העירייה מליישם את הצו, ככל הנראה משיקולים פוליטיים. אלא שעתה נראה כי הנסיבות השתנו, ועימן גם רצונה של העירייה ליישם את הצו. יש לציין כי בשנה וחצי האחרונה העמותה המנהלת את המתחם עומדת, רוב הזמן, בפסיקת בית המשפט ובתנאים שהוצבו להפעלתו של המקום. זה בדיוק מה שגורם לסביבתו של חבר המועצה סיום לטעון כי השיקולים מאחורי יישום צו ההריסה אינם עניינים.
"גם אנשי הקהילה רוצים שהמתחם יעבור מהמיקום הנוכחי שלו למיקום אחר, כדי שלא יהיו מגבלות על הפעלתו, כפי שיש כעת", אמר השבוע גורם המקורב לסיום. "במשך שלוש שנים וחצי העירייה וראש העירייה הבטיחו להקצות שטח אחר לטובת הקהילה, אבל זה פשוט קרה באיטיות. בעוד לכולם יש שטחים ובשפע, רק לקהילה האתיופית לא נשאר. מה גם שיש כל כך הרבה צווי הריסה נגד מבנים בעיר, אבל רק כאן בוחרים לפעול", הוסיף וציין הגורם.
כזכור, סיום תקף לאחרונה בחריפות את התנהלותו של ראש העירייה זוהר, בין היתר על רקע תכנית ההבראה, העלאות המיסים, היחסים מול המועצה האזורית באר טוביה והתחרדות העיר. סיום אף רמז על כוונתו לפרוש מהקואליציה בקרוב, וזאת נוכח חוסר שביעות רצונו מהתנהלותה ומהעובדה שחלק ניכר מתקציבי העירייה – כך טענתו – מופנים לטובת הציבור הדתי והחרדי בעיר, בעוד יתר הציבורים מופלים לעומתם.

dsc_0882
זמן קצר לאחר מכן, בסמיכות זמנים תמוהה, התברר כי העירייה החלה בהליכים להוציא אל הפועל את צו ההריסה למבנה, כאמור. ל"המקור" נודע כי בשיחות שהתקיימו בין סנ"צ מזרחי לבין אנשי הקהילה, ובראשם סיום, נעשה מאמץ למצוא פיתרון מוסכם בין הצדדים, אך לפחות כרגע הדבר עדיין תלוי ועומד באוויר. "יש פה תחושה ברורה שהסיבה להתנהלות העירייה בנושא הזה היא על רקע הדברים של שי בראיונות שהעניק לתקשורת", הסביר אחד ממקורביו של סיום. "אם זוהר חושב שבעקבות הסיפור הזה שי יתקפל, הוא טועה. הוא נחוש ללכת בעניין הזה עד הסוף. אם העירייה רוצה להרוס באופן חד צדדי את המתחם, בלי לספק מתחם חלופי, היא מוזמנת לעשות את זה. זו שערורייה שבגלל חילוקי דעות אישיים ופוליטיים פועלים נגד קהילה שלמה".

mor_8776

זוהר: "יש צו בית משפט, זה לא מתקופתי"

זוהר, כמובן, מכחיש לחלוטין את האשמות כי פעילות העירייה נגד המתחם קשורה לעימות בינו לבין סיום. "אני עצמי מחפש ומנסה למצוא פיתרון לנושא הזה", אמר זוהר השבוע ל"המקור". "אני הקצתי לקהילה שטח כבר לפני זמן רב, באיזור התעשייה, כדי להקים אולם עבורם. יש תהליך שלוקח זמן, עובדים על שינוי תב"ע. בינתיים לגבי המיקום הנוכחי, הוא לא חוקי. יש צו בית משפט נגד המתחם הזה. זה אפילו לא מתקופתי אלא מתקופת קודמיי, ובמשטרה יש החלטה לסגור את זה. אני ביקשתי מהם לחכות עם זה, ואני בימים האלו מחפש שטח באיזור התעשייה כדי להכשיר אותו באופן זמני שיהיה במקום המתחם הנוכחי בשכונת ויצמן, עד שהתהליך של המתחם הקבוע יסתיים".
זוהר דחה את הטענות כי מדובר בחיסול חשבונות פוליטי. "אם הייתי רוצה לעשות משהו בקשר לשי סיום, הייתי יכול לעשות את זה מזמן. זה לא אני וזה לא הסגנון שלי. אני לא מחסל חשבונות עם אף אחד", דבריו.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה