צור עימנו קשר

בחירות 2018

"יש הרבה פרימיטיביות ושוביניזם בעירייה. אנחנו צריכות להיות הקול של עצמנו"

מירי דדון-סעדה, מספר 2 ברשימת הצעירים למועצת העיר, מתכוננת לקראת הבחירות המקומיות ומספרת על העבר המורכב, החזרה בתשובה וההחלטה להצטרף לפוליטיקה במטרה להיות קולם של הנשים ותושבי השכונות במועצה. "רשימה שאין בה אישה במקום השני היא רשימה שלא מעוניינת לשלב נשים, אלא לשים אותן ברשימה כקישוט לתמונות. אני מאמינה בכוח הנשי ויודעת שאף אחד לא יכול לעצור אישה שרוצה לעשות שינוי אמיתי". ראיון חג

פורסם

בתאריך

מירי דדון-סעדה היא ללא ספק פנים חדשות ומרעננות בנוף הפוליטי המקומי. חודש ימים מאז הכריז יו"ר רשימת הצעירים, אליאור עמר, על צירופה של דדון-סעדה לרשימתו, הכוללת אך ורק פנים חדשות שטרם היו במועצת העיר או בפוליטיקה בכלל, והתגובות לצירופה של המועמדת החדשה למועצה נעות בין התלהבות גדולה לבין תהיות על ההחלטה שלה בכניסה לזירה הפוליטית.
לדדון-סעדה, שישבה איתנו לראיון מיוחד לקראת פתיחת קמפיין הבחירות שלה, יש תשובה ברורה בנוגע לאותן תהיות: "מבחינתי זו הזדמנות לחוויה מתקנת", היא אומרת. "פוליטיקה זה מקום שאין בו תמיד צדק, ואין בו תמיד שקיפות, ואני הרבה מאוד פעמים נפגעתי מחוסר צדק וחוסר שקיפות, ועכשיו יש לי הזדמנות לבוא ולהיות חלק מהניסיון לתקן את הדברים האלו. אני כאימא בכלל וכאימא חד הורית בפרט יודעת כמה מקשים על ההורים בכל הקשור למשל במערכת החינוך, לזכויות של הילדים, שלנו כהורים. אנחנו הרבה פעמים נלחמות למען דברים שאנחנו מאמינות שמגיעים לילדים שלנו, ואם רק היינו יודעות את החוקים, את הנהלים, אז לא היינו צריכות להילחם אלא פשוט להצביע על חוק מסויים ולהגיד למערכת 'הנה, אתם לא עושים לנו טובה, זה מגיע לנו'. אני מדברת על אפליות בגנים, בבתי הספר, על ילדים שמתמודדים עם בעיות רגשיות ואישיות ולא מקבלים את המענה הנדרש, הרבה פעמים בגלל שהמערכת משתמשת בתירוצים ומנצלת את זה שההורים לא יודעים מה מגיע להם. התחושה שלי כאימא היא שהרבה פעמים המערכת רק רוצה לפלוט את הבעיה ממנה, להפוך את התלמיד, שהוא הילד שלנו, לבעיה של מישהו אחר. ומי שלא יודע את החוק ואין לו גם קשרים, נדפק פעמיים, כי אין מי שיעזור לו. הוא הופך לשקוף בשביל המערכת. אני רוצה להיות שם, במועצת העיר, כדי להיות הפה של האמהות בפרט ושל האנשים השקופים בכלל. לא רק כסיסמא כמו שהרבה פעמים אנשים עושים, אלא באמת".

נציגת השכונות

סיפורה האישי של דדון-סעדה, היום בת 39, הוא לכל הדעות סיפור יוצא דופן ומעורר השראה. היא נולדה באשקלון, ובגיל צעיר עברה להתגורר בקריית מלאכי יחד עם אמה ואחותה. בגיל צעיר התחתנה, חזרה בתשובה והביאה לעולם חמישה ילדים. לפני כארבע שנים התגרשה, וממה שהיה נראה כמו תהום אישי הצליחה לטפס במעלה המדרגות, למדה את מקצוע תיווך וייעוץ הנדל"ן והשתלבה בתחום. לפני כשנה היא פתחה עסק עצמאי מצליח, אותו היא מתחזקת לבדה, בעשר אצבעותיה. לאחרונה גם זכתה בתואר "נשים טובות במעשים", הניתן לנשים מקומיות אשר בולטות בזכות סיפור חיים מיוחד של צמיחה אישית מעוררת השראה ויוצאת דופן.
בהודעת ההצטרפות שלך לפוליטיקה דובר על כוח נשי, על כך שאת תהיי נציגה גם של הנשים, של האימהות. את מרגישה נציגה של הנשים?
"אף אחד לא חולק על זה שמעמד האישה בחברה שלנו נחות מהמעמד של הגברים. זו עובדה. הרבה פעמים מדברים על נשים ומנסים להראות ששמים אותן במרכז, אבל זה לא באמת קורה. יצא לי במקרה לראות השבוע את לוח התרבות באשקלון. היו שם חוגים מיוחדים לנשים, הופעות, מיצגים. זה משהו אחר לגמרי ממה שאנחנו מכירות מכאן אצלנו. זה לא רק עניין של תרבות, אלא גם של מקומות עבודה. היום יש בקריית מלאכי מוקד תעסוקה אחד מרכזי שמשמש כמקום עבודה נוח לאימהות, וזה 'בזק אונליין'. צריך לפתוח עוד אפשרויות, כדי שבפני הנשים והאימהות יהיו מגוון של אופציות לבחירה".
אני מניח שאת כאישה רוצה שיתייחסו אלייך באופן שווה לגבר. אז למה מגיעות לך הטבות מיוחדות?
"כי נשים מתמודדות עם נסיבות אחרות מגברים. החברה מתייחסת אליהן אחרת. מצפים מאישה לגדל את הילדים, אבל לא נותנים לה אפשרות לעבוד בעבודה שמתאימה לזה. אישה שרוצה לפתח קריירה נתקלת גם במחסומים".
תני דוגמא.
"למשל בחינוך. כדי לעודד נשים עובדות בקריית מלאכי צריך לקחת ברצינות את נושא הקייטנות. צריך שיהיו צהרונים עד השעה חמש בערב, כמו שיש בהרבה ערים אחרות. זו צריכה להיות אופציה, וההורים צריכים להחליט אם הם מעוניינים בה. ככה אישה תוכל לפתח לעצמה קריירה ולהתפרנס בכבוד. זה עובד מצוין בערים אחרות. אגב, צריך להבין שעם כל הקשיים שאישה מתמודדת איתן ביומיום – אימא חד הורית מתמודדת עם הרבה יותר".
למה? אימהות חד הוריות מסתובבות עם סימון על המצח?
"לא עם סימון פיזי, אבל בהחלט בעיני אנשים מסוימים זה סימון שקיים, גם אם הוא לא נראה בעיניים. אני אימא חד הורית, ואני הרבה פעמים מרגישה במקומות שאני מגיעה אליהם שלא מחשיבים אותי. קודם כל בתדמית: כשאומרים 'אימא חד הורית' זה מיד מדליק נורה אדומה לאנשים. אז אני אומרת לא, אם חד הורית היא לא אישה ממעמד נמוך והיא לא נחותה לעומת נשים אחרות ואנשים בכלל. אם חד הורית היא בדרך כלל אישה חזקה ואמיצה, שעברה משברים והתגברה עליהם, שמגדלת את הילדים שלה הרבה פעמים לבד, ומגוננת עליהם ודואגת להם כמו לביאה שדואגת לגורים שלה. זה ראוי להערכה, לא לגנאי".
מדוע לדעתך לא היו עד כה נשים במועצה?
"לא נעים לי להגיד, אבל אני חושבת שיש הרבה פרימיטיביות ושוביניזם בקרב הנציגות הבכירה בעירייה. מנסים להנמיך נשים במקום להרים אותן. אנחנו אמנם חצי מהאוכלוסייה, אבל אני חושבת שאם יבדקו, יגלו שלפחות בקריית מלאכי שיעור ההצבעה אצל נשים נמוך משמעותית משל גברים, אולי בגלל שנשים מתמודדות עם כל כך הרבה דברים אחרים, שללכת להצביע לא נראה להן דבר שיוכל לשנות משהו. אני מאמינה שאפשר אחרת. אנחנו צריכות להאמין שאפשר להיות הקול בעצמנו. אני בכלל קוראת לכל נשות העיר לא להצביע לרשימות שאין בהן נשים במקומות ריאלים, ומבחינתי בכל רשימה שאין בה אישה במקום השני המשמעות היא שהמקום לא ריאלי וזו רשימה שלא מעוניינת לשלב נשים אלא רק לשים אותן ברשימה כקישוט יפה לתמונות".

פונה לקול הנשי (צילום: ליאור אלון)

ואת תהיי מקום שני ברשימת הצעירים.
"כן, זה מה שאליאור החליט. וזה דבר מקסים בעיני. הוא רוצה לראות נשים בפוליטיקה, בעמדות הבכירות, לא רק כדי להגיד 'אני רוצה נשים' אלא כי הוא באמת מאמין בכל ליבו שזה מה שצריך להיות. נשים צריכות להיות בפוליטיקה כי לא יעזור כלום, יש להן תכונות מיוחדות שגברים פחות מצטיינים בהן. אנחנו פועלות ללא אגו ויודעות לעשות את ההפרדה כשצריך. אנחנו יכולות לעשות מהפכה, אם רק ייתנו לנו את ההזדמנות".
כיום יש רק אישה אחת מתוך 13 חברי מועצה, וגם היא נכנסה למליאה אחרי פרישתו של יוסי חדד. מה יהיה אחרת אם יהיו שם יותר נשים?
"קודם כל נשים צריכות לדעת שיש מישהי שם עבורן. מישהי שמבינה אותן, שמכירה את הקושי שלהן, שיודעת וחווה על בשרה את המכשולים. אני אהיה שם עבורן, אוזן קשבת לכל אותן נשים שצריכות עזרה, הכוונה וייעוץ. כאישה בתוך המועצה ובתור אימא צריך להילחם על כל ילד, מהגן ועד סיום התיכון. אני מאמינה שכמעט כל אישה שהיא אימא תדע לשים קודם כל את טובת הילדים לנגד עינה, ולא את הפוליטיקה".
אם תיבחרי למועצת העיר, באילו תחומים מעבר לאלו שהזכרת תרצי לעסוק?
"בלדאוג לתושבי ותושבות העיר שחיים עם מצוקות ועוולות ופשוט אין להם למי לפנות ועם מי לדבר. יצא לי הרבה פעמים לשאול את עצמי כי אף אחד לא מתייחס אליהם. בתמיכה בעסקים קטנים, ביצירת שולחן עגול לנשים ולגברים שנמצאים בתהליכי גירושים אשר ייתן להם מענה והסבר ברור לגבי הזכויות שלהם, בפעילות לגמלאים בשעות אחר הצהריים, בפעילויות בתוך השכונות באופן קבוע ושוטף לאורך כל השנה. ברוך ה' יש הרבה מה לעשות".

דדון-סעדה עם סנבטה, סיום, חיים ויצמן ושלומי מלכה

סומכת על הקול הנשי

לפני 15 שנים, לאחר שחזרה בתשובה, ניגשה דדון-סעדה אחד אחרי השני לכל אלו שהיא ידעה, העריכה ואפילו טעתה לחשוב שנפגעו ממנה לאורך השנים. "גם אני, כמו כולנו, עשיתי טעויות ושטויות, והרגשתי צורך אמיתי לחזור לאותם אלו שהערכתי שנפגעו ממני בנסיבות כאלו או אחרות, ולדבר איתם", היא נזכרת. "ביקשתי סליחה מכולם, לפעמים בדמעות, ולשמחתי הרבה כולם אמרו לי שהם סולחים לי בלב שלם. רק אז הרגשתי שלמה עם עצמי ועם החזרה שלי בתשובה. זה היה חשוב לי מאוד".
אין לתת לחזותה הדתית ולאמונתה הלוהטת והמוחלטת ביושב במרומים להטעות: דדון-סעדה מדגישה כי עבורה, הפתגם "דרך ארץ קדמה לתורה" הוא מוטו לחיים. ככזאת, היא מעידה על עצמה כי היא משתדלת "לכבד את כולם, לקבל את כולם ולא לשפוט אף בן אדם", כלשונה. "החזרה בתשובה הביאה אותי למקום שלום, שליו ואמיתי", היא אומרת. "אני באמת ובתמים מאמינה שאנחנו כבני אדם יכולים וצריכים לעשות השתדלות, אבל בסוף – הכל מאת אלוקים".
היו לך לבטים לפני שהחלטת להיכנס לפוליטיקה?
"בהחלט, ועשיתי גם שאלת רב. בהתחלה לא הייתי בטוחה, אבל לאחר שקיבלתי את אישור הרב שלי אני יודעת היום שאנחנו צריכים וחייבים להיות שם. אני פעילה חברתית הרבה שנים, וכחלק מהעבודה שלי אני נחשפת להמון תושבים. שמעתי הרבה מאוד תלונות של אנשים על מגוון נושאים, מחינוך, דרך נגישות ועד שירות. אני שומעת גם הרבה סיפורים אישיים, והרבה פעמים הרגשתי שאני רוצה לצעוק שמישהו ישמע אותנו. אין פה קול לנשים ואין פה קול לאנשים השקופים. צריך שמישהו יידע לדפוק על השולחן ולהגיד למי שצריך להגיד 'הלו, לא יכול להיות שיש אזורים בעיר שלא נגישים לנכים'. מישהו שיגיד 'סליחה, אי אפשר לוותר על ילדים כל כך מהר רק בגלל שההורים שלהם לא יודעים תמיד, בגלל סיבות שונות, להתעקש מספיק'. מישהו שיהיה אכפת לו מספיק".
מדברים הרבה על כך שהמצביעים שלך, מעבר להיותך אישה, יגיעו מהשכונות הוותיקות. גם ראש העירייה זוהר והמועמד למועצה להב שטרית "בונים" על אותם קולות. איך לדעתך תתחלק העוגה?
"אני סומכת על הקול הנשי ועל התושבים שידעו לבחור במועמד הנכון עבורם. אני אדם עם ניסיון חיים ואני בטוחה שאני הכתובת לצרכי הציבור. בכל מקרה הציבור צריך להבין שיש פתק לראשות העירייה ופתק למועצה. אני מאמינה בכוח הנשי, נשים שרוצות לעשות שינוי – אף אחד לא יכול לעצור אותן. אני מאמינה שבסופו של דבר הכל מאת ה' יתברך".
תוכלי לפרט צעדים פרקטיים שלדעתך אפשר לעשות עבור אותם אנשים שקופים דרך שולחן המועצה?
"גדלתי בשכונות הוותיקות בקריית מלאכי וראיתי את חוסר האכפתיות. אני בטוחה שדרך שולחן מקבלי ההחלטות אפשר יהיה להעמיד במרכז את הצרכים של האמהות בפרט ואנשי השכונות בכלל. הם שקופים היום, אין להם את היכולת לבוא לידי ביטוי. המטרה היא לדאוג שאישה תוכל להעצים את עצמה, שיעמדו בפניה האפשרויות לפתח קריירה, לעבוד איפה שהיא רוצה, להשתתף באירועי העצמה, בקורסים מיוחדים. שנשים לא ייאלצו להסתמך על ביטוח לאומי. בחזון שלי, הייתי רוצה להקים קהילה נשית חזקה, שתצמיח מתוכה מנהיגות עתידית של נשים. קריית מלאכי זקוקה לזה".
מדוע בחרת דווקא באליאור עמר?
"אני מאוד מזדהה עם אליאור, עם האמת והצדק שלו. הוא אדם ישר והגון, בעל מוסר שעומד מאחורי הערכים שלו. אני בטוחה שהפוליטיקה לא תשנה אותו, להיפך. הוא יהיה שם כדי לשרת את הציבור כולו הכרתי את אליאור דרך הפוסטים שלו, אחרי זה הכרנו יותר לעומק ומה שראיתי אצלו לא ראיתי אצל אף איש ציבור".
מה את חושבת על החיבור ביניכם?
"אנחנו משלימים אחד את השנייה. יחד אנחנו מצליחים לדבר אל קהל גדול מאוד של בוחרים, במיוחד אחרי שלידור צרויה הצטרף אלינו ומוסיף לנו המון איכות וטוב לרשימה. מעבר לכך, התקשורת בינינו טובה ואנחנו מתייעצים על הכל".
את מאמינה שתוכלו לממש את הרעיונות עליהם אתם מדברים?
"חד משמעית כן. אליאור לא רק מצביע על בעיות, אלא מציג בעיה ולצד זאת מציג גם את הפיתרון שלהן, באותה נשימה. לא חוכמה להעלות בעיות וצרכים בלי להראות את הדרך לפתרונות. אנחנו לא נמצאים במקום של להבטיח הבטחות שאין להן כיסוי, כמו שעושים הרבה פוליטיקאים. התוכניות שלנו ריאליות ומגובות באיך משיגים אותן, ואני בטוחה לחלוטין שנצליח לממש אותן אם רק נקבל את הכוח מהציבור. אני מאמינה שעם רצון קריית מלאכי תוכל להיות לא פחות טובה מערים אחרות מבחינת תרבות, חינוך איכותי, בילוי ופנאי לצעירים והגעה של אוכלוסיות חזקות. עם אנשים טובים ועבודה קשה – תוך עשור אפשר להיות שם. ואז נקווה שנפסיק לשמוע את המשפט 'אין מה לעשות פה'".
את חושבת שהמקום השני ריאלי?
"לגמרי, אם ירצה ה'. אני באמת חושבת שהשמיים הם הגבול עבורנו. יש לנו רשימה מעולה, פעילים ישרים והגונים שלעולם לא יורדים לרמות נמוכות, לא פוגעים באנשים ועובדים מהלב והנשמה. בהמשך יצטרפו אנשים נוספים שבאים ממקום אמיתי למען התושבים. בקריית מלאכי יש 17,000 בעלי זכות הצבעה, כ-8500 מתוכן נשים. כדי שאכנס למועצת העיר ותהיה סוף-סוף נציגות נשית משמעותית במקום שבו מתקבלות ההחלטות צריך ש-700 נשים יצביעו לי. זה קצת יותר משמונה אחוזים מהנשים בעיר. מעט לא?".

דדון-סעדה עם אליאור עמר. יצליחו להיכנס למועצה?

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.