צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

עתידה של קריית מלאכי: חלוקת משאבים מחדש – או בת ים

פורסם

בתאריך

השבוע הודיע משרד הפנים על כוונתו לאחד את העיר בת ים עם השכנה העשירה, תל אביב, לאחר שנקבע כי בת ים אינה יכולה להתקיים כעיר עצמאית מבחינה כלכלית/ אם איזור התעשייה באר טוביה לא יעבור לשטח שיפוטה של קריית מלאכי – זה עשוי להיות גם הגורל שלנו/ וגם: דוח מבקר העירייה מצביע בבירור על מעשים המעלים חשד מובהק לפלילים – אז מדוע הפרקליטות והמשטרה סגרו את התיק ולא אפשרו לו להתברר בבית המשפט?

אחרי שנים שבהן הנושא נבחן על ידי ועדות, מומחים הביעו את עמדותיהם, בכירים ניתחו את העתיד לבוא ותושבים ופוליטיקאים נאבקו בעד ונגד, שר הפנים אריה דרעי הודיע השבוע כי הוא שוקל בחיוב לאמץ את מסקנות הוועדה לבחינת איחוד תל אביב ובת ים. לפי התכנון, שתי הערים הסמוכות זו לזו יהפכו – רק בשנת 2023 – לעיר אחת, עם עירייה אחת, מועצה אחת, מנכ"ל אחד וכמובן ראש עירייה אחד.
זה קרה אחרי שבמשך שנים צברה בת ים חוב מצטבר מפלצתי של – שימו לב – יותר משני מיליארד שקלים. מידי שנה צוברת עיריית בת ים חוב שוטף של כ-120 מיליון שקלים. כמעט כל מומחה כלכלי קבע כבר לפני זמן רב שבת ים אינה יכולה להתקיים כעיר עצמאית. לגרסתם של המומחים, שבחנו את תקציב העירייה לפני ולפנים, המהלך המתבקש מבחינת בת ים הוא איחוד עם אחת הערים הסובבות אותה: חולון, ראשון לציון או תל אביב. במשרד הפנים בחנו את הנושא והחליטו כי תל אביב, כנראה העיר העשירה בישראל שהכנסותיה השנתיות מארנונה מגיעות ליותר משלושה מיליארד שקלים, היא האופציה הסבירה ביותר. כעת החל ההליך שבסופו, ככל הנראה, יהפכו שתי הערים לאחת.
סוגיית האיחוד הצפוי בין תל אביב לבת ים מעלה שוב על הפרק את האפשרות שנשמעת דימיונית לאחד בין קריית מלאכי לבאר טוביה. זהו רעיון שעולה לסדר היום הציבורי מפעם לפעם על ידי חברי מועצה ואישי ציבור שונים, אבל כמובן שמעולם לא רשם איזושהי התקדמות ממשית. הסיבה לכך היא כי בניגוד למקרה תל אביב-בת ים, בו ראש עיריית תל אביב רון חולדאי תמך, דחף ועודד איחוד אפשרי – לא היה עוד בנמצא ראש עירייה או ראש מועצה שיהיה מוכן לעשות צעד פוליטי שעלול לסכן באופן משמעותי את כיסאו.
וכי מדוע, בעצם, לא לאחד בין קריית מלאכי לבאר טוביה? היתרונות, עושה רושם, עולים בהרבה על החסרונות: בעוד קריית מלאכי עיר ענייה הנסמכת על שולחנם של הגביר מעבר לכביש, דרור שור, כדי להצליח לשרוד ולספק שירותים נאותים לתושביה, באר טוביה נהנית מעודפים תקציביים עצומים. רק בשנת 2016 נרשם בקופתה עודף שנתי של יותר מ-18 מיליון שקלים. כך היה גם בשנה הקודמת, וכך צפוי להיות גם בשנה הבאה. בעוד קריית מלאכי סובלת מהעדר שטחי מסחר, תעשייה ומלאכה המניבים לה הכנסות ארנונה משמעותיות, לבאר טוביה יש בשפע מהם. בעוד קריית מלאכי כלואה כשמסביבה מושבים של המועצה האזורית באר טוביה, יכול האיחוד ליצור מצב מעניין בו המושבים יהיו שכונות פנימיות, חלק מהעיר. בכך התפשטות העיר מזרחה ומערבה תתאפשר תוך השגת רצף טריטוריאלי.
אז אולי בעצם במקום להיאבק על הכנסותיה, לבקש הלוואות גישור ממשרד הפנים, לכרוע ברך ולהשתחוות כאות תודה כאשר דרור שור ניאות להעביר לעירייה שישה מיליון שקלים בשנה עבור כדורגל ומופעי יום העצמאות – פשוט נגיד סטופ, או פוס בשפת השכונה, ונכריז על איחוד היסטורי?

מה עדיף?

זוהי, חייב להגיד, אפשרות מעניינת. יש להניח שהשיקולים הפוליטיים ימנעו אותו לפחות בטווח הזמן הנראה לעין (במונחים עתידיים זוהי בהחלט אפשרות שעשויה לצאת אל הפועל), אבל אישית אני חושב – עדיין – שיש דרכים אחרות לשמור על שתי רשויות נפרדות ולפתור את בעיותיה של קריית מלאכי: להעביר לתחום שיפוטה את אחד מארבעת איזורי התעשייה של באר טוביה, עם עדיפות לאיזור התעשייה הסמוך לעיר. כידוע, משרד הפנים הקים ועדת הכנסות שתבחן את הכנסותיה של קריית מלאכי (וערים נוספות) אל מול המועצה האזורית באר טוביה, אולם בהעדר הנהגה שתעמוד על שלה ותדרוש צדק חלוקתי של ממש, הציפיות לגבי מסקנות הוועדה אינן מרקיעות שחקים. ההיגיון אומר שאם קריית מלאכי תבקש רק שישה מיליון – כפי ההסכם הנוראי עליו חתם אליהו זוהר מול דרור שור ביוני 2014 – היא תקבל רק שישה מיליון. אולי פחות. לא צריך להיות איש עסקים כדי לדעת שאף קונה לא משלם יותר ממה שהמוכר דורש. ובמקרה הזה קריית מלאכי דורשת מעט. מעט מאוד.
אבל בוא נריץ לרגע מצב בו בעירייה משנים דיסקט. תחשבו על סיטואציה בה ראש העירייה זוהר מודיע שהוא מוותר על הסכם ההכנסות עליו חתם. שהוא לא רוצה שקל אחד מבאר טוביה. שהוא רוצה ומבקש דבר אחר: איחוד. להפוך את שתי הרשויות לרשות אחת. בישראל יש בלאו הכי יותר מידי רשויות מוניציפאליות, ואיחוד של כמה רשויות יחדיו הוא בדרך כלל מבורך. ההערכה הזהירה שלי – ולא רק שלי – היא כי באר טוביה תתנגד נחרצות למצב כזה. הם יתלו זאת בסיבות תרבותיות, היסטוריות ומנהליות (סיבות שאני מסכים איתן, לפחות ברמה העקרונית), ויגידו שאיחוד כזה לא יכול לצאת אל הפועל.

איזור התעשייה תימורים. אכלוסו חשוב לצמצום הגירעון

איזור התעשייה תימורים. עם אכלוס השכונות החדשות – גם אכלוס מלא שלו לא יספיק

במשרד הפנים יצטרכו לשבת ולבחון את האפשרות הזאת, להניח על לשון המאזניים את שתי האפשרויות, ולהחליט: האם עדיף לקריית מלאכי להמשיך כעיר עצמאית, שיכולה להחזיק את עצמה לאורך זמן מוטל בספק, או שמא עדיף לאחד אותה עם באר טוביה, לסיים אחת ולתמיד עם המצוקה הכלכלית, לאפשר לעיר הזדמנות לזנק קדימה תוך ניצול התקציב המאוחד וליצור התייעלות כלכלית משמעותית מעצם קיומה של רשות אחת מאוחדת, במקום שתיים נפרדות? על פניו, מבחינה כלכלית טהורה, ברור מה משרד הפנים אמור להחליט.
תיאורטית (וגם מעשית, אם הסיטואציה רק תצא אל הפועל), כאן קריית מלאכי תיכנס לעמדת יתרון מובהק במו"מ. הדרך היחידה – של המדינה ושל באר טוביה, ככל שירצו – למנוע איחוד שכזה, או לגרום לקריית מלאכי למשוך את בקשתה לאיחוד כזה, תהיה לפתור באמת, אבל באמת-באמת, את בעיותיה הכלכליות של העיר. איך? נכון להיום אין שום אפשרות אחרת זולת להעביר לבעלותה את איזור התעשייה הסמוך לעיר – על כ-40 מיליון השקלים שהוא מכניס מידי שנה מארנונה.
כן, זה נשמע פשטני, אולי אפילו פשטני מידי, אבל זה גם מעניין, ומבחינה אסטרטגית בוודאי שאין לקריית מלאכי מה להפסיד מזה. מקסימום, באמת באר טוביה וקריית מלאכי יהפכו לעיר אחת…

קריית מלאכי = בת ים?

ועכשיו בחזרה למציאות הקיימת שלנו. הנחת הבסיס של בכירי עיריית קריית מלאכי, ובראשם ראש העירייה אליהו זוהר, היא כי איזור התעשייה החדש בתימורים – כאשר יאוכלס במלואו – הוא הפיתרון לכל צרותיה הכלכליות של העיר. נכון להיום, יש צדק בהנחת היסוד הזאת: עם אכלוסו המלא של שלב ב', לרבות שטחי המסחר העצומים המתפרסים על פני עשרות אלפי מטרים רבועים (שטח הגדול משטחי המסחר בבילו סנטר), צפויים מיליונים רבים לזרום לקופתה של העירייה מידי שנה. כמה מיליונים? לפי הערכות עבר של בכירי העירייה מדובר בבין 30 ל-40 מיליון שקלים בשנה.
אלא שכעניין שבעובדה, שלב ב' של איזור התעשייה בתימורים יתחיל להיבנות במקרה הטוב ולפי ההערכות בעוד כ-5 שנים, מה שאומר שהעירייה תתחיל לראות ממנו ארנונה של ממש רק בעוד 7-10 שנים. בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, כשזה יקרה יכול להיות שכבר יהיה מאוחר מידי, וגם הכנסות של 30 או 40 מיליון שקלים בשנה לא יספיקו.
ההסבר פשוט: בתוך 10 שנים מהיום צפויים להתווסף לקריית מלאכי עוד אלפי יחידות דיור. יותר מ-200 בנאות הכפר, עוד כמה מאות יחידות במספר פרוייקטים במרכז העיר, עוד כאלף יחידות, לפי ההערכות, בשכונת "כרמי הנדיב" וייתכן כי עוד כמה מאות בשלב ב' של שכונת "המחנה". כל אלו צפויים להתווסף לכאלף היחידות שכבר נבנות כיום בשתי השכונות החדשות. כידוע, כל יחידת דיור מהווה עבור העירייה גירעון כספי של 12,700 שקלים בשנה נכון לשנת 2015. אלף היחידות שנבנות כיום ויאוכלסו בחודשים הקרובים "שוות" לעירייה גירעון כספי שנתי של 12.7 מיליון שקלים. בעירייה יודעים את זה ומחפשים פיתרונות כספיים כדי להתגבר על המצוקה הקשה הצפויה. בטווח של עשר שנים קדימה, כאשר עוד כאלפיים יחידות יתווספו לעיר, המשמעות תהיה תוספת גירעון חזויה של 25.4 מיליון שקלים, וזה במונחים של היום. בסיכומו של דבר, מדובר בגירעון חזוי של 38.1 מיליון שקלים. בשנה.
המשמעות של הדברים ברורה: אלא אם הבנייה בעיר תוקפא לחלוטין בשנים הקרובות, וכל תכניות ההתרחבות העתידית יוכנסו עמוק למגירה ולא יוצאו ממנה במשך זמן רב – גם אכלוס מלא-מלא של איזור התעשייה תימורים, דבר שהוא בפניי עצמו נחשב לא פשוט בכלל, לא יספיק כדי שהעירייה תוכל להתמודד עם הוצאותיה הכלכליות הכבדות. ההכנסות מארנונה לתעשייה לא יספיקו כדי לכסות את הגידול בהוצאות ההשקעה על משקי בית. על העיר ייגזר שוב להתמודד עם קשיים, תכניות הבראה, חשבים מלווים, קיצוצי שירותים ומי יודע, אולי גם מחשבות על איחוד עם באר טוביה. הסיפור של בת ים יכול להיות גם הסיפור של קריית מלאכי.
ואחרי כל הדברים האלו, אנו מגיעים שוב לאיזור התעשייה באר טוביה. בסופו של דבר, כשצופים פני עתיד ולוקחים בחשבון את כל הנסיבות והתכניות האסטרטגיות להתפתחותה של קריית מלאכי, רק העברה שלו (כולו או בחלוקה עם יישובים אחרים) אל שטח שיפוטה של העיר יכול לפתור באמת, ולטווח ארוך, את מצוקתה הכלכלית של העיר. רק העברה שלו אל שטחה של קריית מלאכי יכול להבטיח לאורך זמן שהעירייה תוכל לספק לתושביה שירותי חינוך איכותיים, חיי תרבות ופנאי עשירים ואפילו שירותי ניקיון ופינוי אשפה נאותים. אחרת, הפערים ימשיכו להתרחב, העוול ימשיך להתעצם ותכנית ההבראה הבאה, כפי שנאמר כבר בעבר – תהיה בגדר עניין של זמן.

אין מילים

כאשר קוראים את דוח מבקר העירייה לשנת 2012 מתעטפים בתחושה קשה שמשהו בעבודת יחידת העילית "להב 433" של המשטרה השתבש. החוקרים, שפשטו ברוח סערה אל בניין העירייה במאי לפני כחמש שנים היו צריכים לסיים את אותה הפרשה עם ממצאים ברורים לכאורה, כאלו שלא ישאירו בידי הפרקליטות שום ברירה זולת הגשת כתב אישום.
אבל זה לא קרה. האמת, זה דיי מדהים: הקבלן הגיש חשבוניות על עבודות שלא ביצע, ניפח עלויות של עבודות, השתמש בחומרי גלם זולים מאלו עליהן התחייב במכרז, מנהל מחלקת התשתיות חתם על החשבוניות, ידע על השינוי בחומרי הגלם שיש לעשות בהם שימוש בפועל לעומת המכרז המקורי, התנהלות המכרז מעידה על חשש ממשי לניסיון תפירה שלו, הקופה הציבורית ניזוקה במאות אלפי שקלים ואחרי כל זה, הנושא הכי חמור לכאורה כלל לא נבדקו על ידי המבקר והועלו מצידו רק כהערת שוליים: הקשרים האישיים ששררו בין הקבלן לבין מנהל מחלקת התשתיות, והאפשרות שבנו של האחרון ביצע עבודות כקבלן משנה עבור הקבלן שזכה במכרזים של העירייה. המפקח על העבודות האלו, במקרה כזה, היה אביו, מנהל התשתיות.
למרות כל זה, המשטרה והפרקליטות החליטו לבסוף לסגור את התיק מחוסר ראיות. חוסר ראיות? באמת? מדוח המבקר עולה שיש כאן את כל הראיות הדרושות בעולם. הפרשנות עליהן היא היחידה שצריכה להידיין במשרדי הפרקליטות. וכשיש מצבור כזה של ראיות, לא ברור איך אפשר לפרש אותן אחרת זולת הצורך בהגשת כתב אישום והתבררות העובדות בפניו של בית המשפט, שיחליט האם יש בחשדות ממש או לאו. נדמה לי שבדיוק על מקרים כאלו הומצא הביטוי: אין מילים!

îåèé îìëä éåöà îáéú àçåúå áîåùá áå ùää áçåãùééí äàçøåðéí áãøê ì÷øéú îìàëé áçæøä ìáéúå åìðéäåì äòéøééä öìí  : àãé éùøàì 31/07/2012

מוטי מלכה. המשטרה התמקדה בחשדות לעבירות מין – וזנחה את יתר החקירות

יכול להיות שהמשטרה פשוט התייחסה לפרשת הנמכת המדרכות והחלפת המדרכה בקיבוץ גלויות כספיח לא חשוב במיוחד של הפרשה הגדולה, הראשית – וזו התוצאה. בזמן אמת, כששוחחתי עם חוקר בכיר שהיה מעורב בפרשה, הוא אמר לי בהתייחס לראש העירייה לשעבר מוטי מלכה, שהיה בכיר העצורים, "עזוב מכל העניינים הכלכליים, תפסנו אותו וזה מה שחשוב". הוא התכוון כמובן לחשדות החמורים בהן נחשד מלכה – אונס, מעשים מגונים, הטרדות מיניות וכד' (מלכה גם נחשד בעבירות נוספות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וכו'). עוד קודם למעצרים ההמוניים החוקרים היו בטוחים שמדובר בתיק סגור. הם היו משוכנעים שהקריירה הפוליטית של מלכה תסתיים בכלא מעשיהו.
במקור, ראשיתה של החקירה נגד מלכה ונגד גורמי העירייה הנוספים שהיו מעורבים בנושא הייתה בתחום השחיתות הכלכלית. מידע מודיעני שהגיע לידי המשטרה העלה חשדות להתנהלות פלילית קשה. בשלב כלשהו המשטרה נחשפה לעדותה של ג', תושבת שכונת חב"ד, והסתערה על הממצא כמוצאת שלל רב. החקירה אודות החשדות למעשי שחיתות הוזנחה יחסית, ומרבית מאמצי החוקרים התמקדו בסיום חקירת החשדות לאונס. אלא שלאחר שעדותה של ג' קרסה, המשטרה נותרה כשחצי תאוותה בידה.
מכל הפרשה הגדולה הוגש רק כתב אישום אחד נגד איש ציבור. מלכה הורשע בהטרדות מיניות ובהפרת אמונים, ריצה שעות לתועלת הציבור, שילם קנס – וזהו. למרות ההתנהלות המוזרה, התמוהה, החשודה, החצופה – המעורבים האחרים בפרשות האחרות, כמו פרשת הנמכת המדרכות, המשיכו לחייהם. האם המשטרה עשתה די כדי להגיע לחקר האמת בסוגייה הזאת? כשקוראים את דוח המבקר השאלות האלו מתחדדות יותר מתמיד.

חוויותי מהתוועדות חב"דית

ושלא כנהוג, אסיים עם קצת נימה אישית אמיתית.
בימי שבת אני רגיל לישון. סדרה אמריקאית טובה יכולה למלא עבורי היטב את הזמן, ולא אחת קרה שסיימתי עונה שלמה בסוף שבוע אחד. בשבוע שעבר עלתה ל-VOD העונה החמישית של "בית הקלפים", סדרת מתח פוליטית בכיכובו של קווין ספייסי, שזכתה להצלחה בכל העולם. ל"בית הקלפים" התמכרתי עוד מהעונה הראשונה. לעונה הנוכחית, החמישית כאמור, חיכיתי כמו מכורים אחרים לסדרה מאז מרץ 2016. יותר משנה. בשבת האחרונה תכננתי להתחיל לראות את הסדרה ולסיים אותה עד מוצ"ש. במקום זאת השכמתי קום, וקצת אחרי עשר וחצי בבוקר כבר הייתי בבית הכנסת המרכזי בשכונת חב"ד, נענה להזמנה של מכר שהציע לי לבוא לשבת חבדית מסורתית. במבנה בית הכנסת הענק פזורים שמונה בתי תפילה שונים המקיימים בהם מניינים שונים. אנחנו התפללנו בתחילה באולם התפילה המרכזי. 250 או 300 מתפללים שְעַטֻו על ראשיהם טלית, קראו בקול גדול קטעי תפילה ושרו מידי פעם קטעים בלחן חסידי. צמרמורת.
התפילה הסתיימה ובפאתי אולם התפילה סודרו שולחנות ארוכים לקראת התוועדות לכבוד יום הולדת שחגגו שניים מאנשי הקהילה. התוועדות בחב"ד זה תחליף למילה "מסיבה" או "ישיבה" (במובן הסלנגי-שכונתי של המילה) שכוללת קצת דברי תורה והרבה אוכל, שירים וניגונים ובעיקר אלכוהול. מפות ניילון ארוכות נפרסו, המלצרים המאולתרים – שהם בעצם מתפללים שנשארו לעזור בארגון האירוע – שמו על השולחנות צלחות גדולות ועליהן מטעמים כיד המלך. והאלכוהול, אולי סימן הידוע מכולם של חסידות חב"ד בעת התוועדותיה, נשפך כמים. אם יש מקום שבו אפשר לכתוב על האלכוהול שהוא נשפך כמים ובאמת להתכוון לזה – זה בהתוועדות חבדית.
עבורי זוהי כמובן לא הפעם הראשונה בהתוועדות כזאת. הייתי בעשרות בעבר. מי שבא מבחוץ ואינו מכיר את הלכי הרוח בהתוועדויות עלול לחטוף סוג של הלם. צפיפות מוגזמת, אכילה ושתייה מצלחות משותפות ומאבק – חסר פשרות לעיתים – על מקומות ישיבה. אבל עם כל זאת, אני רואה בזה משהו מיוחד וייחודי. מהלחיים-לחיים ועד הברכות ההדדיות, מלאות הפאתוס שבאות מהלב, אני אוהב את זה הרבה יותר משאני רואה בזה משהו מוזר.
יש בהתוועדויות החבדיות גם משהו אנושי. כולם יושבים כאחד האדם מאחורי שולחן אחד, ללא הבדלי מעמדות. הנה, בהתוועדות בה השתתפתי בסוף השבוע שעבר חגג אחד החסידים יום הולדת. לא אחשוף את שמו מטעמי הרצון לשמור על פרטיותו, אבל מספיק שאומר שהוא אדם עשיר ומפורסם מאוד. כמה עשיר וכמה מפורסם? רק כשחיפשתי את שמו בגוגל, במוצאי שבת, גיליתי עד כמה. האיש ישב כאחד האדם – לא בשולחן כבוד מורם מעם – לצד חסידים פשוטים. מי שבא מרחוק והיה מביט בסיטואציה לא היה יכול לנחש במי מדובר.
ולסיום? מזל טוב.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

שיפוץ כפול

למרות שהעבודות לשדרוגו הסתיימו רק לפני שבעה חודשים, עובר הכיכר ברחוב בן גוריון בעיר שיפוץ נוסף ממש בימים אלו- בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים. "הורסים ובונים כאילו זה לגו. מדובר פה בכסף ובאיכות החיים של כולנו", אמר תושב העיר. העירייה בתגובה: "הקבלן מבצע תיקונים לליקויים שנתגלו בבדיקה שערכנו"

פורסם

בתאריך

על ידי

שבעה חודשים בלבד מיום סיום עבודות השיפוץ וההקמה של הכיכר החדש בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך לבנק לאומי), הרסו לפני כשבועיים עובדי קבלן מטעם העירייה את הכיכר במטרה לשדרג אותו בשנית.
לטענת גורמים בעירייה, הסיבה לשיפוץ החוזר נעוצה בהיותו של הכיכר שנבנה רק לאחרונה "רחב מידי", ועל כן יש להקטינו על מנת שיעמוד בתקן ויוכל להכיל את התנועה הרבה החולפת על פניו.
כזכור, לפני קצת יותר מחצי שנה הודיעו בעירייה על סיום עבודות השדרוג וההקמה של כיכר בן גוריון וכן הכריזו על פתיחת עבודות הפיתוח לאורכו של הרחוב כולו. העבודות האינטנסיביות, כללו אז הקמת חומה חדשה המהווה 'חוצץ' בין הבניינים הסמוכים לבין המרחב הציבורית, ריצוף מחדש של הרחוב באבנים משתלבות, ריבוד הכביש ושיפוץ כיכר התנועה במקום. עם סיום העבודות על הכיכר, המפגיש את הצירים הראשיים רש"י ובן גוריון, החלו בעירייה בשדרוג קטע הכביש שבין כיכר בן גוריון לכיכר ז'בוטינסקי ('הכיכר של סופר'), ועבודות אלו נמשכות גם בימים אלו ואמורים להסתיים בשבועות הקרובים.
אלא שכעת מתברר כי חרף ההשקעה הגבוהה בעבודות השדרוג שנעשו ברחוב בן גוריון בעיר החליטו בעירייה לבצע את העבודות על הכיכר בשנית, מה שמצריך לכאורה הוצאה כספית נוספת שעלותה עשרות אלפי שקלים. "רק לפני חצי שנה נבנה הכיכר החדש", אמר השבוע תושב זועם בשיחה עם "המקור", והוסיף: "מדובר פה בכסף של כולנו. בחמש השנים האלה העירייה נכנסה לנו עמוק לכיס ולא מובן לי איך אפשר להיות כל כך אדישים לכספים האלה", הוסיף.
תושב אחר, שהבחין בנו מצלמים את העבודות, ציין כי לדעתו מדובר בניצול כספי ציבור לצרכי בחירות, "עשו אותו דבר גם בטיילת. הורסים ובונים מחדש כאילו זה לגו כדי להראות שעושים משהו. למישהו יש ספק שמדובר בבזבוז המשאב הציבורי בעיתוי כל כך תמוה, ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות?", אמר.
עיכוב מקובל או הון פוליטי?
הטענות אודות תעמולת בחירות מצד השלטון הנוכחי נשמעו השבוע גם בהקשר מגרש הקטרגל החדש בקיבוץ גלויות. מספר תושבים, חלקם מתגוררים בשכונה ואחרים בסביבתה, תהו השבוע מדוע שערי המגרש החדיש נותרו סגורים חרף הודעת העירייה על סיום העבודות בו, והוסיפו כי הם חשים שמישהו רוצה לגזור קופון על חשבון האינטרס הציבורי, "המגרש הזה רשום על ללו זוהר, לאף אחד אין ספק", אמר תושב העיר, שהסביר, "עם זאת, לא ברור מדוע מתעכבים עם פתיחת המגרש. לא ייתכן שילדים לא יכולים להיכנס פנימה ונאלצים לסכן את חייהם בטיפוס על הגדר רק בגלל שבעירייה רוצים לכאורה לערוך טקס פתיחה ראוותני. מישהו פה חושב הפוך", אמר התושב.
תושב אחר, המתגורר ממש בסמוך למגרש הקטרגל, סיפר כי בימי השבת מטפסים עשרות ילדים מעל הגדר הגבוהה במטרה ליהנות מהמגרש המפואר, ולאחרונה אף הצליח אלמוני לפרוץ את המנעולים ולהותיר את שערי המגרש פתוחים ללא ידיעתה של העירייה.
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "לגבי הכיכר בסמוך לבנק לאומי, הרי שהעבודה המתבצעת כעת נעשית לבקשתה של העירייה לאחר שזו מצאה ליקויים בביקורת שערכה אחר עבודתו של הקבלן. בעניין מגרש הקטרגל בשכונת קיבוץ גלויות, היות ומדובר במגרש סינתטי נדרש אישור של פיפ"א לשם פתיחתו, ולכן העיכוב בחניכתו. ברגע שיתקבל האישור יערך טקס מכובד".

המגרש בקיבוץ גלויות. "מישהו חושב הפוך" (צילום: יח"צ)

לחץ להמשך קריאה