צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

חודשיים אחרי פתיחת הלימודים – טוהר עדיין בבית

פורסם

בתאריך

יותר מחודשיים אחרי ששנת הלימודים התחילה, טוהר, בת 7, עדיין יושבת בבית. כבר בגיל צעיר אובחן אצלה אוטיזם ונקבע כי היא סובלת מעיכוב התפתחותי משמעותי, ואת שנות ילדותה היא העבירה בגן לחינוך מיוחד. השנה היא הייתה צריכה לעלות לכיתה א', אולם הוריה משוכנעים כי המסגרת אליה נשלחה על ידי העירייה אינה מתאימה לה ואף עלולה להזיק לה. בינתיים חלה הידרדרות במצבה הרפואי, ואימה בטוחה כי הסיבה היא העדר מסגרת חינוכית. "התחננתי אליהם שישאירו אותה לשנה נוספת בגן, אבל הם אמרו שזה בלתי אפשרי. הסברתי שאמנם בגיל היא בת 7, אבל מבחינה שכלית ומעשית היא פחות מזה. כלום לא עזר"

אני נכנס לבית משפחת כהן (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) והילדה הצעירה, טוהר, עומדת בסמוך למשקוף הדלת של חדרה ומציצה לעברי. אני מתיישב. היא מסתכלת אליי, מחייכת חיוך רחב מאוזן לאוזן ומסמנת לי עם ידה שלום. אני אומר לה שלום בחזרה. היא מתקרבת, ממשיכה לחייך, שוב מסמנת שלום והפעם גם מוסיפה ברכה במילים.

החיוך המקסים ושובה הלב של טוהר, רק בת 7, יכול להשכיח בקלות את סיפור חייה הקשה והמצב הבריאותי הלא פשוט עימו היא מתמודד, יחד עם משפחתה, מאז שנולדה. זה אותו סיפור שבגללו – ובעיקר בגלל אטימות מכעיסה ובלתי נתפסת של המערכת – היא יושבת בחודשיים האחרונים, מאז החלה שנת הלימודים, בבית, לצד אימה. בלי חברות, בלי מערכת שעות, בלי מחנכת או מורה, בלי הפסקות 10 ו-12, בלי חצר משחקים לשחק בה.

טוהר, וזהו שמה האמיתי, אובחנה כבר בגיל צעיר כלוקה בהתפתחות מאוחרת רב תחומית. יכולותיה הקוגנטיביות (יכולתו של אדם ללמוד לחשוב, להיות בעל תודעה לסביבתו, להבדיל בין טוב ורע ולפתור בעיות שנוצרות לבדו) מתפתחות באופן איטי מהרגיל. היא התחילה ללכת רק בגיל 3, ולדבר רק בגיל 4. עד גיל 6 יכולת ההתקשרות שלה עם הסביבה הייתה אפסית. "היינו מתקשרים איתה דרך תנועות ידיים וקולות", משחזרת אימה, חגית.

כשכבר התחילה לדבר, סבלה טוהר מקול צרודי. הרופאים טענו כי הסיבה לכך נעוצה בעיכוב ההתפתחותי שלה: העובדה שלא הפעילה את מיתרי הקול שלה במשך זמן רב אחרי שהם כבר היו "כשירים" לפעולה – גרמה לצרידות בקולה. בדיקות רפואיות שנערכו לה גילו כי היא סובלת גם מיבלות בגרונה. אלו צמחו והתיישבו במקומות שהשפיעו על הקול שלה, ואיימו, בעתיד הרחוק, גם על מערכת הנשימה. בשנה שעברה היא עברה ניתוח מסובך, בן 12 שעות, שבו הוסרו היבלות. בבדיקות נוספות שערכו הרופאים לטוהר לאחרונה, התברר כי ישנם ניצני יבלות חדשות המבצבצות. בחודשים הקרובים, כך נראה, היא תצטרך לעבור ניתוח נוסף.  בנוסף, היא מאובחנת באוטיזם קל ולאחרונה התגלתה אצלה מחלה ים תיכונית, הפוגעת בפרקים וגורמת לכאבי בטן קשים.

ההסברים לא עזרו

המקרה החדש של היבלות, כך משוכנעת אימא חגית, יכול היה להימנע. כך גם חושבים, לדבריה, הרופאים והמטפלים שבחנו את מצבה של טוהר. "היא זקוקה לטיפול שוטף של קלינאי תקשורת ושל מטפל ריפוי בדיבור, וזה דבר שלא קורה בחודשים האחרונים כי היא לא נמצאת במסגרת חינוכית שמאפשרת את זה", אומרת חגית.

את שנת הלימודים הנוכחית התחילה טוהר בכיתה א' בבית הספר "האחים", שם נפתחה כיתה לחינוך מיוחד. בשנת הלימודים הקודמת היא למדה בגן חצב, גן חינוך מיוחד המספק מגוון רחב של שירותים המתאימים לילדים הזקוקים לסיוע טיפולי צמוד. חגית קיוותה, ציפתה ואף פעלה להשאיר את טוהר בגן "חצב". "זה היה מושלם עבורה, היא קיבלה שם את כל מה שהיא צריכה, וגם אני וגם הרופאים הבחנו בשיפור במצבה. היא השלימה פערים התפתחותיים, הקול הצרודי שלה השתפר ולא הופיעו יבלות חדשות", מסבירה חגית. בגן "חצב", מתוקף היותו גן חינוך מיוחד, זוכים התלמידים לסיוע מקצועי צמוד ועבור רבים מהם – גם הכרחי.

אלא שבמחלקת החינוך העירונית בעירייה חשבו אחרת. טוהר, החליטו, תעלה לכיתת חינוך מיוחד שתיפתח. מחאותיה של חגית – שביקשה, דרשה והתחננה להשאיר את טוהר שנה אחת נוספת בגן – לא סייעה בידה. חגית הציגה הסברים ונימוקים רפואיים כבדי משקל. הפרופסור מבית החולים "קפלן" המטפל בטוהר כתב מפורשות, במכתב המלצה רפואית שהעביר, כי מומלץ מאוד להשאירה לשנה נוספת בגן חובה. מטפלים אחרים בטוהר מסרו המלצות דומות. "כולם אמרו שהיא לא מתאימה לכיתה א', ושזה יכול לפגוע בה אם אכן תעלה לכיתה א', אבל אף אחד לא מוכן היה להקשיב", משחזרת חגית.

מחלקת החינוך בעירייה טענה בפני חגית שטוהר גדולה מידי. "אמרו לי שגיל 7 זה כבר כמעט גיל של כיתה ב', ואי אפשר להשאיר אותה בגן חובה", היא מספרת, "אמרתי והסברתי שאמנם בגיל היא בת 7, אבל מבחינה שכלית ומעשית היא בגן חובה ואפילו פחות מזה". דבריה של חגית נפלו, כאמור, על אזניים ערלות. מכתבים ששיגרה למשרד החינוך לא הועילו. פגישות שונות ושיחות טלפון שערכה עם בכירי מחלקת החינוך של העירייה ואפילו עם ראש העירייה בעצמו – לא שינו את ההחלטה אף שהתקבלה בניגוד לכל הדעות המקצועיות-רפואיות. "הם כאילו התעלמו ממני, כאילו לא ראו אותי, מצאתי את עצמי בוכה אינספור פעמים מתסכול, כי הרגשתי שלא מתייחסים אליי, שאני שקופה".

אין סייעת צמודה

ביום הראשון ללימודים ביקשה חגית לנסות בכל זאת לאפשר לטוהר להשתלב בכיתה א'. כשהגיעה לבית הספר "האחים" גילתה שכיתת החינוך המיוחד הוצבה בקומה השנייה של בית הספר, ללא הפרדה משאר התלמידים. "זו סכנה בטיחותית כי בכיתת חינוך מיוחד יש לפעמים תלמידים עם בעיות התנהגותיות קשות מאוד, וזה לגמרי חוסר אחריות לשים אותם ביחד וללא הפרדה עם כל יתר בית הספר", אמרה.

אם זה לא מספיק, לחגית הובהר גם כי לטוהר לא תוצמד סייעת קבועה שתלווה אותה במהלך כל שעות הלימודים. "מדובר בילדה שיכולה להיכנס לשירותים ולצאת מהם עירומה לגמרי, המודעות שלה לוקה בחסר, היא לא יכולה להיות ללא סייעת צמודה", אומרת חגית. האינסטינקטים האימהיים שלה גרמו לה לקבל החלטה: היא בעצמה תהיה הסייעת של בתה ותלווה אותה לכל אורך שעות היום בלימודים. אלא שבהנהלת בית הספר סירבו, והבהירו לי כי הדבר לא אפשרי. "כשאמרתי לאנשי מחלקת החינוך בעירייה שאני מוכנה להיות סייעת, לפחות בימים הראשונים של הלימודים, הם הבינו והסכימו, אבל ברגע שאנשי ההנהלה בבית הספר ראו אותי בכיתה הם הורו לי לצאת". חגית לא הייתה מוכנה להשאיר את טוהר לבדה בכיתה, וביום השני בלבד ללימודים לקחה אותה לביתה. מאז, היא גם לא חזרה לשם.

לדברי חגית, במשך חודשיים תמימים איש אינו שאל לשלומה של טוהר ותהה בדבר העובדה שהיא נעדרת מסגרת חינוכית. "חודשיים היא בבית ושתי השיחות היחידות שקיבלתי היו אחת במקרה, והשנייה רק השבוע", היא אומרת בגרון חנוק מדמעות. "אני מסתכלת על הילדה שלי ורואה איך היא נובלת לי מול העיניים, ולאף אחד זה לא אכפת. זה שורף לי את הלב. איפה כל אנשי החינוך שמדברים גבוהה-גבוהה על ערכים נעלים? העובדה שהילדה שלי יושבת בבית חודשיים לא מזיזה להם? לא מעניינת אותם? אני רוצה שכל הורה ישים את עצמו במקומי, וינסה להבין אותי, את מה שאני עוברת, את מה שהילדה שלי עוברת. אני מרגישה חוסר אונים, חוסר יכולת לעזור לה, וזה מטריף אותי".

חגית מספרת כי בסמוך לפתיחת שנת הלימודים התקיימה ישיבה ביחס למצבה של טוהר. "קראו לי עשר דקות לפני להשתתף בישיבה, פתאום התקשרו ואמרו לי תגיעי. איך אני יכולה להגיע בהתרעה כל כך קצרה? יש לי ילדה נוספת שעברה תאונת דרכים קשה ומטופלת אחת לשבוע בבית החולים תל השומר, והייתי בדיוק בדרך לטיפול שלה". חגית לא יכלה להגיע לישיבה, שבסוף התקיימה בלעדיה. "הם קיבלו החלטה שטוהר תהיה בכיתה א' למרות הכל בלי לשמוע אותי, רציתי להציג בפניהם את עמדתי, להסביר להם, שייראו אותי כאימא מול העיניים שלהם, אבל גם את זה לא אפשרו לי".

"אמשיך להילחם למענה"

מה את בעצם מבקשת, אני שואל את חגית. מה הפיתרון הראוי מבחינתך עכשיו, כששנת הלימודים כבר בעיצומה. "זה לא מאוחר להחליט שבכל זאת מחזירים את טוהר לגן חובה", היא עונה בהחלטיות, כשדמעות עדיין בעיניה. חגית היא אם חד הורית, בת 40 ולטוהר עוד שתי אחיות. ניכר עליה שדאגתה לילדיה כנה לחלוטין, וכאבה מפלח לא רק את ליבה, אלא גם את זה של מי ששומע את סיפורה העצוב של המשפחה שגורלה לא שפר עליה.

"בחודשיים האחרונים וכמובן שעוד הרבה לפני כן אני יושבת בבית עם הילדה, זה לא קל אבל אני רוצה שהיא תיכנס למסגרת לא עבורי, אלא עבורה. לילדה בגילה לא קל להיות בבית במשך כל כך הרבה זמן. תחשבו על החופש הגדול, ותכפילו אותו פי שתיים ויותר. קל זה לא, גם בשבילי וגם בשבילה", ממשיכה ואומרת חגית. "לא רק עצם המסגרת החינוכית חשובה, אלא מימוש הצרכים שלה, קבלת הטיפולים שיעזרו לה להתקדם מבחינה אישית, שיעזרו לה לדבר בצורה טובה יותר, לדעת לבטא את עצמה ואת הבקשות שלה, ללכת לשירותים לבד! אלו בקשות מיוחדות? בעיני ממש לא. אם העירייה לא רוצה להחזיר את טוהר לגן חובה, היא יכולה גם לשלוח אותה לכיתה א', אבל לא כיתה א' מהסוג שפתחו כאן, שנפתחה רק כדי לצאת ידי חובה, אלא כיתה א' לחינוך מיוחד מהסוג המקצועי ביותר. יש בית ספר כזה באשדוד, ואפשר לשלוח את טוהר לשם. בכל מקרה לכיתה שהם פתחו אני לא מחזירה אותה. מבחינתה זה רק לחזור אחורה ואני לא מוכנה לזה. אני אמשיך להילחם למען הילדה שלי גם אם זה ייקח עוד חודשיים, חצי שנה או שנה".

לפני שאני יוצא מבית המשפחה, טוהר נפרדת ממני לשלום. אני מציע לתת לה כיף והיא מחזירה לי כיף ענק, מלא באהבה. כשיצאתי מהבית, היא חייכה שוב את החיוך הגדול בו נתקלתי כשראיתי אותה לראשונה. חגית מצביעה עליי ושאלה אותה "את יודעת למה הוא פה?", ואילו טוהר ענתה בקצרה "כן, כדי לדאוג שיהיה לי איפה ללמוד". כובשת, כבר כתבתי.

מהעירייה נמסר בתגובה: "מפאת צנעת הפרט, אנו מנועים להרחיב יתר על המידה בנושא. עם זאת, נציין כי המקרה מוכר לנו, כי הוא נמצא בטיפול בדרגים המקצועיים הגבוהים ביותר בהתאם לצרכים ולנדרש. עוד בטרם שנת הלימודים הנוכחית קיימנו ישיבות רבות הנוגעות לתפקודה של התלמידה, והדרגים המקצועיים במחלקת החינוך החליטו כי מבחינה פדגוגית ומקצועית התלמידה כשירה לעלות לכיתה א', וזאת במסגרת מיוחדת אשר הוקצתה לשם כך. ההחלטה לא לשלוח את הילדה לבית הספר, מה שמביא להעדר מסגרת חינוכית סדירה לתלמידה, היא של הוריה, ואנו פועלים בנושא נמרצות, לרבות בימים אלו, על מנת לאפשר את חזרתה של התלמידה לבית הספר. הפיתרון המקצועי שסופק לתלמידה ולהוריה היה מספק והולם, בתוך העיר ולא מחוצה לה. אלא במקרים נדירים, וזהו אינו אחד מהם, אין אפשרות להציב סייעת אישית לתלמידה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

שיפוץ כפול

למרות שהעבודות לשדרוגו הסתיימו רק לפני שבעה חודשים, עובר הכיכר ברחוב בן גוריון בעיר שיפוץ נוסף ממש בימים אלו- בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים. "הורסים ובונים כאילו זה לגו. מדובר פה בכסף ובאיכות החיים של כולנו", אמר תושב העיר. העירייה בתגובה: "הקבלן מבצע תיקונים לליקויים שנתגלו בבדיקה שערכנו"

פורסם

בתאריך

על ידי

שבעה חודשים בלבד מיום סיום עבודות השיפוץ וההקמה של הכיכר החדש בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך לבנק לאומי), הרסו לפני כשבועיים עובדי קבלן מטעם העירייה את הכיכר במטרה לשדרג אותו בשנית.
לטענת גורמים בעירייה, הסיבה לשיפוץ החוזר נעוצה בהיותו של הכיכר שנבנה רק לאחרונה "רחב מידי", ועל כן יש להקטינו על מנת שיעמוד בתקן ויוכל להכיל את התנועה הרבה החולפת על פניו.
כזכור, לפני קצת יותר מחצי שנה הודיעו בעירייה על סיום עבודות השדרוג וההקמה של כיכר בן גוריון וכן הכריזו על פתיחת עבודות הפיתוח לאורכו של הרחוב כולו. העבודות האינטנסיביות, כללו אז הקמת חומה חדשה המהווה 'חוצץ' בין הבניינים הסמוכים לבין המרחב הציבורית, ריצוף מחדש של הרחוב באבנים משתלבות, ריבוד הכביש ושיפוץ כיכר התנועה במקום. עם סיום העבודות על הכיכר, המפגיש את הצירים הראשיים רש"י ובן גוריון, החלו בעירייה בשדרוג קטע הכביש שבין כיכר בן גוריון לכיכר ז'בוטינסקי ('הכיכר של סופר'), ועבודות אלו נמשכות גם בימים אלו ואמורים להסתיים בשבועות הקרובים.
אלא שכעת מתברר כי חרף ההשקעה הגבוהה בעבודות השדרוג שנעשו ברחוב בן גוריון בעיר החליטו בעירייה לבצע את העבודות על הכיכר בשנית, מה שמצריך לכאורה הוצאה כספית נוספת שעלותה עשרות אלפי שקלים. "רק לפני חצי שנה נבנה הכיכר החדש", אמר השבוע תושב זועם בשיחה עם "המקור", והוסיף: "מדובר פה בכסף של כולנו. בחמש השנים האלה העירייה נכנסה לנו עמוק לכיס ולא מובן לי איך אפשר להיות כל כך אדישים לכספים האלה", הוסיף.
תושב אחר, שהבחין בנו מצלמים את העבודות, ציין כי לדעתו מדובר בניצול כספי ציבור לצרכי בחירות, "עשו אותו דבר גם בטיילת. הורסים ובונים מחדש כאילו זה לגו כדי להראות שעושים משהו. למישהו יש ספק שמדובר בבזבוז המשאב הציבורי בעיתוי כל כך תמוה, ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות?", אמר.
עיכוב מקובל או הון פוליטי?
הטענות אודות תעמולת בחירות מצד השלטון הנוכחי נשמעו השבוע גם בהקשר מגרש הקטרגל החדש בקיבוץ גלויות. מספר תושבים, חלקם מתגוררים בשכונה ואחרים בסביבתה, תהו השבוע מדוע שערי המגרש החדיש נותרו סגורים חרף הודעת העירייה על סיום העבודות בו, והוסיפו כי הם חשים שמישהו רוצה לגזור קופון על חשבון האינטרס הציבורי, "המגרש הזה רשום על ללו זוהר, לאף אחד אין ספק", אמר תושב העיר, שהסביר, "עם זאת, לא ברור מדוע מתעכבים עם פתיחת המגרש. לא ייתכן שילדים לא יכולים להיכנס פנימה ונאלצים לסכן את חייהם בטיפוס על הגדר רק בגלל שבעירייה רוצים לכאורה לערוך טקס פתיחה ראוותני. מישהו פה חושב הפוך", אמר התושב.
תושב אחר, המתגורר ממש בסמוך למגרש הקטרגל, סיפר כי בימי השבת מטפסים עשרות ילדים מעל הגדר הגבוהה במטרה ליהנות מהמגרש המפואר, ולאחרונה אף הצליח אלמוני לפרוץ את המנעולים ולהותיר את שערי המגרש פתוחים ללא ידיעתה של העירייה.
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "לגבי הכיכר בסמוך לבנק לאומי, הרי שהעבודה המתבצעת כעת נעשית לבקשתה של העירייה לאחר שזו מצאה ליקויים בביקורת שערכה אחר עבודתו של הקבלן. בעניין מגרש הקטרגל בשכונת קיבוץ גלויות, היות ומדובר במגרש סינתטי נדרש אישור של פיפ"א לשם פתיחתו, ולכן העיכוב בחניכתו. ברגע שיתקבל האישור יערך טקס מכובד".

המגרש בקיבוץ גלויות. "מישהו חושב הפוך" (צילום: יח"צ)

לחץ להמשך קריאה