חדשות

הבלתי מעריכים

המשקיף

אם יש לו שכל בראש, זוהר צריך להשאיר את המתקן שרוף ושבור. לא לפנות אותו, לא לתקן ולא להתקין חדש. ככה, שיעמוד להם חסר תועלת, כמו אנדרטה, ויזכיר להם בכל פעם שהם יעברו לידו מה הם הפסידו // המשקיף

השבוע הורדתי את הדגל מהמכונית. חלאס, יום העצמאות נגמר ולך תדע אם יבוא איזה נודניק וישבור לי את החלון כי בא לו דגל. וואלה, אחרי הטקסים של יום השואה ויום הזיכרון ראיתי שיש כאן אחלה נוער, מרשים, מרגש, אבל לצדו יש כמה שצריכים בעיטה בתחת. כשראיתי השבוע בפייסבוק את מתקן המשחקים ברחוב הרצל בוער והולך קיבינימט בגלל כמה פרחחים ממש כאב לי הלב, איך הם לא מתביישים להרוס את מה שנבנה בעמל רב ולטובת כולם? אני מקווה שיתפסו אותם ויתנו להם קנס כזה גדול שהם יחשבו פעמיים בפעם הבאה, ולצערי תהיה פעם הבאה.

בעירייה תמיד אוהבים לדבר על השינוי בעיר, על הקוסמטיקה. והנה, מי ששרף להם את המתקן בעצם הוכיח להם בצורה הכי כואבת שלא שינוי ולא בטיח, כי פרצוף מכוער, כמה שלא תשים עליו פודרה, לא יהיה יפה. הבעיה כאן היא בבסיס, בחינוך, אצל ההורים, אבל בעירייה לא מתייחסים לזה. תן להם לשתול כמה פרחים או לבנות מתקני שעשועים והם ידברו על שינוי. אליהו זוהר כבר שכח את עקרונות עבודת האינסטלציה, שם צריך להחליף צנרת לפני שבונים מקלחת חדשה ומפוארת? אצל ראש העירייה חשוב שהכל ייראה יפה מבחוץ. בפנים? זה כבר סיפור אחר. וואלה, אפילו בהודעה שלו הוא הדגיש שזה עלה 350 אלף שקל (לדעתי הגזים, אבל זו דעתי) כמו מרוקאי טוב שחשוב לו שתדעו את המחיר. חבל שלא השקיע את הכסף בחוג, בכנס או במשהו ערכי, ככה היו לומדים אותם משחיתים את החשיבות שבשמירה על רכוש ציבורי.

"הבל החן ושקר היופי", אמר קהלת, וזה בדיוק מה שקורה בקריית מלאכי שלי. נותנים לאנשים לחשוב שהכל מתקדם, כשבתשתית הכל ממשיך להיות רקוב. אני לא אומר שזוהר אחראי לחינוך הלקוי של אלה ששרפו את המתקן שעשועים, כי הוא לא, הוא רק טיפח במשך שנים את האנשים האלה שמקבלים הכל מוכן. הוא לא רצה ולא ירצה אף פעם לחנך אותם, לשקם, לתת להם כלים להצליח. את האוכל הוא שולח להם בארגזים, את ההטבות בהנחות בארנונה ואת העיר הוא מקשט להם במקום לתת להם להבין שזה שלהם.

האנשים האלה לא מעריכים שום דבר כי הם חיים בתחושה שמגיע להם הכל, אז בפעם שעברה זה נגמר בצעקות ובפעם הנוכחית בשריפה של מתקן חדש שנועד לשרת אותם. אל תחשבו שהם יכעסו, הם יצקצקו בלשון ועוד יבקשו שיקימו להם מחדש. ונראה את זוהר לא עושה את זה, כי אחרי הכל הוא הרגיל אותם לזה. הוא זה שב'"צדיקותו הנסתרת" שלו בנה כאן שכבה שלמה שמושכת את העיר הזאת למטה, אבל לקחה אותו למעלה.

אם יש לו שכל בראש, זוהר צריך להשאיר את המתקן שרוף ושבור. לא לפנות אותו, לא לתקן ולא להתקין חדש. ככה, שיעמוד להם חסר תועלת, כמו אנדרטה, ויזכיר להם בכל פעם שהם יעברו לידו מה הם הפסידו בזמן שבצד השני של העיר משחקים ילדים ונהנים. ככה אולי, וואלה לא יודע, השפויים שם יעזרו למצוא את האשמים וירוויחו מחדש את ההטבה של העירייה. אבל לא חושב שזוהר יעשה את זה, יש לו לב רחום וחנון, ככה לפחות מספרים לי, והוא בטח ימצא מאיפה להביא כסף כדי לתקן הכל. אם ככה, שלא יבכה אחר כך אם שוב יהרסו, הוא הביא את זה על עצמו כשלא הבין איך מחנכים את מי שלא יודע להעריך כלום.

בשבוע שעבר אשתי גררה אותי לפארק כדי לראות איזה ליאור נרקיס. וואלה, לא מכיר אותו, אבל הלכתי כי אם היא אומרת אני בא, אין לי כוח לחגיגות אצלי בבית. עמדתי שם וראיתי אנשים שמנסים להיות שמחים, שעזבו את כל צרות היום-יום ובאו לראות קצת הופעות שישכיחו את האבטלה, העיר המתחרדת והשעמום. איזה חיוכים היו אצל הילדים, איזה כיף להם עם כל השערות סבתא והקצף הזה שעושה לבן בעיניים. הסתכלתי עליהם ואמרתי לעצמי שהם חייבים לשנות את המקום הזה, חייבים לא להתקלקל ולהבין שעושים דברים עבורם והם חייבים לשמור עליהם. עוד לא סיימתי את המחשבה ואחד מהם דפק לי פטיש בראש, אבל התנצל מיד אחר כך ואמר שהוא חשב שאני דוד שלו. לפחות היה מנומס.

אחר כך, בדרך הביתה, ראינו איך כל הרחובות מלוכלכים בכל מיני ניירות ומיכלי ספריי, וחשבתי איזה מסכנים פועלי העירייה שיצטרכו לנקות את הכל כדי שראש העירייה יספר לנו כמה העיר שלנו מבריקה ונקייה. לא יודע, אולי שמישהו יגיד לו שאם הוא היה שם יותר פחים, תולה שלטים שמבקשים לשמור על ניקיון וסדר ואולי גם מפזר כמה פקחים שהיו מחלקים דוחות למטנפים, אנשים היו לומדים שלא צריך ללכלך. אבל מה לזוהר ולזה, הוא הרי רוצה להיות נחמד עם כולם ושיגידו שהוא ראש עירייה מצוין. הוא לא הבין שראש עירייה טוב הוא כזה שגם גורם לתושבים שלו להרגיש שייכות ואכפתיות ממה שיש להם. אחר כך הוא מתעורר כששורפים לו מתקן שעשועים, ולא מבין למה לא העריכו. וואלה, מה אתה יודע מה זוהר, אולי זה קצת קשור אלייך?

יאללה, ביסלאמה.

תגובה אחת

  • אני חושבת שאתה איש מאוד מסכן. משפטים כמו "איזה ליאור נרקיס", כאילו לפני שלוש דקות הגעת לישראל אחרי חיים שלמים בבית המלוכה הבריטי. או משפט כמו "הוא לא רצה ולא ירצה אף פעם לחנך אותם, לשקם, לתת להם כלים להצליח. את האוכל הוא שולח להם בארגזים, את ההטבות בהנחות בארנונה ואת העיר הוא מקשט להם במקום לתת להם להבין שזה שלהם" כמות כזאת של התנשאות, כל כך הרבה תחושת עליונות אני מקבלת בחילה מעודף סוכר.
    לך הביתה תסתכל במראה ותכתוב כך: "אני… איש מאוד אומלל בתוך שלולית הצדק המוחלט שאני משכשך בה כראשן. כשאגדל ואהייה צפרדע אולי תבוא נסיכה ותנשק אותי. כמו בכל אגדה טובה אהפוך לנסיך ואוכל לברוח לארמון גדול על הגבעה שם מגיע לי לחיות".
    אתה איש מאוד מסכן ואני אישה מאוד אומללה שבזבזתי דקות ארוכות גם לקרוא את שכתבת וגם להגיב.

כל הזכויות שמורות המקור (c)