חדשות

גירעון הענק הצפוי מהשכונות החדשות מאיים על עתיד העיר

%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94_%d7%91%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%aa_%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a0%d7%94_7

בעירייה מרבים להתגאות בבנייה המאסיבית החדשה בשכונות "המחנה" ו"כרמי הנדיב", אולם בשנה הבאה המציאות עשויה לטפוח על פניה. ניתוח כלכלי מגלה כי הגידול החד במספר יחידות הדיור בעיר יגרום לגירעון עצום של 12.7 מיליון שקלים. "אם העירייה לא תביא כסף, היא גם תקבל פחות כסף ממשרדי הממשלה, ואז הבעיה עלולה להחמיר", מסביר האנליסט יוגב שרביט

עיריית קריית מלאכי צפויה להתמודד עם גירעון צפוי של 12.7 מיליון שקלים החל משנת התקציב 2018, שמקורן באכלוס כאלף יחידות דיור בשתי השכונות החדשות הנבנות בימים אלו בעיר – בני חיל (בשמה הקודם "המחנה) ו"כרמי הנדיב". כך עולה מבדיקת "המקור" בסיועו של האנליסט הכלכלי המתמחה בתחום הרשויות המקומיות, יוגב שרביט. "זוהי סכנה ממשית לעתידה של העיר", הזהיר שרביט.
עובדה ידועה היא שרשות מקומית, כל רשות מקומית, מוציאה יותר כסף על כל בית אב בשטחה לעומת הכספים שהיא מכניסה ממנו. בעוד תשלומי הארנונה מסתכמים לרוב בכמה אלפי שקלים בודדים בשנה, במקרה הטוב, הרי שההוצאות על כל בית אב גבוהות בהרבה. המשמעות הכלכלית הטהורה היא גירעון כספי שכן בעוד הרשות צריכה לספק לתושבים שירותי ניקיון פינוי אשפה, חינוך, תרבות ופנאי ושירותים נוספים בעלות גבוהה – היא מכניסה סכום זעום יחסית מתשלומי המיסים המקומיים, הם הארנונה.
רשויות מאוזנות מצליחות לאזן את תקציבן באמצעות מיסי ארנונה הנגבים מגורמים אחרים, שאינם התושבים – בדיוק לשם כך נוצרו איזורי תעשייה, המכניסים סכומי כסף גדולים יחסית, ולצד זאת אינם דורשים שירותים כלשהם למעט שירותי ניקיון מינוריים יחסית. כך, הכספים הנכנסים לקופתה של הרשות מאיזורי התעשייה, המסחר והתעסוקה שבה מכסים על הגירעון הנגרם כתוצאה מההבדל המשמעותי בין סך ההכנסות מכל בית אב לבין רמת ההוצאות בגינו.
כך למשל המועצה האזורית באר טוביה, השכנה לקריית מלאכי ובעלת מספר תושבים כמעט זהה, מכניסה ארנונה ממגורים בשיעור שנתי כולל של 27 מיליון שקלים, לעומת פוטנציאל של 29 מיליון שקלים. כלומר, סך הגבייה עומד על למעלה מתשעים אחוזים. לעומת זאת, ההכנסה של באר טוביה מארנונה שלא למגורים עומדת על 131.7 מיליון שקלים. בסך הכל, הכנסותיה העצמיות (כלומר הכנסות מתשלומי ארנונה למגורים ותעשייה, היטלים שונים וכו', שאינן ממשרדי ממשלה, מתרומות ומגופים אחרים) של באר טוביה, לרבות ארנונה מכל הסוגים, היטלים, תשלומים נוספים שונים ועוד, עומדות על 204.5 מיליון שקלים בשנה. הסכומים האלו נכונים לשנת 2015, ולפי ההערכות, בשנה וחצי שחלפו מאז הן אף עלו בצורה משמעותית.
לעומת זאת, עיריית קריית מלאכי מכניסה סכומים נמוכים בהרבה. סך ההכנסות השנתיות מארנונה למגורים של העירייה עומד על 10.5 מיליון שקלים בלבד בפועל – 18.5 מיליון שקלים פחות מבאר טוביה. זאת, בין היתר לאור נתוני הגבייה הנמוכים: בעוד פוטנציאל ההכנסות המקסימלי של העירייה מארנונה למגורים עומד על 25.4 מיליון שקלים, אחוז הגבייה עומד על פחות מחמישים אחוזים, כך על פי הנתונים.
ההבדלים ניכרים גם בכל הקשור לארנונה שלא ממגורים – כלומר מאיזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה – מהם מכניסה עיריית קריית מלאכי 46 מיליון שקלים – כמעט 86 מיליון שקלים פחות מבאר טוביה. זאת, גם אחרי ששלב א' של איזור התעשייה תימורים, הנמצא בבעלות העירייה ואמור היה לצמצם את הפערים הכלכליים בין הרשויות, הושלם כמעט לחלוטין.
למעשה, תליית התקוות באיזור התעשייה בתימורים נראית, על פי הנתונים, כמוגזמת יתר על המידה בכל מקרה: איזור התעשייה החדש צפוי להכניס לעירייה בשיאו כ-40 מיליון שקלים, אבל זה יקרה רק בעוד שנים ארוכות. כיום מכניס איזור התעשייה תימורים לפי גורמים בעירייה כעשרה מיליון שקלים בלבד בשנה. גם אחרי אכלוס מלא של איזור התעשייה, הפערים בין הרשויות יהיו רחוקים מלהצטמצם, שכן גם למועצה אזורית באר טוביה יש תכניות פיתוח משלה לאיזורי התעשייה בבעלותה – כך שהפערים עשויים אפילו לגדול.
על פי הנתונים של משרד הפנים, הכנסותיה של עיריית קריית מלאכי ממקורות עצמיים עומדות על 88.3 מיליון שקלים בלבד בשנה, 116 מיליון שקלים פחות מבאר טוביה, שכאמור מכניסה יותר מ-204 מיליון שקלים ממקורות הכנסה עצמיים.

כאלף יחידות דיור עד סוף השנה האזרחית

בעוד כחמישה חודשים, לקראת ראש השנה תשע"ח, צפוי אכלוס מאסיבי של מאות יחידות דיור בשתי השכונות החדשות הנבנות. בשכונת "בני חיל" צפויות להתאכלס כ-400 יחידות דיור בחמישה חודשים הקרובים, ואילו בשכונת "כרמי הנדיב" יתאכלסו כ-220 יחידות דיור. עד דצמבר השנה צפוי המספר לגדול לקרוב לאלף יחידות דיור בסך הכל, בשתי השכונות האלו ובעוד פרוייקט אחד שנמצא בימים אלו בבנייה במרכז העיר.
לפי ניתוח כלכלי שערכנו, הדבר צפוי לגרום לזינוק משמעותי בגירעון הכספי של עיריית קריית מלאכי. לצורך הניתוח חישבנו את סך הכנסותיה העצמיות של עיריית קריית מלאכי, העומדות כאמור על 88.3 מיליון שקלים. את סכום זה חילקנו למספר בתי האב הקיימים בעיר לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 6,123 בתי אב נכון לשנת 2015. התוצאות קובעות כי העירייה מוציאה מהכנסותיה העצמיות של על כל בית אב 14,421 שקלים בשנה. לעומת זאת, תשלום הארנונה הממוצע של בית אב עומד על 1,714 שקלים בשנה. כך שבפועל, נוצר גירעון מעשי של 12,707 ש"ח עבור כל בית אב בעיר.
איך הגירעון הזה נסגר? ובכן, הוא לא תמיד נסגר. לראיה, העובדה שעיריית קריית מלאכי נאלצה לעבור בעשור וחצי האחרונים שתי תכניות הבראה בנוסף לשתי תכניות התייעלות. כדי לסגור בכל זאת את הגירעון צריכה העירייה לנקוט בצעדי הבראה שונים, לרבות צמצום שירותים לתושבים. הגירעון יכול להיסגר גם באמצעות השתתפויות שונות ממשרדי הממשלה, העברת פרוייקטים שונים לתחום הפילנתרופיה וכמובן מענק איזון שמעביר משרד הפנים לעירייה, ועמד בשנת 2015 על כ-24 מיליון שקלים.

איזור התעשייה תימורים. אכלוסו חשוב לצמצום הגירעון

איזור התעשייה תימורים. אכלוסו חשוב לצמצום הגירעון

בפועל, לאחר אכלוס כמעט אלף יחידות דיור חדשות ההשתתפויות מטעם משרדי הממשלה אכן יגדלו ברמה מסויימת (אם כי לא ברמה קריטית, לאור שיטת ההתאמה הנהוגה במשרדי הממשלה, במסגרתה על כל שקל שהעירייה משקיעה, הממשלה משקיעה כספים נוספים. במקרה זה כלל לא בטוח שלעיריית קריית מלאכי יהיו את הכספים להשקיע כדי לקבל תקציבים נוספים מהממשלה). ואולם אין בכך כדי להספיק כדי לצמצם את הגירעון, שכן הכנסותיה העצמיות של העירייה אינן צפויות לגדול בצורה מהותית: איזור התעשייה בתימורים לא יכניס עוד מיליוני שקלים בטווח הזמן הנראה לעין, וגם מענק האיזון מהממשלה לא צפוי לגדול.
כך, נוצר מצב בו אכלוס של אלף יחידות דיור נוספות משמעותו גירעון צפוי נוסף של 12.7 מיליון שקלים מידי שנה. גם אם חלק מהגירעון ייסגר באמצעות השתתפויות נוספות של משרדי הממשלה, הרי שהדבר מגדיל את התלות של העירייה בהן, ומרחיק ממנה את עצמאותה באופן משמעותי. לגבי מענק האיזון, לאור השיטה של משרד הפנים הוא צפוי להתעדכן רק במהלך שנת 2019, כך שלמעשה העירייה תצטרך להתמודד כבר בטווח הזמן המיידי – ב-2018 – עם גירעון נוסף של מיליוני שקלים כתוצאה מהוספת יחידות הדיור החדשות.

הפיתרון נמצא מעבר לכביש, בבאר טוביה

"מי שאמר שלא תהיה עוד תכנית הבראה בקריית מלאכי עשוי לגלות מהר מאוד שאנחנו עומדים בפני עוד תכנית הבראה", אמר השבוע ראש האופוזיציה במועצת העיר, יוסי סולימני. "אני התרעתי על המצב הזה כבר לפני שנתיים, צעקתי את זה במועצת העיר, אבל לצערי לא נרשמה התייחסות לנושא", הוסיף.
לדברי סולימני – שהתייחס לבנייה המתוכננת בעיר של אלפי יחידות דיור נוספות מעבר לאלו שנבנות כיום – כדי להתמודד עם המצב הצפוי לה, על העירייה לחדול באופן מיידי מהנפקת היתרי בנייה נוספים. "לבנות זה דבר מבורך, אבל צריך לחשוב גם על איך מצליחים לעמוד במשמעותיות הכלכליות של זה. הדבר העיקרי נכון להיות שיכול למנוע קטסטרופה בהקשר הזה הוא בנייה מואצת באיזור התעשייה בתימורים, כך שהוא יאוכלס באופן מלא. לצד זאת, העירייה גם צריכה לפעול מחדש בכל הקשור להסכם ההכנסות שנחתם עם באר טוביה (במסגרתו סוכם כי העירייה תקבל 6 מיליון ש"ח בלבד בשנה, ה"ה). איזור התעשייה הזה צריך להיות בבעלותנו. אלו הדברים היחידים שיאפשרו לעיר להתרומם, והעירייה צריכה ללכת למשרד הפנים, למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה ולגרום להם להבין שבלי שהנושאים האלו יוקפצו לראש סדר העדיפויות, לא נצליח לתת שירותים הולמים לתושבי העיר בשנים הבאות".
כמו סולימני, גם אוריה אילו, תושב העיר במקור וכיום סטודנט לתואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת חיפה, מאמין שהפיתרון חייב להיות משולב: פיתוח מואץ של איזור התעשייה תימורים מצד אחד, ושינוי היסודות שעליהם נבנה הסכם ההכנסות עם המועצה האזורית באר טוביה. "אנחנו עומדים להתייצב בפני מצב מורכב, והתשובה אליו צריכה להיות הגדלת ההכנסות מאיזורי התעשייה שנמצאים היום בבעלות באר טוביה", אמר. "חייבת להיות התעוררות אזרחית בכל מה שקשור לחלוקת הכנסות, שתהיה דרישה אקטיבית מצד הציבור לחלוקה צודקת של המשאבים".
האנליסט יוגב שרביט, המתמחה בניתוח כלכלי של רשויות מקומיות ומנהל את הבלוג האינטרנטי "המדד המוניציפאלי", מסביר אף הוא שמשמעותם של הנתונים עשויה להיות קריסה כלכלית של עיריית קריית מלאכי. "העירייה תצטרך לגייס מיליוני שקלים נוספים, מעבר לתקציבה הנוכחי, כדי להמשיך לתת שירותים נאותים לתושבים, ולא פחות חשוב מכך – כדי להמשיך לקבל מספיק כסף ממשרד החינוך למשל, שעובד בשיטת ההתאמה", אמר. "אם העירייה לא תביא כסף, היא גם תקבל פחות כסף ממשרדי הממשלה, ואז הבעיה עלולה להחמיר עוד יותר".

בעירייה מבינים, אבל רואים גם יתרונות

למרות התחזיות הקודרות של סולימני, אילו ושרביט, יש מי שחושב שמדובר ברואי שחורות שאינם לוקחים בחשבון את כל הפרמטרים בגידולה של העיר. "המשמעות של גידול במספר התושבים הוא גם גידול בחיי המסחר בעיר, פיתוח של הדרישה לכוח אדם איכותי והשקעות כלכליות של גופים פרטיים באוכלוסיות החדשות שיגיעו ובאלו הישנות", אמר גורם במחלקת ההנדסה של העירייה השבוע. "יש חשיבות לכך שקריית מלאכי תגדל, בין היתר לאור העובדה שככל שנהיה יותר גדולים – יהיו לנו יותר מנופי לחץ על משרדי הממשלה, למשל", הוסיף. "אלו דברים שקשה למדוד במספרים אבסולוטיים ובשורת רווח כלכלי, אבל זה בהחלט משמעותי ומשפיע".
אבל למרות הגישה הזאת, נראה שגם בעירייה מבינים כי יש צורך בפיתרון מיידי לבעיית הגידול החד בהוצאות, לפחות עד שיווצרו מקורות הכנסה נוספים. בימים אלו שוקלים בעירייה לבקש ממשרד הפנים הלוואת גישור בסך מיליוני שקלים, וזאת על מנת להצליח להישאר עם הראש מעל המים עד להמשך האכלוס של איזור התעשייה בתימורים. הלוואה כזו אמנם תהווה מעין משקולת על צווארה של העירייה, והיא תצטרך להחזיר אותה בתוספת ריבית, אולם גורמי המקצוע שם משוכנעים כי הדבר לא יהווה בעיה של ממש נוכח התכנון לפיו ההכנסות מאיזור התעשייה החדש יגדלו במיליוני שקלים נוספים כבר בשנים הקרובות.
עם התחלת הבנייה בשכונות החדשות, הורה ליזמים ראש העירייה, אליהו זוהר, להימנע מבניית שטחי מסחר ותעסוקה פוטנציאליים, נוכח החשש כי הדבר יהווה פגיעה בעסקים הנמצאים בתחומיה של העיר הוותיקה. "השיקול של זה היה הכרחי, כי היה חשש אמיתי שברגע שייבנו שטחי מסחר בשכונות החדשות המרכזים המסחריים הישנים יגוועו למוות, אבל בדיעבד יכול להיות שזו הייתה טעות", הוסיף ואמר גורם במחלקת ההנדסה.
הוא סיכם: "שטחי מסחר היו יכולים להכניס לנו הרבה כסף, כי הארנונה שלהם גבוהה יחסית, אבל בסך הכל – זה בטל בשישים. ההחלטה שלנו צריכה להיות מערכתית, לקבוע מדיניות: עלינו להעדיף שטחי מסחר ותעסוקה על פני דירות חדשות. לפחות עד שיהיה לנו מספיק כסף כדי לממן את ההוצאות על הדירות החדשות".

הוסף תגובה