צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

חגיגת השכר של בכירי העירייה

מספר המשרות בעיריית קריית מלאכי זינק בתוך 5 שנים ביותר מ-20%. השכר הממוצע עלה ב-18.5%, אך לא בהכרח בזכות עליית שכר לעובדים הזוטרים. וארבעה עובדים בכירים נהנו מתוספות שכר של עשרות אחוזים – בתוך שנים מעטות. בדיקת "המקור": זה מה שקרה לתלושי השכר בעירייה בשנים האחרונות

פורסם

בתאריך

ארבעה עובדים בכירים בעירייה נהנו מתוספות שכר מצטברות בשיעור של עשרות אחוזים בתוך שנים בודדות. כך עולה מבדיקת עומק מקיפה שערך "המקור" השבוע ביחס לנתוני השכר בעיריית קריית מלאכי. הבדיקה התבססה על נתוני הממונה על השכר במגזר האוצר, המתפרסמים כחוק מידי שנה.

בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בכמות המשרות בעיריית קריית מלאכי: בעוד בשנת 2008 עמד מספר המשרות בעירייה על 214, הרי שכעבור חמש שנים בלבד, ב-2013, זינקה כמות המשרות ל-257, עלייה של למעלה מ-20 אחוזים בפרק זמן שנחשב קצר יחסית. את הנתון הזה אפשר לקשר, אולי, גם לתכנית ההבראה בה הייתה מצויה העירייה בין השנים 2004 ל-2007: עם עזיבתו של החשב המלווה בשנות תכנית ההבראה ולאחר שקופת העירייה אוזנה יחסית, נפרצו שערי העירייה והפוליטיקאים יכלו, במידה רבה, להכניס למערכת עובדים חדשים כרצונם.

ביסוס להערכה הזאת אפשר למצוא אולי בהשוואה מקבילה שערכנו בין הצמיחה במצבת כוח האדם בעיריית קריית מלאכי לבין עיריות אחרות: באותם שנים שבהן נרשמה צמיחה של כ-20% בכוח האדם בקריית מלאכי, נרשמה עלייה מתונה בהרבה בעיריית קריית גת, שם עלה מספר המשרות בפחות מ-13 אחוזים בחמש השנים שבין 2008 ל-2013. אפילו בעיריית אשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל ואחת האיתנות ביותר מבחינה כלכלית, צמחה מצבת כוח האדם בכ-15 אחוזים בלבד. גם עיריית קריית גת נחשבת לעתירת הכנסות, וזאת בזכות פארק התעשיות שנמצא בבעלות משותפת שלה ושל המועצות האזוריות יואב ושפיר.

רבים קושרים בין הגידול במשרות בעירייה בשנים האחרונות כפי שבא לידי ביטוי בנתוני דוח הממונה על השכר במשרד האוצר לבין הגירעון הגדול אליו הידרדרה העירייה, אולם לצד זאת, בדיקת "המקור" מעלה כי לא רק מספר המשרות בעירייה עלה בחמש השנים האחרונות, אלא גם השכר הממוצע זינק בשיעור חד במיוחד – הרבה מעבר לעליות השכר שנעשו במגזר הציבורי בשנים המקבילות. בעוד בשנת 2009 עמד השכר הממוצע בעירייה על 8,522 שקלים, הרי שכעבור 4 שנים הוא זינק ל-10,102 שקלים. מדובר בעלייה של 1580 שקלים, שהם לא פחות מ-18.5%, והכל, כאמור, בפרק זמן של 4 שנים בלבד.

גם בהקשר הזה ניגשנו לבדוק את העליות המקבילות בשכר המגזר הציבורי באותם השנים. בעוד כלל עובדי המגזר הציבורי במשק לא זכו כלל לעליית שכר בשנת 2010, בעיריית קריית מלאכי נרשמה עליית שכר ממוצעת של 8% בשנה הזאת אצל עובדי העירייה – מ-8,522 ש"ח ב-2009 ל-9,211 ש"ח ב-2010. בשנת 2011 זכו העובדים במגזר הציבורי לעליית שכר של 2.25% במסגרת הסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לבין משרד האוצר, אך בעיריית קריית מלאכי נרשמה עלייה כפולה ויותר מכך: השכר הממוצע עלה ל-9,647 ש"ח, שהם 4.8% יותר מהשכר הממוצע בשנה הקודמת. גם בשנת 2012 נמשכה המגמה ביתר שאת: עובדי המגזר הציבורי זכו להעלאת שכר של 1.75%, ואילו השכר הממוצע בעיריית קריית מלאכי זינק ב-4.7%, פי 2.7 מעליית השכר במגזר הציבורי במשק כולו – 10,102 ש"ח.

ולסיכום: בעוד במגזר הציבורי זכו לתוספות שכר בשיעור מצטבר של 4% בין השנים 2010 ל-2012, הרי שבעיריית קריית מלאכי המספר הזה הוכפל פי 4.6, ועליות השכר הממוצע הסתכמו בלא פחות מ-18.5 אחוזים.

עוד עשרות אחוזים לתלוש

אלא שבדיקתנו לא הסתכמה רק בנתונים יבשים. ביקשנו לבחון את נתוני עליות השכר בפועל, כלומר, העלייה הממוצעת הסופית ששולמה בתלושי השכר של העובדים במגזר הציבורי במשק, ולשם כך פנינו היו לדוחות בנק ישראל המספקים בפירוט את הנתונים הללו.

על פי בנק ישראל, השכר הממוצע במגזר הציבורי לא רק שלא עלה בשנת 2010, אלא ירד בשיעור של 0.9%. להזכירכם, כאמור מעלה, באותה השנה ממש קפץ השכר הממוצע בעיריית קריית מלאכי ב-8%. שנה אחר כך, ב-2011, עלה השכר הממוצע במגזר הציבורי, בפועל, ב-2.02%, ואילו בעיריית קריית מלאכי זינק השכר בפועל ב-4.8%. עוד שנה חלפה, ועליית השכר בפועל במגזר הציבורי עמדה על 2.72%, ובעיריית קריית מלאכי, שוב כאמור – 4.7%.

גם בשכר החציוני (הסכום שחצי מהעובדים מרוויחים פחות ממנו וחצי מהעובדים למעלה ממנו) בעירייה נרשם זינוק משמעותי במיוחד. בעוד השכר החציוני עמד בשנת 2011 על 5,408 שקלים, הרי שב-2012 הוא עלה ל-8,006 ש"ח. מדובר בעלייה של 2,598 שקלים בשכר החציוני, שמהווים זינוק של 48% בשכר החציוני בשנה הקודמת. בחודש מאי 2012, כדאי להזכיר, נעצר ראש העירייה לשעבר מוטי מלכה ועימו עוד כמה מבכירי העירייה. "היה כאוס מטורף בעירייה והמספרים הכלכליים של הגירעון שנוצר באותה השנה מעידים על זה טוב יותר מכל דבר אחר", אמר השבוע גורם בכיר בעירייה עימו שוחחנו.

למרות הדברים, בדיקת "המקור" מוכיחה כי שנת 2012 הייתה אולי שנה שבה עובדי העירייה נהנו מעליות שכר משמעותיות, אולם בקרב דרג העובדים הבכיר – עליות השכר היו משמעותיות הרבה יותר, ובעיקר החלו הרבה קודם לכן.

בתקציב 2015, שאושר בשבוע שעבר על ידי מועצת העיר, נרשם גידול של 4% בסעיף הוצאות שכר העובדים בעירייה. הגידול הזה מתווסף להרחבות משמעותיות שכבר בוצעו בעבר בסעיף התקציבי הספציפי הזה: בכל שנת תקציב חל גידול של בין 2 ל-4 אחוזים בשכר העובדים. בפועל, מדובר לעיתים קרובות על גידול משמעותי אפילו יותר.

במהלך ישיבת המועצה התייחס לסוגיה הזו חבר המועצה האופוזיציה, דוד גלעם. "יש בעלי תפקידים שלפני שש שנים קיבלו משכורת איקס והיום הם מקבלים משכורת איקס כפול 2", אמר יו"ר סיעת "קריית מלאכי אחרת". לדברי גלעם, "הבעיה המרכזית בתקציב היא השכר, ואם לא נקטין את השכר, נמשיך להטיל גזירות כדי לממן אותו".

ספק אם אפילו גלעם יכול היה לנחש עד כמה דבריו היו מחוברים לקרקע. בדיקת "המקור" מעלה כי תוספות השכר להן זכו מספר מצומצם יחסית של עובדים בכירים בעירייה מסתכמות בעשרות אחוזים, כאשר במשמעות התקציבית מדובר על מאות אלפי שקלים בשנה.

על פי הבדיקה שערכנו, ארבעה נושאי תפקידים בכירים בעירייה זכו בשנים האחרונות לשדרג באופן מהותי את שכרם, במקרה אחד אפילו עד כדי כמעט 60% תוספת. כך למשל גזבר העירייה, גבי שוורץ, שפרש לגמלאות לפני כשנה, זכה לתוספות שכר בשיעור מצטבר של 23.7% בתוך חמש שנים בלבד. בשנת 2008 היה שכרו של שוורץ 28,093 ש"ח, ואילו כעבור חמש שנים זינק השכר עד ל-34,766 ש"ח. שוורץ נהנה באופן עקבי, מידי שנה, מתוספות שכר שרבים מאיתנו יכולים להתקנא בהן: בשנת 2009 הוא זכה לתוספת שכר בשיעור 1.37%; שנה אחר כך, ב-2010, זכה שוורץ לתוספת שכר משמעותית במיוחד: שכרו זינק ב-9.77% בתוך שנה אחת. עוד שנה חלפה, וב-2011 עמדה תוספת השכר של שוורץ על 2.79% משכרו. בשנת 2012 שוב נרשם זינוק משמעותי בתלוש השכר של שוורץ בסוף החודש: 6.1% נוספים לשכרו. בשנת 2013 זכה שוורץ לתוספת של עוד 1.98% לשכרו, שהתייצב ערב פרישתו על 34,766 ש"ח. בסה"כ, כאמור, זכה שוורץ לתוספת מצטברת בשיעור של 23.7 אחוזים, שהם 6,673 שקלים בחודש, והכל בתוך חמש שנים בלבד – מ-2008 ועד יום עזיבתו את תפקידו בעירייה.

לשוורץ, כמובן, לא לבד. קצין הביטחון של העירייה, אריה יוסף, זכה גם הוא לתוספות שכר נאות בשנים האחרונות. ב-2010 עמד שכרו החודשי של יוסף על 15,457 שקלים בממוצע, ואילו כעבור שנתיים בלבד, ב-2012, זינק התלוש החודשי שלו ל-20,493 ש"ח. בסך הכל, מדובר על עלייה של 32.5% בתוך כשנתיים. על פי הדוח האחרון שפורסם על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר, שכרו של יוסף קטן ב-5.15% בשנת 2013, והתייצב על 19,437 שקלים, שמהווים גידול של 26% לעומת שכרו שלוש שנים קודם לכן.

מי נהנה מעליית השכר הממוצע?

יוסף ושוורץ הם רק הקדימונים לתוספות השכר הגדולות בהרבה להן זכו עוד שני עובדים בכירים בעירייה: מנהל מחלקת החינוך, שמעון עמר, ומנהל מחלקת כוח האדם, אבי עמית.

באופן יחסי, עמית הוא שיאן עליות השכר בעירייה: בפרק זמן של שלוש שנים בלבד הוא זכה לעליות שכר מצטברות של 42%, ממוצע של 13.8% בשנה. בשנת 2009 עמד שכרו של עמית על 15,869 ש"ח בממוצע בחודש, וכבר בשנת 2010 הוא זכה לעלייה משמעותית של 15.54% בשכרו, ל-18,335 שקלים. כעבור שנה נוספת עמד שכרו על 20,461 ש"ח, שמהווים זינוק של 11.59% בשכרו לעומת השנה שקדמה לה. עוד שנה עברה, ותלוש השכר של עמית המשיך להתנפח: בשנת 2012 עמד שכרו על 22,462 שקלים בחודש, עלייה של 9.78% לעומת השנה הקודמת. במצטבר, בתוך שלוש שנים בלבד עמית זכה לתוספות שכר בסך כולל של 6,593 שקלים בחודש, המהווים כאמור 42% תוספת לעומת שכרו בשנת 2009. בשנת 2013 עלה שכרו של עמית ב-0.43%, שיעור מתון מאוד יחסית לתוספות השכר שקיבל בשנים הקודמות. בממוצע חמש-שנתי (2009-2013) עלה שכרו של עמית ב-8.4% בממוצע בכל שנה. יש לציין כי בעת קבלתו לעבודה של עמית, ברבעון האחרון של שנת 2007, אישרה מליאת מועצת העיר שכר של 50% משכר מנכ"ל עבור משרתו. שכר מנכ"ל כיום עומד על 30,794 ש"ח בחודש, כך שמחצית הסכום עומד על 15,397 שקלים. זהו הסכום שעמית גם הרוויח, לערך, עד שנת 2009.

מנהל מחלקת החינוך, שמעון עמר, זכה לתוספת השכר המשמעותית ביותר מאז הגעתו לעירייה ועד היום. עם זאת, כפי שנפרט מיד בהמשך, מרבית עליית שכרו מקורה בלימודי תעודה שהשלים – והביאה להתאמת שכרו לנהוג בשנת 2007 היה שכרו של עמר 13,997 ש"ח, וכעבור 6 שנים זינק בשיעור מצטבר של 59%. עיקר עליית השכר של עמר התרחשה בשנת 2008, אז שכרו זינק בשיעור של 54.79%, מ-13,997 שקלים בחודש בממוצע ב-2007 ל-21,666 ש"ח בממוצע בחודש בשנה שלאחר מכן. בשנת 2009 קטן שכרו של עמר בשיעור של 3.58%, אולם כעבור שנה נוספת, ב-2010, זינק שכרו שוב בשיעור משמעותי של 20.76%, עד ל-25,227 ש"ח. בשנים 2011 ו-2012 שב שכרו של עמר להתעדכן כלפי מטה, וירד בשיעורים של 12.21% ו-0.3% (בהתאמה). בשנת 2013 עלה שכרו של מנהל מחלקת החינוך ב-0.85%. בממוצע, עלה שכרו של עמר בשיעור של 8.4% בשנה בין השנים 2007 ל-2013.

בתחשיב רב שנתי, עליות השכר של עמית, שוורץ, יוסף ועמר תרמו כ-900 שקלים מתוך עליית השכר הממוצעת בעירייה בחמש השנים האחרונות. כלומר, בזמן ששכר הברוטו הממוצע בעירייה עלה בשנים 2009-2012 ב-1580 ש"ח, החלק היחסי של ארבעת העובדים הללו הוא כ-891 שקלים מתוך סכום זה, ובאחוזים: 56%. יתר העובדים בעירייה אחראים רק על יתרת הסכום בהעלאת השכר הממוצע, 689 שקלים, המהווים 44% מעליית השכר המצטברת בתחשיב הרב שנתי. ובמילים אחרות: חלק גדול מהעובדים הפשוטים בעירייה, מרוויחי השכר הנמוך, לא חשו במיוחד את עליית השכר הממוצע בעירייה – ומי שמשך את הממוצע כלפי מעלה היו בעיקר העובדים הבכירים, שנהנו משכר גבוה במיוחד, שבשנים האחרונות הלך ותפח, כפי שעולה מבדיקת "המקור".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -

חדשות

תושבים מתלוננים: ריחות חריפים העולים מכיוון מתקן השפכים בתימורים משבשים את שגרת חיינו

לטענת התושבים, הריחות נידפים בעיקר בשעות הערב המאוחרות והופכים את השהייה מחוץ למבנה סגור לבלתי אפשרית. "מתקן שפכים לא אמור לייצר ריחות כאלה", אמר אחד מהם. המשרד להגנת הסביבה בתגובה: "המשרד קורא לתושבים שסובלים מהמטרדים לדווח למוקד הסביבה בזמן אמת על-מנת לאתר את מקור הריח"

פורסם

בתאריך

על ידי

ריחות לא נעימים המשפיעים על שגרת חייהם של תושבי קריית מלאכי והמועצות האזוריות הגובלות עימה היו במהלך השנים דבר שבשגרה.
בין אם מדובר ברפתות המושבים השונים, בין אם במפעלים השוכנים באזורי התעשייה הסמוכים או בין אם בביובים והמזבלות בסביבה- סבלו תושבי העיר והאזור כולו מריחות כאלה ואחרים, אולם "התרגלו" לחיות עמם ועברו על כך לסדר היום.

אלא שכעת, ומפניות רבות של תושבים ובעלי עסקים למערכת "המקור", עולה כי ריחות חריפים הנידפים מכיוונו של מתקן השפכים בסמוך לאזור התעשייה תימורים הופכים את חייהם של תושבי קריית מלאכי וסביבתה הקרובה לבלתי נסבלים. לטענתו של אחד מתושבי העיר, הריחות מתגברים בעיקר בשעות הערב המאוחרות- במה שלטענתו מדליק נורה אדומה באשר למקורם, "בחודשים האחרונים הריחות העולים מכיוון מתקן הפשכים הפכו את חיינו לבלתי אפשריים", אמר תושב המתגורר בקריית מלאכי בסמוך לתחנת הדלק "פז", שהוסיף: "הריחות מתגברים בעיקר בשעות הערב המאוחרות, במה שמגביר את התחושה שנעשים לכאורה מעשים שאינם תואמים את נהלי המשרדים הממשלתיים. מתקן שפכים לא אמור לייצר ריחות כאלה", הסביר.

תושב אחר, המתגורר באחד ממושבי המועצה האזורית באר טוביה הסמוכים למתקן השפכים, סיפר כי מדובר בריחות חריפים במיוחד הנידפים בשניים-שלושה ימים במהלך השבוע, ואשר גורמים לתושבי היישוב והסביבה להישאר בבתיהם, "לפעמים אי אפשר לעמוד מחוץ למבנה סגור ברדיוס של מספר קילומטרים בעקבות הריחות הנוראיים. מדובר במכה של ממש שמישהו חייב לבדוק את מקורה ולשים לה סוף", אמר.

כידוע, מתקן הטיפול בשפכים האזורי הממוקם בסמוך לאזור התעשייה תימורים (מול צומת קסטינה) משרת את שפכי קרית מלאכי והאזור המזרחי של המועצה אזורית באר טוביה.

בדו"ח של תאגיד המים ת.מ.ר מדצמבר 2016 נכתב כי "המתקן סובל מזה מספר שנים מחריגות באיכות השפכים הנכנסים. לאורך כל חודשי השנה מוזרמים אליו שפכים חריגים בעומסים ביולוגיים וכימיים גבוהים- למרות התראות חוזרות בכל חודש ללא שום בקרה על איכות השפכים. שפכים אילו פוגעים בתהליך הביולוגי וגורמים לחריגות באיכות הקולחין: שפכי רפתות ממשיכים להגיע מקווי באר טוביה, שפכי משחטות ממשיכים להגיע מקווי באר טוביה עמוסים במלחים, דם ושומנים. חלקי עופות הגיעו במהלך מרבית השנה רק בחודש דצמבר הופסקה הזרמתם, אך עדיין מגיעים מדי מספר ימים. המתקן מתאפיין בהזרמות יומיות חריגות מדי פעם של שפכים גולמיים עם ריכוזי עומס אורגני גבוהים מאוד, וזאת ככל הנראה ממקורות הזיהום המתוארים לעיל".

עם זאת, לא ברור האם החריגות המתוארות הם מקור הריחות החריפים העולים מכיוונו של המתקן. "אותנו לא מעניין מה מקור הריח ומה עושים שם. אנחנו רוצים ששגרת החיים שלנו תחזור לקדמותה ושנוכל לצאת מהבית גם בשעות הערב המאוחרות בלי לשים את החולצה על הפנים. האם זו בקשה מוגזמת מידי?", סיכם תושב העיר.

מהמועצה האזורית באר טוביה נמסר בתגובה כי "שאלות בעניין זה יש להפנות לתאגיד ת.מ.ר".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "לאחרונה התקבלו במשרד להגנת הסביבה תלונות ציבור בנושא מטרדי ריח ביוב בקרית מלאכי, שמצויות כעת בהליך בדיקה ובירור על-ידי אנשי המקצוע. המשרד קורא לתושבים שסובלים מהמטרדים לדווח למוקד הסביבה בזמן אמת על-מנת לאתר את מקור הריח של המשרד להגנת הסביבה ב-6911* לצורך בדיקת התלונות, וימשיך לעקוב אחר הנושא".
מתאגיד המים ת.מ.ר לא התקבלה תגובה עד פרסום הכתבה.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

מלכה הודיע כי יתמודד – התושבים הגיבו בזעם

ראש העיר לשעבר הכריז אתמול כי יתמודד על האפשרות לשוב לתפקיד ממנו הודח לאחר הרשעתו בפלילים, וקיבל מבול של תגובות שליליות בפייסבוק. גורם במחנהו: "נבהלנו מכמות המגיבים נגדו, היינו בטוחים שההתמודדות שלו תתקבל אחרת". מלכה עצמו אמר: "בטוח שנצליח להוביל את העיר לעתיד טוב"

פורסם

בתאריך

על ידי

שש שנים אחרי שהודח מתפקידו לאחר שהודה והורשע בעבירות של הטרדה מינית, הפרת אמונים ועבירות על חוק התכנון והבנייה, הודיע אתמול (חמישי) ראש העיר לשעבר מוטי מלכה על חזרתו לזירה הפוליטית. בהודעה שפורסמה בעמוד הפייסבוק של עיתון "מה נשמע" הודיע מלכה כי יתמודד על ראשות העיר בבחירות בעוד ארבעה חודשים. "החלטתי להעדיף את טובת קרית מלאכי על פני טובתי האישית", אמר מלכה. הפוסט עם ההודעה בפייסבוק זכה למבול של תגובות זועמות של תושבים המתנגדים לחזרתו של ראש העיר לשעבר לחיים הפוליטיים, לאור הרשעתו בפלילים ומעשיו בתקופת כהונתו.
בהודעה שפרסם מלכה הוא כתב: "בחודשים האחרונים זכיתי לפניות רבות מתושבים בעיר ומצד אנשי ציבור מכל המגזרים המביעים בי את תמיכתם וקוראים לי להתמודד לראשות העיר בבחירות שיתקיימו בע"ה בסוף חודש אוקטובר. אני בטוח שיחד אתכם ובשילוב חברים נוספים המאמינים בדרך נצליח להוביל את העיר שלנו אל עתיד טוב יותר. קרית מלאכי זקוקה בימים אלה יותר מתמיד למנהיגות מובילה, יוזמת ופורצת דרך. ניסיון העבר מלמד שיש בכוחי להפוך את היישוב בו אנו חיים למקום טוב יותר. אני קורא לכם להצטרף אליי תוך הבטחה לעשות לילות כימים למען עתידנו ועתיד ילדינו".
התגובות לא איחרו לבוא, ובעוד את התגובות החיוביות לחזרתו של מלכה אפשר היה לספור על כף יד אחת, עשרות תושבים שפכו אש וגופרית על הודעתו. "אדם שידיו מוכתמות בהטרדת נשים, אסור לו לשרת במשרה כזו! פשוט אסור!", כתבה תושבת אחת והוסיפה: "תתבייש". תושב אחר כתב "בושה וחרפה", ותושב נוסף היה ציורי וכתב: "אם הוא יקבל יותר משלושה קולות צריך לצבוע את הקריה בכחול ולזרוק אותה לים". תגובות שליליות נוספות שהופיעו בפוסט נמחקו.
מירי פורסט, אחת המתלוננת שמלכה הודה כי ביצע בה עבירות מין ואף שילם לה פיצויים במסגרת הסדר הטיעון, כתבה בדף הפייסבוק הפרטי שלה כי היא "הוכתה בתדהמה" כששמעה על כוונתו של מלכה לחזור אל "זירת הפשע", כדבריה, והוסיפה: "אם השפל, הסוטה המנוול לא יסיר את מועמדותו שהגיש לראשות העיר, (אני, ה"ה) מקווה שתושבי קרית מלאכי יעשו הכל כדי שהוא לא יכנס שוב לבית בו העיז לבצע בכוח השררה את מעשיו הנבזים".
פעיל במחנהו של מלכה – שמקווה לקבל את תמיכתם של הקהילה האתיופית – אמר כי במחנה הופתעו מעוצמת ההתנגדות שהופיעה בפייסבוק. "צפינו את זה שיהיה גל של דיבורים בנושא הזה, אבל לא חשבנו שזה יהיה בהיקף כזה. שמונים אחוז מהתגובות היו שליליות וגם המגיבים בעד היו בעלי אינטרס כזה או אחר. כמעט לא היו אנשים מן השורה, עמך, שהגיבו בעד. רגע של הכרזה אמור להיות משהו חגיגי, וכאן זה לא היה המצב לצערי. אבל אני מאמין שזה עוד יתהפך והציבור יבין שמוטי צריך לחזור לראשות".
לחץ להמשך קריאה

חדשות

הקרב על החנייה

גבריאל אדינייב, תושב העיר בעל 105 אחוזי נכות, פנה לעירייה בבקשה לקבל חניית נכים מסומנת סמוך למקום מגוריו- אולם סורב בטענה שבחצר ביתו ישנה חניה מאושרת בטאבו: "אין לי שום חניה בחצר הבית. אני לא יודע מאיפה הביאו את זה", אמר אדינייב. העירייה בתגובה: "על פי המסמכים שהגיש התושב הוא אינו זכאי על פי חוק לחניית נכה. קיימת זכות ערעור"

פורסם

בתאריך

על ידי

ועדות שונות של הביטוח הלאומי קבעו והכריעו כי גבריאל אדינייב, תושב קריית מלאכי המתגורר בשכונת חב"ד בעיר, הוא נכה 105 אחוזים. אם כך, מדוע עיריית קריית מלאכי ממאנת מלהעניק לו את מקום החנייה לנכה כמתבקש על פי החוק? אם תשאלו אותו, כנראה שמדובר בזלזול של ממש.

נכותו של אדינייב מתאפיינת בעיקר בפלג גופו העליון, מה שמקשה על הליכתו וניידותו. לדבריו, הוא פנה לפני מספר חודשים אל העירייה בבקשה לקבל את חניית הנכה המגיעה לו על פי חוק בסמוך לביתו- אולם שם, כך לטענתו, החל שלב ההתחמקויות: "פניתי בתחילה לראש העיר אליהו זוהר, שהבטיח לי שיטפל בזה תוך ימים ספורים ושבעירייה ידאגו לחניית נכים עד 200 מטר מהבית, כפי שכתוב בחוק. לצערי זה לא קרה", סיפר אדינייב בשיחה עם "המקור" השבוע, והוסיף: "מאז אותה הבטחה לא קרה שום דבר. עד היום אני מחכה לחניה".

אלא שאדינייב לא התייאש, וחזר ללשכתו של ראש העירייה בשנית- שם קיבל לטענתו תשובה שונה לחלוטין, "אמרו לי שאין אפשרות לתחום חניה בסמוך לבית מכיוון שיש דיירים מסביב שדורשים חניות גם הם", אמר אדינייב, שציין כי זוהר הבטיח לו שוב באותו מעמד שידאג לטפל בבקשתו לחנייה.

"עבר מאז הרבה מאוד זמן. אותי לא מעניין מה קורה עם הדיירים האחרים. אני נכה לא מרצון. אם בביטוח הלאומי קבעו שאני נכה ושמגיעה לי חניה מדוע בעירייה ממשיכים לטרטר אותי? יש לי את כל המסמכים כך שאני לא מבין למה בעיריית קריית מלאכי מחליטים להתעלם מהבקשה הכל כך בסיסית שלי", תהה אדינייב, שציין כי בעיית החנייה הופכת עבורו חמורה שבעתיים בשל היותו מתגורר בסמוך למתחם האירועים חמ"ה שבשכונת חב"ד בעיר, "בימים בהם יש אירועים אני נאלץ לחנות בכניסה לשכונה וללכת את כל הדרך הביתה ברגל, משימה שעבורי היא כמעט בלתי אפשרית", הוסיף אדינייב בכאב.

אלא שעל העירייה בקשתו של אדינייב לא עשתה רושם, ובחודש נובמבר האחרון היא שלחה אליו מכתב רשמי שמבשר לו כי הוא לא זכאי לקבל חניה בסמוך לביתו: "הבקשה שהגשת נבדקה והוחלט שאינה עומדת בקריטריונים כפי שהעירייה פרסמה. לצערנו בקשתך נדחית כיוון שיש לך חניה מאושרת בחצר הבית ומאושרת על ידי הטאבו", נכתב שם. אדינייב לעומת זאת, לא מבין על איזה חניה העירייה מדברת: "אין לי שום חניה בחצר הבית. אני לא יודע מאיפה הביאו את זה".

גם ילדיו של אדינייב, שמלווים את אביהם בניסיונותיו לקבל את חניית הנכה לה הוא זכאי לטענתו על פי חוק, מספרים על יחס מזלזל מצידה של העירייה. בתו, אנג'לינה, מספרת כי אחד מאנשי העירייה אף הגדיל לעשות והטיח בפני אביה כי לא משנה מה יקרה- הוא ידאג אישית שאביה לא יקבל את חניית הנכה. "אני לא אחשוף את שמו כדי לא להביך אותו, אבל מסתבר שחלק מהאנשים החליטו משום מה להפוך את הטיפול בנו לאישי", אמרה השבוע אדינייב, שהוסיפה: "ניסינו לפנות בדרכים נעימות וכרגע לא קורה עם זה שום דבר. במידה ובעירייה יחליטו להמשיך בגישה הזו נשקול את המשך צעדינו, לרבות פניה דרך בית משפט. אם בעירייה לא יתפכחו וידאגו להקצות לאבא שלי חניה כפי שמגיע לו בחוק אני מניחה שנפנה לערכאות משפטיות", סיכמה.

מעיריית קרית מלאכי נמסר בתגובה: "על פי המסמכים שהגיש התושב, הוא אינו זכאי על פי החוק לחניית נכה. קיימת זכות ערעור ובאם יוגשו המסמכים הרלוונטיים, יתקיים דיון נוסף".

לחץ להמשך קריאה