צור עימנו קשר

חדשות

חגיגת השכר של בכירי העירייה

מספר המשרות בעיריית קריית מלאכי זינק בתוך 5 שנים ביותר מ-20%. השכר הממוצע עלה ב-18.5%, אך לא בהכרח בזכות עליית שכר לעובדים הזוטרים. וארבעה עובדים בכירים נהנו מתוספות שכר של עשרות אחוזים – בתוך שנים מעטות. בדיקת "המקור": זה מה שקרה לתלושי השכר בעירייה בשנים האחרונות

פורסם

בתאריך

ארבעה עובדים בכירים בעירייה נהנו מתוספות שכר מצטברות בשיעור של עשרות אחוזים בתוך שנים בודדות. כך עולה מבדיקת עומק מקיפה שערך "המקור" השבוע ביחס לנתוני השכר בעיריית קריית מלאכי. הבדיקה התבססה על נתוני הממונה על השכר במגזר האוצר, המתפרסמים כחוק מידי שנה.

בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בכמות המשרות בעיריית קריית מלאכי: בעוד בשנת 2008 עמד מספר המשרות בעירייה על 214, הרי שכעבור חמש שנים בלבד, ב-2013, זינקה כמות המשרות ל-257, עלייה של למעלה מ-20 אחוזים בפרק זמן שנחשב קצר יחסית. את הנתון הזה אפשר לקשר, אולי, גם לתכנית ההבראה בה הייתה מצויה העירייה בין השנים 2004 ל-2007: עם עזיבתו של החשב המלווה בשנות תכנית ההבראה ולאחר שקופת העירייה אוזנה יחסית, נפרצו שערי העירייה והפוליטיקאים יכלו, במידה רבה, להכניס למערכת עובדים חדשים כרצונם.

ביסוס להערכה הזאת אפשר למצוא אולי בהשוואה מקבילה שערכנו בין הצמיחה במצבת כוח האדם בעיריית קריית מלאכי לבין עיריות אחרות: באותם שנים שבהן נרשמה צמיחה של כ-20% בכוח האדם בקריית מלאכי, נרשמה עלייה מתונה בהרבה בעיריית קריית גת, שם עלה מספר המשרות בפחות מ-13 אחוזים בחמש השנים שבין 2008 ל-2013. אפילו בעיריית אשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל ואחת האיתנות ביותר מבחינה כלכלית, צמחה מצבת כוח האדם בכ-15 אחוזים בלבד. גם עיריית קריית גת נחשבת לעתירת הכנסות, וזאת בזכות פארק התעשיות שנמצא בבעלות משותפת שלה ושל המועצות האזוריות יואב ושפיר.

רבים קושרים בין הגידול במשרות בעירייה בשנים האחרונות כפי שבא לידי ביטוי בנתוני דוח הממונה על השכר במשרד האוצר לבין הגירעון הגדול אליו הידרדרה העירייה, אולם לצד זאת, בדיקת "המקור" מעלה כי לא רק מספר המשרות בעירייה עלה בחמש השנים האחרונות, אלא גם השכר הממוצע זינק בשיעור חד במיוחד – הרבה מעבר לעליות השכר שנעשו במגזר הציבורי בשנים המקבילות. בעוד בשנת 2009 עמד השכר הממוצע בעירייה על 8,522 שקלים, הרי שכעבור 4 שנים הוא זינק ל-10,102 שקלים. מדובר בעלייה של 1580 שקלים, שהם לא פחות מ-18.5%, והכל, כאמור, בפרק זמן של 4 שנים בלבד.

גם בהקשר הזה ניגשנו לבדוק את העליות המקבילות בשכר המגזר הציבורי באותם השנים. בעוד כלל עובדי המגזר הציבורי במשק לא זכו כלל לעליית שכר בשנת 2010, בעיריית קריית מלאכי נרשמה עליית שכר ממוצעת של 8% בשנה הזאת אצל עובדי העירייה – מ-8,522 ש"ח ב-2009 ל-9,211 ש"ח ב-2010. בשנת 2011 זכו העובדים במגזר הציבורי לעליית שכר של 2.25% במסגרת הסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לבין משרד האוצר, אך בעיריית קריית מלאכי נרשמה עלייה כפולה ויותר מכך: השכר הממוצע עלה ל-9,647 ש"ח, שהם 4.8% יותר מהשכר הממוצע בשנה הקודמת. גם בשנת 2012 נמשכה המגמה ביתר שאת: עובדי המגזר הציבורי זכו להעלאת שכר של 1.75%, ואילו השכר הממוצע בעיריית קריית מלאכי זינק ב-4.7%, פי 2.7 מעליית השכר במגזר הציבורי במשק כולו – 10,102 ש"ח.

ולסיכום: בעוד במגזר הציבורי זכו לתוספות שכר בשיעור מצטבר של 4% בין השנים 2010 ל-2012, הרי שבעיריית קריית מלאכי המספר הזה הוכפל פי 4.6, ועליות השכר הממוצע הסתכמו בלא פחות מ-18.5 אחוזים.

עוד עשרות אחוזים לתלוש

אלא שבדיקתנו לא הסתכמה רק בנתונים יבשים. ביקשנו לבחון את נתוני עליות השכר בפועל, כלומר, העלייה הממוצעת הסופית ששולמה בתלושי השכר של העובדים במגזר הציבורי במשק, ולשם כך פנינו היו לדוחות בנק ישראל המספקים בפירוט את הנתונים הללו.

על פי בנק ישראל, השכר הממוצע במגזר הציבורי לא רק שלא עלה בשנת 2010, אלא ירד בשיעור של 0.9%. להזכירכם, כאמור מעלה, באותה השנה ממש קפץ השכר הממוצע בעיריית קריית מלאכי ב-8%. שנה אחר כך, ב-2011, עלה השכר הממוצע במגזר הציבורי, בפועל, ב-2.02%, ואילו בעיריית קריית מלאכי זינק השכר בפועל ב-4.8%. עוד שנה חלפה, ועליית השכר בפועל במגזר הציבורי עמדה על 2.72%, ובעיריית קריית מלאכי, שוב כאמור – 4.7%.

גם בשכר החציוני (הסכום שחצי מהעובדים מרוויחים פחות ממנו וחצי מהעובדים למעלה ממנו) בעירייה נרשם זינוק משמעותי במיוחד. בעוד השכר החציוני עמד בשנת 2011 על 5,408 שקלים, הרי שב-2012 הוא עלה ל-8,006 ש"ח. מדובר בעלייה של 2,598 שקלים בשכר החציוני, שמהווים זינוק של 48% בשכר החציוני בשנה הקודמת. בחודש מאי 2012, כדאי להזכיר, נעצר ראש העירייה לשעבר מוטי מלכה ועימו עוד כמה מבכירי העירייה. "היה כאוס מטורף בעירייה והמספרים הכלכליים של הגירעון שנוצר באותה השנה מעידים על זה טוב יותר מכל דבר אחר", אמר השבוע גורם בכיר בעירייה עימו שוחחנו.

למרות הדברים, בדיקת "המקור" מוכיחה כי שנת 2012 הייתה אולי שנה שבה עובדי העירייה נהנו מעליות שכר משמעותיות, אולם בקרב דרג העובדים הבכיר – עליות השכר היו משמעותיות הרבה יותר, ובעיקר החלו הרבה קודם לכן.

בתקציב 2015, שאושר בשבוע שעבר על ידי מועצת העיר, נרשם גידול של 4% בסעיף הוצאות שכר העובדים בעירייה. הגידול הזה מתווסף להרחבות משמעותיות שכבר בוצעו בעבר בסעיף התקציבי הספציפי הזה: בכל שנת תקציב חל גידול של בין 2 ל-4 אחוזים בשכר העובדים. בפועל, מדובר לעיתים קרובות על גידול משמעותי אפילו יותר.

במהלך ישיבת המועצה התייחס לסוגיה הזו חבר המועצה האופוזיציה, דוד גלעם. "יש בעלי תפקידים שלפני שש שנים קיבלו משכורת איקס והיום הם מקבלים משכורת איקס כפול 2", אמר יו"ר סיעת "קריית מלאכי אחרת". לדברי גלעם, "הבעיה המרכזית בתקציב היא השכר, ואם לא נקטין את השכר, נמשיך להטיל גזירות כדי לממן אותו".

ספק אם אפילו גלעם יכול היה לנחש עד כמה דבריו היו מחוברים לקרקע. בדיקת "המקור" מעלה כי תוספות השכר להן זכו מספר מצומצם יחסית של עובדים בכירים בעירייה מסתכמות בעשרות אחוזים, כאשר במשמעות התקציבית מדובר על מאות אלפי שקלים בשנה.

על פי הבדיקה שערכנו, ארבעה נושאי תפקידים בכירים בעירייה זכו בשנים האחרונות לשדרג באופן מהותי את שכרם, במקרה אחד אפילו עד כדי כמעט 60% תוספת. כך למשל גזבר העירייה, גבי שוורץ, שפרש לגמלאות לפני כשנה, זכה לתוספות שכר בשיעור מצטבר של 23.7% בתוך חמש שנים בלבד. בשנת 2008 היה שכרו של שוורץ 28,093 ש"ח, ואילו כעבור חמש שנים זינק השכר עד ל-34,766 ש"ח. שוורץ נהנה באופן עקבי, מידי שנה, מתוספות שכר שרבים מאיתנו יכולים להתקנא בהן: בשנת 2009 הוא זכה לתוספת שכר בשיעור 1.37%; שנה אחר כך, ב-2010, זכה שוורץ לתוספת שכר משמעותית במיוחד: שכרו זינק ב-9.77% בתוך שנה אחת. עוד שנה חלפה, וב-2011 עמדה תוספת השכר של שוורץ על 2.79% משכרו. בשנת 2012 שוב נרשם זינוק משמעותי בתלוש השכר של שוורץ בסוף החודש: 6.1% נוספים לשכרו. בשנת 2013 זכה שוורץ לתוספת של עוד 1.98% לשכרו, שהתייצב ערב פרישתו על 34,766 ש"ח. בסה"כ, כאמור, זכה שוורץ לתוספת מצטברת בשיעור של 23.7 אחוזים, שהם 6,673 שקלים בחודש, והכל בתוך חמש שנים בלבד – מ-2008 ועד יום עזיבתו את תפקידו בעירייה.

לשוורץ, כמובן, לא לבד. קצין הביטחון של העירייה, אריה יוסף, זכה גם הוא לתוספות שכר נאות בשנים האחרונות. ב-2010 עמד שכרו החודשי של יוסף על 15,457 שקלים בממוצע, ואילו כעבור שנתיים בלבד, ב-2012, זינק התלוש החודשי שלו ל-20,493 ש"ח. בסך הכל, מדובר על עלייה של 32.5% בתוך כשנתיים. על פי הדוח האחרון שפורסם על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר, שכרו של יוסף קטן ב-5.15% בשנת 2013, והתייצב על 19,437 שקלים, שמהווים גידול של 26% לעומת שכרו שלוש שנים קודם לכן.

מי נהנה מעליית השכר הממוצע?

יוסף ושוורץ הם רק הקדימונים לתוספות השכר הגדולות בהרבה להן זכו עוד שני עובדים בכירים בעירייה: מנהל מחלקת החינוך, שמעון עמר, ומנהל מחלקת כוח האדם, אבי עמית.

באופן יחסי, עמית הוא שיאן עליות השכר בעירייה: בפרק זמן של שלוש שנים בלבד הוא זכה לעליות שכר מצטברות של 42%, ממוצע של 13.8% בשנה. בשנת 2009 עמד שכרו של עמית על 15,869 ש"ח בממוצע בחודש, וכבר בשנת 2010 הוא זכה לעלייה משמעותית של 15.54% בשכרו, ל-18,335 שקלים. כעבור שנה נוספת עמד שכרו על 20,461 ש"ח, שמהווים זינוק של 11.59% בשכרו לעומת השנה שקדמה לה. עוד שנה עברה, ותלוש השכר של עמית המשיך להתנפח: בשנת 2012 עמד שכרו על 22,462 שקלים בחודש, עלייה של 9.78% לעומת השנה הקודמת. במצטבר, בתוך שלוש שנים בלבד עמית זכה לתוספות שכר בסך כולל של 6,593 שקלים בחודש, המהווים כאמור 42% תוספת לעומת שכרו בשנת 2009. בשנת 2013 עלה שכרו של עמית ב-0.43%, שיעור מתון מאוד יחסית לתוספות השכר שקיבל בשנים הקודמות. בממוצע חמש-שנתי (2009-2013) עלה שכרו של עמית ב-8.4% בממוצע בכל שנה. יש לציין כי בעת קבלתו לעבודה של עמית, ברבעון האחרון של שנת 2007, אישרה מליאת מועצת העיר שכר של 50% משכר מנכ"ל עבור משרתו. שכר מנכ"ל כיום עומד על 30,794 ש"ח בחודש, כך שמחצית הסכום עומד על 15,397 שקלים. זהו הסכום שעמית גם הרוויח, לערך, עד שנת 2009.

מנהל מחלקת החינוך, שמעון עמר, זכה לתוספת השכר המשמעותית ביותר מאז הגעתו לעירייה ועד היום. עם זאת, כפי שנפרט מיד בהמשך, מרבית עליית שכרו מקורה בלימודי תעודה שהשלים – והביאה להתאמת שכרו לנהוג בשנת 2007 היה שכרו של עמר 13,997 ש"ח, וכעבור 6 שנים זינק בשיעור מצטבר של 59%. עיקר עליית השכר של עמר התרחשה בשנת 2008, אז שכרו זינק בשיעור של 54.79%, מ-13,997 שקלים בחודש בממוצע ב-2007 ל-21,666 ש"ח בממוצע בחודש בשנה שלאחר מכן. בשנת 2009 קטן שכרו של עמר בשיעור של 3.58%, אולם כעבור שנה נוספת, ב-2010, זינק שכרו שוב בשיעור משמעותי של 20.76%, עד ל-25,227 ש"ח. בשנים 2011 ו-2012 שב שכרו של עמר להתעדכן כלפי מטה, וירד בשיעורים של 12.21% ו-0.3% (בהתאמה). בשנת 2013 עלה שכרו של מנהל מחלקת החינוך ב-0.85%. בממוצע, עלה שכרו של עמר בשיעור של 8.4% בשנה בין השנים 2007 ל-2013.

בתחשיב רב שנתי, עליות השכר של עמית, שוורץ, יוסף ועמר תרמו כ-900 שקלים מתוך עליית השכר הממוצעת בעירייה בחמש השנים האחרונות. כלומר, בזמן ששכר הברוטו הממוצע בעירייה עלה בשנים 2009-2012 ב-1580 ש"ח, החלק היחסי של ארבעת העובדים הללו הוא כ-891 שקלים מתוך סכום זה, ובאחוזים: 56%. יתר העובדים בעירייה אחראים רק על יתרת הסכום בהעלאת השכר הממוצע, 689 שקלים, המהווים 44% מעליית השכר המצטברת בתחשיב הרב שנתי. ובמילים אחרות: חלק גדול מהעובדים הפשוטים בעירייה, מרוויחי השכר הנמוך, לא חשו במיוחד את עליית השכר הממוצע בעירייה – ומי שמשך את הממוצע כלפי מעלה היו בעיקר העובדים הבכירים, שנהנו משכר גבוה במיוחד, שבשנים האחרונות הלך ותפח, כפי שעולה מבדיקת "המקור".

לחץ להמשך קריאה