צור עימנו קשר

חדשות

חברי קואליציה: "לבטל את ההסכם עם באר טוביה"

גוברים הקולות במערכת הפוליטית בקריאה לראש העירייה, אליהו זוהר, לחזור בו מהסיכום שהושג בתחילה. חברי המועצה שלום אלדר, יוסי חדד ושי סיום, שהגדירו השבוע את ההסכם כטעות, עשויים לסמן את המגמה שניצנים ממנה אפשר לזהות גם בקרב חברי מועצה אחרים, שבשלב זה מבקשים להישאר עלומי שם. מקורבי זוהר: "ההסכם הוא עובדה ולא ישתנה"

פורסם

בתאריך

הפרסום כאן אצלנו ב"המקור" בשבוע שעבר, אודות העובדה כי ההסכם שחתמה עיריית קריית מלאכי עם המועצה האזורית באר טוביה טרם אושר על ידי משרד הפנים – וגם לא צפוי לבוא לאישור המשרד בחודשים הקרובים, עורר בשבוע החולף סערה בקרב חברי מועצת העיר והעולם הפוליטי המקומי. הדבר הביא לכך ששני חברי מועצה המשתייכים לקואליציה העירונית קראו לביטול ההסכם לאלתר עם באר טוביה, וחבר מועצה נוסף, המשתייך אף הוא לקואליציה, קרא לבחון את ההסכם מחדש והגדיר אותו כ"מקח טעות".

כזכור, בשבוע שעבר פרסמנו את הפרטים מפיו של גורם במשרד הפנים בהתייחסות להסכם ההכנסות שנעשה בין העירייה לבין המועצה האזורית, לפיהם גם קרוב לשנה לאחר שמועצת העיר אישרה את ההסכם – הוא טרם נדון במשרד הפנים. יותר מזה, מהפרטים עלה כי עוד בטרם יאשר משרד הפנים את ההסכם עליו יהיה להקים, על פי הנהלים, ועדת חקירה שתבחן את העובדות לעומקם, ותצטרך למסור את מסקנותיה לשר הפנים, ח"כ סילבן שלום, שלו הסמכות להחליט האם לקבל את ההמלצות או לאו. בכל מקרה, עבודת המטה של ועדת חקירה מעין זאת, לאחר הקמתה, נמשכת בדרך כלל חודשים ארוכים – ולא פחות משמונה חודשים. כך, לאור העובדה שמשרד הפנים טרם החליט על הקמת הוועדה, הרי שאין ההסכם צפוי להיות מאושר גם בטווח הזמן של קרוב לשנה קדימה. בינתיים, ההסכם שקבע כי קריית מלאכי תקבל מידי שנה שישה מיליוני שקלים לקופתה מכספי המיסים של באר טוביה – תלוי ועומד בתיאוריה, אולם טרם מיושם בפועל.

חבר המועצה יוסי חדד התייחס השבוע לפרטים, והגדיר את המציאות כפי שעלתה מהעובדות כ"כזאת שאי אפשר להשלים איתה". לדברי חדד, "הצעד הנכון כרגע הוא לבטל את ההסכם ולדרוש ממשרד הפנים את כל איזור התעשייה באר טוביה הסמוך לעיר. ראש העירייה לשעבר הוסיף כי הוא "מלכתחילה לא אהבתי את ההסכם, והצבעתי בעדו לאור רצוני לתמוך במדיניות ראש העירייה כפי שהוא ראה לנכון. אבל כעת, כשהתבררו הפרטים ועשיתי חשיבה מחודשת על כך, אין לי ספק שמדובר בהסכם לא מתאים, ושלקריית מלאכי ותושביה מגיע הרבה יותר".

במקרה של חבר המועצה שי סיום, הרי שדבריו היו בוטים אף יותר. מעבר להצהרתו כי הוא מתנגד להסכם, אף שזה כבר אושר במועצת העיר, הרי שהוא הודיע כי יפעל לביטולו בדיעבד. "בכל מקרה ההסכם לא יצא אל הפועל, ככה שאין מה לבטל. מדובר עדיין בהסכם שהוא בגדר הצעה, וזה הזמן לחזור בנו מההצעה הזאת", לשון דבריו של סיום. סיום אמר כי הוא קורא לציבור "להביע עמדה ברורה בדבר ההסכם עם המועצה האזורית באר טוביה", והוסיף כי בכוונתו לארגן כבר בשבועות הקרובים מפגש תושבים עם מומחים בתחום הצדק החלוקתי לצורך חשיבה משותפת בדבר האפשרויות העומדות בפני העירייה. "מהצד שלנו, ההסכם נעשה ממקום טוב של רצון לקצר תהליכים ולהזרים מכת חמצן לעיר. אך כעת יש בעיניי הכרח לבטל אותו ולהביא את הסוגיה לדיון ציבורי מחודש שבסופו יתקבלו החלטות אחרות שמתאימות יותר לנסיבות", דברי סיום.

גם חבר המועצה ד"ר שלום אלדר הצטרף לדברים, אם כי באופן מסויג יותר. "זו בהחלט שאלה שבכוונתי להעלות בפני ראש העירייה", אמר השבוע בשיחה עם "המקור". "היה פה מקח טעות, כיוון שבלאו הכי לא נקבל דבר לאחר שמענקי האיזון יקוצצו עם ההכנסה השנתית שתתווסף לקופת העירייה. מצד אחד נותנים לנו, ומצד שני יקצצו לנו, שלא נדבר על כך שכל זה בכלל עדיין נמצא בגדר טעון אישור". אלדר, שלא כיהן כחבר מועצה עת שחבריה אישרו את ההסכם ברוב קולות לפני כשנה, הוסיף כי "בהסכם הזה לא עשינו דבר, אנו רוצים לשפר את המצב אך בפועל אנחנו נשארים במקום. צריך לדון בזה בכובד ראש ולבחון מה עושים בעקבות המצב שנוצר". חבר המועצה מטעם הליכוד התייחס גם לפרטי ההסכם, ואמר כי "הסכום שהסכימו איתו הוא בעייתי". בעוד אלדר, סיום וחדד תוקפים את ההסכם בגלוי, הרי שחברי קואליציה אחרים, ובעיקר חבר המועצה בצלאל מזרחי, מתבטאים בשיחות סגורות נגד ההסכם. גם בקרב חברי מועצה נוספים בסיעת החרדים המאוחדת נרשמה אי נוחות מהפרטים שהתגלו, אולם אלו נותרים, לפחות נכון להיום, בגדר שיחות בין חברי הסיעה וגם האנשים הנחשבים מקורבים לחברי המועצה.

עוד על דברי חדד, סיום ואלדר ניתן לקרוא בטור "בנימה אישית", בעמוד 24 בגיליון זה.

"הפיתרון היחיד שיוציא את העיר מהבוץ"

באופן טבעי, הפרסומים זכו לתהודה גם בקרב חברי האופוזיציה. דוד גלעם, איש סיעת "קריית מלאכי אחרת", תקף את ההסכם וקרא ל"ביטולו המיידי, ללא דיחוי כלל", כלשונו. "אמרתי כבר בערב בו אישרה מליאת המועצה את ההסכם כי מדובר בהסכם שזורה חול בעיני הציבור. זה הסכם שמשחרר את הממשלה מהאחריות שלה כלפי קריית מלאכי, ופה הטעות המרכזית". גלעם הוסיף ואמר כי "זה עדיין לא מאוחר לבטל את ההסכם ולדרוש מהממשלה טיפול נקודתי בעיר, כי לאחר שנים של הזנחה, מגיע לנו. ההתעצמות של באר טוביה היא על חשבון קריית מלאכי, וצריך להניח להם בצד וללכת ישירות לשר הפנים ולשר האוצר ולדרוש מהם פיתרונות בדמות העברה של איזורי תעשייה מניבי הכנסות ארנונה לבעלותה של קריית מלאכי. אין פיתרון אחר וזה הדבר היחידי שיכול להוציא את קריית מלאכי מהבוץ באמת, והפעם לתמיד".

גלעם תקף את התנהלות העירייה ובעיקר זאת של החשב המלווה, אברהם גרינברג, אשר לדבריו "מטפל במחלת הסרטן שיש לעיר באמצעות פלסטר". דבריו של גלעם באים על רקע הטענות במערכת הפוליטית על כך כי גרינברג תומך באופן נלהב בהסכם שהושג עם באר טוביה. "לא יכול להיות מצב שתושב בבאר טוביה יקבל פי שלוש או פי ארבע הכנסות ארנונה לעומת תושב בקריית מלאכי. זו לא חלוקה צודקת ולא חלוקה הוגנת. חברי המועצה הבינו וידעו את זה, אך לצערי הרב נסחפו אחרי האשליה שמכרו להם, שהנה מחר בבוקר נכנסים מיליוני שקלים והכל הופך להיות ורוד".

למרות הביקורת של חדד, אלדר, סיום והאופוזיציה נגד ההסכם, הרי שבסביבתו של ראש העירייה, אליהו זוהר, לא מתייחסים אליה ככזאת שיכולה לסכל אותו. "ההסכם כבר אושר במליאה, זו עובדה מוגמרת וההסכם לא ישתנה. כל מה שצריך לעשות זה לחכות לאישור של משרד הפנים, שבסוף יבוא", אמרו גורמים המקורבים לזוהר. "בינתיים העירייה מקבלת מיליוני שקלים לקבוצת הכדורגל, לתרבות התורנית, להופעות העצמאות ולחגיגות הקיץ וגם לשיפוצים שנעשים במקומות שונים בעיר. מדובר בסכומים משמעותיים שמקלים על היקף ההוצאות של העיר ומונעים ממנה להתייבש, כמו שאמור היה להיות בשנות תכנית ההבראה. בזכות באר טוביה אנחנו מצליחים לערוך חגיגות ולתפעל פעילות תרבותית וקהילתית בעיר. מי שמקל בכך לא מבין את המצב הקשה שבו העיר נמצאת. בעוד שנה וחצי, כשתסתיים תכנית ההבראה, יהיה זינוק קדימה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה