צור עימנו קשר

חדשות

זמן תגובה

שנה וחצי אחרי שנכנס ללשכת סגן ראש העירייה (בשכר), מישל טפירו עמד בשבועות האחרונים בפני המתקפה הציבורית החריפה והקשה ביותר בקריירה הפוליטית שלו. למרות זאת, הוא לא מצטער על התמיכה שלו בהצטרפות לתאגיד מים, ובטוח שהזמן יעשה את שלו – לטובת ההחלטה עליה הוא הגן בלהט. כעת, בראיון המקיף הראשון שלו מאז ראשית הקדנציה, הוא מדבר על הכל: מהיחסים הרעועים עם ראש העירייה (שפינו את מקומם לטובת שיתוף פעולה פורה), דרך הצבעותיו בעד העלאת הארנונה (והתחייבות כי ההעלאה השנייה שתוכננה לא תצא אל הפועל) ועד הקשר עם חברי הסיעה מחב"ד ("אין להם שיקול דעת, כפופים למה שהוועד יגיד להם")

פורסם

בתאריך

המשרד של מישל טפירו בסניף קופת חולים "לאומית" בעיר קטן, צפוף ומחניק. לעומתו, המשרד הקטנטן בקומה השנייה בבניין העירייה, בתפקיד השני אותו הוא ממלא, נראה כמו לשכה מפוארת ורחבת ידיים. ואולם התיאור הזה, כשלא מדברים רק על עניינים ארגוניים במשרדיו של טפירו, אמור בכלל להיות הפוך: בעוד בתפקידו החדש-ישן בקופת חולים לאומית זוכה טפירו לאהדה ציבורית עצומה מכל קצוות הקשת ולשבחים מקיר לקיר על תפקודו ופועלו, זה דווקא התפקיד הציבורי שלו, אליו נבחר באלפי קולות של תושבי קריית מלאכי, שהופך את חייו ללחוצים ולעיתים מחניקים. והחודש האחרון, אם תשאלו אותו, היה העדות הטובה ביותר לכך.

כבר מיום כניסתו לתפקיד סגן ראש העירייה טפירו לא רווה נחת מתפקידו. במשך כמעט שנה הוא ניהל, חדשות לבקרים, מאבק איתנים עם ראש העירייה, אליהו זוהר, שהגיע עד להודעה לעיתונות שפרסם ובה הגדיר את התנהלותו של זוהר כעקרה, וכתב עליו כי תחת כהונתו "אין מנהיגות בעיר" העיתונות המקומית והאזורית רעשה, הכותרות בישרו על פרישה אפשרית של טפירו לאופוזיציה. גם אם מדובר, כפי שהתברר לבסוף, בכותרות ותו לא, שכן טפירו, לאורך שנותיו הרבות כחבר מועצה מן המניין ידוע בפיוז הקצר שלו, קרב ראש העירייה מול סגנו היה כנראה הסערה הפוליטית הגדולה ביותר שסיפקה לנו שליש הקדנציה הראשונה של זוהר ושל טפירו.

אלא שמאז אותו מכתב מעורר גלים עברו הרבה מים בנהר, והיחסים בין טפירו לזוהר הפכו תקינים, וידעו בעיקר עליות. באופן כמעט מפתיע וגם מעורר תהיות מבחינה פוליטית, טפירו מלא בשבחים על זוהר ועל פעילותו ועשייתו בשנה וחצי האחרונות. השבוע, בראיון שקיימנו עימו, המחמאות שהוא הקפיד להרעיף על זוהר כמעט בכל משפט שלישי שלו היו נראות לפרקים לא לגמרי אותנטיות – אולי כי זה כך באמת, וטפירו לא באמת מאמין בדבריו שלו עצמו.

ואולי בכלל טפירו הגיע למסקנה שכישלונו של זוהר הוא כישלונו שלו, וכי אין הוא יוכל להחזיק במקל (תואר סגן ראש העירייה והשכר השמן בצידו) משני קצותיו לאורך זמן. זה גם מה שמעידים בסביבתו של הסגן. "באיזשהו שלב הבנו שזה או שמסדירים את היחסים ביניהם באופן סופי, או שהולכים לפיצוץ מוחלט", אמר גורם בסביבתו של טפירו, שבעצמו מסתפק בהסברים לקוניים וכלליים ביותר לשינוי הקיצוני שחל ביחסו אל ראש העירייה. "הבנתי שכדי לעבוד ביחד צריך להשאיר את האגו בצד ולהבין שהוא ראש העירייה, שיש לו מדיניות ושזה לגמרי מקובל שהוא צריך להוביל אותה", אמר טפירו השבוע.

"אין מישהו שמייצג שקופים יותר מאיתנו"

עוד נחזור בהמשך ליחסי טפירו-זוהר. בחודש האחרון שם את עצמו טפירו (54) במרכזו של הדיון הציבורי בעד החלטת העירייה להצטרף לתאגיד המים. בישיבות הקואליציה הפנימיות והלא פנימיות, בפגישות עם חברי האופוזיציה, בשיחות עם אנשי תקשורת וכמובן בישיבת המועצה שבה נדרשו החברים לאשר את דבר ההצטרפות – תמיד היה זה טפירו שלקח את המושכות והסביר בלהט ובנמרצות את התימוכין לעמדתו בעד השתלבותה של קריית מלאכי בתאגיד.

זה גם מה שהעמיד את טפירו במרכזה של הביקורת מצד הציבור – שלא מופרך יהיה לקבוע כי התנגד ברובו להצטרפות לתאגיד. סגן ראש העירייה שוב חש על בשרו את התנגדות הציבור, וגם לא חשש לספר עליה. שיחות לטלפון הסלולרי מפעילים ותומכים, הודעות טקסט, שיחות סלון ומתפללים בבית הכנסת שדרשו ממנו להצביע נגד – וזכו, לפחות בחלקם, לתגובות של "אתם לא מבינים מה זה". בין אלו הנמנים על אוהביו ובין אלו הנמנים על שונאיו, כולם יודעים דבר אחד: כאשר לטפירו יש עמדה, הוא תמיד עומד בחזית כדי להסביר אותה. כזה הוא, כזה אופיו.

"בניגוד למה שהציבור חושב, תאגיד המים זה הישג ענק שלנו", אומר טפירו. "נלחמנו קשות כדי שתהיה העלאה של ארבעה אחוזים בלבד, בשעה שבמקומות אחרים, מרחק לא גדול מקריית מלאכי, זה היה הרבה-הרבה יותר. המדינה נתנה לנו תמריצים יוצאי דופן: 600 שקל לתושב, לעומת רק 40, 50 או 60 שקל לתושב במקומות אחרים".

גם במקומות אחרים אמרו שהעלייה תהיה רק אחוזים בודדים ובפועל זה עלה בעשרות אחוזים.

"אני מתחייב שכאן אצלנו זה לא יהיה יותר מארבעה אחוזים, שזה עשרה שקלים בחודש למשפחה, 120 שקלים בשנה. זו עלות מינימאליות לעומת התמורה שנקבל: החלפת תשתיות מים וביוב בעלות של עשרות מיליוני שקלים".

ומה על איכות השירות בתאגיד? הרי התלונות הרבות שהן מנת חלקם של תאגידים בכל רחבי הארץ יפסחו על קריית מלאכי.

"זה שתאגידים בערים אחרות במדינה גרועים לא אומרים שגם כאן יהיה כך. הציגו לפנינו לפני שהחלטנו על ההצטרפות לתאגיד את איכות השירות, את ההקפדה על הפרטים הקטנים. שאלנו את השאלות הנכונות וקיבלנו תשובות מתאימות. עליית המחירים תהיה מזערית, השירות יהיה טוב, התמורה תהיה גדולה".

ואם לא.

"אין אם לא. יש כאן עובדות, חיסכון כספי של חמישה-שישה מיליון שקלים בשנה. הכסף הזה יופנה למקומות אחרים, לחינוך, לתרבות ופנאי, לייעול השירות בעירייה. התאגיד יעזור לנו למנוע סיטואציה שבה העירייה תיכנס שוב לגירעון. היינו מספיק פעמים בסרט הזה, וההצטרפות לתאגיד תמנע ממנו לחזור. הכסף שנחסוך יחזור לתושבים, לשקופים".

אתם, חברי ש"ס, המפלגה שמתיימרת לייצג את השקופים ברמה הארצית והמקומית כאחד, הצבעתם שלוש פעמים בתוך שנה וחצי בעד מהלכים שהכניסו את היד לכיסו של הציבור והעמיסו עליו את הנטל בעוד מאות שקלים בשנה במצטבר. אתה באמת חושב שאתה ושלומי מלכה יכולים לדבר על שקופים?

"אנחנו מפלגה חברתית, שמייצגת את האנשים החלשים. המהלכים האלו שהלכנו עליהם היו הכרחיים למען עתיד העיר. מה היינו אמורים לעשות? השאירו כאן אדמה חרוכה, יותר משבעים מיליון שקלים גירעון. אלמלא היינו הולכים לתכנית הבראה, גם אם כואבת, משרד הפנים היה ממנה ועדה קרואה שהייתה מעלה את הארנונה בשלושים אחוז בבוקר בהיר אחד, בלי לשאול אף אחד. זו הייתה האלטרנטיבה. בא משרד הפנים ואמר שאלו התנאים לקבלת מענקים, ואחד מהם היה העלאת ארנונה חריגה. לא יכולנו להגיד לזה לא. מה גם שבניגוד למה שטוענים, הארנונה עלתה באופן חריג רק בחמישה אחוזים".

חמישה אחוזים? אתם הצבעתם במועצת העיר פעמיים בעד העלאה של חמישה אחוזים, שזה יחד עשרה אחוזים העלאה חריגה. בנוסף לכך הייתה העלאת מדד בשיעור של 3.6% ועוד 0.75%. בסך הכל מדובר על הרבה מעבר לחמישה אחוזים, כטענתך.

"ההעלאה השנייה לא יצאה אל הפועל, ואני מאמין שגם לא תצא. הנה, פה אני יכול לספר שכחלק מאישור ההצטרפות לתאגיד מים פנינו למשרד הפנים, ראש העירייה וחברי הקואליציה, וביקשו לאפשר לנו לבטל את העלאת הארנונה הנוספת בסך חמישה אחוזים. יש כבר הבנות עם משרד הפנים שהוא יאשר את הבקשה, וההעלאה השנייה תבוטל, כך שבסך הכל ההעלאה הכוללת בתעריפים תעמוד על חמישה אחוזים בלבד במשך כל הקדנציה".

ולעניין השקופים.

"אין מישהו שמייצג את השקופים יותר מאיתנו. אנחנו עובדים יום ולילה כדי להחזיר את העיר למסלול הנכון. כל המהלכים שלנו, גם אם חלקם לא פשוטים, הם מתוך מטרה להחזיר לתושב בסופו של דבר בשירות טוב, בתשתיות נורמאליות, במערכת חינוך איכותית".

העמדתם את ביטול העלאת הארנונה כתנאי להצביע בעד ההצטרפות לתאגיד?

"לחצנו ללכת בכיוון הזה, אבל לא באמת היה צורך, כי ראש העירייה בעצמו עמד מאחריי המהלך וקידם אותו ביוזמתו. ההבנה שזה צעד נכון לעשותו באה ממנו, וזה וההצטרפות לתאגיד נכרכו אחד בשני".

ביטול העלאת הארנונה תביא לאובדן הכנסות של יותר משני מיליון שקלים. מה השתנה שקופת העירייה לא צריכה את הכסף הזה פתאום, שאתם עצמכם הסברתם לציבור שהוא כל כך הכרחי להצלת העיר רק לפני כמה חודשים?

"הסכם ההכנסות עם באר טוביה אושר ויתחיל להיות מיושם בקרוב, וזה יכניס לנו מיליוני שקלים בשנה. בנוסף, ההצטרפות לתאגיד, כמו שכבר אמרתי, תחסוך לנו יותר מחמישה מיליון שקל בשנה. שני הדברים האלו ביחד מייצרים הכנסות משמעותיות שבעקבותיהם אפשר לוותר על העלאת הארנונה והתוספת הכספית שאמורה הייתה להתווסף לקופת העירייה כתוצאה ממנה".

ואם משרד הפנים לא יאשר את הבקשה לבטל את ההעלאה הנוספת?

"יש כבר הבנות שהוא יאשר, ובכל מקרה זה צריך לבוא לדיון והצבעה נוספת במועצת העיר. אנחנו לא נצביע שוב בעד העלאת הארנונה, זה בטוח. לא תהיה העלאה נוספת, זה לא יקרה".

זה גם מה שאמרתם אחרי ההעלאה הראשונה, בינואר 2014.

"לא תהיה העלאה נוספת. אני בטוח. אני בכל מקרה לא אצביע בעד דבר כזה, אם יבוא".

טפירו בישיבת מועצה. "לא אצביע שוב בעד העלאת ארנונה"

טפירו בישיבת מועצה. "לא אצביע שוב בעד העלאת ארנונה"

"היחסים עם זוהר? ניסו לחבל בינינו"

למעט תפקידו כסגן ראש העירייה, טפירו חבר בוועדת הכספים, שם הוא משמש כיו"ר, וכן בוועדות ההנחות, התכנון והבנייה והמכרזים. למרות דבריו הבוטים רק לפני חודשים ספורים, נדמה כי אצל טפירו חל שינוי קיצוני בעמדות אותן הוא מביע ביחס להתנהלות העירייה וראש העירייה, אליהו זוהר. את המכתבים והתדרוכים התקשורתיים הלוחמניים הוא החליף בארשת פנים רגועה, שמקפידה להגן על "העשייה הפורייה בעיר", כפי שהוא מגדיר אותה.

איך אתה מסכם את השליש הראשון של הקדנציה שלכם?

"אנחנו נמצאים בדרך הנכונה. נעשית עבודה טובה בהתגברות על הגירעון, והמשמעות של התגברות על הגירעון בעוד שנה תהיה שנוכל להשתמש בכספים לפיתוח ולעשייה נוספת בעיר. בשנתיים הראשונות של הקדנציה אי אפשר לעשות הרבה, הן מיועדות להתמודדות עם הגירעון ולעמידה באבני הדרך של תכנית ההבראה. בעוד חמישה חודשים, כאשר הכספים שחסכנו והכספים שנקבל יגיעו אלינו, נצא לדרך חדשה באמת וזה גם יבוא לידי ביטוי בפועל".

כלומר, אם אני מבין נכון מדברייך, השנתיים הראשונות של הקדנציה הנוכחית היו מיועדות מראש לקיפאון וליובש בכל הקשור להשקעות ציבוריות.

"אני חושב שגם במסגרת המעט שיש, נעשה הרבה מאוד. רואים השקעה בחינוך, בשיפור פני העיר, בתרבות ובפעילות הפנאי, במתנ"ס, בתחום הצעירים. יש פעילות והיא תתגבר בהמשך. ברגע שנצא מחבלי הלידה של תכנית ההבראה ונשאיר אותה מאחורינו, התושבים ירגישו את העשייה הרבה יותר. אני זוכר מהקדנציות הקודמות שבהן הייתה תכנית הבראה, שהשנתיים הראשונות הן קשות ויבשות. בזמן הזה אנחנו מתמקדים בינתיים בלעשות מה שאפשר, ולשפר את השירות ואת התנהלות העובדים הזוטרים והבכירים בקשר מול התושב ובעשייה היומיומית. נעשתה התייעלות בשנה וחצי האחרונות. צומצמו שעות נוספות, פוטרו עובדים, התייעלנו בנושא השירות בכל המחלקות, צומצמו מספר תיקים ברווחה שהיו מיותרים, העמקנו את נושא גביית הארנונה. ברגע שפרוייקט 'אחוזת רוטנר' יתחיל ואיזור התעשייה בתימורים יאוכלס במלואו, כל הבעיות של העיר יישארו מאחור".

אני צריך להזכיר לך שאתה היית שותף, אפילו בכיר, לכל הקואליציות בעשרים השנים האחרונות במועצת העיר?

"הייתי רק חבר מועצה. לא ראש עירייה ולא סגן. לא יכולתי לקבוע את המדיניות ואת הדרך הכספית בה מתנהלת העירייה. היום, כאשר אני בתפקיד בכיר, יו"ר ועדת הכספים, אני רואה מקרוב את העבודה הטובה שנעשית וגם מפקח עליה. וצריך לזכור גם שלראשונה בהיסטוריה ויתרנו ואני והסגן הנוסף, חיים שטיינר, על 40 אחוז מהשכר שלנו למשך שלוש שנים, הכל כדי לתת יד לכיסוי הגירעון".

גם בוריס בורוכוב ויתר בזמנו.

"ואחר כך הגיש תביעה נגד העירייה בטענה שמגיע לו. לעשות מה שאנחנו עשינו זו יושרה ציבורית, זה לתת מעצמנו למען הציבור. ויתרנו על מאות אלפי שקלים מהשכר שמגיע לנו לטובת הציבור".

עיקר העימות שלך עם ראש העירייה זוהר נגע להתנהלות מחלקת ההנדסה. מה השתנה במחלקה שהחלטת לחדול מהשמעת טענותייך ולהתיישר מאחורי הקו שקבע זוהר.

"אני ממונה על ההנדסה, ותראה מה קרה בשנה וחצי האחרונות. החלפנו מהנדס, ומאז הגעתו זינקו כמות היתרי הבנייה שמנפקת המחלקה במאות אחוזים. בכל שבועיים יש ישיבה ואנחנו מאשרים בנייה כמה ביותר מהר, כדי להקל על הציבור ולאפשר פיתוח מואץ של העיר. בעבר הייתה ישיבה אחת לחודש, וגם זה במקרה הטוב. קיבלנו מענק של יותר ממיליון שקלים וחצי על זה שהאצנו את התקופה הנדרשת למתן היתרי בנייה. בקרוב נשפץ את המחלקה ונתגבר את כוח האדם בה, וזה יעזור לשפר את השירות לתושב".

בעיצומו של העימות ביניכם אנשיו של זוהר האשימו אותך בכך שאתה מנסה לערב שיקולים פוליטיים בהתנהלות מחלקת ההנדסה, שאתה רוצה לתת עדיפות לכאלו שנחשבים מקורבים אליך.

"המחלקה היום נעדרת ממעורבות פוליטית ואין צורך בזה, אני אישית כממונה נותן להם לעבוד, נפגש אחת לשבוע עם המהנדס ונותן להם שקט. הם עושים עבודה טובה ומקצועית. הם מתמקדים בתיקים לפי הסדר שקיבלו אותם, לא נותנים עדיפות לתיק מסויים, עובדים לפי סדר קבלת הבקשה. כשניסיתי להתערב בניסיון לזרז משהו, אמרו לי שיש סדר וכשנגיע לזה נגיע. קיבלתי את זה ושיבחתי אותם על זה. לעניין הויכוח עם ללו, הוא היה בעקבות סביבה אישית משני הצדדים שליבתה את המתיחות, אני לא מסתיר את זה".

מי הסביבה הזאת?

"גם בדרג האישי וגם בדרג הפוליטי. אני מעדיף לא להרחיב, הם גרמו לחילוקי דעות, אבל היום הכל הסתדר. אני מאמין שבזה שאנחנו מסתדרים, יש אווירה טובה והמצב השתפר לטובת כולם".

אני מניח שמשפט כל כך בוטה וחד משמעי כמו "אין מנהיגות בעיר" הוא לא משהו שאפשר לשכוח כל כך מהר.

"כך ראיתי את הדברים אז, על פני השטח. אני שוב אומר: הייתה סביבה שרקדה את המתיחות ביני לבין ראש העירייה. זה מאחוריי".

אתה שנה וחצי בתפקיד, תצביע לי על הישג אחד שהוא שלך.

"אנחנו עובדים בשיטה של כולם, לא כל אחד באופן אישי. לקחת קרדיט על משהו ולהפוך אותו להצלחה אישית זה לא נכון. הכל ביחד, בשיתוף פעולה".

"עובד ב-140 אחוז משרה"

בישיבות המועצה מרבה טפירו להתעמת בחריפות ובקולניות עם אנשי האופוזיציה, אשר בעשרים שנותיו במערכת הציבורית – הוא כמעט מעולם לא השתייך לה. אולי זה מה שגורם לטפירו סלידה ממנה, ולשכנוע העמוק אצלו שמניעי הפעילות של חברי האופוזיציה פסולים מעיקרם. "הם מתנהגים באופן לא ענייני", דבריו. "הרי בתקופה שלהם הם עברו דברים דומים, העלאות ארנונה וכולי, והרימו יד בעד. אז הם לא דיברנו כפי שהם מדברים היום. הם מנסים לבלבל את הציבור ולהפחיד אותו".

שכחת דבר אחד: "בתקופה שלהם" זה גם בתקופה שלך.

"נכון. אז, כחברי קואליציה, ראינו צורך עירוני בהעלאות מיסים, באגרת ביוב שהוטלה על הציבור, וזה היה חלק ממדיניות ראש העירייה דאז. כך גם היום. אצל אנשי האופוזיציה היום, ההבדל היחידי הוא שאין להם תפקיד, אז הם מדברים אחרת. אם סולימני או גלעם היו בתפקיד ראש העירייה ומקבלים הצעות כמו שאנחנו קיבלנו מהמדינה, גם בתכנית ההבראה וגם בנושא תאגיד המים, הם היו עושים הכל כדי להעביר אותה. הצביעות הזאת לא מקובלת עליי".

אריה דרעי שר הכלכלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, זה תפקיד שבמסגרתו הוא יכול לסייע רבות לקריית מלאכי.

"לצערי, לאורך השנים העיר הפכה להיות שקופה בשביל משרדי הממשלה. אנחנו לא נמצאים בשום תכנית הטבות ממשלתית, אין טיפול נקודתי. אנחנו נמצאים היום ללא עידוד מצד הממשלה. שלחתי שני מכתבים לשר דרעי כדי שיתגייס לעזור לנו, ובקרוב תיקבע לנו פגישה עבודה כדי שנוכל להבין איך המשרד יכול לעזור לנו. אני מאמין שנקבל עזרה וזה יהיה נדבך נוסף בסיוע להוציא את העיר לעצמאות כלכלית. היעד שלנו לשלוש השנים הבאות זה ללחוץ חזק אצל משרדי הממשלה ולהביא את העיר על סדר היום שלה כדי שיגיעו כמה שיותר הטבות וזכויות לעיר כדי שנוכל לקדם אותה עוד יותר".

אני מבקש לחזור לרגע לנושא עבודתך בקופת חולים "לאומית". אתה מקבל בעירייה שכר של 60 אחוז, אבל הציבור מצפה ממך בכל זאת לעבוד 100 אחוז. מדוע הלכת לעבוד בתפקיד נוסף של 40 אחוז משרה?

"אני עובד מאה אחוז בעירייה, ועוד ארבעים אחוז בלאומית. סך הכל 140 אחוז משרה. העבודה שלי בלאומית לא גורעת מהעבודה בעירייה. 20 שנה עבדתי ללא תשלום. אני עובד למען הציבור כולו באופן שווה, וגם העבודה שלי בקופה היא למען הציבור. מבחינה כספית אני לא מרוויח מזה כמעט שום דבר. מס הכנסה לוקח לי את כל הכסף".

למה עזבת מלכתחילה את לאומית?

"הרגשתי מיצוי. ההנהלה התחלפה וביקשו לעשות צמצומים ואני לא רציתי להיות חלק מהליך פיטורים של עובדים".

בעירייה לא הייתה לך בעיה לקחת חלק בפיטורי עובדים.

"זה לא משהו שאנחנו כחברי מועצה אחראים עליו. לא הצבענו על זה אלא רק על עצם קיומה של תכנית ההבראה. נושאי כוח האדם נמצאים בידיהם של הפקידים והם מנהלים את הנושאים האלו. היום הפקידים הרבה יותר חזקים מחברי המועצה".

יש תחושה של עזיבה הדרגתית של אוכלוסייה ותיקה, שעוברת להתגורר במושבים או בערים סמוכות. זה חלק מתהליך ההתחרדות של העיר לטעמך?

"זה לא נכון. למשל בשכונת המחנה, רוב האנשים שקנו דירות שם הם כאלו שגרים כבר כיום בתוך העיר ויעברו לשכונה החדשה. יש חלק קטן שבאים מבחוץ, אבל הם לא הרוב. קריית מלאכי היא עיר מסורתית שגרים בה אנשים מכל הזרמים. כולם גרים באותם הבניינים, אין שכונות מיוחדות לזה או לזה, וככה זה צריך להימשך. מי שזכה בשטחים בשכונת המחנה התמודד במכרזים של משרד השיכון, ומי שזכה זכה, הם ניגשו והם זכו. ככה זה עובד. יש בשכונה גם חילוניים ודתיים לאומיים ומסורתיים. אין עזיבה של העיר, אנשים מוכרים את הדירות שלהם מתוך מגמה לחזור, כי לא רוצים לפספס את מחירי הדירות הגבוהים כיום. הם מוכרים היום כדי להרוויח ויקנו בעוד שנה או שנתיים כאשר המחירים יירדו בפחות כסף. זה שיקול כלכלי".

בשנה וחצי האחרונות היו לא מעט חילוקי דעות בתוך סיעת "מאמינים". איך היחסים בין חברי הסיעה כיום?

"יש לנו דעות שונות, כל אחד מנסה להוביל את דעתו, וזה לגיטימי. בסופו של דבר אנחנו מתכנסים כסיעה אחת לחודש ומבחינתי אנחנו רוצים להמשיך כסיעה אחת כל הקדנציה. השונה בינינו זה שבחב"ד אין להם שיקול דעת והם כפופים למה שהרב גורדצקי והוועד שלהם יגיד, אני ושלומי מלכה בידיים עצמאיות, מחליטים לבד בלי עזרה מלמעלה".

מה המטרות שלך לשנים הבאות?

"קידום פרוייקטים של פינוי-בינוי, בניית מרכז קהילתי ייעודי לאוכלוסייה החרדית, ולהמשיך ולשפר את השירות לתושב במחלקות העירייה השונות. אני חושב שעד כה הצעדים שנעשו מוכיחים את עצמם, וימשיכו להוכיח את עצמם בשנים הבאות. אני מאמין שבסוף 2015 נבין עד כמה העבודה שנעשתה פה הייתה טובה. את השנה הנוכחית נסיים עם גירעון הרבה פחות גבוה ממה שתכננו בתחילה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה