צור עימנו קשר

חדשות

זוהר דורש לבטל הליך הקצאת קרקע לאיש עסקים

פורסם

בתאריך

ראש העירייה, אליהו זוהר, שלח לרשות מקרקעי ישראל מכתב ובו הוא דורש לבטל הליך להקצאת קרקע באיזור התעשייה שניתנה לאיש עסקים הפעיל באיזור. לפי מקור בכיר, בעירייה בוחנים את אופן התנהלות הליך ההקצאה והביעו חשש להתערבות לכאורה של פקיד בכיר – שהוסמך לעסוק בתחום – לטובת אינטרסים מסחריים של איש העסקים. מקורביו של הפקיד הבכיר: "עלילת דם זדונית, מרושעת ושקרית. הוא פעל אך ורק לטובת מילוי תפקידו"

עיריית קריית מלאכי בודקת חשדות למעורבות אסורה ובלתי אתית של בעל תפקיד בכיר בעירייה בעסקת מקרקעין במסגרתה החל הליך שמטרתו הקצאת קרקע באיזור התעשייה הישן בעיר לאיש עסקים הפעיל באיזור. בשלב זה נעשית הבדיקה באופן פנימי, כאשר בעירייה שוקלים לדרוש מרשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) את ביטולי כלל הליכי ההקצאות הקרקע שנגעו לבעל התפקיד הבכיר, בחשד כי הן נעשו שלא כדין לכאורה. כך נודע ל"המקור" השבוע.
הקצאת קרקע היא הליך מוכר ומקובל במסגרתו מעבירה המדינה קרקעות לאנשים פרטיים וזאת לצורך הקמת מפעלי תעשייה ומלאכה. ההקצאות נעשות במחירים מוזלים יחסית הנמוכים משמעותית ממחיר הקרקע בשוק הפתוח, כאשר מטרת המדינה היא לעודד פתיחת מפעלים ולהביא באמצעות כך ליצירת מקומות עבודה חדשים. במסגרת הליך ההקצאה המקובל ממליצה הרשות המקומית, במקרה הזה עיריית קריית מלאכי, על האיש או החברה שהקרקע תוקצה לטובתו, ורשות מקרקעי ישראל מקבלת לרוב את המלצתה לאחר ביצוע בדיקות הנדרשות מצידה.
כך היה גם במקרה של א' (השם המלא שמור במערכת), שמשפחתו קיבלה בשנת 2004 קרקע בהיקף של כדונם אחד לצורך הקמת מפעל. ואולם בעקבות סכסוך משפחתי המפעל לא קם, וכעבור שבע שנים, בשנת 2011, החליטו ברשות מקרקעי ישראל לבטל את ההקצאה ולהחזיר את השטח לידי המדינה. כעבור שנים בודדות, ב-2015, המליצה העירייה – באמצעות מכתב עם חתימתו של ראש העירייה זוהר – להקצות קרקע באיזור התעשייה תימורים לאיש עסקים הנחשב לפעיל מאוד באיזור, וזאת לאחר שהוא התחייב להקים על השטח מפעל בשר שיעסיק עובדים רבים. יש לציין כי איש העסקים כבר קיבל שטח באיזור התעשייה בתימורים, גם כן לטובת הקמת מפעל, אולם בסביבתו טוענים כי אין קשר בין הדברים, וכי מדובר על שני מפעלים שונים שעתידים לקום בשטחים הללו.
ואולם באיזור התעשייה תימורים לא היו קרקעות פנויות נוספות לביצוע הקצאות, ועל כן עלתה האפשרות כי השטח שיוקצה לטובת איש העסקים יהיה השטח באיזור התעשייה הישן, שנלקח מידיה של המשפחה. איש העסקים פנה לרשות מקרקעי ישראל והעלה את האפשרות. הרשות, שהחזיקה בידיה מכתב המלצה מהעירייה – הסכימה. הליך הקצאת הקרקע החל והיה בעיצומו – עד לאחרונה.

כפל שטחים

אף שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) החליטה לבטל את הקצאת הקרקע למשפחה כבר בשלהי 2011, רק לאחרונה, לאחר שנודעו להם פרטי הליך הקצאת הקרקע מחדש לאיש העסקים, החליטו המשפחה לפעול כדי לנסות להחזיר את הגלגל לאחור. מבחינתם זה היה מאוחר מידי, שכן העירייה כבר המליצה על ביצוע הליך הקצאה ואילו רמ"י איתרה את השטח המדובר ושקלה בחיוב – ומבחינתה גם בצדק, שכן מדובר בקרקע פנויה – להעביר את השטח לרשותו של איש העסקים, שמתעתד להקים עליו מפעל בשר, כאמור.
עוד בטרם יסתיים ההליך, פנו בני המשפחה בבהילות לראש העירייה זוהר, והציגו בפניו את פרטי המקרה. לדבריהם, הם נמנעו מפעילות בסוגיית נטילת השטח מידיהם בין היתר לאור העובדה כי אב המשפחה חלה במחלה קשה, עד שנפטר לפני כשנה. זוהר ביקש זמן מה לברר את הפרטים, ולדברי מקורביו שב אל בני המשפחה זמן קצר לאחר מכן והודיע להם כי יפעל לסייע להם ככל שיוכל. לפי גורמים בסביבתו של ראש העירייה, הוא שוכנע לפעול להקצאת הקרקע לטובת איש העסקים מבלי שידע את פרטי הסיפור המלאים שמאחוריי נטילת הקרקע מהמשפחה, והתבקש לחתום על מכתב ההמלצה לטובת הקצאת הקרקע על ידי פקיד עירייה בכיר, ששכנע אותו בדבר הצידוק שבמעשה. "מכתב ההמלצה להקצאת הקרקע היה קשור בכלל לאיזור התעשייה תימורים, לא לאיזור התעשייה הישן. בכל מקרה הוא לא התעמק בעניין ולא נכנס לפרטי הפרטים, אלא חתם על המכתב כעניין שבשגרה. הוא חותם בכל יום על עשרות מכתבים", אמרו בסביבתו של זוהר השבוע.
במהלך בירור הפרטים ביחס למקרה עלה בפניי זוהר ובפניי בכירים בעירייה החשש שמא פקיד בכיר בעירייה התערב לכאורה באופן יזום בהליך הקצאת הקרקע, ופעל באופן אישי לשם העברתו לאיש העסקים המדובר. לדברי מקורות בלשכתו של ראש העירייה, החששות התבססו על אופי פעילותו של הפקיד הבכיר, "שפעל וקידם את הנושא הזה כאילו מדובר בעניין שחשוב לו באופן אישי". בסביבתו של זוהר גם הזכירו כי לאיש העסקים המדובר כבר יש שטח אחד באיזור התעשייה בתימורים, כאמור.

שטח המחלוקת, באיזור התעשייה הישן בעיר

שטח המחלוקת, באיזור התעשייה הישן בעיר

לאחרונה הוציא זוהר מכתב בהול לרמ"י, ובו הוא דורש בשלב ראשון להפסיק את כלל הליכי הקצאת הקרקע לטובתו של איש העסקים, ובשלב שני להחזיר את הקרקע לטובת המשפחה. במקביל, בסביבתו של זוהר הביעו חשש כי עסקאות נוספות שבוצעו במסגרת פעילותו של הפקיד הבכיר נעשו "תוך התחשבות באינטרסים מסחריים של אנשי עסקים ושלא כדין", כלשון גורם בכיר. בעקבות זאת, שוקל זוהר להורות לאנשיו לדרוש מרמ"י לבטל את כלל הליכי הקצאת הקרקעות שהובלו על ידי הפקיד הבכיר, זאת נוכח החשש לגבי אופן ביצועם. במקביל, הודיע זוהר כי כלל הליכי ההקצאות יבוצעו אך ורק דרך מנכ"ל העירייה, תמיר היזמי, כך שסמכויותיו של הפקיד הבכיר ניטלו ממנו.

"רוצים לתת יד לחוסר בנייה?"

בינתיים, בסביבתו של הפקיד הבכיר זעמו השבוע נוכח התנהלות העירייה בסוגייה, וטענו כי הוא פעל במסגרת תפקידו "אך ורק למען האינטרסים הציבוריים הנוגעים לדבר", כלשון הפקיד. לדברי מקורביו, "מדובר בעלילת דם מרושעת, זדונית ושקרית שאין מאחוריה דבר וחצי דבר. המשפחה שהקרקע נלקחה ממנה צריכה לבוא בטענות אך ורק לעצמה, שכן במשך שבע שנים הקרקע עמדה נטושה בלי שבנו עליה, וזו לא הייתה מטרת הקצאת הקרקע מלכתחילה".
גורם נוסף בסביבתו של הפקיד הבכיר התייחס להודעת העירייה מלפני כשבועיים, לפיה היא תפעל נגד בעלי קרקעות בשכונת הסביונים שלא בנו את בתיהם אף שעברו שנים מיום רכישת השטח. "ראש העירייה הודיע שהוא יעביר לרמ"י את שמותיהם של אלו שלא בנו, אז כאן הוא רוצה לתת יד לחוסר בנייה? העירייה נפגעת מזה שיש שטחים ריקים שאפשר לבנות עליהם ולא בונים, היא מאבדת ארנונה בהיקף של מיליוני שקלים בשנה כתוצאה מזה. עכשיו העירייה מודיעה ביד אחת שהיא תיאבק בזה, וביד שנייה שהיא נותנת לזה גושפנקא חוקית. זה אבסורד".
בסביבתו של הפקיד הבכיר דחו בתוקף גם את הטענות ביחס למעורבות האסורה לכאורה בקידום ענייניו של איש העסקים. "הוא הלך מיוזמתו לרמ"י לאחר שנודע לו שיש שטח פנוי באיזור התעשייה הישן. רשות מקרקעי ישראל היא שהחליטה לקדם את ההליך, ללא כל קשר לעירייה".
כעת מצפים בעירייה לתגובת אנשי רמ"י ביחס למכתב המעודכן שהעביר זוהר, ובו הוא דורש את ביטול ההליכים. בעניין זה, יש לציין כי רמ"י עצמאית לקבל החלטה גם במקרה בו העירייה מתנגדת להליך, ואין היא מוכרחת לקבל את אישורה לנושא. "אם רמ"י תחליט שהקצאת הקרקע לאיש העסקים זה הדבר הנכון לעשותו, זה מה שיקרה", סיכם ואמר גורם בכיר הבקיא בפרטי האירועים, "מי שחושב או גורם לאחרים להאמין שבעקבות מכתבו של זוהר רשות מקרקעי ישראל תחליט להחזיר מחר את השטח למשפחה – טועה ומטעה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה