צור עימנו קשר

חדשות

התקווה שלי שאכזבה

בבחירות הקרובות הליכוד לא יקבל את הקול שלי. בגלל רן ויצמן

פורסם

בתאריך

הימים האלה לא פשוטים. הילדה שלי מנהלת מערכת יחסים עם הבחור החדש ונראה לי שזה רציני. כמה מהר הצעירים של היום מתחברים, אפילו לא מחכים לאישור של ההורים או צריכים מלווה. כל ערב הוא בא לכאן או שהיא הולכת לשם, הוא כבר אכל אצלנו כמה שבתות ונראה נחמד. אחרי מה שקרה לה עם הבחור הקודם אני מקווה שהפעם הלב שלה לא יישבר, אין לי כוח לעוד סיפור אכזבה, אין לי כוח לראות את הלב שלה נשבר.

וואלה, בימים האחרונים שוב מציפים אותי עם הבחירות. פה כחלון מחייך לי, שם בנט אומר שהוא אח שלי, בוז'י טוען שהוא מנהיג אבל בגילי אני לא מצליח לשמוע את הקול שלו, והנה ההיא ממרצ שרוקדת כאילו חיברו אותה לחשמל. מעל כולם מופיע ראש הממשלה ביבי נתניהו, עם השיער הסגול שלו והגלידה פיסטוק של אשתו. מה אני אגיד לכם, פעם הייתי שומע אותו ונצמד לכיסא מרוב התרשמות, היום כבר לא. זה לא משהו אישי חלילה, אין לי שום דבר נגד מי שלא גר או מנהל את העיר שלי בחידלון, אבל לא נראה לי שאני אצביע לליכוד.

אני כל הזמן שומע את ההבטחות של הליכוד ומנסה להבין למה הם חושבים שהפעם זה יעבוד. בבחירות האחרונות, הנה אני מודה, הצבעתי לרן ויצמן כי רציתי שהוא יהפוך את העיר הזאת. האמנתי בו, רציתי שיביא לכאן את כל השרים של הליכוד וירים את קריית מלאכי, אבל במקומו קיבלנו בקומבינה עם חב"ד וש"ס את אליהו זוהר, ואתם כבר יודעים מה אני חושב עליהם.

גם אחרי הבחירות האמנתי בויצמן. אש צעיר, משכיל, בעל חשיבה נכונה. ציפיתי שהוא ייכנס לקואליציה, שיביא את הידע שלו לזוהר, שיביא את השרים לכאן ויעזור לקריית מלאכי. אני מסתכל סביב ורואה הרבה צעירים מוכשרים, כאלה שלא ימצאו אוזן קשבת אצל הפוליטיקאים הוותיקים, והייתי בטוח שרן ויצמן יביא להם את הבשורה. אני מכיר את אימא שלו טוב, גדלנו יחד, היא אישה שכל מילה שלה ברזל, האמנתי בבן שלה, והוא? הוא אכזב אותי ואני מניח שעוד הרבה אחרים.

ויצמן לא נבחר, אפילו הושפל והגיע כמעט אחרון, אבל הוא היה חייב להישאר במועצת העיר ולתת כאן שביב של תקווה לאחרים. במקום זה, אני סופר כבר 300 ימים (עוד מעט שנה)  שהאיש בכלל לא מגיע למועצת העירייה, לא משמיע קול, לא מתערב בענייניה של העיר שהוא רצה להנהיג. מדי פעם אני רואה אותו מסתובב כאן, בעיקר בחגים, הולך בגאווה של טווס. אני מכיר הרבה אנשים שהיו רוצים למרוט לו את הנוצות, ויש עוד שרוצים פשוט שיפנה את הכיסא שלו, לא יותר. שייתן לאחרים להשמיע קול, לייצג יותר מ-900 תושבים שנתנו קולם לליכוד. אבל ויצמן נשאר, בעקשנות שמאפיינת דווקא את אחיו נדב, ולא ברור לי למה. האם פוליטיקה פנימית מונעת את עזיבתו, או שמא גאוותו המדומה בעיני עצמו?

ראש עירייה נורמלי היה מביא לפיטורי רן ויצמן, רק שאליהו זוהר לא בעניין. הוא לא צריך את הכאב ראש הזה. גם האחרים בליכוד כנראה לא צריכים את זה, אחרת היו לוחצים על ויצמן ללכת הביתה, למושב שפיר, לתמיד. אני לא מבין את האנשים האלה של הליכוד, איך הם לא מתביישים לשמור על שתיקה בשעה שהנציג שלהם עושה צחוק מכולם?

אבל יותר מכל אני מתפלא על מפלגת השלטון, זו שטוענת שהיא דואגת לפריפריה אבל לא עושה כלום כדי שיהיה לה נציג במועצת העיר של קריית מלאכי שיצדיק את האמירות שלה. איך בליכוד לא עושים כלום כדי להזיז את ויצמן ולממש את המנדט במועצת העיר? אני חושב שאת השאלה הזאת צריך להפנות לראש העירייה לשעבר, שמעון שימי שמעון. הוא זה שדחף שהליכוד ייתן לויצמן להיות ראש הסניף בלי בחירות מוקדמות, והוא זה שצריך עכשיו לתת לציבור תשובות או לפחות להסביר למה הוא היה כל כך אקטיבי בבחירות המקומיות והפך לפאסיבי אחריהן, ומה הוא השיג מזה.

לא יודע מה להגיד כבר, איך מועצת עיר מתנהלת בלי אחד מחבריה ולאף אחד לא אכפת. אני מקווה שהחברים שם מרימים מדי פעם טלפון לויצמן, בודקים לשלומו, רואים שהוא נושם, כי חוסר אכפתיות כזה לא ראיתי מזמן. המועצה מתנהלת עם 12 אנשים, ובאמת נראה שזה לא ממש מעניין אף אחד. איך בסניף המקומי לא רואים את הנזק שויצמן גורם לתנועה כולה, איך הוא מבייש אותה במעשיו וגורם לה נזק לעתיד. מי יאמין יותר לאנשים האלה כשהם יבואו לבקש שנצביע לביבי, לויצמן או למועמד אחר שלהם?

לא יודע אם ויצמן קורא, אבל אני כבר מודיע לו שאת הקול שלי ביבי הפסיד בגללו, וגם את הקול שלי לליכוד בקריה הוא בכלל לא יקבל. נמאס לי שעובדים עליי, צוחקים לי בפנים ועוד אחר כך באים לבקש ממני תמיכה.

יאללה, ביסלאמה.

לחץ להמשך קריאה