צור עימנו קשר

חדשות

הקרב על הליכוד

בחירות 2018 אולי עוד רחוקות, אבל המאבק על תפקיד מועמד מפלגת השלטון לראשות העירייה כבר יצא לדרך. אליהו זוהר עושה את הדרך בחזרה למפלגת האם, שם כבר מחכה לו ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה. שניהם תלויים בכלל באדם שלישי // בנימה אישית

פורסם

בתאריך

בשקט ובחריצות מכין ראש העירייה, אליהו זוהר, את דרכו בחזרה למפלגת הליכוד. אחרי תשע שנות גלות במפד"ל ובבית היהודי, השביל למפלגת האם, מפלגת השלטון בעלת שלושים המנדטים, כבר נמצא בשלבי סלילה מתקדמים. מקורות יודעי דבר מספרים שטופס ההתפקדות של זוהר לליכוד כבר חתום, שוב במגירה, רק מחכה להוראה לשלוח אותו למוסדות המפלגה ולאשר את ההצטרפות המחודשת. זה יהיה מצב של ניצחון לשני הצדדים: הליכוד יזכה בראש עירייה מכהן, לכאורה חיזוק אלקטוראלי, וזוהר יזכה בבית החם של המפלגה השלטת, בזרועותיהם הפתוחות של השרים, המהווים חצי מהרכב הממשלה.

לסיבה היחידה שזוהר בכל זאת מתמהמה קוראים איילת שקד. שרת המשפטים, מספר 2 בבית היהודי, נזעקה כדי לשמור כחלק מהמפלגה את הבן שמאיים להפוך לאובד, וקיימה איתו שיחת טלפון בהולה. אל תלך, אמרה לו. לגרסתה של שקד, הבית היהודי עשה המון למען עיריית קריית מלאכי, למען זוהר עצמו, כראש עירייה. זוהר, גם אם בפומבי הוא מכחיש זאת, חושב הפוך. לא פעם השמיע את מורת רוחו מהפעילות המועטה והלא מספקת, לדבריו, של המפלגה למען הצלחתו בתפקיד, למען הצלחתה וקידומה של עירו, קריית מלאכי. שקד הבטיחה שיהיה בסדר. שוב, יש לציין.

כל כך הרבה פעמים שמע זוהר את המשפט "יהיה בסדר". למרות זאת, גם הפעם, למרות הניסיון הרב והמר, בחר זוהר להשהות את ההתפקדות לליכוד. הוא החליט, כמו הרבה מקרים דומים בעבר, לתת למפלגה הנוכחית שלו עוד הזדמנות, מי יודע כמה. כל כך הרבה פעמים הם אכזבו אותו בעבר, כל כך הרבה פעמים הוא חש מרומה, כל כך הרבה פעמים הוא הוריד את הראש – יש שיגידו מכבוד ויש שיגידו בכניעה (אני מעדיף את האופציה השנייה), אבל הוא מתעקש שוב, גם הפעם, להאמין שמשהו ישתנה. זוהר, כידוע, אדם מאמין. על כן ראוי שיתייחס ברצינות לביטוי אשרי המאמין, ויבחן את פירושו המילוני. הרשו לי לנחש שגם הפעם יעלה זוהר חרס בידו. בסוף, הוא יעלה סופית על השביל המוביל אל שער הכניסה לליכוד.

בינתיים, אנשיו של זוהר כבר עובדים, מכינים את הקרקע. אי אפשר להניח שהם עושים זאת על דעת עצמם. בסביבת זוהר מבהירים שהכל זה מלמעלה, כלומר מלשכתו של ראש העירייה. אט-אט מתפקדים עוד ועוד מתומכי זוהר לבסיס האם. ביום פקודה, הם יהפכו את החזרה של זוהר לליכוד לחלקה ושוטפת. זוהר תמיד הקפיד לשמור כמה עשרות מאנשיו כפקודים בליכוד, אבל כדי להשתלט על המפלגה מחדש הוא צריך הרבה יותר מאשר כמה עשרות מתפקדים. ואם חוזרים לליכוד, עדיף להתחיל את הדרך המחודשת כשיש מאחוריך כוח משמעותי של עשרים אחוזים מהמתפקדים לפחות, קרי, 250 בני אדם.

יש לזוהר גם חששות מהמעבר. זה לא רק הדם הרע שיישאר אצל חברי הבית היהודי, שעדיין נמצאים בעמדות השפעה בממשלה, שעומד מול עיניו. זה בעיקר הבחירות העתידיות, בעוד שלוש שנים ושלושה חודשים. זוהר מסתכל מעבר לכתף ולא מאמין שכל כך מהר חלפו להם שנה ושמונה חודשים מאז הוא התיישב על כס ראש העירייה. אם יעבור לליכוד, הגם שהוא ראש עירייה מכהן, אין בהכרח מוחלט וודאי שהמפלגה תחליט להציבו בלא פריימריז כמועמד המפלגה לראשות העירייה בבחירות 2018. זו בדיוק ההבטחה שהוא שואף להשיג מבכירי המפלגה. לבכירי הליכוד האחרים, בעיר וגם ברמה הארצית, יש תכניות אחרות לגמרי. הם זוכרים היטב כיצד זוהר התגייס, במלוא המרץ, לסייע לבית היהודי בבחירות האחרונות לכנסת, כמה רגעים אחרי שהבטיח לבכירים בליכוד, ושב והבטיח, כי יקפיד לסייע דווקא למפלגתם בבחירות.

זוהר אולי מגשש את הדרך חזרה לליכוד, אבל ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, כבר נמצא על האוטוסטראדה. אצל מלכה, שמעולם לא חש בושה אמיתית על מעשיו, בחירות 2018 כבר נמצאות מבעד לכוונת הרובה. מיום שעזב את הלשכה המפנקת בקומה השנייה בבניין העירייה אחרי שהורשע בעבירות מין ובעבירות על חוקי התכנון והבנייה, הוא לוטש עיניים לכיוונה מתוך מטרה אחת ברורה: לחזור לכיסא ממנו, כך הוא מאמין, נושל בכוח.  כבר חודשים ארוכים שמלכה עובד. או וואה כמה שהוא עובד. מלכה לא חושש לספר על כוונותיו העתידיות לכל מי שרק רוצה לשמוע, ואפילו מתכנן לפרטי פרטים את איוש מטה הבחירות העתידי שלו. הוא פוקד אנשים חדשים, הן בעצמו והן באמצעות תומכיו המעטים שעדיין נותרו בעיר, שכמהים לשוב לימי המלכות ההם, בהם כל ממזר שהמלך חפץ ביקרו הפך לנסיך. אל אותם אנשים שנותרו מאז ומתמיד תומכי מלכה יש להוסיף כמה ממאוכזבי זוהר, והם לא מעטים. במילים אחרות: למוטי מלכה יש כר פורה לפעול בו. בהעדר שואפים פוטנציאלים ברורים אחרים לכתר בתוך הליכוד, נדמה כי הקרב המרכזי שם צפוי בין מלכה לבין זוהר.

הכוח אצל ויצמן

הבעיה המרכזית של זוהר ומלכה כאחד, היא שהם בטוחים שבאמצעות התפקדות המונית הם יוכלו לשנות את מאזן הכוחות בתוך הליכוד לטובתם. האמת היא ששניהם לא בהכרח מבינים דבר אחד מרכזי: לגורם הכי משפיע, וכנראה גם מכריע, בתוך הליכוד, לא קוראים מוטי או אליהו, אלא נדב. נדב ויצמן. הגם שויצמן נכשל (אחרי שהתמודד באומץ ראוי להערכה מול ראש העירייה הכל יכול דאז, מוטי מלכה) בבחירות ההן ב-2008, והגם שכישלונו של אחיו, רן ויצמן, היה מהדהד פי כמה, הגו'קר נמצא אצלו. גם בליכוד מבינים שלפחות כיום, ויצמן הוא מרכז הכוח הבלתי מעורער של הסניף המקומי, שחולש על כארבעים אחוזים מקרב המתפקדים, המאורגנים כחיילים ליום פקודה, ככל שיידרש. ברצותו, יכול ויצמן לבחור מועמד משלו לראשות העירייה מטעם הליכוד, להריצו, ויש סבירות גבוהה מאוד שינצח. כך גם לגבי הקרב המסתמן בין זוהר למלכה: ויצמן יכול לקבוע מי מבין השניים יהיה מועמד הליכוד לראשות העירייה.

מבחינת מלכה וזוהר כאחד, הבעיה אחרת לגמרי: ויצמן אינו מעריך, בלשון המעטה, אף אחד מהם. ככל שזה תלוי בו, אפשר להניח, למועמד הליכוד לראשות העירייה בעוד שלוש שנים וקצת לא יקראו לא מלכה ולא זוהר.

הערה לפני סיום

בהנחה שלבסוף תבשיל דרכו של זוהר בחזרה לליכוד, יש שאלה אחת, מעניינת במיוחד, שצריכה להישאל: כיצד יסביר ראש העירייה את מטריית ההגנה הפומבית שהרבה להעניק, חדשות לבקרים, לבנט וחבריו למפלגה הנוכחית שלו, שעשויה להפוך למפלגה לשעבר. עשרות פעמים הגן זוהר בחירוף נפש על הפעילות המבורכת והענפה, כלשונו, של אנשי המפלגה לפיתוחה של קריית מלאכי ועתידה. פעמים רבות הוא גם נקט בשורה ארוכה של פרוייקטים, מיזמים, הטבות כספיות והטבות שוות כסף שהעניקו שרי המפלגה לעיר, שזה יהיה דיי מביך לראות את זוהר מתפתל בניסיון להסביר מה גרם לו, למרות כל התשבחות הללו, לנטוש את מפלגת הכיפות הסרוגות ולחזור למפלגה שעזב ביוזמתו לפני הבחירות למועצת העיר ב-2008.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.