צור עימנו קשר

חדשות

הקיר הסדוק

הגשמים העזים שירדו בזמן הסופה שפקה את אזורינו לפני שבועיים, חשפו שוב את הליקויים הקשים בבניין 163 בשכונת חב"ד בעיר, שסובל מכשלים חמורים בהם תקרה חצויה וברזלי פיגום לתמיכה זמנית. דיירת בבניין: "הבן שלי סובל מחרדות ולא מעוניין לגור בבית. מצב הבניין עשוי להוביל לאסון". העירייה בתגובה: "עושים כל שביכולתנו כדי לתת מענה"

פורסם

בתאריך

מדרגות מנותקות מהקיר, ברזלים במעברי הבניין הפנימיים ותקרה חצויה לשניים הם רק חלק מהמראות הקשים איתם נאלצים להתמודד דיירי בלוק 163 בשכונת חב"ד בעיר.
סיפורו של הבניין מתחיל בעיצומו של מבצע "צוק איתן", אז נחת גראד קטלני בבניין סמוך אשר גרם לזעזוע בבניין הרעוע.
לטענתם של הדיירים, העירייה הבטיחה להם כבר עם סיום המבצע, בשלהי שנת 2014, כי היא תטפל בבניין ותפעל לתיקון הליקויים שנגרמו לו, אולם המצב רק הלך והחמיר. "ככל שחלף הזמן נזקי הטבע, תזוזות האדמה והגשמים שירדו בכל חורף החמירו את המצב. הרווח בתקרה התרחב, המדרגות השתחררו מהקיר וגם חזית הבניין השתחררה במעט", סיפרה השבוע בשיחה עם "המקור" אחת מדיירות הבניין, אם לילד בן 11 המתגוררת בדירתה מטעם חברת "עמידר", שהוסיפה כי במהלך החודשים האחרונים חלה הידרדרות חמורה במצבו של הבניין- העשויה להסתיים באסון. "לפני חמישה חודשים החלו אבנים ליפול מתקרת הבניין אל תוך הביתה, מה שגרם לבני לחרדות שלא הותירו לו ברירה והוא עזב את הבית", הוסיפה הדיירת, שסיפרה כי היא פנתה בעבר לעירייה והמתינה שוב ושוב לתיקון בניין מגוריה.
"עזיבתו של בני זה החלק הכי עצוב בסיפור. איך מצפים מילד בן 11 לעלות ארבע קומות במדרגות מנותקות מקיר התמיכה? לפני חמישה חודשים כבר פנינו לעירייה ולעיתונות המקומית אך לא קיבלנו מענה לבעיה. הגיעו לפה עובדים והציבו ברזלים שלא פותרים את הסכנה. מה נעשה אם יהיה רעש אדמה או חלילה מצב מלחמה? הכל ייפול פה", הוסיפה הדיירת הזועמת.
לדבריה, היא פנתה בנושא גם לחברה המשכנת "עמידר", אולם גם שם לא זכתה לאוזן קשבת והליקויים בבניין נותרו כשהיו. "בעירייה אומרים שיטפלו אך מחכים לאישורים, ובעמידר טוענים שהבניין ראוי למגורים. אם הוא ראוי, אין לי בעיה לגור בו. שיורידו אותי כמה קומות ושהבן שלי יחזור לחיות איתי. מה כבר ביקשתי? להיות כמו כל אימא שרוצה להיות עם הבן שלה אחרי הלימודים? לשמוע ממנו חוויות ולעזור לו בשיעורי בית? למה אני צריך ללכת עד לאימא שלי בשביל לשמוע ממנו? למה הזמן שלי עם הבן שלי צריך להיות מוגבל, בגלל שמבחינת עמידר הבניין הזה ראוי למגורים?", תהתה.

נזקי הסופה
אם לא די במצב המבנה, הרי שביום שישי לפני שבוע וחצי בזמן ההכנות לכניסת השבת נתקלו דיירי הבניין בבעיה חדשה, אחרי שהגשמים שירדו במהלך מערכת הגשם האחרונה ששררה באזורנו חדרו אל תוך הבניין וזלגו ישירות לביתה. "כבר החל משעות הבוקר, במקום להתארגן לשבת, להכין דברים וללכת להורים עם בני, אני עומדת בבית וגורפת מים. שלחתי צילומים לחברי העירייה ולאנשי עמידר כדי שיבינו איך אני חיה ולמה הילד לא רוצה להגיע לפה, אך לא נעשה דבר", אמרה הדיירית, ובן זוגה הוסיף: "כמות הגשמים שירדה הכבידה על הבניין והביאה אותו למצב של שיפוע. ממש חששנו להישאר פה. בעקבות השיטפון זרקנו את כל חדרי השינה שלנו אחרי שכל העץ התמלא במים. פנינו לסגן ראש העירייה מישל טפירו שעוזר לנו בכל הנושא מול 'עמידר' אבל כרגע שום דבר לא עזר. הם לא מוכנים להעביר אותנו דירה וטוענים שאין בעיה לגור פה".
מחברת עמידר מסרה בתגובה לנאמר בכתבה: "נבהיר כי בתאריך 24 בדצמבר 2017, דנה ועדת אכלוס עליונה בבקשתה של הפונה להחלפת דירה ודחתה אותה מאחר שהפונה מתגוררת בדיור תיקני. לגבי מצב המבנה, החברה פועלת באחריות ומקצועיות ובהתאם לכך, לאחר בחינת אנשי המקצוע, הצבנו במבנה תמיכות זמניות. בשל המצב, אף אישר משרד השיכון הקצאת תקציב מיוחד לתיקון המבנה וכעת אנו מצויים בשלב תכנון סופי לפני ביצוע. כל טענה בדבר הכרזה על מצב המבנה יש להפנות לרשות המקומית, האחראית לכך".
סגן ראש העירייה מישל טפירו מסר בתגובה: "פניתי מספר פעמיים לעמידר על מנת שיתנו לה דירה אחרת בעיר או אפילו בבניין עצמו, אבל הם טוענים שזה בסדר לגור פה. העברנו עוד בקשה ולא נוותר עד שנמצא דרך לעזור לה. לגבי המצב בו נמצא הבניין אין לי יד בדבר וככל הידוע לי ישנה תכנית לטיפול שמחכה לאישור של משרד השיכון".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "עיריית קריית מלאכי מכירה את הנושא ועושה ככל יכולתה לתת טיפול ראוי למצבה של הדיירת בפרט ולמצב הבניין בכלל. שלום הדיירים הוא החשוב ביותר ולכן עיריית קרית מלאכי תפנה תקציב של 4 מיליון שקלים משיקום שכונות לטובת חיזוק הבניין ובטחון התושבים.".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

"אי אפשר להשתיק אירועים כאלו. זה עלול להיגמר באסון"

עובד קבלן תושב העיר, שאמור היה לשמש אב בית במתנ"ס הקטן, תקף על פי החשד מספר עובדים במחלקת הרווחה בעיצומו של ויכוח סוער בין השניים. גורמי הרווחה הזעיקו את המשטרה, שחקרה את העובד וגבתה עדות גם ממנהלת המחלקה, יואלה תבור. העירייה: "תלונה על המקרה הוגשה בתחנת המשטרה המקומית"

פורסם

בתאריך

על ידי

עובד קבלן חדש, שהחל להעניק שירותים לעירייה במסגרת עבודתו רק לפני שבועיים, תקף על פי החשד את מנהלת מחלקת הרווחה ועובדיה במהלך ביקור במחלקה.
לטענת עובדים ששהו במקום, האירוע התרחש ביום חמישי שעבר כאשר העובד, המתגורר בעיר, הגיע לבניין המחלקה והחל לדרוש דבר מה הקשור לתחום עיסוקם של עובדי הרווחה המקומיים. אלא שדין ודברים בינו ובין השומר במקום, מנהלת המחלקה ומספר עובדים נוספים הגיע במהרה לכדי התפרצות אלימה, כאשר על פי עדויות שונות העובד הטיח בחוזקה קומקום חשמלי לעבר קיר המבנה, זרק כוס תה לעברו של אחד העובדים והשתלול כהוגן. "לפי מה ששמעתי זה היה מפחיד. הנוכחים לא ממש הבינו מה קורה והעניין התפתח מהר מאוד לאלימות", אמר השבוע גורם המעורה בפרטים בשיחה עם "המקור".
מבוהלים מהאירוע, פנו עובדי מחלקת הרווחה למשטרת ישראל, כך על פי עדויות, וזו הזעיקה לבניין המחלקה את אנשי השיטור העירוני שהגיעו למקום מספר דקות לאחר שהעובד נטש אותו והתקדם ככל הנראה אל בניין העירייה. "אנחנו חיים במציאות שהכל מותר", אמר השבוע גורם בעירייה ששמע על האירוע במחלקת הרווחה רק בתחילת השבוע. הוא הוסיף כי: "אנו כאנשי ציבור המעניקים שירות לתושבים חייבים להיות להם אוזן קשבת ולגלות סבלנות, אך בעידן שבו כולנו נמצאים בסכנה מתמדת בכל בוקר מחדש אי אפשר להשתיק אירועים מעין אלו. פעם שורטים אחות, פעם מכים פקיד קבלה ומתישהו חלילה זה עלול להיגמר באסון. הייתי מצפה מהעירייה להציף אירועים מעין אלו ולא להחביא אותם".
גורמים שונים סיפרו כי מיד לאחר האירוע בבניין מחלקת הרווחה הגיע העובד אל בניין העירייה, חיפש את ראש העירייה אליהו זוהר והתפרץ גם בפניו של המנכ"ל תמיר היזמי. הוא שטח בפני היזמי את טענותיו, זאת למול עובדים בכירים נוספים. על פי אותם גורמים, ראש העירייה זוהר, שלא שהה במקום באותן שעות, התערב וביקש להרגיע את הרוחות, אולם בסביבתו ביטלו השבוע את הטענה והוסיפו כי ראש העירייה כלל לא התערב בנושא.
"לפי מה ששמעתי אותו עובד היה צריך להצטרף לאחת המחלקות בעירייה, אך לבסוף קיבל תפקיד במתנ"ס הקטן. הוא גם היה אמור להיות אחראי על מגרש הקטרגל בקיבוץ גלויות כאילו המגרש בורח. אולי בעצם צריך מישהו בשכר שישמור על הגדר? זה מצחיק ועצוב באותה מידה", אמר תושב העיר בשיחה עם "המקור".
גורם בעירייה סיפר השבוע כי מנהלת מחלקת הרווחה הגיעה לתחנת המשטרה, וזו גבתה ממנה עדות ביחס למה שהתרחש בשבוע שעבר. הוא הוסיף כי העובד הביע חרטה על המקרה ואף התנצל בפני בכירי העירייה, מה שלא מנע ממנו לאבד את מקום העבודה החדש.
מנהלת מחלקת הרווחה, הגברת יואלה תבור, סירבה להתייחס באופן ישיר לאירוע והפנתה אותנו לדוברות העירייה. היא הסכימה לומר כי באופן כללי "מדיניות מנהלת אגף הרווחה בקריית מלאכי היא אפס סובלנות לאלימות".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה תגלה אפס סובלנות לאלימות כלפי עובדיה בכל מחלקות העירייה. כל גילוי אלימות יטופל במיידית. תלונה על המקרה הוגשה בתחנת המשטרה המקומית".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה