צור עימנו קשר

דעות

הפנטזיה הפנטסטית של זוהר

מערכת הבחירות בקריית מלאכי רגועה יותר מאגם שקט בצפון אירופה

פורסם

בתאריך

השלום והברכה עליכם קוראיי היקרים. שבועיים שלא הייתי כאן, ואוי כמה שהתגעגעתי. בתחילת אוגוסט נסעתי לחופשה של 14 ימים בצפון אירופה, ברחתי הרחק מהחום הישראלי המעיק והפוליטיקה הקטנה אל מזג האוויר הקריר של סקנדינביה והסביבה. מה אני אגיד לכם, איזה נופים, איזה אגמי מים, איזה מפלים, איזה הרים, איזו איכות חיים! לקנא!
לפני שנסעתי רציתי לקחת את המחשב הנייד, כדי שאוכל לכתוב גם במהלך הטיול. "זה כולה שעה עבודה", אמרתי לאישתי, אבל כמו מרוקאית טיפוסית היא עשתה לי פרצוף ואני מיד התקפלתי. "טוב, בעצם את צודקת", אמרתי לה, "גם ככה בשדה התעופה ישגעו אותנו ויבקשו להוציא כל שתי דקות את הלפטופ מהתיק". במבט לאחור, טוב שלא לקחתי את המחשב הנייד. רוב הזמן השארתי גם את הטלפון הנייד בחדר בבית המלון, שהוא בעצמו היה מדהים: בקתות קטנטנות כמו בסרטים מצויירים הנמצאים למרגלותיו של הר חצי מושלג. בלילה לא ישנתי, אלא פשוט התיישבתי ליד החלון ובהיתי בנוף המהמם.
מידי פעם הצצתי בפייסבוק ובאינטרנט, כי בכל זאת קשה להתנתק מהנעשה בעיר שלי, בטח בתקופת בחירות שאמורה להיות מעניינת וסוערת, רק שעד כה היא מזכירה יותר פארק בנורבגיה מאשר לונה פארק בישראל. תקנו אותי אם אני טועה, אבל בחירות כאלו רגועות לא היו כבר הרבה שנים בקריית מלאכי שלנו. למעט קצת פוסטים ברשת החברתית, לא קורה פה הרבה. אולי זה בגלל שהגוש החילוני-מסורתי, כרגיל, לא מצליח להסכים על מועמד. יש כמה מעטים שרוצים שעבריין מין יהיה בראש, אבל לשמחתנו יש עדיין אנשים נורמלים שלא מוכנים לשמוע על זה. לפחות הפעם – בניגוד לבחירות הקודמות בשנת 2013 – יש גם היגיון בפיצול של הגוש הלא חרדי-דתי. בכל מקרה, המעטים שרוצים את העבריין גורמים לפיצול של הגוש במקום לאחדות שלו, כי הם חיים באיזו פנטזיה שהמועמד שלהם יזכה בבחירות. נו טוב, הם יתפכחו מהפנטזיה במוקדם, כלומר בשבועות הקרובים, או במאוחר, כלומר אחרי ה-30 לאוקטובר. מה שבטוח כרגע זה שהפנטזיה הזאת תביא שוב להמלכתם של החרדים כשליטי העיר. בשביל ללו זוהר, שיושב מהצד וצוחק, זו הפנטזיה הכי פנטסטית שיכולה להיות.
כשסיירתי בעיר השבוע, ראיתי שלטים חדשים שלא היו לפני שנסעתי לנופש. חיים ויצמן – שהיה אמור להיות לדעתי המועמד המוביל מול ללו בשלב הזה – מופיע על כמה שלטים במרכז, האחיין שלו נדב ויצמן על כמה שלטים ליד הביג, ויש כמובן את השלטים על הבתים. זוהר בחר בסגול ורואים שיש לו הרבה שלטים בהרבה בתים (כפי שקורה עם כל ראש עיר מכהן), מלכה בחר בכתום אבל אין לו שלטים בבתים בכלל, וכך גם לחיים וויצמן שבחר בתכלת. את השלטים הכחולים של נדב ראיתי יותר, ובאמצע השבוע צצו גם השלטים הירוקים של רשימת הצעירים שמוביל אליאור עמר. לפחות במשפחה שלי שבה יש כמה אוהדי מכבי חיפה נרשמה התלהבות. גם בפייסבוק אנשי זוהר שולטים, רק שאני במקומו הייתי נזהר, נרגע ולא נח על זרי הדפנה. שישאל את ליאור קצב כמה שלטים על בתים זה לא מדד לשום דבר.
בפייסבוק ראיתי גם שציון רגב רוצה להתמודד. לא ראיתי את ציון כבר יותר מ-15 שנים, אבל אני בהחלט זוכר את המשפחה המפוארת שלו, את הוריו היקרים ובעיקר את אביו הענק שבענקים. הוותיקים שבנינו בטח זוכרים את חנות התרנגולות של משפחת בולבול המפורסמת, שגידלה את טובי הבנים והבנות של קריית מלאכי. רובם כבר לא גרים כאן לצערנו, אבל היה מעניין לשמוע שציון רוצה לחזור. אני לא בטוח שיש לו סיכוי, אבל אם אני אישית הייתי בוחר לבדי את ראש העיר של קריית מלאכי, הבחירה הייתה וואלה קשה מאוד בין ציון רגב לבין חיים ויצמן. כמה עצוב שבעוד שני אלו במשחק – אחד (ויצמן) סא"ל במילואים, משכיל, איש כוחות הביטחון, והשני (רגב) מנהל בכיר, איש עשייה, מלומד ואיכותי – יש מי שרוצה להביא עלינו את מוטי מלכה. זה רק ממחיש כמה בקריית מלאכי שלי אצל הרבה אנשים זה הכל אינטרסים צרים, עלובים, בזויים והזויים.
לא הייתי בבית הקפה כבר יותר משבועיים, אז אין לי מה לספר לכם על מה שהתרחש ודובר שם. גם בתכנית המדוברת ששודרה השבוע בטלוויזיה על קריית מלאכי לא צפיתי, כי חזרתי מחו"ל רק בשעות הצהריים ונרדמתי ממש מוקדם. אפנה לזה זמן בסוף השבוע ואת רשמיי אכתוב בשבוע הבא. עד אז אישתי בדיוק שולחת אותי לקניות עם רשימה באורך נאום באו"ם של ביבי נתניהו. בכל זאת כולם באים לעשות פה שבת. התגעגעו אלינו.
יאלה, ביסלאמה.

לחץ להמשך קריאה
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.