צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

המסודרים של ללו

פורסם

בתאריך

ארבעה מתוך ששת המועמדים הראשונים ברשימתו קיבלו/נבחרו לכהן בתפקידים בעירייה או בשלוחותיה. עוד אינספור פעילי בחירות שלו התקבלו לעבודה אצל קבלנים. אמנם כולם עשו, עושים ויעשו את זה, אבל אם זוהר היה נבחן בעניין – הוא היה נבחר בקלות למצטיין הכיתה // אליאור עמר

הראיון הנרחב שהבאנו כאן לפני כשבועיים עם ראש העירייה, אליהו זוהר, היה הרחב והמקיף ביותר מאז שנכנס זוהר לתפקידו הרם. הוא נדרש לענות לשאלות בנושאים הבוערים ביותר אליהם הוא נדרש בקדנציה שלו עד היום, ומסר לרוב משנה סדורה וברורה לגרסתו, לטענותיו ולעמדותיו. אפשר היה להתייחס לכל משפט שאמר זוהר בהרחבה. להעניק לו פרשנות מעמיקה, להזכיר לציבור בעל הזיכרון הקצר נשכחות. בהרבה מתשובותיו נקט זוהר בדרך ההיתממות. הוא התמקד, כמו פוליטיקאי מיומן, במה שרצה להשמיע, וגם כשעומת מול נתונים שאינם נעמו לאוזניו, הקפיד לשמור על הקו ההסברתי שבו בחר ואותו לבטח תרגל עם יועציו בטרם שורת הראיונות שהעניק לכלי התקשורת המקומיים בערב החג.

בכלל, ניכר על זוהר שהוא למד דבר או שניים על פוליטיקה בשנתיים וחצי שהוא מכהן בתפקיד. אם ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, היה נחשב לאמן בתחום העברת המסרים המרומזים מבלי להגיד דבר מה באופן מפורש, אז נראה שזוהר, שהיה עוזרו הנאמן במשך שנים, למד ממנו דבר או שניים. תשאלו את מנהל מחלקת כוח האדם (המושעה) בעירייה, אבי עמית, שעד עכשיו מנסה להבין למה זוהר התכוון כשהוא אמר את מה שאמר לגביו ("הרבה אנשים היו קרובים אליי בבחירות… המערכת צריכה להתנהל אחרת… מוקדם להחליט {אם יישאר בתפקיד. ה"ה}, אנחנו נשב ונדבר… אני כאן כדי לעשות תהליך רוחבי…").

אגב עמית, אז בערב החג, זמן קצר אחרי שהראיון ובו דבריו של זוהר בעניינו התפרסמו – הוא קיבל משלוח אישי לביתו של זר פרחים גדול, ובצידו פתקית ברכת חג שמח. על החתום היה אליהו זוהר בעצמו. בסביבת עמית יש מי שחשב שמדובר בעוד מהלך טקטי מצידו של ראש העירייה, בסגנון לבלבל את האוייב. זוהר עצמו אומר לסביבתו שאין לו שום בעיה עם עמית, ושהוא מאחל לו בהצלחה בניהול ההליך המשפטי מול נציבות שירות המדינה. על זה נאמר, וזו כבר פרשנות של כותב שורות אלו: ככל שעמית ישמע יותר איחולי הצלחה כאלו מזוהר וסביבתו – כך עליו להיות מודאג יותר. אחרי שני ניסיונות סולחה ביניהם שנכשלו, אין דבר בעולם שזוהר רוצה יותר מאשר שעמית, שסומן על ידו כאיום פוליטי, ציבורי ואישי, יילך הביתה. אם נציבות שירות המדינה תעשה לראש העירייה את העבודה, מה טוב. אם לא – אל תפסלו את האפשרות שזוהר יעשה מהלך בעצמו.

בחזרה לראיון של זוהר. “לא הכנסתי אף אחד לעירייה", אמרה ראש העירייה בביטחון. טכנית, זוהר צודק כמעט לגמרי. למעט המנכ"ל תמיר היזמי, העוזר האישי גילי לוי והרל"שית הודיה לוגסי, איש אינו מונה על ידו באופן אישי, בהוראתו הישירה. "אנשים באו לבחינות, נבדקו, עברו מבחנים והתקבלו", הוסיף ואמר זוהר.

נו טוב, זה הרי לגמרי במקרה שרבים מאלו שעברו מבחנים והתקבלו לתפקידים שונים בעירייה ובקרן לפיתוח נחשבו לאנשיו, היו חברים במטה הבחירות שלו, לקחו חלק פעיל בקמפיין שבסופו הוכתר לאזרח מספר אחד של קריית מלאכי.

כשירות לציבור (ולזוהר עצמו, למקרה שהוא שכח, או לתמימים מבנינו – לא ידע), ערכתי השבוע רשימה של כל אותם אנשים שבאו לבחינות, עברו אותן, ונבחרו לתפקידים בעירייה עצמה, בקרן לפיתוח הנמצאת בבעלותה ובגופים שונים המספקים שירותים לעירייה, מקבלנים ועד אגודות המפעילות בתי ספר בעיר. והכל, נזכיר, בעת שהעירייה נמצאת תחת תכנית הבראה שבמסגרתה עלתה הארנונה והוטלו גזירות נוספות על הציבור.

רשימת המסודרים

נתחיל עם רשימת המפלגה של זוהר, שהתמודדה עימו בבחירות והביאה לו בסופו של דבר שני מנדטים. עו"ד תמי ביטון מוקמה שלישית ברשימה, מיד אחרי זוהר עצמו וממלא מקומו, שמעון חזן. לפני כמה חודשים היא מונתה לתפקיד יו"ר ועדת הערר לארנונה. החברים בוועדה יקבלו תגמול בדמות תשלום כספי עבור כל ישיבה שבה הם ישתתפו. אמנם מדובר בתשלומים נמוכים יחסית, של כמה מאות שקלים לכל ישיבה, אבל לא הכסף הוא החשוב, אלא המסר. ועדת הערר לארנונה היא אחת הוועדות החשובות ביותר בעירייה. לפתחה מגיעים ערעורים על שומות ארנונה שנקבעו בעיקר לבעלי עסקים ומפעלים גדולים. לעיתים, מדובר בהחלטות אליהן נדרשת הוועדה בהיקף של מאות אלפי שקלים. זו ועדה שיפוטית שמהווה מעין בית משפט קטן, לפני שהמערערים על שומות הארנונה מגיעים אל בית המשפט האמיתי. לאותה ועדה מינה זוהר גם את שניאור קטש, שהיה אחד הפעילים הבולטים שלו לפני הבחירות ואחד המועמדים לתפקיד עוזרו האישי לאחריהן. גם גבי אלוש, שאמנם לא היה ברשימה של זוהר והפך לאחד ממקורביו רק לאחר הבחירות – זכה במינוי היוקרתי כחבר בוועדת הערר לארנונה.

יעקב קבדה, שמוקם רביעי ברשימה של זוהר כנציג הקהילה האתיופית, זכה לתפקיד בחברה המנהלת את מערך גביית הארנונה של העירייה. איציק כרמלי, שהוצב חמישי באותה רשימה, נבחר לתפקיד קניין העירייה. מוטי אברג'יל, שהוצב במקום השביעי ברשימה, התקבל לעבודה בעירייה עצמה כפקח בנייה במחלקת ההנדסה.

הלאה, נמשיך. קובי עמר, שהיה מאנשי אמונו של זוהר במהלך מערכת הבחירות והתייצב לצידו עוד במהלך הבחירות הפנימיות במועצת העיר בהן נבחר יוסי חדד באופן זמני לתפקיד (כשבעה חודשים לפני הבחירות לראשות העירייה), מונה לתפקיד מנכ"ל הקרן לפיתוח. שרון טוויטו, פעילת בחירות של זוהר ובת דודה שלו, נבחרה לתפקיד מוקדנית במוקד העירוני. שרון רפאל ורונן טוזלי, פעילי בחירות של זוהר אף הם, מונו לתפקיד מפקחי ניקיון בחברה קבלנית המספקת שירותי פינוי אשפה לעירייה. גם סימונה אמיתי, עוד פעילת בחירות ואישתו של מוטי אמיתי, הנחשב לאחד האנשים הקרובים ביותר לזוהר וחברו משכבר הימים, זכתה לתפקיד סמי-ניהולי בחברה קבלנית המספקת שירותי ניקיון משרדים לעירייה. קובי קריאף, עוד פעיל בחירות, מונה לאב בית בתיכון הדתי "אמית". באותו בית ספר מונתה מזכירה חדשה הנחשבת אף היא למקורבת לזוהר. את סייעות הגננות הרבות שנמנו על מטה הבחירות שלו וקיבלו את התפקיד בשנתיים האחרונות לא נרחיב. בשנה שעברה, עם הנהגת רפורמת משרד החינוך להצבת סייעת שנייה בגני הילדים, זרמו למערכת עוד עשרות סייעות חדשות. אלו מסוג הרפורמות שעבור פוליטיקאים הן כמו מתנה משמיים.

יכול להיות שכל השמות שהזכרתי מעלה הם אנשים ראויים ועובדים טובים. אבל הסיפור הוא בכלל לא הם, אלא ראש העירייה בעצמו: ארבעה מתוך שישה המועמדים שהתמודדו תחתיו, ברשימתו, בבחירות, קיבלו תפקיד מקצועי בעירייה או אצל קבלנים המספקים לה שירותים. למעשה, בכל הקשור לפעילי הבחירות שלו שהתקבלו לעבודה אצל קבלנים המספקים שירותים לעירייה, זוהר אפילו לא טורח להכחיש שידו הייתה בדבר. "הם רוצים בהצלחתי, אז הם עובדים קשה כדי שהעיר תהיה מתוקתקת", הוא נוהג להגיד, "כולם מרוויחים מזה". יש לציין כי גם כולם, כמעט מאז ומתמיד, עשו ועושים את זה. זוהר בוודאי לא המציא את השיטה. הוא רק מיישם אותה באופן שאילו היה נבחן עליה – היה זוכה בקלות בתואר מצטיין הכיתה, אולי אפילו השכבה כולה.

ולסיכום: בפעם הבאה שזוהר יאמר שהוא לא הכניס אף אחד לעירייה (ושלוחותיה), תזכרו את הטור הזה, ותזכירו לעצמכם שגם בו הופיעה רשימה חלקית בלבד של הפעילים והמקורבים שהפכו לעובדים – והכל בתוך שנתיים וחצי בלבד מאז שנכנס זוהר ללשכת ראש העירייה.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

שיפוץ כפול

למרות שהעבודות לשדרוגו הסתיימו רק לפני שבעה חודשים, עובר הכיכר ברחוב בן גוריון בעיר שיפוץ נוסף ממש בימים אלו- בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים. "הורסים ובונים כאילו זה לגו. מדובר פה בכסף ובאיכות החיים של כולנו", אמר תושב העיר. העירייה בתגובה: "הקבלן מבצע תיקונים לליקויים שנתגלו בבדיקה שערכנו"

פורסם

בתאריך

על ידי

שבעה חודשים בלבד מיום סיום עבודות השיפוץ וההקמה של הכיכר החדש בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך לבנק לאומי), הרסו לפני כשבועיים עובדי קבלן מטעם העירייה את הכיכר במטרה לשדרג אותו בשנית.
לטענת גורמים בעירייה, הסיבה לשיפוץ החוזר נעוצה בהיותו של הכיכר שנבנה רק לאחרונה "רחב מידי", ועל כן יש להקטינו על מנת שיעמוד בתקן ויוכל להכיל את התנועה הרבה החולפת על פניו.
כזכור, לפני קצת יותר מחצי שנה הודיעו בעירייה על סיום עבודות השדרוג וההקמה של כיכר בן גוריון וכן הכריזו על פתיחת עבודות הפיתוח לאורכו של הרחוב כולו. העבודות האינטנסיביות, כללו אז הקמת חומה חדשה המהווה 'חוצץ' בין הבניינים הסמוכים לבין המרחב הציבורית, ריצוף מחדש של הרחוב באבנים משתלבות, ריבוד הכביש ושיפוץ כיכר התנועה במקום. עם סיום העבודות על הכיכר, המפגיש את הצירים הראשיים רש"י ובן גוריון, החלו בעירייה בשדרוג קטע הכביש שבין כיכר בן גוריון לכיכר ז'בוטינסקי ('הכיכר של סופר'), ועבודות אלו נמשכות גם בימים אלו ואמורים להסתיים בשבועות הקרובים.
אלא שכעת מתברר כי חרף ההשקעה הגבוהה בעבודות השדרוג שנעשו ברחוב בן גוריון בעיר החליטו בעירייה לבצע את העבודות על הכיכר בשנית, מה שמצריך לכאורה הוצאה כספית נוספת שעלותה עשרות אלפי שקלים. "רק לפני חצי שנה נבנה הכיכר החדש", אמר השבוע תושב זועם בשיחה עם "המקור", והוסיף: "מדובר פה בכסף של כולנו. בחמש השנים האלה העירייה נכנסה לנו עמוק לכיס ולא מובן לי איך אפשר להיות כל כך אדישים לכספים האלה", הוסיף.
תושב אחר, שהבחין בנו מצלמים את העבודות, ציין כי לדעתו מדובר בניצול כספי ציבור לצרכי בחירות, "עשו אותו דבר גם בטיילת. הורסים ובונים מחדש כאילו זה לגו כדי להראות שעושים משהו. למישהו יש ספק שמדובר בבזבוז המשאב הציבורי בעיתוי כל כך תמוה, ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות?", אמר.
עיכוב מקובל או הון פוליטי?
הטענות אודות תעמולת בחירות מצד השלטון הנוכחי נשמעו השבוע גם בהקשר מגרש הקטרגל החדש בקיבוץ גלויות. מספר תושבים, חלקם מתגוררים בשכונה ואחרים בסביבתה, תהו השבוע מדוע שערי המגרש החדיש נותרו סגורים חרף הודעת העירייה על סיום העבודות בו, והוסיפו כי הם חשים שמישהו רוצה לגזור קופון על חשבון האינטרס הציבורי, "המגרש הזה רשום על ללו זוהר, לאף אחד אין ספק", אמר תושב העיר, שהסביר, "עם זאת, לא ברור מדוע מתעכבים עם פתיחת המגרש. לא ייתכן שילדים לא יכולים להיכנס פנימה ונאלצים לסכן את חייהם בטיפוס על הגדר רק בגלל שבעירייה רוצים לכאורה לערוך טקס פתיחה ראוותני. מישהו פה חושב הפוך", אמר התושב.
תושב אחר, המתגורר ממש בסמוך למגרש הקטרגל, סיפר כי בימי השבת מטפסים עשרות ילדים מעל הגדר הגבוהה במטרה ליהנות מהמגרש המפואר, ולאחרונה אף הצליח אלמוני לפרוץ את המנעולים ולהותיר את שערי המגרש פתוחים ללא ידיעתה של העירייה.
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "לגבי הכיכר בסמוך לבנק לאומי, הרי שהעבודה המתבצעת כעת נעשית לבקשתה של העירייה לאחר שזו מצאה ליקויים בביקורת שערכה אחר עבודתו של הקבלן. בעניין מגרש הקטרגל בשכונת קיבוץ גלויות, היות ומדובר במגרש סינתטי נדרש אישור של פיפ"א לשם פתיחתו, ולכן העיכוב בחניכתו. ברגע שיתקבל האישור יערך טקס מכובד".

המגרש בקיבוץ גלויות. "מישהו חושב הפוך" (צילום: יח"צ)

לחץ להמשך קריאה