צור עימנו קשר

חדשות

המסודרים של ללו

פורסם

בתאריך

ארבעה מתוך ששת המועמדים הראשונים ברשימתו קיבלו/נבחרו לכהן בתפקידים בעירייה או בשלוחותיה. עוד אינספור פעילי בחירות שלו התקבלו לעבודה אצל קבלנים. אמנם כולם עשו, עושים ויעשו את זה, אבל אם זוהר היה נבחן בעניין – הוא היה נבחר בקלות למצטיין הכיתה // אליאור עמר

הראיון הנרחב שהבאנו כאן לפני כשבועיים עם ראש העירייה, אליהו זוהר, היה הרחב והמקיף ביותר מאז שנכנס זוהר לתפקידו הרם. הוא נדרש לענות לשאלות בנושאים הבוערים ביותר אליהם הוא נדרש בקדנציה שלו עד היום, ומסר לרוב משנה סדורה וברורה לגרסתו, לטענותיו ולעמדותיו. אפשר היה להתייחס לכל משפט שאמר זוהר בהרחבה. להעניק לו פרשנות מעמיקה, להזכיר לציבור בעל הזיכרון הקצר נשכחות. בהרבה מתשובותיו נקט זוהר בדרך ההיתממות. הוא התמקד, כמו פוליטיקאי מיומן, במה שרצה להשמיע, וגם כשעומת מול נתונים שאינם נעמו לאוזניו, הקפיד לשמור על הקו ההסברתי שבו בחר ואותו לבטח תרגל עם יועציו בטרם שורת הראיונות שהעניק לכלי התקשורת המקומיים בערב החג.

בכלל, ניכר על זוהר שהוא למד דבר או שניים על פוליטיקה בשנתיים וחצי שהוא מכהן בתפקיד. אם ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, היה נחשב לאמן בתחום העברת המסרים המרומזים מבלי להגיד דבר מה באופן מפורש, אז נראה שזוהר, שהיה עוזרו הנאמן במשך שנים, למד ממנו דבר או שניים. תשאלו את מנהל מחלקת כוח האדם (המושעה) בעירייה, אבי עמית, שעד עכשיו מנסה להבין למה זוהר התכוון כשהוא אמר את מה שאמר לגביו ("הרבה אנשים היו קרובים אליי בבחירות… המערכת צריכה להתנהל אחרת… מוקדם להחליט {אם יישאר בתפקיד. ה"ה}, אנחנו נשב ונדבר… אני כאן כדי לעשות תהליך רוחבי…").

אגב עמית, אז בערב החג, זמן קצר אחרי שהראיון ובו דבריו של זוהר בעניינו התפרסמו – הוא קיבל משלוח אישי לביתו של זר פרחים גדול, ובצידו פתקית ברכת חג שמח. על החתום היה אליהו זוהר בעצמו. בסביבת עמית יש מי שחשב שמדובר בעוד מהלך טקטי מצידו של ראש העירייה, בסגנון לבלבל את האוייב. זוהר עצמו אומר לסביבתו שאין לו שום בעיה עם עמית, ושהוא מאחל לו בהצלחה בניהול ההליך המשפטי מול נציבות שירות המדינה. על זה נאמר, וזו כבר פרשנות של כותב שורות אלו: ככל שעמית ישמע יותר איחולי הצלחה כאלו מזוהר וסביבתו – כך עליו להיות מודאג יותר. אחרי שני ניסיונות סולחה ביניהם שנכשלו, אין דבר בעולם שזוהר רוצה יותר מאשר שעמית, שסומן על ידו כאיום פוליטי, ציבורי ואישי, יילך הביתה. אם נציבות שירות המדינה תעשה לראש העירייה את העבודה, מה טוב. אם לא – אל תפסלו את האפשרות שזוהר יעשה מהלך בעצמו.

בחזרה לראיון של זוהר. “לא הכנסתי אף אחד לעירייה", אמרה ראש העירייה בביטחון. טכנית, זוהר צודק כמעט לגמרי. למעט המנכ"ל תמיר היזמי, העוזר האישי גילי לוי והרל"שית הודיה לוגסי, איש אינו מונה על ידו באופן אישי, בהוראתו הישירה. "אנשים באו לבחינות, נבדקו, עברו מבחנים והתקבלו", הוסיף ואמר זוהר.

נו טוב, זה הרי לגמרי במקרה שרבים מאלו שעברו מבחנים והתקבלו לתפקידים שונים בעירייה ובקרן לפיתוח נחשבו לאנשיו, היו חברים במטה הבחירות שלו, לקחו חלק פעיל בקמפיין שבסופו הוכתר לאזרח מספר אחד של קריית מלאכי.

כשירות לציבור (ולזוהר עצמו, למקרה שהוא שכח, או לתמימים מבנינו – לא ידע), ערכתי השבוע רשימה של כל אותם אנשים שבאו לבחינות, עברו אותן, ונבחרו לתפקידים בעירייה עצמה, בקרן לפיתוח הנמצאת בבעלותה ובגופים שונים המספקים שירותים לעירייה, מקבלנים ועד אגודות המפעילות בתי ספר בעיר. והכל, נזכיר, בעת שהעירייה נמצאת תחת תכנית הבראה שבמסגרתה עלתה הארנונה והוטלו גזירות נוספות על הציבור.

רשימת המסודרים

נתחיל עם רשימת המפלגה של זוהר, שהתמודדה עימו בבחירות והביאה לו בסופו של דבר שני מנדטים. עו"ד תמי ביטון מוקמה שלישית ברשימה, מיד אחרי זוהר עצמו וממלא מקומו, שמעון חזן. לפני כמה חודשים היא מונתה לתפקיד יו"ר ועדת הערר לארנונה. החברים בוועדה יקבלו תגמול בדמות תשלום כספי עבור כל ישיבה שבה הם ישתתפו. אמנם מדובר בתשלומים נמוכים יחסית, של כמה מאות שקלים לכל ישיבה, אבל לא הכסף הוא החשוב, אלא המסר. ועדת הערר לארנונה היא אחת הוועדות החשובות ביותר בעירייה. לפתחה מגיעים ערעורים על שומות ארנונה שנקבעו בעיקר לבעלי עסקים ומפעלים גדולים. לעיתים, מדובר בהחלטות אליהן נדרשת הוועדה בהיקף של מאות אלפי שקלים. זו ועדה שיפוטית שמהווה מעין בית משפט קטן, לפני שהמערערים על שומות הארנונה מגיעים אל בית המשפט האמיתי. לאותה ועדה מינה זוהר גם את שניאור קטש, שהיה אחד הפעילים הבולטים שלו לפני הבחירות ואחד המועמדים לתפקיד עוזרו האישי לאחריהן. גם גבי אלוש, שאמנם לא היה ברשימה של זוהר והפך לאחד ממקורביו רק לאחר הבחירות – זכה במינוי היוקרתי כחבר בוועדת הערר לארנונה.

יעקב קבדה, שמוקם רביעי ברשימה של זוהר כנציג הקהילה האתיופית, זכה לתפקיד בחברה המנהלת את מערך גביית הארנונה של העירייה. איציק כרמלי, שהוצב חמישי באותה רשימה, נבחר לתפקיד קניין העירייה. מוטי אברג'יל, שהוצב במקום השביעי ברשימה, התקבל לעבודה בעירייה עצמה כפקח בנייה במחלקת ההנדסה.

הלאה, נמשיך. קובי עמר, שהיה מאנשי אמונו של זוהר במהלך מערכת הבחירות והתייצב לצידו עוד במהלך הבחירות הפנימיות במועצת העיר בהן נבחר יוסי חדד באופן זמני לתפקיד (כשבעה חודשים לפני הבחירות לראשות העירייה), מונה לתפקיד מנכ"ל הקרן לפיתוח. שרון טוויטו, פעילת בחירות של זוהר ובת דודה שלו, נבחרה לתפקיד מוקדנית במוקד העירוני. שרון רפאל ורונן טוזלי, פעילי בחירות של זוהר אף הם, מונו לתפקיד מפקחי ניקיון בחברה קבלנית המספקת שירותי פינוי אשפה לעירייה. גם סימונה אמיתי, עוד פעילת בחירות ואישתו של מוטי אמיתי, הנחשב לאחד האנשים הקרובים ביותר לזוהר וחברו משכבר הימים, זכתה לתפקיד סמי-ניהולי בחברה קבלנית המספקת שירותי ניקיון משרדים לעירייה. קובי קריאף, עוד פעיל בחירות, מונה לאב בית בתיכון הדתי "אמית". באותו בית ספר מונתה מזכירה חדשה הנחשבת אף היא למקורבת לזוהר. את סייעות הגננות הרבות שנמנו על מטה הבחירות שלו וקיבלו את התפקיד בשנתיים האחרונות לא נרחיב. בשנה שעברה, עם הנהגת רפורמת משרד החינוך להצבת סייעת שנייה בגני הילדים, זרמו למערכת עוד עשרות סייעות חדשות. אלו מסוג הרפורמות שעבור פוליטיקאים הן כמו מתנה משמיים.

יכול להיות שכל השמות שהזכרתי מעלה הם אנשים ראויים ועובדים טובים. אבל הסיפור הוא בכלל לא הם, אלא ראש העירייה בעצמו: ארבעה מתוך שישה המועמדים שהתמודדו תחתיו, ברשימתו, בבחירות, קיבלו תפקיד מקצועי בעירייה או אצל קבלנים המספקים לה שירותים. למעשה, בכל הקשור לפעילי הבחירות שלו שהתקבלו לעבודה אצל קבלנים המספקים שירותים לעירייה, זוהר אפילו לא טורח להכחיש שידו הייתה בדבר. "הם רוצים בהצלחתי, אז הם עובדים קשה כדי שהעיר תהיה מתוקתקת", הוא נוהג להגיד, "כולם מרוויחים מזה". יש לציין כי גם כולם, כמעט מאז ומתמיד, עשו ועושים את זה. זוהר בוודאי לא המציא את השיטה. הוא רק מיישם אותה באופן שאילו היה נבחן עליה – היה זוכה בקלות בתואר מצטיין הכיתה, אולי אפילו השכבה כולה.

ולסיכום: בפעם הבאה שזוהר יאמר שהוא לא הכניס אף אחד לעירייה (ושלוחותיה), תזכרו את הטור הזה, ותזכירו לעצמכם שגם בו הופיעה רשימה חלקית בלבד של הפעילים והמקורבים שהפכו לעובדים – והכל בתוך שנתיים וחצי בלבד מאז שנכנס זוהר ללשכת ראש העירייה.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה