צור עימנו קשר

חדשות

הלמ"ס הוריד את העיר לאשכול כלכלי-חברתי 3 מתוך 10

פורסם

בתאריך

מידי חמש שנים מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מצבם הכלכלי-חברתי של הרשויות המקומיות בישראל. לאחרונה הוחלט להוריד את קריית מלאכי לאשכול 3 – דבר המבטא הידרדרות במצב החברתי והכלכלי של העיר. רק שתי ערים יהודיות לא חרדיות נמצאות באשכול נמוך יותר, אבל בעירייה מוצאים נחמה: "זה יכול להביא לנו תקציבים"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה כי קריית מלאכי תרד שלב אחד במדד החברתי-כלכלי, והחל מהחודש שעבר היא מסווגת בשלב 3 במדד, לעומת שלב 4 במדד הקודם. הנתונים שלפיהן נקבע המדד נבדקו במהלך שנת 2014 והתייחסו לנתונים של השנה הקודמת, 2013. משמעות הנתונים הן כי מצבה החברתי-כלכלי של קריית מלאכי הידרדר, הן ברמה העירונית-מנהלתית והן ברמת מצבם החברתי והכלכלי של התושבים המתגוררים בעיר. אלו, קובע המדד, חלשים יותר ביכולותיהם הכלכליות מכפי שהיו במדדים קודמים שנבדקו.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אחת לחמש שנים את נתוני הרשויות המקומיות בישראל הנוגעים בין היתר למצבם החברתי והכלכלי. בלמ"ס מסבירים כי המדד הסוציו-אקונומי מבוסס על נתונים ממקורות מנהליים, וכי אפיון הרשויות המקומיות בוצע בליווי ועדת ההיגוי בה השתתפו נציגים מהאקדמיה, ממשרדי ממשלה, מגופי מחקר ומהרשויות המקומיות. לפי הלמ"ס, הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומי הדמוגרפיה, השכלה וחינוך, רווחה כלכלית (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור), תעסוקה ואבטלה ומצוקות כלכליות. לצורכי גיבוש עמדת הלמ"ס וקביעת מדדים שונים הנוגעים לרשויות נעזרים החוקרים בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עצמה ובמידעים המתקבלים ממשרדי וגופים ממשלתיים שונים, בהם משרד החינוך, משרד התחבורה, משרד העבודה והרווחה, המוסד לביטוח לאומי, המשרד לשירותי דת ורשות המיסים.
במדד מדורגות הרשויות לפי אשכולות: הערים והיישובים החזקים ביותר ידורגו 10, ואילו היישובים החלשים ביותר ידורגו 1. עד השנה, הייתה קריית מלאכי מדורגת בשלב 4 של המדד הארצי, לצד ערים כמו קריית גת, צפת, עכו ולוד. כעת, עם פרסום הנתונים החדשים, ירדה העיר כאמור שלב אחד וכעת היא נחשבת לפי הגדרת הלשכה כעיר בעלת אוכלוסייה ומאפיינים כלכליים חברתיים נמוכים יותר מכפי שהיה בבדיקה הקודמת שנעשתה, בשנת 2008. לצידה בדירוג 3 במדד ישנן ערים ויישובים כמו מצפה רמון, נתיבות, ערערה בנגב, כפר קסאם ומג'דל שאמס.
לפי המדד, קריית מלאכי ממוקמת במקום ה-171 מבין כלל היישובים שנבדקו בישראל – 255 במספר. מתחתיה ממוקמות רק שש ערים (המוגדרות ערים לפי הגדרת משרד הפנים) יהודיות, מתוכן שלוש הנחשבות חרדיות לחלוטין (בני ברק, בית"ר עילית ומודיעין עילית) ועיר אחת נוספת, ירושלים, שבתוכה אוכלוסייה חרדית וערבית גדולה מאוד. שתי הערים הנוספות הממוקמות מתחת לקריית מלאכי בטבלה הן נתיבות ואופקים. כל יתר הערים הממוקמות מתחת לעיר הן של אוכלוסיית מיעוטים כמו ערבים ודרוזים, וכן יישובים קטנים, בהם גם יהודיים, שמוגדרים כמועצות מקומיות מזעריות יחסית או יישובים קהילתיים, ולא כערים.
לנתונים עשויים להיות משמעויות שונות ביחס להתנהלותה של העיר מול משרדי הממשלה. בעירייה מקווים להביא להגדלת מענקי האיזון מהממשלה – או לכל הפחות לביטול הקיצוץ הצפוי בהם – וזאת בעקבות השינוי במדד החברתי-כלכלי של העיר. "זה לא הגיוני שיתייחסו באותו האופן לרשות שנשארה באותו מדרג חברתי-כלכלי מאז 2008 ועד היום", אמר פקיד בכיר בעירייה בהתייחסות לנתונים. "משרד הפנים יצטרך להתחשב בנתון הזה ולהשאיר את מענק האיזון לעירייה על כנו, בדיוק כפי שהיה בשנים האחרונות".
עמדה זאת של הפקיד הבכיר נתמכת בעמדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר על פי גרסתה מחקריה משמשים את משרד הפנים לצורכי קביעת תקצוב לרשויות מקומיות. "(המחקרים נעשים) במטרה לפתח כלים אשר יסייעו למשרד הפנים בגיבוש מדיניותו כלפי הרשויות, בעיקר בהקצאת המשאבים", נכתב במצגת רשמית של הלמ"ס. "אנחנו עומדים בפני קיצוץ של התקציבים שמועברים אלינו ממשרדים ממשלתיים, כתוצאה מהקיצוץ בתקציב המדינה, אבל באופן אבסורדי – דווקא הורדת הדירוג הכלכלי-חברתי של העיר יכול לסייע לנו", הוסיף ואמר גורם נוסף בעירייה. "הדבר הזה נמצא בבחינה ויעלה בשיחות שלנו מול משרד הפנים"
אחד מחברי המועצה הסכים כי בטווח הקצר הנתונים יסייעו לעיר לקבל תקציבים נוספים, אך הדגיש כי לטעמו, הורדת הדירוג "מסמלת את הידרדרותה של העיר אל פי פחת", כלשונו.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.