צור עימנו קשר

אחרי מות

"החיוך שלו תמיד יחסר לנו"

חודש וחצי בלבד אחרי שהתגלתה בגופו מחלת הסרטן- הלך לעולמו יוסי סופר, בן למשפחה ענפה ומוכרת. אחיותיו ואחייניו סיפרו על איש שלימד אותם על פרופורציות החיים, וספדו לו בדמעות: "בחרת להיפרד מהעולם ביום השואה. כל ישראל קוראים עליך קדיש ומתאבלים איתנו"

פורסם

בתאריך

"אוהב אותך, אהבתי, ותמיד אוהב". כך נהג לחתום יוסי סופר את הודעות הטקסט שהיה מעביר למשפחתו. חודש אחרי שגילו אצלו את מחלת הסרטן הלך האיש האהוב לעולמו, כשהוא מוקף בבני משפחתו האוהבים שלא האמינו כיצד יוסי החייכן איננו עוד. "הוא היה איש רגיש במיוחד, הראה לנו את הצדדים היפים של החיים בכל פעם. אחינו הקטן איננו, ואנחנו פשוט מתקשים לעכל", אמרה אחותו יהודית גלעם.

סופר בן ה-57 היה מוכר לכולם בעיר. כבן למשפחת סופר הענפה, הוא בלט בחיוכו הרחב שתמיד היה על שפתיו. בהלווייתו, שנערכה ביום השואה, הגיעו מאות לחלוק לו כבוד אחרון. בני משפחתו, חברים, וגם כאלה שהכירו אותו מבית הכנסת שבו נהג להתפלל. "הכרתי אותך דרך עולם התורה", ספד לו אחד המתפללים. "תמיד היית עם חיוך על השפתיים, דואג לכולם. ניכר שהיית מלא אור".

לפני כחודש וחצי חש סופר שלא בטוב. במשך כל תקופת שהותו בבית חולים אסותא באשדוד שהו לידו אחיותיו, שלא משו ממיטתו, שואבות ממנו קצת שמחה אחרי ששמר על אופטימיות גם ברגעיו האחרונים. האחיינים שלו ביצעו בסופי השבוע משמרות ליד מיטתו, אחרים סעדו אותו בכוחותיו האחרונים. בשבוע שעבר נפטר בבית החולים, מותיר משפחה כואבת והמומה. "היו לי שני אחים, שניהם הלכו", אומרת אחותו דבורה כהן. "הסבל הגדול שהוא עבר בסוף ימיו לא הגיע לו. עכשיו הוא ליד ההורים וליד אחינו ניסים שנפטר לפני 19 שנה. החיוך שלו תמיד יחסר לנו".

האחות יהודית ספדה לו בבית העלמין ולא הותירה עין יבשה. "המעמד הזה, שבו אנחנו נפרדים ממך הוא בלתי נתפס. איך תוך חודש התהפך לנו העולם. בין פורים לפסח, במקום לחגוג ולהתחדש לאביב רצנו בין בדיקות לאשפוזים, בין בשורות קשות לתקוות קטנות ובסוף היום אנחנו פה. יוסי אחינו היקר והאהוב, שלימד אותנו שיעור בפרופורציות של החיים. שידע להבחין ביופי ובחסד בתוך האפור של היומיום, שתמיד הייתה לו מילה טובה, ברכת שלום וצחוק, אהבת הבריות ורדיפת שלום. שמחת החיים הפשוטים. מוקפד ואלגנטי, איש של משפחה, אהוב על כולם, תמיד מוקיר תודה, מנומס ואדיב".

בני המשפחה ראו באופן סמלי את מותו דווקא ביום השואה. "בחרת להיפרד מהעולם ביום השואה, כל ישראל קוראים עליך קדיש ומתאבלים איתנו. האזכרה שלך תהיה ביום העצמאות, החופש שלך מהייסורים והכאב שלך", ספדו לו. "יוסי אחינו הקטן והיקר. הלוואי שכל הברכות שבירכת אותנו יתגשמו. כמו שכתבת לנו בהודעות לא פעם – אוהב ויאהב תמיד. אוהבים ונאהב תמיד".

בני המשפחה מספרים על אדם שהיה בקיא בכל דבר שהתרחש סביבו. הוא התחבב על הנכדים של אחיותיו, היה שולח הודעות אוהבות ודואגות, מבקש שילבישו את התינוקות בלבוש חם בימי החורף הקרים. בביתו בקיבוץ גלויות תמיד התקבצו בני המשפחה למשחקי רמי רבי משתתפים, מלאי צחוק ושמחת חיים. באחרונה החל לשפץ את ביתו וקנה ריהוט חדש, שממנו לא הספיק ליהנות.

"הוא היה אהוב במיוחד על כולם", סיפרה ג'נט אור סבן, מנהלת מפעל אופק שבו עבד סופר. "תמיד מבושם, מקפיד על לבוש, חייכני ומסייע לכל מי שדרש. מותו הוא מכה קשה והלם לכולנו. אני מקווה שעכשיו הוא נח, אחרי הסבל הגדול שעבר בסוף חייו. הוא יחסר לכולנו. אנחנו כבר מתגעגעים אליו".
סופר הותיר אחריו שש אחיות ואחיינים אוהבים ומתגעגעים. יהי זכרו ברוך.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.