צור עימנו קשר

חדשות

הויזניצ'ים באים

כאלף בני החסידות צפויים לעבור להתגורר בעיר בתוך כשנתיים וחצי. בשכונה החדשה צפוי כבר עתה אכלוס של למעלה משני שלישים של אוכלוסייה דתית-חרדית, מה שמעלה חשש מפני שינוי צביון העיר

פורסם

בתאריך

כחצי שנה לאחר שפרסמנו כאן ב"המקור" את כוונותיהן של 150 משפחות מהחסידות החרדית ויזניץ' להשתכן בשונת המחנה החדשה בקריית מלאכי, עשו לאחרונה החסידים – כך אנו חושפים היום לראשונה – את הצעד האחרון המתבקש לשם הקמת שלוחה של החסידות בעיר. 60 משפחות המשתייכות לחצר החסידית כבר רכשו דירות בשכונה החדשה וצפויות לבנות בה את בתיהן.

עבודות הפיתוח בשכונת המחנה העתידית, שתכלול על פי התכנית 1440 יחידות דיור בתום בניית כל שלביה, כבר החלו לפני כמה חודשים. לאחרונה החלו הקבלנים שזכו במכרזים בשכונה בעבודות עפר, וחלק מהקבלנים אף החלו ביציקת היסודות לבניינים שייבנו בשכונה הקורמת עור וגידים במהירות. בתוך כשנתיים וחצי לכל היותר – אם לא יהיו תקלות – צפויים הבניינים הראשונים בפרוייקט להתאכלס.

כבר לפני כחצי שנה קיימו אנשי חסידות ויזניץ', שמקום מושבה העיקרי בעיר בני ברק, כנס ראשון ובו התבצעה ההרשמה לפרויקט הבנייה החדש בשכונה העתידית. עשרות משפחות המעוניינות במעבר למגורים בקריית מלאכי נרשמו לפרויקט, בהוראתו של אדמו"ר החסידות, שאמר כי הסיבה להקמת קריה של החסידות בקריית מלאכי נעוצה בקרבתה של העיר לאשדוד, לשם יוכלו החסידים לנסוע וללמוד בבתי המדרש הקיימים של החסידות. הדבר עורר חשש בקרב הדרג הפוליטי בעיר, שהביעו דאגה מפני הפיכתה של השכונה – שאמורה להביא יחד עם השכונות האחרות העתידות להיבנות בעיר לשדרוגה של קריית מלאכי – לשכונה בעלת אופי חרדי מובהק.

גורם בענף הבנייה בעיר אמר השבוע כי בחודשים שחלפו מאז הכנס קיימו אנשי החסידות מגעים עם קבלנים שונים המחזיקים בזכויות בנייה בקרקעות בשכונה החדשה, וזאת בניסיון לרכוש מהם בניינים שלמים שבהם ישוכנו אנשי החסידות. "באו נציגים מטעם החסידות והציעו לרכוש כמקשה אחת עשרות דירות, לפעמים בניינים שלמים", דברי הגורם.

לאחרונה, כך נראה, צלחה משימתם של אנשי החסידות: חברת "קן התור בניה והנדסת בניין בע"מ", שזכתה במכרז לבניית 60 יחידות דיור בשכונה החדשה, מכרה את זכויות הבנייה כולן למשפחות המשתייכות לחסידות ויזניץ', שבעזרת הפרויקט תוכל לתקוע יתד בשכונה. לאחר רכישת זכויות הבנייה צפויה החסידות להקים בה קריה חסידית, כמצוות האדמו"ר. אגב, לקריה של החסידות בשכונה יש כבר שם: משכנות משה, ע"ש האדמו"ר הקודם של החסידות. המכירה מצד חברת "קן התור" לחסידות התרחשה לאחר שאנשי החברה החליטו לוותר על הקמת הפרוייקט בשכונה, וחיפשו אחר רוכשים לזכויות. אנשי ויזניץ' זיהו את ההזדמנות, ומיהרו לסגור את העסקה עם בעלי החברה.

"יש כרגע מגעים בין קבלנים שונים לבין עוד משפחות מהחסידות שרוצות לרכוש בניינים בפרוייקט", אמר השבוע איש נדל"ן מקומי הבקיא בפרטים. "מבחינת הקבלנים העיקר הוא למכור את הדירות שהם ייבנו, ומבחינתם אם אפשר למכור את כל הדירות לקבוצה אחת – זה עדיף. חוסכים כסף של שיווק, פרסום וזמן של התעסקות במכירה דירה אחר דירה". אם להסתמך על דבריו של אדמו"ר החסידות, הרי שלפחות עוד 90 משפחות וזיניצ'יות צפויות לרכוש דירות בשכונה החדשה, ובכך להשלים מעברן של 150 משפחות בסך הכל לעיר.

שכונה בעלת אופי דתי-חרדי

אין מדובר בפרוייקט היחידי בשכונה המיועד לטובת אוכלוסייה חרדית. ניתוח של אופי השכונה העתידי באמצעות בחינת תוצאות המכרזים שפרסם מנהל מקרקעי ישראל, לא מותירים מקום לספק: שכונת המחנה צפויה להיות בעלת אופי דתי-חרדי מובהק.

בין היתר, צפוי לקום בשכונה פרוייקט בן 41 יחידות דיור של עמותת "דיור בר השגה", המיועד לאוכלוסייה הדתית והחרדית הספרדית. שמו של הפרוייקט, "קריית אליהו", ניתן על שמו של הרב הספרדי הראשי לשעבר, הרב מרדכי אליהו זצ"ל. לזאת יש להוסיף 164 יח"ד אשר בהן זכו עמותות שונות המשתייכות לשכונת חב"ד, שם מעוניינים בהתרחבות מעבר לתחומי השכונה הנוכחית בעקבות גידול האוכלוסייה בה והעדר דירות פנויות; 54 יחידות דיור נוספות בהן זכתה עמותת "שלהבת דיור מוגן", מיועדות לאוכלוסייה הדתית לאומית ו- 18 יח"ד, של עמותת "נחלת אבות". בנוסף, שני בניינים מתוך ארבעה שאמורים לקום ביוזמת אחד הקבלנים שזכו במכרזים בשכונה צפויים להיות מאוכלסים לחלוטין באוכלוסייה חב"דית. מדובר ב- 84 יח"ד נוספות.

אם מסכמים את המספרים, הרי שבסך הכל, מתוך 771 יח"ד אשר עתידות לקום בשכונת "המחנה" בשלב הראשון, 361 יחידות כבר צבועות – רובן הגדול לאוכלוסייה החרדית, ואילו מיעוטן לאוכלוסייה הדתית לאומית. עם זאת, מספר זה אינו כולל את תכנונה של חסידות ויזניץ', כאמור מעלה, לבנות אף היא קריה משלה בשכונה החדשה. אם מוסיפים את 150 היח"ד שמתכננים בחסידות לבנות בשכונה שמתוכם 60 יח"ד כבר נרכשו), הרי שמספר היחידות המיועדים לאוכלוסייה דתית-חרדית מאמיר לכדי 511. באחוזים, מדובר על כשני שלישים מכלל יחידות הדיור שעתידות להיבנות בשכונה. יתר היחידות יעמדו בפני מכירה חופשית, כאשר הערכה סבירה היא כי גם בין אלו יהיה נתח משמעותי לרוכשים חרדיים.

בינתיים, גורמים בעירייה ואף בתוך האוכלוסייה החרדית בעיר הביעו השבוע חשש מפני השפעתה של הקמת קריה חסידית של ויזניץ' בשכונה החדשה. "ויזניץ' זה לא חב"ד. הם לא מתערבבים באוכלוסייה הכללית וערכים מודרניים אינם דבר לגמרי רצוי בעיניהם", הזהיר עסקן חרדי מוכר. "סביר להניח שאם הם אכן יגיעו הנה – הם עלולים ליצור לעצמם שכונה בתוך שכונה, שתהיה מופרדת ומבודלת מיתר האנשים שמתגוררים בה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה