צור עימנו קשר
https://hkm.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Untitled-2.jpg

חדשות

ההסתבכות של שור

מכתב משתלח של ראש המועצה האזורית באר טוביה, דרור שור, סיבך את המועצה בתביעת לשון הרע – שהוגשה גם נגד שור עצמו * בקשתו של ראש המועצה כי בית המשפט יקבע כי הוא זכאי לחסינות מתוף תפקידו הסתיימה במפח נפש מבחינתו, ובביקורת חריפה וחסרת תקדים שכתב השופט נגד התנהלותו * סופה של התביעה בהסכם פשרה שבו חוייב שור לשלם עשרות אלפי שקלים – לא לפני שהסדר פשרה שנעשה בתחילה, ובו סוכם כי המועצה היא שתשלם את סכום הפיצויים – שונה ותוקן

פורסם

בתאריך

חברת הביטוח של המועצה האזורית באר טוביה נשאה בתשלום של 25,000 שקלים בעקבות הסדר פשרה אליו הגיע ראש המועצה, דרור שור, וזאת במסגרת הליך תביעה אזרחי בו הוא נתבע באופן אישי בנוסף למועצה. בקשה שהגיש שור, עוד קודם להגעה להסדר, ועיקרה דרישה לקבל חסינות סטטוטורית מתוקף תפקידו תוך העלאת הטענה כי פעל במסגרת סמכותו, נדחתה על ידי בית המשפט, שקבע כי האחריות במקרה המדובר היא שלו אישית, וכי הוא חרג מתפקידו "באופן קיצוני" בדרך בה בחר לנהוג.

בתום למעלה מחודשיים של הידיינות משפטית, בהם התנגדה המועצה, וראש המועצה שור בעצמו לפרסום הפרטים, התירה השבוע לפרסום השופטת עדי אייזדורפר מבית המשפט השלום באשדוד את פרטי הפרשה. זאת, לאחר ש"המקור" הגיש בקשה להסרת צו איסור הפרסום על פרטי הפרשה וההסדר אליו הגיעו הצדדים המעורבים בתיק. הסרת צו איסור הפרסום נעשתה בהסכמה בין בא כוח "המקור", עו"ד יהל סגל, לבין בא כוחו של שור, עו"ד תום נוימן, במה שפתח את הצוהר לפרסום הפרטים, עשרה שבועות אחרי שחשפנו כאן לראשונה אודות פרשייה משפטית בה מעורב שור. במשך השבועות האחרונים, ולמרות צו איסור הפרסום וניסיונו של שור למנוע את פרסום הפרטים, ככל הנראה מחשש לביקורת ציבורית חריפה הצפויה לאחר שפרטי התנהלותו הבעייתית בפרשה ייחשפו – התייצב הנושא במרכז סדר היום במועצה. חלק מהפרטים הקשורים בפרשה הופיעו באתרי אינטרנט משפטיים, חשופים לעיני כל דכפין, ורבים שאבו מידע מגלישה ברשת, עוד לפני פרסום הפרטים כאן אצלנו.

המכתב שסיבך

המקרה המדובר עיקרו בתביעת לשון הרע שהגיש עו"ד פלוני נגד ראש המועצה האזורית באר טוביה, דרור שור, וזאת בעקבות התכתבות שנערכה ביניהם במהלך חודש יוני 2012, ובה, לטענת אותו עורך דין, נקט ראש המועצה בביטויים אשר יש בהם לשון הרע כלפיו.

במסגרת החלטת בית המשפט להסיר את צו איסור הפרסום על פרטי הפרשה במלואם, הסכים "המקור" שלא לחשוף את פרטיו של אותו עורך דין. על כן, ולצורך נוחות הקריאה בכתבה, יוענק לו שם בדוי – אורן מורלי.

עו"ד מורלי נשכר על ידי פועל שעבד במהלך העשור הקודם במפעל "כימוטל" באיזור התעשייה באר טוביה – והוכרז נפגע תאונת עבודה בעקבות עקיצת יתוש שגרמה לו לחלות בקדחת הנילוס המערבי. במסגרת ייצוגו של אותו פועל, שיגר מורלי מכתב למועצה האזורית באר טוביה, בשם מרשו, ובו ביקש לקבל מהמועצה פרטים אודות בדיקות סביבתיות שנערכו בקרבת נחל לכיש, וכן את "המועדים שבוצע ריסוס נגד יתושים באיזור", כלשון האמור במכתב. המכתב, כך על פי כותרתו, הופנה למחלקת איכות הסביבה במועצה.

שלושה ימים לאחר המכתב, זכה עו"ד מורלי לתגובה ראשונה מהמועצה. אלא שלא היה זה מנהל מחלקת איכות הסביבה שהשיב למכתב, אלא ראש המועצה בכבודו ובעצמו – לא פחות ולא יותר. במכתב התגובה של שור, תחת הכותרת "יתוש בראש", בחר ראש המועצה להשיב באופן שאינו לגמרי ענייני, ויזכה לאחר מכן, במסגרת תביעת לשון הרע – לביקורת חריפה ויוצאת דופן מצד בית המשפט.

"בהמשך לפנייתך ההזויה בנדון, והעובדה שאבי ז"ל אמר לי שלא להאמין שקיימים ערפדים עד שפגש עורכי דין, נראה לי שהיתוש עקץ אותך במידה ואתה מוציא פניה מסוג זה", היו דברי הפתיחה של שור במכתבו. "בנוסף, בדוק במה עסק מרשך במפעל כימוטל, יתוש מטריד אותו?. נחל לכיש מטופל על פי כל הכללים הנדרשים בחוק לאורך כל השנה", המשיך ראש המועצה, וחתם את מכתבו בכותבו "חפש את האתנן שלך במקומות אחרים".

את המכתב שיגר שור לעו"ד מורלי בעצמו, וכן בהעתקים לסגנו, שלמה שמאי, למנהלת המחלקה לאיכות הסביבה במועצה, עדנה נווה וליועץ המשפטי של המועצה, עו"ד הדר מיימון.

שאלת החסינות

המכתב של ראש המועצה היה הטריגר לפרשה המשפטית שסיבכה את שור ואת המועצה האזורית באר טוביה. בעקבות מכתבו של שור, החליט עו"ד מורלי להגיש תביעת לשון הרע והוצאת דיבה נגדו ונגד המועצה, בטענה כי בדבריו עבר על חוק לשון הרע. מורלי הגיש את התביעה לבית המשפט השלום באשדוד, ודרש פיצויים משור ומהמועצה בעקבות השתלשלות העניינים.

אלא שכאן החלה הפרשה את פיתוליה הרבים. שור הגיש בקשה לבית המשפט ובה דרש להכיר בחסינותו כעובד ציבור. בקשתו של שור הוגשה בהתאם לחוק פקודת הנזיקין, הקובע כי "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין" (סעיף 7 א', סעיף קטן א'). לטענת שור, את המכתב ששלח לעו"ד מורלי הוא כתב מתוקף תפקידו השלטוני, ועל כן על בית המשפט להכיר בחסינותו, ולדחות את התביעה נגדו מתוקף כך.

התיק ובו שאלת הצידוק לבקשתו של שור לקבלת חסינות מתוקף תפקידו הובא בפני השופט אריאל ברגנר מבית המשפט השלום באשדוד, שזימן דיון, שנערך באמצע חודש ינואר בשנה שעברה, בנוכחות הצדדים – עו"ד מורלי, ראש המועצה שור בעצמו ובא כוחו, עו"ד תום נוימן וכן היועץ המשפטי של המועצה האזורית באר טוביה, עו"ד הדר מיימון, שייצג את המועצה בדיון. במהלך הדיון עצמו וכן בהליכים שקדמו לו, העלה שור שורה ארוכה של טענות אשר לדבריו מצדיקים הכרה בחסינותו. בין היתר, טען שור כי ראה במכתבו של עו"ד מורלי "פניה הזויה שכן המשיב (בתיק זה, עו"ד מורלי, ה"ה)  דרש מהנתבעת (המועצה האזורית, ה"ה) לספק מידע לפתע ביום אחד לאחר 7 שנים, וכי מדובר בפניה לא רצינית, לא מבושלת ונערכה בטרם נערכו ולו בדיקות מינימליות". לדברי שור, "מכתבים כאלה מעסיקים את הנתבעת לא אחת ומכבידים על עבודתה". עוד טען שור כי הדברים האמורים במכתבו נכתבו כביקורת על מכתבו של עו"ד מורלי כדי להביע את מורת רוחה של המועצה מבקשתו. שור הוסיף כי הדברים נכתבו "באופן הומוריסטי וסאטירי", וטען כי "אין בכך כל פסול".

שור העלה בבקשתו לחסינות טיעונים נוספים, בהם כי אינו מכיר את עו"ד מורלי וכי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע בו, אלא רק להביע את דעתו על אופן התנהלותו והתנהלות הלקוח שלו. הוא טען כי פעל בשמה של הנתבעת, המועצה האזורית, במסגרת סמכותו, וכי אין בכתב התביעה שהגיש עו"ד מורלי טענות הקשורות לעניינו הפרטיים של שור, אלא בדברים שנעשו במסגרת תפקידו, כאמור. לטענת שור, המעשים מצידו לא נעשו "ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה".

לעומת שור, טען עו"ד מורלי בתגובה לבקשת החסינות כי יש לדחות את הבקשה, וזאת משום ש"המבקש (שור) פעל ביודעין, מתוך כוונה אחת ויחידה לגרום נזק לתובע, להשפילו ולבזותו בפני עובדיו, לקוחותיו והציבור הרחב". עוד טען עו"ד וקנין, בשם עו"ד מורלי, כי "מהמכתב המשפיל עולה בבירור כי המבקש דבק במטרתו ופעל בשוויון נפש לאפשרות כי יגרם נזק למשיב".

מטרת דבריו אלו של עו"ד מורלי הייתה לסתור את טענת שור כי פעל שלא בכוונת זדון. זאת, משום שבהמשך לאמור בפקודת הנזיקין, לפיה לא ניתן יהיה לתבוע עובד ציבור באם עשה מעשה מתוקף תפקידו, מובהר כי נכון יהיה הדבר רק בתנאי שהמעשה נעשה בלי כוונה לגרום נזק או תוך אי מתן חשיבות מספקת לאפשרות כי המעשה עשוי לגרום נזק לצד שמנגד.

במהלך ההידיינות בין הצדדים בשאלת ההכרה בחסינותו של שור, הודיעה המועצה האזורית, באמצעות בא כוחה, היועץ המשפטי עו"ד הדר מיימון, כי הוא תומכת בבקשתו של שור, וכי על בית המשפט לקבל את בקשתו.

"אינו אמין בעיני כלל וכלל"

כחודשיים לאחר הדיון, בסוף חודש מרץ 2014, ובתום הליכי הסיכומים בין הצדדים לאחריו, פרסם השופט ברגנר את פסק דינו בשאלת החסינות של שור, כן או לא. ברגנר דחה מכל וכל את הבקשה לחסינות, וקבע כי אין לשור כל עילה לקבלה, תוך שהוא אינו חוסך ביקורת מראש המועצה ותוקף במילים קשות את התנהלותו כפי שבאה לידי ביטוי במכתב ששלח לעו"ד מורלי.

"המשיב (שור)", כתב ברגנר בהתייחסות לטענת ראש המועצה לפיה כתב את המכתב ללא כוונת זדון וללא כוונה לגרום נזק, "לא הניח כל תשתית ראייתית לכך", והמשיך ופירט את טיעוניו של שור – והסיבות שיש, לדעתו, להורות על דחיית בקשתו לקבלת חסינות. "השאלה עליי להכריע בה היא האם המבקש כתב את המכתב 'ביודעין ומתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה", המשיך השופט וכתב. "המשיב (עו"ד מורלי) כתב את המכתב כעו"ד המייצג לקוח והפנה את המכתב למשיבה 2 (המועצה האזורית) ולמחלקת איכות הסביבה. במכתב זה, שנוסח באופן מקצועי במסגרת תפקידו כעו"ד, פירט המשיב את מהות המכתב וביקש לקבל מידע הדרוש לו לצורך טיפול בלקוחו. המבקש בחר להשיב על מכתבו של המשיב בעצמו, זאת למרות שהמכתב הופנה למשיבה 2 ולמחלקה הרלוונטית".

לדברי השופט ברגנר, עניין זה "תמוה", כלשונו. בפסק דינו תוהה השופט "מדוע ראש המועצה בוחר להגיב על המכתב במקום המחלקה או הספציפית או במקום היועץ המשפטי של המשיבה (המועצה)", וממשיך ומעלה את השאלות הרלוונטיות, לתפיסתו, במסגרת התהייה שהעלה. "כאשר אנו באים לעיין בתוכן מכתבו של שור, עלינו לבחון את מהות המכתב. האם יש בו מתן תשובה לפניית המשיב? תשובה עניינית? תשובה מלאה? או הכפשה גורפת ואף דחיית טענות?", נכתב בפסק הדין. "ובכן, התשובה לשאלות אלו שלילית".

ברגנר קבע כי שור "אינו משיב לגופו של עניין ואינו מציין דבר בהקשר למידע אותו ביקש" עו"ד מורלי. השופט המשיך והתייחס לטענת שור כי כתב את המכתב שלא בכוונת זדון, וקבע כי "לגבי נטל ההוכחה, אני סבור שכאשר מדובר בעובד רשות ציבורית, הנטל מוטל עליו להוכיח את התמלאות התנאים (לצורך קבלת חסינות, ה"ה)". הוא המשיך וכתב כי שור אינו הרים את נטל ההוכחה הנדרש. "אין כל הסבר ראוי לסיבה אשר הביאה את המבקש להשיב על המכתב במקום ראש המחלקה הרלוונטית או במקום היועץ המשפטי של המועצה, או במקום עו"ד המייצג את המועצה", נכתב בפסק הדין. "ההסבר אותו מסר המבקש לניסוח בו בחר במכתבו, הסבר של הומור – אינו מקובל".

בהמשך פסק הדין השתמש ברגנר במילים חריפות נגד התנהלותו של שור. "אין כל סיבה ראויה, סבירה ותמת לב לניסוח בו בחר המבקש", כתב. "המבקש חרג באופן קיצוני ממסגרת תפקידו ובחר להשתלח חד משמעית ובצורה מפורשת במשיב".

ברגנר מוסיף ומסביר את החלטתו שלא לקבל את בקשת שור לקבל חסינות. "כאשר המבקש כותב במכתבו, ככותרת למכתב, "יתוש בראש", ובהמשך מציין את פנייתו של מורלי הזויה, כי עורכי דין הם ערפדים, כי כנראה שהיתוש עקץ את המשיב עצמו ומקנח את מכתבו במשלוח המשיב 'לחפש את האתנן במקומות אחרים'", כתב. "לא ניתן לומר כי הדבר נעשה ללא היסוד הנפשי עם כוונה ברורה לפגוע או לגרום נזק, או שלא תוך שוויון נפש. ברור כי המבקש בחר לתקוף את המשיב בלשון גסה וחדה, תוך פגיעה בנושא המכתב עצמו, במקצוע עריכת הדין ובמשיב עצמו כאשר שלח אותו 'לחפש את האתנן'". השופט הוסיף והתייחס לטענתה נוספת של שור, לפיה כאשר כתב את המילה 'אתנן' התייחס לשכר טרחת עו"ד, וקבע כי "איני מקבל הסבר זה, שאינו אמין בעיני כלל וכלל", והוסיף בהמשך כי "המבקש בחר ביודעין לכתוב מכתב משתלח, חסר פרופורציות, ללא כל מענה לגוף העניין – ולא כך היה עליו לנהוג".

כסוף דבר, קבע השופט ברגנר כי הוא מקבל את טיעוניו של המשיב, מורלי, במלואם, וכי שור לא עמד בתנאי פקודת הנזיקין לצורך קבלת חסינות, ועל כן, דין בקשתו להידחות. במסגרת דחיית הבקשה, חייב ברגנר את שור בתשלום הוצאותיו של מורלי, בסך כולל של 3,500 שקלים.

ההגעה להסדר

משמעות החלטתו של השופט ברגנר היא כי התביעה נגד שור תעמוד בעינה. בעקבות פסק הדין, עברה התביעה להליך שגרתי, כאשר דיון ראשון, קדם משפט, נקבע לחודש ספטמבר 2014 בפני השופטת עדי אייזדורפר, גם כן בבית המשפט השלום באשדוד.

כבר במהלך הדיון הראשון, התברר כי הוא יהיה גם הדיון האחרון בתיק התביעה, וזאת בעקבות הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים. על פי פרוטוקול הדיון, כבר בראשיתו נרשמה הידיינות בין הצדדים, כאשר את עו"ד מורלי מייצג עו"ד שמעון וקנין, ואילו כאמור מעלה, את שור מייצג עו"ד תום נוימן ואת המועצה האזורית מייצג עו"ד הדר מיימון. במהלך ההידיינות יצאו שור ומורלי מהאולם, כאשר בזמן זה נרשמה שיחה מחוץ לפרוטוקול בין באי הכוח של הצדדים. לאחר מכן הודיעה השופטת על הפסקה בדיון, ובתומה נכנסו הצדדים לאולם בית המשפט ובפיהם הודעה על הגעה להסדר פשרה.

על פי ההסדר, כפי האמור בפרוטוקול הדיון ואשר הוצג בפני השופטת אייזדורפר, סיכמו הצדדים המעורבים כי לצורך "סילוק סופי ומוחלט של התביעה, לצרכי פשרה בלבד, ומבלי להודות באף טענה, מוסכם כי הנתבעת 2 (המועצה האזורית באר טוביה, ה"ה) תשלם לעמותה בשם 'בית לחם יהודה' סך של 25,000 שקלים וזאת בתוך 30 יום מיום אישורו של הסכם זה על ידי בית המשפט ומתן תוקף של פסק דין". מיד לאחר מכן מבהירים הצדדים כי הם מבקשים שהות בת שבועיים בטרם יהפכו ההסכמות ביניהם לפסק דין, וזאת לצורך קבלת אישור מהחברה המבטחת. כך או כך, הרי שעל פי הפרטים כפי שבאים לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון, משמעותו של הסדר פשרה זה הוא כי למרות החלטת בית המשפט לפיה שור לא יהיה זכאי לחסינות מתוקף תפקידו, הרי שהמועצה היא שתישא בתשלום הפיצויים לעמותה המדוברת – באמצעות חברת הביטוח המבטחת אותה. עם זאת, אין מדובר בסוף דבר, והסדר הפשרה עוד צפוי לעבור שינוי קל בטרם יאושר סופית על ידי בית המשפט.

ואכן, כעבור זמן קצר העביר עו"ד נוימן, בא כוחו של ראש המועצה דרור שור, הודעה מוסכמת לבית המשפט ובקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה שהושג בין הצדדים. על פי ההודעה שהוגשה על ידי עו"ד נוימן, הרי שההסדר הסופי כולל שינויים מינוריים לעומת הסיכומים שהושגו במעמד הדיון שהתקיים בפני בית המשפט. "הנתבע 1 (שור, ה"ה), המבוטח בתביעה זו על ידי חברת הביטוח הראל, ישלם באמצעות חברת הביטוח לעמותה בשם 'בית לחם יהודה' סך של 25,000 שקלים", נכתב בהודעת הפשרה. בהמשך, הובהר כי במסגרת ההסדר יחול "איסור מוחלט על הגשת קובלנה פלילית כנגד הנתבעים בגין הפרסום נשוא התביעה", וכן כי הצדדים מסכימים כי על פרטי ההסדר, וכן על עצם ההגעה להסדר – יחול איסור פרסום.

ואכן, בהתאם להודעה המוסכמת שהוגשה על ידי הצדדים, שילמה חברת הביטוח של המועצה, ומתוקף כך של ראש המועצה דרור שור, את הסכום הנדרש לעמותה המדוברת, וכך באה אל סופה התביעה.

"לא מימנה את ההוצאות"

מעבר למשמעויות המטרידות בכל הנוגע לדרך התנהלותו של ראש המועצה, דרור שור, במסגרת הפרשה, הרי שהשלכות התביעה והסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים ביחס לקופה הציבורית, נכון להיום, אינה ברורה. אחת השאלות העולות כתוצאה מפרטי הפרשה היא האם בעקבות התנהלותו של שור במקרה המדובר, שהביאה להגשת תביעה גם נגד המועצה האזורית כרשות מקומית – עשויה המועצה לשלם את המחיר באמצעות העלאת הפרמיה בפוליסת הביטוח מצד החברה המבטחת. בנוסף, עיון בחוק פקודת הנזיקין  מעלה את השאלה האם לאחר החלטתו של השופט ברגנר בדבר דחיית בקשתו של שור לקבלת חסינות מתוקף תפקידו – היה מקום להמשך התנהלות התביעה נגד המועצה האזורית.

סעיף 7ג(ב) בפקודת הנזיקין, המתייחס למקרה בו דוחה בית המשפט את בקשת החסינות שהוגשה מצד עובד ציבור, קובע כי "קבע בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו – תידחה התובענה נגד הרשות הציבורית". למרות זאת, כידוע, לאחר החלטת השופט ברגנר נמשכו ההליכים גם נגד המועצה, ובמהלך הדיון המקדמי בתביעה אף הוסכם במסגרת ההסכמה בין הצדדים כי המועצה היא שתשלם את סכום הפשרה, באמצעות חברת הביטוח. הסכמה זו השתנתה (כך ששור ישלם, באמצעות חברת הביטוח) רק במהלך ההידיינות שנערכה לאחר מכן בין הצדדים, מחוץ לכותלי בית המשפט – שנתן לבסוף תוקף של פסק דין להסכמות.

במועצה האזורית באר טוביה, בתגובה שהועברה באמצעות עו"ד תום נוימן, בא כוחו של ראש המועצה, דרור שור, הבהירו כי כלל התשלומים שבוצעו במסגרת התביעה, ובכלל כך הוצאות ההגנה, שכר טרחת עורכי הדין וכן הפיצוי ששולם במסגרת הסדר הפשרה – לא יצא מתקציבה של המועצה. "במסגרת התיק דנן, קופת המועצה האזורית באר טוביה לא מימנה את ההוצאות המשפטיות של מר דרור שור. המועצה עצמה יוצגה על ידי היועץ המשפטי של המועצה, עו"ד הדר מיימון ועו"ד עמוס חריף", נכתב בתגובת המועצה. "בנוסף, העלויות הכרוכות במימוש הסדר הפשרה – אף הן לא יצאו מקופת המועצה. חברת הביטוח היא אשר נשאה בתשלומים שהוצאו לצורך ייצוגו של ראש המועצה ולצורך מימוש הסדר הפשרה, בעקבות הפעלת פוליסה לביטוח אחריות לנושאי משרות ברשויות המקומיות. המועצה אפילו לא חויבה לשלם השתתפות עצמית במסגרת הפוליסה, ועל כן, כאמור, קופתה לא ניזוקה בעקבות התביעה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חדשות

נציבות שירות המדינה חוקרת חשדות נגד עובד בכיר במועצה הדתית

חשיפה: בשבועות האחרונים נחקר עובד בתחום הכשרות במועצה, לאחר שמידע שהגיע לידי הנציבות העלה חשד כי במקביל לעבודתו הוא משמש משגיח במפעלים מחוץ לגבולות ישראל. על פי גורמים שונים, גם הרב יוסף בלוי, הממונה על המועצה, מסר עדות בפרשה. המועצה הדתית: "אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק"

פורסם

בתאריך

על ידי

מזה מספר שבועות שנציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד עובד בכיר במועצה הדתית, בחשדות שונים הקשורים לתחומי עבודתו. כך עולה ממידע שהגיע לידי "המקור". בנציבות אישרו את קיומה של החקירה ואמרו כי "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של העובד", אך סירבו למסור פרטים אודותיה.
לפי מידע שהגיע לידינו, החקירה מתמקדת בין היתר בטענה לפיה העובד, הנחשב לאחד הבכירים במועצה הדתית, שוהה בתדירות גבוהה מאוד בחו"ל – כשבועיים לערך בכל חודשיים, קרי כמעט 100 ימים בשנה. זאת, אף שהוא עובד במשרה מלאה במועצה. במסגרת החקירה מסר עדות גם הממונה על המועצה הדתית, הרב יוסף בלוי, וכן נחקר העובד עצמו. לא ידוע האם עובדים נוספים מסרו עדות בפרשה.
החקירה בנושא מתנהלת כבר מספר שבועות לכל הפחות, וגורמים הבקיאים בפרטים מסרו כי רשויות נוספות מעורבות בה, וכי ייתכן ופרטים נוספים יתגלו כבר בתקופה הקרובה. מעדויות שאספנו השבוע עולה כי העובד המדובר מנהל קשרים קרובים מאוד עם בעל מפעל באיזור, שאף מימן עבורו בעבר עשרות נסיעות עבודה לחו"ל – אשר טיבם ונחיצותם לא ברורה עד תום, בייחוד לאור תפקידו הבכיר של העובד. כמו כן, לא ברור מה מעשיו של העובד בעת נסיעותיו לחו"ל, שכן תפקידו במועצה הדתית אינו מצריך את שהותו בחו"ל, ודאי לא פרקי זמן כל כך ארוכים.
מעדות שהגיעה לידינו מפיו של עובד בכיר במפעל המדובר, שהתנהל מול העובד מהמועצה הדתית, עולה כי עובד המועצה ניהל כאמור יחסים קרובים עם בעלי המפעל ואף היה מצוי עימו בקשרי חברות – אף שהוא אמור לשמש כמפקח מטעם הרבנות על המוצרים המיוצרים במפעל. "הוא היה מבלה אצלו שעות במשרד בפגישות בדלתיים סגורות", סיפר גורם שעבד במפעל עד לפני זמן מה. "מה היה שם? לא יודע. המשגיחים היו יוצאים להשגחות בחו"ל במימון המפעל. כרטיסים, אוכל ושתייה. העובד המדובר היה נוסע לכל מיני מקומות. לסין, המון לאירופה, פולין. כולם ידעו שהוא עובד במועצה הדתית".
לטענתו של העובד, הדרישה למשגיח מגיעה מטעמו של המפעל עצמו בזמן יצור מסוים בחו"ל, אך המשגיח המדובר היה לעיתים מקבל הוראות ישירות מהמשרד, "היו אומרים לו על מה רוצים שהוא יסתכל ועל מה לא להסתכל. זה היה נראה תמוה, כי תפקידו של המשגיח לומר מה צריך, ולא הפוך", אמר. מנגד, טענו השבוע גורמים במועצה הדתית כי מדובר בטענות חסרות שחר, שכן תחתיו של העובד המדובר כפופים מספר עובדים נוספים- ועל כן אמינותו המקצועית אינה מוטלת בספק.
מפניית "המקור" לעובד המדובר הוא טען תחילה כי כלל לא מתנהלת חקירה בעניינו, אך לאחר חשיפת חלק מהמידע אישר כי אכן מתנהלת כזו אך הוא אינו יכול להוסיף פרטים בנושא.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "אכן מתקיימת חקירה בעניינו של הנדון. אדגיש כי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה אינו מוסר פרטים אודות חקירות מתנהלות".
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה: "מבקר המדינה ביצע בדיקה בנושא ומצא את הכל כשורה. מדובר בעובד מצטיין ומומחה בעל שם עולמי המבוקש על ידי גופי הכשרות הגדולים בעולם והפיקוח בחו"ל נעשה באישור ובהסכמה של הממונים על המועצה הדתית והרב הראשי לקרית מלאכי, הרב חיים פינטו שליט"א. יודגש כי הימים בהם הוא יוצא לפיקוח כשרות בחו"ל מוצהרים כחופשה ללא תשלום. אמינותו של העובד אינה מוטלת בספק ואנו בטוחים כי כך גם יעלה בתוצאות החקירה של הנציבות".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

"מבקרי השלטון בדקו מה נעשה כאן בארבע וחצי השנים האחרונות?"

בעירייה החלו השבוע בעבודות שיפוץ ושדרוג של 19 גני ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה- בסיומם יוצבו מתקנים חדשים ומעליהם רשת הצללה. מגרש הקטרגל בשכונת גבעת הסביונים יהיה מוכן בעוד כחודשיים, ואילו הטיילות החדשות ירושתו במצלמות. "העיר מתחדשת- ולא רק בחצי השנה שלפני הבחירות", אמר גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

בימים האחרונים, מאז צאתם של ילדי ישראל לחופשת הקיץ השנתית, החלו בעירייה בשיפוץ מסיבי של גני הילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדובר בשיפוץ של 19 גנים ברחבי העיר כולה, במסגרתו יוחלפו האבנים המשתלבות בחצרות, תשודרג הצנרת וכן תוקם חצר חדשה עם דשא סינתטי, מתקנים מתקדמים והצללות.
גורמים בעירייה התייחס השבוע לשיפוץ וטענו כי מתחילת הקדנציה של ראש העירייה המכהן שופצו לא פחות מ-25 גני ילדים, שעברו שדרוג משמעותי על מנת להתאימם לצרכי הילדים. "מתנגדיו של ראש העירייה אוהבים לטעון שהשיפוצים נעשים רק לקראת הבחירות, אבל לא מתאמצים לבדוק מה נעשה כאן ארבע שנים וחצי. בגלל שיש בחירות הם רוצים שנעצור את ההתפתחות של העיר? ראש העירייה שדרג וימשיך לשדרג את העיר בכל התחומים למען התושבים", אמר השבוע אחד מהם ל-"המקור".
נוסף לשיפוץ גני הילדים, ממשיכה העירייה בהקמת הטיילת המרשימה המקבילה לשכונת גבעת הסביונים החדשה, שתכלול שביל חדשני לרוכבי אופניים, מדשאות מוריקות, גן שעשועים וכן עמדות מנגל, ותיחנך ככל הנראה במהלך החודש הבא (אוגוסט). בסמוך אליה, יוקם מגרש קטרגל חדיש ומפואר שהעבודות לשם הקמתו כבר החלו והוא צפוי לעמוד לרשות התושבים לקראת חגי תשרי.
בעירייה סיפרו השבוע כי מיד עם סיום העבודות על הטיילות בכל רחבי העיר הן ירושתו על ידי מצלמות שיתעדו 7/24 את הנעשה בשטחים הציבוריים- זאת במטרה למנוע אירועי ונדליזים ואלימות. "העירייה השקיעה מאות אלפי שקלים בשדרוג פני העיר למען התושבים וחשוב מאוד לשמור על זה", אמרו שם.
יש לציין כי בעבר הבטיחו בעירייה שהטיילת בשכונת גבעת הסביונים תיפתח כבר בחודש אפריל, אולם עדכנו כעת את תאריך היעד והעריכו כי החניכה הרשמית תיעשה בחודש הבא.
בניית הטיילת החדשה בשכונת גבעת הסביונים מתבצעת בו זמנית עם שיפוץ הטיילת הקיימת לאורכן של היציאות הדרומיות מהעיר- מאזור בית הספר הראל ועד תחנת הדלק פז, בסופה של שכונת קיבוץ גלויות, שנבנתה לפני 20 שנים.
פרויקט ההקמה הענקי, שאורכו יעמוד על כקילומטר וחצי ועלותו המוערכת היא כ-6-8 מיליון שקלים, עתיד לשנות את פני העיר כולה, עת יחבר בין הטיילת המתהווה בשכונת גבעת הסביונים לבין הטיילות הנוספות באזורי היציאה מהעיר, באזור שכונת המחנה ולאורכה של שכונת קיבוץ גלויות.
לדברי ראש העירייה זוהר, העלות הכוללת של הקמתן ושיפוצן של הטיילות השונות בעיר עשוי להגיע לסכום של 20-15 מיליון שקלים.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

שיפוץ כפול

למרות שהעבודות לשדרוגו הסתיימו רק לפני שבעה חודשים, עובר הכיכר ברחוב בן גוריון בעיר שיפוץ נוסף ממש בימים אלו- בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים. "הורסים ובונים כאילו זה לגו. מדובר פה בכסף ובאיכות החיים של כולנו", אמר תושב העיר. העירייה בתגובה: "הקבלן מבצע תיקונים לליקויים שנתגלו בבדיקה שערכנו"

פורסם

בתאריך

על ידי

שבעה חודשים בלבד מיום סיום עבודות השיפוץ וההקמה של הכיכר החדש בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך לבנק לאומי), הרסו לפני כשבועיים עובדי קבלן מטעם העירייה את הכיכר במטרה לשדרג אותו בשנית.
לטענת גורמים בעירייה, הסיבה לשיפוץ החוזר נעוצה בהיותו של הכיכר שנבנה רק לאחרונה "רחב מידי", ועל כן יש להקטינו על מנת שיעמוד בתקן ויוכל להכיל את התנועה הרבה החולפת על פניו.
כזכור, לפני קצת יותר מחצי שנה הודיעו בעירייה על סיום עבודות השדרוג וההקמה של כיכר בן גוריון וכן הכריזו על פתיחת עבודות הפיתוח לאורכו של הרחוב כולו. העבודות האינטנסיביות, כללו אז הקמת חומה חדשה המהווה 'חוצץ' בין הבניינים הסמוכים לבין המרחב הציבורית, ריצוף מחדש של הרחוב באבנים משתלבות, ריבוד הכביש ושיפוץ כיכר התנועה במקום. עם סיום העבודות על הכיכר, המפגיש את הצירים הראשיים רש"י ובן גוריון, החלו בעירייה בשדרוג קטע הכביש שבין כיכר בן גוריון לכיכר ז'בוטינסקי ('הכיכר של סופר'), ועבודות אלו נמשכות גם בימים אלו ואמורים להסתיים בשבועות הקרובים.
אלא שכעת מתברר כי חרף ההשקעה הגבוהה בעבודות השדרוג שנעשו ברחוב בן גוריון בעיר החליטו בעירייה לבצע את העבודות על הכיכר בשנית, מה שמצריך לכאורה הוצאה כספית נוספת שעלותה עשרות אלפי שקלים. "רק לפני חצי שנה נבנה הכיכר החדש", אמר השבוע תושב זועם בשיחה עם "המקור", והוסיף: "מדובר פה בכסף של כולנו. בחמש השנים האלה העירייה נכנסה לנו עמוק לכיס ולא מובן לי איך אפשר להיות כל כך אדישים לכספים האלה", הוסיף.
תושב אחר, שהבחין בנו מצלמים את העבודות, ציין כי לדעתו מדובר בניצול כספי ציבור לצרכי בחירות, "עשו אותו דבר גם בטיילת. הורסים ובונים מחדש כאילו זה לגו כדי להראות שעושים משהו. למישהו יש ספק שמדובר בבזבוז המשאב הציבורי בעיתוי כל כך תמוה, ארבעה חודשים וחצי לפני הבחירות?", אמר.
עיכוב מקובל או הון פוליטי?
הטענות אודות תעמולת בחירות מצד השלטון הנוכחי נשמעו השבוע גם בהקשר מגרש הקטרגל החדש בקיבוץ גלויות. מספר תושבים, חלקם מתגוררים בשכונה ואחרים בסביבתה, תהו השבוע מדוע שערי המגרש החדיש נותרו סגורים חרף הודעת העירייה על סיום העבודות בו, והוסיפו כי הם חשים שמישהו רוצה לגזור קופון על חשבון האינטרס הציבורי, "המגרש הזה רשום על ללו זוהר, לאף אחד אין ספק", אמר תושב העיר, שהסביר, "עם זאת, לא ברור מדוע מתעכבים עם פתיחת המגרש. לא ייתכן שילדים לא יכולים להיכנס פנימה ונאלצים לסכן את חייהם בטיפוס על הגדר רק בגלל שבעירייה רוצים לכאורה לערוך טקס פתיחה ראוותני. מישהו פה חושב הפוך", אמר התושב.
תושב אחר, המתגורר ממש בסמוך למגרש הקטרגל, סיפר כי בימי השבת מטפסים עשרות ילדים מעל הגדר הגבוהה במטרה ליהנות מהמגרש המפואר, ולאחרונה אף הצליח אלמוני לפרוץ את המנעולים ולהותיר את שערי המגרש פתוחים ללא ידיעתה של העירייה.
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "לגבי הכיכר בסמוך לבנק לאומי, הרי שהעבודה המתבצעת כעת נעשית לבקשתה של העירייה לאחר שזו מצאה ליקויים בביקורת שערכה אחר עבודתו של הקבלן. בעניין מגרש הקטרגל בשכונת קיבוץ גלויות, היות ומדובר במגרש סינתטי נדרש אישור של פיפ"א לשם פתיחתו, ולכן העיכוב בחניכתו. ברגע שיתקבל האישור יערך טקס מכובד".

המגרש בקיבוץ גלויות. "מישהו חושב הפוך" (צילום: יח"צ)

לחץ להמשך קריאה