צור עימנו קשר

חדשות

ההסתבכות של שור

מכתב משתלח של ראש המועצה האזורית באר טוביה, דרור שור, סיבך את המועצה בתביעת לשון הרע – שהוגשה גם נגד שור עצמו * בקשתו של ראש המועצה כי בית המשפט יקבע כי הוא זכאי לחסינות מתוף תפקידו הסתיימה במפח נפש מבחינתו, ובביקורת חריפה וחסרת תקדים שכתב השופט נגד התנהלותו * סופה של התביעה בהסכם פשרה שבו חוייב שור לשלם עשרות אלפי שקלים – לא לפני שהסדר פשרה שנעשה בתחילה, ובו סוכם כי המועצה היא שתשלם את סכום הפיצויים – שונה ותוקן

פורסם

בתאריך

חברת הביטוח של המועצה האזורית באר טוביה נשאה בתשלום של 25,000 שקלים בעקבות הסדר פשרה אליו הגיע ראש המועצה, דרור שור, וזאת במסגרת הליך תביעה אזרחי בו הוא נתבע באופן אישי בנוסף למועצה. בקשה שהגיש שור, עוד קודם להגעה להסדר, ועיקרה דרישה לקבל חסינות סטטוטורית מתוקף תפקידו תוך העלאת הטענה כי פעל במסגרת סמכותו, נדחתה על ידי בית המשפט, שקבע כי האחריות במקרה המדובר היא שלו אישית, וכי הוא חרג מתפקידו "באופן קיצוני" בדרך בה בחר לנהוג.

בתום למעלה מחודשיים של הידיינות משפטית, בהם התנגדה המועצה, וראש המועצה שור בעצמו לפרסום הפרטים, התירה השבוע לפרסום השופטת עדי אייזדורפר מבית המשפט השלום באשדוד את פרטי הפרשה. זאת, לאחר ש"המקור" הגיש בקשה להסרת צו איסור הפרסום על פרטי הפרשה וההסדר אליו הגיעו הצדדים המעורבים בתיק. הסרת צו איסור הפרסום נעשתה בהסכמה בין בא כוח "המקור", עו"ד יהל סגל, לבין בא כוחו של שור, עו"ד תום נוימן, במה שפתח את הצוהר לפרסום הפרטים, עשרה שבועות אחרי שחשפנו כאן לראשונה אודות פרשייה משפטית בה מעורב שור. במשך השבועות האחרונים, ולמרות צו איסור הפרסום וניסיונו של שור למנוע את פרסום הפרטים, ככל הנראה מחשש לביקורת ציבורית חריפה הצפויה לאחר שפרטי התנהלותו הבעייתית בפרשה ייחשפו – התייצב הנושא במרכז סדר היום במועצה. חלק מהפרטים הקשורים בפרשה הופיעו באתרי אינטרנט משפטיים, חשופים לעיני כל דכפין, ורבים שאבו מידע מגלישה ברשת, עוד לפני פרסום הפרטים כאן אצלנו.

המכתב שסיבך

המקרה המדובר עיקרו בתביעת לשון הרע שהגיש עו"ד פלוני נגד ראש המועצה האזורית באר טוביה, דרור שור, וזאת בעקבות התכתבות שנערכה ביניהם במהלך חודש יוני 2012, ובה, לטענת אותו עורך דין, נקט ראש המועצה בביטויים אשר יש בהם לשון הרע כלפיו.

במסגרת החלטת בית המשפט להסיר את צו איסור הפרסום על פרטי הפרשה במלואם, הסכים "המקור" שלא לחשוף את פרטיו של אותו עורך דין. על כן, ולצורך נוחות הקריאה בכתבה, יוענק לו שם בדוי – אורן מורלי.

עו"ד מורלי נשכר על ידי פועל שעבד במהלך העשור הקודם במפעל "כימוטל" באיזור התעשייה באר טוביה – והוכרז נפגע תאונת עבודה בעקבות עקיצת יתוש שגרמה לו לחלות בקדחת הנילוס המערבי. במסגרת ייצוגו של אותו פועל, שיגר מורלי מכתב למועצה האזורית באר טוביה, בשם מרשו, ובו ביקש לקבל מהמועצה פרטים אודות בדיקות סביבתיות שנערכו בקרבת נחל לכיש, וכן את "המועדים שבוצע ריסוס נגד יתושים באיזור", כלשון האמור במכתב. המכתב, כך על פי כותרתו, הופנה למחלקת איכות הסביבה במועצה.

שלושה ימים לאחר המכתב, זכה עו"ד מורלי לתגובה ראשונה מהמועצה. אלא שלא היה זה מנהל מחלקת איכות הסביבה שהשיב למכתב, אלא ראש המועצה בכבודו ובעצמו – לא פחות ולא יותר. במכתב התגובה של שור, תחת הכותרת "יתוש בראש", בחר ראש המועצה להשיב באופן שאינו לגמרי ענייני, ויזכה לאחר מכן, במסגרת תביעת לשון הרע – לביקורת חריפה ויוצאת דופן מצד בית המשפט.

"בהמשך לפנייתך ההזויה בנדון, והעובדה שאבי ז"ל אמר לי שלא להאמין שקיימים ערפדים עד שפגש עורכי דין, נראה לי שהיתוש עקץ אותך במידה ואתה מוציא פניה מסוג זה", היו דברי הפתיחה של שור במכתבו. "בנוסף, בדוק במה עסק מרשך במפעל כימוטל, יתוש מטריד אותו?. נחל לכיש מטופל על פי כל הכללים הנדרשים בחוק לאורך כל השנה", המשיך ראש המועצה, וחתם את מכתבו בכותבו "חפש את האתנן שלך במקומות אחרים".

את המכתב שיגר שור לעו"ד מורלי בעצמו, וכן בהעתקים לסגנו, שלמה שמאי, למנהלת המחלקה לאיכות הסביבה במועצה, עדנה נווה וליועץ המשפטי של המועצה, עו"ד הדר מיימון.

שאלת החסינות

המכתב של ראש המועצה היה הטריגר לפרשה המשפטית שסיבכה את שור ואת המועצה האזורית באר טוביה. בעקבות מכתבו של שור, החליט עו"ד מורלי להגיש תביעת לשון הרע והוצאת דיבה נגדו ונגד המועצה, בטענה כי בדבריו עבר על חוק לשון הרע. מורלי הגיש את התביעה לבית המשפט השלום באשדוד, ודרש פיצויים משור ומהמועצה בעקבות השתלשלות העניינים.

אלא שכאן החלה הפרשה את פיתוליה הרבים. שור הגיש בקשה לבית המשפט ובה דרש להכיר בחסינותו כעובד ציבור. בקשתו של שור הוגשה בהתאם לחוק פקודת הנזיקין, הקובע כי "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין" (סעיף 7 א', סעיף קטן א'). לטענת שור, את המכתב ששלח לעו"ד מורלי הוא כתב מתוקף תפקידו השלטוני, ועל כן על בית המשפט להכיר בחסינותו, ולדחות את התביעה נגדו מתוקף כך.

התיק ובו שאלת הצידוק לבקשתו של שור לקבלת חסינות מתוקף תפקידו הובא בפני השופט אריאל ברגנר מבית המשפט השלום באשדוד, שזימן דיון, שנערך באמצע חודש ינואר בשנה שעברה, בנוכחות הצדדים – עו"ד מורלי, ראש המועצה שור בעצמו ובא כוחו, עו"ד תום נוימן וכן היועץ המשפטי של המועצה האזורית באר טוביה, עו"ד הדר מיימון, שייצג את המועצה בדיון. במהלך הדיון עצמו וכן בהליכים שקדמו לו, העלה שור שורה ארוכה של טענות אשר לדבריו מצדיקים הכרה בחסינותו. בין היתר, טען שור כי ראה במכתבו של עו"ד מורלי "פניה הזויה שכן המשיב (בתיק זה, עו"ד מורלי, ה"ה)  דרש מהנתבעת (המועצה האזורית, ה"ה) לספק מידע לפתע ביום אחד לאחר 7 שנים, וכי מדובר בפניה לא רצינית, לא מבושלת ונערכה בטרם נערכו ולו בדיקות מינימליות". לדברי שור, "מכתבים כאלה מעסיקים את הנתבעת לא אחת ומכבידים על עבודתה". עוד טען שור כי הדברים האמורים במכתבו נכתבו כביקורת על מכתבו של עו"ד מורלי כדי להביע את מורת רוחה של המועצה מבקשתו. שור הוסיף כי הדברים נכתבו "באופן הומוריסטי וסאטירי", וטען כי "אין בכך כל פסול".

שור העלה בבקשתו לחסינות טיעונים נוספים, בהם כי אינו מכיר את עו"ד מורלי וכי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע בו, אלא רק להביע את דעתו על אופן התנהלותו והתנהלות הלקוח שלו. הוא טען כי פעל בשמה של הנתבעת, המועצה האזורית, במסגרת סמכותו, וכי אין בכתב התביעה שהגיש עו"ד מורלי טענות הקשורות לעניינו הפרטיים של שור, אלא בדברים שנעשו במסגרת תפקידו, כאמור. לטענת שור, המעשים מצידו לא נעשו "ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה".

לעומת שור, טען עו"ד מורלי בתגובה לבקשת החסינות כי יש לדחות את הבקשה, וזאת משום ש"המבקש (שור) פעל ביודעין, מתוך כוונה אחת ויחידה לגרום נזק לתובע, להשפילו ולבזותו בפני עובדיו, לקוחותיו והציבור הרחב". עוד טען עו"ד וקנין, בשם עו"ד מורלי, כי "מהמכתב המשפיל עולה בבירור כי המבקש דבק במטרתו ופעל בשוויון נפש לאפשרות כי יגרם נזק למשיב".

מטרת דבריו אלו של עו"ד מורלי הייתה לסתור את טענת שור כי פעל שלא בכוונת זדון. זאת, משום שבהמשך לאמור בפקודת הנזיקין, לפיה לא ניתן יהיה לתבוע עובד ציבור באם עשה מעשה מתוקף תפקידו, מובהר כי נכון יהיה הדבר רק בתנאי שהמעשה נעשה בלי כוונה לגרום נזק או תוך אי מתן חשיבות מספקת לאפשרות כי המעשה עשוי לגרום נזק לצד שמנגד.

במהלך ההידיינות בין הצדדים בשאלת ההכרה בחסינותו של שור, הודיעה המועצה האזורית, באמצעות בא כוחה, היועץ המשפטי עו"ד הדר מיימון, כי הוא תומכת בבקשתו של שור, וכי על בית המשפט לקבל את בקשתו.

"אינו אמין בעיני כלל וכלל"

כחודשיים לאחר הדיון, בסוף חודש מרץ 2014, ובתום הליכי הסיכומים בין הצדדים לאחריו, פרסם השופט ברגנר את פסק דינו בשאלת החסינות של שור, כן או לא. ברגנר דחה מכל וכל את הבקשה לחסינות, וקבע כי אין לשור כל עילה לקבלה, תוך שהוא אינו חוסך ביקורת מראש המועצה ותוקף במילים קשות את התנהלותו כפי שבאה לידי ביטוי במכתב ששלח לעו"ד מורלי.

"המשיב (שור)", כתב ברגנר בהתייחסות לטענת ראש המועצה לפיה כתב את המכתב ללא כוונת זדון וללא כוונה לגרום נזק, "לא הניח כל תשתית ראייתית לכך", והמשיך ופירט את טיעוניו של שור – והסיבות שיש, לדעתו, להורות על דחיית בקשתו לקבלת חסינות. "השאלה עליי להכריע בה היא האם המבקש כתב את המכתב 'ביודעין ומתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה", המשיך השופט וכתב. "המשיב (עו"ד מורלי) כתב את המכתב כעו"ד המייצג לקוח והפנה את המכתב למשיבה 2 (המועצה האזורית) ולמחלקת איכות הסביבה. במכתב זה, שנוסח באופן מקצועי במסגרת תפקידו כעו"ד, פירט המשיב את מהות המכתב וביקש לקבל מידע הדרוש לו לצורך טיפול בלקוחו. המבקש בחר להשיב על מכתבו של המשיב בעצמו, זאת למרות שהמכתב הופנה למשיבה 2 ולמחלקה הרלוונטית".

לדברי השופט ברגנר, עניין זה "תמוה", כלשונו. בפסק דינו תוהה השופט "מדוע ראש המועצה בוחר להגיב על המכתב במקום המחלקה או הספציפית או במקום היועץ המשפטי של המשיבה (המועצה)", וממשיך ומעלה את השאלות הרלוונטיות, לתפיסתו, במסגרת התהייה שהעלה. "כאשר אנו באים לעיין בתוכן מכתבו של שור, עלינו לבחון את מהות המכתב. האם יש בו מתן תשובה לפניית המשיב? תשובה עניינית? תשובה מלאה? או הכפשה גורפת ואף דחיית טענות?", נכתב בפסק הדין. "ובכן, התשובה לשאלות אלו שלילית".

ברגנר קבע כי שור "אינו משיב לגופו של עניין ואינו מציין דבר בהקשר למידע אותו ביקש" עו"ד מורלי. השופט המשיך והתייחס לטענת שור כי כתב את המכתב שלא בכוונת זדון, וקבע כי "לגבי נטל ההוכחה, אני סבור שכאשר מדובר בעובד רשות ציבורית, הנטל מוטל עליו להוכיח את התמלאות התנאים (לצורך קבלת חסינות, ה"ה)". הוא המשיך וכתב כי שור אינו הרים את נטל ההוכחה הנדרש. "אין כל הסבר ראוי לסיבה אשר הביאה את המבקש להשיב על המכתב במקום ראש המחלקה הרלוונטית או במקום היועץ המשפטי של המועצה, או במקום עו"ד המייצג את המועצה", נכתב בפסק הדין. "ההסבר אותו מסר המבקש לניסוח בו בחר במכתבו, הסבר של הומור – אינו מקובל".

בהמשך פסק הדין השתמש ברגנר במילים חריפות נגד התנהלותו של שור. "אין כל סיבה ראויה, סבירה ותמת לב לניסוח בו בחר המבקש", כתב. "המבקש חרג באופן קיצוני ממסגרת תפקידו ובחר להשתלח חד משמעית ובצורה מפורשת במשיב".

ברגנר מוסיף ומסביר את החלטתו שלא לקבל את בקשת שור לקבל חסינות. "כאשר המבקש כותב במכתבו, ככותרת למכתב, "יתוש בראש", ובהמשך מציין את פנייתו של מורלי הזויה, כי עורכי דין הם ערפדים, כי כנראה שהיתוש עקץ את המשיב עצמו ומקנח את מכתבו במשלוח המשיב 'לחפש את האתנן במקומות אחרים'", כתב. "לא ניתן לומר כי הדבר נעשה ללא היסוד הנפשי עם כוונה ברורה לפגוע או לגרום נזק, או שלא תוך שוויון נפש. ברור כי המבקש בחר לתקוף את המשיב בלשון גסה וחדה, תוך פגיעה בנושא המכתב עצמו, במקצוע עריכת הדין ובמשיב עצמו כאשר שלח אותו 'לחפש את האתנן'". השופט הוסיף והתייחס לטענתה נוספת של שור, לפיה כאשר כתב את המילה 'אתנן' התייחס לשכר טרחת עו"ד, וקבע כי "איני מקבל הסבר זה, שאינו אמין בעיני כלל וכלל", והוסיף בהמשך כי "המבקש בחר ביודעין לכתוב מכתב משתלח, חסר פרופורציות, ללא כל מענה לגוף העניין – ולא כך היה עליו לנהוג".

כסוף דבר, קבע השופט ברגנר כי הוא מקבל את טיעוניו של המשיב, מורלי, במלואם, וכי שור לא עמד בתנאי פקודת הנזיקין לצורך קבלת חסינות, ועל כן, דין בקשתו להידחות. במסגרת דחיית הבקשה, חייב ברגנר את שור בתשלום הוצאותיו של מורלי, בסך כולל של 3,500 שקלים.

ההגעה להסדר

משמעות החלטתו של השופט ברגנר היא כי התביעה נגד שור תעמוד בעינה. בעקבות פסק הדין, עברה התביעה להליך שגרתי, כאשר דיון ראשון, קדם משפט, נקבע לחודש ספטמבר 2014 בפני השופטת עדי אייזדורפר, גם כן בבית המשפט השלום באשדוד.

כבר במהלך הדיון הראשון, התברר כי הוא יהיה גם הדיון האחרון בתיק התביעה, וזאת בעקבות הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים. על פי פרוטוקול הדיון, כבר בראשיתו נרשמה הידיינות בין הצדדים, כאשר את עו"ד מורלי מייצג עו"ד שמעון וקנין, ואילו כאמור מעלה, את שור מייצג עו"ד תום נוימן ואת המועצה האזורית מייצג עו"ד הדר מיימון. במהלך ההידיינות יצאו שור ומורלי מהאולם, כאשר בזמן זה נרשמה שיחה מחוץ לפרוטוקול בין באי הכוח של הצדדים. לאחר מכן הודיעה השופטת על הפסקה בדיון, ובתומה נכנסו הצדדים לאולם בית המשפט ובפיהם הודעה על הגעה להסדר פשרה.

על פי ההסדר, כפי האמור בפרוטוקול הדיון ואשר הוצג בפני השופטת אייזדורפר, סיכמו הצדדים המעורבים כי לצורך "סילוק סופי ומוחלט של התביעה, לצרכי פשרה בלבד, ומבלי להודות באף טענה, מוסכם כי הנתבעת 2 (המועצה האזורית באר טוביה, ה"ה) תשלם לעמותה בשם 'בית לחם יהודה' סך של 25,000 שקלים וזאת בתוך 30 יום מיום אישורו של הסכם זה על ידי בית המשפט ומתן תוקף של פסק דין". מיד לאחר מכן מבהירים הצדדים כי הם מבקשים שהות בת שבועיים בטרם יהפכו ההסכמות ביניהם לפסק דין, וזאת לצורך קבלת אישור מהחברה המבטחת. כך או כך, הרי שעל פי הפרטים כפי שבאים לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון, משמעותו של הסדר פשרה זה הוא כי למרות החלטת בית המשפט לפיה שור לא יהיה זכאי לחסינות מתוקף תפקידו, הרי שהמועצה היא שתישא בתשלום הפיצויים לעמותה המדוברת – באמצעות חברת הביטוח המבטחת אותה. עם זאת, אין מדובר בסוף דבר, והסדר הפשרה עוד צפוי לעבור שינוי קל בטרם יאושר סופית על ידי בית המשפט.

ואכן, כעבור זמן קצר העביר עו"ד נוימן, בא כוחו של ראש המועצה דרור שור, הודעה מוסכמת לבית המשפט ובקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה שהושג בין הצדדים. על פי ההודעה שהוגשה על ידי עו"ד נוימן, הרי שההסדר הסופי כולל שינויים מינוריים לעומת הסיכומים שהושגו במעמד הדיון שהתקיים בפני בית המשפט. "הנתבע 1 (שור, ה"ה), המבוטח בתביעה זו על ידי חברת הביטוח הראל, ישלם באמצעות חברת הביטוח לעמותה בשם 'בית לחם יהודה' סך של 25,000 שקלים", נכתב בהודעת הפשרה. בהמשך, הובהר כי במסגרת ההסדר יחול "איסור מוחלט על הגשת קובלנה פלילית כנגד הנתבעים בגין הפרסום נשוא התביעה", וכן כי הצדדים מסכימים כי על פרטי ההסדר, וכן על עצם ההגעה להסדר – יחול איסור פרסום.

ואכן, בהתאם להודעה המוסכמת שהוגשה על ידי הצדדים, שילמה חברת הביטוח של המועצה, ומתוקף כך של ראש המועצה דרור שור, את הסכום הנדרש לעמותה המדוברת, וכך באה אל סופה התביעה.

"לא מימנה את ההוצאות"

מעבר למשמעויות המטרידות בכל הנוגע לדרך התנהלותו של ראש המועצה, דרור שור, במסגרת הפרשה, הרי שהשלכות התביעה והסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים ביחס לקופה הציבורית, נכון להיום, אינה ברורה. אחת השאלות העולות כתוצאה מפרטי הפרשה היא האם בעקבות התנהלותו של שור במקרה המדובר, שהביאה להגשת תביעה גם נגד המועצה האזורית כרשות מקומית – עשויה המועצה לשלם את המחיר באמצעות העלאת הפרמיה בפוליסת הביטוח מצד החברה המבטחת. בנוסף, עיון בחוק פקודת הנזיקין  מעלה את השאלה האם לאחר החלטתו של השופט ברגנר בדבר דחיית בקשתו של שור לקבלת חסינות מתוקף תפקידו – היה מקום להמשך התנהלות התביעה נגד המועצה האזורית.

סעיף 7ג(ב) בפקודת הנזיקין, המתייחס למקרה בו דוחה בית המשפט את בקשת החסינות שהוגשה מצד עובד ציבור, קובע כי "קבע בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו – תידחה התובענה נגד הרשות הציבורית". למרות זאת, כידוע, לאחר החלטת השופט ברגנר נמשכו ההליכים גם נגד המועצה, ובמהלך הדיון המקדמי בתביעה אף הוסכם במסגרת ההסכמה בין הצדדים כי המועצה היא שתשלם את סכום הפשרה, באמצעות חברת הביטוח. הסכמה זו השתנתה (כך ששור ישלם, באמצעות חברת הביטוח) רק במהלך ההידיינות שנערכה לאחר מכן בין הצדדים, מחוץ לכותלי בית המשפט – שנתן לבסוף תוקף של פסק דין להסכמות.

במועצה האזורית באר טוביה, בתגובה שהועברה באמצעות עו"ד תום נוימן, בא כוחו של ראש המועצה, דרור שור, הבהירו כי כלל התשלומים שבוצעו במסגרת התביעה, ובכלל כך הוצאות ההגנה, שכר טרחת עורכי הדין וכן הפיצוי ששולם במסגרת הסדר הפשרה – לא יצא מתקציבה של המועצה. "במסגרת התיק דנן, קופת המועצה האזורית באר טוביה לא מימנה את ההוצאות המשפטיות של מר דרור שור. המועצה עצמה יוצגה על ידי היועץ המשפטי של המועצה, עו"ד הדר מיימון ועו"ד עמוס חריף", נכתב בתגובת המועצה. "בנוסף, העלויות הכרוכות במימוש הסדר הפשרה – אף הן לא יצאו מקופת המועצה. חברת הביטוח היא אשר נשאה בתשלומים שהוצאו לצורך ייצוגו של ראש המועצה ולצורך מימוש הסדר הפשרה, בעקבות הפעלת פוליסה לביטוח אחריות לנושאי משרות ברשויות המקומיות. המועצה אפילו לא חויבה לשלם השתתפות עצמית במסגרת הפוליסה, ועל כן, כאמור, קופתה לא ניזוקה בעקבות התביעה".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה