צור עימנו קשר

חדשות

הדור בקצה המנהרה

בשקט-בשקט ובלי הרבה הד ציבורי הצטרפה קריית מלאכי לפני כשבעה חודשים למועדון חברים יוקרתי במיוחד של ערים שיש בהן מרכזי צעירים. הצוות קטן (אבל גדל כל הזמן), מבנה קבע עדיין אין (אבל ממש בקרוב יחלו בבנייה שלו) ואפילו הליך בחירת המנהל היה עמוס בביקורת ציבורית. ובכל זאת, מכאן, אולי, תצא הבשורה הגדולה שתעצור את הגירת הצעירים החוצה, ותחזיר את האמון שאפשר גם אחרת. סיפור על מהפכה שנמצאת בחיתוליה

פורסם

בתאריך

יוסי כהן הוא אדם רחב כתפיים. בהתחשב ביעדים – גם אם ארוכי הטווח – שמבקשים ממנו להשיג, ייתכן כי עבורו מדובר בנקודת פתיחה חיובית, ולו בפן המטאפורי. כבר שבעה חודשים שכהן, עוד לא בן 30, מנהל את מרכז הצעירים החדש שהוקם בעיר, ועליו, בין היתר, מוטלת אחת מהמשימות החשובות והרות הגורל ביותר לעתידה של קריית מלאכי: בלימת ההגירה המאסיבית של צעירים מהעיר. טוב, זה אולי קצת לא הוגן להטיל על מרכז הצעירים החדש את האחריות על נושא כה רחב היקף שההצלחה בו תלוית בעשרות גורמים ובמציאות שלעשות בה שינוי דרוש לפעמים הרבה יותר משבעה חודשים, שנה ואפילו חמש שנים או עשור. ובכל זאת, מרכז הצעירים החדש אמור להיות, לפי הצהרתו של ראש העירייה, אליהו זוהר, "בראש סדר העדיפויות העירוני", וכאשר דברים כאלו יוצאים מפיו של ראש המערכת, הציפיות מהמרכז הצעיר, תרתי משמע – בהתאם.

מועדון מרכזי הצעירים בישראל הוא מועדון אקסקלוסיבי ויוקרתי. רק 60 רשויות בארץ נהנות משירותים של מרכזים מהסוג הזה, שממומנים לרוב מכספים של קרנות ועמותות שונות, ביניהן גזית גלוב, הג'וינט, קרן גרוס, וקרן אנגליה, וכן משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים שונים כמו משרד הקליטה, משרד הביטחון והמועצה להשכלה גבוהה. אלו מספקות תקצוב שנתי לטובת קידום המרכז, במסגרתו מוענקים שורה ארוכה של שירותים לתושבים בגילאים ייעודיים, במטרה לסייע ולייעץ בטרם קבלת החלטות משמעותיות בנושאי תעסוקה, שירות צבאי והשכלה אקדמית.

ואולם מעבר למטרות הפורמליות, למרכזי הצעירים יש בדרך כלל תפקיד מעשי וקהילתי חשוב מאין כמוהו בערים בהן הם פועלים: שדרוג מערך ההתנדבות של הצעירים והפיכת המרכז למוקד משיכה עירוני לצעירים גם בשעות הפנאי שלהם, ואף רתימתם לשינוי חברתי במסגרת הקהילה המקומית. "מרכז צעירים בעיר זה לא דבר מובן מאליו", אומר כהן. "מצד אחד יש ערים כמו ערד ודימונה שיש בהם מרכז, ומצד שני עיר כמו אשקלון, שלמרות הגודל שלה ותקציבי הענק, אין בה מרכז צעירים".

על מינויו של כהן לתפקיד מנהל המרכז צעירים, שממוקם נכון להיות ב"בית ידיד" בעיר, נמתחה ביקורת רבה. מחד, כהן אינו עובד עירייה, אלא של עמותת "קולות בנגב", המקדמת שינוי חברתי ומפעילה כמה וכמה מרכזי צעירים בערים שונות בדרום הארץ. מאידך, המרכז פועל תחת מטריית עיריית קריית מלאכי ובמימון חלקי שלה, בין היתר של עובדים נוספים במקום. העובדה שכהן אינו מתגורר בקריית מלאכי אלא ביישוב גבעת שמואל שבמרכז הארץ, הביאה לביקורת חריפה כלפי העירייה, בעיקר מצד האופוזיציה, שטענה כי היה מקום לאתר איש אשר מתגורר בעיר למלא את התפקיד.

הפיל הזה יושב על השולחן, וכבר בראשית הפגישה בינינו אני מבקש לנפץ אותו. האם אין בעיה עם העובדה שמי שאינו מתגורר בעיר יפעל במסגרת תפקיד שדורש, על פניו, הרבה פטריוטיזם מקומי, אני תוהה בפניו. "לא", פוסק כהן בנחרצות. "אני פונקציה מקצועית, שבאה לתת מהידע שיש לה לטובת המקום. עבדתי עם צעירים ועם נוער בעבר שלי, וזה תחום ההתמחות שלי. אני יודע שעשו מאמץ גדול להביא מישהו מהעיר, רק כי הוא מהעיר, אבל בסופו של דבר אני טוען שהתהליך הנכון הוא לבחור, בכל נושא ובכל מקרה, את הטוב ביותר, וזה צריך להיות הפרמטר המוביל".

דבר אחד בטוח: לכהן, נשוי פלוס אחד ועוד אחד בדרך, יש ידע נרחב בתחום. בשבע השנים שקדמו לעבודה החדשה שלו בקריית מלאכי הוא עבד במחלקת נוער וצעירים בעיריית אור יהודה, מהן שלוש שנים כמנהל המחלקה. את התפקיד הוא עזב אחרי ש"חש תחושת מיצוי", כלשונו. "חיפשתי אתגרים חדשים", מוסיף כהן וגם נעתר להעניק תשובה לשאלה האם הוא רואה את עתידו, עם או בלי קשר לביקורת, בקריית מלאכי. "בהחלט כן. אני ואישתי רואים את המשך החיים שלנו בדרום הארץ, זה המקום שאנחנו מתחברים אליו יותר, וקריית מלאכי היא בהחלט מקום שייתכן מאוד ונבוא לגור בו. למעשה, כבר התחלנו בתהליך שבסופו אנחנו עשויים לעבור לכאן".

לכהן יש תודעה חברתית גבוהה. בעבר ועל אף גילוי הצעיר, הוא שימש כקמפיינר של מפלגת "צעירים בחולון", שאיגדה תחתיה חולונים שביקשו להיכנס למועצת העיר ולנסות לפעול מתוכה. בבחירות האחרונות קיבלה הרשימה שני מנדטים, מספר מכובד לכל הדעות, והייתה לרשימה השלישית בגודל במועצת העיר, כאשר מרבית הרשימות הן בעלות מנדט בודד בלבד. "כאשר שאלתי את עצמי איפה אני רוצה לבנות את הזהות שלי, היה ברור לי שזה בפריפריה, ואני מתחבר יותר לדרום", הוא אומר. "מאז שבאתי לקריית מלאכי אני מרגיש ביג טיים את הדברים האלו שהתחברתי אליהם, חום וביתיות, וזה נותן מוטיבציה לעבוד".

יותר אקדמאים

העט של כהן לא נופלת לו מהיד בשעה שלוש בצהריים. פעמים רבות הפעילויות במרכז הצעירים ממשיכה הרבה אחרי שעות העבודה המקובלות. "אני יודע שכל שעה נוספת שאני כאן זה עוד משהו שאפשר לעשות", הוא מסביר. "במיוחד בתקופת ההקמה, שאנחנו עדיין נמצאים בעיצומה".

קודם להקמת המרכז, מעיד כהן, הוא סייר במרכזי צעירים שונים ברחבי הארץ במטרה להכיר את דרכי פעולתם לעומק. "מרכזי צעירים מאוד שונים אחד מהשני, והיה חשוב לי בטרם התחלנו לעבוד ללמוד סגנונות שונים של מרכזים", אומר. "יש הרבה מה לעשות".

בצוות המקצועי הנוכחי במרכז חברים, למעט המנהל כהן עצמו, עוד ארבעה בעלי תפקידים האחראים, כל אחד, על תחום שונה. הצוות כולו מורכב מנשים. סהר טבסה (30), משמשת כרכזת תחום עולים; ליאת פטיטו (34), משמשת כרכזת תחום השכלה גבוהה; יהל אסרף (26), היא רכזת תחום מעורבות חברתית ואילו שלי מרוביץ' (25) היא אחראית על מערך ליווי חיילים משוחררים. אליהן מצטרפת בת שירות לאומי, חדווה בוגלה (20), שמנצחת על התחום הארגוני במרכז.

מבין אלו נדמה כי סיפורה של טבסה הוא המרתק מכולן. היא נולדה באתיופיה ובגיל חמש וחצי עלתה ארצה. במשך ארבע שנים וחצי היא גרה יחד עם הוריה ובני משפחתה במרכז קליטה בבאר שבע. לפני עשרים שנים, כאשר הייתה בת 10, הגיעה לקריית מלאכי, ומאז נשארה. היא קצינה בדרגת סגן בצבא. משרתת מילואים פעילה, מאמנת שלישים בבסיס צאלים. בעלת תואר ראשון בחינוך והוראה. "יוצאי אתיופיה עדיין לא פרצו את תקרת הזכוכית מעליהם", אומרת טבסה, שעוסקת מתוקף תפקידה בעשרות תכניות המיועדות במיוחד לסיוע ליוצאי אתיופיה. "הסיוע שאנחנו מעניקים במרכז ליוצאי אתיופיה, שמתבטא במלגות ללימודים אקדמיים, בלימודים לשיפור תוצאות בגרויות ולעצם הוצאת תעודת בגרות, בקורסים של הכשרה מקצועית ואפילו באיתור מקומות עבודה פוטנציאליים, אלו דברים שיש להם מקום חשוב מאוד עבור האנשים שנעזרים בנו", ממשיכה ומסבירה טבסה. "יש לי חברות שעם תואר שני עובדות כקופאיות בסופר. יש לקהילה האתיופית צורך מיוחד יותר ממה שנהוג לקרוא הקהילה 'הכללית', כי קשיי ההסתגלות עדיין קיימים, גם שני עשורים ויותר אחרי העלייה".

"רק לאחרונה", מספרת טבסה על תוצרי הפעילות במרכז, "היה מישהו שרצה ללכת ללמוד קורס של הכשרה מקצועית, ולאחר שבדקנו את הציונים שלו בתעודת הבגרות, הצלחנו לשכנע אותו ללכת ללימודים אקדמיים. זה שווה הכל".

טבסה, רווקה ומתגוררת בקריית מלאכי, היא פטריוטית מקומית. עוד קודם לתפקידה הנוכחי הייתה מתנדבת סדרתית בשורה ארוכה של גופים מקומיים. לפני שקיבלה על עצמה את התפקיד במרכז הצעירים המקומי, רק לפני כחודשיים, הונחה בפניה הצעת עבודה מפתה בעיר קריית גת. "החלטתי לבוא לכאן, למקום שנולדתי. העדפתי להישאר בסביבה שלי, למען הקהילה והעיר".

הגם שטבסה מבקשת להתרחק מטיעוני הקיפוח והגזענות, היא אינה מתכחשת אליהם. "ההורים שלי לא נקלטו כראוי כאן, וזו בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה", מסבירה. "הרבה פעמים יש אווירה של דרישה למחוק את הזהות של האדם, של העולים. זה לא נכון. זו דרישה גדולה מידי, לא הוגנת – לדחוק באדם להתכחש לשורשים שלו".

_DSC8949

ישיבת צוות. "לא מכירים אותנו מספיק"

את תחום ההשכלה הגבוהה במרכז מרכזת ליאת פטיטו. היא בת 35, נשואה פלוס שניים, בוגרת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ומנהל עסקים. כבר שנה וחצי שהיא בתפקיד, עוד לפני שמרכז הצעירים הוקם. אחרי הקמתו, עברה לפעול תחת אחריותו. היא נולדה וגדלה בקריית מלאכי, ומשוכנעת שהפיתרון להעלאת אחוז האקדמאים בעיר נעוץ באמונה עצמית. "אני מעניקה ייעוץ להמון אנשים והחשש הכי גדול שאני נתקלת בו הוא הפחד לא להצליח והעדר ביטחון עצמי", היא מתארת. "אני תמיד מסבירה שלאף אחד זה לא בא בקלות, ושהשד הוא לא כזה נורא. יש המון דרכים להתגבר על החששות ועל החסמים, ואני בתפקידי מנסה לסייע בכיוון הזה". בהתחשב בטיעונים שהציגה, אפשר להניח ולו בחצי הומור שפטיטו משתמשת בהשכלתה שלה – מדעי ההתנהגות – כדי לשכנע את המתלבטים והחוששים.

פטיטו עוסקת לא רק בהפגת חששות, אלא גם ובעצם בעיקר בליווי פרטני של כאלו המייעדים את עצמם ללימודים אקדמיים. כל צעיר או צעירה שמגיעים להיוועץ עימה זוכים לסדרת פגישות שבהן נעשית מחשבה משותפת בדבר תחום הלימוד המועדף. ייעוצי מלגות מהווים גם הם חלק מרכזי מתפקידה של פטיטו, שגם במקרה הזה מתארת חוסר מודעות של הציבור בדבר עשרות התכניות, לדבריה, המעניקות מלגות בשיעורים כספיים של אלפי ועשרות אלפי שקלים לסטודנטים. אם נרשמתם לאחרונה למוסד אקדמי ונדרשתם לתשלום דמי רישום, בטח תצטערו לשמוע שיכולתם לקבל פטור מלא ממנו, לו רק הייתם יודעים שפטיטו מנפקת, באמצעות המרכז, שובר המהווה פטור מלא מתשלום רישום למכללה או לאוניברסיטה.

בסך הכל, המטרה שלנו היא להנגיש את האקדמיה כמה שיותר, להפוך את הכניסה אליה לחלקה, נעימה וקלה", מסכמת פטיטו. "הסיפוק שלי יהיה לראות כמה שיותר בני קריית מלאכי במוסדות להשכלה גבוהה". כיום, אם תהיתם, יש 530 סטודנטים המתגוררים בעיר ולומדים באקדמיה. יחסית ובאחוזים, מדובר על מספר נמוך בהרבה מהממוצע הארצי. לפטיטו, אין ספק, יש עוד עבודה רבה לפניה. מלאת רצון ועתירת שאיפות היא כבר עכשיו.

לרתום לעבודה קהילתית

ל-יהל אסרף, רכזת המעורבות החברתית, יש כנראה את התפקיד שנושא בצידו הכי הרבה "שעות ציבור". בתפקידה היא פועלת לחבר בין צעירים המעוניינים להתנדב בפרויקטים שונים בקהילה, ולקדם את המיזמים כך שייצאו אל הפועל. בחודשים האחרונים נוסדו במרכז שלושה גופים כאלו. הראשון הוא פורום "צעירים למען הקהילה" המקדם פעילויות חברתיות בשכונות ובכלל, ואילו השני הוא פורום "צעירים למען גיוס משמעותי", אשר כשמו כן הוא, ומטרתו להביא להעלאת אחוזי הגיוס לשירות קרבי או תומך לחימה בצה"ל באמצעות עידוד צעירים הנמצאים לפני גיוס. אליהם מצטרף גם פורום תרבות, שיוזם ומארגן ערבי פנאי לצעירים, בהם ערבי סטנדאפ ואירועי קיץ. לערב ברביקיו שנערך בל"ג בעומר לפני כשבועיים הגיעו למעלה מ-60 צעירים, מספר מרשים לכל הדעות ביחס לזמן המועט שהמרכז קיים ולתודעה הנמוכה, עדיין, שקיימת בציבור לעצם קיומו. בנוסף, קיימות במרכז גם קבוצות סטודנטים שונות, בהן "בוחרים מחר" ו"מנהיגות סטודנטים בנגב", כאשר בשתיהן מעניקים הסטודנטים מזמנם לפעילות קהילתית, תמורת מלגה הניתנת להם.

אסרף, בעלת תואר ראשון בקרימינולוגיה, לא מתגוררת נכון להיום בעיר, אף שהיא ילידת קריית מלאכי וחיה כאן עד לפני כמה חודשים. "אני אחזור לגור בקריית מלאכי מיד אחרי שאתחתן עם בן זוגי", היא מבהירה מיד נוכח שאלתנו. החתונה צפויה בחודש ספטמבר הקרוב. "אני מאמינה מאוד ביכולת של המקום להתקדם, לפרוץ למחוזות חדשים. נכון לנו עתיד גדול והגיע הזמן לצאת מהמסכנות שהרבה פעמים משודרת מכאן החוצה", הוסיפה אסרף.

שלי גורוביץ', סטודנטית מבאר שבע, אמונה על נושא בוגרי ארגון "אחריי", שסיימו את שירותם הצבאי והחליטו להמשיך להיות פעילים בגוף שהכין אותם, בטרם שירותם, לימים על המדים הירוקים. גורוביץ', סטודנטית שנה שנייה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, עובדת גם במרכז הצעירים של בירת הנגב, זה הנחשב לראשון מרכזי הצעירים בישראל, וגם הבכיר שבהם.

"מי שמגיע לתנועת אחריי לפני הצבא נשאר מחובר אליה גם במהלך השירות", מסבירה גורוביץ' את ההחלטה של התנועה לפתוח אפיקי התנדבות לבוגרי צה"ל. "אנשים מרגישים שהם קיבלו משהו מהתנועה, מהחברה, ומחליטים שהם רוצים לתת בחזרה, ואנחנו מעניקים להם את האפשרות הזאת, וגם מאפשרים הכוונה וייעוץ למי שזה דרוש לו". אחריי של אחרי הצבא נכנס לפעילות בקריית מלאכי רק לפני כחודש. מאז ועד היום הצליחו שם לגייס כמה וכמה בוגרים של התנועה לטובת פעילותו, וההחלטה לשלב את הארגון כחלק ממרכז הצעירים הייתה מתבקשת. "זה מתכתב עם המטרות של המרכז, לסייע לצעירים, להכווין אותם, לרתום אותם לעבודה קהילתית", מסביר המנהל כהן.

"להאמין שיהיה פה טוב"

כהן משוכנע בנימי נפשו שהצעירים הם-הם העתיד של קריית מלאכי. "לשמחתי, ההנהגה הפוליטית המקומית מבינה את זה, ואנחנו זוכים לגיבוי יוצא דופן", הוא אומר. "כל דבר שאנחנו מבקשים, נענה מיד בחיוב. עושים כל מה שאפשר כדי לעזור לנו, וזה ראוי להערכה. לא בכל מקום זה מובן מאליו, ומאז שהגעתי לתפקיד גיליתי שיש כאן הבנה עמוקה בחשיבות של הצעירים לעתידה של העיר הזאת, וזה מבורך".

כהן הוא אידיאולוג אמיתי. מאז גיל 16 עוסק בעבודה התנדבותית וקהילתית בגופים שונים. על עצמו הוא מעיד שמאז ומתמיד עבודתו מונעת מתוך תחושת שליחות. המשרד שלו צנוע, על הקיר ממול כיסאו לוח בריסטול גדול, מחולק לחודשים. בכל חודש מפורטות הפעילויות הצפויות של המרכז, שנה קדימה. על השולחן, ליד מסך המחשב בגודל 19 אינטש, מקסימום, עומדת תמונת הדמייה של מרכז הצעירים החדש, שצפוי להיבנות בתוך כשנה במקום בניין המשחטה הישנה במרכז העיר. זו צפויה להיות השקעת ענק, של למעלה משני מיליון שקלים. הבניין יהיה מפואר ומרשים. שתי קומות, חדרי לימוד, חללים משותפים, ציוד משוכלל. אם זה תלוי בכהן, אחרי בנייתו, המקום צריך להיות פתוח גם ביום שישי בערב. "כדי שהצעירים יוכלו לבוא ולשבת בסבבה, לדבר, לעשות פעילויות משותפות", מסביר. לא בטוח שההסבר הזה יניח את דעתם של חברי הקואליציה המקומית, המורכבת כידוע ברובה מחובשי כיפות, שחורות וסרוגות כאחד.

בישיבת הצוות השבועית, אליה הצטרפנו, הנושא הראשון שעולה לדיון הוא שיווק של פעילות המרכז. "לא מכירים אותנו מספיק", אומר כהן לארבע חברות הצוות, שמעבירות בראשית הישיבה סקירה על הפעילות הצפויה במהלך השבוע הקרוב, וההכנות לקראת אירועים עתידיים אותם יזם המרכז. פטיטו מסבירה על קורס פסיכומטרי שיתחיל בחודש יולי, ומזכירה גם קורס אנגלית שיש כוונה לפתוח לטובת אלו המעוניינים בלימודים. המנהל כהן מספר כי משרד הביטחון "בדיוק אישר תקציב, ובקרוב יהיה לנו כאן גם רכז חיילים משוחררים במשרה מלאה".

בניין המשחטה הישנה, עליו ייבנה המרכז החדש

בניין המשחטה הישנה, עליו ייבנה המרכז החדש

אני תוהה בפני הנוכחים האם הם יודעים מה מספרם של הצעירים בגילאים 18-35 המתגוררים בקריית מלאכי. "בסביבות שבעת אלפים", אומרת טבסה. "אבל זה מספר מטעה, כי אי אפשר באמת לדעת כמה גרים כאן בפועל, יש הרבה שרשומים כמתגוררים בעיר, אבל לא גרים בה באמת", מוסיפה. "ככה זה בכל עיר שהיא לא עיר גדולה מאוד", נעתר כהן להסביר את המציאות בשטח.

מה היעד שלך כמנהל, אני שואל את כהן, ומה היעד של מרכז הצעירים בכלל. "התפקיד שלנו הוא לגרום לצעירים להאמין שיהיה פה טוב", הוא עונה. "שיהיה פה טוב בכל תחום, שהם יכולים למצוא את עצמם כאן. בסוף, מה שמשאיר צעירים בעיר זה המחשבה על החינוך של הילדים שלהם, זו הקריירה המקצועית, זה חיי החברה, תרבות הפנאי. ואת כל זה אנחנו שואפים לעזור לפתח. בדיוק בשביל זה קם מרכז הצעירים – לקיים עשייה בפועל, לייצר אלטרנטיבה לצעירים בתחום הקהילה, התעסוקה וההשכלה. לדחוף אותם קדימה".

כהן מצביע על בעיה תודעתית, לטעמו, שקיימת בקרב ציבור רחב של צעירים בקריית מלאכי. "יש מחשבה שאומרת שאם אני גר בקריית מלאכי אני לא יכול לעבוד בראשון לציון, או ברחובות. למה? כי זה רחוק, וכי יש פקקים בבוקר והנסיעה יכולה לקחת יותר משעה", אומר. "זה בעיני לא גישה מקובלת. אפשר לגור בקריית מלאכי ולעבוד בראשון לציון, ברחובות ואפילו בתל אביב. אני גר בגבעת שמואל ובא בכל בוקר לקריית מלאכי בנסיעה שנמשכת לעיתים כשעה. עבדתי בעבר במרכז תל אביב וגם אז הנסיעה לעבודה נמשכה שעה. זה לגמרי בסדר לנסוע 20 דקות או חצי שעה לעבודה, ובדרך כלל אלו המרחקים לראשון או לערים באיזור המרכז".

"אחת המשימות שלנו", מוסיף כהן, "היא לגרום לצעירים בעיר לחזור ולהאמין בעצמם ובמקום. בחזון שלי אני רואה צעירים לוקחים אחריות, לא רק עומדים על הגדר. אני רוצה לראות יותר צעירים מקומיים שנכנסים בדלת הראשית ואומרים 'באנו לעשות', 'באנו לשנות'. אני באמת מאמין שכאשר אתה בא ואומר שאתה רוצה לעשות, מראה מה אתה רוצה, מסביר את היעדים, מציג הצגה מעשית לבעלי התפקידים, הדברים משתנים. אין לי ספק שבכל תחום שהצעירים יבואו לעשות, הדברים ישתנו לטובה. זה בידינו, זה בידיהם".

מאז שנכנס לתפקיד, מספר כהן, הבחין בהתגייסות גבוהה לבקשות התנדבות לצעירים מצד המרכז. "בכל פעם שהעלינו דרישה הייתה היענות רחבה מאוד", אומר. "כשנכנסו לכאן והיינו צריכים לצבוע, עוד לפני שאפילו מעטים הכירו אותנו, אנשים באו ונתנו יד בהמוניהם. יש כאן אוכלוסייה גדולה של צעירים שרוצה לתת מעצמה, ולא סתם כי צריך, אלא מהלב ומהנשמה. כל מה שצריך לעשות הוא למצוא עבור האנשים האלו את המסגרת הנכונה".

כסוף דבר, אני מבקש מכהן לנצל את הבמה ולהעביר מסר לצעירים תושבי קריית מלאכי. "תחלמו חזק", הוא אומר בתמצית בפתח דבריו. "אנחנו פה בשבילכם, גם אם אתם חושבים שהחלומות שלכם מטורפים, תבואו ואנחנו נגביר לכם את הקצב, נעזור לכם לממש יעדים. יש המון צעירים טובים ומוכשרים בעיר ששמו לעצמם רף פחות גבוה מזה שהם מסוגלים להגיע אליו. אנחנו רוצים להעלות את הרף הזה לכולם, לכל מי שיכול. זה אפשרי, צריך לשאוף רחוק, זה מה שמעיף אותך קדימה".

ארבעת חברי הצוות של כהן מהנהנים בהסכמה. "אנחנו מאמינים שאפשר לעשות שינוי, גם אם הדרך ארוכה, קשה ולפעמים מייאשת", מסכמת סהר טבסה. "אני אומרת לצעירים: תשתמשו בנו, אנחנו כאן בשבילכם", מוסיפה אסרף, ואילו פטיטו מסתפקת בצמד מילים שאומרות אולי הכל: "המעז – מצליח".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה