צור עימנו קשר

חדשות

האם מוטי מלכה יידרש בחיוב אישי של מאות אלפי שקלים?

פורסם

בתאריך

לטענת העירייה, בשנים 2009-2011 אישר לכאורה ראש העירייה דאז שכירת שירותים ממשרדו של רואה החשבון אופיר בוכניק, בלא שהייתה לכך מסגרת תקציבית. לאחר שתבע אותה, הסכימה העירייה לאחרונה לשלם לבוכניק כ-275 אלף שקלים – אותם היא עשויה לדרוש בחזרה ממלכה, בתוספת מאה אלף שקלים ששולמו לחברת ייעוץ נוספת

העירייה שוקלת בחיוב לפנות בקרוב למשרד הפנים ולדרוש להשית על ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, חיוב אישי בסך של יותר מ-350 אלף שקלים. הבקשה צפויה להיות מופנית לוועדה לחיוב אישי במשרד, וייכלל בה גם גזבר העירייה לשעבר, גבי שוורץ. הסכום אותו צפויה העירייה לדרוש עשוי להגיע עד לכדי כ-450 אלף שקלים, והיא תוגש בגין מה שפקידים בכירים בעירייה כינו השבוע "חשש למחדלים מנהליים לכאורה שהתקיימו בתקופת כהונתם אשר גרמו נזקים כספיים לקופת משלמי המיסים".
המקור לבקשת העירייה הם שני תיקים משפטיים שהתנהלו בשנתיים האחרונות בבתי המשפט ובגינם שילמה העירייה סכום מצטבר של 374,950 שקלים. התיק הראשון נוגע למשרד רואי החשבון אופיר בוכניק ושות', שהגיש ביוני 2015 תביעה כספית נגד העירייה ובה הוא דרש כי האחרונה תשלם לו סכום של 1.2 מיליון שקלים בגין שירותים שונים שסיפק במהלך השנים 2009-2013. לפי כתב התביעה, במהלך השנים חתמו העירייה והמשרד על מספר חוזים לאספקת שירותים בתחום ראיית והנהלת החשבונות, בהם ייעוץ כלכלי, עריכת חוות דעת, ליווי מקצועי של הפעלת החברה הכלכלית ועוד.
למרות השירותים הרבים אותם סיפקה, טענה התובעת, העירייה לא העבירה את התשלומים בגינם. "התובעת פעלה במהלך תקופת ההתקשרות על פי הוראות והנחיות שניתנו על ידי הנתבעת ועל פי הזמנת שירותים שונים על ידי הנתבעת", נכתב בכתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד גיל קונפינו. "השירותים והעבודות שהעניקה התובעת לנתבעת חרגו מהשירותים הרגילים שהיא מעניקה ללקוחותיה, ואף חרגו מהשירותים שבאו לידי ביטוי בהסכמים בכתב, כאשר ראש העירייה, גזבר העירייה, היועמ"ש ובכירים נוספים נתנו בתקופת ההתקשרות הוראות נוספות והנחיות רבות אשר היו מעבר לשירותים שבאו לידי ביטוי בהסכמים הכתובים". למעשה, משרדו של בוכניק טען כאמור כי חלק מההזמנות אושרו לכאורה בעל פה על ידי בכירים, ועל כן על העירייה לשלמן.
ואולם בעוד כתב התביעה מתייחס לתקופת כהונתו של ראש העירייה מוטי מלכה ונוגע בחלק מהמקרים לעבודות שנעשו כביכול מספר שנים קודם למועד הגשת התביעה, עם הגשתה כבר כיהן כראש העירייה אליהו זוהר, שנבחר באוקטובר 2013 לתפקיד. העירייה בראשותו של זוהר סירבה לשלם את הסכומים שנדרשו מצידו של בוכניק, ובכתב ההגנה שהוגש לבית המשפט דחתה על הסף את הטענות שהופיעו בכתב התביעה.

הגזבר לשעבר, גבי שוורץ. את תגובתו לא ניתן היה להשיג

הגזבר לשעבר, גבי שוורץ. את תגובתו לא ניתן היה להשיג

העירייה טענה כי בכתב התביעה לא הוצגו כל מסמכים המוכיחים את ביצוע העבודות או את הזמנתן בהליך החוקי הנדרש. לטענת העירייה, כל הזמנת עבודה מהסוג שבגינן היא נתבעת דורשת קיומה של מסגרת תקציבית, שלא הייתה קיימת. "הסכום הנתבע בכתב התביעה מתייחס בחלקו להזמנות או חוזים להם טוענת התובעת אשר נעשו לשיטתה בעל פה, ומבלי שהוזמנו כדין על ידי מורשה החתימה של הנתבעת", נכתב בכתב ההגנה. "האם ייתכן שרואה חשבון אשר מכיר את הוראות החוק והדין, ואשר אמור לייעץ לעירייה וללוות אותה, טוען כי העירייה ביצעה ממנו הזמנות עבודה בסכומים כל כך גבוהים ללא כל חוזה, הזמנת עבודה ואף ללא כל מסגרת תקציבית מתאימה?", המשיכה ותהתה היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, שכתבה את כתב התביעה יחד עם עוזרה, עו"ד טל כהן.
במסגרת התיק התקיימה ישיבת קדם משפט, כאשר במסגרתה הצדדים הסכימו לפנות להליך של גישור בפני עו"ד עופר שפיר. במסגרת הליך הגישור הסכימו הצדדים להגיע לפשרה, לפיה העירייה תשלם למשרדו של בוכניק סכום של 235 אלף שקלים בתוספת מע"מ. בסך הכל, מדובר על סכום של 274,950 שקלים – כעשרים אחוזים מהסכום שנתבע בתחילה. הפשרה אושרה על ידי בית המשפט בתחילת החודש החולף, ובכך בא התיק אל סיומו.

החשב המלווה לשעבר תבע יותר ממאה אלף שקלים

התביעה השנייה נגד העירייה הוגשה על ידי חברת זאב רקנאטי בע"מ, הנמצאת בבעלותו של זאב רקנאטי ששימש במהלך השנים 2004-2010 כחשב המלווה של העירייה. במסגרת התביעה דרשה החברה סכום של כ-103 אלף שקלים בגין עבודות ייעוץ שהעניקה לחברה הכלכלית של העירייה במהלך שנת 2012.
העירייה דחתה לחלוטין את טענותיו של רקנאטי במסגרת כתב ההגנה שלה – לרבות העלאת טענה לפיה "לא ידוע לה שסופקו שירותים כלשהם לחברה הכלכלית, בוודאי לא בהיקפים הנטענים בכתב התביעה", כלשון האמור בכתב ההגנה, שהוגש על ידי עו"ד אינס גולדנברג. לפי העירייה, "ככל הידוע לעירייה, לא התקיימה פעילות כלשהי של החברה הכלכלית בתקופה המדוברת" בכתב התביעה. התביעה אמנם הוגשה נגד העירייה והחברה הכלכלית שבבעלותה בלבד, אך מאחר והתקופה הרלוונטית לאירועי התביעה הייתה בתקופת כהונתו של ראש העירייה לשעבר מוטי מלכה, החליטה העירייה לצרפו כצד ג' לתביעה כך שהוא יהפוך לנתבע בעצמו.
אף על פי כן, במסגרת הדיון הראשון שנערך בתיק הגיעו הצדדים להסכמות שמשמעותן המעשית היא כי תביעתו של רקנאטי תתקבל במלואה. ראש העירייה, אליהו זוהר, והגזבר הנוכחי, צביקה דוידי, הסכימו בשם העירייה לשלם סכום של מאה אלף שקלים לחברה בבעלותו ובכך לסלק את התביעה. הסכום שולם בעשרה תשלומים של 10,000 שקלים – ורק לפני כחודשיים סיימה העירייה להעביר לרקנאטי את התשלום האחרון.
בעקבות שתי התביעות הללו שילמה העירייה באופן ישיר לנתבעים סכום של 374,950 שקלים, כאמור – זאת אף שבמסגרת כתבי ההגנה שלה טענה העירייה כי אין הצדקה בתשלומים הנדרשים, בין היתר לאור הטענה כי ההזמנות בגינן נעשו לכאורה שלא כדין וללא ביצוע ההליך החוקי הנדרש. בעקבות זאת, התגבשה בשבועות האחרונים בעירייה ההחלטה לפנות למשרד הפנים ולדרוש את הפעלתו של הליך החיוב האישי נגד בכירי העירייה בתקופה שבגינה הוגשו התביעות. לפי פקידים בכירים בעירייה, ההליך יופנה נגד ראש העירייה לשעבר מוטי מלכה, כאמור, וכן נגד גזבר העירייה לשעבר, גבי שוורץ.
מקור בכיר בעירייה הבקיא בפרטים מסר כי לפי ההערכות הסכום אותו תדרוש העירייה מהשניים יהיה גבוה יותר מכפי ששולם במסגרת הסדרי הפשרה בתביעות עצמן. זאת, משום שההוצאות בפועל בעקבות ניהול התיקים היו גבוהות מכפי ששולם בסופו של דבר לחברת רקנאטי ולמשרדו של רואה החשבון בוכניק. כך למשל עבור עבור ההגנה המשפטית באחד התיקים שילמה העירייה סכום של כמה אלפי שקלים נוספים לכל הפחות. בנוסף, מבדיקה שערכה העירייה נמצא כי החברה הכלכלית העבירה לחברתו של רקנאטי סכום של כ-50 אלף שקלים במהלך שנת 2013 – אשר לפי כתב ההגנה שהגישה העירייה ההצדקה לתשלום אינה ברורה. בשורה התחתונה, מדובר על סכום מצטבר המתקרב לכ-450 אלף שקלים.

ראש עירייה אחד כבר חוייב ב-92 אלף שקלים

כאמור, כעת עשויה העירייה להגיש למשרד הפנים, תחתיו פועלת ועדת החיוב האישי, בקשה לדון בנושאים ולהחיל חיוב בסכום שייקבע על ידי חבריה על ראש העירייה לשעבר מלכה והגזבר לשעבר שוורץ.
לפי גורמים בכירים, התנהלותם של בכירי העירייה בתקופה המדוברת מצדיקה הפעלתו של הנוהל, וזאת על מנת שהוועדה תבחן את אופי ההתקשרויות, הצדקתן והליך ביצוען. "מדובר בהתקשרויות שנעשו בחלק מהמקרים בסכומים של מאות אלפי שקלים מבלי שיש שום מסמך שמאשר את זה", אמר גורם בכיר בעירייה השבוע. "אם לא היינו נדרשים לתשלום של זה או שלא היינו מחוייבים במסגרת פשרה לשלם את מה שנדרשנו לבסוף לא היה צורך בהפעלת ההליך, אבל מרגע שהקופה הציבורית נפגעה – יש מקום להפעיל את ההליך כדי לברר את הנסיבות של האירועים ולבחון האם ההתנהלות הייתה לא נכונה ומתאימה ובניגוד לנוהלים", הוסיף. מי שיצטרכו לקבל את ההחלטה הסופית ביחס להפעלת ההליך ופנייה לוועדה לחיוב אישי הם ראש העירייה, אליהו זוהר, וגזבר העירייה, צביקה דוידי.

מלכה. "אם היו מדברים איתי, לא היו משלמים שקל"

מלכה. "אם היו מדברים איתי, לא היו משלמים שקל"

הליך החיוב האישי הוא הליך מנהלי מקובל במסגרת השירות הציבורי, במסגרתו "יכול מי שנמצא אחראי להוצאה שלא כדין מקופת רשות מקומית להידרש להשיב לקופת הרשות, מכיסו הפרטי, את סכום ההוצאה המנוגדת לדין לה היה אחראי, כולה או חלקה", כך לפי משרד הפנים. בין היתר, מדובר על "התקשרות או פעולה ללא אישור המועצה או ללא אישור השר, מקום שאלו נדרשים" או "התקשרות או פעולה ללא תקציב או מבלי שנערך מכרז".
נציין כי בעבר כבר הופעל הנוהל בעיריית קריית מלאכי, כאשר ראש העירייה לשעבר ליאור קצב חוייב לשלם סכום של כ-92 אלף שקלים בגין התקשרות שלא כדין עליה חתם עם יועצו דאז וחבר המועצה היום, גדעון מהרי. קצב שילם לבסוף את מלוא הסכום שנדרש ממנו לאחר שהעירייה נקטה נגדו בהליכים משפטיים לגביית החוב.

תגובת מלכה: "מחכה לתביעה בכיליון עיניים"

"אני מחכה בכיליון עיניים לתביעה הזאת, הם יקבלו עליה תביעה גדולה פי שלושה", כך אמר השבוע ראש העירייה לשעבר, מוטי מלכה, בתגובה לאפשרות כי העירייה תגיש נגדו בקשה לחיוב אישי לוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים, בגין התנהלותו בשתי הפרשות המדוברות שבגינן ניזוקה הקופה הציבורית – בצד או שלא – בסכום של כ-450 אלף שקלים.
לדברי מלכה, התנהלותו בפרשות המדוברות הייתה ללא רבב. "אם אני לא חתום על הזמנת עבודה, ולא מזמין עבודה, ולא מתחייב על עבודה, ואין חוזה לעבודה – אז על מה אפשר לתבוע אותי?", תהה בהתייחסות לטענות העירייה לפיהן חלק מהעבודות ממשרד רואה החשבון בוכניק ושות' ומחברתו של רקנאטי הוזמנו בעל פה, ללא מסגרת תקציבית וללא ההליך הנדרש על פי החוק.
מלכה הוסיף וטען כי בעוד התשלום לרקנאטי היה מוצדק, העירייה הייתה יכולה להימנע מתשלום למשרדו של בוכניק. "הם דיברו איתי בכלל לפני ששילמו לו? אם היו מדברים איתי אז לא היו משלמים לו כלום. לא דיברו איתו, לא פנו אליי, שילמו לו ברשלנות פושעת, בלי להתייעץ ובלי לשאול אותי. לדעתי לא היו צריכים לשלם שקל", אמר. לעומת זאת, הסביר מלכה כי התשלום לחברת הייעוץ הכלכלי בבעלותו של רקנאטי היה מוצדק. "מי שהזמין את העבודה מרקנאטי זה הדירקטוריון של החברה הכלכלית, דרך כסף של החברה הכלכלית שהיה אמור להיכנס לקופה של החברה הכלכלית מעבודה שהוא עשה עבורה", לשון דבריו של מלכה. "הוא הכניס כמעט 25 מיליון שקל לחברה הכלכלית מהעבודה שלו על ההיטלים משכונת רוטנר (כיום כרמי הנדיב, ה"ה), מגיע לו על זה כסף".
מלכה תקף את טענות העירייה והתנהלותם של בעלי התפקידים הנוכחיים. "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל שלהם עושה", אמר. ביחס לטענות העירייה בכתבי ההגנה לתביעות, לפיהן לעירייה לא ידוע על כל עבודה שנעשתה בפועל בחברה הכלכלית, אמר מלכה כי מדובר בפגיעה עקרונית ברצף השלטוני ובהתחייבויות שלטוניות. "זה כמו שיתחלף שלטון מחר ויבוא ראש העירייה הבא ויגיד כל מה שהתחייבו לא ידוע לי בכלל", אמר. "מי שעשה את העבודה ונבחר לעבודה על ידי הדירקטוריון זה רקנאטי. הוא הביא רווח של 25 מיליון שקל לעירייה. נכנסים עכשיו לעירייה מאה מיליון שקל דמי השבחות על הקרקע, מי עשה את העבודה הזאת, הם?", תקף.
מלכה הוסיף וציין כי הוא אינו נרתע מהאפשרות שיצטרך להתמודד עם הליך של חיוב אישי, ותקף – מבלי לציין שמות ספציפיים – את בכירי העירייה הנוכחיים. "מי שעושה את זה כנראה לא מבין על מה הוא מדבר. מי שרוצה לעשות את זה מוזמן לעשות את זה, הוא יקבל ממני גם תביעה אישית על המשך ההתעמרות בי בעניין הזה", אמר. מלכה התייחס גם לטענה כי מדובר ברדיפה פוליטית לכאורה – על רקע האפשרות שיחזור למערכת הפוליטית במהלך בחירות 2018 ויתמודד מחדש על ראשות העירייה – ואמר בציניות כי "הם קטנים ומושתנים בשביל לחפש אותי. מי שם יש ברמה שיבוא לחפש אותי?". לדברי מלכה, מערכת הבחירות המתקרבת גורמת לאנשים במערכת לחשוש ממנו. "הם משקשקים, הם מפחדים, הם רועדים", אמר. לשאלה האם יש להם ממה לחשוש ענה מלכה: "מאוד, מאוד. המון-המון".

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחירות 2018

אליאור עמר שוקל להתמודד לעירייה ברשימה עצמאית

בשיחות שערך לאחרונה עמר עם אנשיו הוא התייעץ עימם לגבי האפשרות כי יקים רשימה עצמאית לקראת הבחירות הקרובות. בוחן אפשרות להתמודד לראשות העירייה. אחד ממקורביו: "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי"

פורסם

בתאריך

האם אליאור עמר יקים סיעה עצמאית עימה יתמודד בבחירות הקרובות לעירייה? לפי מידע שהגיע לידי "המקור", שוקל עמר בחיוב את האפשרות הזאת, ואף ערך לאחרונה שיחות עם כמה פעילים בולטים במערכת הפוליטית לקראת יישומו של מהלך שכזה. אם המהלך ייצא אל הפועל – כך לפי מקורביו – יוביל עמר רשימה חדשה וישבץ בה תושבי קריית מלאכי שאינם נמנים על המערכת הפוליטית הנוכחית. "זו תהיה רשימה מעולה שתראה שגם אנשים טובים יכולים להיכנס לפוליטיקה", אמר גורם בסביבתו של עמר.
ביום שישי בשבוע שעבר כינס עמר כמה מפעיליו המרכזיים, עימם דן בדרכי הפעולה האפשריות לאחר תוצאות הפריימריז בחודש שעבר, בהן הפסיד ב-65 קולות לחבר המועצה ב-25 השנים האחרונות יוסי סולימני. לפי גורמים שנכחו בפגישה, עמר הציג בפניהם מספר אפשרויות בהן יוכלו לנקוט, בהן התמודדות ברשימה עצמאית לראשות או למועצת העיר, חבירה למועמדים אחרים לרשימה משותפת והישארות במפלגת "העבודה" כמספר 2 של סולימני. לאפשרות האחרונה התנגדו פעיליו של עמר באופן נחרץ, בטענה כי המשקעים שנוצרו במהלך הפריימריז גדולים מידי ולא ניתנים לגישור. "אי אפשר לשכוח מה קרה, איך הדברים התנהלו ומה עשו כדי לנצח אותנו", אמרו הפעילים לעמר. לדברי כמה מהם, לא ניתן יהיה לשווק לציבור חבירה שכזאת: בעוד עמר מבקש להזרים דם חדש למערכת הפוליטית ולהביא לשינוי בה, סולימני מהווה לכאורה את ההיפך הגמור מזה. מקורבו של עמר אמר כי התמודדות עצמאית  "זו האפשרות הכי טובה ונכונה כדי לממש את השאיפה לעשות שינוי, לפעול למען הצעירים והמבוגרים, למען שינוי ההסכם עם באר טוביה ונגד המשך ההתעמרות של תאגיד המים בתושבים".
כמה מהנוכחים בפגישה תמכו באפשרות כי עמר ירוץ לראשות העירייה, בייחוד במצב הנוכחי בו אין מועמדים בולטים אחרים. עמר אמר לאנשיו כי המטרה אליה יש לחתור היא להשיג מקסימום השפעה כדי לממש את השקפת העולם והשאיפות לפעול לטובת הציבור בתחומים השונים, ואמר כי הוא "לא זונח את האפשרות להתמודד לראשות העיר, אבל לא בכל מחיר". בשבועיים האחרונים נפגש עמר מספר פעמים עם חיים ויצמן, השוקל להתמודד לראשות העירייה, ובסביבתו אמרו כי ויצמן הוא "מועמד ראוי", אך הוסיפו כי טרם התקבלה כל החלטה בנושא.
אליאור עמר מסר בתגובה לדברים: "אין עדיין החלטות. אעשה את מה שישרת הכי טוב את המטרה שעבורה נכנסתי לפוליטיקה".

לחץ להמשך קריאה

חדשות

עשירית מתקציב העירייה מופנה לתשלומי פנסיה לגמלאים

סך תשלומי הפנסיה של העירייה לעובדים שפרשו מגיע ליותר מ-15 מיליון שקל בשנה, כך עולה מסקירה שהוצגה בפניי ועדת ההכנסות של משרד הפנים. מבחינה אחוזית, מדובר על סכום הגבוה כמעט פי 2 מזה שמשלמות הרשויות הסמוכות לה. הסיבה לתשלומים החריגים: מערכת כוח אדם מנופחת ותכניות ההבראה הרבות שעברה העיר בעשורים האחרונים

פורסם

בתאריך

על ידי

9.6% מתקציב עיריית קריית מלאכי מועבר לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. מדובר על סכום הגבוה לעיתים פי ארבעה וחמישה מהיקף תשלומי הפנסיה שמעבירות רשויות אחרות הסמוכות לקריית מלאכי. הנתונים נכונים לשנת 2017 והועלו במסגרת ועדת ההכנסות של משרד הפנים, שמקיימת בימים אלו את דיוניה לקראת קבלת החלטה על חלוקה של הכנסות המועצה האזורית באר טוביה עם שבע הרשויות הגובלות עימה, בהן גם קריית מלאכי.
לפי הנתונים, היקף תשלומי הפנסיה שמעבירה העירייה משמעותי וגדול לאין שיעור מרשויות אחרות, דבר המכביד מאוד על תקציבה השוטף, ומקשה עליה לממן פרוייקטים ופעילויות לרווחת הציבור. העירייה משלמת נכון לשנה שעברה סכום של כ-15.3 מיליון שקלים בשנה כפנסיה לעובדים שפרשו מעבודתם, סכום המהווה, כאמור, כעשירית מתקציבה. לשם השוואה, גדרה משלמת 3.8% מתקציבה כתשלומי פנסיה, מועצה אזורית חוף אשקלון 3%, נחל שורק 2% ואילו בני עייש משלמת 1.2% בלבד מתקציבה כהוצאות פנסיה לגמלאים. מועצה אזורית באר טוביה, אגב, מעבירה 3.8 אחוזים מתקציבה לטובת תשלומי פנסיה לעובדים. הרשות המקומית הקרובה ביותר לקריית מלאכי מבחינת היקף התשלומים שהיא מעבירה כהוצאות פנסיה לעובדים היא גן יבנה, שמשלמת 5.4% מהיקף תקציבה לטובת פנסיה לעובדים.


היקף התשלום של העירייה לטובת תשלומי פנסיה נחשב חריג ביותר, ולראיה – הנתונים שהוצגו לגבי הרשויות האחרות. בנתונים שהוצגו בפניי הוועדה העריכה העירייה כי יש לה הוצאות עודפות לתשלומי פנסיה בהיקף של יותר משמונה מיליון שקלים. המשמעות היא כי העירייה יכולה להשקיע פחות כסף בחינוך, בתרבות, בתשתיות ובספורט, עקב העומס המוטל על הקופה הציבורית. הסיבה לתשלומים החריגים נעוצה במערכת כוח אדם מנופחת בעירייה לאורך השנים, כאשר העירייה העסיקה עובדים הרבה מעבר ליכולותיה הכספיות – וגם הרבה מעבר לנדרש. לאור תכניות ההבראה שיושמו בעירייה בשני העשורים האחרונים, חלק מעובדים אלו נדרשו לאורך השנים האחרונות לצאת לפנסיה מוקדמת, והעירייה החלה לשלם להם תשלומי פנסיה מוקדם מהצפוי, דבר שמכביד כאמור על קופתה. אגב, העירייה לא בהכרח למדה משגיאות העבר, ובשלוש השנים שבין 2014 ל-2016 התנפחה מצבת כוח האדם בעירייה באופן משמעותי, כאשר נוספו לעירייה לא פחות מ-72 משרות חדשות. גם השכר של עובדי העירייה בעשור האחרון עלה באופן חריג לעומת ערים אחרות, דבר שתרם להתנפחות הוצאות הפנסיה.

בעירייה מצפים לגידול של 30 אלף יחידות דיור ממזרח לאזור התעשייה בתימורים. צילום: ארכיון


הצהרות ומציאות

בינתיים ולמרות הצהרותיה הראשונות, המועצה האזורית באר טוביה הודיעה כי תהיה מוכנה לחלוקת הכנסות גם עם היישוב בני עייש. בדיון שהתקיים בוועדת ההכנסות הצהיר סגן ראש המועצה, שלומי שמאי, כי המועצה תסכים לחלק את הכנסותיה מהבסיסים הצבאיים שנמצאים בתחומה בין בני עייש לקריית מלאכי, אולם עמד על סירובה של המועצה לחלוקה עם יישובים אחרים. בעבר הצהיר ראש המועצה דרור שור כי המועצה לא תסכים לחלוקת הכנסות עם אף יישוב למעט קריית מלאכי. במסגרת זאת אף הגישה המועצה תביעה נגד "המקור", לאחר שהכחישה כתבה שפורסמה ועסקה במו"מ שהתקיים בין שור לבין ראש מועצת בני עייש. שור ובאר טוביה הכחישו מכל וכל את קיומו של מו"מ ליישום של הסכמות מעין אלו. התביעה נדחתה ובאר טוביה שילמה כ-23 אלף שקל ל"המקור" כהחזר הוצאות משפט.


נושא נוסף שעלה לדיון בישיבת ועדת ההכנסות ובנתונים שהציגו בעירייה ובמינהל התכנון במשרד האוצר, מגלה כי בעוד כלפי חוץ העירייה מגביהה ציפיות ביחס לפרוייקטים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות בעיר, בישיבות פנימיות ההתלהבות מצוננות וגם העירייה מבינה כי הפרוייקטים לא יוכלו לצאת אל הפועל במתכונת הנוכחית אלמלא סיוע משמעותי מצד משרד השיכון. במינהל התכנון הבהירו ביחס לתכניות העתידיות של פיתוח העיר כי פרוייקטים של פינוי-בינוי בעיר אינם בעלי היתכנות כלכלית, שכן ערך הקרקע והדירות בעיר אינו מספיק גבוה על מנת להצדיק הוצאה לפועל של מיזמים כאלו.


במינהל התכנון מבהירים כי קצב המימוש של יחידות הדיור שנבנות בעיר עומד על 400 יחידות חדשות בשנה, כאשר ישנן כ-5,200 יחידות מתוכננות בשתי השכונות החדשות, "כרמי הנדיב" ו"המחנה". יש לציין שמתוך הכמות הזו כ-2,400 דירות הם חלק מפרוייקטים של פינוי-בינוי, אך כאמור, בהיעדר סיוע מצד משרד השיכון לא ניתן יהיה להוציא את הפרוייקטים האלו לפועל.

חושש מעזיבת בסיס מז"י. זוהר

אובדן של 7 מיליון ש"ח בעקבות מעבר מז"י

בישיבות ועדת ההכנסות הסבירו ראש העירייה זוהר והמנכ"ל תמיר היזמי כי העירייה עשויה לעמוד בפני שוקת שבורה
לאחר עזיבת בסיס מז"י בעוד ארבע שנים. על פי התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון, הבסיס יועתק לאיזור לוד, מה שיביא לאובדן הכנסות של שבעה מיליון שקלים בשנה בתשלומי הארנונה. "בעוד עשור קריית מלאכי תהיה עם 170 אלף תושבים. בסיס מז"י עובר ללוד, מדובר בהפסד של 7 מיליון שקלים כי תהיה שם בנייה. במצב הנתון היא (העיר) הולכת למדרון", תיאר ראש העירייה את מצב העיר בפניי חברי הוועדה מטעם משרד הפנים והאוצר. זוהר הזכיר כי בטווח הארוך קיים תכנון להגדיל את העיר בכ-30 אלף יחידות דיור נוספות שיוקמו ממזרח לאיזור התעשייה תימורים.

לחץ להמשך קריאה

בחירות 2018

הראשון להודיע: אפרים משעל יתמודד לראשות העירייה

איש הנדל"ן המקומי וחבר המועצה לשעבר הודיע כי לאחר בחינת המפה הפוליטית החליט להצטרף למירוץ לראשות העיר. יהיה הראשון שמעמיד עצמו לבחירה מול ראש העירייה המכהן. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם"

פורסם

בתאריך

על ידי

אפרים משעל, חבר המועצה לשעבר שהכריז רק לפני שבועיים כי הוא חוזר לזירה הפוליטית, הודיע הבוקר (שישי) בשיחה עם "המקור" כי יתמודד לראשות העיר קריית מלאכי.

בשבועות האחרונים ניהל משעל מגעים עם מספר גורמים פוליטיים בעיר, ובחן את כל האופציות בנוגע לסיכויים הריאליים של מי מהמועדים הנתונים. הבוקר כאמור הוא הודיע כי החליט להתמודד על התפקיד הרם מול ראש העירייה זוהר, ויהיה הראשון שמכריז בפומבי על ריצה לראשות העיר. "אנצח בעזרת ה' ובעזרתכם", אמר משעל.

לחץ להמשך קריאה