צור עימנו קשר

חדשות

האור בקצה

מכבי קריית מלאכי אמנם סיימה את עונת 2014/15 עם טעם מר בפה וירידה לליגה ב', אך גם עם שביב של תקווה לעתיד טוב יותר ועם מספר ציונים לשבח. אז מיהו התגלית, מי אכזבו בגדול ומיהו שחקן העונה המסורתי? זמן הסיכומים

פורסם

בתאריך

תגלית העונה: שניר סופר- מגן (21)

שניר סופר היה עבורנו המועמד הכמעט יחידי לתואר תגלית העונה של מכבי קריית מלאכי, נתון שמאדיר עוד יותר את הישגיו ותרומתו למועדון המקומי, חרף ירידתו לליגה הרביעית בטיבה.

מלאכי של העונה, כיאה לקבוצה עם תקציב דל, נבנתה על בסיס של שחקנים צעירים, שחוזקו בחיים כנפו ובמספר שחקני בית מוכרים.

מרביתם של הצעירים הללו, שהגיעו מחוץ לעיר ועבור חלקם אף הייתה זו טבילת האש הראשונה בקבוצת בוגרים בליגה א', לא עמדו בציפיות של ההנהלה והצוות המקצועי, ולא לקחו את הקבוצה למקום אליו ציפו ראשיה בטרם החלה עונת המשחקים החולפת.

___ץ___¿_2

שניר סופר, מגן אלמוני שהגיע למלאכי מקבוצת הנוער של הפועל אשקלון, היה בשונה מהם אחד מעמודי התווך בהגנת הכתומים, וחלק קבוע בפאזל השבועי של שוקי ממו. סופר ביצע את עבודתו בהגנה כראוי, לא היסס לצאת קדימה כמתבקש ומיעט לטעות ולאפשר ליריבה להעניש את קבוצתו. הוא שיחק העונה 27 משחקים בליגה (ואחד נוסף בגביע), ולא בכדי הפך לאחד מאהובי היציע המקומי, ולכזה שבמלאכי ירצו לראות ממשיך בכתום גם בליגה ב'.

שחקן העונה- דניאל סולומון- קשר (24)

רגע אחרי שעלתה לליגה הלאומית, ברור היה כי מכבי קריית גת לא תאפשר למספר שחקניה הצעירים והמוכשרים ליטול חלק בליגה השנייה בטיבה, ותחפש לשחרר ולהשביח אותם בקבוצות בליגות נמוכות יותר.

אחד מהם היה דניאל סולומון, קשרה של מלאכי בעונה החולפת, שבחר ללבוש את המדים הכתומים, ולהצטרף על תקן השחקן הצעיר אך המנוסה: זה שלא נמנה עם שורת השחקנים האלמוניים שלבשו את המדים הכתומים, אך גם לא נחשב לוותיק ולשועל קרבות בליגה א'.

כבר בתחילת העונה ניתן היה להבחין שסולומון הוא לא עוד שחקן בהרכב של ממו, אלא כזה שנמצא בכל מקום, ובעיקר יודע לקחת אחריות. למרות חזותו המטעה, התגלה סולומון כשחקן קשוח ואגרסיבי, שנלחם על כל כדור ומחלק הוראות לחבריו על כר הדשא. יחד עם כנפו, ניהלו השניים את הקישור של המועדון הכתום- החוליה היחידה שתפקדה כראוי במהלך העונה החולפת, והאחראית לכך שחניכיו של ממו נותרו עם סיכוי לשרוד גם בסיבוב השני.

_ף___ש_נ_£____ץ_£_ץ___ץ_ƒ

סולומון הוסיף גם שלושה שערי ליגה, ושותף בכל המשחקים העונה- למעט באלה בהם היה מורחק כתוצאה מספיגת כרטיסים צהובים (סיים עם 15 (!) כאלה).

סביר להניח כי במלאכי ינסו להשאיר את שחקן העונה לעונה נוספת, אך קשה להאמין כי שחקן מוכשר כמו סולומון ימצא עצמו בליגה ב', וסביר להניח כי כבר בקרוב יקבל הקשר מספר הצעות מקבוצות בליגה א', ויעדיף לשחק בשורותיהן.

אכזבת העונה- שחקני הבית שרון מלכה ושלומי צלח

זו הייתה אמורה להיות ללא ספק עונת המבחן של שחקני הבית של מלאכי.

שנים ארוכות שרבים מהם, ובעיקר אלה שקיבלו את ההזדמנות העונה, מלינים אודות החתמת שכירי חרב בהרכב הכתום, וטוענים כי אלה מקבלים את חולצת ההרכב על חשבונם הם.

העונה, בעקבות הליך הפירוק והתקציב הדל שנותר בעקבותיו, החליטו במלאכי להילחם על המקום בליגה בעזרת שחקנים צעירים, בעיקר אלה מבית ובראשם אליעזר איילין, שרון מלכה ושלומי צלח.

אולם בזמן שהראשון הצליח לשחזר את יכולתו מהעונה הקודמת ולמנף אותה לכדי הובלת המלאכים לקאמבק המרשים באמצע העונה החולפת (עד שנפצע), אכזבו במיוחד השניים האחרים- מלכה וצלח, ולא קיימו מאומה מההבטחה הגדולה שבמלאכי האמינו כי תמומש על ידי השניים.

מלכה שותף העונה ב-22 משחקי ליגה, בהם כבש שער אחד בלבד, עד שמאוחר יותר, במרץ העונה, הוא עזב את הארץ מסיבות אישיות, והותיר את הכתומים ללא חלוץ עד סיום העונה. צלח לעומתו, שותף ב-15 משחקים (ברובם נכנס כמחליף), ולא זכה להרשית אפילו פעם אחת. לאחר המשחק מול כפר שלם, אליו נכנס כמחליף בשניות האחרונות, הוא עזב את מלאכי וסיים את העונה.

לדאבונה של מלאכי, למחלקת הנוער שלה אין קבוצת נוער פעילה, ובעונה הבאה היא תיאלץ להסתדר עם מספר מועט של שחקני בית- בדרך להכרה כי רק מחלקת נוער בריאה תוכל להחזיר בעתיד את המועדון למקום הראוי לו.

מלך שערים- קשר (23) אליעזר איילין

הנתון שמסמן יותר מכל את מידת חולשתה של התקפת מלאכי העונה, והיותה אחת מהחוליות החלשות שלה (בקרב צמוד עם ההגנה שקרסה), הוא בחינת מלך השערים של הקבוצה.

אליעזר איילין, קשר הקבוצה ושחקן הבית היחידי שלה שבאמת תיפקד תחת הלחץ, סיים כמלך השערים של הקבוצה העונה, כשבמאזנו חמישה שערי ליגה בלבד. פרסונאלית, הרי שמדובר במנת כיבושים די מכובדת עבור קשר שאף נפצע במהלך העונה ולא שיחק כמעט בשליש ממנה, אולם עבור קבוצה שמתיימרת להישאר בליגה, ויתרה מכך אף לסגור פער של 9 נקודות שנפער בעקבות הליך הפירוק- הרי שמדובר במנת כיבושים דלה, בלשון המעטה, במאזנו של מלך שערי הקבוצה.

מעבר לשערים שכבש, איילין גם היה אחד מהשחקנים מחוללי השינוי במלאכי, שהובילו אותה לקאמבק המרשים באמצע העונה ולצבירת 14 נקודות ליגה מ-18 אפשריות. פציעתו, הייתה חלק מהידרדרותה של מלאכי שבוע אחר שבוע, שהביאה לירידתה לליגה ב' שלושה מחזורים לסיום העונה.

_נ_£_ש___צ_¿

המילה האחרונה- שוקי ממו והקהל הכתום

אם בוחנים את העונה של מלאכי לפי המספרים, סביר להניח כי מרבית המשיבים יקבעו כי מכבי קריית מלאכי נכשלה כישלון טוטאלי השנה.

אלא שלצד בחינת הנתונים היבשים, ניצבים הקשיים והמהמורות הבלתי נגמרים שעמדו לרועץ במסע של המלאכים העונה, והיוו עבורה, עבור אוהדיה ועבור מאמנה, שוקי ממו, גזירת גורל עוד בטרם החלה העונה החולפת.

זה החל בעונש הפחתת הנקודות, שהעמיד את מלאכי, לה תקציב דל גם כך, בעמדת זינוק רחוקה מדי משאר קבוצת הליגה, שבמחזורי הפתיחה החלו לצבור נקודות ולראות את מלאכי מתקשה להתחבר ולהגיע לליגה.

כשזה קרה, החלו השלכות הסגל הקצר להכות גלים, והרחקות ופציעות שנקרו בדרכם של המלאכים גרמו לממו ללא מעט כאבי ראש בקביעת ההרכב הפותח, ואפילו בהעמדת הסגל, שלא תמיד היה מלא.

גם פציעתו הקשה של איילין, עזיבתם של שרון מלכה ואסף גובזה ואי החתמת שחקני חיזוק במהלך חודש ינואר, גזרו על קבוצתו של ממו ירידת ליגה, גם כאשר נראה היה כי המאמן ושחקניו מתגברים על הקשיים הקיימים.

ממו הצליח, למרות הכל, להשאיר את מלאכי בחיים בחלקים גדולים מאוד של העונה, ולהפיח תקווה גם בליבם של הפסימיסטים ביותר.

___ץ___ש______ץ

לצידו, חזינו באסופת אוהדים כתומים נאמנים, שנסעו אחרי מלאכי לכל פינה על מפת ארץ ישראל, ויצרו אוירה ביתית בכל מגרש אליהם הגיעה הנציגה היחידה של העיר בכדורגל הישראלי.

שני אלה, המאמן ממו והאוהדים הכתומים, הם המתוק שיצא מעז בכל הקשור לעונת המשחקים החולפת, וסביר להניח כי המשך שיתוף הפעולה הפורה, הן עם ממו כמאמן והן עם הקהל הנהדר של מלאכי, עשוי בהחלט לעזור לקבוצה לשוב את ליגה א', בה היא כל כך ראויה לשחק.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -

חדשות

ממתינים בשמש

תחנת האוטובוס במתחם הביג הועתקה ממיקומה המקורי אל צידו השני של הכביש- למרות היעדר מתחם מוצל לרווחת המשתמשים. "השינוי מחייב אותנו גם לחצות את הכביש עם סלים וקניות", אמרו תושבים. אחד הנהגים: "למיטב הבנתי מדובר בהנחיה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"

פורסם

בתאריך

על ידי

עד לפני מספר שבועות, תחנת האוטובוס בביג קסטינה, בה היו ממתינים תושבי קריית מלאכי והסביבה המבקשים לעשות שימוש בשירותי התחבורה הציבורית בעיר, לא הפריעה לאיש. היא מוקמה בסמוך לסניף קפה ג'ו, ואפשרה לנוסעים להמתין לאוטובוס תחת תחנה מוצלת.
אלא שלפני כחודש, הועתקה במפתיע התחנה- המשמשת את נוסעי קו 1 מהביג אל שדרות אריאל שרון, נוסעי קו 2 מהביג אל יגאל הורוביץ' ונוסעי קו 3 מהביג אל האצטדיון העירוני, מצידו האחד של הכביש אל זה השני, מה שמצריך מעתה מהנוסעים מעבר של שני כבישים והמתנה תחת השמש הקופחת בחודשי הקיץ החמים.
"אני נוסעת קבועה באוטובוס, מהקריה אל הביג ומשם חזרה לעיר", סיפרה בשבוע שעבר בשיחה עם "המקור" תושבת העיר בשנות ה-60 לחייה, "באחד מהימים, אחרי שביצעתי את הקניות, המתנתי לאוטובוס בתחנה הרגילה (ליד קפה ג'ו, ה"ה), אך כאשר ראיתי שהאוטובוס מגיע מלא הבנתי שזו בעצם התחנה האחרונה שלו".
התושבת עודכנה על ידי הנהג שמעתה ואילך האוטובוס היוצא מהביג אל כיוון העיר יאסוף את הנוסעים מצידו השני של הכביש, מה שנשמע לה תמוה במיוחד. "מה ההיגיון בכך שמעתיקים את התחנה לצידו השני של הכביש? מעכשיו ניאלץ לחצות שני כבישים עם קניות, אנשים מבוגרים, חלקם עם ילדים. מה גם שמעבר החצייה נמצא כמה עשרות מטרים מהתחנה וספק כמה באמת ישתמשו בו", סיפרה תושבת אחרת. "צריך לראות איך אנשים ממתינים לאוטובוס כדי להבין. התחנה החדשה נעדרת מתחם מוצל וכוללת עמוד עם מספרי הקווים בלבד. אנשים יושבים על עגולות הפוכות כדי להמתין לאוטובוס, תחת השמש הקופחת. בחורף בוודאי כולנו נירטב פה, או שנמתין בצד השני ונזדרז בלעבור את שני הכבישים כדי להספיק לאוטובוס. מישהו חשב לפני שביצע את השינוי הזה?", הוסיפה.
בסיור שערכנו השבוע במקום נדמה כי טענותיהם של התושבים הרבים נכונות; ההמתנה אכן נעשית תחת השמש וללא מתחם מוצל וההגעה לאזור ההמתנה החדש נעשית על ידי חציית שני כבישים. "טוב מאוד שעושים כתבה על זה. אני תכף בת 70 ואין סיבה שאנשים בגילי יעברו את הסבל הזה בכל פעם מחדש", אמרה אחת הנוסעות שהמתינה לאוטובוס והבחינה בצוות "המקור".
אחד מנהגי "דן בדרום" שהבחין בנו מצלמים את התחנה הסביר כי למיטב הבנתו מדובר בהנחיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולא של חברת "דן בדרום" עצמה, וציין כי גם הוא מקבל תלונות רבות מצידם של המשתמשים בשירותי החברה. "לפי מה שהבנתי אסור להעלות ולהוריד נוסעים באותו כיוון נסיעה, ולכן היה צורך להשאיר בצד אחד את הבאים לביג ולהעביר לצד השני את המבקשים לצאת ממנו", אמר הנהג.
מחברת "דן בדרום" לא נמסרה תגובה.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

בניית הקאנטרי: שני קבלנים ניגשו למכרז

אחרי כישלון המכרז הראשון לבחירת קבלן מבצע לבניית מתחם הקאנטרי החדש, התבשרו השבוע בעירייה כי שני קבלנים נענו למכרז השני והגישו הצעות לשם בנייתו. עם זאת, טרם ברור האם הצעות אלו עומדות בתנאי הסף, והנושא מצוי בבדיקה. "מדובר בהתקדמות, אך בכל מקרה התושבים ייאלצו להסתדר ללא בריכה גם בקיץ הבא, ולטעמי גם בזה שאחריו", העריך גורם בעירייה

פורסם

בתאריך

על ידי

כמעט חודשיים לאחר כישלון המכרז לבניית הקאנטרי החדש, הסתיימה בשבוע שעבר תקופת ההארכה שניתנה לקבלנים על מנת להגיש הצעות לביצוע הפרויקט הגרנדיוזי.

כזכור, כבר בתחילת חודש יוני החלו הריסות הבריכה העירונית המיתולוגית, ובעירייה קיוו כי הליך הבנייה של הקאנטרי החדש- שעלותו מוערכת בכ-35 מיליון שקלים, ייצא אל הפועל בסמוך לשלב ההריסה. עוד הוסיפו שם כי "עד עונת הרחצה הבאה (קיץ 2019, ה"ה) נוכל לחנוך את הקאנטרי המפואר לטובת תושבי קריית מלאכי והסביבה".

אלא שבדיקת המקור מחודש יוני האחרון (על כך בהרחבה כאן) העלתה כי חרף הצהרות העירייה, בניית הקאנטרי החדש אמורה לארוך לפחות שנתיים – כלומר שתי עונות רחצה כולל זו שנמצאת עתה בשיאה. אולם, בעקבות האכזבה מהליך בחירת הקבלן המבצע, שהחל לפני למעלה משלושה חודשים במכרז שפורסם באתר העירייה ונחל כישלון, נגרם עיכוב משמעותי נוסף ביציאת הפרויקט לדרך.

השבוע, כאמור, נפתחה תיבת המכרז בשלישית (בפעם הראשונה הארכה בת שבוע ובשנייה עד 8/8), ובה שתי הצעות מצידם של קבלנים המעוניינים לבצע את בניית הקאנטרי. עם זאת, בעירייה טרם אישרו האם אותן הצעות עומדות בתנאי הסף על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל את שלב הביצוע. "העירייה כבר הצהירה שהיא צריכה לדאוג לכספים לשם בניית המתחם וכמובן לחתום על חוזה מול הקבלן, שמצידו צריך לקבל את אישור רשות העתיקות לביצוע העבודות. זה הליך שייקח עוד כמה חודשים, זאת כמובן בתנאי שהצעת אחד הקבלנים עומדת בתנאי הסף", אמר גורם המעורה בתחום ל"המקור".

כך או כך, גורמים שונים בעירייה שהתבטאו בעבר באשר למשך זמן הבנייה של הקאנטרי החדש הוסיפו וטענו הבוקר (שלישי) כי העיכוב בהליך המכרז יביא לכך שתושבי העיר ייאלצו להסתדר ללא בריכה עירונית לפחות בעונת רחצה נוספת, אם לא למעלה מכך. "מדובר אמנם בהתקדמות, אך כישלון המכרז הראשוני והעיכוב בבחירת הקבלן המבצע יגרמו לדחייה של כמה חודשים בהתחלת העבודות. אם נוסיף לכך את העובדה שעומדים בפני הקבלן 24 חודשים לבניית הקאנטרי, הרי שסביר מאוד להעריך שהבניין החדש יעמוד על תילו לכל הפחות ברבעון האחרון של 2020. המשמעות היא שתי עונות רחצה נוספות ללא בריכה", אמרו שם.

לחץ להמשך קריאה

חדשות

במקום להרחיב את בית הקשיש, העירייה מעדיפה להקים עוד בית כנסת

העירייה מתכוונת להקצות קרקע לטובת הקמת כולל ובית כנסת בסמוך למרכז יום לקשיש. מנהלי המרכז היו מעוניינים להרחיבו, אולם מסתמן כי הקרקע תוקצה לטובת מבנה דת. לצורך הליך שינוי התב"ע שכרה העירייה את שירותיו של האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע בעבירות פליליות במסגרת מעורבותו בפרשת "לב הפארק". "לא מספיק כל העיר מלאה בבתי כנסת, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר מול הקאנטרי המתוכנן?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר

פורסם

בתאריך

על ידי

עיריית קריית מלאכי מימנה הליך שינוי תב"ע בשטח הצדדי הסמוך למבנה מרכז יום לקשיש – זאת במטרה לפרסם הקצאת קרקע המיועדת כעת לטובת הקמת בית כנסת. למרות הכחשות העירייה, כבר בראשית ההליך – מצביעות הראיות – השטח היה מיועד לטובת הקמת בית כנסת, למרות הצורך של העמותה המפעילה את מרכז יום לקשיש להרחיבו נוכח הגידול בהיקף פעילותו.
מדובר במגרש בגודל 440 מ"ר בשדרות בן גוריון בעיר (סמוך למרכז יום לקשיש). בקשות לשינוי תכנית בניין עיר, נחלקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים, בהם בקשה לשינוי הייעוד של הקרקע בשל חוסר התאמה בין הייעוד המקורי לבין הייעוד המתוכנן ושינויים בקווי המבנה של התכנית: זה בדיוק התהליך שבוצע במקרה שלפנינו, בו העירייה פעלה על מנת לשנות את אופי השימוש שנעשה בקרקע.
"עיריות בדרך כלל לא עושות בעצמן הליכי שינוי תב"ע בתשעים אחוזים מהמקרים", אמר השבוע גורם מקצועי בשיחה עם "המקור". הוא הוסיף כי רק במידה וישנו אינטרס לשינוי ייעוד מייעוד קיים לייעוד אחר לטובת הפקת רווח לציבור, מבצעת העירייה שינוי תב"ע נקודתי, וציין כי: "עלות השינוי תלויה בהרבה פרמטרים ויכולה לנוע מכמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפים".

ישיבה סוערת
על פי תמלילי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שהתכנסה ב-11 באפריל השנה וכמוה גם מסמכי הליך שינוי התב"ע הנמצאים במחלקת ההנדסה בעיר, מטרתו של הליך שינוי התב"ע (תכנית בניין עיר) הייתה לצורך הקמת בית כנסת. את העובדה הזו ניסו לכאורה גורמי המקצוע הבכירים לטשטש בפני יושבי הוועדה במהלך אישור ההחלטה בדבר השינויים השונים אליה נדרשה הוועדה.
בהיעדרו של ראש העירייה אליהו זוהר, פתח את הישיבה המדוברת סגן ראש העירייה, מישל טפירו, המשמש כממלא מקום יו"ר הוועדה. מהנדס העירייה נועם רווחה, היועצת המשפטית עידית יפת וכן האדריכל מיכאל בורדמן. אם שמו של בורדמן נשמע לכם מוכר, אולי זה מכיוון שהוא הורשע במסגרת פרשיית "לב הפארק" הידועה לשמצה, לאחר שסיפק שירותים שונים לחברה היזמית, "ש.י. שפץ וקנין בע"מ". למרות עברו, בורדמן נשכר על ידי העירייה לצורך טיפול בהליך שינוי התכנית.
מהנדס העירייה רווחה הסביר לנוכחים את המצב הקיים. הוא אמר כי השטח אינו מנוצל נכון להיום, והעירייה מעוניינת לאפשר שימוש בו.
חברי המועצה ד"ר שלום אלדר (המשמש במקביל כחבר העמותה המנהלת וכגזבר של מרכז יום לקשיש) ובוריס בורוכוב, שנכחו בישיבה והתנגדו בתחילה להליך, תהו בפני המהנדס האם מדובר בשינוי לטובת הקמת בית כנסת, וזה השיב כי "זה יכול להיות לכל מיני דברים".
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד עידית יפת, הצטרפה לדיון והצהירה כי אכן מדובר ברצון לפרס הקצאה לטובת הקמת בית כנסת, מה שהוביל לתגובת התנגדות מצידם של שני חברי המועצה: "אנחנו נגיש התנגדות", אמר ד"ר אלדר, וחבר המועצה בורוכוב הצטרף: "למה בית כנסת אבל? חסר שם בתי כנסת?", "אנחנו נגיש התנגדות לזה, חוצפה", הוסיף ד"ר אלדר.

"גם בית הקשיש רוצה להגיש תכנית"

מתמלילי הישיבה נראה כי תגובתם התקיפה של שני חברי המועצה, אלדר ובורוכוב, גרמה ליועצת המשפטית לעדן את גרסתה, ולהבהיר כי מדובר למעשה בשלב תכנון ולא בשלב הקצאה. "כרגע מדברים על תכנון במובן הזה שבתכנון אנחנו רוצים שיהיה ניצול יותר מיטבי של הקרקע, אנחנו לא מגדירים את זה לבית כנסת", אמרה עו"ד יפת. אלדר השיב כי גם בית הקשיש עצמו רוצה להגיש תכנית.
המהנדס, נועם רווחה, אמר לאלדר כי ההליך מתואם איתם, אך אלדר – המשמש כאמור כגזבר בית הקשיש, שב ותקף: "זה מתואם איתם, אני שם, אתה מספר לי? חיה (מנהלת בית הקשיש, ה"ה) באה לברר איתך ואתה אמרת לה לא אשאיר לכם בכלל מקום", אמר אלדר, ורווחה הכחיש.
אלא שמכאן ואילך הרוחות נרגעו. היועצת המשפטית, עו"ד יפת, ניסתה להסביר כי הדיון הנדון מאפשר "מיצוי מיטבי של הקרקע", ואישרה כי מדובר למעשה בשינוי אותו מבצעת העירייה. "אנחנו לא דיברנו על זה לבית כנסת, לא הוגדר פה לבית כנסת, נהפוך הוא, הוגדר פה בתב"ע…", חזרה עו"ד יפת שוב על גרסתה השנייה, ורווחה צידד בה: "לכל מיני דברים, תיכף אני אעבור על הוראות התכנית, תראו למה זה מתאים".
המשך הדיון התאפיין בהסברים טכניים ומקצועיים של היועצת המשפטית ומהנדס העירייה, שהסבירו כי מדובר בשינוי קו הבניין. בשלב מסוים, הצטרף לדיון גם האדריכל מיכאל בורדמן, שהורשע כאמור בעבר בעבירות פליליות במסגרת הסדר טיעון בגין מעורבתו בפרשיית "לב הפארק". בורדמן הורשע ב"ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכונית", כך על פי הכרעת הדין, והוטל עליו קנס של 50 אלף ש"ח. "איך מיכאל (בורדמן, ה"ה) קשור לזה", שאל ד"ר אלדר, והיועצת המשפטית יפת השיבה כי הוא נשכר על ידי העירייה, מטעמה ובמימונה. "אני רואה אותו בכל מיני כובעים, לכן אני שואל", השיב אלדר, ויפת מיהרה להבהיר: "הוא יכול לייצג פה". על פי ההערכות, עלות שירותיו של בורדמן מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים.

הדמיית המבנה המתוכנן בסמוך לבית הקשיש (מתוך אתר הוועדה)

"הם צריכים מניין"
רגע לפני שהמהנדס רווחה הסביר את הוראות התכנית, לבקשתו, חזרה היועצת המשפטית שוב לסוגיית בית הכנסת, ואמרה "אגב, גם בית כנסת יכול לשרת את מי שבא לבית הקשיש", וממלא מקום ראש העירייה, שמעון חזן, הצטרף לדיון: "נכון. יבוא בבוקר ישר לשחרית, נכון". "לא, גם הם צריכים מניין לפעמים, צהריים", הוסיפה יפת.
מהנדס העיריה, נועם רווחה, הוסיף והסביר את שינוי הוראות התכנית, וביקש להראות "שימושים נוספים", כדבריו: "הנה שימושים יפים, 'מיועד להקמת בנייני ציבור כגון מוסדות חינוך, דת, תרבות, בריאות, מועדונים קהילתיים וכו'", אמר, והוסיף כי למעשה "אפשר פה לעשות הכל, קודם כל כרגע התב"ע פה היא חיובית לנו, במרכז העיר חסר לנו שטחים למבני ציבור". לקראת סיומו של הדיון הציג האדריכל בורדמן הדמיות מהשטח, ואמר כי המטרה היתה לשמור על אדריכלות קיימת של בית הקשיש.
חרף האגרסיביות של שני חברי המועצה, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב, ולמרות שגירסת היועמ"ש בתחילת הדיון אישרה למעשה כי מדובר בשינוי תב"ע לצורך הקמת בית כנסת, ההחלטה אושרה פה אחד בפני חברי הוועדה, שכללה את סגני ראש העירייה מישל טפירו וחיים שטיינר, ממלא המקום שמעון חזן וחברי המועצה שי סיום, ד"ר שלום אלדר ובוריס בורוכוב.

מפרסמים הקצאה
כחודש ימים לאחר ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בתחילת חודש מאי – פרסמה העירייה את הפרסום המחייב לשם מתן אפשרות להגשת בקשות להקצאת הקרקע- הפעם באופן מוצהר לטובת "הקמת בית כנסת".
חודש נוסף חלף, ובעירייה פרסמו שוב הודעה לציבור בדבר מתן פרק הזמן המוגדר בחוק לטובת התנגדויות. בהודעה השנייה, שפורסמה במהלך חודש יוני, צויין כי הוגשה בקשה להקצאה מטעם עמותת כולל החיד"א, אולם הפעם הודגש כי מדובר ב"הקמת בית כנסת ובית מדרש לפעילות תורנית עם נוער ומבוגרים".
למרות היותה של הישיבה במהלך חודש אפריל האחרון סוערת במיוחד באשר להליך שינוי התב"ע והקצאת הקרקע לטובת הקמת מבנה דת נוסף במרכז העיר- נדמה כי לא הוגשה במהלך 60 הימים כל התנגדות.
עם זאת, ועל פי מידע שהגיע ל"המקור", נתקלת בקשת ההקצאה – שהוגשה כאמור על ידי עמותת כולל החיד"א, בהערמת קשיים מצידם של חלק מחברי הוועדה המקצועית.
עמותת כולל החיד"א, בראשותו של יעקב יצחק, הינה עמותה רשומה, המתקשרת לישיבתו של הרב מרדכי דקר ובה כולל תלמוד תורה. בנוסף, היא עוסקת בגמילות חסדים, מפעילה בית כנסת ומחלקת מלגות.
"לאיפה נעלמו חברי המועצה בורוכוב ואלדר, שאמרו שיגישו התנגדות? מה קרה הם ממלאים את פיהם מים?", אמר השבוע גורם פוליטי בכיר בשיחה עם "המקור", שהוסיף: "לא מספיק שכל העיר מלאה בבתי כנסת וכוללים, עכשיו מקצים עוד אחד, ועוד במרכז העיר ובסמוך לקאנטרי החדש. מישהו פה חושב הפוך".
מעיריית קריית מלאכי נמסר בתגובה: "העירייה יוזמת ומממנת את התב"עות בשטחים ציבוריים. כך גם בשטח הציבורי של העיריה בו בנוי בית הקשיש. זה הנוהל התקין, וכך כמובן צריך להיות. ישנו מחסור בשטחים לבניית מבני ציבור, ולכן העיריה יזמה תב"ע זו ללא כוונה ספציפית למבנה ציבור מסוים. העיריה לא יכולה להבטיח שטח/מבנה מסויים לאף אחד. התהליך מתבצע ע"י בקשה של עמותות, הבקשה עולה לדיון בוועדת הקצאות ומפורסמת בציבור למתן אפשרות להתנגדויות. לאחר מכן דנים בכך שוב ומקבלים החלטה. ההליך שקוף לכולם. בעניין האדריכל הנבחר, הרי שתכנון התב"ע נעשה בפנייה לאדריכלים למתן הצעה. האדריכל נבחר בדיון בוועדת רכש כנדרש".
חבר המועצה שלום אלדר מסר בתגובה: "עמדתי נותרה כשהייתה. אני לא חושב שמתאים להקים בית כנסת או כולל במקום בו הולכות להיות ארבע בריכות. זה יהיה אזור בו אוכלוסיות יגיעו בלבוש לא הכי צנוע ולכן המיקום הזה לא הכי מתאים. הצבעתי בעד שינוי התב"ע כיוון שהוא משרת את כל מי שרוצה לעשות במיקום הזה משהו. מוסדות ציבור וכד'. אכן ישנה כוונה לפתח את מרכז יום לקשיש ולהגדיל אותו. הייעוד שאתה מתאר מפריע לי ואני אתנגד לו כאשר הוא יגיע להצבעה".
משה שמעון שימי, יו"ר העמותה המנהלת את מרכז יום לקשיש, מסר כי הוא כלל לא ידע על פרסום ההקצאה, ואמר: "אני אבדוק כבר מחר בבוקר את כל האפשרויות לשם הגשת התנגדות. אנחנו רוצים להרחיב את חדר האוכל לטובת הקשישים. מרכז יום לקשיש מלא וגדוש, ואנחנו חייבים לתת מענה לצרכי הציבור. זה המקום היחידי שאפשר להרחיב אותו".

הקרקע עליה עתיד להיבנות המבנה החדש

 

לחץ להמשך קריאה