דעות

אדוני מנכ"ל התאגיד, מה עם קצת אחריות אישית?

טור אוריה אילו

תגובה מפורטת לראיון שפורסם בשבוע שעבר עם מנכ"ל תאגיד המים והביוב "תמר", עדי שטרנברג

מאז שנת 2000 החלו מספר רפורמות עיקריות שמטרתם להילחם בבלגאן השורר בשוק המים שהובל בחמישה שלבים, ובראשם: חוק המים המשודרג, שחייב התאגדות של רשויות תחת תאגידי מים וביוב.

כדי לוודא שמשק המים במדינה ינוהל כראוי, החליטה המדינה על הקמת תאגידי המים. רשות המים, גוף העל של התאגידים, היא המפקחת עליהם. התאגיד עצמו אחרי על פיקוח, טיפוח ואחזקה של התשתיות במקומות שבהם הוא פועל. הרשות המקומית גם אמורה להרוויח: הרווחים הכספיים של התאגיד אמורים להגיע לקופתה. עם הכספים שתקבל היא תוכל, על פי התיאוריה, לבצע פרוייקטים בתחומים שונים ברשות.

אלא שככל שעבר הזמן, התבררו ההלכות: עד שנת 2013 מחיר המים זינקו בכ-35%. בהמשך הם זינקו בשיעורים נוספים, בלתי מבוטלים כלל. באופן מובן, הביקורת לא איחרה להגיע, והמדינה מיתנה את השינויים עם החלטת הממשלה בכדי להבטיח שהשוק לא השתולל, המחאה החברתית גם עשתה את שלה ומחירי המים צנחו בכ-15% (עדיין 20% יקר יותר).

הממשלה נתנה לתאגידי המים לנוע והחליטה שעד שנת 2008 היא "זורקת למים" את כל השוק ומתחילה להוריד את הרגולציה בכדי שכל שוק המים יחל להירגע, כך שבשנת 2013 היו 55 תאגידים (29 עירוניים ו-26 אזוריים) ששלטו ב-80% ממשק המים במדינה והעניקו שירות ל-5.6 מיליון אזרחים בישראל. פחת המים (בזבוז והעלמות, זוכרים?) ירד פלאים, הגביה השתפרה (כבר אין את ההטבות לחברים בעירייה) לאלו התווספו שיקום ניכר של תשתיות המים בכל רחבי הארץ (לפי מנכ"ל התאגיד "תמר" עדיין לא הגיע אלינו).

הסיבות לעליית המחירים רבות. ראשית, יש את היטלי הגבייה. המדינה עברה לשיטה שבה רשות המים עובדת עם חברות שמפיקות מים (מוציאות אותו מהאדמה)  והחברות מוכרות אותו לתאגידים שגובים מאיתנו כסף עבור השימוש במים. בטח לא שמתם לב, אבל כחלק מהרפורמה המדינה גובה מהחברות שמוציאות את המים מהאדמה "היטלי הפקה", היא חייבה את כל מי שמוציא מים מהאדמה, לשלם "היטל הפקה". בעצם היא חייבה במיסים את החברות שמוציאות מים מהאדמה באישור המדינה. הם ישלמו? הצחקתם אותי, הם מכניסים את זה במחיר שאנו משלמים. אבל זה עוד בקטנה.

מים וחשמל- זה מסוכן! כן, אתם מכירים שהשילוב בין מים לחשמל הוא ממש מסוכן לחיינו, אך הוא גם מסוכן לכיסנו. מסתבר שעלות המים היא נגזרת ישירה של עלות החשמל, עליית המחירים של החשמל משפיעים באופן ניכר על עליית מחירי המים.

המע"מ: פה טמון הכסף הגדול ביותר בכל סיפור המים. כאשר משק המים היה אצל הרשויות המקומיות, המדינה לא יכלה לגבות מהרשות 17% מע"מ כיוון שהיא רשות ציבורית. לעומת זאת על פי החוק מרשות ממשלתית ניתן לגבות מע"מ. מה שקרה מע"מ שכלל לא היה חלק מהתשלום על המים, נהיה חלק בלתי נפרד ממנו. ולזה קוראים: "אצל פקידי האוצר, אין מתנות חינם".

הוועדות שישבו לאורך השנים ודנו בכל הרפורמה שהייתה במשק המים, ישבו הסתכלו על המדינה , ראו איזה יישובים שכנים יכולים להשתמש באותו תאגיד, איך עלינו לחלק את התאגידים כדי שלא יהיו המון תאגידים. לאחר בחינה עמוקה הם הגיעו למסקנה שלא צריך יותר מ-30 תאגידים בכל הארץ. לדוגמא: רמלה ולוד שכנות ולכן עליהן לעבוד תחת תאגיד אחד. אבל מה? הצחקתם את שניהם (התאגיד ולוד).

כל הרפורמה לא משתלמת אם אין מספר מצומצם של תאגידים, כיוון שלא יעזור כלום כמה שהמדינה תהפוך את משק המים ליעיל יותר, ברגע שיש מיליון תאגידים זה יותר יקר. אם יש שני תאגידים סמוכים, במקום לשלם משכורת על מנכ"ל אחד, משלמים על שניים. במקום לשלם למהנדס מים אחד, צריך לשלם לשניים. במילים אחרות: משלמים כפול!

נראה לכם שזה לא קורה? תאגיד המים תמ"ר הנמצא בקריית מלאכי- מקורו ברמלה (תאגיד מים רמלה) בישוב הסמוך אליו, לוד- יש תאגיד אחר- "מי לוד", זאת יעילות? בטח שלא. תושבי לוד והעירייה המייצגת אותם לא מעוניינים להתאחד עם רמלה, בשל הפחד שתחת אותו תאגיד יהיו אוכלוסיות חזקות (לוד) וחלשות (רמלה). תושבי לוד ממש מפחדים שההנחות לאזרחים החלשים ברמלה יהפכו לנטל עליהם. ומי משלם את כל זה? האזרחים. במקום שיוקמו רק 30 תאגידי מים יש לנו כפול מזה, לא בכדי אזרחי מדינת ישראל משלמים כפול.

לאורך כל הראיון עימו, ציין מנכ"ל התאגיד כי זה לא הוא, "זה החוק". "זה לא אנחנו, זה העיריות". בנוסף אמרת: "אני מסכים שיש הרבה מידי תאגידים, אבל צריך לפנות לממשלה בעניין הזה".

א. קצת מוזר בעיני שהיית מנכ"ל של מפלגת שלטון בישראל ואתה אומר שצריך לפנות לממשלה בעניין. אחי, בטלפון אחד אתה יכול להעיר את הנושא ולהיטיב עם כל האזרחים בישראל. בנוסף למה לומר לממשלת ישראל משהו? הרי שבהחלטת הממשלה 2447 נאמר במפורש על תוכנית הפריסה העתידית של תאגידי המים שהיא "תתבסס על העקרונות הבאים: "לא יוקמו יותר מ-30 תאגידים בכל הארץ. יש לשמור, ככל הניתן על רצף גיאוגרפי בתחום פעילות החברה ושמטרות החוק הם מניעת ריכוזיות יתר, עידוד תחרות ומתן בסיס להשוואה לצרכנים בין איכות השירות ורמת המחירים בין החברות באזור נתון".

ב. שנית, בחנתי את דוחות רשות המים לאורך השנים ומצאתי כי בשלושה מתוך ארבעת הדוחות של שנת 2014 במדד פחת המים קיבל התאגיד את הציון: "נדרש שיפור רב". רק בדו"ח של יוני השנה כנראה שהחלטתם לפעול בעניין, הציון הלך והשתפר פלאים. נכון, אני מסכים איתך שצריך סמכויות, פיקוח ואחריות של התושבים לגורלם (קצת מתנשא),  אך אם זה משהו שתאגיד המים נמדד בו, מדוע לא לנסות לצמצם אותו?

ג. לא אנהל לכם את התאגיד, אך במבנה הארגוני שלכם רק באגף הגבייה (שכפוף למנהל כספים וחשבונות ראשית) יש מדור של שירות לקוחות. בכדי לפנות לתאגיד כדאי שיהיה מדור שירות לקוחות לא רק בגבייה, אלא גם במבנה עצמו למקרים דומים לאלו שקרו לאחרונה בעיר. כי הרי כל הרפורמה נועדה "ליעילות ומקצועיות בניהול משק המים בישראל". ונכון, הציונים גבוהים, אבל יכול להיות גם בגלל חוסר יכולת מצד אנשים מבוגרים לתת ביקורת, בשל המכשול הטכנולוגי, אנא תמצא דרכים להקשיב להם ולהגיע לאוכלוסיית יעד זו (זה אתגר עצום, אבל אין זה תעודה להסרת האחריות).

ד. בנוסף, אם כבר דיברנו על התייעלות תאגידי המים, מדוע לא להצטמצם יחד עם תאגיד אחר בסביבה? עכשיו אולי אין אחד כזה, אבל מדוע על תושבי קריית מלאכי להיות חברים באותו תאגיד של רמלה, הרי זה לא "שמירה על הרצף הגיאוגרפי, ככל הניתן". נכון, אני מבין שלוד לא מעוניינים להתאחד עם רמלה, כיוון שהם יודעים שברמלה יש אוכלוסייה חלשה שיכולה לזכות להנחות והם פוחדים לספוג את זה עליהם, אבל עדיין- יש פה התייעלות וחיסכון כלכלי לא מבוטל.

והנה השורה התחתונה: למה שמישהו ירצה להתייעל ולהביא לחיסכון כלכלי, כשמנגנוני התאגידים מספקים עבודה לכל כך הרבה עסקנים פוליטיים?

הוסף תגובה

כל הזכויות שמורות המקור (c)