צור עימנו קשר

דעות

דואגים רק לעצמם

מדוע הפוליטיקאים המקומיים מחפשים השפעה במפלגת העבודה?

פורסם

בתאריך

שלום עליכם קוראיי היקרים. יותר משנה עברה מאז הטור האחרון שלי, ומה אגיד לכם, וואלה התגעגעתי. העורך החדש של העיתון הזה ביקש ממני כבר לפני חודשיים לחזור לכתוב, אבל אני העדפתי לבלות את זמני בטיולים עם הנכדים שלי כפרה עליהם. כשנכדים נולדים זה מרגש אפילו יותר מאשר הלידות של הילד הבכור, הם שואבים ממך את כל האהבה שיש לך עבור כולם, וגורמים לך להבין כמה כל הפוליטיקה והדברים שמסביבה תפלים, מיותרים וחסרי משמעות.
אבל בשבוע שעבר פניתי אני לעורך העיתון וביקשתי לחזור לכתוב טור חד פעמי. העורך סירב, ואמר שאם אני חוזר – זה קבוע, ולא באופן זמני. ניתקתי את השיחה והתלבטתי, שאלתי את אישתי שתחייה מה דעתה והיא שאלה מדוע אני רוצה לחזור לכתוב. עניתי לה שיש משהו שמעצבן אותי ואני חייב להביע את דעתי עליו. היא אמרה שזה בטח הרגש המרוקאי שלי, ושעדיף שאני אתן לפיוזים להתקרר לפני שאקבל על עצמי מחויבות חדשה, כי הרי אני גם ככה חייב להוציא בכל יום את הנכדים מהגן, ובגילי מרבה פעילויות – מרבה דאגות. "את חושבת שאני יכול להתחייב לכתוב כל שבוע, כמו שהיה בעבר?", שאלתי אותה וציפיתי לתשובה של כן או לא. "כפרה עליך", ענתה לי אישתי, "יש רק דבר אחד שהוא תמידי ואתה יודע מהו, כל השאר – זמני". איזה אישה יש לי, כל משפט מדויק, וכל מסקנה נכונה.
כמו שאתם בטח מבינים לבד, בסוף התקשרתי לעורך ואמרתי לו שאני מוכן להתחייב לכתוב כל שבוע, אבל לא לפני שהוא הסכים שאם אחת לכמה שבועות לא אספיק לכתוב עקב עומס בעבודה או בחיים, הוא יוותר לי. אז הנה חזרתי. עכשיו אתם כנראה שואלים את עצמכם מה כל כך עצבן אותי שגרם לי לחזור לכתוב. האמת היא שיש כל כך הרבה דברים שמרגיזים אותי בקריית מלאכי שלי, שאני לא יודע מאיפה להתחיל, אבל לפחות השבוע אתחיל מהכותרות של השבוע שעבר, והפריימריז במפלגת העבודה. "עשרות חרדים-ליטאים התפקדו למפלגת העבודה", זעקו הכותרות, ואני שאלתי את עצמי מה הקשר בין החרדים האשכנזים הליטאים שרואים בכל מה שאינו חרדי כמוהם סוג של אויב, לבין מפלגת העבודה.
בהתחלה חשבתי שאולי זה היו"ר החדש, בן עדתי המרוקאי אבי גבאי, ששכנע את הליטאים המקומיים להצטרף אליו כחלק ממהלך בכל הארץ, אבל מהר מאוד הבנתי שלא, זה לא גבאי אלא סולימני, שהחליט לגייס את החרדים במלחמתו המקודשת בעיניו נגד אליאור עמר. ומה הקשר בין סולימני לליטאים? האמת היא שגם אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, עד שמישהו סיפר לי בשיחה ביום ראשון בבית הקפה שגם מישל טפירו פקד את משפחתו למפלגה, ושגם ראש העיר ללו עוזר לסולימני, שעד עכשיו לא ברור לי אם הוא באופוזיציה או בקואליציה.
תאמינו לי, אני מחבב את האיש הזה עמר. הוא אולי צעיר וחסר ניסיון, אבל האומץ שלו לעמוד מול כל הפוליטיקאים ראוי להערכה. הפוליטיקאים האלו לא רוצים שמישהו חדש יבוא, כי הם רגילים לכללים שלהם, שבהם כולם יודעים את הסודות של כולם אבל שומרים אותם בשקט, כי אם לבנה אחת בפירמידה תיפול, כולם ייפלו אחריה. בגמרא נכתב כי לא מעמידים כמנהיג על ציבור אדם שאין קופה של שרצים על ראשו, אבל וואלה על ראשם של חברי המועצה שלנו יש לא קופת שרצים, אלא מכולה של פגרים כל כך מסריחים שאת הניחוחות מריחים ממרחקים. אז מה הפלא שכל העסקנים בשקל שעתיד העיר מעניין אותם כקליפת השום מקווים להשאיר את המצב כמו שהוא? הרי מאז ומתמיד רובם דואגים בעיקר לעצמם, והאמת היא שהם עשו את זה בצורה מאוד טובה עד היום. אז למה הם צריכים מישהו חדש שיפריע להם?
לסולימני היו ימים יפים ואפילו אני הצבעתי עבורו פעמיים, אבל הם נגמרו מזמן. בשבוע שעבר שמעתי ראיון שלו ברדיו בו הוא יצא נגד התחרדותה של קריית מלאכי, וימים אחרי זה התברר שהוא פקד את אותם חרדים שהוא כאילו חושש מהם כדי שיעזרו לו לנצח את הפריימריז. מי שמכיר את ההיסטוריה של קריית מלאכי יודע שככה זה בפוליטיקה כאן: אומרים משהו אחד, ועושים משהו אחר – הכל בהתאם לאינטרס האישי באותו הרגע שבו הדברים נאמרים. אבל תאמינו לי, הבעיה היא לא בפוליטיקאים, כי אם בנו הציבור. מילא שלפוליטיקאים יש אומץ להציג את מועמדותם שוב ושוב אחרי שנכשלו פעם אחר פעם, אבל מה זה שאנחנו מצביעים עבורם אומר עלינו?
גם בליכוד בקרוב יהיו בחירות, אבל כנראה שגם משם לא תבוא הישועה. ביטון בטח יריב עם אלוש, שיריב עם גלעם, שיריב עם הוויצמנים, שיריבו עם בורוכוב, ואנחנו נקבל שוב את אותה הגברת בשינוי אדרת. אם אישתי הייתה רוצה, אולי היינו עוזבים כאן. נכון שכאן גדלתי ואת המקום הזה אני אוהב, אבל חלק מהילדים שלנו כבר בחוץ ובגילי אפילו הייאוש כבר לא נוח כמו שהיה. אז אם כבר להיות מיואש, עדיף שזה יהיה בקו ראשון לים ועם טיילת יפה מתחת לבית. אתם לא חושבים כמוני?
יאללה, ביסאלמה.

לחץ להמשך קריאה
- פרסומת -
לחץ להוספת תגובה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.